פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 450
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום רביעי, י"ח בתמוז התשס"ז (4 ביולי 2007) בשעה 09:00
סדר היום: 1. החלטת מדיניות בעניין שירותי נמל בנמלי חיפה, אשדוד ואילת
נכחו:
חברי הוועדה:
יצחק וקנין – מ"מ היו"ר
חיים אורון
אלחנן גלזר
שלי יחימוביץ'
סופה לנדבר
מוזמנים:
אבי ירושלמי, מנהל אגף לתכנון מדיניות לטווח ארוך, משרד התחבורה
זאב לשם, מנהל אגף בכיר כלכלה וקשרי חוץ, מינהל הספנות והנמלים, משרד התחבורה
סיגלית וקאיל, לשכה משפטית, משרד התחבורה
קרן טרנר, רפרנטית תחבורה, משרד האוצר
אהרון גולדמן, רפרנט, רשות החברות הממשלתיות
שלמה שמלצר, בעלים ודירקטור, מספנות ישראל בע"מ
שלומי פוגל, בעלים ודירקטור, מספנות ישראל בע"מ
ראובן צוק, נשיא לשכת הספנות
גדי שניצר, חברת נמלי ישראל
אפרים ארבל, סמנכ"ל כספים, חברת נמל אשדוד
צבי פלדה, יו"ר ועדת תובלה, התאחדות התעשיינים
חזקיה ישראל, מנהל מחלקה לקשרי גומלין עם הכנסת, התאחדות התעשיינים
ייעוץ כלכלי: סמדר אלחנני
ייעוץ משפטי: שגית אפיק
מנהל הוועדה: טמיר כהן
רשמת פרלמנטרית: הדס דויטש
1. החלטת מדיניות בעניין שירותי נמל בנמלי חיפה, אשדוד ואילת
יצחק וקנין:
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.
משרד האוצר, בבקשה. אני רואה שהפנייה חתומה בידי שני השרים.
קרן טרנר:
חוק רשות הספנות והנמלים שנכנס לתוקפו ב-2004 מעניק סמכות לשר התחבורה ושר האוצר להסמיך גופים להיות תאגיד מוסמך למתן שירותי נמל. החוק קובע שלפני ההסמכה הראשונה הם יגישו מסמך מדיניות שיאושר על ידי ועדת הכספים, וזה הנייר שלפנינו.
אקרא פסקה קצרה שהיא המדיניות של שני השרים: המדיניות הנמלית הכללית המדריכה אותנו הינה כי מתוך הכרה בתרומתם של נמלי הים של מדינת ישראל המשמשים את הציבור בייצוא וייבוא של סחורות – נמלי חיפה, אשדוד ואילת (להלן – נמלי הים) כמנוף לפיתוח ולצמיחה, בהיותם משאב חיוני לסחר החוץ של מדינת ישראל אשר מעל 98% מהיקפו משונע דרך נמלי הים, ולאור המחסור הנוכחי בתשתיות נמליות יש לפעול לניצול תשתיות קיימות בנמלי הים, לקידום פיתוחם והגברת יעילותם ויכולתם לתת מענה לגידול הצפוי בתנועת המטענים.
עידוד התחרות בתחום מתן שירותי נמל לציבור בנמלי הים על ידי ניצול תשתיות קיימות והרחבת הפעילות הנמלית בהן בידי גורמים נוספים לצד חברות הנמל עתיד לשפר את יעילות נמלי הים ואת שירותי הנמל הניתנים בהם לציבור ולהוות נדבך חשוב בקידום המשק הלאומי.
זו המדיניות של משרדי האוצר והתחבורה. אנו מבקשים את אישור המדיניות, לא את אישור כתב ההסמכה.
יצחק וקנין:
יש מישהו שמתנגד למדיניות הזו? נציגים של נמל חיפה נמצאים פה? כולם תקועים בפקק.
שלמה שמלצר:
אני אחד הבעלים של מספנות ישראל. מספנות ישראל הופרטה ב-1995 על ידי מדינת ישראל. מספנות ישראל היתה עסק כושל, הפסידה המון כספים, כ-200 מיליון דולר. האנשים שקנו אותה הם פרטיים, לקחו מספנה עם מאות עובדים והפכו אותה לעסק משגשג וב-12 שנים האחרונות המספנה הזו מייצאת כלים לכל העולם וגם לחיל הים.
כאשר קנינו את מספנות ישראל הכוונה היתה להקים נמל פרטי בתוך המספנה. בהסכם בין מדינת ישראל ובינינו, הקונים, היתה אפשרות להקים נמל פרטי ראשון במדינת ישראל. בגלל סיבות כאלה ואחרות של אותם הימים, ועדי העובדים וכו', עד פברואר 2005 בהסכם הידוע שנעשה עם ראשי הנמלים הוסכם שמספנות ישראל תהפוך להיות נמל פרטי, עם אילוצים כאלה ואחרים שאותם אנו מקבלים ברצון.
הבעיה שלנו מתחילה להיות בעיית חנ"י. מספנות ישראל מוכנה וערוכה להיות נמל לכל דבר בהתאם להסכם פברואר 2005. מה זה עושה למשק – אנו יודעים על השביתות שקורות בנמלים, על בעיות שכל יום אוניות עומדות מחוץ לנמלים, רק אתמול קראתי בעיתון על חברה סינית שמפסיקה לפקוד את הנמלים בישראל בגלל כמות האוניות שלא נכנסות והבעיות שיש בנמלים. כחברה פרטית שהוכיחה את עצמה, שיש לה רשיון והסמכה ובייחוד עכשיו, לאחר חתימה של ראש הממשלה ושר התחבורה, אנו מאמינים ומבקשים לתת לנו את האישור ואת האפשרות להקים את הנמל הפרטי הראשון במדינת ישראל שיהיה לטובת כל המשק הישראלי. אם יש לנו האפשרות להקים נמל פרטי בישראל, אני מבקש שייתנו לנו לעשות זאת.
יש לנו בעיות של הסכמים כלכליים עם חנ"י. ההסכם של פברואר 2005 מדבר על נמל בסייגים מסוימים. אנו מבקשים היום לקבל את הרשיון הזה באופן שלא נצטרך לבוא לחנ"י, אם מחר אנו רוצים לפרוק סוכר, אנו צריכים לקבל אישור מחנ"י, אם אנו רוצים לפרוק עץ, צריך לבוא לחנ"י. לא יכול להיות שנשקיע בנמלים הפרטיים מיליונים ובכל רגע נצטרך לבקש מהם אישור. אני מבקש שייתנו לנו את האישור הסופי כדי שנוכל להתחיל לעבוד מיידית. ברגע של אמת, של מלחמה – אתם יודעים מה קרה ברגע של מלחמה, קמה אפילו ועדה בנושא הזה, מה יקרה אם תקרה שוב מלחמה. לנו יש האפשרות לעשות את זה, אנו חברה פרטית. כל בעלי המניות הם אנשים רציניים עם עסקים גדולים- -
יצחק וקנין:
האישור הוא רק לנמל חיפה?
שלמה שמלצר:
כן.
קרן טרנר:
אנו מאשרים מדיניות שתאפשר מתן כתב הסמכה. האישור הוא לשלושת הנמלים חיפה, אשדוד ואילת.
יצחק וקנין:
משרד התחבורה, אני מבין שההתנגדות היא של חברת הנמלים.
גדי שניצר:
אין התנגדות. סעיף 58 בחוק רשות הספנות והנמלים אמר שבטרם נותנים כתב הסמכה לתאגיד מורשה לתקופה העולה על ארבע שנים צריך לבוא לממשלה, לאשר מדיניות ולקבל אישור של הכנסת. לכן אנו פה. חברת נמלי ישראל מעוניינת וגם על פי חוק, חייבת לעודד את התחרות וסגרנו אתם נוסח של הסכם בנוסף לכתב ההסמכה שהשרים נותנים להם, הרשיון להיות נמל, הם צריכים לעשות הסכם אתנו. יש לנו הסכם אתם לגבי החומר הראשון שהם רוצים לפרוק, יש טיוטת הסכם, לדעתי גמורה, לגבי היותם נמל. יש מחלוקות בתחום הכלכלי, כי תקופת החכירה שלהם שהיתה 49 שנים מסתיימת, והמחלוקות הן לגבי התשלום עבור התקופה של ה-49 שנים הבאות, אך אנו לא גורם שמעכב את הנושא הזה, ולדעתי הדיון הזה צריך להתמקד במדיניות הממשלה.
זאב לשם:
מדובר בשתי חברות, אחת פרטית ואחת ממשלתית, והדיונים ביניהם הם לא לשולחן הזה. אנו מבקשים לאשר את מדיניות שני השרים שיאפשרו תחרות כלכלית בין הנמלים ובתוכם ואת המדיניות הזו אנו מנסים להוביל כי היא לב הרפורמה. רצינו להרחיב את זה מעבר לסוכר, יש לנו כוונה להרחיב את זה, שיוכל להיות נמל לכל דבר ועניין, גם בחוק שנעשה בפברואר 2005 היו מדרגות.
שלמה שמלצר:
אני מקבל את דבריך, רק בדבר אחד, לגבי נושא הנמלי לפי ההסכם, אני חוזר בכוונה להסכם פברואר 2005 כי זה עלה למדינה הרבה מאוד כסף, כנראה 2 מיליארד ₪, ומה שקרה בנמלים זה כבר סיפור אחר, פה אני כבר מדבר כאזרח, אבל הסיפור אומר את הדבר הפשוט: אם אני נמל בהתאם להסכם הזה, אני לא רוצה להיות נמל של תשלומים. אם אני נמל, תנו לי להיות נמל בהתאם למה שסוכם. אם אתם רוצים לתת לי כל פעם עצם ושאעמוד כל הזמן מול הפקידים, אני מוותר על כל התענוג. כל מה שאמרת מקובל עליי.
אבי ירושלמי:
במסגרת הרפורמה היה הסכם עם העובדים שמגדיר את תחומי הפעילות של מספנות ישראל, וחנ"י בעידוד משרדי התחבורה והאוצר מנהלת משא ומתן עם מספנות ישראל כדי לממש את ההסכמות שהיו מול ההסתדרות ומול העובדים. ברגע שההסכמות האלה יושגו, אני מניח שלא תהיה מגבלה למספנות ישראל לממש את מה שהובטח לה. כל עוד המשא ומתן לא נסגר, אתם באתם בדרישה בשלב ראשון להתעסק בנושא סוכר, העניין נסגר מסחרית, אני לא רואה למה צריך בדיון הזה לכלול את כל הנושאים שהם במחלוקות מסחריות.
שלמה שמלצר:
אין מחלוקות מסחריות. אנו באנו לסוכר לא כי רצינו סוכר. אני לא רוצה להיות נמל בתשלומים.
יצחק וקנין:
אני חושב שאתם תצטרכו להפעיל את השכל הישר שלכם.
קרן טרנר:
אנו מעוניינים בקידום תחרות.
יצחק וקנין:
צריכה להיות פתיחות לטובת העניין.
סמדר אלחנני:
כתוב שאישור הוועדה נדרש למדיניות הנמלית הכללית. צריך לכתוב באותיות מגופן אחר לדעתי, מהי אותה מדיניות, שמכוחה באמת לא צריך לבוא לפה.
קרן טרנר:
סעיף 3 הוא סעיף המדיניות ובסיפא של המסמך אנו מפנים לסעיף 3.
סמדר אלחנני:
אז הוועדה צריכה לקיים דיון, האם ההכרה בתרומתם זה לא מדיניות. הייתי אומרת שבתור הגדרת מדיניות שנדרשת בחקיקה היא צריכה להיות הרבה יותר ספציפית.
קרן טרנר:
אני חושבת שהיא מאוד ספציפית, וזה גם עבר הרבה משפטנים.
יצחק וקנין:
אני במספר דקות פה לא מצליח להבין את זה.
קרן טרנר:
זה רשום הכי ברור שאפשר, בעיניי.
יצחק וקנין:
הוא יכול להתעסק עם מה שהוא רוצה? עצים, מכוניות?
זאב לשם:
כן.
אפרים ארבל:
בעצם הוועדה צריכה לאשר את המדיניות. כתוב פה רק שהמדיניות היא לעשות תחרות. לא ברור מהמדיניות מה התנאים של התחרות הזו. למשל, חברת נמל אשדוד משלמת היום שליש מההכנסות שלה חזרה לחנ"י ולמדינה בתור דמי שימוש. האם מי שיתחרו בנו, יהיו להם אותם תנאים כלכליים? האם נוכל להתחרות או המשחק מכור? אין פירוט לגבי המדיניות. זאת מדיניות שלא מתייחסת רק למספנות ישראל אלא גם לדברים אחרים לדעתי, לכן הדברים האלה לא ברורים.
אותה רפורמת תעריפים שהיו אמורים לעשות לפני שנתיים ולא נעשתה, עד שהיא לא תהיה, אני אפילו לא יכול לתת הנחה ממס רציף, שזה המס העיקרי, כדי להתחרות. אני מתחרה פה עם ידיים קשורות, לכן קשה לי עם המדיניות הזו, היא לא מסבירה.
אהרון גולדמן:
לכל חברה בפברואר 2005, כל אחת משלוש חברות הנמל וחנ"י יש כתב הסמכה שניתן לה בפברואר 2005. שם הוגדר כל אחת מהחברות, למעט מספנות ישראל, שהיתה בתהליך של משא ומתן מסחרי שהבשיל, יהיה הסכם מסחרי ומטרת הדיון היום זה לתת להם את אותו כתב הסמכה- -
קרן טרנר:
לא, מטרת הדיון היום היא אישור מדיניות כללית.
אהרון גולדמן:
אישור מדיניות כללית כדי לאפשר את הנושא של מספנות ישראל. הסוגיות שמר ארבל הזכיר כאן זה סוגיות שחלקן נכללו בצווים כמו צו דמי השימוש בפברואר 2005, חלקם בחוק רשות הספנות והנמלים. המסמך הזה הוא מסמך משלים למה שנאמר גם בצווים האחרים שיצאו בפברואר, גם בחוק, גם בכתבי ההסמכה של כל אחת מהחברות, שצריך להתייחס לסוגיות ספציפיות שרלוונטיות לדיון כאן. הנושא של תחרות בתוך מתחם נמלי אחד כדי לייצר תחרות בין רציפית, זו היתה אחת ממטרות הרפורמה. בטווח הארוך מדברים על הקמת נמלים נוספים, וזה אחת ממטרות הרפורמה שמתבטאת בהקשר של הדיון כאן.
צבי פלדה:
הייתי רוצה לציין את החשיבות של הדיון הזה בקביעת המדיניות הכוללת ולא הפרטנית. כיום כתוצאה מהתנהלות הנמלים המשק עד היום החל מינואר משלם היטלי צפיפות בשיעור של 20 מיליון דולר. נכון שמספנות ישראל כנמל יתרום אחוז קטן ביותר לפתרון הבעיה אך הוא יעזור, לכן יש חשיבות עליונה שהוועדה תאשר מדיניות כוללת.
אני מבין מנציגי הנמל שהם מקבלים על עצמם את מגבלת הכמויות כפי שהיא מופיעה בהצעה, אך אנו כמשתמשים תומכים ומבקשים אישור כללי להפעלת הנמל, שלא יהיה קשור במוצר זה או אחר, כי אז זה לא נמל אלא קיוסק, אפילו פחות מכך, כשהם צריכים כל רגע לקבל אישור. אנו מבקשים לעזור למשק ולמשתמשים להקטין את אותם נזקים שנגרמו ואולי ייגרמו בעתיד.
חיים אורון:
אני בדרך כלל מאוד לא מתלהב ממנגנון של ועדות חקירה, אך זה עולה לי בבריאות, נציגת משרד האוצר, להביא את שר האוצר הקודם ואת שר התחבורה הקודם קודם, ולשאול: ישבנו פה ימים ולילות על רפורמה בנמלים. מה לא הסבירו לנו? מה לא אמרו לנו? ואחר כך גם אמרו לנו: זה יעבוד. ואז אמרתי לשר האוצר דאז נתניהו כמה פעמים שבאופן שבו הוא הפריט את הנמלים, שייתן לי מנדט בסכומים האלה, אני בכסף הזה יודע להפריט את כל המדינה, ואני נגד הפרטה מהסוג הזה.
אני בעל עניין, אני יו"ר חברה בקיבוץ שלי שמייצאת. לא היתה תקופה יותר גרועה מזו, בשיא השביתות. הכל תקוע, לזה אין אישור, לזה לא נותנים לפתוח, אז אתם באים אלינו פה- -
קרן טרנר:
עם מדיניות שתאפשר לנו התקדמות, ויותר ויותר חברות שיהיו תאגידים מורשים- -
חיים אורון:
אבל בראש שלכם: איך נפרק את הנמלים הקיימים, ואני אומר: תנו להם קודם כל לעבוד, כי מה שמטריד את האנשים פה, וכמותם עוד אלפי יצואנים, והעובדים במפעלים שלהם, שהם תקועים עם מכולות, הם לא מסוגלים להתחייב למועד אספקה, מטילים עליהם קנסות שיהוי, הלקוחות מבטלים הזמנות כי זה נתקע בנמל.
קרן טרנר:
ולמה? אין רציפים? אין מנופים? אולי בגלל עובדי הנמל?
חיים אורון:
אתם קניתם אותם. מה שאמרת עכשיו זה כתב האשמה הכי חמור. בא לפה ביבי ואורי. הוא אמר: הגעתי להסכמים של שקט תעשייתי, כיסינו את כל ההוצאות, תצביע בעד כי העובדים מסכימים. עכשיו זה מה שאת אומרת? אם מישהו היה עושה שינוי כזה ובינתיים גורם נזקים בשיעורים כאלה, מישהו היה בא להתנצל. מישהו צריך להיות אחראי על זה, אבל זה עובר בשקט.
זאב לשם:
התהליך של רפורמה הוא מאוד מורכב. היתה רפורמה מוגבלת מאוד, כי לא סגרו את כל נושא יחסי העבודה.
חיים אורון:
למה לא סגרו? אצלכם הרפורמה היתה מילה, התכנים שלה נשחקו במהלכה, גם יודעים כולם שתעריפים יעלו, אני זוכר את הגרף – אחר כך תהיה נקודה, שאם תייצא יותר ותייבא פחות, זה יירד לך. תביא לפה את שרגא ברוש, הוא חותם לך עכשיו ל-15 שנים הקרובות על התעריפים שהיו לפני הרפורמה, רק תן לו שירותים בנמל.
אם היית אומרת: אני בתוך המדיניות שנקבעה עושה את הטוב ביותר, הייתי מודה לך ויורד ממך. מה אתם מגנים על הדברים האלה? אם את מגנה עליהם, תהיי מוכנה לחטוף. מה שהיה פה הוא אחת השערוריות הגדולות ביותר שעלתה למדינה הון כסף. לא ברור איך יסתיים כל הוויכוח על בעלויות. אני לא מכיר את הפרטים עד הסוף, אבל יש פה מישהו שיש לו זכויות רציף, הוא מקבל עכשיו זכויות נמל, עכשיו מישהו אחר יבקש זכויות רציף, יקבל זכויות נמל עם נכסים, אני לא בטוח שהעניין סגור.
זאב לשם:
מה המדיניות – כוונתה ליצור תחרות ולייעל את קבוצת הנמלים.
סופה לנדבר:
אלה סיסמאות.
יצחק וקנין:
היועצת המשפטית לוועדה, בבקשה.
שגית אפיק:
סעיף 58 לחוק רשות הספנות והנמלים שמכוחו באתם לכאן קובע שאם השרים רוצים להסמיך לתקופה שעולה על 10 שנים תאגיד לתת בתחום נמל שירותי נמל שהוא לא נתן אותם ערב יום תחילת החוק, הם צריכים לקבל קודם החלטה לגבי מדיניות כללית לעניין מתן השירותים כאמור בתחום אותו נמל. אתם מבקשים מאתנו החלטת מדיניות בעניין מתן שירותים לא רק בנמל חיפה, אלא גם באשדוד ובאילת.
קרן טרנר:
אנו צריכים לבוא בפעם הראשונה עם מדיניות. זו המדיניות של השרים, היא לא שונה בין הנמלים.
שגית אפיק:
אז כשתרצי להסמיך תאגיד לאילת, לא תחזרי אלינו.
קרן טרנר:
אם היא תהיה בהתאם למדיניות שפה אתם מאשרים. אולי חברי הוועדה לא מעוניינים לקדם את התחרות בין הנמלים.
שגית אפיק:
לשון החוק מצומצמת יותר, היא אומרת שאם את מסמיכה תאגיד מסוים לתת שירותים בתחום נמל מסוים, את צריכה לבוא אלינו עם מדיניות כללית לגבי אותו נמל.
קרן טרנר:
באנו עם מדיניות לשלושת הנמלים, אנו מגובשים מאוד. עידוד התחרות זו מדיניות שתקפה לכל הנמלים.
חיים אורון:
מה אתם מוכרים לנו סיפורים? אתם הורגים את אילת. היינו באילת במקרה לפני שבועיים. אתם ברכות הורגים את אילת ויכול להיות שאתם צודקים, אבל מה אתם אומרים שתבואו עם אילת?
קרן טרנר:
אנו באים עם אישור מדיניות כללית.
סופה לנדבר:
אנו רוצים להיכנס לפרטים.
שלומי פוגל:
בשם שותפיי, סמי קצב ושלמה שמלצר, ובתקווה שהיום יאושר בוועדה מתן ההיתר רציתי אחרי 12 שנה של משא ומתן, ואם זיכרוני אינו מטעני עברנו עשרה שרי תחבורה, להודות לכולם במידה ויאושר על מתן ההיתר להפעלת נמל בסוכר בלבד בשטח מספנות ישראל.
באוגוסט אנו מתכוונים להכניס את האונייה הראשונה. החזון שעמד לפנינו לפני 1995, השנה שבה רכשנו את המספנה, היו אל"ף להמשיך לבנות את כלי השיט, בי"ת, לבנות נמל שיהווה זרז להבאת מטענים חדשים שלא הגיעו עד כה לישראל, להעלות את רמת השירות בנמל ובמידה מסוימת להיות הקטליזטור לתחרות בין הנמלים בישראל ובו זמנית לייצר מאות מקומות עבודה חדשים בתחום הסחר, האחסון, הלוגיסטיקה והאריזה.
המציאות הכלכלית הגלובלית שבה התחרות באה מכל מקום ובכל תחום, שהמסחר היום הינו ללא גבולות, עולם שמידע הינו נייד וזמין, בעולם שניוד הון הוא דבר שבשגרה, בעולם שבו פתיחות לייצוא בעולם הרחב פתוח היום, הסכמי סחר ממוסדים, יעילות לוגיסטית, בעולם שהמהפכה הטכנולוגית והתעשייתית חדרה לרוב הארצות חייבים כולם להשכיל ולהבין שעלינו להיות יעילים ויצירתיים יותר. בטוח אני כי מספנות ישראל כחברה פרטית כפי שפעלה בבניית כלי שיט גם בתחום הנמלי תהיה תחרותית, יעילה ויצירתית בהבאת מטענים חדשים ועסקאות שעד עתה לא הגיעו לישראל.
אך הרשו לי לשאול, הייתכן שלאחר 12 שנים ולאחר שנתיים וחצי מיום חתימת הסכם בין עובדי הנמלים עם מספנות ישראל וההסתדרות נקבל היתר להפעלת נמל, ונמל סוכר בלבד?
הבירוקרטיה הינה קשה, שוחקת ומונעת את התחרות והיעילות של היזם שלדעתי המדינה כל כך זקוקה לו. האם אנו במספנות ישראל צפויים לעוד 12 שנה, ואני פונה גם למשרד התחבורה וגם למשרד האוצר, של משא ומתן לקבל היתר עבור מטענים שונים, לא רק לסוכר? כיצד אנו יכולים לתכנן את ההשקעות בנמל מספנות ישראל שבא מכיסנו ולא מהאוצר ללא מדיניות ברורה לגבי מחירי החכרת שטחים כאשר האופציה ניתנה כבר בשנות ה-60 למספנות ישראל?
הרשו לי לבקש מכם, חברי הוועדה, אנו מצפים לעזרתכם לייעול התהליכים והבירוקרטיה ולבקש מהוועדה שתזמן תוך 60 יום את מנכ"ל משרד התחבורה, מנכ"ל חנ"י ומנהל מינהל הספנות כדי שיעדכנו אתכם בהתקדמות המשא ומתן על כלל מגוון סוגי המטענים שמספנות ישראל רוצה ויכולה לטפל בהם.
ראובן צוק:
צריך לתת להם את ההיתר ולזרז את המשא ומתן. אגב, הכמויות שמופיעות פה לא משמעותיות. שלומי צודק. צריך לאשר את ההיתר, קודם כל, שמשרדי התחבורה והאוצר מבקשים.
חיים אורון:
איך אתה מסכם את הרפורמה בתור משתמש עיקרי?
ראובן צוק:
רע מאוד. אבל זה לא קשור לזה.
גדי שניצר:
אם לא תאשרו את המדיניות שביקשו, אי אפשר לתת להם גם את הסוכר. ההתניה לתת את הסוכר לתקופה העולה על עשר שנים מותנית באישור הכללי של המדיניות.
טמיר כהן:
מתי ההיתר יינתן, כתב ההסמכה?
קרן טרנר:
אחרי האישור שלכם, הוא די סגור. יש לנו טיוטה סופית.
זאב לשם:
כתב ההסמכה התעכב לא באשמת משרד התחבורה ולא האוצר. רצינו לתת כתב הסמכה רחב שיאפשר פעילות של מספנות ישראל כנמל כולל. כך הכנו את כתב ההסמכה. לבקשת מספנות ישראל צמצמנו את כתב ההסמכה לסוכר בלבד. לכן אנו כרגע נמצאים בכתב הסמכה לקראת סיומו.
קריאה:
זה לא נכון.
יצחק וקנין:
לאחר כתב ההסמכה הם יוכלו להכניס מה שירצו?
זאב לשם:
כתב ההסמכה מסודר לבקשתם של מספנות ישראל.
יצחק וקנין:
אם זה יהיה רק לסוכר, הם יעבדו יום אחד בשנה. אתם חייבים להיכנס לזה בצורה יותר רצינית.
זאב לשם:
ברגע שמספנות ישראל יסכימו לגבי כתב הסמכה- -
שלמה שמלצר:
אנו מסכימים ולא היה מעולם דבר כזה, שאמרנו: רק סוכר. אני לא רוצה נמל בתשלומים. או אני נמל בהתאם להסכם, ואם לא, זה לא מעניין אותי בכלל.
זאב לשם:
כתב ההסמכה הוא כללי לפי מדיניות שהולכת להיות מאושרת. אנו רוצים ליצור תחרות. הבעיות שלכם הן כלכליות מול- -
שלמה שמלצר:
אין לנו בעיות כלכליות.
יצחק וקנין:
אני רוצה להביא את בקשת השרים להצבעה, לאשר את המדיניות לפי בקשת השרים. אני מקווה שתטפלו בכתב ההסמכה של הנושא הזה כדי שהם לא יטפלו רק בסוכר, אחרת לא עשינו כלום.
שלומי פוגל:
מה לגבי הבקשה שלנו, לזמן את מנכ"ל משרד התחבורה, חנ"י ומינהל הספנות תוך 60 יום שידווחו לכם על התקדמות?
יצחק וקנין:
אני נוטה להסכים. תוך 60 יום תחזרו לוועדה ותדווחו לנו איך הנושאים מתקדמים. אחרת לא נזוז.
סיגלית וקאיל:
אבל זה הרבה ויכוחים ביניהם לחנ"י.
חיים אורון:
אם הולכים לקיים דיון עוד 60 יום, ראוי שיקיימו דיון על מה שקורה בנמלים בהיבט הרחב של העניין. אני מבין את העניין, אך יש משבר גדול בתובלה הימית במדינת ישראל. ועדת הכספים לא יכולה לומר שזה עובר על ידה. אם כבר מקיימים דיון, שיסבירו לנו איך יוצאים ממנו, למה הוא קרה.
יצחק וקנין:
למה שחיים אמר, אני מבקש מיושב ראש הוועדה, סטס, שייקח את הנושא ברצינות. אנו שומעים את זה כל יום מיבואנים, מתעשיינים. הדבר חייב לקבל תשומת לב רצינית.
אני מבקש את אישור הוועדה לפי בקשת השרים לאשר את המדיניות, מי בעד? מי נגד? הבקשה אושרה.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 09:30.