פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 252
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, י"ז בתמוז התשס"ז (03.07.2007), בשעה 12:00
סדר היום: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תשלום משפחתית לחולים כרוניים), השתס"ו-2006, של חה"כ חיים אורון (פ/197).
נכחו:
חברי הוועדה:
משה שרוני – היו"ר
אריה אלדד
מוזמנים:
חה"כ חיים אורון
רויטל טופר חברטוב – משרד הבריאות
אנואר חילף – רפרנט בריאות, משרד האוצר
דני פייגה – מנהל מחלקת גבייה, מכבי שירותי בריאות
אלי כהן – מנהל מחלקת פרויקטים ותהליכים, קופת חולים לאומית
נועז בר ניר – סמנכ"ל וראש חטיבת הכספים, שירותי בריאות כללית
רו"ח יניב קורן – קופת חולים מאוחדת
רויטל בן דוד – עוזרת לתחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית
מידד גיסין – צב"י-צרכני בריאות ישראל
שלומית אבני – מנהלת פרויקט רופאים לזכויות אדם
דן מגן – דובר רופאים לזכויות אדם
ייעוץ משפטי: שמרית שקד
מנהלת הוועדה: וילמה מאור
רשמת פרלמנטרית: מיטל בר שלום
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תשלום משפחתית לחולים כרוניים), השתס"ו-2006, של חה"כ חיים אורון (פ/197).
היו"ר משה שרוני:
שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה.
חיים אורון:
אנחנו קיימנו כבר שני דיונים פה, ואנו תקועים באותה נקודה. אני מציע שנתקדם, ושנקבל את הצעת החוק. אני אגדיר את המחלוקת. כל פעם שאני מקבל נתונים חדשים, אני מבין עד כמה הבעיה היא קשה ורחבה יותר מכפי שחשבתי. יש ויכוח על השיפוי. הצעת החוק מדברת על 50%, והאוצר אומר: מה פתאום. קופות החולים תאמרנה, שאנו מטילים עליהן עומס. אני חושב, שהגידול בשיעור ההשתתפות של החולים בעלות התרופות, הוא הרבה מעבר למה שנועז חשב כאשר הוא ישב באוצר. אף אחד לא חשב שזה יגיע לשיעור שזה הגיע היום. אני חושב שזה מוצדק.
היות וההגדרה מדברת על כך שהמכסה האישית היא המכסה המשפחתית, נשמעה טענה שקופות החולים יקפיצו את התקרה בשנה הבאה, ויפגעו ביחידים.
מידד גיסין:
האם הם יכולים להעלות את התקרה ללא אישור?
היו"ר משה שרוני:
הן צריכות לקבלת אישור שם, ואני לא תמיד סומך על זה.
חיים אורון:
אני מקבל הצעה של חה"כ אלדד, שבכל מקרה הפער בין המכסה המשפחתית למכסה האישית לא יעלה על 25%.
היו"ר משה שרוני:
יכול להיות גם 10%.
חיים אורון:
אני הלכתי במתינות. אני יודע, שאנחנו מאותתים בזה שיהיה פער של 25%. זה המרחב שאנו משאירים, בכדי שלא ניקלע למציאות אחרת שבה זה יעלה מ-240 שקלים ל-450 שקלים. אז כבר לא נצטרך מכסה משפחתית, משום שהיא תהיה בפנים.
היו"ר משה שרוני:
מהי עמדת האוצר?
אנואר חילף:
ההצעה הזאת לא מבחינה בין בעלי יכולת לבין אנשים שאין להם יכולת לשלם. הערכת העלות מדברת על 76,000,000 שקלים לשנה.
וילמה מאור:
איך אתה יכול לקבוע 76,000,000 שקלים, אם אנו מדברים על פער של 25%.
היו"ר משה שרוני:
הם מוציאים את המספרים מהכיס.
נועז בר ניר:
אלה הנתונים של הקופות.
אנואר חילף:
אין לנו יכולת לעשות הערכה לבד ללא הקופות.
חיים אורון:
זה נתון סביר.
היו"ר משה שרוני:
אני לא מאמין להם.
אנואר חילף:
ההצעה מבקשת לחלק את העלות בין הקופות לבין משרד האוצר, והקופות לא תסכמנה לזה מבלי לקבל שיפוי מאיתנו. אנחנו נספוג את רוב העלות. אני לא יודע למה לא להגיש הצעה כזאת לוועדת הסל. הכסף הזה בסופו של דבר יילקח מתרופה זו או אחרת. אם ועדת הסל תחליט שהדבר הזה יעמוד בראש סדר העדיפויות, זה יהיה.
היו"ר משה שרוני:
כאשר תהיו מחוקקים, תציעו את זה.
אריה אלדד:
עכשיו האוצר רוצה לדפוק את הסל.
חיים אורון:
איך ועדת הסל תחליט על זה? מהי סמכותה? ועדת הסל יכולה להוריד את המחיר ליום האשפוז בשני שקלים. איך ועדת הסל נוגעת לזה?
אנואר חילף:
ועדת הסל יכולה לקבוע, האם הדבר הזה יותר חשוב מלהוסיף עוד תרופה למחלת הסרטן.
חיים אורון:
למה ועדת הסל לא מחליטה להוסיף לפגיות?
נועז בר ניר:
ומכספי ועדת הסל הורידו השתתפות מטיפת חלב. היה כבר מקרה כזה. זה לא הגיוני, אבל זה היה .
היו"ר משה שרוני:
יש תמיד דברים לא הגיוניים.
נועז בר ניר:
הערכה של סדר גודל, זו הערכה שהקופות נתנו. נתנו נתונים מפורטים עם כל המספרים. חה"כ אורון, אתה הפכת להיות איש אוצר. בשנת 1998 האוצר העלה את ההשתתפות של הקופות. אתה ודאי זוכר את המשבר הכלכלי שעברו קופות החולים. הממשלה נתנה חלק, הקופות התייעלו והמבוטחים נתנו. זה היה חלק מהגידול הצפוי בהכנסות כדי לפתור את הגירעון. עכשיו אתה אומר: היה גידול בהכנסות מתרופות, שהממשלה נתנה כדי לפתור את הבעיה, בואו ניקח אותו.
חיים אורון:
בלי הכנסת.
נועז בר ניר:
זה לא משנה.
חיים אורון:
עצמו עיניים כאשר זה עלה מ-600 לשני מיליארד.
נועז בר ניר:
זה היה צבוע כדי לסגור את הגירעון של הקופות. טרום הטכנולוגיה והדמוגרפיה היה משבר. עכשיו אתה אומר: גדלו ההכנסות, בוא ניקח אותן. האוצר אומר בטיוטת חוק ההסדרים: בגלל שעלו ההכנסות מתרופות, בוא נגדיל את המקדם התייעלות שלכם באחוז ורבע.
אריה אלדד:
חה"כ אורון מוודא בחוק הזה, שהכסף הזה חוזר לציבור ולא לאוצר.
נועז בר ניר:
הבקשה שלנו, הוא לשפות את הקופות באופן מלא. אם לא יהיה שיפוי מלא של הקופות, זה יפגע בשירות ללקוחות. אם המטרה שלכם לפגוע בכולם, זה בסדר. אם המטרה שלכם לעשות את זה על חשבון מקורות נוספים, אז תתנו לקופות שיפוי מלא.
היו"ר משה שרוני:
אבל אתם עושים דברים על מקורות המבוטחים כל הזמן. אתם מדברים? כל פעם אתם מעלים את מחיר התרופות ואת ההשתתפות המבוטח עבור ביקור לרופא מקצועי.
נועז בר ניר:
אנו מעלים את זה בהתאם לקבוע בחוק. מחירי התרופות עלו השנה אחרי 6 שנים שהם לא עלו.
היו"ר משה שרוני:
אתם מרוויחים מעל 30% מרכישת התרופות, ואתם עוד מדברים.
חיים אורון:
נועז, זה ויכוח מעגלי. אני מודה, שאנו מדברים עכשיו על 38,000,000 שקלים.
היו"ר משה שרוני:
זה לא של קופת חולים כללית.
נועז בר ניר:
25,000,000 שקלים הם של קופת חולים כללית.
חיים אורון:
אני מדבר על 50% מ-76,000,000 שקלים. על מבנה של חוק בריאות אומר: אני לא מטיל את העומס הישיר על החולה. עכשיו מטילים את העומס הישיר יותר על החולה ולא על הביטוח, ובמקרה הזה מטילים את העומס על משפחה שיש בה חולים כרוניים. יש אלפי משפחות עם 3-4 חולים כרוניים, שצריכות לשלם 1,000 שקלים בחודש. אם אתה היית אומר לי: בוא נתחיל עם שלושה ואחר כך נגיע לשניים, זה לא מוצדק. כבר נתנו את המרחב של 25%, כך ש-38,000,000 לא יהיה 38,000,000 שקלים אלא 25,000,000 שקלים.
נועז בר ניר:
זה יהיה 29,000,000 שקלים.
חיים אורון:
קופת חולים כללית העבירה לנו נתונים, לפיהם מספר המשפחות עם 3 חולים כרוניים הוא 13,000. מספר המשפחות עם 4 חולים כרוניים במשפחה הוא 2,000. מספר המשפחות עם 5 חולים כרוניים במשפחה, הוא 400.
היו"ר משה שרוני:
אני בטוח שלא נמצא ברשימה את נוחי דקנר ואת עופר.
חיים אורון:
נציג האוצר, אתה שולח אותי למבחני הכנסה. איך נעשה מבחני הכנסה?
היו"ר משה שרוני:
לא יהיו מבחני הכנסה בחיים.
חיים אורון:
בכל בדיקה במשרד האוצר יראו לכם שיש קורלציה בין משפחות עם 2-3 חולים כרוניים לבין מצב סוציו-אקונומי. שולי הטעות שלי פה, הם הרבה יותר קטנים משולים האי צדק שנגרם על ידי זה. יכול להיות שגם במשפחה של מיליונרים יש שני אנשים חולים כרוניים, והיא תרוויח 250 שקלים. כמה משפחות כאלה יש לעומת אינסוף משפחות שלא קונות את התרופות שלהן?
מידד גיסין:
אני חשבתי, שהצעת החוק הזאת באה לפתור את הבעיה הזאת, ופה אנו מדברים על השאלה האם יש 1,000 או 2,000 משפחות, או האם זה יהיה עוד 100 שקלים או פחות 200 שקלים.
אריה אלדד:
אני מזכיר לאוצר, שכאשר הצעתי הצעת חוק לפטור מחובת אגרת חיסונים, האוצר אמר לא. הצעתי תלות במבחן הכנסה, כך שהמשפחות הכי חלשות תהיינה פטורות מחובת אגרת חיסונים. אמרו לי שאי אפשר להכניס את העניין של מבחן הכנסה. כאשר רוצים זה אפשרי, וכאשר לא רוצים זה בלתי אפשרי. שהאוצר יחליט, אם מבחן הכנסה הוא כלי שהוא רוצה להשתמש בו או לא.
דני פייגה:
אני מבקש שלא לקבל את השורה האחרונה בחוק, שמדברת על 50%. מעבר להפסד הישיר שיש פה, יש פה תקדים שעלול להיות מורחב גם להצעות אחרות. מחר זה לא יהיה 50% אלא 100%. הפרצה הזאת מדאיגה. בסופו של דבר היא תפגע באנשים.
לגבי משפחות שבהן יש יותר מחולה כרוני אחד, אני יכול לתאר גם סנריו הפוך, שאחד מבני המשפחה לוקח כדור נגד לחץ דם וכל משפחתו נהנית מהתקרה.
שמרית שקד:
אבל התקרה היא לתרופות למחלה כרונית.
דני פייגה:
היא על כל התרופות בסל.
רויטל טופר:
היא על כל התרופות בסל.
דני פייגה:
זה בפירוש לא רק תרופות למחלות כרוניות. ההצעה הזאת מרחיבה לעומת ההצעה הקודמת, כי קודם דובר על שני חולים.
חיים אורון:
למה אתה לא אומר את זה לגבי טיפול אצל רופא, שם התקרה היא משפחתית? התחום היחידי שנפרש בחוק הבריאות כך שכל המערכת היא משפחתית, הוא התחום הזה. אם יש לי 40 ילדים או אפס ילדים, התקרה היא משפחתית. המקום היחידי שבו פרצו את עניין התקרה המשפחתית, זה העניין הזה.
נועז בר ניר:
זה היסטורי.
חיים אורון:
אנחנו באנו לתקן עוול היסטורי, שקיים בתחום מסוים שמהרבה מאוד בחינות הוא הכי רגיש.
נועז בר ניר:
אז תעלה את התקרה הפרטנית, תוריד את התקרה המשפחתית, ותעשה מכסה של סכום אפס.
חיים אורון:
אני לא יכול לעשות זאת. זה אומר שאני מטיל את העומס הזה לא על כל המבוטחים, אלא על המבוטחים החולים, ואני לא רוצה. אני מציע 50% על כולם, ו-50% על כל תקציב הבריאות. אם אתה חושב שבעוד שנתיים אתה תבוא לכאן עם מנכ"ל משרד הבריאות ותגיד: אני לא יכול לספק את הפרוצדורה הזאת כי אני שילמתי לחולים כרוניים 25,000,000 שקלים, אני יכול לומר לך שלא תגיעו לשם.
מידד גיסין:
הבעיה שאנו צריכים לטפל בה, היא בעייתם של חולים כרוניים, שנמנעים לרכוש תרופות כי אין להם אפילו תקרה אחת. גם במועצת הבריאות דנו בנושא הזה, וכמעט היתה הסכמה בין הקופות. לא דובר על 5 חולים כרוניים, אבל דובר על חולה כרוני שני במשפחה. הבעיה היתה עם ביטוח לאומי, שלא היה מוכן להעביר את קובץ קשרי משפחה. היום אין בעיה לקופות לזהות מספר חולים תחת אותה משפחה.
חזרו אחורה לשנת 98. היום אף קופה לא נמצאת בגירעון תקציבי. אני לא ראיתי קופות שיש להן עודף תקציבי, ששיפרו באיזו דרך את השירות שהיא נותנת למבוטחים שלה. בראשון ליולי העלו את התקרות בקופות, בכל קופה בסכום אחר, וזה אושר על פי החוק. אני חושב שבהחלט אפשר להתווכח על השאלה, האם זה יהיה 5 חולים או 3 חולים. חייבים להגיע לתקרה משפחתית, שתפתור את הבעיה של אלה שאין להם כסף לקנות את התרופות.
רויטל טופר:
המספרים שלך לא כוללים את התקרה המשפחתית כאשר יש חולה אחד כרוני, ואת ההוצאות של יתר בני המשפחה. הם כוללים את הנזק של שני חולים כרוניים או יותר. למה לא להגביל את התקרה המשפחתית למשפחות שבהן יש יותר מחולה כרוני אחד? בעצם שם הבעיה. אנחנו לא מכסים את כל ההוצאות של יתר בני המשפחה, שהם לא חולים כרוניים. במצב הזה הם יכולים לרכוש תרופות שלא קשורות לחולה הכרוני.
חיים אורון:
האם יש לכם כלי לעשות את ההבחנה הזאת?
רויטל טופר:
בטח. היום יש תקרה אוטומטית ברוב הקופות. החולים האלה מסומנים כחולים כרוניים במחשב. ברגע שחולה כרוני מגיע לתקרה, זה מסומן. יש קובץ של קשרי משפחה בגלל התקרה המשפחתית.
חיים אורון:
לא הבנתי איפה הבעיה.
רויטל טופר:
הבעיה עם משפחות שיש להן חולה כרוני אחד. אז אתה נותן פטור ליתר בני המשפחה מתשלום על תרופות שהן בסל.
שמרית שקד:
הוא לא נותן פטור. זו תקרה.
רויטל טופר:
ברגע שאדם מגיע לתקרה, הם מפסיקים לשלם על כל תרופה שנמצאת בסל.
שמרית שקד:
באותו רבעון.
נועז בר ניר:
ההצעה שלה היא, לתת את ההטבה הזאת למשפחות בהן שני חולים כרוניים או יותר.
רויטל טופר:
אז אנו מיטיבים עם המשפחות שקשה להן, כי הן מוציאות המון כסף.
וילמה מאור:
מה תהיה העלות אז?
דני פייגה:
העלות שהוזכרה קודם התייחסה על מצב שבו יש שני חולים כרוניים במשפחה. ההצעה הנוכחית היא הרבה יותר יקרה.
חיים אורון:
אנו רוצים לפתור את הבעיה של משפחות בהן יש יותר מחולה כרוני אחד. ההגדרה שתאמר: "במשפחה שיש בה שני חולים ומעלה", היא תייתר את העניין של חולה אחד וילדים, ומצד שני התקרה המשפחתית במקרה של שני חולים כרוניים כן תכיל בתוכה את הילדים.
שמרית שקד:
לא הבנתי את ההתייחסות לילדים.
חיים אורון:
ברגע שתהיה הגדרה של שני חולים כרוניים, ברור שכל הילדים בפנים. במקרה של חולה כרוני אחד, הוא ייעצר כאשר הוא יגיע לתקרה, אבל ילדיו ימשיכו לשלם עבור תרופות.
שמרית שקד:
אני לא הבנתי את זה.
רויטל טופר:
התקרה היום היא פרסונאלית. מה יקרה ברגע שתעשי תקרה משפחתית למשפחות שבהן יש חולה כרוני אחד? כל יתר בני המשפחה יפסיקו לשלם על כל התרופות שהם רוכשים.
שמרית שקד:
זה לא שהם מפסיקים לשלם. רק כאשר המשפחה כבר שילמה 684 שקלים על תרופות, היא לא צריכה לשלם יותר.
רויטל טופר:
זה מגדיל לקופות החולים את ההוצאות ברמות מאוד גבוהות. הם תמכרו את העלות ואת הבעיה של החולה הכרוני הנוסף שעכשיו ירד. הם לא תמכרו את השימושים של יתר בני המשפחה. אם אנחנו רוצים לעשות את זה כמו שצריך, זה צריך להיות בתקרה למשפחה שיש בה למעלה משני חולים כרוניים. שם הבעיות העיקריות, כי אז היא צריכה לשלם את התקרה הזאת כפול מספר האנשים החולים.
שמרית שקד:
אבל גם אז שאר בני המשפחה יפסיקו לשלם על תרופות.
רויטל טופר:
אבל יהיו פחות משפחות, משפחות שהמצב שלהן באמת קשה.
שמרית שקד:
את מציעה שתהיה תקרה אחת יחידנית.
נועז בר ניר:
צריך לומר: תקרה משפחתית תחול על משפחות עם שני חולים כרוניים ומעלה.
מידד גיסין:
לא צריך להסביר שחלק מהחולים הכרוניים שאנו מדברים עליהם שייכים למשפחות בהן אין ילדים קטנים במשפחה. רובם קשישים, פנסיונרים וזקנים, שבמקרה הטוב הם שניים בבית.
וילמה מאור:
על פי הנתונים שאנו קיבלנו, זה לא נכון.
מידד גיסין:
רובם הם קשישים.
שמרית שקד:
רויטל, את פותרת רק חלק קטן של הבעיה.
רויטל טופר:
אנחנו פותרים את הבעיה העיקרית. הבעיה העיקרית היא של המשפחות שבהן למעלה משני בני משפחה חולים במחלות כרוניות.
אריה אלדד:
בעצה אחת עם חה"כ אורון אני מציע שיהיה כתוב: במשפחה שבה יותר מאדם אחד חולה במחלה כרונית.
שמרית שקד:
בנוסף לניסוח הנוכחי צריך להחזיר את סעיף 6 הקיים. זה יהיה 6א. 6 הקיים נותן תקרה לחולה במחלה כרונית. עלתה פה נקודה נוספת, שההפרש בין התקרה המשפחתית לתקרה היחידנית לא תעלה על 25%. השאלה היא, האם אנו מקבלים גם את זה.
היו"ר משה שרוני:
אני הייתי אומר 10%.
רויטל טופר:
ההפרש של 25% מצמצם במעט את הבעיה של הכסף.
אריה אלדד:
הצענו את זה כדי לסנדל את האפשרות שינסו להקפיץ את התקרה.
היו"ר משה שרוני:
מה שלא תכתוב יסנדלו אותך.
יניב קורן:
אני חושב שהפיצוי לקופות החולים צריך להיות במלוא העלות. שנת 2008 צפויה להיות שנה קשה לקופות החולים. שחיקת המקורות אמורה להימשך, ויש שינויים בשוק הבריאות ובהכנסות של הקופות. גם אם נקבל את ההצעה החדשה שמורידה את העלות, יהיה יותר קל למשרד האוצר לממן את אותה עלות.
היו"ר משה שרוני:
המצב שלכם הכי טוב משל כל הקופות. אני ראיתי את המאזנים שלכם. הרווחים שלכם נהדרים. על מה אתה מדבר?
יניב קורן:
חלק ניכר מהתוצאות הוא עקב תמריצים חד פעמיים שקיבלו הקופות בשנים 2005-2006. הסכומים האלה לא אמורים להגיע לקופות החולים בשנת 2008. יש עכשיו תוכניות לשנות את כל תקרת ההוצאה של הקופות מול בתי החולים. הנושאים האלו מעמידים את קופות החולים בפני קשיים לא קלים.
היו"ר משה שרוני:
לא קלים כלפי המבוטח ולא כלפי הקופות.
נועז בר ניר:
אנחנו את שנת 2007 לא נסיים באיזון תקציבי. גם את שנת 2006 לא סיימנו באיזון תקציבי.
היו"ר משה שרוני:
אני לא מחליט בנושא התייעלות. אם אני הייתי שם, יכול להיות שהייתי מחליט על התייעלות גדולה בקופת חולים כללית.
נועז בר ניר:
זה הפתרון הכי קל. גם את שנת 2006 לא סיימנו באיזון תקציבי.
היו"ר משה שרוני:
אני מכיר את המטריה די טוב, כך שדעתך תנוח. אני לא חושב שתמיד אפשר להטיל על האוצר. ההצעה של חה"כ אורון מקובלת. מה נעשה אם האוצר יהיה בפשיטת רגל?
שמרית שקד:
כאשר אנו מתקנים את חוק ביטוח בריאות ממלכתי מגיע נציג של משרד הבריאות.
רויטל טופר:
יש נציגה של משרד הבריאות אבל לא מהלשכה המשפטית.
היו"ר משה שרוני:
משרד הבריאות כל הזמן מאשר את העלאות.
רויטל טופר:
זה החוק.
היו"ר משה שרוני:
לא היו צריכים לאשר גם את כרטיסי הפלטינה. כל פעם ממציאים משהו חדש.
שמרית שקד:
קוראת סעיף 1, תיקון סעיף 8: בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 8-
(א) במקום סעיף קטן (א1)(2)(ג)(6) יבוא:
(6) משפחה שבה אדם אחד או יותר חולה במחלה כרונית, לעניין זה, "משפחה" – יחיד ובן זוגו וילדיהם עד גיל 18 הרשומים בקופת חולים אחת".
נועז בר ניר:
משפחה שבה חולה יותר מאדם אחד.
שמרית שקד:
קוראת סעיף 1(ב): "קופת חולים תיידע כל חבר הזכאי להנחה ברכישת תרופות או לפטור בתשלום בעבורן, על זכאותו (להלן – מידע). (ב) קופת חולים תמסור את המידע בכתב במצורף לכל מרשם הניתן לחבר או בדרך אחרת או נוספת שיקבע שר הבריאות, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. בסעיף קטן זה "מרשם" - כמשמעותו בסעיף 26 לפקודת הרוקחים".
נועז בר ניר:
לדעתי, הסעיף הזה מיותר. אם זה מבוצע אוטומטית במחשוב, אין צורך ליידע.
שמרית שקד:
האם בכל קופות החולים זה מבוצע באופן אוטומטי?
נועז בר ניר:
בכללית כן.
שמרית שקד:
מה קורה בקופת חולים לאומית?
אלי כהן:
מהחודש הזה אנו נותנים אותה באופן אוטומטי.
רויטל טופר:
זה רק בבתי המרקחת של הקופה.
אלי כהן:
אנו מחילים את זה על כל בתי המרקחת.
דני פייגה:
אנחנו מחילים את זה על כל בתי המרקחת רק למי שיש הוראת קבע.
רויטל טופר:
זה הרוב, אבל זה עדיין לא מוחל על 100%.
היו"ר משה שרוני:
יש אנשים שאין להם ויזה.
שמרית שקד:
או שלא רוצים לתת לקופת החולים הרשאה לחייב את החשבון מראש. לרוב האנשים אין הוראת קבע.
רויטל טופר:
ל-80% יש הוראת קבע. בכללית גם למי שאין הוראת קבע זה מתבצע, כי יש בבתי מרקחת הפרטיים מחשבים של הקופה.
מידד גיסין:
הם עובדים פחות עם בתי מרקחת בפרטיים.
רויטל טופר:
גם יש בסופר פארם מחשב של הקופה. בקופות האחרות זה מתבצע רק לגבי מי שיש לו הוראת קבע, אחרת אין אפשרות לעשות זאת. לכן, אני חושבת שהסעיף הזה צריך להישאר.
שמרית שקד:
חה"כ אלדד, האם משפחה שיש בה שני חולים כרוניים לא תשלם מעבר לתקרה שנקבעה ליחיד, או שאתה רוצה להשאיר את זה כפי שזה היה.
חיים אורון:
כמו שאמרתי קודם, אני תומך בהפרש של 25%.
שמרית שקד:
בסעיף (ג2) הוצע שהרופא המטפל יודיע לחולה על זכאותו להנחה. אנו חשבנו שזה לא מתאים שהרופא המטפל יצטרך ללמוד את כל פרטי הזכאויות. הרופא המטפל עוסק ברפואה ולא בהנחות ופטורים. אנחנו הצענו את הנוסח הבא: "קופת חולים תיידע כל חבר הזכאי להנחה ברכישת תרופות או לפטור בתשלום בעבורן, על זכאותו (להלן – מידע). (ב) קופת חולים תמסור את המידע בכתב במצורף לכל מרשם הניתן לחבר או בדרך אחרת או נוספת שיקבע שר הבריאות, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. בסעיף קטן זה "מרשם" - כמשמעותו בסעיף 26 לפקודת הרוקחים".
מידד גיסין:
זה לא רלוונטי למרשם.
רויטל טופר:
אפשר לומר שהקופה תיידע אחת לרבעון.
שמרית שקד:
קופת חולים תמסור את המידע בכתב לכל חבר, בדרך שיקבע שר הבריאות באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. אני קוראת סעיף 2: "תחילתו של חוק זה בתום – מיום פרסומו". צריך להחליט על מועד התחילה.
חיים אורון:
האם אתם עובדים לפי רבעון?
רויטל טופר:
כן.
חיים אורון:
זאת אומרת שזה אפשרי רק בינואר 2008. מתי זה עולה לקריאה ראשונה?
היו"ר משה שרוני:
השבוע.
וילמה מאור:
נציג האוצר, אתם צריכים להגיש לוועדה עלות תקציבית.
שמרית שקד:
הוועדה מסמיכה אותי לקבל את העלות התקציבית ולכתוב אותה כפי שהיא תתקבל.
חיים אורון:
שרוני יביא את הסכמת הממשלה.
היו"ר משה שרוני:
גם אם הממשלה לא תסכים, אנו נעביר את זה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית.
שמרית שקד:
סעיף 2(ב) כבר לא רלוונטי, כי אנו ננסח את זה אחרת כהוראה קבועה בחוק שתאמר: כי התקרה שתיקבע למשפחה שיש בה שני חולים כרוניים לא תעלה על 25% מהתקרה שנקבעה ליחיד.
שמרית שקד:
אני קוראת סעיף 3: "אוצר המדינה ישפה את קופות החולים בסכום השווה ל-50% מהעלות הכרוכה בביצועם של סעיפים 1(א) ו-2(ב) לחוק זה"
היו"ר משה שרוני:
אני מעמיד את הצעת החוק להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת החוק עברה. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:00