פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 37
מישיבת ועדת משנה של ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כג' בתמוז התשס"ז (9 ביולי 2007), שעה 12:30
סדר היום: ייעוץ וליווי פסיכולוגי לתלמידים עולים במערכת החינוך
נכחו:
חברי הוועדה:
זאב אלקין – היו"ר
מוזמנים:
בוריס חנוכייב – מנהל יחידת ארגונים המשרד לקליטת עלייה
דני ז'והנו-פרסיאדו – סגנית מנהלת אגף פסיכולוגיה משרד החינוך
מזל קידר – עוזרת למנהלת אגף הרווחה הסוכנות היהודית
ליאוניד פרידמן – פורום הורים עולים
פלורה מור – ראש תחום פיתוח תכניות ב"אשלים" ג'ויינט ישראל
אלי זרחין
מנהלת הוועדה:
דנה גורדון
רשמה:
מעיין מכלוף – חבר המתרגמים בע"מ
ערכה:
שלי עשהאל – חבר המתרגמים בע"מ
ייעוץ וליווי פסיכולוגי לתלמידים עולים במערכת החינוך
היו"ר זאב אלקין:
צהריים טובים לכולם, אנחנו פותחים את הישיבה.
זהו נושא חדש שעוד לא הזדקקנו אליו, אבל הוא די עומד בתלם של השאלות הכלליות, שאנחנו שואלים כאן בוועדת משנה במהלך השנה האחרונה מאז שהיא פעילה, והוא קשור לטיפול מוגדר מראש של משרד החינוך בקבוצה שלפי כל הנתונים, שבעקבותיהם הוקמה ועדת המשנה, היא בהחלט זכאית לצערי לתואר אחת מהקבוצות או מהמגזרים שדורשים ליווי מיוחד מצידו של המשרד.
הנושא שלקחנו לנו היום לדיון זה הנושא של השירות הפסיכולוגי וייעוצי, קיימת יחידה רלוונטית במשרד החינוך, והשאלה שאנחנו צריכים לשאול ובמידה רבה זכות הראשונים לעצם העלאת הסוגייה על סדר יומה מגיעה לאלי זרחין, השאלה היא עד כמה היחידה המסויימת הזאת של משרד החינוך מטפלת בעולים חדשים בצורה מובחנת וכקבוצה ייחודית.
גם מבחינת כוח אדם באותה יחידה, גם מבחינת גישות, גם מבחינת עצם היחס, האם קיימת איזו שהיא תת יחידה בתוך שפ"י שכולה מוקדשת לנושא הזה של עולים, ואם לא אז מה הן הדרכים שבהן שפ"י מתמודד עם קבוצת אוכלוסיה שהיא לפי הנתונים שעומדים לרשותנו מהווה, לפי הערכות שונות, סדר גודל של בין שנים עשר לארבעה עשר אחוז מכלל תלמידי ישראל היום, ולצערנו בכל הפרמטרים הבעייתיים, מנשירה והלאה, מגיעה לסדרי גודל לפעמים אפילו של ארבעים אחוז.
זו בהחלט קבוצה שמן הסתם, אני לא יודע אם יש מדד כזה בשפ"י, תיכף נשמע, אבל אם היו מודדים איזה מספר, איזה אחוז מכלל התלמידים שדורשים ליווי פסיכולוגי ייעוצי הם עולים, מן הסתם זה מגיע לפחות לחלקם היחסי באוכלוסיה. אבל בינתיים הניסיון שלנו לימד שזה בדרך כלל הרבה יותר. בכל הפרמטרים שדורשים קביים הקבוצה הזאת עוברת את משקלה היחסי באוכלוסיה, ולכן מדובר כך או אחרת בקבוצת היעד מצד שפ"י בסדרי גודל, סתם בהערכה גסה, לפחות עשרים אחוז אם לא יותר.
לכן יש מקום לשאלה שאנחנו שואלים כאן אין שפ"י באמת נערך עד עכשיו לטיפול בקבוצת האוכלוסיה הזאת.
אני מציע שאלי, שהוא זה שגם שלח את הפנייה לוועדת משנה, שבעקבות הפנייה החלטנו לקיים כאן את הדיון, הוא גם יפתח את הדיון עם הצגת השאלה שהוא שאל יותר בהרחבה, מעבר למכתב שנשלח, וגם את הרציונל שעומד מאחורי אותה שאלה, ואולי גם הצעות, אם יש לך כבר, לשיפור המצב הקיים, ואז נשמע את תשובת משרד החינוך ונקיים על זה כאן דיון.
אלי זרחין:
תודה אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לך שהעלית את הנושא לדיון, והייתי רוצה לחלק את הנושא קודם כל להתחיל מהצורך הקיים.
אני חושב שאנשים שיושבים כאן על ידי סביב השולחן זה בדיוק אותם אנשים שמייצגים אולי מצויין את הצורך הקיים. מניסיון שלנו בעבודה בבתי הספר אנחנו רואים שיש קושי רב של ילדים דוברי רוסית, גם דור שני וגם דור ראשון, להשתלב בישראל.
היו"ר זאב אלקין:
גם יוצאי אתיופיה, ודוברי צרפתית, זה ילדים עולים.
אלי זרחין:
ממש לא. בגלל שהקשיים של דוברי צרפתית ודוברי אנגלית, שהם קיימים, הם שונים. כי רוב העולים באים עם איזה שהוא בסיס יהודי הקיים, שיש להם איזה שהוא בסיס להשתלב בחברה. והקשיים שלהם הם יותר על רקע קודים תרבותיים של ישראל שונים, פחות על רקע הזדהות עם המדינה. דבר שמאוד קיים אצל נוער דובר רוסית ונוער יוצאי אתיופיה.
למשל מחקר שנעשה ועשינו ויכוח לפני הישיבה על המחקר שלו, שאני לא מסכים איך שהארץ הציג אותו. ליאוניד הסביר לי שחלק מהרבה דברים שהם ראו בסקר זה בדיוק את החיבור של הילדים למה שקורה בבית הספר. חיבור להורים שלהם שעסוקים בעצמם, חיבור לקהילה, הרבה חיבורים.
יושבת כאן למשל מזל קידר שעובדת יחד עם מירה קידר, זו תכנית שאנחנו כבר שנתיים עושים איתם, שאנחנו נכנסים איתם ביחד למרכזי קליטה איפה שיש ילדים ועושים להם באיגום משאבים קבוצות תמיכה רגשית לילדים. יושב כאן בוריס, שאנחנו כבר חמש שנים עושים תכניות אחרי הצהריים שרוב התכניות בנויות על תמיכה רגשית. יש ילדים שתמיכה רגשית זה תכניות מניעה. יש ילדים שבניין של זהות יהודית ישראלית. אבל זה הכל בא על בסיס רגשי.
כאן חשוב לציין שהשירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך זה לא רק פסיכולוגים. שבעקרון פסיכולוגים חינוכיים רובם מטפלים, אני קורא לזה פתולוגיות ומקרים חריגים שמצריכים התערבות פסיכולוגית. יש בתוך אגף שפ"י אגף ייעוצי, שיועצים חינוכיים שעובדים עם כל התלמידים העולים בבית הספר, יש תקציבים ענקיים בתוך שפ"י לתכניות מניעה.
דוגמא שהבאנו כאן, ששואלים את הילד דובר רוסית בשאלון למניעת שימוש באלכוהול כמה פעמים בשבוע אלכוהול נכנס אליכם הביתה, מה הילד צריך לענות, שאלכוהול בחיים לא יוצא מהבית. עכשיו מה זה אומר, שהוא אלכוהוליסט, שהמשפחה שלו אלכוהוליסטים, או שצריך לעבוד עם הילד על הקודים התרבותיים האחרים שקיימים במדינת ישראל ולעזור לו להשתלב כאן. וזה בדיוק הנקודה שאנחנו טוענים.
מדינת ישראל היום היא המדינה היחידה בכל העולם המערבי שבמשרד החינוך אין יחידה לרב תרבותיות. ואני בכוונה אומר את המילה רב תרבותיות, כי כאשר אתה עובד עם הילד דובר הרוסית על יחסים בין יהודים וערבים או חילונים ודתיים איך הוא יכול להגיע לשלב הזה אם אף אחד לא עבד איתו מול הצברים, מול הותיקים בארץ.
אנחנו טוענים ששפ"י חייב לפתוח קודם כל יחידה, כמו שיש אקלים בית ספרי, הוא צריך לפתוח יחידת עולים רב תרבותית. ששפ"י צריך סוף סוף לקחת בנאדם אחד לפחות מקרב העולים לתפקיד בתוך שפ"י. אין בפיקוח שפ"י אף אחד דובר רוסית. יש יוצאת אתיופיה אחת, שהיא מנהלת היחידה הפסיכו-סוציולוגית במינהל חינוך התיישבותי, אין אף דובר רוסית.
אז יכול להיות שיש מקום גם לקחת אנשים שבאו מאותה תרבות, דרך אגב זה לא חייב להיות דובר רוסית עולה, הרבה פעמים הוא יכול להיות עולה מצרפת ויודע לבנות תכניות גם לדוברי רוסית וגם ליוצאי אתיופיה. לקחת מדריכים, לקחת ארגוני מתנדבים,
היו"ר זאב אלקין:
לפי מיטב ידיעתך זה לא קיים היום?
אלי זרחין:
לא, יותר מזה, בדיונים שניהלנו מול שפ"י אנחנו אמרנו לנו, לארגונים חברתיים יש גם כסף מתורמים פרטיים. בואו נעשה איגום משאבים. חמישים אחוז שלנו, חמישים אחוז שלכם. בפיקוח שלכם בואו ניכנס למשרד. הם לא רוצים. ביקשו מאתנו להגיש תכניות. הגשנו תכניות שהיו מצויינות, כולם אמרו בסדר, בואו נעשה את זה.
השאלה היא, מה מפריע, מה צריך לעשות כדי ששפ"י יבין שיש היום בעיה בישראל? לא רק בשימוש באלכוהול אצל בני נוער, לא רק חינוך לזוגיות ויחסי מין, יש בעיה בין עולים לותיקים בארץ בקרב ילדים ונוער. יש קושי של נוער דובר רוסית ויוצאי אתיופיה בעיקר, נוער עולה, להתחבר לחברה הישראלית.
היו"ר זאב אלקין:
תודה. עכשיו נעביר את זכות הדיבור לנציגת משרד החינוך ואחר כך נשמע התייחסויות.
דני ז'והנו-פרסיאדו:
בשבוע שעבר עברתי מכרז לסגנית הפסיכולוגית הראשית, אבל אני מציינת את זה מפני שמנהלת שפ"י רצתה להשתתף בישיבה הזאת, רצתה לבוא ולייצג את משרד החינוך ואת שפ"י וביקשה לדחות את הדיון למועד אחר ואני מבינה שזה לא קרה, ולכן אני נמצאת פה, אבל זה היה יותר נכון אולי שהיא תהיה פה כמנהלת שפ"י.
היו"ר זאב אלקין:
זו היתה החלטה שלה. אנחנו לא מתערבים בהחלטות של משרד החינוך מי ייצג את המשרד.
דני ז'והנו-פרסיאדו:
אני מציינת את זה, כי היא מאוד רצתה להגיע אבל היו לה התחייבויות קודמות שהיא לא יכולה היתה לשנות את זה. האם לתת סקירה או להתייחס לדברים שנאמרו?
היו"ר זאב אלקין:
לתת סקירה, אבל לא בסוגייה מה שפ"י עושה אלא בסוגייה כפי שהגדרתי אותה בתחילת הדיון. זה מטבע הדברים ידרוש ממך להתייחס לדברים שנאמרו. זאת אומרת שלהגיד אלף לפי הניסיון שלכם איזה אחוז מכלל הלקוחות של שפ"י במרכאות הם עולים, ובאיזה הגדרה של עולים גם כן, אם את יכולה לפרט כי אנחנו נדמה לי כבר צברנו לפחות חמש או שש הגדרות שונות של משרד החינוך מיהו תלמיד עולה, תלוי מה מודדים. אז כשאת אומרת יש לנו כך וכך עולים אני אבקש גם להגדיר לפי איזו הגדרה של עולה.
סוגיה נוספת שעליה אני מבקש התייחסות, איך שפ"י מטפל בקהל הזה, האם כקהל מיוחד או לא, ובאיזה כלים? סוגייה שלישית היא סוגיית כוח אדם, האם בכוח האדם של שפ"י יש מספיק פסיכולוגים ויועצים שהם יודעי מנטליות והשפה וכמה זה מספיק, ואיזה אחוז זה מכלל כוח האדם והאם זה מתייחס לאחוז הלקוחות.
כמו כן, התייחסות לרעיון שהועלה כאן של עצם הקמת תת יחידה בתוך שפ"י שתטפל בעולים, היות ואנחנו מדינת עלייה אז מן הסתם כולנו מקווים שלאורך דורות משרד החינוך יצטרך לטפל בתלמידים עולים בהיקף כזה או בהיקף אחר, והאם לא ראוי שביחידה כל כך גדולה כמו שפ"י תהיה מלכתחילה יחידה עם התמקצעות בתחום הזה.
דני ז'והנו-פרסיאדו:
אני רק אציין שבנוסף לתפקיד החדש אני גם מנהלת השירות הפסיכולוגי בנתניה, עיר עתירת עולים, מכל הכיוונים. אז יש לי את המידע מהשטח והמידע החדש ממשרד החינוך.
בשפ"י יש התייחסות, באופן כללי, כנקודת פתיחה יש התייחסות מאוד משמעותית לכל הנושא של הרב תרבותיות, כי מדינת ישראל היא מדינה רב תרבותית, דתיים וחילוניים, וזה חרדים וערבים, ותיקים ועולים חדשים ונשים וגברים, ואתיופים, שאתה ציינת במכתבך את צבע עורם שבאמת מייחד אותם לעומת הרוסים או כל אוכלוסיה אחרת. כל תכניות המניעה וכל תכניות הסיוע מתייחסות גם לנושא רב התרבותיות. זה כעמדת פתיחה וכאמירה מאוד מפורשת של שפ"י בעניין הזה.
מה קיים בשטח, בחטיבות הביניים ובתיכונים? אתם יודעים שיש תקן ליועצים בכל חטיבות הביניים ובכל התיכונים, ומשנה הבאה יש כוונה אפילו לתגבר ביישובים עתירי עולים את שעות הייעוץ לבתי הספר, לחטיבות הביניים ולתיכונים. ביסודיים המצב קצת שונה מפני שבכל היסודיים, לאו דווקא בנושא עולים, אין תקן ליועץ, וזה החלטה של מנהל בית הספר להקצות משעות ההוראה לשעות הייעוץ. אז זה באופן כללי ככה אני רוצה לתת את תמונת המסגרת.
בנושא המניעה, המניעה נעשית למעשה כמניעה ראשונית לכלל האוכלוסיה, כי כדי שאותם עולים ישתלבו טוב במערכת החינוך צריך לתת מענה לכלל האוכלוסיה, כדי שגם הישראלים או הותיקים יקלטו את החדשים וגם החדשים ייקלטו. אם נסתכל רק על צד אחד של המטבע לא נצליח להפוך את המטבע.
היו"ר זאב אלקין:
לא הבנתי. לא שאלנו האם כל הטיפול של שפ"י מתייחס אך ורק לילדים עולים, זה ברור ששפ"י מטפל בלא מעט בעיות שונות שקשורות לכלל התלמידים במדינת ישראל. השאלה שלנו היתה מאוד מאוד מחודדת, איזה אחוז מכלל הלקוחות של שפ"י הם תלמידים עולים, לקוחות לא בטיפול הרגיל, המונע, שמקיף את כל התלמידים, אלא ברגע שזה צף כבעייה.
האם זה כמשקלם באוכלוסיית התלמידים, האם זה יותר וכו'. ההנחה הראשונית שלנו היתה שצריך להיות יותר. אבל חשוב לשמוע את זה מכם. הסוגייה השנייה איזה טיפול ייחודי תלמידים עולים מקבלים בגלל היותם תלמידים עולים, שאין מי שיחלוק על זה שזה יוצר קשיים נוספים שדורשים טיפול פסיכולוגי וייעוצי. מעבר למה ששפ"י מעניקה לכלל תלמידי ישראל, שהעולים הם כמובן חלק מכלל תלמידי ישראל ומטופלים בערוץ הזה. אז השאלה שלנו היתה גם על הייעודי והתוספתי. אנחנו בישיבה הקודמת השתמשנו בשני המונחים האלה, אז שניהם רלוונטיים כאן.
דני ז'והנו-פרסיאדו:
אני התחלתי עם מניעה ראשונית שלכלל האוכלוסיה כי היא מאוד חשובה כי היא נותנת את סיפור המסגרת, ואחר כך יש התייחסות לפרטים, לאותם אלה ששפ"י מקצה יותר משאבים ומטפל בהם. אבל אני חושבת שזה מאוד חשוב כי אם לא נעשה את התשתית הזאת.
כעקרון ביישובים עתירי עולים בהחלט יש התייחסות יותר פרטנית, ואני אתן לך לדוגמא את נתניה. בנתניה מעבר לזה שהכיתות יותר קטנות ויש הרבה יותר משאבים וכו' יש לי את משרד הקליטה שמקצה שעות פסיכולוג, תקציב מיוחד לשעות פסיכולוג לטיפול באותם עולים חדשים מצרפת לדוגמא.
היו"ר זאב אלקין:
כל הכבוד למשרד הקליטה, אבל אני שאלתי כרגע, משרד הקליטה מיוצג כאן ובכבוד. ברגע שאת תסיימי את דברייך מן הסתם הנציג של משרד הקליטה ירצה להתייחס וידווח לנו מה משרד הקליטה עושה.
את כרגע מדברת בכובע של למעשה הנציגה היחידה של משרד החינוך כאן. את צריכה קודם כל לדווח לנו מה עושה משרד החינוך. זה שמשרד הקליטה מתחבר למשרד החינוך ועוזר זה כל הכבוד למשרד הקליטה, זה גם תפקידו, ואנחנו נשמע ממנו יותר בהרחבה. אבל אל תשאירי את נציג משרד הקליטה מובטל.
תני לנו דיווח מבחינת משרד החינוך, ממשאביו הוא ומיחידתו, שפ"י זה יחידה בתוך משרד החינוך ולא במשרד הקליטה. מה הוא עושה לצורך האוכלוסיה המיוחדת הזאת.
דני ז'והנו-פרסיאדו:
משרד החינוך גם מקצה בהכשרות של הפסיכולוגים ושל היועצים חלק מההכשרות מתייחסות לעבודה עם עולים חדשים ועבודה בקהילה רב תרבותית. בנוסף לזה ביישובים עתירי עולים מקצים מה שנקרא פרוייקט 200 שזה פסיכולוגים עולים חדשים שמשלבים אותם במסגרות השירותים הפסיכולוגיים השונים ויועצים, מוקצים לזה שעות נוספות כדי שישתלבו במערכת, ליועצים עולים חדשים. זה מבחינת קליטת העלייה.
היו"ר זאב אלקין:
כשאת נוקטת בתיאור פרוייקט אנחנו כאן תמיד מבקשים לדעת היקף מדוייק, על מה אנחנו מדברים, אם זה במשרות כמה משרות זה, אם זה בשעות כמה שעות זה, איך זה מתייחס לכלל העוגה של סך השעות וסך המשרות ששפ"י מעניק. כי להגיד שיש זה לא פותר לנו שום תמונה.
דני ז'והנו-פרסיאדו:
מספרים לגבי העבר קשה לי להגיד לך.
היו"ר זאב אלקין:
אנחנו בתוך שנת תשס"ז. אנחנו רוצים לדעת מה קיים היום. אנחנו מייד נשאל אותך מה מתוכנן לשנה הבאה.
דני ז'והנו-פרסיאדו:
לגבי היום אין לי את המספרים המדוייקים.
היו"ר זאב אלקין:
למה?
דני ז'והנו-פרסיאדו:
כי אין לי אותם. אני מוכנה להתחייב להביא אותם תוך פרק זמן,
היו"ר זאב אלקין:
לא, אבל זה בלתי אפשרי, זה חוזר על עצמו מידי פעם על ידי נציגי משרד ה חינוך. אתם מגיעים כאן כנציגי משרד, לכנסת, לישיבה שהנושא שלה נקבע מראש, אתם יודעים בדיוק מה הנושא. הנושא מופיע, הוא לא סוד כמוס. עכשיו זו שאלה בסיסית ביותר, נכון, מה שאני שואל, לדיון, כשאנחנו שואלים מה עושה שפ"י בנושא של העולים ואת אומרת לי יש פרוייקט כזה, הנתונים המספריים של הפרוייקט זה האלף בית של הדיווח שמשרדי ממשלה מחוייבים לכנסת.
זה לא יעלה על הדעת להגיע מדי פעם לישיבות, וזה דפוס שחוזר על עצמו ממשרד החינוך, לכן צר לי שאת כאן חוטפת חלק מהביקורת שהיא לא מופנית כלפיך, כן, את אחראית רק על ישיבה אחת. אבל זה מקשה מאוד עלינו.
אני כבר הבהרתי כמה פעמים לנציגי המשרד שברגע שהשרה והמנכ"לית החליטו שמי שמייצג את המשרד כאן זה פלוני אלמוני הוא מבחינתי כאילו השרה יושבת כאן, ועל אחריותו להביא את כל הנתונים. וגם אם הוא נכנס לפני יומיים לתפקיד מבחינת הכנסת זה לא משנה. הוא יכול להגיד אין לי עוד תפיסה מה צריך לשנות. אבל לבוא עם נתונים של מה שקורה הוא מופקד. כי ברגע שהוא נכנס לתפקיד הוא מופקד על כל המערכת ואפשר לאסוף את הנתונים.
דני ז'והנו-פרסיאדו:
אתה צודק, אבל בגלל זה הקדמתי ואמרתי שהנכון היה שמנהלת שפ"י תשב.
היו"ר זאב אלקין:
זאת לא החלטה שלי. אנחנו, לוח הזמנים של הכנסת נקבע על ידי הכנסת. משרדי ממשלה מחוייבים בדיווח לכנסת. וברגע שמשרד ממשלה מוזמן לישיבה שנקבעה הוא חייב להופיע עם כל המידע שבידיו. מי ייצג את המשרד זו לא התערבות שלנו. מצידנו השרה יכולה באופן אישי לבוא כל פעם לישיבה ולהציג את הנתונים, המנכ"ל יכול, יכול נציג יחידה כזאת, מצידי אפשר לקחת יחידה אפילו לא שייכת, זה חבל לעשות את זה אבל גם את זה המשרד עשה.
אני לא מתערב בשיקול הפנימי מי מייצג את המשרד. אבל הנציג שמגיע חייב לבוא מצוייד במידע הרלוונטי. לפעמים אנחנו שואלים שאלות שהן קצת יותר לעומק והוא אומר אני צריך כמה ימים למצוא לכם תשובה. גם זה בסדר. אבל לבוא לדיון ולהגיד על מה שקורה היום אני לא יכול לתת תשובות מוסמכות של מספרים וכו' ושאלה בסיסית למהות הדיון זה לא מקובל.
זה חוזר על עצמו, אני הערתי על זה פעם אחת למנכ"ל, הוא התחייב שזה לא יחזור על עצמו, ולצערי זה חוזר על עצמו. זה מחייב אותי שוב לפנות למנכ"ל ולבקש ממנו לעשות משהו. זה קרה לנו בישיבה לפני שבועיים בנושא אחר, זה קורה לנו שוב היום.
אלי זרחין:
אני רק רוצה לציין דבר שחשוב שאנחנו נתמקד בדיון מה קורה עם הילדים. אני יועץ חינוכי בבית ספר. יש לי כחצי משרה עבודה כיועץ, אני עובד עם ארבע מאות ילדים. אז כמה שהכשירו יועץ, פסיכולוג חינוכי של שפ"י עובד עם חשד לחינוך מיוחד, לדברים חריגים. אנחנו מדברים על אנשים, על המורים, על צוות בית הספר, שיש להם כלים לעבוד עם הילדים.
כשמישהו עושה תכניות למניעת שימוש בסמים זה ברוב המקרים מחנכים, שיועץ רק עוזר להם לעשות את זה. ביחד עם היועץ. אני בבית ספר בחיים לא ראיתי פסיכולוג אצלי שבא לכיתה לעשות משהו. אי אפשר להגיד עולים. לשלוח ילד גרוזיני לחינוך מיוחד בגלל שיש קשיי שפה.
היו"ר זאב אלקין:
אלי, פה בישיבה הזאת לא לוקחים זכות דיבור, מעניקים אותה. הזכות היחידה שיש כניסה לתוך דברים של אחרים זה רק לחברי הכנסת. היות וכרגע אני היחיד שמייצג כאן את החבורה אז בינתיים רק לי. אם וכאשר יצטרפו חלק מחבריי אז גם להם יש זכות להפסיק באמצע.
אנחנו נגיע גם לנסות להבין איך זה פועל ברמת השטח, אבל לפני זה חשוב לי להבין תמונת מקרו. כי אני לא יכול לקחת את המקרה הפרטי שלך כדי להבין כמה ילדים יש על כל יועץ עולה שהמשרד הקצה אני צריך לדעת כמה סך היועצים המשרד הקצה. אם המשרד לא מספק לי את הנתונים האלה אני לא יכול להגיד הנה יושב אצלי במקרה יועץ שאצלו זה כך, ואם זה אחרת במקומות אחרים.
לכן אני מבקש את הנתונים הבסיסיים ביותר של מה קורה בתחום הזה היום, כמה מכלל העובדים שעובדים בשפ"י, בצורת העסקה כזאת או אחרת, תגידו לי מסך התקנים יש לנו כך או כך אנשים שמתמחים בתחום הזה של עולה. הם בעצמם עולים, אולי חלק לא, זה שאלה של ויכוח, מי יכול לטפל בצורה נכונה בילדים עולים. אבל כמה אנשים שזאת ההתמחות שלהם.
מתוך סך השעות שאנחנו מעניקים כסל נוסף של יועצים, כמה שעות הן של יועצים עולים, ומתוך סך הלקוחות שלנו, מעבר למניעה ראשונית שמופנית לכולם, יש לנו אחוז כזה וכזה של תלמידים עולים. זאת היתה שאלתי לפתיחת הדיון. השאלה אם את יכולה לענות על זה או לא.
דני ז'והנו-פרסיאדו:
אני לא יכולה לענות על זה ברמה הזאת. אני כן יכולה להגיד שכל הכשרה של פסיכולוג ושל יועץ כוללת בתוכה הכשרה בהתייחסות לנושא העלייה וקליטת העלייה בארץ. הנתון היחיד שאני יכולה לתת לך לגבי העבר זה שהסתיימה באונ' בר אילן תכנית הכשרה לעשרים וארבעה יועצים עולים חדשים, היא ממש הסתיימה והיועצים נקלטו כבר לעבודה. תואר שני בייעוץ חינוכי באונ' בר אילן לעולים חדשים. עשרים וארבעה יועצים חדשים. זה נתון שאני יכולה כן לומר. אני אמרתי,
היו"ר זאב אלקין:
כי אני אגיד לך, אני כרגע נוטה להפסיק את הדיון בנקודה הזאת. כי בלי הנתונים הבסיסיים ביותר ברמת מקרו שאת תספקי לנו כל המשך הדיון לא יוכל להתקדם. מבחינתי זה מעשה חמור ביותר. זה לא מופנה אישית אליך, אבל המשרד כשהוא נערך לקראת הישיבה הזאת והחליט לשלוח את מי שהוא החליט לשלוח היה צריך לבוא ולצייד את מי שהוא שולח לכאן בנתונים בסיסיים שהם תשתית הדיון.
שוב, אנחנו לא הלכנו לנושא אחר, לא סטינו הצידה, אנחנו שם. ואם אין לך את הנתונים האלה ואת לא יכולה תוך חמש דקות בשיחת טלפון להשיג לי אותם אני מפסיק את הדיון ברגע זה, אני אצטרך לזמן ישיבה נוספת, ואני אוציא מכתב חריף ביותר למנכ"ל, אני אפגוש אותו בהזדמנויות אחרות, אני גם פוגש אותו בוועדת כספים מדי פעם, וזה המקום הכי נוח מבחינתי לפגוש אותו.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
פלורה מור:
סליחה לפני שאתה סוגר, בכל זאת גם תגדיר מה יהיה התפקיד של המוזמנים, כי זה לא לגמרי ברור. האם להתייחס למה ששפ"י עושה מהזווית של האחרים, או להתייחס לכל הסוגייה של מה התרומה של הג'ויינט לעולים. זו לא אותה שאלה.
היו"ר זאב אלקין:
שני דברים, הרי אין לי סמכויות כמדינה כלפי הג'וינט, ולכן ממשרד חינוך אני יכול לדרוש, מג'וינט אני יכול רק לקבל באהבה ובתודה. ולכן אני גם אשמח לדעת מה הג'וינט עושה בתחום הזה וגם לשמוע התייחסות של אנשי הג'וינט כאנשי מקצוע האם לדעתם המדינה עושה מספיק ואם היא עושה את זה בדרך הנכונה.
אני מתנצל בפני האורחים שבאו במיוחד ויכול להפנות אותם למשרד החינוך.
הישיבה ננעלה בשעה 13:05