פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 454
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום שלישי, י"ז תמוז, התשס"ז, (03.07.2007), בשעה 11:30
סדר היום: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – סל תשלומים מוזל), התשס"ז-2007, של חה"כ דוד אזולאי, חה"כ חיים אורון, פ/2374)
נכחו:
חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב – היו"ר
חיים אורון
שי חרמש
אמנון כהן
ראובן ריבלין
מוזמנים:
עו"ד דנה נויפלד – משרד המשפטים
עו"ד יעל מלם-יפה – משרד התקשורת
עו"ד איילת כהן מעגן - בזק
גליה לוי – מירס
משה המר – עמותת קול הדף
יועצת כלכלית:
סמדר אלחנני
ייעוץ משפטי:
שגית אפיק
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רשמת פרלמנטרית:
אתי אפלבוים
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – סל תשלומים מוזל), התשס"ז-2007
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני פותח את הישיבה. על סדר היום: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון – סל תשלומים מוזל), התשס"ז-2007, של חברי הכנסת דוד אזולאי וחיים אורון.
חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה.
חיים אורון:
אני לא רוצה להתחיל את הדיון ולומר שאין בעיות. היועצות המשפטיות עושות תנועות עם הראש ואני יודע שיש פה בעיה. אני מגדיר את הבעיה, אבל אני חושב שנעשה לא נכון אם נאמר שיש בעיה ואין מה לעשות.
היה בארץ נוהל, שאגב, באופן פורמאלי פוקע בסוף יולי, שאפשר למספר גופים – אני הגעתי לעניין הזה מצד ער"ן. יש כמה גופים שזכו לסבסוד מרחיק לכת בשימוש בטלפון. מדובר, כמובן, בגופים שהם לא למטרות רווח.
שי חרמש:
זה רק קווי או גם בסלולארי?
חיים אורון:
פה התחילה הבעיה. העולם היה פשוט יותר כשהיתה רק חברה אחת, שהיתה חברה ממשלתית. השרים יכלו להגיד שפה ופה צריך לממן והם מימנו. ברגע שהתקנות יפקעו ולא יוארכו, יסתיימו שורה של פעילויות והתארגנויות למען הציבור.
ישנה תשובת פשוטה, שאני מכיר אותה. אני לא רוצה להסתיר אותה כי אני משתמש בה הרבה פעמים. אנחנו רוצים לעזור? בוא נביא כסף, נקנה את השירות, נעשה את המכרז וכדומה ואחר כך ניתן את הכסף. גם אז נפתח את זה לכולם כי למה לימוד תורה כן, ולא לימוד מתמטיקה? ולמה עזרה נפשית בער"ן ולא הצלת חיים במגן דוד? כבר אמרו לי את הכל. אין שום בעיה להפוך את זה לבעיה עם השלכות רוחב כאלה, שאי אפשר יהיה לפתור אותה. עוד מעט יגידו שצריך לקשור לשירות הטלפונים פה את שירותי הצלה בביאפרה, וזה גם יהיה נכון.
שי שאל אותי האם מדובר רק בבזק. היום בזק היא חברה פרטית כמו כל החברות האחרות, אז מה פתאום בזק? יש עדיין הבדלים, כי בזק מפוקחת והיא גם מונופול טבעי. יש לה גם כמה יתרונות במורשת ההיסטורית שלה, אז אפשר להגיד לה שתשתתף בעניין למשך עוד כמה שנים. אני יודע שמול העמדות המשפטיות המוצקות, אלה טיעונים ספרותיים מידי.
אני חושב שאם נלך בצניעות, ונקבע שורה של קריטריונים ברורים, שחלקם גם בעצות של הייעוץ המשפטי של הוועדה וגם בהתבסס על המלצות של ועדה ממשלתית שעסקה בנושא הזה נוכל להגיע לפיתרון. אני יודע שגם בתוך הוועדה היו מחלוקות אבל חלק מהאנשים תמכו במהלך בנושא הזה.
אני חושב שזה צריך לחול על כל החברות ולא רק על חברת בזק, ואני חושב שזה צריך להיות בהגדרה דיי ברורה של מטרות: כמובן למלכ"רים, כמובן לפעילות מתמשכת ולא חד פעמית. אני לא רוצה להגדיר עכשיו את כל הקריטריונים, אבל אם היועצים המשפטיים יגידו לנו שכך אנחנו הולכים על קרקע יותר מוצקה, אז נתלבט ונריב על הקריטריונים. יכולים להגיד, וכבר אמרו לי, שאנחנו הולכים לקראת חוק בלתי חוקתי בעליל, ויום אחד אני עלול להיות חתום עליו.
אני רוצה למצוא פיתרון לעניין וגם זאת מתוך מודעות לקושי שבפניו אנו עומדים.
שי חרמש:
אני מציע לא להיכנס לחקיקה בנושא הזה. זה אמנם הומאני מוצדק וכדומה, אבל, אנחנו יודעים איפה אנחנו מתחילים בעניין הזה, אנחנו לא יודעים איפה זה יסתיים. מחר זה יכול להיות מתנ"סים, שירותים לקהילה, אזורי פיתוח, קווי לימוד, אוכלוסיות סוציו-אקונומיות וכדומה. אני חושב שצריך לעשות פה משהו שונה. אני יוצא מתוך הנחה שפיתרון של בזק יכול לפתור את כל הבעיה. אם אדם נזקק לדבר הזה, אז שיעזוב את הסלולארי ויעבור לבזק.
אפשר, לדעתי, לעשות את זה, כחלק מתרומה לקהילה, שחברות פרטיות מחויבות אליהן. אפשר להגיע עם בזק להסדר ללא חקיקה, לא לכפות מלמעלה. אי אפשר ללכת עם רגל אחת על המדרכה ורגל אחת על הכביש. אי אפשר להגיד שעושים הפרטה, והיה פה תהליך הפרטה שבו נתנו לגורם פרטי את כל האחריות על ניהול העסק, ועכשיו נגיד לו שאחרי שהפרטנו אנחנו נכניס לו את היד לכיס. אפשר להתייחס לזה ברמה של צדקה. אפשר לסיים עניין של צדקה בהבנה. אני בטוח שאם אתה וסטס תיפגשו עם מנכ"ל בזק, תגיעו להסדר. חקיקה בעניין הזה, יודעים איפה היא מתחילה אבל לא יודעים היכן היא תיגמר. ברגע שנצליח להעביר את ער"ן, נצטרך לדון כאן גם על פטור ממס הכנסה, על פי 46א'. נקבל פניות מהיום ועד הודעה חדשה.
אמנון כהן:
לא אנחנו קובעים את זה.
שי חרמש:
אני מציע לא להיכנס לזה. לא שזה לא מוצדק, אבל אי אפשר לומר מצד אחד הפרטה ומצד שני לכפות על חברה פרטית דבר שהוא בחזקת צדקה ותרומה לקהילה. אפשר להגיע להבנה. אפשר להשתמש בזה כשוט. לבוא עם הנייר הכחול הזה למנכ"ל בזק ולהגיד לו שאפשר לגמור את זה בהסכמה. נמשיך עם מה שהיה עד ל-1 לינואר. זה לא נזק גדול, אין בזה פרנסה גדולה ואין בזה הפסד גדול.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זה עד 31 ביולי.
שי חרמש:
צריך לומר לו: "אדוני, אנחנו מחזיקים שוט אחד ביד, את הנייר הזה. הוא לא טוב, בוא קבל את זה, זה היה, זה יהיה, תמשיך עם זה הלאה. מחר תעשה כותרת בעיתונות".
שוב, בעניין הזה אני יודע איך מתחילים. אני לא מציע להתחיל אם לא יודעים איך מסיימים. לכן, אני אצביע נגד.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
את זה צריך לשאול את המציעים. יש כאן נציגות של חברות הסלולאר? אני רואה שיש נציגות מסלקום וממירס.
סמדר אלחנני:
אני רוצה להזכיר לכם שהיום גם חברות עסקיות זכאיות לניכוי ממס הכנסה עבור תרומות.
שי חרמש:
לזה התכוונתי.
סמדר אלחנני:
זה סכום ניכר, הסכום הוא גדול. אז אין בעיה, כל גוף שהוא עמותה מוכרת יכול להקנות את הסיכוי הזה למי שייתן לו. זה פותר שליש מהבעיה.
אמנון כהן:
כשהייתי יושב ראש ועדת הכלכלה ביקשתי להמשיך את אותו הסדר אבל בגלל שהיתה הפרטה והם עכשיו גוף עסקי, הם לא מוכנים. לכן הוחלט שנעשה את זה בחקיקה. גם אני קצת לא שלם עם זה אבל רצינו להמשיך את הקיים. אני מודה לחברת בזק שעד היום נתנו את השירות הזה. למעשה יש גוף במשרד התקשורת, שהוא גוף רגולטורי שבודק את הדברים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
האם עכשיו פונים רק לבזק?
אמנון כהן:
עד עכשיו זה היה בזק. אני לא רוצה שזה ייקבר בגלל שנחיל את זה על יתר החברות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
שגית תאמר לך שתיווצר פה אפליה.
אמנון כהן:
נשמע אותה.
חיים אורון:
אי אפשר יהיה לאכוף את זה רק על בזק. תראו, כל ההרחבה פה היא בשביל להרוג את העניין, כולנו מבינים את זה. עכשיו השאלה האם אנחנו מסוגלים – כל ההרחבה, גם לרוחב, מבחינת החברות וגם עומק המשתמשים, אין בעיה. עכשיו השאלה שבכל זאת אני שואל, האם אי אפשר להתבסס על ההגדרות, שבזמנו גם משרד המשפטים קיבל אותן: השכלה, שיחות מוקד לסיוע במצב מצוקה בתחום הרווחה, בעיות נפשיות או גמילה מסמים, חינוך בתחומים מסוימים שיוגדרו, השירות ניתן בהתנדבות וללא תשלום, הסבסוד הוא רק למטלפן ולא למי שנותן את השירות. זאת אומרת, מי שטלפן הוא זה שמקבל את הבונוס על השיחה שמגיעה למקום מסוים, שבוצעו לפחות 20,000 שיחות בשנה ועוד קריטריונים שמופיעים פה.
כמובן שיש אישור של השר ויש אישור מפקח וכדומה. התעריף הוא מופחת והוא לא אפס. אני אומר שוב, אם אנחנו אומרים שזה מסלול אפשרי, יכול להיות שנעשה 40% במקום 50%. יכול להיות שאז החברים יגידו שב-40% לא יטלפנו לער"ן. יהיה לנו מה לעשות. השאלה היא, האם אנחנו יכולים ליצור פלטפורמה להתחיל את הדיון בכלל? או שהחברות יגידו לנו שהן הולכות לבג"צ כי אנחנו נכנסים להם לכיס, גם זה אפשרי. אתם צודקים, אתם יכולים להגיד אמירה כזאת, והבג"צ יעיף אותנו, אני יודע.
אני אומר שאני מחפש מוצא.
איילת כהן-מעגן:
בעצם מרבית הדברים נאמרו. החוק לא יכול להחיל את ההסדר רק על חברת בזק. זאת אפליה הן כלפי בזק והן כלפי הצרכנים. אם מישהו זקוק לעזרה נפשית, חלילה, והוא נמצא על גג של בית עם הטלפון הסלולארי ביד, אז הוא לא יניח אותו וילך לבזק. האבסורד הוא ברור. זאת תחרות לכל דבר ועניין והתחרות קיימת גם בתחום הזה.
חיים אורון:
אני מבין מזה, שאם זה חל על כולם, אז אתם מסכימים.
איילת כהן-מעגן:
לא. פה אני מגיעה לצד השני. אנחנו כמו החברות הפרטיות האחרות. המימון של זה, כמו שנאמר על ידי כולם, אף אחד לא יודע איפה הוא נגמר. גם אם מצמצמים את ההגדרות זה עדיין רחב מאוד. אם חשוב המימון לעניין הזה, יכול להיות שהמדינה צריכה למצוא את הדרך.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בזק היא החברה היחידה שהמחירים שלה מפוקחים. לכן, בכל זאת, יש פה תיקון אפליה נגדית. אתה מקבלים את ההחזרים בצורה כזאת או אחרת מהמדינה.
איילת כהן-מעגן:
נהפוך הוא. אנחנו חברה יחידה שמפוקחת באופן כזה שהתעריפים שלנו לא נקבעים על ידנו והם נקבעים על ידי רגולאטור. אנחנו לא חופשיים להעלות את המחירים לאוכלוסיה מסוימת ולהוריד לאחרת. אנחנו לא חופשיים להעלות בכלל או להוריד בכלל. היום אנחנו רוצים לצאת למבצעים, לתת הנחות ולאזן את המחירים ואנחנו לא רשאים ולא מסוגלים לעשות את זה. אם כבר, זאת הסיבה שדווקא בזק לא תהיה החברה שתעשה את זה.
חיים אורון:
מאידך, אתם עדין מונופול. צריך תמיד לזכור את זה.
איילת כהן-מעגן:
תלוי איך אתה סופר את השוק. לצורך העניין הזה, הסלולארי הוא בדיוק כמו בזק.
חיים אורון:
היינו פה בדיון לפני שבועיים. בואו, החיים ממשיכים. אין לנו סט הנמקות אחד אז וסט הנמקות להיום. לפני שבועיים - - -
איילת כהן-מעגן:
יש למעלה מ-7 מיליון מכשירים כאלה, שכשמישהו צריך עזרה נפשית, הם רלוונטיים במידה שווה כמו הנייח.
חיים אורון:
אתם מוכנים להיות הראשונים שתגידו שאם יש חוק אתם מסכימים? זה יקל על האחרים.
אילת כהן-מעגן:
בשביל זה אני צריכה לחזור למנכ"ל.
נציג משרד התקשורת:
השר מבקש להבהיר שבזק, מבחינתנו, הוא עדיין מונופול ועדיין המחירים שלו מפוקחים. לפני מספר שבועות ישבנו כאן ואישרנו תקנות שמחייבות את בזק בעניינים האלה. מכיוון שזה מונופול, אפשר לחייב את בזק.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זאת אומרת שהשר מסכים.
אילת כהן-מעגן:
סליחה, זה חוק עבור צרכנים והצרכנים של חברת בזק הם צרכנים וזה יפה. ואם יש צרכנים של חברת הוט היעלה על הדעת - - -
גליה לוי:
אני מחברת מירס. אני לא רוצה להביע עמדה בנושא של בזק. אני מביעה עמדה רק לגבי חברות הסלולאר. כמו שאמר חבר הכנסת חרמש, זה לא הגיוני לכפות תרומה לקהילה על חברה עסקית שפועלת בשוק העסקי, בעיקר לאור העובדה שכל השוק הולך לכיוון של הפרטה.
מעבר לזה, בניסוח הקיים זה באמת מקיף אין ספור גופים, ארגונים ותחומים, שזה לא הגיוני משום בחינה. גם אם היינו קובעים איזה גוף ספציפי, שאפשר היה לחשוב עליו, בוודאי שלא מדובר על תחום כזה נרחב.
אמנון כהן:
השרים קובעים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
ג'ומס, היום בטוח לא נצביע כי אין על מה.
חיים אורון:
אני מבין שהצעת החוק היא גורפת. אני מוכן להיפרד מהחלק הגורף שבהצעה. בהתבסס על ההצעה הזאת וגם על המסקנות של ועדה של משרד המשפטים, נטיל על שגית להציע לנו הצעה שתגדיר את הדברים באופן יותר ממוקד. אם אני מבין את המוסיקה, על זה אף אחד לא אמר לא. יכול להיות שכשזה יהיה מונח על השולחן יגידו לא. אני מבין שזה גורף, אבל אם זה יהיה פחות גורף, אז נראה. בינתיים תנו לי להיות אופטימי.
חוץ מזה, חשוב להגיע להסכמה, אבל אני מקווה שנמצא את הדרך.
שי חרמש:
אני רוצה להציע הצעה לפני החקיקה. סטס, זמן את מנכ"ל בזק לפה, לפגישה עם שניים שלושה מחברי ועדת הכספים. להציג את הנושא ולומר לו שאנחנו לא רוצים ללכת לדרך של חקיקה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
שי, אנחנו צריכים להחליט מה אנחנו מבקשים ממנו.
שי חרמש:
לבקש להשאיר בתוקפו את מה שהיה עד היום.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מה היה עד היום?
שי חרמש:
אני לא יודע.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
ער"ן וקול הדף.
נציג קול הדף. אולי תסביר מה הייחודיות של העמותה שלך.
משה המר:
אנחנו היינו העמותה הראשונה שנתנה שירותי טלפוניה לפני 22 שנה. זה גוף שקם במקביל לער"ן, במגזר החרדי, ונותן עזרה וסיוע נפשי. זה מיועד למוגבלים בבית, לילדים קשיי למידה. צריך לדעת שלקול הדף מתקשרים למעלה מ-100,000 אנשים בשנה. אנחנו מקשיבים, תורמים ומעודדים את האנשים שמתקשרים.
אני קצת מתפלא על מה שאומרת הגברת ממירס, כי בניגוד למה שהיא אומרת, אלינו פונות כל הזמן החברות הסלולאריות ורוצות לעשות דילים ותעריפים מוזלים. זה מראה שיש אצלכם נכונות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
היא לא אומרת שהם לא תורמים לקהילה.
משה המר:
הם מחפשים את הפן הכלכלי.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לא. היא אמרה דבר פשוט, שאי אפשר לחייב חברה עסקית לתרום איפה שהיא לא רוצה.
משה המר:
מצד שני הם פונים אלינו לעשות דילים בתעריפים מוזלים.
גליה לוי:
אבל זה לא נעשה בכפיה.
חיים אורון:
שיחה שלישית בחינם.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
האם גם אתה מונופול בתחום שלך, או שנולדו לך "מתחרים" שמספקים את אותו שירות אבל לא נהנים תעריפים מוזלים?
משה המר:
משרד התקשורת הוציא בהודעה לעיתונות את רשימת הגופים ומספר המתקשרים אליהם. מעט מאוד ארגונים פנו. על כל פנים, אנחנו היינו הגוף המוביל. לפי המידע שקיבלתי רק גופים אחדים הגישו. ברור שאפשר לתחום את זה בכמות. יש עניין של שנים ושל ניסיון.
חיים אורון:
בער"ן ש 140,000 שיחות בשנה.
יעל מלם-יפה:
היה באמת צוות משרדי שעשה שימוע כי רצינו לקבל מושג לגבי היקף החשיפה וגם לנסות לייצר קריטריונים. אולי אני אתן לגלעד להציג את הקשיים ולמה לא התקדמנו עם זה. מעבר לכך, אנחנו בהחלט מתחברים לגבי מה שחיים אורון אמר לגבי קביעת קריטריון.
קריאה:
אני משרד התקשורת. פנינו לכלל העמותות כדי לראות אם יש היענות, או אולי מדובר רק בער"ן ובקול הדף. פנו אלינו הרבה עמותות, חלקן יותר רלוונטיות חלקן פחות. אני רוצה להזכיר שהסבסוד או ההנחה הם למי שמתקשר אבל גם כך נשארו בתוך המעגל הזה מספר עמותות שרוצות לקבל את השירות הזה. הבעיה המרכזית שלנו היתה, לקבוע קריטריון שיעשה סדר בנושא הזה ורק עמותות שיעמד בקריטריונים יוכלו לקבל את ההנחה הזאת. הקושי העיקרי הוא לקבוע קריטריונים ברורים כדי לדעת מי בפנים. חשבנו על כל מיני רעיונות, גם מתוך חשיבה על פשטות הקריטריונים, כך שלא נצטרך במשרד צוות שלם של כלכלנים ומשפטנים שיבחנו כל עמותה.
לדוגמה, חשבנו על קריטריון של היקף הכנסות העמותה ביחס לשיחות הטלפון שהיא מוציאה. גם כאן היה קושי כי יש עמותות שמפעילות בנוסף למתנדבים גם אנשי מקצוע בתשלום כך שההוצאות שלהן גדולות יותר. יש כאן קושי כי לא הצלחנו למצוא קריטריון ברור שקובע לאיזה עמותה מגיע ולאיזו לא.
לאחר מאמצים הגענו למסקנה שלא נצליח לייצר מודל שאליו נוכל להכניס גופים בצורה הזאת. רעיונות אחרים היו עזרה תקציבית, כפי שהועלה פה.
חיים אורון:
כמה עולה 240,000 שיחות?
קריאה:
ההסדר היום הוא שהמחיר הוא מחיר לשיחה. בשעות השיא הוא 42 אגורות לשיחה כולל מע"מ ובשפל 21 אגורות כולל מע"מ. בעצם נוצר מצב שמי שעושה שיחות קצרות בעצם משלם יותר מאשר היה משלם אילו היה מדבר בתעריפי בזק האחרים.
קצת נתונים לגבי קול הדף וער"ן. בקול הדף, סדר גודל ממוצע של אורך שיחה הוא 20 דקות. בער"ן סדר הגודל הממוצע הוא בין 5 ל-6 דקות. מבחינת ההטבה, בשנת 2006, בקול הדף גודל ההטבה הוא 1,130,000 שקל, בער"ן כ-30,000 שקל. ההבדל נובע מכמות השיחות וגם מהאורך הממוצע שלהן. יותר שיחות בער"ן מסתיימות בזמנים קצרים.
סמדר אלחנני:
אפשר להגדיר את זה כתרומה אצל בזק.
חיים אורון:
אבל ניפול לתוך אותה פינה. אז יאמרו לנו להביא קריטריונים, למה תמכנו בא' ולא בב'.
סמדר אלחנני:
זאת חברה עסקית, מותר לה לתמוך במי שהיא רוצה.
חיים אורון:
המדינה תגיד שנותנים לער"ן ולאחר לא.
סמדר אלחנני:
למה? זאת תרומה.
חיים אורון:
אם זאת תרומה אז אין בעיה.
איילת כהן מעגן:
באופן מוזר, אנחנו כחברה מפוקחת גם מוגבלים ביכולת שלנו גם להחליט לתת תרומות או הנחות למגזרים. אנחנו לא יכולים לתת.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
סיכום: הוועדה מבקשת מהיועצת המשפטית של הוועדה לגבש נייר עמדה, מה צריך להיות הנוסח הנכון בטיפול בהצעת החוק הזאת. אני לא יודע אם שגית יכולה לגבש קריטריונים לגבי אותן עמותות שייכללו במסגרת התרומה של חברות עסקיות, אבל, איך צריך לשנות את נוסח הצעת החוק. אחר כך נתגבש לגבי קידום הנושא.
חיים אורון:
האם אפשר לתת ארכה לתקנה?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מי יכול להחליט לגבי זה? בזק?
סמדר אלחנני:
שר התקשורת ושר האוצר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מנסה להבין. אנחנו מדברים פה רק על שתי עמותות?
חיים אורון:
כרגע כן.
דנה נויפלד:
רק כדי לעשות סדר. היום יש תקנות (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק), שכוללים פירוט של שתי עמותות בלבד, שהן זכאיות לכך שהמתקשרים אליהן יזכו בתעריף מופחת. ההסדר הזה הוא הסדר שנמשך משנות השמונים והוא כל פעם הוארך. יש בעיה בהסדר כמו שהוא, כי אין שום סיבה לתת העדפה דווקא לעמותות האלה. לכן, ככל שקובעים הסדר, צריך שיהיו קריטריונים.
שי חרמש:
לאט לאט אנחנו חוזרים להצעת המיעוט. נשים את זה רגע בצד ואדוני יקרא למנכ"ל חברת בזק ויציע לו, בהסכמה, להמשיך את התקנות האלה ובא לציון גואל.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
ללא קשר, אני אשוחח עם מנכ"ל בזק.
שגית אפיק:
אפשר להמשיך את ההסדר אבל לא במסגרת התקנות.
חיים אורון:
למה אי אפשר להמשיך את התקנה הזאת בעוד חצי שנה?
דנה נויפלד:
התקנה הזאת, כפי שהיא היום, היא מאוד בעייתית. יש פה מתן העדפה.
משה המר:
סליחה, אתם צריכים להתארגן מול האזרחים. אני, כעמותה, שנותנת את השירות, לא חייב לעדכן את האזרחים שאתמול בבוקר נגמר הסיפור. צריך ליידע את האזרחים, מדובר באלפי אזרחים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתה לא ידעת שהתקנה נגמרת ב-31.7?
משה המר:
מבחינתי אני יכול לסגור את הדלת. אני לא מכיר את האנשים שפונים אלי.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אל תנגן לנו על המצפון. אתה ידעת שהתקנה מסתיימת ב-31.7?
משה המר:
אדוני היושב ראש, זה לא קשור אלי. הקהל שלי לא יודע כלום. הקהל שלי לוקח את ספר הטלפונים ורואה את התעריף.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מניח שמשרד התקשורת יפרסם.
דנה נויפלד:
משרד התקשורת פרסם תקנות שמסתיימות ב-31 ליולי.
סמדר אלחנני:
למה שלא יתקשרו בלילה? התעריף הוא 5 אגורות.
חיים אורון:
אם אנחנו מביאים מיליון שקל מהתקציב, למי מעבירים אותו?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לקול הדף.
קריאה:
יש היום תעריף שנקרא מספרי 1-700, שבו המנוי משלם עד 38 אגורות לשיחה ואם הוא מדבר פחות, על פי התעריפים הרגילים. כל מה שמעבר לזה, משלמת אותה חברה שלקחה את המספר 1-700.
נניח שהעמותה לוקח מספר 1-700 ונניח שזה יוצא מיליון שקל. אם היא מקבלת תקצוב של מיליון שקל, בזק מקבלת את מה שהיא צריכה לקבל, העמותה משלמת וזהו.
חיים אורון:
אי אפשר להעביר מיליון שקל ללא קריטריונים.
שי חרמש:
לא תצליחו לצאת מהמלכוד הזה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:00