פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 18
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שלישי כ"ד בתמוז תשס"ז (10.07.2007), שעה 13:00
סדר היום: מציאת מקורות מימון לפיקוח על בתי המרקחת.
נכחו:
חברי הוועדה:
נסים זאב – היו"ר
מוזמנים:
בתיה הרן – מנהלת אגף הרוקחות, משרד הבריאות
ד"ר ישראל פיטוסי – אגף הרוקחות – משרד הבריאות
מיקי אריאלי – מנה"ל יח' ארצי לפשע, משרד הבריאות
ד"ר פאולה רושקה – בריאות הנפש, משרד הבריאות
לאה בוצר – משרד הבריאות
רפ"ק עודד מזרחי – ק' נפגעי עבירה, המשרד לבטחון פנים
חיים מסינג – מנכ"ל, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול
עופר עופר – חבר ועדה – הסדרת פיקוח ובקרה על סמים מסוכנים, ארגון הרוקחות בישראל
דודו פפו – יו"ר סניף ת"א
דור מיקי – ראש מינהל רפואה
יובל פרידמן – אגף תקציבים
צביקה רוט – קופת חולים לאומית
דוד ניניו – סגן מנהל אגף תכנון ותיקצוב
מנהלת הוועדה: בת-שבע פנחסוב
רשמה: אתי בן שמחון
מציאת מקורות מימון לפיקוח על בתי המרקחת
היו"ר נסים זאב:
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.
בישיבות הקודמות דיברנו בנושא הצורך של מפקחים על פעילות בתי מרקחת, כדי למנוע אפשרות שיעשו באותם תרופות תחליף לסמים, לכן הבקרה, והפיקוח, כל כך חשובה. אם נוכל להגיע למצב שכאשר אדם רוכש תרופה על פי מרשם רופא, לא יוכל לרכוש שוב בבית מרקחת אחר וייעשה בזה שימוש, אז בודאי זה יכול למנוע באופן מאוד משמעותי אפשרות שאותם שרואים בתרופות תחליף לסמים, מבחינת גרימת הנזק שיש מאותם תרופות, הם לא פחות מסמים, ולפעמים הרבה יותר.
אני מאוד שמח שמשרד הבריאות עשה את המאמץ, כדי להגיע לתקציב הזה. זה ממש יש מאין, הלוואי והיינו יכולים לראות התייחסות דומה גם בנושאים אחרים.
מאוד התפעלתי, שבנושא הזה דווקא ראו לנכון להריץ את התקציב, ולמצוא את מקורות התקציב. אני מברך על כך, אבל הייתי שמח שיהיה בעוד נושאים חשובים לא פחות, שאנחנו מעלים מדי פעם בישיבות. אני מבין שמתקציב החילוט, אני מאוד שמח, אבל למה אי אפשר להגדיל את תקציב החילוט, אני לא יודע מה התקציב הזה. אולי מישהו ממשרד האוצר יוכל לעדכן אותנו, כמה בסך הכל יש תקציב בממוצע בשנה, וכמה יועד לנושא הזה. נתחיל ממשרד הבריאות.
דור מיכאל:
העליתי לפני כארבע שנים את הרעיון, אני מאוד שמח שהישיבה היום ולא לפני חצי שנה, כדי שנוכל להציג פתרון, ולא רק בעיה.
הרעיון הבסיסי, ולשמחתי אומץ. אנחנו מדברים על בעיה של שימוש יתר בסמים, או עישון יתר בשלוש רמות. רמה של רופאים שאולי רושמים יותר מדי סמים, מכל מיני מניעים.
היו"ר נסים זאב:
תרופות הכוונה, לא סמים.
דור מיכאל:
כן, תרופות שהם סמים. רמה שנייה של רוקחים, שמנפקים יותר מדי, ויכול להיות שלא במודע. גם רופא ייתכן שלא במודע. הרמה השלישית של הצרכן, שעושה שופינג ביניהם. זאת אומרת, ייתכן שהוא לא ירשום סמים אם הוא יידע, תרופות בכמות גדולה, אבל בן אדם שיש לו כאבים אמיתיים, הוא רושם לו איזושהי כמות. הוא לא יודע שאותו צרכן הולך לרופא השני, ושלישי ורביעי, וכן הלאה. ואותה בעיה בבתי מרקחת, היא נותנת את הסם בכמות הנכונה, אבל בלי לדעת שבינתיים הוא נסע לעיר הסמוכה והוציא עוד ועוד. הרעיון היה שאנחנו צריכים להצליב מידע.
היו"ר נסים זאב:
עד כמה שאני יודע, כאשר אדם בא עם מרשם לבית המרקחת, בסופו של דבר, בעל בית המרקחת לוקחת את המרשם שלו. איך אני יכול לעשות שימוש כפול באותו מרשם.
דור מיכאל:
באותו מרשם לא. הוא הולך לרופא השני, מקבל עוד מרשם. הולך לרופא השלישי, מקבל עוד מרשם. הרופא לא יודע, ובית המרקחת לא יודע.
מיקי עופר:
וכדי להרחיב את זה. אפשר לקחת מרשם שקיבלת בצורה חוקית לחלוטין, ללכת הביתה, לסרוק אותו במדפסת ביתית. אתה מקבל בדיוק את אותו דבר. שום רוקח לא יוכל לדעת שזה מרשם סרוק, וזה יכול ללכת 10, 12, 14 מרשמים. במקרה, אתמול הגיע אליי מישהו עם מרשם כזה. מרשם כזה סרוק על ריטלין, זה מרשם מזוייף. האדם הזה לא קיבל ממני את התרופה. יושב כאן מיקי אריאלי, והוא אומר שהוא אפילו מכיר את השם הזה, אני הראיתי לו את המרשם, וזה מרשם שרק הגיע אליי אתמול.
מיקי אריאלי:
לא רק שאנחנו מכירים אותו. היתה רשת באזור נתניה שבאו מהצפון, שהוציאו 1,000-2,000 כדורים בחודש. אני גם יועץ במחלקה להתמכרויות, במרכזי המתדון שלי, הם אומרים שכל כדור נמכר ב-20 עד 30 שקלים לכדור. כל חבילה של 30 נמכר בחמישים שקלים, תחשוב על הרווח כולו. זו היתה רשת מאורגנת, משטרת ישראל הונאת מרכז טיפל בעניין. אותו בן אדם היה עצור, וכנראה עומד להיות כתב אישום בבית המשפט נגדו.
היו"ר נסים זאב:
בעצם זה לא רק העניין של הסכנה עצמה והסחר, יש פה פשוט גזלה של קופת מדינה. התרופות האלה הן מסובסדות בעצם.
פפו דוד:
במקרה הזה יש תרופה שנרשמה באופן פרטי.
היו"ר נסים זאב:
רוב התרופות היום, כשבא חולה ומקבל מרשם, הוא מקבל את זה על פי דין, התרופה שהוא מקבל היא מסובסדת.
פפו דוד:
הבעיה היא בתרופות שנרכשות בבתי מרקחת באופן פרטי. כי זה עיקר הבעיה בסמים, ולא בתרופות למחלות ריאה, או באנטיביוטיקה, או דברים כאלה.
דור מיכאל:
לכן דיברתי על סמים שרובם אינם משלמים מחיר אמת, הבעיה הכספית היא פחות. יותר מטרידה אותנו הבעיה הבריאותית, וכל הנושא של ההתמכרות. הבאנו את התכנית לפני הרבה זמן, עד שלשמחתנו, האגודה למלחמה בסמים הרימה את הכפפה. לאחרונה קיבלנו הודעה שהם יאשרו לנו 500,000 שקלים כדי להרים את הפרוייקט הזה, כשהרעיון הוא כזה, בתי המרקחת כולם. זאת אומרת, גם פרטי, גם של הקופות יהיו מחוברים למערכת מיחשוב שתזהה את שלושת הרמות, הרופא, הרוקח והמשתמש, הלקוח. תעשה הצלבה של מידע. אנחנו לא זקוקים למידע על כל התרופות בעולם. אנשי מקצוע, הרוקחים, הפסיכיאטרים, יגישו לנו רשימה של 15-20 תרופות, שהם הבעיה. כי לא כל התרופות זו בעיה. אותן התרופות, תיעשה הצלבה ברמה של זמן כמעט זמן אמת. לא כל כך מעניין אותם אם זה באותו יום, או למחרת בבוקר. אותו שבוע, שבועיים, תעשה הצלבה, הרוקח המחוזי יקבל את כל המידע של ההצלבה בלבד.
יכול להיות שאיזשהו לקוח הוא חולה סרטן, שהיה זקוק למינונים גבוהים באותו שבוע, באותו חודש. יכול להיות שבית המרקחת נמצא סמוך למחלקה אונקולוגית, אז צריך לעשות מיפוי במידע הזה. הרוקח המחוזי ינפה את המידע הזה, ויעביר אלינו להנהלת משרד הבריאות, את התוצאה הסופית. הנה פה יש לנו בעיה עם רופא איקס, פה יש לנו בעיה עם רוקח וויי, או אפילו עם משתמש.
היו"ר נסים זאב:
יש לך פחות או יותר, מספר רוקחים, כמה בתי מרקחת.
בתיה הרן:
1,200 בתי מרקחת פרטי וציבורי ביחד.
מיקי עופר:
בתי חולים גם צריכים להיות בקשר הזה, וגם בתי מרקחת צבאיים. מכיוון שאם בן אדם לוקח תרופה גם נרקוטית בבית חולים, ואחר כך הוא הולך לבית מרקחת פרטי, אז את לא תדעי. אז אם יש 20 בתי חולים, או 25 בתי חולים, ולכל אחד יש בית מרקחת, הוא צריך להתמשק לאותה מערכת.
בתיה הרן:
בתי חולים לדעתי לא רלוונטי, מחמת העובדה שחולה עוזב בית חולים ולא מקבל טיפול.
פפו דוד:
פרסונל?
בתיה הרן:
אולי כן.
דור מיכאל:
לא מרשמים נרקוטיים. שם יהיה המקום הראשון שיזהה את זה מיידית, כי מכירים אותם אישית.
בתיה הרן:
זה מסבך את העניין.
מיקי עופר:
אם אנחנו עושים מערכת שתסגור את כל הפרצות, גם כך הפרצות לא תיסגרנה.
בתיה הרן:
אני מבינה שגם מחוברים ללוויינים, זו בעיה.
מיקי עופר:
אבל גם קופת חולים כללית לא מחוברים.
ישראל פיטוסי:
הם יעשו מיפוי ויתנו את החריגים.
דור מיכאל:
המצויין זה האוייב של הטוב מאוד. כשתהיה לנו המערכת הזאת, על הטעינה --
מיקי עופר:
אני לא חלוק עליכם, אתה יודע שזה הבייבי שלי מזה חמש שנים.
מיקי דור:
הצגתי את הרעיון, עכשיו אנחנו בשלבי התחלת ביצוע. זאת אומרת, אגף המיכשור שלנו יושב מול הרוקחים, ועם כל הגופים האלה כדי לבנות את מערכת המיחשוב, מיקי עופר, אנחנו כבר לפני מספר שנים קיבלנו את השיתוף, זאת אומרת אלה שממחשבים את בתי המרקחת הפרטיים, שהם מדברים שם על תוספת לתוך התוכנה שלהם שיעסוק בדיווח הזה. תהיה העמסת עבודה נוספת לצוות הרוקחים, שעם זה נצטרך להתמודד, אסור להתעלם מזה. אבל אני חושב שלפחות אנחנו בצד הראשון לפתרון של הבעיה. לכן אמרתי שאני שמח שהישיבה עכשיו ולא לפני חודשיים, כי היום אני יכול להגיד שיש לנו כיוון התקדמות לעניין הזה.
היו"ר נסים זאב:
מה הכיוון, תקציב?
דור מיכאל:
יש לנו כבר בסיס לתקציב בזכות הרשות למלחמה בסמים.
פאולה רושקה:
דרך אגב, היום נסים ביקש ממני לייצג אותו, כי הוא לא יוכל להיות. הוא מסר לוועדה, שהפרוייקט הזה הוא פרוייקט חשוב מאוד גם לרשות, ומאוד מעוניינים לקדם אותו. השנה הם התחילו להפריש חלק מהתקציב הזה, והם אמרו, שבשנה הבאה אם יהיה צורך, הם יישבו וימשיכו לתמוך בפרוייקט.
לאה בוצר:
נתבקשתי להגיע במקום רפרנט שלי באגף התקציבים.
ישנה הצעה, איזשהו אומדן שהוגש לרשות למלחמה בסמים, דרך מיקי דור, של 500 אלף שקלים שמדברת על הנושא של השרתים והתקשורת, וכל מה שכרוך בזה. לצערי, לא נכנס פה הנושא של התפעול של המערכת, הטיפול השוטף, ועלות של איש מיחשוב שיצטרך לעבוד מול התוכנה הזאת, שאנחנו מעריכים את זה ב-15% עלות שוטפת, תוספת שזה 75 אלף שקלים, ועוד עלות של איש מיחשוב שמדובר בסביבות 170-180 אלף שקלים בשנה, שזו כמובן עלות שוטפת שנתית, ולא כרוך בהוצאה חד-פעמית. את זה חייבים על השולחן.
היו"ר נסים זאב:
הביצוע על בתי המרקחת, מי שנושא באחריות, הם הרוקחים בעצמם? בעצם הדיווח.
מיקי עופר:
הדיווח הוא אוטומטי דרך מערכת התקשורת של בתי המרקחת.
היו"ר נסים זאב:
כרופא הוא רושם את המרשם, הוא גומר את העבודה. החולה בא לרכוש.
בתיה הרן:
פעולת הניפוק מתועדת בתוך המערכת.
היו"ר נסים זאב:
בתוך בתי המרקחת.
דוד פפו:
שם יש לי את שם הרופא, שם הפציינט ותעודת זהות.
היו"ר נסים זאב:
אבל כשאני מדבר על 1,200 מיחשובים --
בתי הרן:
זה בתי מרקחת בלבד קהילתיים. אבל אם הם מוסיפים את בתי החולים--
דוד פפו:
זה 500 בתי מרקחת קהילתיים, בלי קופות חולים.
היו"ר נסים זאב:
דיברו על 1,200, לא על קופות החולים.
בתיה הרן:
כולל קופות החולים.
מיקי עופר:
כולל קופות החולים, כולל סופר פארם וניו-פארם. ובתי מרקחת של קופות החולים, מכבי וכו'. זה כולל 1,200.
היו"ר נסים זאב:
רכישת המיחשוב הזה על חשבון מי?
דוד פפו:
כולם ממוחשבים, את המערכת יש לכולם. העניין הוא להוסיף מודל בתקשורת.
בתיה הרן:
להלביש על המערכת הקיימת.
היו"ר נסים זאב:
מה העלות של החלק הזה?
מיקי דור:
קטנה.
מיקי עופר:
לבית מרקחת פרטי נניח, העלות היא יחסית מאוד נמוכה, לא משמעותית.
היו"ר נסים זאב:
הם סופגים את זה בעצמם?
מיקי דור:
אנחנו נבקש מהם לספוג את זה.
מיקי עופר:
לא צריכה להיות בעיה.
היו"ר נסים זאב:
רוצה להיות בטוח.
מיקי דור:
אם זו עלות קטנה.
דוד פפו:
אם יש תקציב לעניין.
מיקי דור:
אם העלות תהיה קטנה, אני לא רואה פה כזאת בעיה גדולה. זו השקעה חד-פעמית שמישהו אז הסביר לי כ-50$ פר נפש.
היו"ר נסים זאב:
אומר לך אדוני למה זו בעיה גדולה. השאלה אם יש אינטרס לרוקחים להיכנס לסוגייה הזאת.
מיקי עופר:
בוודאי, אינטרס מקצועי.
דוד פפו:
אני חלק משמירת זכויות הציבור.
היו"ר נסים זאב:
אז יכול להיות. אם האינטרס שלהם כן, אז גם אם זה עלות קטנה, אני מניח שישאו את זה בעצמם. זה לא ניגוד אינטרסים, כלכליים אני מתכוון.
מיקי דור:
דיברו על סדר גודל של 40$-50$ לבית מרקחת.
היו"ר נסים זאב:
לא הבנת למה אני מתכוון. לפעמים רוקח רוצה למכור יותר. ניגוד אינטרסים אני מתכוון, שהוא רוצה יותר למכור. ברגע שאתה מגביל אותו, אז הוא מוכר פחות. אני מסתכל על זה בעין הזאת.
מיקי עופר:
אין ספק שככל שרוקח מוכר יותר, הוא מרוויח יותר. אבל, מכיוון שאנחנו רוקחים, ואנחנו לא זבנים, אנחנו מסתכלים גם בהיבט המקצועי. מאוד חשוב לנו למכור מה שצריך, או לנפק מה שצריך, ומה שאסור לא מנפקים. אנחנו רוצים לקחת את ההגבלה הזאת על עצמנו, מה עוד, שבכלל מהרוקחים כל היוזמה הזאת הגיע מהרוקחים מלמטה, זאת אומרת, הגיע מאיתנו. מהשטח, היוזמה הגיעה אל משרד הבריאות, זאת אומרת בדיוק הפוך.
היתה יוזמה רק לפני שנה או שנתיים גם שלנו, להגביל עוד תרופה, ולהכניס אותה למרשם, תרופה ששמה קודאין, שגם כביכול פוגע ברווחי הרוקחים, וזה מאיתנו מארגון הרוקחות, היתה יוזמה כדי להוריד את הצריכה של הקודאין במדינה.
דוד פפו:
כמצייג של 500 בתי מרקחת פרטיים בארץ, אנחנו רואים עין בעין ממשרד הבריאות את נושא בריאות הציבור. כמו שאמר עמיתי, זה בא מאיתנו וביוזמתנו, ומרצוננו החופשי. זה פרסה דאגה לבריאות הציבור, אלטרואיזם מוחלט במקרה הזה.
מיקי דור:
אני מניח שאיכשהו מעניין אותו בתקנות, שבית מרקחת לא יוכל לנפק את הסמים, התרופות האלה איננו בעל אותו מיחשוב. ייתכן שתהיה פה תופעה, שבעלי מרקחת מסויימים יגידו רבותי, זה קהל שאני לא מעוניין בו בכלל. אני לא רוצה את המיחשוב הזה, ואני לא רוצה לנפק סמים כעת.
מיקי עופר:
אין אפשרות כזאת. בחוק, בית מרקחת צריך להחזיק את כל התרופות בתחשיבים. הוא חייב, אני לא יכול לסרב.
דוד פפו:
הלוואי והייתי יכול.
היו"ר נסים זאב:
עד כמה סוגי תרופות נכון להיום, אנחנו רוצים להחיל את המגבלה הזאת?
מיקי דור:
15-20 תרופות. מה שאנשי המקצוע יגידו, ואני מעוניין שהרשימה תהיה גמישה.
היו"ר נסים זאב:
אני מעוניין לשמוע כמה סוגים יש.
מיקי דור:
תרופות כמו מורפיום, פתדין, אוקסיקונטין, פנתניל, פרקוסט, קלונזפאם, קלונקס, ריטלין,
פשוט חשוב לי שהרשימה תהיה גמישה.
לאה בוצר:
מה שחשוב פה, שאם הרשות למלחמה בסמים הביעה נכונות לתת לנו את הכסף, שתהיה התחייבות לאורך כל הסכום. כרגע הם מוכנים לתת 75 אלף שקלים, ועד סוף שנת 2007, עוד 75 אלף שקלים, זאת אומרת 150, שזה חלק מתוך הסכום. אנחנו צריכים התחייבות כוללת, שכמובן כוללת את ה-500 אלף שקלים, פלוס התוספת שאני הוספתי. כמובן שהתיפעול של המערכת צריך להיות לאורך שנים, לא חד פעמי.
היו"ר נסים זאב:
סליחה אני רק רוצה להבין. ה-500 אלף שקלים, זה לא לקראת שנת התקציב הבאה?
מיקי דור:
יש שם פריסה לפי התקדמות הפרוייקט.
פאולה רושקה:
הם אמרו לי, שברגע שאנחנו נתחיל- - -
קריאה:
מי מוביל את זה?
מיקי דור:
אנחנו, אגף הרוקחות.
פאולה רושקה:
גם המחלקה של ההתמכרויות, כולנו ביחד. גם בכל אחד מהוועדות צריך שיהיה נציג של הרשות, כדי שהוא יידע איך זה מתקדם. הוא אמר לי, שבהתאם להתקדמות הכסף יועבר. בשלב זה קרן חילוט נתן 150 אלף שקלים לשנה.
היו"ר נסים זאב:
באיזה שנה?
פאולה רושקה:
בשנת 2007.
היו"ר נסים זאב:
השאלה היא אם אפשר לבצע את זה בשלבים, נראה לי שזה צריך להיות בשלב אחד.
פאולה רושקה:
לדעתי כל הפיתוח הוא שלב אחד.
היו"ר נסים זאב:
זה מתפרס לכמה שנים.
לאה בוצר:
הפיתוח הוא שלב אחד.
בתיה הרן:
חשוב שיהיה כסף להתחלה, בגלל שאחרת אגף המיחשוב לא יוכל להשלים ניתוח מערכת.
מיקי דור:
רק לפני שבועיים קיבלנו או.קיי.
דוד פפו:
אגף הרוקחות מוביל את זה.
לאה בוצר:
דרך אגף המיחשוב של משרד הבריאות.
דוד פפו:
עברנו את שלב הלימוד של המערכת, זה יכול לחסוך לך גם זמן וגם כסף. כלומר, פה זה רק לבקש משתי חברות המחשבים, לעשות את המודל הזה. זה לא דבר יקר.
מיקי עופר:
הוועדה הזאת שהמליצה על הקמת המערכת הזאת, המליצה את המלצותיה באוגוסט 2003. אנחנו מחר באוגוסט 2007, כבר עברו ארבע שנים. אני חושב שבאיזשהו מקום ועדת הסמים של הכנסת צריכה לעשות איזשהו לו"ז, או בישיבה של הוועדה הזאת להקים לו"ז. לומר, בעוד שלושה חודשים המערכת הזאת עובדת. בעוד ארבעה חודשים, עושים פיילוט. בעוד שישה חודשים, יש לנו גם עניין של תקנות בכנסת. צריך להעביר את התקנות כדי להכריח את בתי המרקחת לשים את זה. כדי שהיום בעוד חצי שנה, נוכל לשבת פה, להרים כוסית לחיים שהעניין הזה יהיה סגור. כי אנחנו רצים על זה כבר ארבע שנים.
דבר שני שרציתי להעיר, אני שומע את אנשי משרד הבריאות, מדברים על עוד 75 אלף שקלים, פחות 75 אלף שקלים. לי יש הרגשה שאם לא יהיו אותם 70 אלף שקלים, המערכת לא תפעל.
בתיה הרן:
עובדה שארבע שנים לא פעלה.
מיקי עופר:
תראו משרד הבריאות, זה אינטרס מאוד חשוב של משרד הבריאות, ושל מדינת ישראל.
ברשותכם, 75 אלף שקלים, זה כסף קטן. לא ייתכן שהמערכת הזאת, שהיא מערכת כל חשובה לפיקוח, הבאתי היום מרשם שלא נופק. זה בנפשנו הדבר, 75 אלף שקלים. אז הרשות למלחמה בסמים תתן 60 אלף שקלים, הם יתנו עוד 80 אלף שקלים. על מה מדובר?
יובל פרידמן:
סך הכל אני יכול להגיד שאני מסכים איתך. כלומר, אם מדובר במטרה חשובה, התקציב השוטף של משרד הבריאות בסך 4 מיליארד שקלים. אני מתקשה לראות, שאם זה מספיק חשוב, לא ימצאו 75 אלף שקלים.
מיקי עופר:
קטונתי במלחמה הזאת.
יובל פרידמן:
ועדה חשובה בכנסת מתעסקת בזה.
פפו דוד:
דרך אגב, אני חושב שבמספרים האלה זה להקמת מערכת מאפס.
היו"ר נסים זאב:
אני מאמין שמשרד הבריאות יתמודד עם הסוגייה הזאת. כל אחד ישא את חלקו, כמובן שמשרד האוצר בסופו של דבר יתן לכולם תוספת. אבל בסדרי העדיפות הפנימית, כל משרד וכל אגף- - -
יובל פרידמן:
בסופו של דבר, זה עניין של סדרי העדיפויות של המשרד, אם יהיו תוספות או לא.
היו"ר נסים זאב:
נכון, אני מסכים איתך.
מה שצריך לעשות משרד הבריאות, לעמוד מול האוצר כחומה בצורה, ולהכניס גם את הסעיף הזה.
יובל פרידמן:
האמת היא שזה הזמן. יש עכשיו דיונים על תקציב לקראת 2008. יושבים בימים אלה ממש עם משרד הבריאות בענייני תקציב, וזאת הזדמנות לצאת בדרישה כזאת מתוך מכלול הדרישות, ולתעדף אותה.
מיקי עופר:
אם לישיבה הזאת עושים לוח זמנים - - -
היו"ר נסים זאב:
בינתיים יש לו"ז להתחממות כדור הארץ....
דוד פפו:
רציתי להוסיף, לנו עוד לא ברור איך המערכת אמורה לאתחל אותה. לנו יש מערכת קיימת. לפי מה שאני בדקתי, להטמיע את השינוי, זה לא אמור לעלות כל כך הרבה כסף. אפשר לעשות את זה תוך 30 יום.
ישראל פיטוסי:
זה לא ריאלי.
מיקי עופר:
אני חותם עכשיו 90 יום, אם הם חותמים לי, אני שמח וטוב לב.
ישראל פיטוסי:
אמנם המערכת של תקשורת בין בתי מרקחת לבין קופת חולים קיימת, אבל צריך לבנות את תוכנת הממשק שהולכת להוציא את החריגים, וזה לא פשוט.
דוד פפו:
אצלכם במשרד זה לוקח זמן. אצל גוף פרטי זה אפס זמן. בשביל זה יש תקציב.
בתיה הרן:
אם יצטרכו לקחת פרטי, אני חושב שאגף המיחשוב שלנו יתקשה. השאלה למה לא נעשה עד עכשיו?
עודד מזרחי:
אני מבין שהמערכת עוד לא נבנתה, כך שעדיין אנחנו לא יכולים להיכנס פנימה, אולי דברים להוסיף, או אולי נצטרך כן להזין אותה.
מיקי דור:
אני גם לא חושב שתוכלו להיכנס פנימה, כי יש לנו זיהוי פרטני. אבל אליכם יועברו שמות, שיזוהו בתאריך הזה כחריגים.
עודד מזרחי:
דווקא חשבתי על חותמות של רופאים שנגנבו, שמסתובבות חופשי בעשרות בתי המרקחת. מדברים כגון אלה, פשוט צריכים ללמוד את זה.
מיקי דור:
זה מערכת שתוכל לתת את זה.
היו"ר נסים זאב:
אתם גם תהיו מחוברים לרשת. זאת אומרת יהיה לכם מחשב משלכם במקביל.
מיקי דור:
המכשלה הכי גדולה שלנו, זה לעבור על חוק הפרטיות. צריכים להיות סופר זהירים.
היו"ר נסים זאב:
איך אתה מסביר את זה, כאשר בתוך כל בתי המרקחת, אותם שמות בעצם מתגלגלים.
דוד פפו:
אנחנו מוגדרים כמאגר רשום במשרד המשפטים, עם כל ההגנות שמתחייבות מזה. אנחנו כבתי מרקחת רשומים כמאגר, רשמת המאגרים במשרד המשפטים, עם כל מה שזה אומר, מבחינת הגנת הפרטיות. אצלנו המערכת סגורה.
צביקה רוט:
יש לנו כ-100 בתי מרקחת פנימיים. אנחנו עובדים דרך מערכת סגורה בתוך הקופה, עם ההתאמות הנדרשות.
התיק הרפואי הממוחשב שיש היום בקופה, למעשה לא יכול להיות מצב, מיקי יתקן אותי, שמישהו לוקח ריטלין, הולך לרופא אחר, מייד באון-ליין רואים את זה, יש תיק רפואי ממוחשב בתוך הקופה.
רופא רושם, ולא חשוב אם הוא ירשום את זה בקריית שמונה, או ירשום באילת. המערכת באון-ליין, רואים הכל. היום אנחנו מדברים על מערכות יותר מתקדמות, אולי מן המתקדמות ביותר שיש בארץ.
הנושא הזה מאוד חשוב. החברים האלה עושים עבודת קודש לאורך השנים. אנחנו מדברים על סכומי תיקצוב, רק להביא את כולנו, נדמה לי שזה כבר מכסה חלק מהעניין הזה. הנושא הוא קריטי, הוא חשוב. הם כמו חתול ועכבר רצים לאורך כל השנה. הרוקח הראשי שלי, מקדיש לזה המון זמן לשוטרים והגנבים.
אנחנו בריקדנו את המרשמים שלנו בקוד, לא גילינו את אמריקה. זאת אומרת, רוקח היום בבית מרקחת עם הקורא האופטי עובר על המרשם. ולכן מניעת הזיוף, בין היתר בתקנות, דיבר מיקי עופר על התקנות. אני כבר לא יודע אם זה תקנה או צריך להיות חוק, לכפות על כל המערכת, ולצאת למעקב הזה, ויהיה איזה ריבון שיישב מעלינו, ויראה את כל נושא תנועת הסמים במדינת ישראל.
מיקי דור:
בר קוד כולל צילום.
צביקה רוט:
כן. לגבי הצילום קצת התקדמנו בעניין של צילום במקרים מסויים. אבל הברקוד מזהה--
דוד פפו:
הבעיה היא אם יוצאים עם מרשם שלך מחוץ למערכת שלך, המערכת שלך היא סגורה.
צביקה רוט:
רוב הפעילות הכספית שלי, או חלוקת התרופות מתבצע בתוך בתי המרקחת שלי. אבל עדיין אני מחובר עם כל בתי המרקחת במדינת ישראל בהרכב כמובן מצומצם.
דוד פפו:
הבעיה היא שאלה מרשמים שאתה לא תראה אותם, כי אותו אדם הוא ירכוש במחיר מלא, הוא לא יעביר כרטיס.
היו"ר נסים זאב:
זה יעזור או לא יעזור?
בתיה הרן:
זה לא יעזור.
קריאה:
ברגע שהמערכת עובדת, כן.
מיקי עופר:
לא יגלה.
על מרשם של קופת חולים לאומית, זה לא התגלה במערכת שלך.
בתיה הרן:
גם עם הברקוד.
דוד פפו:
כי אותו אדם שרוכש את זה, לא ירכוש את זה דרך קופת חולים במחיר מסובסד. אלא הוא ישלם 50 שקלים, במקום 13 שקלים, וימכור את זה באלף שקלים. באופן פרטי מה שנקרא, אף אחד לא רואה את זה, זה נשאר בתוך בית המרקחת. ולכן חשובה המערכת הזאת.
צביקה רוט:
בחריגים, כאשר מגישים לנו את החשבון.
מיקי עופר:
חודשיים אחר כך.
בתיה הרן:
אם מבקשים.
דוד פפו:
הוא מעביר את זה בפרטי, לא בלאומית.
צביקה רוט:
הוא לא יגיש, אף אחד לא יודע את זה.
היו"ר נסים זאב:
הוא במעכב אחר הפרטיים.
צביקה רוט:
קצת יותר לעומק, חברים, איך אפשר בכל זאת דרך איזשהו מערכת בר קוד, שכולנו נדבר בשפה אחידה, לאומית נקרא לזה, שלא ניתן יהיה לזייף את המרשמים האלה בשום צורה שהיא.
פפו דוד:
קוראים לו מרשם ממלכתי.
מיקי עופר:
אז לא היתה מערכת ממוחשבת כל כך חזקה, היום זה השתנה לטובה.
צביקה רוט:
אם אנחנו מדברים על תקציבים כאלה, יכול להיות שהמועצה, או הרשות נותנת חצי מליון שקל, אבל בשנה הבאה לא הבטיחה שתמשיך עם זה.
היו"ר נסים זאב:
אני מצטער לומר, אם מתחילים בתהליך ולא מסיימים אותו, אז עדיף שלא להתחיל אותו.
אני מעדיף שב-150 אלף שקלים יעשו שימוש אחר מאשר להתחיל במהלך שאין לו תכלית.
מיקי עופר:
זה כל כך חשוב, שמשרד הבריאות יתקצב את זה בכל מקרה.
לאה בוצר:
שיהיה שורה בתקציב.
מיקי עופר:
במשך ארבע שנים אני מנסה לדחוף את זה, ואני עומד חסר אונים.
היו"ר נסים זאב:
רבותי, ישנם שתי חלקים, החלק האחד – תחזוקה ומפעיל בסך 250 אלף שקלים בשנה. ויש גם הוצאה חד פעמית של חצי מליון שקלים.
משרד הבריאות צריך לשאת באחריות תחזוקה ומפעיל. בנושא של הקמת המערכת, זו הרשות למלחמה בסמים, שלא יהיה פה חוכמות. אם מתחילים בפרוייקט הזה, צריך לדעת שתוך שנתיים מסיימים אותו. אין התחלה ואין תהליך שמתמשך, כי בסופו של דבר לא נגיע לשום תוצאה. אני מדבר שנתיים 2007-2008. אני לא מדבר שנתיים מהיום. אנחנו מדברים על תקציב. היא דיברה על 2007, על 150 אלף שקלים. אני מבקש שתקציב 2008, דהיינו ינואר 2008, אני קורא לזה תקציב 2000, אז זה פחות משנה מבחינת הביצוע. שהחצי המליון האלה יהיו על השולחן, ובמשרד כדי שנוכל לממש את הפרוייקט הזה. אני מבקש שזה יהיה כהחלטה.
קודם כל אני מברך על הדיון הזה, הלוואי וכל הדיונים שלנו יהיו כאלה. אומר לכם את האמת, אני רוצה לעשות חילוט בוועדת סמים גם בנושאים אחרים שחשובים לנו. מישהו יכול לומר לי כמה כספי חילוט יש בשנה? לא רק ברשות, באופן כללי. הרי זה לא רק בא מסמים. אי אפשר לעשות קופה כל אחד דין לעצמו, וכל מחלקה לעצמה.
אני מקווה שזה ייצא מהכוח אל הפועל. וכפי שאמרתי, אני רוצה לראות כהחלטה שב-2008 הנושא הזה סגור. מבחינת משרד הבריאות, שלא יהיו חוכמות. הם יקחו בעצמם בתקציב שלהם השנתי, ולא יכול להיות שבשביל מפעיל, יגידו אין תקציב למפעיל, אז בוא נתווכח כמה מפעיל צריך לקבל. אני מתכון שיהיה 40-50 אלף בשנה. אולי במכרז יעלה יותר זול.
אני מודה לכל החברים על הדיון. תודה רבה לכם.
הישיבה ננעלה בשעה 13:50.