פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 249
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, כ"ב בתמוז התשס"ז (8 ביולי 2007), שעה 12:30
סדר היום: צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ז-2007 – מועצה מקומית להבים
אישור הצו – הצבעה
צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ז-2007 – מועצה אזורית מרחבים
נכחו:
חברי הוועדה:
מנחם בן-ששון – היו"ר
דוד רותם
מוזמנים:
עו"ד יפעת רווה, משרד המשפטים
עו"ד איתיאל מלאכי, משרד הפנים
אלי לוי, ראש המועצה המקומית להבים
עו"ד שירה לב-ציון, היועצת המשפטית, המועצה המקומית להבים
סלמון שושן, מועצה מקומית להבים
ייעוץ משפטי:
איתמר גלבפיש
מנהלת הוועדה:
דורית ואג
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ז-2007 – מועצה מקומית להבים
אישור הצו – הצבעה
צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ז-2007 – מועצה אזורית מרחבים
היו"ר מנחם בן-ששון:
אנחנו דנים באישורי צווים לרשויות מקומיות.
צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ז-2007 – מועצה מקומית להבים
אישור הצו – הצבעה
איתמר גלבפיש:
יש לנו שני צווים לאישור הוועדה. האחד, של מועצה מקומית מרחבים והשני של מועצה אזורית להבים ואני אתחיל עם הצו של המועצה המקומית להבים.
הוועדה מתבקשת להוסיף כעבירות קנס לצו המועצות המקומיות את חוק העזר ללהבים, העמדת רכב וחנייתו, התשנ"ב-1996, כאשר יש הבחנה בין סוגי עבירות לעניין גובה הקנסות. סעיף 3(ד) בחוק העזר שעניינו העמדה או חניה של רכב באופן שיש בו כדי להפריע ולעכב את התנועה או המסתיר תמרור או חלק ממנו, הקנס המוצע הוא 150 שקלים. גובה הקנסות כאן זהה פחות או יותר לגובה הכנסות בצווים אחרים שאושרו בעבר.
דוד רותם:
בדקתם?
איתמר גלבפיש:
כן.
דוד רותם:
כי הפרעה לתנועה או הסתרה, זאת עבירה לא קלה.
איתמר גלבפיש:
בדרך כלל מדובר בדרגה ו' בסך 95 שקלים, העמדת רכב וחנייתו. מקום שיש לך עבירה שלפי תקנות התעבורה של הפרעה לתחבורה, זה יכול להיות לפי תקנות התעבורה.
יפעת רווה:
התבקשנו על ידי משרד התחבורה לתקן. בצו התעבורה יש עבירה כזאת אבל משום מה זה לא נכלל בחלק 3 שמדבר על רשויות מקומיות, שמאפשר לרשויות מקומיות לאכוף אוטומטית. ביקשנו שיתקנו את זה.
דוד רותם:
הסתרת תמרור יכול להיות גם הסתרת תמרור עצור.
יפעת רווה:
נכון. אז זה יהיה אחיד.
דוד רותם:
150 שקלים זה לא קנס נכון.
היו"ר מנחם בן-ששון:
יבוא המחוקק ויציע. זאת תקנה.
יפעת רווה:
זה תקנה, ואז זה יהיה תואם את מה שהמשטרה אוכפת.
דוד רותם:
המשטרה אוכפת הרבה יותר.
יפעת רווה:
נכון.
דוד רותם:
גם כאן יש סמכות. לקחו כאן ל-ד'. למה לא עשו כאן א' או ב'?
יפעת רווה:
שיעורי הקנסות של המועצות המקומיות לא כל כך תואמים לגמרי את שיעורי הקנסות של המשטרה אבל עשו את מה שהכי קרוב.
דוד רותם:
אם היו עושים כאן ב' או ג'.
יפעת רווה:
זה הרבה יותר, זה פי שתיים ממה מהמשטרה.
איתמר גלבפיש:
באופן כללי המטריה של חוקי העזר לא מדברת על סכנה לתעבורה ועל בטיחות בדרכים אלא יותר על העמדת הרכב וחנייתו.
יפעת רווה:
250 זה הכי קרוב.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אבל זה לא מה שאנחנו מאשרים היום בתקנות התעבורה.
יפעת רווה:
כרגע זה הכי קרוב שמצאנו.
איתמר גלבפיש:
הסעיף מאושר?
היו"ר מנחם בן-ששון:
כן. מאשרים עם הערתו של חבר הכנסת דוד רותם.
דוד רותם:
בסעיף 3(ב)(1), הרכב שייך לסוגי הרכב שחנייתם שם הותרה בידי ראש המועצה. בירושלים זה 600 שקלים.
איתמר גלבפיש:
אני יכול לבדוק את זה.
דוד רותם:
תחני את הרכב שלך במקום שכתוב שהחניה מותרת לקונסוליה האמריקאית בלבד, תקבלי דוח בסכום של 600 שקלים.
יפעת רווה:
אדום-לבן, הקנס הוא בגובה של 250 שקלים. זה ארצי.
איתמר גלבפיש:
3(א)(3), דוח חניה במקום אסור. הקנס המוצע הוא 95 שקלים.
3(ב), עניינו עצירה, חניה או העמדת הרכב במקום שהוא אסור לפי הסעיפים הקטנים.
דוד רותם:
מה זה 3(ב) ו-4?
איתמר גלבפיש:
אם יש לנו מספר מקומות חניה מותר.
דוד רותם:
לא יעצור אדם, לא יחנה ולא ירשה לאחר להחנות רכב במקום חניה אלא אם כן אין מקום החניה תפוס במספר כלי רכב וכולי.
איתמר גלבפיש:
מותר בחניון. האדם רואה שכתוב שישה רכבים באיקס שטח, הוא רואה שהוא השביעי, אסור לו לחנות.
דוד רותם:
זה בלתי ניתן לאכיפה.
איתמר גלבפיש:
אני מניח שבדרך כלל הדבר ייעשה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
את מי תעניש?
דוד רותם:
בדיוק כך. איך השוטר יודע מי האחרון שחנה?
היו"ר מנחם בן-ששון:
בהנחה שכולם חנו במקום החניה, האחרון שנכנס חוסם או משהו כזה.
איתמר גלבפיש:
אם ברצונכם, אפשר להשמיט את סעיף 4.
דוד רותם:
איך אתם תופסים מי נכנס אחרון?
שירה לב-ציון:
אנחנו בעצם העתקנו ממקום אחר. החוק הזה אושר.
איתמר גלבפיש:
אין ספק שהחוק הוא חוק.
סעיף 5. לא יעמיד אדם ולא ירשה לאחר להעמיד ברחוב רכב שמתקלקל קלקל המונע המשכת הנסיעה, אלא בתנאים הקבועים. כלומר, רק לשם התיקונים ההכרחיים לשם המשכת הנסיעה.
סעיף 6(א). לא יחנה אדם מונינת ולא ירשה לפועל מטעמו להחנותה במקום חניה שנקבע כתחנת מוניות אלא לפי היתר מאת ראש המועצה ובהתאם לתנאי ההיתר.
לסעיף 6(ז) יש הערה. לע יעמיד אדם ולא יחנה, ולא ירשה למי שפועל טעמו להעמיד או להחנות מונית ברחוב לזמן העולה על הזמן הדרוש להעלאת נוסעים או להורתם, אלא אם כן המונית מוזמנת מאת נוסע ועומדת לרשותו, והעמדתה או החנייתה היא לשם המתנה לאותו נוסע.
לשון הסעיף לכאורה שלבעל המונית אסור לחנות ליד ביתו.
שירה לב-ציון:
מדובר ברחוב. דרך, כמשמעותה בפקודת התעבורה. חסרות המלים "במקום אסור".
איתמר גלבפיש:
אני אשאל את המועצה אם לשיטת המועצה לבעל מונית מותר להמתין לנוסעים במקום האסור לחניה.
שירה לב-ציון:
לחניה לא, אבל לעצירה כן.
יפעת רווה:
אם זה אסור לעצירה לכל מכונית.
איתמר גלבפיש:
אם זה מותר לעצירה לכל מכונית, אז זה מותר לעצירה לכל מכונית.
שירה לב-ציון:
נכון, אבל בכל זאת מונית ואוטובוס, ראוי שיהיה הסדר.
איתמר גלבפיש:
לאוטובוס יש הסדר ספציפי.
שירה לב-ציון:
בכל זאת יש מקום להבחנה, כיוון שכאשר מדברים על מונית מדובר על סוג מכוניות שמאוד תדיר שהם יעצרו לעומת מכוניות רגילות.
יפעת רווה:
אם אני מחנה את המכונית שלי במקום אסור, באדום-לבן, ומונית מחנה באדום-לבן.
שירה לב-ציון:
למונית יש היתר להורדת נוסעים או להמתנה לנוסעים.
דוד רותם:
לפי הסעיף הזה למונית מותר לעצור לפני רמזור להעלות נוסעים?
יפעת רווה:
ממש לא.
דוד רותם:
לפי ההסבר שהם נותנים ב-6(ז), אז כן.
איתמר גלבפיש:
נדמה לי שאין צורך בכללים מיוחדים למונית. אם מותר לרכב להחנות כדי להעלות נוסעים לפי 3(א), זה בסדר. אם הדבר מסכן את התחבורה, בהתאם לסיכון תחבורה, אסור. לא נראה לי שיש צורך בהסדר ספציפי למונית. אנחנו נזכיר לכם שבוודאי שיש סמכות לפקח או לשוטר להורות למונית לזוז מהמקום ובוודאי שיש סמכות להגיש כתב אישום. הנפקות היא רק לעניין ברירת הקנס.
שירה לב-ציון:
אנחנו לא עומדים על עניין ברירת הקנס. החוק כבר אושר.
אלי:
אני לא משפטן, אבל בעברי, עת הייתי ראש מועצה ממונה בצפון, היה מצב של אימוץ חוקי עזר. אתה מצטרף לחוק עזר קיים.
דוד רותם:
אתם עדיין יכולים לעשות את זה.
אלי לוי:
היום אני רואה שזה לא כך.
דוד רותם:
לא, אפשר. אתה מאמץ את חוק העזר ואז נקבעות ההוראות שאומרות מה מותר ומה אסור. השאלה אם אתה רוצה להפוך את זה לברירת משפט.
היו"ר מנחם בן-ששון:
חברים, לא צריך להתפלפל. ויתרנו על סעיף 6(ז).
יפעת רווה:
גם חוקי העזר לדוגמה משנות ה-60, הרבה מהם לא עדכניים.
איתמר גלבפיש:
סעיף 7(א). לא יעמיד אדם ולא ירשה למי שפועל מטעמו להעמיד אוטובוס ברחוב אלא במקום שנקבע כתחנת אוטובוס.
סעיף 7(ב) אין להעמיד אוטובוס במקום האמור בסעיף קטן (א) לזמן העולה על הזמן הדרוש כדי להעלות או להוריד נוסעים.
הסעיף הזה לא חל לגבי תחנות סופיות, בהן כמובן מותר להחנות אוטובוסים, או תחנות ויסות.
סעיף 9(ב). ראש המועצה רשאי לציין על גבי תמרור או לוח שנקבע סמוך לו את מספרי הרישוי של מכונית פלונית שמותר לה לחנות במקום.
איתמר גלבפיש:
זה חזרה על סעיף 3(ב)(1).
איתמר גלבפיש:
אני לא בטוח מכיוון שמדובר בסוגי רכב.
סעיף 9(ב). ציין ראש המועצה פרטי רכב כאמור בסעיף קטן (א), לא יעמיד אדם ולא ירשה לאחר להעמיד או להחנות באותו מקום רכב שאינו מצוין בהודעת ראש המועצה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
אושר פה אחד
תודה שבאתם.
צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ז-2007 – מועצה אזורית מרחבים
איתמר גלבפיש:
הוועדה מתבקשת לאשר צו המועצות המקומיות, ביוב, ולקבוע בסעיפים הנקובים בצו את דרגת הקנס א', כלומר, 660 שקלים, בהתאם לחוקי עזר בעניין ביוב שבאמת רובם ככולם קובעים את דרגת הקנס המקסימלית של 660 שקלים.
סעיף 7. לא יבנה אדם ביב פרטי, לא ישנהו, לא יחליפו ולא יחבר ביב פרטי לביב ציבורי אלא לפי היתר בכתב מאת ראש המועצה ובהתאם לתנאי ההיתר.
סעיף 8(א). לא יבצע בעל נכס עבודות התחברות לביוב אלא לפי היתר מאת המועצה ובהתאם לתנאים , לפרטים ולהוראות שבהיתר.
דוד רותם:
מה ההבדל בין לא יחבר לביב פרטי וביב ציבורי לבין לא יבצע עבודות התחברות לביוב? זה בדיוק אותו הדבר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זאת שאלה של בנייה לעומת התחברות.
דוד רותם:
לא יבנה אדם ביב פרטי, לא ישנהו, לא יחלפו ולא יחבר. תמיד ביב פרטי מתחבר עם ביב ציבורי.
איתמר גלבפיש:
לא. ביב פרטי אינו מחובר לביב ציבורי לפי ההגדרות. ביב פרטי הוא צינור המשמש לניקוי שפכים בתחום נכס מגרש או נחלה, מגרש שהשפכים זורמים אליו מביבים פרטיים. סליחה, טעות שלי.
דוד רותם:
זה ביב פרטי והוא מתחבר למנהול הציבורי.
איתמר גלבפיש:
נכון.
סעיף 8(ד). ראש המועצה רשאי להורות בכתב לבעל נכס הנמצא בתחום אזור התקנה, כי הדירה או הבניין שבבעלותו יחוברו לביוב, החיבור לביוב יתוקן או יוחלף, באופן ובמועד שייקבע.
ההוראה אותה מתבקשת הוועדה לאשר היא (ד): בעל נכס שקיבל הוראה כאמור מראש המועצה.
סעיף 10(א). התקינה המועצה ביוב וחובר נכס למערכת הביוב, לא יזרים המחזיק בנכס, מעת החיבור כאמור ואילך, שפכים לבור סופג ולא יעשה בו שימוש
סעיף 12(א). בעל רפת או דיר או מחזיקו לא יזרים ולא ירשה למי שפועל מטעמו להזרים מי שפכים למערכת הביוב, אלא לפי היתר הזרמה מהמפקח.
דוד רותם:
כאן יש לי בעיה. בעל רפת או דיר או מחזיקו. יש לי רפת, השכרתי לך אותה ואתה מזרים. למה אני יכול להיענש? זה לא סביר, כי אם המחזיק נענש. כאן כתוב יותר גרוע מזה: בעל רפת או המחזיק. זאת אומרת, יכול הפקח לבוא ולהחליט אם להתלבש עלי, להטיל עלי במקום על המחזיק.
איתמר גלבפיש:
תמיד עומדת בפני האדם אפשרות שלא לשלם את הקנס כמובן.
דוד רותם:
יכול להיות.
איתמר גלבפיש:
הבעיה קיימת היום בהוראה עצמה.
איתיאל מלאכי:
יש כאן איזושהי כפילות.
יפעת רווה:
זה רק מי שמזרים ומרשה. כלומר, אם אחד מהם מזרים, הוא נכנס לתוך הסעיף.
איתמר גלבפיש:
גם אם ירצה חבר הכנסת רותם לכתוב מחזיק, זה לא יעזור, מכיוון שההגדרה של בעלים כוללת מחזיק.
דוד רותם:
המחזיק ברפת או דיר לא יזרים. המחזיק הוא גם הבעלים.
איתמר גלבפיש:
כל מחזיק הוא בעל, אבל לא כל בעל הוא מחזיק.
דוד רותם:
נכון.
איתמר גלבפיש:
אני צריך לשמוע את עמדת המועצה. לא הייתי רוצה לשנות בלי עמדת המועצה.
דורית ואג:
אפשר לחבר את זה עם הישיבה שיש לנו בעוד שבועיים.
יפעת רווה:
נניח שזה רק מחזיק, אבל יש בעל שהוא לא מחזיק כי הרי בהגדרה של בעל יש עוד חלופות, והוא מרשה למישהו מטעמו להזרים מי שפכים, הוא לא צריך להיכנס?
דוד רותם:
אז המחזיק ייכנס.
יפעת רווה:
לא. יש מחזיק. הבעל מרשה למישהו אחר, לצד ג'.
דוד רותם:
צריך לפעול בהגיון. אני מחזיק בדיר ויש לו בעלים. הבעלים הולך ומרשה לצד שלישי להזרים את השפכים? הרי המחזיק לא ייתן לו להיכנס לשם בכלל.
יפעת רווה:
נניח שהנכס ריק וכרגע אין מחזיק? זאת אומרת, יש רק את הבעלים.
דוד רותם:
אז הבעלים לא מחזיק.
איתיאל מלאכי:
הבעלים ממש. אם אומרים בעל רפת לא יזרים, בסדר, הוא לא מזרים אלא המחזיק מזרים.
דוד רותם:
נכון.
היו"ר מנחם בן-ששון:
לכן הוא אומר שתכתוב רק מחזיק.
דוד רותם:
אם העברתי את זה בשכירות, באים אלי ואומרים לי לבטל, אבל אני השכרתי את המקום לעשר שנים.
איתמר גלבפיש:
אתה אומר שאין הצדקה לסנקציות כאשר כתוב הבעלים?
דוד רותם:
בוודאי שלא. יכול להיות שהשכרתי את הנכס שלי.
איתמר גלבפיש:
יש מקרים לפעמים שהחוזה בין המשכיר לבין המחזיק, אוסר על המחזיק לבצע פעולות מסוימות. במקרה זה ודאי שהסנקציה צריכה להיות על הבעלים ולא על המחזיק.
דוד רותם:
כן.
איתמר גלבפיש:
לכן אני לא רוצה לשלול מלכתחילה את הבעלים.
דוד רותם:
יכול להיות מצב שהפקח, דווקא במועצה אזורית, מחליט שהוא קונס את הבעלים ולא את המחזיק.
יפעת רווה:
במקרה כזה הוא לא מזרים והוא לא מרשה להזרים. לכן הוא לא נכנס לעבירה לפי 12(א).
דוד רותם:
אם הוא לא יזרים?
יפעת רווה:
אז הוא לא מזרים.
דוד רותם:
יש הזרמה מדיר.
יפעת רווה:
אבל לא הזרים ולא הוא נתן רשות להזרים. אם זה כך, הוא לא נכנס ל-12(א).
דוד רותם:
עכשיו הוא ילך לעורך-דין וישלם גם לו.
איתמר גלבפיש:
ברגע שהוא לא משלם, אין לו ברירת קנס. אם הוא לא משלם את הקנס, הוא מוזמן לבית המשפט.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני בעמדתו של חבר הכנסת דוד רותם שויתר.
איתמר גלבפיש:
סעיף 12(ה)(ד). המפקח רשאי לדרוש בכתב מבעל רפת או דיר לבצע, במועד ובתנאים שנקבעו בהודעה, עבודות למניעת זנק או מפגע תברואתי או להסרתם.
יפעת רווה:
הרבה פעמים זה צריך להיות הבעלים.
איתמר גלבפיש:
נכון.
סעיף 12(ה). מי שנמסרה לו הודעה יקיימה לפרטיה להנחת דעתו של המפקח. תוקפה של הודעה כאמור הוא עד מילוייה.
סעיף 15. חובר נכס לביוב ציבורי, לא ישתמש בעל הנכס מעת החיבור כאמור ואילך בבור שפכים בתחום הנכס ולא יזרים מי שפכים לביב פרטי אלא לביב הציבורי.
דוד רותם:
מה ההבדל בין 15 ל-10(א)? לא חשוב, מאשרים, שיהיה.
איתמר גלבפיש:
אני יכול לנסות לענות. אני אקרא את הסעיפים שוב. מכיוון שבור סופג אינו בהכרח ביב פרטי. 10(א) מדבר על השלכה לבור סופר, וסעיף 15 עניינו הזרמה לביב פרטי שאינו דווקא בור סופג.
דוד רותם:
מה זה בור שופכין? זה לא בור סופג?
איתמר גלבפיש:
בור, חפיר או מקום קיבול המשמש או מיועד לשמש להיקוות מי שפכים שאינו בור סופג.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
אושר פה אחד
תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:50