פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 181
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ט"ז בתמוז, התשס"ז (2 ביולי, 2007), שעה 11:30
סדר היום:
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): המשך סגירת חופי הרחצה באזור עכו מזה כחודש בגלל הזיהום
של חבר הכנסת עבאס זכור
נכחו:
חברי הוועדה:
דוד אזולאי – מ"מ היו"ר
ג'מאל זחאלקה
עבאס זכור
נדיה חילו
מוזמנים:
תמר זוהר - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה
זאב פיש - סגן מנהל המחלקה לבריאות הסביבה, משרד הבריאות
דר' מיכל כהן דר - רופאה מחוזית, צפון, משרד הבריאות
יוסף עמאר - מפקח חופי רחצה ארצי, משרד הפנים
עו"ד תמר איצקוביץ - יועצת משפטית, עיריית עכו
עו"ד מאיה גלבוע - לשכה משפטית, עיריית עכו
בן יאיר גבריאל
אוהד שגב
יהודה שביט - ראש מועצה אזורית מטה אשר
גיורא בן-טל - יועץ משפטי, איגוד ערים כרמיאל, מרכז השלטון המקומי
עו"ד אייל שוון - יועץ משפטי, איגוד ערים כרמיאל, מרכז השלטון המקומי
שרף אלעד - יועץ משפטי, מרכז השלטון המקומי
ענת גפני - יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי
פיני קבלו - סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי
עזר פישלר - עמותת צלול
צביקה אולשביצקי - בעל מלון חוף התמרים
עו"ד שי אולשביצקי - יועץ משפטי, מלון חוף התמרים
מנהלת הוועדה: יפה שפירא
רשמה וערכה: סמדר לביא - חבר מתרגמים בע"מ
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): המשך סגירת חופי הרחצה באזור עכו מזה כחודש ימים
בגלל הזיהום – של חבר הכנסת עבאס זכור
היו"ר דוד אזולאי:
צהריים טובים לכולם. אני קודם כל מקדם את כולם בברכת ברוכים הבאים. אנחנו מקיימים היום דיון על פי הצעה לסדר יום שהוגשה על ידי חבר הכנסת עבאס זכור, תושב העיר עכו, בעניין הזיהום בחופי עכו.
היות ונבצר מיושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אופיר פינס, להשתתף בדיון, אני התבקשתי למלא את מקומו ואני עושה זאת ולכן אשתדל לאפשר לכולם לדבר. אני רק מבקש, ניקח כולנו בחשבון שהדיון הזה חייב להסתיים בשעה 13:00 לכל המאוחר.
כנהוג אצלנו, אני אבקש את חבר הכנסת המציע, חבר הכנסת עבאס זכור, להציג את הנושא בפני החברים. בבקשה.
עבאס זכור:
שלום לכולם. אני מברך את היושב ראש על הדיון וגם את כל האורחים, במיוחד האורחים שהגיעו מעכו היום, המנהל הכללי של העירייה וכל החברים שהגיעו היום. זה נושא חשוב מאוד לכולנו. מדובר על עכו העיר, הים צמוד מאוד לעיר עכו והתלמידים וכל התושבים מנועים, בימים כאלה, להשתמש בים עכו המזוהם.
אני שמעתי הרבה דברים שחלק אומרים שבתקופה האחרונה החופים הם לא מזוהמים, יש בדיקה יומיומית ולפי הבדיקה שבודקים יום יום, אנחנו מעוניינים מאוד שהילדים שלנו, תושבי עכו לא ייצאו... מספיק לנו שהתושבים יוצאים מעכו, לא רוצים גם שהילדים שלנו ייצאו מעכו, לחפש מקום אחר לשחות, להתרחץ בים חוץ מעכו.
הגיע הזמן שנדבר על שני נושאים. הנושא הראשון, להפסקת הזיהום ואיך לטפל בנושא הזיהום שמזהם את הים. הנושא השני הוא איך פותחים את החופים שתושבי עכו, התלמידים עכשיו (במיוחד בחופשת הקיץ של בתי הספר)... לא ייתכן שילדים יחיו על יד הים ולא יוכלו להשתמש בים ולא לשחות בים הזה.
נשמע יותר בנושא מהמנהל הכללי ומהיועצת המשפטית של העירייה וגם מכל מי שנוגע להם הדבר, שידברו ויסבירו יותר מה אנחנו רוצים מהנושא הזה.
אני מבקש שכולנו נעלה את הנושא בדחיפות, שנזרז את הפסקת הזיהום שכולנו סובלים ממנו. יש כתבה שדיברה על תלמידה, בת 18, שכמעט איבדה את העין מהזיהום שהיה ולפי בדיקת המעבדה, דובר על חיידק אלים שהיה בים, אבל אני חושב שצריכים להבדיל בין החוף לבין המקום שיש בו השפכים ולטפל כמה שיותר מהר בכל השפכים.
מה שמפתיע הוא שכל השפכים זה באישור של המשרד להגנת הסביבה, שמאשר את כל השפכים שכל יום מזרימים בכמות שלא מקובלת ולא צריך לשפוך את כל הכמויות האלה לים.
היו"ר דוד אזולאי:
לפני שאני אאפשר לחברי הכנסת להתבטא, אני מבקש קודם כל לשמוע את נציגי משרדי הממשלה השונים ואני מבקש קודם כל את משרד הבריאות.
זאב פיש:
אני מפקח ארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות. אנחנו מצרים על המצב. אני מניח שלכל הנוכחים פה ברור ומובן מאליו שאנחנו היינו רוצים לראות, כמו חבר הכנסת, שחופי עכו יהיו פתוחים לרחצה.
היו"ר דוד אזולאי:
לפני שאתה נכנס לנושא הזיהום, תגיד לנו באופן פרוצדורלי, איך מתבצעת סגירת החוף. כאשר גיליתם זיהום, מי סוגר, אתם, משרד הפנים, המשרד לאיכות הסביבה? יש פה שלושה גורמים שמטפלים, והרשות המקומית כמובן.
זאב פיש:
אני אסביר.
נדיה חילו:
האם הבדיקה יזומה, או שאתם רק נכנסים במקרה שיש איזה תלונה, או איזה חשש?
זאב פיש:
יש לנו תקן מאוד מאוד מפורט לאיכות מים בחופי רחצה. משרד הבריאות לא פותח ולא סוגר חופי רחצה. מי שעושה את זה, זה משרד הפנים, באמצעות הרשויות המקומיות. אנחנו נותנים חוות דעת, האם יש סכנה לבריאות הציבור, כן או לא. אנחנו עושים את זה על סמך תקן מאוד מאוד מפורט שלנו, לפני שמדברים על ממצאים מיקרוביאליים או אחרים, יש כל מיני דברים סביבתיים. זאת אומרת, אם יש מוצא שפכים, או אפילו קולחין (קולחין זה ביוב מטוהר) בקרבת חוף רחצה, משרד הבריאות מזהיר, מזהיר את הציבור מלרחוץ בחוף, באמצעות משרד הפנים והרשות המקומית. אנחנו מזהירים את הציבור, כי זו החובה שלנו להזהיר את הציבור ולשמור על בריאות הציבור, אבל הפעולה הטכנית של סגירה, של אכיפה של הסגירה, זה נעשה על ידי הרשות המקומית, באמצעות משרד הפנים, שמופקד מיניסטריאלית על הנושא הזה.
וזה בדיוק מה שעשינו בחוף עכו. בחוף עכו, לצערנו הרב, באמצעות נחל הנעמן, יש עדיין (אני מדגיש עדיין), הרבה מאוד גופים וכל מיני דברים שמזהמים את הנחל ובאמצעותו את הים. נחל הנעמן מגליש את השפכים ואת הקולחים שלו לים, דרומית לחופי הרחצה המוכרזים של עכו וכתוצאה מכך, אנחנו נאלצים להזהיר את הציבור מלרחוץ בחופים של עכו ופנינו וקיבלנו באמת את הסכמת משרד הפנים לסגור את החופים, לצערי.
יהודה שביט:
זה לא נכון נעמן. נחל הנעמן לא מגליש כלום.
זאב פיש:
אני חוזר ואומר, באמצעות נחל הנעמן.
יהודה שביט:
אני חוזר ואומר, זה נחל חילזון.
זאב פיש:
אז אני חוזר ואומר שבאמצעות נחל הנעמן, הביוב והקולחים זורמים לים. אתה יכול להגיד את זה עוד כמה פעמים.
מיכל כהן דר:
הוא מגיע מהחילזון לנעמן, מה זה משנה?
היו"ר דוד אזולאי:
אדוני ראש המועצה האזורית, מר יהודה שביט, אני אאפשר לך לדבר.
יהודה שביט:
אין לי מה להגיד.
היו"ר דוד אזולאי:
אני שומע שכן יש לך מה להגיד, אז אולי תציג בפנינו את הדברים. חשוב לנו לשמוע. אנחנו חברי ועדה, כמו שאתה אומר, אז אני מיד אאפשר לך.
אני אבקש את נציג משרד הפנים.
יוסף עמאר:
אני, כמשרד הפנים, אני המפקח הארצי על רחצה, מטעם משרד הפנים. אני, על פי החוק מוסמך, חייב בהתייעצות מול משרד הבריאות. ברגע שמשרד הבריאות, כגוף מייעץ, מעביר את ההמלצה שלו ואת חוות הדעת שלו ואת הבדיקות שלו שמראים שהים מזוהם, אני חייב לסגור את הרחצה בקטע האמור. לצערנו הרב, וזה מאוד כואב, הפתיחה של חוף עכו, למרות שהתחילה באיחור, זאת אומרת, כחודש אחרי פתיחת עונת הרחצה הרשמית, כפי שנקבע בחוף, לצערנו הרב, באותו יום כבר יש זיהומים. פותחים יום, חצי יום, סוגרים שבועיים, עשרה ימים, בגלל שהים מזוהם. כמו שאמר חבר הכנסת זכור, הוא אומר שיש ילדה שנפגעה בעין, הזיהום זה זיהום מאוד מסוכן. אנשי מקצוע יודעים טוב מאוד שהזיהום גורם למחלות וזה דבר מאוד מסוכן והאחריות היא של משרד הפנים, של שר הפנים, ושלי אני, ולכן אסרתי את הרחצה בחופי עכו, וביקשתי מהעירייה, מאחר ואנחנו מתקרבים לחופש הגדול, וגם מתקרבים לעונת הקייטנות, למצוא מקום חלופי, על מנת שלא נעניש את הילדים ואת הציבור. הבעיה היא שצריכים באמת לבדוק---
היו"ר דוד אזולאי:
כשאתה מדבר על מקום חלופי, זה אומר שהם ייסעו לנהריה או לכנרת.
יוסף עמאר:
לא, לא, לא, בתחום השיפוט של עכו יש עוד רצועת חוף שמתאימה, שיכול להיות שהיא תהיה חוף רחצה מתאים, יפה, נקי. אפשר לבנות שם תחנת הצלה.
עבאס זכור:
זה לא פתרון, הפתרון הוא להפסיק את הזיהום.
יוסף עמאר:
זה כבר משהו אחר.
היו"ר דוד אזולאי:
אני מבין מדבריך שהחוף היה סגור תקופה ארוכה מאוד. האם במשך התקופה הזאת היו בדיקות, או לא היו בדיקות? השאלה פה מופנית לנציג משרד הבריאות.
מיכל כהן דר:
כל הקווים הגבוהים האלה, זה אומר, הזיהום הבקטריאלי היה מאסיבי, גם בשפך של הנחל, ואני לא אקרא בשמו, שזה לא יביא לחילוקי דעות, אבל בשפך הנחל שקרוב לחופים, שנמצא בסביבת החופים וגם בחופים עצמם. חלק מהזמן השפך היה מאוד מזוהם והחופים היו פחות מזוהמים, ולפעמים אפילו היו תוצאות שליליות, אבל אתם צריכים להבין שהבדיקות נעשות... אין לנו מד קולי צואתי רציף. זאת אומרת, בדיקה שלקחתי היום, אני יודעת רק מחר ואני נותנת לילדים לרחוץ בים הזה, כשהמים, יכול להיות שהם מאוד מזוהמים, ואני אדע את זה רק מחר. כשיש לנו כזה מין מהלך שהוא מראה על זיהום מתמשך, אני לא יכולה לאפשר לפתוח את החופים. כל זמן שהגורם המזהם ממשיך לזהם.
הבדיקות הם על יוני, יש לי גם על סוף יוני. אם אתה רוצה. פה זה עד סוף מאי. יש לי בדיקה אחת שהיתה ב---
אוהד שגב:
מיכל כהן דר:
[
אני משקרת, לדעתך? למה אתה מתווכח איתי, הרי אין לי עניין. אני רוצה את טובת החוף. אני רופאת מחוז הצפון של משרד הבריאות וטובת בריאות הציבור עומדת לנגד עינינו כמו לנגד עיריית עכו. התוצאות של ה-21 לשישי, זה סוף יוני? היה לנו 32 קולי צואתי, בדיקה אחת. בבדיקה השנייה 45,000 קולי צואתי. מוצא של הנחל.
היו"ר דוד אזולאי:
אני רוצה שיהיה ברור. אין כאן חילוקי דעות, לא בין הרשות המקומית ומשרד הבריאות, ומשרד הפנים והמשרד לאיכות הסביבה. כולם רוצים חוף נקי ואף אחד לא מעוניין כאן לגרום שציפורנו של ילד אחת חלילה תיפגע כתוצאה מכך שהוא יבוא לשחות וליהנות מהים. אבל יחד עם זה, אותה השאלה שנשאלת, האם אין כאן מצב שאנחנו עורכים בדיקות והכי נוח, הכי קל, לבוא ולהגיד 'לסגור'. איך אתם מתמודדים מול אותם גורמים מזהמים? הרי הבדיקות שלכם, שנעשות, נגרמות כתוצאה מזיהום של מישהו. אני כרגע לא אכנס לזה, כי אני לא יודע, לי אין מושג, אבל אתם הגורמים שאמורים להילחם באותם גורמים שגורמים לזיהום. לא אתם, אז המשרד לאיכות הסביבה, אותם גורמים. לבוא ולעשות חיים קלים, ולהגיד 'רבותיי, סגור את החוף', אני חושב שזאת בעיה. יש זיהום – צריך לסגור, אבל בינתיים מה עשו עם אותם גורמים מזהמים? האם טיפלו, או לא טיפלו? זאת השאלה שלי.
זאב פיש:
טוב, אדוני בטח לא מתכוון שאנחנו עושים לעצמנו חיים קלים. אנחנו משתדלים לתת את השירות הטוב ביותר לציבור. אנחנו משקיעים ימים ולילות, כשאני אומר ימים ולילות, זה ימים ולילות, וכל האנשים שבשטח יודעים את זה. השיקול שלנו הוא שיקול אחד, לשמור על בריאות הציבור והתקן שלנו, ובזה פתחתי, לא בכדִי בנוי בצורה הזו. קודם כל, הגורמים הסביבתיים. התקן שלנו בנוי שאם יש מוצא של שפכים וקולחין בקרבת חוף הרחצה, החוף לא יאושר. בי"ת, אם יש נתונים אפידמיולוגיים, גימ"ל, אם יש איזה ממצאים, גם ויזואליים, שיש על החוף, אנחנו מזהירים את הציבור מלרחוץ, ורק אחר כך יש את התוצאות המיקרוביאליות. מדוע? מכיוון שיש פה גם היגיון מקצועי. ים זו מערכת דינמית, זה לא כמו צינור של מי שתייה, שאתה בודק, ואם יש זיהום, אתה תופס. יש מערכת של זרמים, כיווני רוחות, וזה משתנה ובנתונים שנתנה דר' דר, כאן, זה בדיוק העניין. כשהיתה רוח דרומית, אז הזיהום משפך הנחל הגיע לחופים. כשהיתה רוח צפונית, גם כשראינו במוצא הנחל ממצאים של עשרות אלפי קוליפורמים צואתי, אז הדגימות היו כביכול נקיות בחופים. זה העניין. לכן, כשאנחנו מדברים על בריאות ציבור, אנחנו לא יכולים להשתית את המדיניות שלנו על סמך כיווני רוחות. מדובר פה על חיי אדם ופה ידוע לנו על מקרה מצער של ילדה, ואנחנו לא רוצים שיהיה עוד מקרה ועוד מקרה.
עבאס זכור:
אבל ילדים מגיעים ל---
זאב פיש:
אז צריך לעשות אכיפה וכל עוד, לצערנו, כל עוד, לצערנו, הגורמים במעלה הנחל והנחלים (זה לא רק נחל, זה נחל שאליו מגיעים כמה נחלים אחרים) עדיין פעילים, ויש לנו נתונים, ביחד עם המשרד להגנת הסביבה, ואנחנו כן משתפים פעולה, כל עוד אנחנו יודעים שהמצב ב---
היו"ר דוד אזולאי:
מי הם הגורמים המזהמים?
זאב פיש:
יש לנו פה רשימה שלמה.
היו"ר דוד אזולאי:
אני מיד אשאל את המשרד להגנת הסביבה.
עבאס זכור:
אתם שאפשרתם למפעלים לזרוק שפכים לים.
תמר זוהר:
ההיפך, אנחנו אלה שמנענו מהם לזרוק את השפכים.
זאב פיש:
אנחנו יודעים שיש שפכים גולמיים של... זה מכתב שנשלח לראש עיריית עכו. שפכים גולמיים של העיר תמרה, הגלשה לסירוגין של עשרות אלפי מטרים מעוכבים ליום, קולחין באיכות פחות משניונית, ממתקן טיפול שפכים כרמיאל, חשש מהזרמות וגלישות לא מבוקרות ממאגר כפר מסריק, שהוא אוגם את השפכים התעשייתיים של מפעלי מלואות. ממצאים של סיורים שלנו ושל גופים אחרים בשטח, שמגלים. זה לא משהו תיאורטי, זה משהו שאנחנו רואים את זה בשטח, יחד עם האנשים של המשרד להגנת הסביבה. ומתקן הטיפול בשפכים עכו, שלשמחתנו, עוד מעט הוא יופעל, הרי אנחנו מברכים על הדבר הזה, בזמן ההרצה, לצורך התפעול, יגליש גם הוא את הקולחים לנחל וזה תוך מספר ימים, שבוע או שבועיים, או משהו כזה.
זאת אומרת, יש גורמים פוטנציאליים שכרגע מזהמים את הנחלים ובאמצעות הנחל, את הים, ואנחנו חייבים, חייבים לתת את דעתנו לכך ולהזהיר את הציבור.
אנחנו, כל הנוכחים כאן, אני מניח, אנחנו מצפים שהגורמים המזהמים יפתרו את הבעיות שלהם ואז אנחנו, כמובן, נשמח להוריד את האזהרה שלנו. אנחנו מנועים מלעשות את זה פה.
תמר זוהר:
כיום חופי עכו מזוהמים בשני מוקדים עיקריים. האחד הוא משפכי עכו עצמה, שנמצאים צפונית לשפך הנעמן והשני זה מנחל הנעמן. אני לא יודעת איפה חוף הרחצה בעיקר, אבל הגורמים המזהמים באותו אזור---
אוהד שגב:
זה כיוון אחד וזה כיוון אחר לגמרי.
תמר זוהר:
אני יכולה להגיד שמבחינת המשרד שלנו, גורמי הזיהום העיקריים הם עדיין עיריית עכו.
אוהד שגב:
זה לא קשור, זה לא קשור.
תמר זוהר:
מבחינת עיריית עכו שהיתה המזהמת העיקרית של השטח שלה, עקב עבודת אכיפה מאומצת בבית משפט והרשעה של הנאשמים שם, הם הגיעו למסקנה שהם חייבים להקים מתקן טיהור שפכים משוכלל, ואכן זה מה שהם עשו, והם ביצעו את זה. הוא נמצא בהרצה, בעוד כחודש יתחיל לפעול באופן הדרגתי. וזה עקב עבודה של המשרד שלנו. בעינינו אנחנו רואים את הקשר הישיר בין האכיפה לבין התוצאות.
אוהד שגב:
אנחנו ממש חולקים על זה.
תמר זוהר:
אז אני תיכף אשמע. מבחינת הגורם השני, שזה נחל הנעמן, כרגע יש זרימה של קולחים שניוניים, אני שומעת שקצת פחות משניוניים ממתקן טיפול שפכים בכרמיאל ויש עדיין שפכים גולמיים מעיריית טמרה. נגד עיריית טמרה, בינואר 2006, קיבלנו פסק דין מרשיע, של ראש הרשות ושל העירייה, הם קיבלו קנס. לצערנו הרב, אנחנו ביקשנו צו להפסקת הזיהום והשופט לא נתן לנו. אין לנו את האפשרות להחליט במקום בית המשפט ולכן אנחנו פשוט המתנו עד שמתקן טיפול שפכים עכו יהיה מוכן לפעולה, מתוך דרישה שלנו שהמתחבר הראשון למתקן טיפול שפכים עכו, יהיה עיריית טמרה, ועכו עצמה, שתפסיק לזהם באותו רגע שהמתקן יתחיל לפעול. זה לגבי עיריית טמרה.
לגבי מתקן טיפול שפכים כרמיאל, הם הגישו בקשה לצו הרשאה לנציב המים, שהיום הוא ראש רשות המים. כרגע, ככל הנראה, הם יקבלו את הצו רק אם הם יעמדו בדרישות שלנו, סביבתיות כלשהן, אני לא אלאה אתכם, אבל כרגע אין להם צו להזרמה. מתקן טיפול שפכים כרמיאל הוא הבעיה העיקרית שתישאר, כיוון שאין לנו כל כך פתרון לקולחים וכל מה שצריך לעשות זה לטייב את הקולחים. הפתרון שאנחנו מתחננים שהממשלה תקבל, מתוך החלטה, זה להקים מודול נוסף. זאת אומרת, להרחיב את מתקן טיפול שפכים כרמיאל, מודול שלישי, שיאפשר פעילות שנקראת שלישונית. זה אומר שהשפכים יהפכו לקולחים שלישונים שהם באיכות מצוינת. זאת אומרת, ניתן להשתמש בהם לחקלאות, וככה אנחנו בעצם ניפטר בכלל מעודפי הקולחים בנחל, וזה אנחנו באמת חייבים איזה שהיא החלטה שיהיה תקציב לעניין הזה.
ושוב אני רוצה לומר שדווקא באזור של הצפון ושל עכו בוצעה אכיפה מאוד נמרצת, נגד כל המזהמים לשעבר. שפכי מלואות, שזה תאגיד שמשלב מספר מפעלים, אנחנו הגשנו כתבי אישום נגדם והרשענו את המפעלים בבית המשפט, אחרי דיונים ב-12 ערכאות שיפוטיות, ונחלנו הצלחה גדולה בזה. עיריית טמרה הורשעו, עכו הורשעה, מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה, כל הכפרים האלה שזיהמו בעבר, ועכשיו מחוברים למתקן טיפול שפכים כרמיאל, שזו בעיה אחרת, גם הם הורשעו בבית המשפט ולכן היתה עבודה מאוד אינטנסיבית שלנו.
היו"ר דוד אזולאי:
אלה כולם גורמים לזיהום בחוף בעכו?
תמר זוהר:
כולם גרמו לזיהום. נחל הנעמן באופן ספציפי, שהוא בעצם המשכו של נחל החילזון בנקודה הזו.
נקודת המבט האופטימית היא, אל"ף, כבר עכשיו המצב יותר טוב בנחל, בגלל כל אותם גורמים שהפסיקו לזהם. בי"ת, בנובמבר, שנה זו, מתקן טיפול שפכים עכו אמור להגיע לאיכויות כאלה שכבר תהיה הטבה מאוד מאוד משמעותית וניתן יהיה לעשות גם שימוש בקולחים שלו להשבה---
היו"ר דוד אזולאי:
מדברייך אני מבין שעד לנובמבר לא יפתחו את החוף?
תמר זוהר:
זה הכול בהתאם ל---
היו"ר דוד אזולאי:
ככה זה נראה.
תמר זוהר:
דבר ראשון, לא מדויק, בגלל שמתקן טיפול שפכים עכו כבר מתחיל עוד חודש לפעול.
היו"ר דוד אזולאי:
עוד חודש כבר יהיה סוף הקיץ.
תמר זוהר:
הוא יקלוט את שפכי טמרה ויטייב אותם. זאת אומרת, יכול להיות שהתוצאות יהיו כאלה שכן יאפשרו רחצה, אני לא מומחית לענייני בריאות, אבל בהחלט תהיה הטבה הדרגתית עד נובמבר, שבנובמבר צפויה הטבה מאוד משמעותית.
היו"ר דוד אזולאי:
אנחנו כרגע מחפשים פתרונות לעכשיו, לא לנובמבר. עם כל הכבוד, אני מאוד מעריך את העבודה שעושים, אבל הבעיה שכרגע אנחנו דנים בה, איך פותרים את הבעיה של פתיחת חוף הים בעכו, מבלי לגרום נזק למתרחצים. זאת מטרת הדיון, לכן זה שאת מבשרת לנו שעד נובמבר ייפתח, זה לא פותר לנו את הבעיה.
אני מבקש קודם כל לשמוע את נציגי עיריית עכו, בבקשה.
תמר איצקוביץ:
שמעתי את המומחים, קראתי את החומר והמסמכים, אני מכירה כבר 22 שנה את הדברים שקיימים ולא משנה למה המתקן לטיפול בשפכים רק הוקם, זה לא רלוונטי לדיון כאן. דנו בכך מספיק ישיבות. לא הבנתי, טמרה היתה גם לפני שנתיים ולפני שלוש. המפגעים שהיו של מלואות וכל המפעלים, ומלובן, וכל מי שהזרים, המסמך שמדבר על כרמיאל, מדבר על הסיום מ-26 לאפריל 07' שזה לפני חודשיים וחצי. זאת אומרת, לפי כל הדברים שהושמעו כאן, המצב היום הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני שנתיים וחצי. אז אם לפני שנתיים וחצי, כשהתוצאות, 51 תוצאות, הראו על כך שאין בעיה בחופי הרחצה, אפשר היה לפתוח את חופי הרחצה, שנה שעברה לצערנו גם היתה מלחמה, כך שזה לא היה כל כך רלוונטי, למה דווקא השנה צריך למנוע מתושבי עכו להתרחץ בים, כאשר התוצאות הן טובות?
עיריית עכו חרדה, כמו כל אחד אחר, לבריאות הציבור, לא פחות מכל אחד אחר, אבל במצב הזה, שיש תוצאות שהן תוצאות תקינות בחוף הרחצה, לא מתרחצים בשפך הנעמן, מתרחצים בחוף הרחצה. כאשר התוצאות הן תקינות, אין שום סיבה למנוע בחודשיים הקרובים את האנשים מלהתרחץ בים של עכו. לא לשלוח אותם צפונית, כי לומר לנו ללכת לצפון, זה לומר שאי אפשר לפתוח בצפון, כי בצפון זו אותה נקודה שבה מוזרם 8 ק"מ
אוהד שגב:
זה חוף סלעי.
היו"ר דוד אזולאי:
מעבר לזה שזה סלעי, שמה יש את ההזרמה. יגידו, 'עיריית עכו, אתם לא יכולים', אז זה לא פתרון הרי. אז אנחנו מבינים, הפתרון כפי שבאמת אמרתם, אולי לשלוח לנהריה, אולי לקיסריה להתרחץ, אבל באמת זה לא פתרונות, זה ציניות. לכן אנחנו חושבים שיש מקום שהחוף ייפתח לרחצה. כאשר התוצאות לא תהיינה בסדר, כמובן שהוא ייסגר.
היו"ר דוד אזולאי:
יש תוצאות כל יום?
תמר איצקוביץ:
פעמיים ביום.
אוהד שגב:
פעמיים ביום בודקים את המים ויש לנו סדרה של בדיקות פה.
היו"ר דוד אזולאי:
אדוני, המנהל הכללי של העירייה, אתה הערת קודם שהממצאים של משרד הבריאות מתייחסים לקטע מסוים בחוף וזה בעצם לא הקטע שמשמש את המתרחצים.
אוהד שגב:
לא, אני הערתי לגבי הנושא שהיא אמרה שעכו מזהמת את הים בעצמה, שזו לא אותה נקודה. כיום עכו, עד שמתקן הטיפול בשפכים יתחיל לעבוד, לא כיום, אלא עשרות שנים, שופך לים, אבל לחוף הצפוני, לכיוון שכונת הכרם, צפונה, לכיוון הים הפתוח. שם, כשמשרד הפנים פוטר את עצמו בזה שהוא אומר לנו 'תמצאו חוף אלטרנטיבי', אז אל"ף, החוף הוא סלעי שם והוא לא מתאים בכלל לחוף רחצה. זה ריפים של סלעים, וחוץ מזה שבאמת הבעיה של הביוב שזורם שם לים, בצורה ישירה. אבל הבעיה התעוררה (וצריך לשים את זה פה על השולחן), מאז שמתקן טיפול בשפכים כרמיאל התחבר לאל שגור. חיברו את אל שגור למתקן טיפול בשפכים כרמיאל, והמתקן לא מסוגל להתמודד עם הכמות שמגיעה אליו מאל שגור וזה גולש החוצה. זאת הבעיה. טמרה, כמו שהיועצת המשפטית אמרה, שפכה את השפכים שלה לנחל שנים ארוכות, וגם עכשיו, בהתחלת העונה, עד שמתקן טיפול בשפכים כרמיאל חובר לאל שגור, לא היתה בעיה. ברגע שכרמיאל התחיל להזרים לנחל החילזון, גלש לנחל החילזון, זה מגיע לתוך נחל נעמן וזה מה שעשה את הבעיות.
אבל עם כל זה, לנו יש תוצאה של בדיקות, גם מאזור חוף---
היו"ר דוד אזולאי:
מי זה לנו? אתם עושים בדיקות עצמאיות?
אוהד שגב:
מי שעושה את הבדיקות זה מי שאחראי ברשות על הבדיקות, שהוא אחראי על התברואה. חלק מהבדיקות – משרד הבריאות היה, באיזה שהוא שלב הוא התנתק והוא הפסיק להגיע לבדיקות, אבל אנחנו עושים את הבדיקות, שולחים את זה למעבדות מאושרות ומוכרות, של משרד הבריאות, זה לא איזה מעבדות---
היו"ר דוד אזולאי:
והן לא זהות לאותן תוצאות של משרד הבריאות?
אוהד שגב:
הם לא בודקים. הם בדקו בפעם האחרונה, הם באיזה שהוא שלב ניתקו מגע, לא הגיעו יותר לבדיקות. אנחנו עושים כל יום, נכנסים האנשים, דוגמים מתוך הים ושולחים למעבדות של משרד הבריאות. התוצאות גם פה, תוצאות רציפות של פעמיים ביום.
היו"ר דוד אזולאי:
מה התוצאות שלכם מראות? אתה יכול להראות לנו את זה?
אוהד שגב:
כן, ודאי. תוצאות של המעבדה.
בן יאיר גבריאל:
אנחנו דוגמים, שולחים אליהם והם שולחים אלינו את התוצאות. משרד הבריאות לא עושה שום עבודה.
זאב פיש:
להגיד שמשרד הבריאות התנתק, הייתי אומר שזה באמת לא לויאלי. אתה יודע, זה אפילו לא מכובד.
היו"ר דוד אזולאי:
רבותיי, אדוני, נציג משרד הבריאות, שמעו אותך.
בן יאיר גבריאל:
אני רוצה להסביר לך איך היה התהליך. ראש העיר שלנו דיבר עם הרופאה המחוזית וקבענו סדרה של בדיקות מאוד קשה, שתי בדיקות ביום לאורך שבועיים.
מיכל כהן דר:
תדייק, בבקשה תדייק. תדייק גם.
בן יאיר גבריאל:
מה? מה לא דייקתי?
מיכל כהן דר:
דיברנו על פיילוט. פיילוט זה לא לקבוע מעכשיו עד---
בן יאיר גבריאל:
לא, זה מה שקבעתם, לבדוק פעמיים ביום למשך שבועיים.
היו"ר דוד אזולאי:
כולל במוצא.
בן יאיר גבריאל:
התחלנו את הבדיקות, לקראת סוף השבוע השני היתה חריגה. ברגע שהיתה חריגה, משרד הבריאות התנתק, לא היה מוכן אפילו לתת לנו תוכנית גיבוי. זאת אומרת, כל מה שעשינו, לקחנו את הפיילוט שהם קבעו, והלך, למרות שהיה פיילוט מאוד מחמיר, המשכנו לרוץ לאורך שבוע.
היו"ר דוד אזולאי:
מה היו התוצאות של הפיילוט הזה?
בן יאיר גבריאל:
אפס. הכול אפס.
היו"ר דוד אזולאי:
נקי.
בן יאיר גבריאל:
נקי לחלוטין. רגע. בחופים. מה לא נכון? אני אביא לך את התוצאות.
מיכל כהן דר:
לא, בחופים לא היה. אני מוכרחה לתקן אתכם. סליחה. סליחה. תן לי להגיד את העובדות, כי העובדות הן אחרות. אנחנו התחלנו, וזה בא מתוך מקום שאנחנו חושבים שצריך לפתוח את חופי הרחצה, כי בריאות הציבור וגם ה-Well Being שלהם, ואין ספק, ואנחנו לא מתווכחים עם זה, וזה היה הרעיון שאנחנו נעשה את הדגימות. במקום שנעשה מדידה רציפה, נבדוק בבוקר ובערב, אמרנו אולי, אולי יש פה איזה הארה. ובאמת עשינו בדיקות של יומיים, שזה היה 4 פעמים, 4 בדיקות, בוקר ערב, בוקר ערב, היו תוצאות טובות בחוף, פתחנו את החוף. אנחנו המשכנו הרי עם הבדיקות, יומיים אחרי זה הגיעו תוצאות של למעלה מ-500, 600, 800 בחופים עצמם, ולכן סגרנו. ותשאל את שמעון והוא יגיד לך שאני לא טועה, ואתה יכול לראות גם את התוצאות. אני מדברת על מאי. לא השתנה כלום במזהמים. אין צורך לחזור על התשובות כל הזמן.
בן יאיר גבריאל:
אבל גם אותם מזהמים היו לפני שנה ולפני שנתיים.
מיכל כהן דר:
לא, לא, לא. סליחה, סליחה. לא, לא, היא לא אמרה את זה כך. סליחה, היו מזהמים כימיים. זה היה סיפור אחר. מזהמים של שפכים לא היו בשנה שעברה. אם אנחנו נסתכל, שנה שעברה נגיד. טמרה זה שולי היה. אתם בעצמכם יודעים שזה שולי. זה גם, זה מתווסף.
היה זיהום בשנה שעברה, שהבדיקות 0 אחוז זה תוצאות, אבל היתה מלחמה, אז זה לא יהיה פיר להגיד את זה. הלכנו גם ל-2005. ב-2005, אתה יכול לראות, היו בסך הכול 7% מהבדיקות חריגות. השנה עוד לא התחלנו את העונה.
בן יאיר גבריאל:
לא, לא, אנחנו מ-30 ליוני מנהלים בדיקות עד היום, וכולן תקינות
מיכל כהן דר:
אני מדברת על 2005. תקשיב. תקשיב למה שאני מדברת. כשתלמד להקשיב, גם תוכל לטפל בזה.
היו"ר דוד אזולאי:
סליחה, גברתי רופאת המחוז. לא צריך לצעוק על אנשים. את יכולה לדבר.
מיכל כהן דר:
אל"ף בי"ת בדיון זה להקשיב.
היו"ר דוד אזולאי:
את יכולה לדבר, נשתדל לשמור על זכות הדיבור שלך.
בן יאיר גבריאל:
לא היה דיבור. אני רוצה להגיד עוד משהו. לא היה דיבור, ניתנה הנחיה מפורשת ללשכה בעכו לא לתת לנו אפילו מה לדגום. זאת אומרת, מה שעשינו, עשינו על דעת עצמנו. אפילו דבר בסיסי, להגיד לנו, 'אתם יודעים מה? תמשיכו לדגום ככה וככה ותוך כדי נראה מה קורה'. ואפילו את זה לא היו מוכנים להגיד.
זאב פיש:
זה ממש ממש לא נכון. אני ממש מצטער לשמוע את הדבר הזה. זה לא לויאלי, זה לא אמיתי. באמת. מה אנחנו איזה? יש לנו איזה?---
עבאס זכור:
בינתיים לתושבי עכו, אין לנו מקום---
זאב פיש:
אתה רוצה לרחוץ במים מזוהמים? תגיד לי, זה אחריות?
בן יאיר גבריאל:
למה יש הבדל בין התוצאות שלך לתוצאות---
מיכל כהן דר:
אין הבדל, אין הבדל.
אוהד שגב:
הם לא בדקו יותר. הם לא רוצים לבדוק יותר.
היו"ר דוד אזולאי:
אוהד שגב, אני מבקש.
עמאר יוסף:
האחריות כולה שלי. אין לי בעיה עכשיו להוציא צו לפתוח את החוף, אבל יש לי חובת התייעצות עם משרד הבריאות. הבדיקה של משרד הבריאות היא שקובעת, לא הבדיקה של הרשות המקומית, אפילו שמראה שהבדיקה של העירייה היא נקייה. לפי החקיקה הראשית, יש לי חובת התייעצות עם משרד הבריאות, לא עם ראש העיר.
היו"ר דוד אזולאי:
אדוני, עם כל הכבוד לך, אני גם מצפה ממך שתנקוט יוזמה. אתה הרי שמעת את הדברים. לצערי הרב, אני לא רואה שיש כאן איזה עבודה משותפת של משרד הבריאות והרשות המקומית. יש כאן חילוקי דעות ויש כאן איזה שהוא ויכוח. אני הייתי מצפה ממך שאתה, כמשרד הפנים, לפני שתיתן את ההוראה לסגור, שגם תבדוק אם אכן שני הצדדים ישבו וקיימו דיונים ביניהם. כי אלה דוגמים ואלה דוגמים, ואני מניח שלכל אחד יש את הדגימות שלו, אבל התוצאה היא שהחופים סגורים.
עמאר יוסף:
אני הנחיתי את האיש שלנו בצפון להגיע לחופי הים, לבדוק את המצב. הנחיתי אותו לתאם פגישה בין משרד הבריאות לבין ראש העיר, בעניין הזה, ולסגור את הסוגיה הזאת.
עכשיו הבעיה היא שאין שליטה, שאין פתרון למשרדי הממשלה האחרים בנושא של מזהמים. וזאת בעיה. זאת הבעיה, בעצם.
נדיה חילו:
מאוד מצער אותי לשמוע את חוסר שיתוף הפעולה בין הגורמים כשבעצם היה אמור שיהיה שיתוף פעולה לטובת דבר אחד, שהוא טובת הציבור וטובת החוף, בין כל הגורמים.
אחרי שאני שומעת את הדברים, אדוני היושב ראש, אני לא יכולה לומר שאני יוצאת מפה אופטימית שהחוף הולך להיפתח מחר, מכמה סיבות. אחת, דובר פה בפרטי פרטים על מקורות מזהמים ואני לא שמעתי פתרון לאותם מקורות מזהמים ואיך אפשר להתמודד עם העניין.
אוהד שגב:
הסיפור של מתקן טיפול שפכים כרמיאל, שהוא קיים---
היו"ר דוד אזולאי:
אבל גם אמרו שמתקן טיפול שפכים עכו ייפתח בנובמבר ואז יהיה לנו חוף.
נדיה חילו:
לצערי, גם בנובמבר, אם אני הבנתי נכון, הפתרון שהוצע הוא פתרון חלקי.
אוהד שגב:
לא, הוא לא קשור לבעיה.
נדיה חילו:
אוקיי, כלומר חלקי.
אוהד שגב:
הוא פותר בעיה אחרת, הפתרון בנובמבר.
נדיה חילו:
דבר שני, עומד היום, לנגד עיניי, הפוטנציאל של המתרחצים, ובעיקר הילדים, שאני משערת, שגם אם יש איזה שהיא הנחיה ברורה ופורמלית, אני יכולה לשער שחלק מהם כן מגיע לחוף וכן נחשף לסכנה בריאותית מיידית וממשית, שזה מאוד מאוד חמור בעיניי, כי משרדים יכולים להמשיך פה ושם לעבוד בחוסר תיאום ולהתווכח על נתונים, אבל דבר אחד ברור היום, מבחינת התמונה הכוללת, שהחוף הוא לא ראוי לרחצה. זה מהווה מחדל בריאותי וסכנה ממשית, ושלוש – שיש פוטנציאל, יש מצב נתון שהילדים ממשיכים להגיע. אז מה שלא תעשה, זה אמצעי של בילוי ושל זמן פנוי בתקופה הזאת ואני לא יודעת מה היום הפתרון המיידי, אם יש, כי אני הבנתי שאין. אבל אם אין פתרון לפחות, והטיפול בתופעה הזאת הוא לטווח ארוך ולוקח זמן, אז לפחות לנקוט בצעדי מניעה וצעדי הסברה. כלומר, לזה אני מצפה, גם כדי שיימנע נזק ישיר וממשי לאותה אוכלוסייה, ובמיוחד לאוכלוסיית הילדים.
ג'מאל זחאלקה:
קודם כל, למרות שרציתי שתהיה הידברות, טוב שאין שיתוף פעולה, חס וחלילה שיהיה שיתוף פעולה בין איכות הסביבה ומשרד המסחר והתעשייה. אנחנו נגיע לגיהינום ככה.
מחובתו של משרד הבריאות, אני חושב, בגלל המקצוע, הם צריכים להיות על המשמר. כלומר, אני בא, בגלל המקצוע שלי וגם השכל הישר לפעמים עוזר, תפקידו של משרד הבריאות זה להתריע. לא רק להתריע, הוא אחראי. פה צריך לקחת את הדברים שלו, אלא אם אתה מערער על הסטנדרטים ובשביל לערער על הסטנדרטים, אתה צריך פה סיפור אחר. אתה צריך אנשי מקצוע, אנשי אקדמיה שיגידו שהסטנדרטים עצמם לא נכונים. הסטנדרטים הם לא קדושים, אפשר לתקוף אותם. אם היה לי זמן, הייתי מחפש איך לתקוף אותם. בגלל שהפכנו לפוליטיקאים, אז פחות מדע. אבל אפשר לערער, להגיד, 'אתם – יש לכם תקן מחמיר', או 'תקן לא מחמיר', חס וחלילה, לפעמים יש סוג של כיסוי תחת, אז עושים תקנים הכי מחמירים בעולם, שמים אותם. דרך אגב, הרוב יבוּא, לא Made in Israel, הרוב מייבאים מחוץ לארץ. לא צריך לקחת כל דבר כקדוש. אבל ברגע שנקבע הסטנדרט, אתם צריכים ללכת על פיו. יש לך בעיה? בעיה עם הסטנדרט? תתקוף את הסטנדרט. זה אחד.
שתיים, אם אני שומע נכון, משרד הבריאות התרשל בזה שהוא לא ערך... יודע שיש בעיה בחוף, אז מבחינה זאת הוא היה צריך ללכת יד ביד עם עיריית עכו, לעשות את כל הבדיקות הרציפות. אם אני הבנתי נכון, יכול להיות שהבנתי לא נכון, הוא עשה בדיקה לפני חודש ולא היה מוכן ללכת עם העירייה, שרצתה כל כך לפתוח את החוף, לבדיקה כל יום. היה צריך ללכת איתם יד ויד, לפקח, ואז לראות אם הבדיקות נכונות או לא.
עכשיו, כבוד היושב ראש, למעשה, מבחינת בריאות הציבור, אסור לפתוח חוף שהוא מזוהם. זה דבר שאנחנו, כוועדה, לא רק ועדת הפנים, אנחנו גם אחראים על בריאות הציבור, אנחנו משרתי הציבור, אני חושב שחבר הכנסת עבאס זכור שהציע את ההצעה הזאת, אמר משהו אחר, אמר שאם החוף לא מזוהם, תפתחו אותו. הוא לא אמר 'תפתחו אותו כשהוא מזוהם'. זו השורה התחתונה. אם החוף לא מזוהם, תפתחו אותו. אנחנו אומרים לכם, יש לכם רישיון לזה. כמובן בכפוף לפרוצדורות שמר עמאר אמר.
אבל יש בעיה אחרת, ואני רוצה עכשיו להתריע עליה, כשאנחנו עושים דיון בוועדה. כשאתה בא לחוף שהוא גדול, לא מקום אחד בעכו, נכון? לא מקום אחד. אתה בא ואומר – הכול סגור, הכול אסור. כשאתה אומר, הכול סגור והכול אסור, אז הכול ניתן להפרה. כלומר, אם אתה אומר 'הכול', אתה עשית את כל המקומות בחוף שווים, שהם אסורים. למרות שבפועל, אם אני גם שומע נכון, במקומות שונים יש דרגה חמורה פחות או יותר של זיהום. אתה יכול להגיד 'בחוף זה – אזהרה חמורה יותר', 'בחוף זה – אזהרה חמורה', 'בחוף זה – אזהרה' ו'בחוף ההוא – אפשר', אני יודע? אבל אם אתה עושה הכול, אני חושב שילדים ילכו גם לחופים מסוכנים ביותר. אז צריך פה להבהיר את העניין, כי ילדים ייצאו לחוף, הם לא יודעים איפה המסוכן יותר או איפה שהמסוכנות פחותה יותר. לכן אני חושב שבעניין הזה צריך משרד הבריאות, עם העירייה, עם הגורמים הנכונים, צריכים לעשות מחשבה ולפתוח אפילו פיסת חוף אחת. תגידו 'פה מותר', משהו כזה. כי אחרת הילדים ילכו לכל מקום, אפילו למקומות מסוכנים ביותר. לכן אני חושב שיש גם כאן, לא רק באיסור, התפקיד של משרד הבריאות לא להוציא צו ולהגיד 'אנחנו אמרנו שאסור' וללכת הביתה ויש לנו כיסוי תחת, אני הוצאתי הודעה. אנחנו צריכים ללכת, זהו גמרנו, את תפקידנו גמרנו. התפקיד של משרד הבריאות הוא לא רק תפקיד רשמי, הוא לשמור על בריאות הציבור בפועל, ולא רק בניירת.
מיכל כהן דר:
השמצה פרועה, שאני---
ג'מאל זחאלקה:
אני לא השמצתי, לא, לא, לא.
היו"ר דוד אזולאי:
סליחה, אני מבקש. חבר הכנסת זחאלקה, תרשה לי רגע.
ג'מאל זחאלקה:
חס וחלילה שאני תוקף. אני אומר על תפקיד שהוא צריך להיות ככה. אני לא אמרתי שאתם לא עושים את זה.
זאב פיש:
אנחנו נמצאים בשטח כל הזמן. כולל בשבת, כולל בחגים
היו"ר דוד אזולאי:
רבותיי, נציגי משרד הבריאות, עם כל הכבוד, אנחנו תיכף נאפשר לכם, תוכלו להגיב, אבל לא יכול להיות שלבוא להגיד כאן לחבר כנסת דברים לא מקובלים---
ג'מאל זחאלקה:
אדוני היושב ראש, המשרד להגנת הסביבה כל הזמן תובע מפעלים מזהמים, תובעים ככה, תובעים. הגיע הזמן שאזרח עכו יתבע את המשרד לאיכות הסביבה, שהוא לא כפה ולא דאג לזה שהחיידקים לא יגיעו לחוף. ואני אומר למשרד לאיכות הסביבה, אני אומר לכם, אנשים יתחילו לתבוע אתכם, אם ילדים ייפגעו, או אם החוף ימשיך להיות מזוהם. התפקיד שלכם למנוע את זה, והגיע הזמן שלא הכול יהיה 'אני התרעתי, אני הצגתי את הנייר שלי', משרד הבריאות אומרים ככה, העירייה ככה. זה לא ככה. צריך לשבת, אם יש בעיה – יש לי הצעה. אני חושב שכל הגורמים שיושבים סביב השולחן הזה, יישבו עם גורמים אחרים רלוונטיים, למצוא פתרון לבעיה הזאת והשבוע כבר. לא בשבוע הבא.
צביקה אולשביצקי:
קודם כל, אין חולק על זה, אני חושב שיש פה הסכמה ברורה, של כל האנשים בחדר, שברגע שיש זיהום, או שיודעים בוודאות שיש זיהום, אף אחד לא רוצה לסכן חיים של ילד, מבוגר, איש או אישה. זה ברור לחלוטין, זאת אומרת, ברגע שאנחנו יודעים שיש זיהום, אף אחד מאיתנו לא רוצה להכניס מתרחצים למים.
אנחנו מנהלים, במסגרת חוף התמרים, חוף מופרז מאז שנת 1982, שזה אומר מעל 20 שנה. במשך כל קיץ, במשך כל שנה, יש לנו את אותה בעיה שמעת לעת מופיע זיהום כתוצאה מהבדיקות השגרתיות שעושים, והשגרה מדברת על בדיקה של אחת לשבוע. זאת אומרת, במסגרת של אחת לשבוע, מעת לעת, במשך כל השנים, היו בדיקות שליליות שבעקבותיהן נסגר החוף לאותו יום, או ליום שלמחרת. בוצעו בדיקות עוקבות לאחר מכן, במסגרת מדיניות משרד הבריאות, ברגע שהבדיקות נמצאו תקינות, החוף אושר לרחצה מחדש. במשך כל השנים, במהלך כל השנים, אין לי סטטיסטיקה של 7%, או 8%, או 5%, אבל השנה שום דבר לא שונה משנים עברו. שום דבר לא שונה. נכון שהיתה סדרה של בדיקות בתחילה, אבל לראיה יש לנו תיק של בדיקות החל מה-3 ליוני, היום אנחנו ב-2 ליולי---
היו"ר דוד אזולאי:
מה זה תיק של בדיקות?
צביקה אולשביצקי:
תוצאות.
היו"ר דוד אזולאי:
שלכם?
צביקה אולשביצקי:
של העירייה, במסגרת מעבדות של משרד הבריאות.
היו"ר דוד אזולאי:
בחוף שלכם בלבד.
צביקה אולשביצקי:
לא, בכל החופים. בכל החופים. ודר' דר, אני לא מדבר על השפך, אני מדבר בחופים עצמם. כל הבדיקות תקינות לחלוטין. זאת אומרת, מה שקודם רק אמרתי, נכניס את הבדיקות האלה לסטטיסטיקה, אז יכול להיות שנמצא פחות מ-7%. אם נכניס את כל אותן בדיקות, נחבר אותן לבדיקות שלך, יכול להיות שנמצא פחות מ-7%.
לעניין משרד הפנים. אני מבין שמשרד הפנים חייב להתחשב וקשה לו להתעלם מהמלצות משרד הבריאות. בוודאי, וגם אני לא מבקש ממנו. אבל בעבר משרד הפנים, למרות המלצות משרד הבריאות, הפעיל שיקול דעת הגיוני ולמרות שמשרד הבריאות אמר כך, הוא פעל אחרת. היו לכך תקדימים בעבר. אני לא אומר שכך צריך להמשיך לנהוג, אני לא אומר, אני רק אומר שמשרד הפנים... מה שאני רוצה לומר הוא דבר אחד, אני לא יודע בדיוק, עמדת משרד הבריאות היא קטגורית, היא חד משמעית, היא משהו שהוא פחות מתחשב ממה שהיה בשנים עברו, ואני לא בטוח, ואני לא יודע בדיוק מה המניעים שעומדים מאחורי העניין הזה. יכול להיות שהמניעים שהופכים את תושבי עכו ואת העניין המסחרי שלי כקורבן, כדי להגיע להישגים במקום אחר. וזה אולי פעולה שהיא אולי לגיטימית מצד כלשהו, אבל אנחנו לא יכולים להיות שותפים לה ולא יכולים להשלים איתה.
מה שאנחנו טוענים זה דבר אחד – מלחמה במזהמים זה בוודאי, וזה לטווח הארוך, אבל נכון לרגע זה, כשהחופים נקיים, שניתן יהיה להתרחץ. כשהחופים מזוהמים – שיאסרו.
יוסף עמאר:
מי קובע שהם נקיים?
צביקה אולשביצקי:
על פי בדיקות.
יוסף עמאר:
משרד הבריאות?
עזר פישלר:
יש איזו נקודה שאנשים לא העלו אותה וחשוב שאתם תדעו אותה, כאן בוועדה, שהזרמה של שפכים לנחל, או לים, היא בעצם עבירה על החוק. עבירה פלילית שלצדה יש קנס או מאסר. החריג שבהם מקבל היתר הזרמה, אם זה לים, בתהליך של שיפור, נגיד הקמה של מכון טיהור, או בתהליך של הרחבה של מכון טיהור, אבל הזרמה, כמו שהיא נעשית היום לדוגמה בעיריית כרמיאל, זו עבירה פלילית לכל דבר ועניין ואני חושב שבנושא הזה צריך להיות מוגש כתב אישום נגד מי שאחראי שם, וייתכן, אם זה יושב ראש הרשות, עדי אלדר, שהוא יושב ראש השלטון המקומי, אני חושב שבנקודה הזאת, מישהו צריך לבדוק למה זה לא נעשה. זה דבר אחד.
ללב הדברים – יש פה איזה שהוא מן איזה שהיא גישה, שנדמה לי, שמתייחסים לזיהום הים כמין איזה שהיא גזרה, וכמו שאמרת בתחילת הדברים, אדוני היושב ראש, זה שבואו נלך צעד אחד אחורה. בואו נלך לטפל במי שמזרים את השפכים, בו נטפל בו קודם. הרי ברור שאם בחוף יש זיהום, אז כולנו פה, כל מי שבחדר, יש לו אחריות על הציבור. אני, כארגונים ירוקים, משרדי הממשלה ורשויות מקומיות, כולם אחראים על בריאות הציבור. אף אחד לא רוצה לקחת על המצפון שלו שמישהו יקבל זיהום וישכב בבית חולים עם אנטיביוטיקה בווריד למשך שבועיים בגלל שבסך הכול בא עם הילד לשחות בים. אף אחד לא רוצה את זה עליו. אז אם יש זיהום, בסדר, אבל למה יש זיהום? בואו נשאל את השאלה. ומי מזרים? יש לנו שם למעלה רשימה אדירה של מזהמים ופה צריך להתחיל איזה שהוא מהלך, ואני חושב שמהדיון הזה לפחות, לדעתי, צריך לצאת איזה שהיא הבנה שצריך לצאת למאבק חסר פשרות נגד מי שמזרים. כי אם היום מזרימה עיריית כרמיאל, אז מחר תזרים עירייה אחרת, אז מה? כל פעם נבוא לכאן מחדש? כל פעם נדון על אותם הדברים?
אני חושב שגם הדיון קצת אולי באמת הלך על השאלה אם לפתוח או לא לפתוח, אבל אם הדברים הם באמת שפכים שמוזרמים כאן לשטח. הרי מפעלים שאומרים שיש להם עודפים של שפכים, ואין להם איך לטפל בהם, אז אומרים להם 'קחו במשאיות ותזרימו לשם ותזרימו לכאן' וכולי, מה הבעיה? אם לעיריית כרמיאל יש 3,000 או 4,000, או כמה שיש להם קוב שפכים ביום, או שייקחו במשאיות... אם יש בעיה בכמות השפכים והם לא יכולים לטפל בכל הכמות שיש להם, זה כמו מפעל שיש לו חוסר בעובדים, אז הוא מבקש עובדי כוח אדם, אין שום בעיה. אפשר לעשות את זה הפוך. תיקחו את השפכים במשאיות, תביאו למכון טיהור אחר, שיש לו יכולת קיבול לכמות שלכם, תטפלו בזה, בינתיים זה לא יזרום לנחל, עד שתרחיבו את שלכם. למפעלים יודעים לעשות את זה ולעירייה לא? אם זה יקר להם, ואם הם לא רוצים להוציא על זה את הכסף, בבקשה, שיסיעו כל יום את הילדים מעכו, במימון של העירייה שמזהמת, לחוף רחצה אחר.
היו"ר דוד אזולאי:
אתה יודע שאתה מעלה הצעה שהיא לא מעשית. איזו עירייה תעביר לך כסף כדי להסיע? ותסיע גם אותי, למה רק את הילדים? גם אני רוצה ללכת לים.
עזר פישלר:
למה אני אומר את הדברים האלה? הרי כשמדובר בעכו, מתייחסים לדברים כאילו הילדים של עכו פחות חשובים. אבל אני רוצה שיבינו שהילדים של עכו, זה הפנאי שלהם, זה הבילוי שלהם. עכשיו עונת הרחצה, איפה הם ירחצו? בטוש, באמבטיה? וזה החוף שלהם. הכוונה היא ללכת ולעשות מאבק נגד המזהמים, כדי לאפשר לילדים, לתושבים של עכו, לקבל באמת מה שמגיע להם, וזה המינימום האפשרי.
יהודה שביט:
כן, אני הוזמנתי, אני מבין, כמזהם פוטנציאלי.
היו"ר דוד אזולאי:
ככה זה נשמע. לא אתה, אלא מה שבתחום שיפוטך.
יהודה שביט:
אז אני אגיד שהשינוי, כמובן, שחל, בעבר הרשויות שמרכיבות את אל שגור, נכון להיום, דיר אל אסד ומג'ד אל כרום, הזרימו את הביוב למאגר יסעור. במאבק איתנים עם עיריית כרמיאל, הם דרשו שהביוב שלהם יתחבר לכרמיאל. היתה בוררות של שנתיים שצמח ישי היה הבורר שלה ואני רוצה גם להזכיר לחברים שכרמיאל, יחד עם המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות, לצערי, לחצו שגם עכו יביאו את הביוב שלהם לכרמיאל. איזה מזל שלא הסכמנו, כי היום יש בכרמיאל 25,000 מטר מעוקב ליום והם מסוגלים לטפל ב-20, ומכיוון שמגיעים 25,000 מטר מעוקב, אז כל ה-25,000 קוב נכנסים בצד אחד, יוצאים בצד השני, אל נחל החילזון וממנו אל ההצטברות לנעמן. בשביל להבין, נחל הנעמן, רק מהגשר הוא נחל נעמן, עד הגשר הוא נחל חילזון, ולכן הביוב כולו מגיע מנחל החילזון של עיריית כרמיאל. צריך להבין שלעשות שם מודולה נוספת זה סיפור של 5 שנים. לפני כחודש היתה ישיבה בעיר כרמיאל, עם השר להגנת הסביבה ועם המנהלים הכלליים של המשרד להגנת הסביבה ועם המנהל הכללי של משרד התשתיות ועם המנהל הכללי של מקורות ועם ראש העיר כרמיאל, שאני לא רואה פה את נציגי העיר כרמיאל בדיון הזה, ושם נתבקש לקבל אישור להזרמה לים, של כ-4,000 קוב שהם יהיו מטוהרים וייתנו תשובה לכל ה-20 האחרים. כפי שאתה מבין מהמשרד להגנת הסביבה, לזה לא התקבל אישור, ולכן ממשיכים לזרום כל ה-25,000 קוב מכרמיאל ישר לים.
גם הביוב של טמרה, שבעבר הוא היה נוסע לכל מיני מקומות, היום הוא מחובר כולו בצינור והוא מגיע עד לפתח של מתקן טיפול שפכים עכו שהאופטימיים אומרים שבעוד חודש הוא יתחיל לעבוד, הריאלים אומרים שזה ייקח קצת יותר זמן, ולכן אני לא רואה שינוי כל כך מהר שהולך לקרות בחוף הים של עכו, אם כל אחד יעסוק רק במה שאמר חבר הכנסת באופן מאוד בוטה, בכיסוי הישבן שלו לעניין הזה. לכן אם רוצים לעשות פעולה, היא צריכה להיות פעולה משותפת. מצד אחד – כסף לבניית מודול למתקן טיפול שפכים כרמיאל, ומצד שני – לאפשר הזרמה לים. ועכשיו פוחדים מה יגידו , כל אחד פוחד מהצד השני וכל אחד רק נותן הוראות איך לתת לשני לעבוד.
צביקה אולשביצקי:
אנחנו צריכים להבין את ההשלכות של איסור קטגורי כזה, חד משמעי, לאורך זמן. מה שקורה היום, בעקבות הזרמים שאסור לגזור גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה, וזה מה שאנחנו עושים כרגע. אנשים חייבים את הים, זה קיץ, זה חופש. בעקבות ההנחיה הקטגורית הזאת, איסור פתיחת החופים, אנחנו מסכנים היום את בריאות הציבור פעמיים. למה פעמיים? אני אסביר. כי פעם אחת הם הולכים להתרחץ בחופים הדרומיים, הלא מוכרזים, של העיר, שקרובים מאוד לשפך, ושם נמצאת הסכנה, והם הולכים ומתרחצים. אז זה לא כל התושבים, אבל חלקם, שכאילו לא שומעים, או מצפצפים, או הצורך לרחוץ בים עולה על כל האזהרות, הולכים ומתרחצים בנקודות הכי מזוהמות, בסמוך לשפך. זה פעם אחת. פעם שנייה, הם עושים את זה ללא פיקוח של הצלה. זאת אומרת, מסכנים אותם פעמיים. חייבים למצוא נוסחה הגיונית שמפעילה איזון בין כל הבעיות.
שי אולשביצקי:
שמעתי את כולם וההרגשה שעולה מכל מה שנשמע ממשרדי הממשלה זה שאין פרופורציה, אין מידתיות, אין סבירות, הכול בצורה גורפת.
היו"ר דוד אזולאי:
אני לא מסכים איתך.
שי אולשביצקי:
זו ההרגשה שלנו, כי מצד אחד יש לנו בדיקות שלא מתייחסים אליהן, לדאבוני. מצד שני, יש חובה על משרד הפנים להתייעץ עם כמה גורמים ואני לא שמעתי על התייעצות אחת שהתקיימה, למעט התייעצות אחת, עם משרד הבריאות, שהם קיבלו 'ראה וקדש' את כל מה שנאמר. החובה היא להתייעץ, לא לקבל את מה שהם אומרים, רק להתייעץ. לפני שמוציאים צו, החוק אומר להם, אתם חייבים לגשת לרשות המקומית, להתייעץ עם הרשות המקומית. פעם אחת לא התייעצו. אתם חייבים ללכת ולהתייעץ עם המשטרה, פעם אחת לא התייעצו עם המשטרה. הם ומשרד הבריאות, אחד לוחץ את ידו של השני, מקבלים החלטות שמשליכות על החיים של כולנו. הדברים צריכים להיות פרופורציונאליים.
תמר איצקוביץ:
רק להגיד שאנחנו אוכפים בחופי הרחצה המוכרזים את האיסור, אז באמת הסכנה---
היו"ר דוד אזולאי:
את לא יכולה לאכוף. כשילד הולך לחוף הדרומי, כמה את יכולה לאכוף? הרי זאת גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה. אני רוצה להגיד לך, ואני מכיר ובסך הכול רואה את התושבים. לצערי הרב, יש כאלה שאומרים 'אנחנו לא נכנסים לים'. בסוף הם כן נכנסים לים ואת לא יכולה לעמוד שם עם שוטר 24 שעות. זאת מציאות קיימת, זאת גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה ומאתמול המצב נהיה יותר חמור, כי עכשיו גם הילדים נמצאים בחופשה.
אני רוצה לשאול את נציגי משרד הבריאות וכל נציגי משרדי הממשלה. למה אסור, הרי זה ברור לכולנו. אין פה גורם אחד שיושב שמוכן לתת את ידו לכך שהחופים ייפתחו, למרות הזיהומים הקיימים. אין ויכוח בעניין הזה. מה שאני מבקש מכם, אתם אנשי המקצוע, אתם בסופו של דבר אנשים הקובעים, בואו תתנו פתרון איך בכל זאת אפשר למצוא את הדרך, על מנת לאפשר לאותם תושבים המעוניינים לרחוץ בים ולא לגזור גזרה כללית שהציבור לא יכול לעמוד בה. את זה אני מצפה לשמוע מכם.
יהודה שביט:
אפשר ליצור סכר מנחל החילזון, לעצור את הביוב שזורם במהלך החודשיים האלו של הקיץ, לאפשר לפתוח את החוף ואחר כך להזרים את זה לים.
היו"ר דוד אזולאי:
מר יהודה שביט, אני רוצה להגיד לך, זה נשמע טוב, השאלה אם זה ביצועי. אני רוצה לשמוע את דברי משרד הבריאות, בבקשה.
מיכל כהן דר:
אני רוצה להגיד שני דברים. אחד, אני רוצה לציין עובדה. שמעון לנקרי ואני, לא רק שדיברנו בינינו פעם אחת, אלא לאורך ערבים שלמים וגם מאוחר בלילה.
היו"ר דוד אזולאי:
אז כנראה שיש לו נתק עם העובדים שלו.
תמר כהן דר:
בדיוק, אז אני מוכרחה, וחבל שהוא לא כאן, אני רוצה שיסתכל לי בעיניים. דברים צריכים להיאמר – הקשר היה כל הזמן.
היו"ר דוד אזולאי:
דר' מיכל כהן, ראש העיר של עכו הוא אדם עסוק ואין לו זמן לבוא אף פעם לוועדת הפנים.
מיכל כהן דר:
אני רוצה שיהיה ברור לגמרי שלא חל שום נתק, אבל לא השתנה שום דבר במקור הזיהום, וכשמקור הזיהום ממשיך לזהם, אז אם היום בחוף התוצאה היא 0 ומחר התוצאה היא 1,000, לא השתנה כלום. אין לנו מבחינת הגנה על בריאות הציבור, שום חציצה. דווקא הרעיון שלך נראה לי אחלה של רעיון. למה לא לעשות פתרונות... תראה, אני גם כן, כשאני מקבלת החלטות, יש פתרונות לטווח הקצר, הבינוני והרחוק. אז הרחוק, הבנו כבר מה יקרה. בואו נמצא פתרון, ואולי היינו צריכים לעשות את זה לפני חודש, אני אומרת כולנו, למצוא פתרון למנוע את הזיהום של שפך הנעמן. כי ברגע ששפך הנעמן לא יזהם, גם החופים לא יהיו מזוהמים. אני לא ששה ל---
היו"ר דוד אזולאי:
אחד הדברים שמפריעים לי כאן, ואת זה לא שמעתי לאורך כל הדיון הזה, אותם גורמים מזהמים לא ננקטו נגדם שום סנקציות.
תמר זוהר:
לא, אני נתתי רשימה ארוכה ומפורטת של צעדים. עיריית כרמיאל קיבלה הודעת סירוב מרשות המים ב-18 לשישי. אני מצטערת מאוד. הליכים פליליים ננקטים. אי אפשר להגיש כתב אישום בשבועיים, אני מצטערת.
אוהד שגב:
אי אפשר להוציא צו מניעה, אי אפשר לעשות שום דבר?
תמר זוהר:
אני לא אכנס איתך לשיקולים משפטיים, זה משפטי לחלוטין.
אוהד שגב:
זה לא שיקולים משפטיים, אם הייתי יודע שזה שיקולים משפטיים, הייתי נכנס ל---
היו"ר דוד אזולאי:
אני חושב שמה שנעשה כאן, נוקטים בסנקציות כנגד תושבי עכו, אבל לא כנגד המפעלים המזהמים וזאת הבעיה שלנו. אני חושב שאם הייתם נוקטים יד יותר קשה כלפי אותם מפעלים מזהמים, ולקבוע... אני בעצמי לא יודע מה הכמויות שהמפעלים---
תמר זוהר:
אדוני, אם היה מדובר במפעל, היינו יכולים לקבל עליו צו סגירה. מדובר במתקן טיפול בשפכים ענקי שקולט כל כך הרבה ישובים.
אוהד שגב:
אלי דקסטרו לא עשה עבודות שירות? אותו דבר גם פה.
היו"ר דוד אזולאי:
אלי דקסטרו לא עשה עבודות שירות, לידיעתך.
תמר זוהר:
אני אכנס לפרטים. הם הגישו בקשה לרשות המים, להזרים את הקולחים שלהם דרך נחל החילזון ממאגר יסעור, למעשה. מאגר יסעור הוא מאגר שנמצא באיזה שהוא מקום באזור, ביקשו לנתק 4,000, 5,000 קוב מהמתקן הטיפול בשפכים, לאפשר למתקן הטיפול בשפכים לעבוד, כי הוא לא יכול לעבוד בספיקות הקיימות, לקחת את השפכים של אל שגור, בענה ודיר אל אסד ובמקום שיעברו טיפול בתוך מתקן טיפול בשפכים כרמיאל, פשוט לקחת אותם איך שהם, מזוהמים מאוד, לתוך מאגר יסעור ושם להזרים אותם חזרה לנחל.
היו"ר דוד אזולאי:
למה אתם לא אוכפים את זה?
תמר זוהר:
כמובן שלא הסכמנו לכך. הדרישה שלנו, דבר ראשון שיכניסו מאווררים לתוך המאגר, יספרו לנו איזה איכות תצא לנחל ואז נוכל לשקול את זה וזה מה שהם עכשיו עושים. לדרוש להכניס אותם לכלא עכשיו, זה בלתי אפשרי. זה הוא שלב ביניים, שאני מאוד מקווה שיבצעו.
היו"ר דוד אזולאי:
בינתיים תסתכלי, עיר שלמה סובלת.
תמר זוהר:
מה לעשות שהדברים הם לא פשוטים כל כך. זה לא שחור ולבן, זה לא לבצע או לא לבצע.
אוהד שגב:
אדוני היושב ראש, אני אומר את זה, זה פשוט שזה בגלל שזה עיריית כרמיאל, חד וחלק. זה לא היה עובד עם אף עירייה אחרת.
היו"ר דוד אזולאי:
רבותיי, אני רוצה להציע איזה שהיא הצעה ברשותכם. אלא אם כן אתה רוצה להגיד משהו. בבקשה.
זאב פיש:
אדוני היושב ראש, אני משתדל באמת להתיישר עם העובדות. בעצם מאשימים פה את כולם על זה שהמטרדים ממשיכים. זאת אומרת, מאשימים את כרמיאל, ולמה המשרד להגנת הסביבה עושה או לא עושה. זאת אומרת, כולם בעצם מסכימים שיש הזרמה של שפכים וקולחים באיכות לא טובה לנחלים ומשם לים. זאת אומרת, הבעיה קיימת. אז אי אפשר לזרוק את האשמה על כולם ואחר כך לומר בעצם המצב הוא לא כל כך מובהק, אפשר לפתוח איזה חוף, אם יש תוצאה או אין תוצאה.
עכשיו, לבוא ולומר שמשרד הבריאות מנתק מגע. מונח לפניי מכתב של רופאת המחוז, 28 ליוני, לראש עיריית עכו. באמת, איזה ניתוק מגע? סליחה. אתם אומרים דברים לא נכונים, אנחנו בוועדה בכנסת, יש איזה נורמה. אנחנו מופקדים על בריאות הציבור.
בן יאיר גבריאל:
אתם הצטרפתם לבדיקה אחת? אתם לא באתם, לא נתתם תוכנית, לא הצטרפתם לשום בדיקה. סירבתם לעשות---
היו"ר דוד אזולאי:
רבותיי, אני מבקש.
זאב פיש:
ככה זה נראה. זה אמינות.
היו"ר דוד אזולאי:
גבריאל, אני מבקש ממך, אל תביא אותי למצב שאני אוציא אותך החוצה. אני מאוד מבקש. יש פה נציג של משרד הבריאות, אתם דיברתם, העליתם את הדברים שלכם, אמרתם דברים קשים. בואו תנו לו גם להציג את הדברים שלו.
זאב פיש:
אני חוזר ואומר, כל החלטה שמשרד הבריאות מקבל, אנחנו בשיתוף פעולה מלא עם משרד הפנים, עם המשרד להגנת הסביבה, שאני יודע שגם האגף ים וחופים וגם המחוז בצפון עושים המון דברים. אנחנו מקבלים תמונה. אני מעולם, לא אני ובוודאי לא מחוז הצפון, לא אוציא שום הנחיה שהיא איזה גחמה של מישהו, איזה מבחן כוחניות וכל מיני דברים כאלה. אנחנו מופקדים על בריאות הציבור. התוצאות שהיו טובות בחופים בחודש יוני, תסתכלו מה קורה במוצא של הנחל, בשפך הנעמן לים, עשרות אלפי קוליפורמים צואתי. זאת אומרת, החופים לא זוהמו כי הרוח היתה צפונית. אנחנו מסבירים את זה פעמיים בשבוע לכל הגורמים, ובוודאי לעיריית עכו. אי אפשר לעשות מדיניות של בריאות הציבור לפי כיווני רוח. וזה בדיוק היה. אנחנו פתחנו, אישרנו, ביקשנו ממשרד הפנים לפתוח את החוף, ומיד אחרי זה היה כיוון רוח דרומי ואז אמר משרד הפנים, ובצדק, והוא כן הפעיל שיקול דעת, הוא אמר 'איך אפשר לפתוח ולסגור חופים?'
היו"ר דוד אזולאי:
אני שואל, מר זאב פיש, האם יש אפשרות שאתם תשבו ביחד עם עיריית עכו, יחד עם משרד הפנים, ולנסות למצוא את הדרך?
בן יאיר גבריאל:
הם עשו את זה---
היו"ר דוד אזולאי:
סליחה רגע, אני מבקש שתאפשר לי. אני שואל את נציג משרד הבריאות, אני רוצה לשמוע ממנו תשובה.
בן יאיר גבריאל:
לא. בדקתי שלוש פעמים---
היו"ר דוד אזולאי:
גבריאל, אני מבקש ממך, אני לא מאשר לך לדבר.
זאב פיש:
אני עונה, ברשותך. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מצוין גם עם המשרד להגנת הסביבה. כדי למצוא פתרונות יצירתיים, צריכים כל הגופים, הגופים המונעים והגופים השומרים ובוודאי הגופים המפעילים של הרשות המקומית. אנחנו ישבנו, אנחנו ממשיכים לשבת. יש פה גופים ירוקים שאנחנו גם בהם נעזרים. כל מידע, כל רעיון, אנחנו נבדוק לגופו של עניין.
במצב העכשווי, אני מדבר על מצב נתון, כרגע, כמפקח ארצי לבריאות הסביבה, אני לא חושב שזה יהיה אחראי מצדי לבוא ולהגיד, 'תתרחצו, ואם פתאום אנחנו נראה איזה שהיא בדיקה והרוח תהיה צפונית, או פתאום תהיה דרומית, אנחנו נסגור את החופים'. אי אפשר ככה לנהל. תבינו. זו הראייה של בריאות ציבור במדינה מודרנית. ככה אנחנו משתדלים לעבוד. אין פה שום כיסוי תחת, אנחנו נמצאים בשטח יותר מאנשים אחרים. אם צריך, אנחנו גם נוכיח את זה, באמת. אז יש פה איזה שהיא אחריות שאנחנו לוקחים ואני פשוט קשה לי להאמין שבוועדה בכנסת אנחנו שומעים דברים כל כך לא נכונים.
היו"ר דוד אזולאי:
בשביל זה אנחנו יושבים פה וגם אם שומעים דברים קשים, צריך לשמוע ולהגיב.
זאב פיש:
נכון, אז אני אגיב כפי שאני מגיב.
היו"ר דוד אזולאי:
בשביל זה הגבת.
תמר איצקוביץ:
שמעתי כאן את העניין של כיווני הרוח. כיווני הרוח – יש חזאים, הם יודעים את הדברים. למה שאנחנו באמת לא נלך לפי כיווני הרוח. למה שטויות? אנחנו פה כבר שלושה שבועות שהחוף סגור, אנשים לא יכולים להתרחץ, אתם יודעים שאנשים נכנסים למקומות היותר מסוכנים דרומה מהחוף המוסדר ואנחנו אמונים על בריאות הציבור בדיוק כמוכם. אתה אומר, 'פה יש עניין של כיוון רוח', למה זה לא יכול להיות אחד הדברים שנדע לפתור. נבוא ונאמר 'בסדר, ברגע שיש רוח מדרום, אנחנו סוגרים את החוף'.
היו"ר דוד אזולאי:
רבותיי, אני רוצה להציע ולגשת לסיכום הדיון. אנחנו טוחנים כאן מים וחבל על הזמן של כולנו. רבותיי, אני רוצה להציע הצעה.
קודם כל, דבר ראשון, הוועדה תפנה לשר להגנת הסביבה ותדרוש שיינקטו כל האמצעים כנגד מזהמי השפכים שלא כחוק ושגורמים לזיהום של חוף עכו. אני מבקש שמכתב של הוועדה ייצא לשר להגנת הסביבה, שגם הם יידעו שיש להם את החלק שלהם.
הדבר השני, אני מבקש שכל הגורמים, משרד הבריאות, משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה, יחד עם עיריית עכו, ישבו עוד השבוע, ביחד, הגורמים המקצועיים. רבותיי, אתה אמרת את דבריך, הם אמרו את דבריהם, אבל הרושם המתקבל כאן בוועדה שיש כאן איזה שהוא נתק או חוסר שיתוף פעולה בין כל הגורמים. לכן אנחנו מבקשים שאתם תשבו עוד השבוע, כל הגורמים, תמצאו את הפתרונות לטובת הציבור ואני מאמין שיש כאן שיתוף פעולה. אין פה גורם, אני חוזר על זה פעם שלישית היום, אין שום גורם שמעוניין לפגוע בבריאות הציבור. לכן מן הראוי שתשבו ותדווחו לנו עד לשבוע הבא, ביום שני. אנחנו מבקשים לקבל דיווח מה התוצאות של הפגישה שלכם.
תמר זוהר:
אני מבקשת שהמלצה נוספת תהיה לפנות לגורמים הרלוונטיים ברשויות המדינה, בנושא הרחבת מתקן טיפול בשפכים כרמיאל שזה באמת המפגע העיקרי וזה מפגע שהוא לא פתור.
היו"ר דוד אזולאי:
מי זה הגורם?
תמר זוהר:
מנהלת הביוב. אם הוועדה הזאת תוכל להמליץ, אז זה יכול לעזור.
היו"ר דוד אזולאי:
אני מקבל את ההצעה שלך. אנחנו, כוועדה, נפנה למנהלת הביוב ונבקש מהם לקדם את ההרחבה של מתקן טיפול בשפכים כרמיאל.
מיכל כהן דר:
המודול הנוסף השלישוני, שזה רק עניין של כסף וזה יפתור את כל הבעיה.
היו"ר דוד אזולאי:
אוקיי, אז אנחנו נפנה.
עזר פישלר:
בנושא של הפתרונות והאלטרנטיבות: אז יש אלטרנטיבות לטווח ארוך, כמו שראינו, הרחבה של המתקן. בינתיים, יש פתרונות שאני מוכן, בשם עמותת צלול, לשתף פעולה ולמצוא פתרונות מיידיים, אם טכנולוגית ואם פתרונות שהם טכניים, אחרים. כי יש פתרונות, אנחנו לא נמצאים בבועה. העולם מביא את הבעיות האלה כבר מזמן ואנחנו עוסקים בזה מהבוקר ועד הערב, ובמשך כל השבוע ויש לנו רשימה של דברים ואפשר לשתף פעולה. אני אשמח להציע את עזרתנו בנושא הזה. יש כל מיני שיטות לטפל בזה, השאלה היא רק שאלה כלכלית, ואם השאלה כלכלית על חשבון תושבי עכו, אז חבל.
צביקה אולשביצקי:
יש פתרון שהוא לא כלכלי, שהגברת קודם ציינה אותו, שהם לא נתנו לו אישור. בישיבה בכרמיאל שהיתה עם השר להגנת הסביבה, הפתרון הזה עלה, השר תמך בפתרון הזה, הוא ניסה לדחוף את כל הגורמים לפתרון הזה.
תמר זוהר:
מתקן טיפול בשפכים כרמיאל?
צביקה אולשביצקי:
להזרים רק 4,000 או 5,000 קוב---
תמר זוהר:
כן, אבל צריך ל---
צביקה אולשביצקי:
הוא לא כלכלי?
צביקה אולשביצקי:
הוא כלכלי, בכרמיאל צריכים להסכים.
היו"ר דוד אזולאי:
דר' מיכל כהן דר, אתם יוזמים את המפגש הזה, או שעיריית עכו תיזום את המפגש הזה?
מיכל כהן דר:
יבואו אליי, אני כבר אומרת, ביום רביעי. ביום חמישי – לא. אין מה לעשות.
היו"ר דוד אזולאי:
יופי, כל הכבוד. כל הכבוד, דר' מיכל כהן דר. תקבעי עכשיו.
מיכל כהן דר:
מי שיכול, שיבוא. עכשיו אני אומרת.
היו"ר דוד אזולאי:
אז בבקשה. דר' מיכל כהן דר מודיעה שביום רביעי, במשרד שלה, יתקיים הדיון.
מיכל כהן דר:
בשעה 10:30 בבוקר.
היו"ר דוד אזולאי:
אני מבקש שנציגי המשרד לאיכות הסביבה, נציגי משרד הפנים, עיריית עכו, בבקשה מכם להגיע לדיון הזה, לקיים שם דיון ולהגיע להחלטות. אנא ממך, לעדכן אותנו בבקשה.
עמאר יוסף:
אבל לבקש את ההמלצה שלהם אלינו כמשרד הפנים, בשביל שנוציא החלטה.
היו"ר דוד אזולאי:
אתה תשב איתם. אתה יושב איתם.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:40