פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 243
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
שהתקיימה ביום שני כ"ג בתמוז התשס"ז (9 ביולי 2007) בשעה 10:55
סדר היום: הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 29) (הרחבת לימוד חובה), התשס"ז-2007 של
חבר הכנסת מנחם בן ששון, חבר הכנסת מיכאל מלכיאור. (פ/853)
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל מלכיאור – היו"ר
זבולון אורלב
חיים אמסלם
אליהו גבאי
יצחק גלנטי
עבאס זכור
יעקב כהן
מרינה סולודקין
רונית תירוש
מוזמנים:
עו"ד דורית מורג – יועצת משפטית, משרד החינוך
ד"ר חגית מאיר – מִנהל פדגוגי, משרד החינוך
מוהנא פארס – מנהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך
שאול פאר – דוברות, משרד החינוך
עו"ד אבישי פדהצור – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
ריקי ארמן – רפרנטית חינוך, משרד האוצר
יובל יעקובי – רפרנט חינוך, משרד האוצר
עו"ד מיכאל אטלן – יועץ משפטי, משרד התמ"ת
יוסי פרחי – יועץ שר התמ"ת
איציק קרונר – אגף להכשרה מקצועית, משרד התמ"ת
עו"ד טליה קלצקי – לשכה משפטית, משרד התמ"ת
ד"ר יצחק קדמן – מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד
רות קופינסקי – יו"ר ארגון המנהלים בחטיבה העליונה, הסתדרות המורים
יואב בוקאי – הנוער העובד והלומד
יורם בר-קובץ – רכז האיגוד המקצועי לנוער, הסתדרות הנוער העובד והלומד
דפנה הר-אבן – אחראית תחום החינוך, רשות ההסתדרות לצרכנות
ייעוץ משפטי: מרב ישראלי
מנהלת הוועדה: יהודית גידלי
רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי
הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 29) (הרחבת לימוד חובה), התשס"ז-2007 של
חבר הכנסת מנחם בן ששון, חבר הכנסת מיכאל מלכיאור (פ/853)
היו”ר מיכאל מלכיאור:
שלום לכולם. אנחנו פותחים את אחת הישיבות הכי חשובות שלנו בוועדת החינוך. אנחנו לחמנו, כפי שלקחנו על עצמנו להילחם את מלחמת החינוך בוועדה הזאת. זה לא תמיד מוצא חן בעיני אנשים, ואני יכול להבין, יש כל מיני שיקולים, יש גם שיקולים לגיטימיים. זה ברור שאי-אפשר לעשות כל דבר בו-זמנית. אבל הייתה לקונה גדולה במדינת ישראל. כשהוקמה המדינה נקבע שיש חובה ל-10 שנות לימוד. לאותה תקופה זאת הייתה החלטה נכונה וסבירה. בינתיים התפתחו הדברים, עברו 60 שנה, ואנחנו חייבים להתאים את עצמנו לעולם שאנחנו חיים בו- -
זבולון אורלב:
הייתה תחנה באמצע.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
הייתה תחנה באמצע כשהשר המר היה שר חינוך והוסיפו דבר מאוד חשוב: לימוד חובה עד י' וזכות עד י"ב- -
זבולון אורלב:
חינם.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו חיים היום בחברה שבלי 12 שנות לימוד אף אחד לא מסתכל עליך בשוק העבודה. לצערנו, מנשירים הרבה מאוד ילדים ממערכת החינוך כי לא מוצאים להם שום פתרון אחר. אני משוכנע שהחוק הזה חוסך הרבה מאוד כסף למדינת ישראל, אבל לא בשביל זה אנחנו עושים את זה. אנחנו עושים את זה כי יש לנו מחויבות כלפי אלפי הילדים שנפלטים החוצה ולא נכנסים למערכת. אני מאוד שמח, שראש הממשלה, אחרי הידיינות ארוכה מאוד אתי ועם חברת הכנסת רונית תירוש שעשתה פה עבודה נמרצת מאוד, נענה לדבר ערכי, מוסרי ונכון שהיינו צריכים לעשות ונתן את תמיכתו בחוק. לכן היום נשלים את המלאכה ונקבל את החוק בקריאה שנייה ושלישית. נעשה את זה בדרך המלך עם תמיכת הממשלה בעניין. נעבור על החוק ונצביע. נמצא פה גם חבר הכנסת זבולון אורלב שזה נושא שהעסיק אותו הרבה שנים והציע הרבה שנים. בינתיים זה כבר חוק של הוועדה ולא של אף אחד פרטי, ואנחנו נחושים להשלים את המלאכה שלנו ולהביא אותה לקריאה שנייה ושלישית בימים הקרובים. כמובן, זה דורש קודם החלטה של ועדת החינוך.
מרינה סולודקין:
היום.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
נכון.
מרב ישראלי:
אני אקרא את הסעיפים. בעת הניסוח לקראת קריאה ראשונה עלו שאלות שדרושות הבהרה, אז אני אומר גם כאן וננסה להעביר את כל המקומות שבהם זה דרוש בחוק.
הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 29) (הרחבת לימוד חובה), התשס"ז-2007.
תיקון סעיף 1: 1. בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949 (להלן –החוק העיקרי), בסעיף 1, בהגדרה "חינוך חובה", במקום "בשלוש עשרה" יבוא "בחמש עשרה", ובמקום הסיפה החל במילים "ועשר שנות לימוד" יבוא "ושתים עשרה שנות לימוד בכיתות א' עד י"ב, לילדים ולנערים".
אני אקריא את ההגדרה המעודכנת- -
דורית מורג:
סליחה, לא נדבר על מה שאין בחוק? אנחנו כרגע קוראים את הסעיפים הקיימים. יש סעיפים שחסרים משפטית. אנחנו יכולים לסיים את כל ההקראה, וכולם יהיו מרוצים אבל- -
מרב ישראלי:
חבל שלא אמרתם את זה בפעם הראשונה כי אז היינו מכניסים את זה לקריאה הראשונה.
דורית מורג:
יש סעיפים שאתם בעצמכם ידעתם שהם חסרים בקריאה ראשונה ולא הכנסתם אותם בקריאה ראשונה.
מרב ישראלי:
זה היה בנושא האכיפה בלבד, עד כמה שזכור לי.
אני מציעה שבמקום שאת סבורה שצריך להכניס את ההוראה החסרה בחוק, תעירי. כרגע אנחנו בהגדרות.
דורית מורג:
אני לא רוצה להתחייב על המקום הספציפי, אבל אולי נדבר קודם על הדברים הכלליים.
מרב ישראלי:
נציג קודם את הדברים הכלליים.
דורית מורג:
מאחר שיש חילוקי דעות מי אישר, והאם יש תקציב או אין תקציב, אני אומר שכידוע לי וגם לאחר ישיבה שהתקיימה אתמול, אין לזה תקציב. העובדה שוועדת החינוך הצביעה על שזה לא תקציבי, עדיין המשרד חושב שכדי להפעיל את הצעת החוק הזאת הפעלה- -
רונית תירוש:
זה לא יילקח מחשבון הבנק הפרטי של שרת החינוך שמתנגדת לחוק. את רוצה להצביע על תוספות שחסרות, בבקשה. העניין התקציבי הוא ממש לא עניינכם.
יעקב כהן:
את בטוחה בזה?
היו”ר מיכאל מלכיאור:
דורית, תתייחסי לנושא המשפטי, לא לנושא התקציבי.
דורית מורג:
לדעתי, כדי למנוע את העניין הזה צריך להוסיף אמירה מפורשת שייקבע סעיף תקציב בתקציב משרד החינוך לצורך העניין הזה. אם רוצים באמת ובתמים- -
יצחק יצחק קדמן:
הסעיף קיים. לכל הילדים האלה יש זכות גם היום ללמוד בבית-ספר עד כיתה י"ב. זה מופיע בחוק התקציב.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
דורית, כל פעם שאת מביאה עוד אלף ילדים חזרה מהרחוב למשרד החינוך את מקבלת סעיף תקציבי?
דורית מורג:
כל פעם, ורונית ודאי מכירה את זה: איזה ויכוחים היו לרונית על הגידול הטבעי. את זוכרת?
רונית תירוש:
זה לא גידול טבעי- -
דורית מורג:
- - -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
הם נולדו כבר, הם כבר עברו כיתה י'.
רונית תירוש:
מלכתחילה התקציב צריך להיות בנוי כך שכל מכסת הילדים בשנתון מתוקצבת. זה שבתי-הספר מנשירים תלמידים, המדינה לא צריכה להרוויח מהם. יתרה מזו, אני רוצה להזכיר למשרד החינוך מה שהוא שכח: יש מפעל שמופעל דרך חברת המתנס"ים, והמדינה מתקצבת פר-ראש במסגרת פרויקט היל"ה את אותם תלמידים שנשרו. אתם כאילו מתעלמים מזה, הכסף קיים במערכת; הוא רק לא נמצא בסעיף הזה, אלא באחר, אבל הוא קיים.
דורית מורג:
מוהנא יושב לידך, הוא מבין בתקציב הרבה יותר ממני.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אני מצטער, אני לא פותח את הדיון הזה. כבר דנו בהרחבה. לא רציתם אז להתייחס כי קיוויתם שהחוק ייעלם, אבל זה לא קרה. ברוך-השם יש אנשים שאכפת להם מחינוך, והם לאו דווקא יושבים במשרד החינוך. ברוך-השם יש אנשים שחושבים אחרת. אני לא פותח את הדיון הזה.
רונית תירוש:
אני שמעתי ממוהנא מה הנימוקים, הוא אולי ראוי להשמיע - - -
דורית מורג:
שלפחות הוועדה תדע מהם הקשיים.
רונית תירוש:
זה פשוט מגוחך להשמיע את זה אפילו. מה זה קשור לגידול הטבעי? מספרים כמה קשה להם להשיג כסף מגידול טבעי, על אחת כמה וכמה פה.
יהודית גידלי:
אז אני מציעה להפסיק את הגידול הטבעי.
מוהנא פארס:
לחוק הזה מתבקש תקציב משני טעמים: ראשית, נכנסים ילדים למערכת- -
רונית תירוש:
אלה ילדים שהיו שם בכיתה י', העיפו אותם בכיתה י"א.
מוהנא פארס:
אבל מודל גידול טבעי בכיתה י"א מבוסס על מודל משנים עברו. אם עכשיו אנחנו מכניסים 20 אלף תלמידים צריך לשנות את המודל.
יצחק קדמן:
אתה בונה על הנשרת תלמידים. תשמע מה אתה אומר.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אתה אומר לי שאם אתם מצליחים מאוד, ויהיו פחות ילדים בכיתה י"א, אז המשרד יוכל לממן כל מיני דברים טובים.
מוהנא פארס:
למה אתה מסתכל על זה מהכיוון הזה.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
כי זה מה שאתה אומר.
מוהנא פארס:
אם תלמידים ייכנסו למודל- -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אתה צריך להגיד: "אם ילדים ייכנסו חס ושלום".
מוהנא פארס:
לא נכון.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
כי זה עולה כסף. אתם שוברים את המודל.
רונית תירוש:
תשנה את המודל.
מוהנא פארס:
אני לא רוצה לשנות את המודל, אני רוצה להגיד לך מה המודל. החוק הזה יכול לשבש את המודל- -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו וכל מי שחינוך אכפת לו ישמח שהחוק הזה ישבש את המודל, ותביאו יותר כסף ממשרד האוצר.
רונית תירוש:
המודל הזה בלתי הפיך?
מוהנא פארס:
לא.
רונית תירוש:
אז תשנה אותו.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
בעקבות החוק אתם תשנו את המודל.
מוהנא פארס:
אני רוצה להסביר: אגרה גורפת שהיא לא תקציבית, זה לא נכון. הילדים האלה שייכנסו למערכת הם לא תלמידים רגילים; הם תלמידים שצריכים טיפול אחר, כיתות יותר קטנות- -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
מצוין.
מוהנא פארס:
- - אז אי-אפשר שזה תלמיד נורמטיבי- -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
מצוין. ואם הוא היה נשאר בתוך המערכת זה היה בדיוק אותו דבר.
מרינה סולודקין:
אני רוצה לתמוך בכל לב בחוק הזה. אחד המכשולים בהתפתחותה של מדינת ישראל זה סטנדרטים נמוכים. כאן אנחנו מעלים את הסטנדרטים לתלמידים – שיהיו 12 שנות לימוד. בגלל זה הוויכוח מיותר, ואני רוצה להצביע היום בעד העברת החוק לקריאה שנייה ושלישית.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
תודה רבה. אנחנו אכן נקבל את ההמלצה שלך.
דורית מורג:
אני לא סתם פתחתי בתקציב- -
מרינה סולודקין:
לפי התגובות של המשרד אני מרגישה שהשרה מתנגדת. לדעתי, היא טועה.
דורית מורג:
השרה מבקשת שבנושא הזה לא להשאיר אותה בלי תקציב.
מרינה סולודקין:
זאת טעות קטלנית, זאת גישה אליטיסטית לא לתת 12 שנה לכל אחד במדינת ישראל, ואני לא אאפשר את זה.
דורית מורג:
השרה מבקשת לא להשאיר אותה בחוק הזה ללא תקציב. יש כאן קושי אמיתי. לכן צריך להיות סעיף מיוחד משום הקושי הזה. יש סעיפי תקציב בחוק – גם זה מסוג החוקים שצריכה להיות אמירה מפורשת בעניין התקציב- -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אני אשאל אותך משהו. אני מוכן ללכת אתך בזה בתנאי שאת מבטיחה לי שהתמיכה של הממשלה בחוק נשארת אם אני מכניס את הסעיף הזה.
דורית מורג:
אני לא יכולה להבטיח שום דבר- -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אבל אז לא עשיתם את העבודה שלכם. אתם פשוט שמים לנו מלכודת, ואם ניפול לתוך המלכודת הזאת יפילו אחר-כך את החוק על בסיס הדבר הזה. אני בוודאי לא אאפשר את זה.
קריאה:
לא היא, הממשלה.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
הממשלה.
דורית מורג:
אני לא התמניתי כדי לדבר בשם הממשלה- -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
את כן מדברת בשם הממשלה.
דורית מורג:
לא. אני מדברת על הנושאים שחסרים, לדעתי, ושאני יכולה לדבר עליהם.
יעקב כהן:
היא מדברת בשם השרה.
דורית מורג:
- - - סעיף תקציבי ופריסה בהדרגה. יכול להיות שהממשלה תתנגד לכול אם מדובר בסעיפים תקציביים מאוד משמעותיים.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
מהי הצעת הפריסה שלכם?
דורית מורג:
- - לילדים בגיל 3 יש פריסה רחבה.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
ולכן אתם לא עושים את זה. זה בדיוק מה שקורה כשיש פריסה. אנחנו לא אוהבים פריסה. לא מכיוון שאין תקציב, יש תקציב, רק לא רוצים להוציא את זה. את לא מייצגת את משרד האוצר. האמיני לי, יש אנשים טובים שיודעים לייצג את משרד האוצר, ועושים את עבודתם נאמנה. איזו פריסה אתם מבקשים לביצוע החוק הזה?
דורית מורג:
אני אחזור ואומר- -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
מה זה "לחזור"? זה עכשיו. אמרתי לך את זה גם ביום חמישי. אם את רוצה להכניס שינוי אני מוכן. זה עכשיו, אין לחזור. את ידעת שזה עכשיו, כל הממשלה ידעה את זה.
רונית תירוש:
למה לא באתם - - -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
מה אתם מציעים?
רונית תירוש:
באתם רק עם טענות.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
מה אתם מציעים? אני אמרתי שאני מוכן להכניס פריסה אם יש הצעה סבירה, קצרת טווח, לא כמו- -
רונית תירוש:
האשמתם את מרב היועצת המשפטית של הוועדה- -
מרינה סולודקין:
אין לכם הצעות, אתם רק רוצים לטרפד. אנחנו עושים מה שאנחנו צריכים.
רונית תירוש:
- - -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
יש לך הצעה או לא?
מרינה סולודקין:
אין.
דורית מורג:
אני יכולה להתייעץ - -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
מתי בדיוק חשבת להתייעץ?
יצחק קדמן:
שיתייעצו אחרי השנייה והשלישית.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אני לא מבין, אני הרי אמרתי לך שאנחנו מצביעים על זה היום. אני מוכן לשמוע- -
דורית מורג:
הנה נציגי האוצר- -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אבל את מייצגת את משרד החינוך.
רונית תירוש:
היושב ראש הוא יותר מבסדר. הוא מוכן להכניס את השינויים, אבל אין לכם שינויים להציע.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
יש למשרד האוצר הצעה אחרת?
מרב ישראלי:
דורית, אני רוצה להעיר שאני לא בטוחה שהפריסה נובעת רק מסיבות תקציביות. הייתה לכם גם טענה לגבי אזורי רישום. אז תגידו- -
דורית מורג:
- - -
מרב ישראלי:
אבל אם נכניס חוק ואפשר ליישם אותו כי אין אזורי רישום, אז מה עשינו בזה?
יעקב כהן:
כמו שכולם - -
מרב ישראלי:
מסתבר שבי"א-י"ב זה בעייתי.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
רונית, אי-אפשר ליישם את זה?
יעקב כהן:
למה זה בעייתי?
מרב ישראלי:
כי צריך לקבוע איפה הם יירשמו, צריך לקבוע אזורי רישום- -
קריאות:
- - -
יעקב כהן:
איפה ט', י' נרשמים? הם ממשיכים כמו ט', י'.
מרב ישראלי:
זה בדיוק העניין, אם אתה מחייב אותם להירשם – איפה הם יירשמו?
רונית תירוש:
איפה שהם רוצים.
מרב ישראלי:
אז צריך לכתוב את זה.
רונית תירוש:
חוק חינוך חובה מאפשר את זה- - -
יעקב כהן:
הם ימשיכו ללמוד. למה הם צריכים להירשם?
מרב ישראלי:
אנחנו הכנסנו תיקון- -
קריאה:
למה צריך להירשם? אני לא מבין את השאלה.
רונית תירוש:
רק כשלב מעבר.
יעקב כהן:
ממתי החוק אמור לחול?
היו”ר מיכאל מלכיאור:
מיד, מתשס"ח.
יעקב כהן:
עכשיו? בעוד חודש?
היו”ר מיכאל מלכיאור:
בוודאי, למה לא? אלה ילדים שנמצאים במערכת.
דורית מורג:
- - -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
את רוצה- - - אז תציעי לנו הצעה. אתם לא יכולים לבוא ככה לפה.
נשמע את משרד האוצר, יש לכם הצעה?
ריקי ארמן:
אני מכירה שני מצבים: או שהצעת החוק תקציבית או שהיא לא תקציבית. אני לא יודעת למה להתייחס.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
היה פה רעיון שרצו להקל את ההוצאה התקציבית כביכול. אנחנו טוענים בתוקף שאין הוצאה תקציבית, כי זאת הסתכלות מעוותת. אבל נגיד שיש – הייתה פה הצעה של פריסה. אנחנו ציפינו, דרשנו וביקשנו והתחננו בפני משרד החינוך להביא את ההצעה שלהם. הם באים לכאן בלי כלום, כל הזמן קיוו שמישהו אחר יחסל את החוק, וזה לא קרה. אז עכשיו אנחנו יושבים בלי כלים להיענות לבקשה שלכם. אז שלא תבואו אחר-כך בתלונות אלינו.
מרינה סולודקין:
הם בלי כלים. אנחנו עם כלים.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אבל שלא תבואו אחר-כך בטענות אלינו שלא קבענו פריסה שהיינו מוכנים להסכים לה. כי אתם באתם בלי שום הצעה.
דורית מורג:
האמירה הכללית הייתה שאין תקציב לחוק הזה.
רונית תירוש:
מאחר שאני רוצה שהחוק יתממש, ואני מודעת לקשיים התקציביים שהתעוררו פתאום, אני רוצה להציע במקום משרד החינוך אני מציעה שנחלק את המדרג הסוציו-אקונומי במשך שלוש שנים: בשנה הראשונה נכניס את שלושת העשירונים הנמוכים ששם, סביר להניח, שהנשירה יותר גדולה, נטפל בהם; בשנה השנייה נתארגן לשלושה הבאים; ובשנה השלישית לארבעה האחרונים, ובא לציון גואל.
דורית מורג:
דברים כאלה אני צריכה להחזיר לוועדת שרים.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אם את צריכה להחזיר את זה לוועדת שרים, אני לא - -
דורית מורג:
אתם מאצילים עליי הרבה סמכויות שאין לי.
מרינה סולודקין:
זה חוזר מנכ"ל וזהו. אחרי חוק. לא מעניין שום דבר אחר.
דורית מורג:
חוזר מנכ"ל צריך - - -
מרב ישראלי:
עקרונית יש שני סוגים של קשיים ביישום החוק: האחד הוא תקציבי והשני הוא אדמיניסטרטיבי. אנחנו עכשיו מכניסים את החוק לתוקף בשנת הלימודים התשס"ח. תגידי לי עכשיו איך זה יוצא לפועל, ואיזה בעיות יש לך ביישום של זה.
דורית מורג:
אי אפשר.
מרב ישראלי:
אז תגידי למה כדי שאפשר יהיה לפתור את הבעיות האלה.
יצחק קדמן:
הם לא רוצים את החוק הזה.
מרב ישראלי:
ילד שנמצא במערכת, אין לגביו בעיה, נכון? הוא ממשיך מ-י' ל-י"א.
דורית מורג:
עדיין הוא צריך כיתת מב"ר- -
קריאה:
מסגרות מתאימות.
מרב ישראלי:
אז תגידו.
דורית מורג:
ילד שידע עד עכשיו שהוא עוזב את המערכת מרצון, עכשיו משאירים אותו- -
יצחק קדמן:
מרצון- -
רונית תירוש:
אני מוכנה - - - לתת לשרה להחליט במקרים מסוימים: ילד מצטיין שסיים בי"א ולא צריך את י"ב- -
מרב ישראלי:
זה כבר יש בחוק.
רונית תירוש:
אז מה הבעיה? ילד שמאוד רוצה, והיא מצליחה לפטור אותו כמו במקרים של חינוך ביתי – שתפטור אותו.
דורית מורג:
עד עכשיו הייתה מגמה שזה תלוי ברצונות של הילד, זה היה נושא וולונטרי. הוא רצה לסיים – הלך לדרכו. אני מדברת בשם הפדגוגים- -
רונית תירוש:
צריכים להחליט בשביל הילד, גם לא בא לו לבוא לכיתה א', אז מה?
דורית מורג:
יכול להיות. אבל עכשיו יש שינוי מערכתי מאוד גדול- -
רונית תירוש:
ערכי-חברתי.
דורית מורג:
ערכי-חברתי. המסר הזה צריך גם לעבור לילדים; צריכים להציע להם מסגרות שונות וצריך גם מקום לקלוט אותם כי עם כל הכבוד אנחנו יודעים שבמקום שהיה צפי שתלמידים מסוימים החליטו לעזוב את בית-הספר כדי ללכת לעבוד- -
יצחק קדמן:
זה לא מרצון, אתם פלטתם אותם מהמערכת.
דורית מורג:
לא. בכל אופן החוק אפשר להם לצאת. עכשיו החוק לא יאפשר להם לצאת – זה לא דבר שאפשר לעשות מרגע לרגע.
רונית תירוש:
את רוצה זמן לשינוי פסיכולוגי?
דורית מורג:
צריך זמן.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
מה השינוי שאתם מציעים?
מרינה סולודקין:
אצל מי השינוי הפסיכולוגי, אצלכם?
רונית תירוש:
צריך מסגרות.
דורית מורג:
אצל כולם.
קריאות:
- - -
מרב ישראלי:
מה עוד?
דורית מורג:
צריך להקים את המסגרות האלה, צריך אולי לבנות - -
קריאה:
הן קיימות כבר עד כיתה י'.
רונית תירוש:
רק תני להם כסף, הם יקלטו. הבעיה היא תקציבית. גם אם אני הייתי פותחת שתי כיתות מב"ר- - -
יעקב כהן:
רבותיי, זה מעשי בתשס"ח?
יהודית גידלי:
אם רוצים, אז כן.
יעקב כהן:
יש ילדים שהחליטו שהם הולכים לעבוד. צריך להכין את זה חודשיים לפני שמסיימים.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
הבעיה היא שחושבים שאם יכולים למסמס את זה בתשס"ח אז מישהו אחר ימסמס את זה בהמשך. לכן החוק לא מאפשר את הדבר הזה.
יעקב כהן:
העברנו הרבה חוקים בפריסה של כמה שנים.
ריקי ארמן:
אם משרד החינוך לא הציע, אני יכולה להציע פריסה מתשס"ח לתשע"ג כמו שנות הרפורמה במשרד החינוך.
רונית תירוש:
כמה זה?
יצחק קדמן:
6 שנים בשביל 20 אלף ילדים.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
לא 20 אלף, יש למטה מ-10,000.
מרינה סולודקין:
שנתיים, לא יותר.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אני רוצה להציע פריסה גם כדי להתחשב במעבר ובהיערכות. חשוב לי מאוד שזה ייכנס עכשיו, לפחות לחלק מהילדים. משרד החינוך יגדיר, ואנחנו נעשה את זה בשלוש שנים, מתשס"ח עד תש"ע. בשלוש השנים הללו יהיה לכם מספיק זמן, זה נדיב מאוד.
מרינה סולודקין:
אתה יכול בתאריך הלועזי.
יצחק קדמן:
בתנאי שלא ישאירו 90% לתש"ע.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
ברור. בפריסה הוגנת.
מרב ישראלי:
השאלה אם אתה אומר "שווה"- -
קריאות:
- - -
מרב ישראלי:
בגני ילדים כתוב: "בדרך שוויונית ככל הניתן".
היו”ר מיכאל מלכיאור:
ולכן הכול נשאר, ובסוף ישנו את החוק.
מרב ישראלי:
אפשר להשאיר "לשיקול דעת", ואז בסוף שלוש שנים - - -
יצחק קדמן:
אני מציע שהחוק ייכנס לתוקף שנה מהיום, ואז תהיה הדרגה של שנתיים: שנה ראשונה ב-י"א, שנה שנייה ב-י"ב. אתה גם מגיע לשלוש שנים, אבל ההגדרה המדויקת- -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אני מתנגד לזה כי אני חושש שאם זה לא ייכנס מיד לתוקף יהיו אנשים שירצו לבטל את זה בחוק ההסדרים.
יצחק קדמן:
בחוק ההסדרים אפשר לבטל את זה גם ככה.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
לא, אם זה כבר נכנס לפועל זה הרבה יותר קשה. לכן צריך להתחיל. אם אנחנו יכולים להגדיר שבשנה הראשונה זה יהיה לפי שיקול דעתו של המשרד, ובשנים השנייה והשלישית זה יהיה י"א ו-י"ב במלואן, אז אנחנו מתחילים להפעיל את זה עכשיו. מה שהיא תספיק לעשות עכשיו לקראת שנת הלימודים הקרובה, ומתחשבים בטענות המוצדקות שעלו כאן. אנחנו נעשה את זה על פני 3 שנים, וזה גם יקל על מי שאומר שזה עולה כסף- -
יעקב כהן:
אולי נתחיל מאזורי מצוקה.
דורית מורג:
לפחות צריך שלב הכשרה והתארגנות שלא תוכל להיות בשנת הלימודים הקרובה.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
הכול יהיה לפי שיקול דעת השרה. היא תעשה מה שהיא יכולה לעשות בשנת הלימודים הקרובה.
רונית תירוש:
הבעיה היא ששנת התקציב הזאת לא היה לזה ביטוי. ספטמבר חל על השנה הזאת. אז הוא אומר שיקול דעת.
יצחק קדמן:
הם ינצלו אותה להכנה פסיכולוגית.
קריאה:
אם זה לא יחול השנה זה ימות.
רונית תירוש:
אני מסכימה אתך.
יעקב כהן:
אז אני מציע להתחיל את זה באזורי מצוקה השנה.
רונית תירוש:
אז נותנים לה שיקול דעת.
מרב ישראלי:
עם שיקול דעת זה יכול לעלות יותר כסף.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
שיקול דעת יכול לעלות כסף?
מרינה סולודקין:
בטח ששיקול דעת יעלה כסף.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
תלוי איזה שיקול דעת. אני נותן שיקול דעת, זה הכי רחב שאפשר לתת.
רונית תירוש:
שתגיד שזאת שנת הכנה פסיכולוגית.
מרב ישראלי:
אם כך, זה ייפרס במשך 3 שנים עד שנת הלימודים תש"ע, ובלבד שעד תחילת שנת הלימודים התשס"ח נתחיל עם כל י"א או עם י"ב?
היו”ר מיכאל מלכיאור:
זה לא הגיוני להתחיל מ-י"ב כי אם הם נפלטו ב-י"א- -
מרב ישראלי:
אז אנחנו נלך איתם.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
כן, נלך עם הילדים.
מרב ישראלי:
"ובלבד שכל י"א ועד תחילת שנת הלימודים תש"ע – כל התלמידים בכיתה י"ב".
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו צריכים לקרוא את החוק.
דורית מורג:
יש עוד הערות עקרוניות: אין בכלל אכיפה. אתם עצמכם אמרתם את זה- -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו נחזיר את זה. ברגע שיש תמיכת ממשלה אין בעיה להחזיר את זה.
דורית מורג:
היום מעבר לפתיחת כיתות ומסגרות, מי שרוצה ללכת לדרכו הולך לדרכו; מי שרוצה ללמוד בישיבה, לדוגמה, הולך ללמוד בישיבה. אף אחד לא עוצר אותו בשום דרך.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו מחזירים את העבירה הפלילית ויהיו לכם קב"סים. מאחר שאתם תומכים בחוק אין שום בעיה.
דורית מורג:
אני לא אמרתי שאנחנו תומכים בחוק.
יצחק קדמן:
אז לא תהיה לכם.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אתם לא יכולים גם להגיד שאתם רוצים שתהיה לכם יכולת וגם להגיד - -
דורית מורג:
זאת דמגוגיה.
יצחק קדמן:
זאת דמגוגיה? הדמגוגיה היא שמשרד החינוך שהיה צריך להוביל את החוק הזה הוא מראשי המתנגדים שלו. זאת דמגוגיה ששרת החינוך עושה את המוות ליושב ראש ועדת החינוך כדי לבטל את החוק הזה. זאת דמגוגיה. אני במקומה הייתי מתפטר על העניין הזה. היא צריכה להוליך את זה. שרת החינוך תומכת בכך שילד במדינת ישראל בכיתה י' ילך הביתה. זה החזון הטכנולוגי שלה. זאת דמגוגיה.
מרינה סולודקין:
זאת לא דמגוגיה, זה מאבק מעמדי. היא נלחמת נגד חלשים.
יצחק קדמן:
משרד החינוך היה צריך להיות הראשון שתומך בזה, הוא היה צריך להמציא את זה בכלל. אתם לא מתביישים לבוא לכאן ולהתנגד לזה.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
את צריכה להבין שעוד לא נשמע בהיסטוריה האנושית באף מדינה בעולם – לשמוע דברים שמשרד האוצר אומר, זה יש בכמה מקומות כי לא אכפת להם מהראייה הכוללת, אלא רק הראייה התקציבית קצרת הטווח. זה יש. אבל מקום בעולם שמשרד החינוך שבכל מקום עושה מהדבר הזה הדגל – שיישבו פה ויתפתלו נגד חוק כזה - זה עוד לא היה בהיסטוריה של האנושות.
דורית מורג:
אני רוצה להבהיר: הייתה התנגדות של הממשלה. הייתה החלטה של ועדת שרים- -
רונית תירוש:
כי שרת החינוך הבהילה אותם.
דורית מורג:
- - אז אי-אפשר לדרוש ממני היום לומר דברים אחרים שאסור לי לומר אותם.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
כפי שאת יודעת, הממשלה תמכה בקריאה ראשונה.
רונית תירוש:
דורית, אפשר להבין שברמה האישית את בעד החוק?
דורית מורג:
את יודעת שאני לא אומרת ברמה האישית שום דבר.
אבל אין בזה סתירה להערות משפטיות שאם נגזר על החוק הזה לעבור, יש הערות משפטיות- -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אז תעירו את ההערות. אז אנחנו באים לקראתך ומחזירים את סעיף הפלילי.
דורית מורג:
צריכים להיעשות סדרי רישום. יכול להיות שנקבע אותם בתקנות- -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
את יודעת איך עובדים על חוק – עוברים סעיף-סעיף, ואם יש הערות תכניסי אותן.
דורית מורג:
אני אומרת את הדברים הכבדים שאני יודעת שחסרים כדי שלא יצא שהם במקום הלא נכון. סדרי הרישום צריכים להיות שונים ממה שהם היום.
מרב ישראלי:
בסדר. תכף תגידו לי מה ונכניס את זה. הרי זה תיקון שאין איתו בעיה.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
חבר הכנסת עבאס זכור, בבקשה.
עבאס זכור:
במגזר הערבי אין מסגרת שתקלוט את הילדים האלה, ואין להם מקום. שמעתי מהרבה מנהלי בתי-ספר שהם מחכים ליום הזה שהילדים יגיעו לכיתה י' ולא יישארו בבתי-הספר מכיוון שהם מפריעים לאחרים. במגזר הערבי אין בית-ספר- -
רונית תירוש:
כל הנושא של "מפתנים" וכל מיני שמות- -
עבאס זכור:
לא קיים במגזר הערבי.
רונית תירוש:
קיים במשורה, כי למשרד לא היו מספיק תקציבים כדי לפתוח עוד מסגרות כאלה. המסגרות קיימות, לא צריך להמציא אותן, אבל הבעיה תמיד הייתה עניין תקציבי. ככל שניתן יותר כסף- - -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
הערבים ייהנו הכי הרבה מהחוק הזה.
עבאס זכור:
אני לא מתנגד, אני תומך בחוק הזה.
מרב ישראלי:
אני מקריאה עכשיו את ההגדרה של חינוך חובה כפי שהיא תהיה בחוק: "לימוד המיועד לילדים ולנערים הניתן ב-15 שנות לימוד, מהן שלוש בגן ילדים מגיל 3-5 ועד בכלל, ושתים-עשרה שנות לימוד בכיתות א'-י"ב לילדים ולנערים". כלומר, ההגדרה של חינוך חובה הורחבה.
תיקון סעיף 2: 2. בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, המילים "בן 14 או 15" יימחקו.
סעיף 2(א) אומר היום: "לימוד חובה יקיף כל ילד וכל נער בן 14 או 15; עכשיו זה יהיה: "לימוד חובה יקיף כל ילד וכל נער", כשההגדרה של נער היא עד גיל 17 בתחילת שנת הלימודים.
בעניין החניכות הבנתי שנוצרה בעיה.
יהודית גידלי:
משרד התמ"ת פה.
מרב ישראלי:
אז נשמע איזה תיקון הם מבקשים כדי שאפשר יהיה להפעיל את זה כראוי גם בכיתות י"א-י"ב.
התיקון אומר:
תיקון סעיף 2א: 3. בסעיף 2א(א) לחוק העיקרי, במקום "בגיל 15 על פי חוק החניכות, התשי"ג-1953" יבוא "החל בגיל 15 על-פי חוק החניכות, התשי"ג-1953, וחוק עבודת הנוער, התשי"ג-
1953".
תסבירו מהי העמדה שלכם לגבי הסעיף הזה, ואז נראה אם צריך להכניס תיקון.
מיכאל אטלן:
קודם כול שלא נובן שלא כהלכה: משרד התמ"ת תומך ברעיון, בתנאי שזה לא מחסל את החינוך הטכנולוגי שבאחריות משרד התמ"ת. אני לא חשבתי עד לרגע זה שזאת הכוונה, אלא שמהניסוחים האלה יכול להיות שייצא ככה.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
קודם-כול אני שמח שאתם תומכים. שנית אני גם מדגיש שזה לא בא לחסל את החינוך הטכנולוגי. אנחנו בפירוש חושבים שמסגרת התמ"ת היא אחת המסגרות- -
מיכאל אטלן:
- - שמצילות ילדים מהרחוב.
השאלה היא למה אנחנו קוראים "לחסל". אגב הדיון הזה אני לא חושב שהכוונה הייתה להעביר את האחריות ממשרד התמ"ת למשרד החינוך.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
נכון.
מיכאל אטלן:
התיקון שאת הקראת עכשיו עדיין יעשה את זה כי כל מה שלא יהיה פה מכוח חוק עבודת נוער או מחוק החניכות לא יהיה באחריות התמ"ת, וזה בסדר. אלא שהפרטים ייקבעו בתקנות שבשליטת משרד החינוך.
מרב ישראלי:
זה גם המצב היום.
מיכאל אטלן:
אבל הוא לא מופעל היום.
מרב ישראלי:
זה לא בסדר.
מיכאל אטלן:
לכן אם אנחנו כבר מחוקקים אז נעשה סדר. זה גם אחד הגורמים לוויכוחים בינינו לבין משרד החינוך. יש שתי חוות דעת משפטיות שכבר 3 שנים עומדות על השולחן. זה לא המקום לקיים את הדיון הזה, אנחנו צריכים לחזור לממשלה ולקיים אותו. לא קיימנו אותו כי לא חשבנו שזה יעלה בצורה כזאת כרגע. אני מופתע, קיבלתי את החומר רק אתמול, ואני מתנצל כי זה בגלל תקלה פנימית שלנו. על כל פנים – או שאנחנו מגיעים להסכמה על העיקרון ומסמיכים את היועץ המשפטי למצוא את הנוסחה או שאנחנו מבקשים לדחות את המשך הדיון בסוגייה הזאת.
דורית מורג:
יש בעיות כבדות בנושא פרשנות חוק החניכות.
מיכאל אטלן:
הן קיימות גם היום.
רונית תירוש:
זאת הזדמנות לעשות סדר.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אני שמח שאתם רוצים לעשות סדר, חבל שאתם לא עושים את זה לפני כן. אבל אנחנו לא נאפשר שהוויכוח שקיים היום בעניין החוק יגרום לכך שלא נקבל את החוק.
מיכאל אטלן:
אז אנחנו צריכים לחזור לוועדת שרים ולבקש שהממשלה תתנגד. החלטת הממשלה היא לתמוך בתנאי שהנוסח יהיה מתואם.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אבל אתם לא יכולים לבוא לישיבת ועדה, זה לא ייעשה, ואנחנו לא נקבל את זה יותר. אתם לא יכולים כל הזמן לבוא לא מוכנים, לא עשיתם את העבודה ולהגיד לי "אמרו לי רק אתמול" – מה מעניין אותי מתי אמרו לך? אתה מייצג משרד ממשלתי- -
מיכאל אטלן:
חיפשתי בדברי ההסבר להצעת החוק המקורית והנוכחית, ואין שום רמז לכוונה הזאת.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
איזו כוונה?
מיכאל אטלן:
להעביר את האחריות - - -
מרב ישראלי:
לא הייתה שום כוונה להעביר אחריות. הכוונה הייתה להרחיב את ההסדר שקיים היום מגיל 15 לגיל 16-17. אל תציגו את זה לא נכון, זאת הצגה לא נכונה של הדברים.
מיכאל אטלן:
מעשית זה לא נכון.
מרב ישראלי:
מעשית מכיוון שהיום יש בעיה מגיל 15, אז עכשיו אתם אומרים שזה יוצר גם בעיה בגיל 17. הוועדה לא באה לחסל את החינוך הטכנולוגי, אלא להרחיב את המצב הקיים היום. זה שיש ויכוחים בין משרד התמ"ת לבין משרד החינוך באשר לפרשנות החוק בעניין גיל 15, וזה מוחל לפיכך בעקבות התיקון גם לגבי גיל 16-17, זה לא אומר שהוועדה בחוק שלה באה לחסל את החינוך הטכנולוגי. אני מוחה על הצורה שבה הדברים מוצגים. לכן זה גם לא נאמר בדברי ההסבר כי זאת לא הייתה הכוונה. הכוונה הייתה שחוק החניכות, כפי שהוא חל היום לגבי ילדים עד גיל 15 יורחב. זה הכול. אם יש לכם בעיה עם משרד החינוך על יישום, יש אפשרות אחת שמה שקיים היום לגבי גיל 15 – יהיה ויכוח, והוא יוחל גם על גיל 16-17. אם יש לכם אפשרות להציע נוסח שיהיה מקובל על הוועדה ולא ישנה את המצב באופן היסטרי תציעו את זה ונראה איך אנחנו יכולים לשנות את זה.
מיכאל אטלן:
השאלה היא האם אתם גומרים את הדיון היום.
מרב ישראלי:
כן.
יואב בוקאי:
אני מנהל רשת בתי-ספר של הנוער העובד והלומד. אני מברך על החוק, הוא חשוב מאין כמותו.
נוצרה לקונה משפטית שעלולה לגרום לכך שהחניכות לא תיסגר, אלא שפשוט לא יהיו בה תלמידים. הלקונה המשפטית לא נמצאת בהצעת החוק שאתם רוצים לתקן, אלא דווקא בהצעת חוק חינוך ממלכתי. בהצעת התיקון שלך, אדוני יושב ראש הוועדה, בסעיף 6 להצעת התיקון אתם מציעים לתקן את חוק חינוך ממלכתי: להוסיף שם סעיף קטן 4 לסעיף 20 לחוק חינוך ממלכתי. אם הוועדה תחליט להוסיף סעיף קטן נוסף לסעיף 20 שמדבר על אפשרות רישום תלמידים לבית-הספר שפועל מתוקף חוק החניכות, הבעיה לטעמי נגמרה. תוספת סעיף קטן 5 לסעיף 20 בחוק חינוך ממלכתי פותר את הבעיה.
מרב ישראלי:
איך זה נעשה לגבי גיל 15 היום?
יואב בוקאי:
המצב היום הוא שכל נער שנושא ממערכת החינוך ורוצה ללמוד בבית-ספר מקצועי צריך לקבל פטור ממנכ"ל משרד החינוך. השר הסמיך את המנכ"ל לתת לו פטור.
מרב ישראלי:
כלומר, זה לא בדרך של רישום נוסף.
יואב בוקאי:
זה לא בדרך של רישום, צריך פטור אישי. חלה החרפה בחודשים האחרונים בעניין הזה כי עד היום מנכ"ל משרד החינוך האציל סמכויות לממונים במחוזות. היום מתוקף בעיה משפטית אסור לו אפילו להאציל סמכויות, כלומר הוא אישית צריך לאשר פטור. מצב שהמנכ"ל יאשר פטור ל-13 אלף תלמידים, זה בלתי אפשרי.
יצחק קדמן:
זה קיים גם היום.
יואב בוקאי:
אבל היום זה לא קיים לגבי תלמידי י"א-י"ב.
מרב ישראלי:
הוא מציג מצב שהוא רוצה לתקן לגבי י"א-י"ב.
רונית תירוש:
זה מחריף את הבעיה.
קריאות:
- - -
יצחק קדמן:
אני אומר שז'בוטינסקי מת- - -
מרב ישראלי:
הם צודקים שצריך לפתור בעיה.
יואב בוקאי:
צריך לבחון את זה במבחן המציאות. היום לומדים במערכת החניכות 13 אלף בני נוער. זאת רשת שמפעילה בתי-ספר- -
מרב ישראלי:
לכל 3 השכבות.
יואב בוקאי:
בכל ה-4 עם - - -
אנחנו מפעילים בתי ספר, התלמידים שלנו ניגשים למבחני בגרות אקסטרניים ומצליחים להגיע להישגים מדהימים. אם הם לא יהיו אצלנו, הם לא יקבלו. הסתכלתי היום על הנתונים: 53% זכאים לתעודת בגרות במשרד החינוך. ל-4,000 ילדים בכל מחזור אנחנו נותנים כלי אדיר כדי שיקבלו לפחות תעודת מקצוע.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
תודה. אני מקבל את עמדתך, אבל לא ניכנס לוויכוח איפה יותר טוב שהם יהיו.
מיכאל, יש לך הצעת פתרון?
מיכאל אטלן:
אתם מתקנים את 2א כך שייאמר שחניכות או עבודת נוער יבואו במקום חוק לימוד חובה, אבל אתם משאירים "בתנאים שייקבעו בתקנות שהותקנו על-ידי השר". תקנות כאלה לא הותקנו מעולם, אז נמחק את הסייג הזה ותקבעו שחניכות או עבודת נוער ייחשב לימוד חובה.
דורית מורג:
אנחנו לא מסכימים.
מרב ישראלי:
למה?
מיכאל אטלן:
דווקא בגלל אי ההסכמה הזאת אני פוחד.
דורית מורג:
יש כאן שני דברים: יש בתי-ספר ומוסדות חינוך שצריכים בעצמם להיות בפיקוח משרד החינוך והתרבות. יש מסגרות שיכולות לפעול לפי חוק החניכות. אלו מסגרות צריכות לפעול לפי חוק החניכות זה לא רק נושא של שר התמ"ת, עם כל הכבוד. אלא ככלל בתי-הספר צריכים להיות בפיקוח משרד החינוך והתרבות, וזה נאמר כבר כמה וכמה פעמים. אנחנו לא לוקחים את תעודת המקצוע- -
יצחק קדמן:
למה אנחנו צריכים לשמוע ויכוח בין שני משרדים?
דורית מורג:
למה אתם תמיד תופסים אותי כשאני- -
יצחק קדמן:
מפני שזה לא ייתכן, תסתדרו ביניכם. אתם הולכים לטרפד פה חוק מכיוון שמשרד התמ"ת לא יכול לדבר עם משרד החינוך- -
דורית מורג:
אנחנו לא הולכים לטרפד- -
יצחק קדמן:
אתם השתגעתם לגמרי. ועדת החינוך - - -
דורית מורג:
בעיית החניכות מחריפה כשמעלים יותר את הגילאים. אם מדברים על כך שכולם צריכים להיכנס תחת חוק לימוד חובה – הרי יש לנו מסכת של גילאים שיש חשש שלא ייכנסו לפיקוח של משרד החינוך בעוד הם צריכים להיות שם.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
טוב שאתם חושבים שהם צריכים להיות שם.
יוסי פרחי:
עקרונית שר התמ"ת מאוד תומך בחוק הזה, במובן הערכי שלו, וזה ציון דרך בתולדות מדינת ישראל.
יחד עם זאת כמי שמכיר את תלמידי החניכות כבר 40 שנה, אחד מנקודות האור של מדינת ישראל בהצלה של הילדים האלה זה מערך בתי הספר הטכנולוגיים של משרד העבודה לשעבר, משרד התמ"ת כיום. יש בינינו לבין צה"ל שותפות אמיצה בעניין הזה. חלקם הגדול של בתי-הספר האלה ממוקמים בתוך הבסיסים של צה"ל, הילד מקבל אוכל, חינוך, חינוך לעבודה, וההצלחה בקריטריונים של צה"ל היא מעבר לכל קנה מידה להצלחה של כל תלמיד אחר במדינת ישראל בהישרדות שלהם אחר-כך במערכות של הצבא. הפועל היוצא מזה הוא שאם משנת 53' אנחנו מבינים שזה דבר טוב לא צריך ליצור עגה משפטית שמקלקלת את העניין הזה. מה שקרה בלי שהתכוונתם, יש סכנה- -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
את זה הבנו, אתה לא ניסחת שום דבר.
מרב ישראלי:
למה אין בעיה?
יוסי פרחי:
אני רק אסיים. משנת 53' נקבע שיקבעו תקנות. משנת 53', גברתי היועצת המשפטית, עד היום לא קבעו את התקנות האלה. כל מה שאנחנו אומרים, שימו אותם בסוגריים, צריך לבטל את האמירה הזאת, ובזה נגמר הסיפור. או לחלופין, אם רוצים שזה יהיה בתקנות, שזה יהיה בהסכמת שני השרים. אם מכניסים את המילים "בהסכמת שני השרים" גם אז זה בסדר.
יובל יעקובי:
אני ממשרד האוצר. אני רוצה להגיד משהו ליועצת המשפטית של משרד החינוך: "השר יקבע בהסכמת שר התמ"ת תוכנית חובה של לימודים עיוניים לחניכות כאמור בסעיף קטן א'". זאת אומרת זה לא שעכשיו לא מבקשים תקנות. שר החינוך הוא עדיין מי שהכין את התוכניות; התוכניות האלה יהיו בהסכמת שר התמ"ת, ובסעיף א' נמחק פשוט את כל עניין התקנות, וזה הפתרון הכי טוב- -
דורית מורג:
ממתי האוצר מציע בכלל- -
יוסי פרחי:
גברתי, איפה היית 50 שנה, למה לא תיקנת את התקנות 50 שנה?
דורית מורג:
- - -
יוסי פרחי:
20 שנה, 10 שנים לא תיקנת תקנות. עכשיו זה המכשול הכי גדול, בואי נוריד אותו.
רונית תירוש:
המציאות חזקה יותר מהכול. משרד החינוך מגלומן, גם כשהייתי שם. משרד החינוך רוצה שכל החינוך יהיה אצלו, ובצדק מסוים. אלא מאי, המציאות מראה שהמשרד, לשיטתו – וזה לא המשרד והמטה, אלא המנהלים והמורים בבתי-הספר מנשירים את הילדים הללו, וטוב שנולד משרד התמ"ת ובנה כל מיני מסגרות חניכות וקלט את הילדים ועשה איתם עבודה. המשרד מעולם לא עשה מעשה להחזיר את הילדים כדי שהוא יטפל בהם, והוא גם לא יעשה את זה.
לכן עזבי את הדקלרציות ואת האמירות שנכון להגיד אותם politically correct. בפועל אין למשרד אין היכולת, הכוח והרצון לעשות זאת. לכן אני מציעה שיירשם "בהסכמת שני השרים", ובא לציון גואל. יכול להיות שבמושב הבא נקיים דיון, נסייע לשני המשרדים לפתוח את זה, למפות את זה ולהגיע להחלטות מוסכמות בשכל ולא בהתלהטות יצרים. בעניין הזה תוסיפי "בהסכמת השרים", והמשרד לא יינזק מזה. המשרד זקוק למסגרות של התמ"ת.
מרב ישראלי:
כפי שאני הבנתי, ההצעה היא שהסעיף יתוקן כך: 2א(א) "חניכות של נער החל בגיל 15 על פי חוק החניכות וחוק עבודת הנוער בתנאים שייקבעו בתקנות שיותקנו על-ידי השר בהסכמת שר התמ"ת ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת – תיחשב כלימוד חובה לעניין חוק זה". במקום "בהתייעצות", יבוא "בהסכמת שר התמ"ת ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת". סעיפים ב' ו-ג' שמדברים על תוכנית חובה של לימודים עיוניים יישארו כפי שהם- -
מיכאל אטלן:
לא שהתקנות הם בהסכמה, התקנות יותקנו בידי שני השרים.
דורית מורג:
לא- - -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אם צריך הסכמה- -
קריאות:
זה כמו- -
מיכאל אטלן:
זה לא אותו דבר, השאלה מי יוזם. אם היא לא יוזמת אין לי מה להביע הסכמה או אי הסכמה. זה "התקנות שיותקנו בידי שני השרים".
דורית מורג:
יש כאן עניין מאוד מהותי: יש עניין של חוק לימוד חובה ששר החינוך אחראי לו, ויש עניין של הסיכום שזה נדבך אחר בחוק לימוד חובה. כלומר צריך להחליט מי לומד בחוק לימוד חובה ומי יכול ללכת לבתי-הספר של החניכות.
יוסי פרחי:
כל נער מחליט איפה הוא לומד, ושני סוגי הנערים – אלה שנמצאים אצלנו ואלה שנמצאים במשרד החינוך – שניהם תחת חוק לימוד חובה, את זה גם קבע בית-המשפט העליון לפני 10 שנים. בית-המשפט העליון קבע שילד בוחר באיזה בית-ספר הוא ילמד.
דורית מורג:
כולם תחת חוק חינוך- -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אני רוצה להציע למציעי החוק ולחברי הוועדה. נכון שמשרד החינוך הוא המופקד על החוק, אבל מאחר שאנחנו לא רוצים שום שינוי אנחנו נכניס שזה יהיה בהסכמת שר התמ"ת.
רונית תירוש:
מאה אחוז.
מיכאל אטלן:
תודה רבה לכם.
מרב ישראלי:
אז תיקנו את סעיף קטן א'. מה לעניין הרישום? במקום לתת פטורים לילדים יצטרכו עוד 10,000- -
דורית מורג:
סליחה, זה שינוי, כי כתוב "בהתייעצות".
מרב ישראלי:
זה שינוי.
דורית מורג:
אמרת שאתה לא רוצה שום שינוי.
מרב ישראלי:
מבחינת האחריות הראשית.
דורית מורג:
האחריות הראשית היא של משרד החינוך.
מיכאל אטלן:
דורית, זה הולך לשני הכיוונים כי בחוק עבודת נוער אין שום תקנות בחובת התייעצות עם מישהו. אז הכנסנו את חוק עבודת נוער- -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו הכרענו בזה. נמשיך.
מרב ישראלי:
לעניין הליך הרישום של הילדים לבתי-הספר.
רונית תירוש:
מה הבעיה? אם הם לא נושרים למה הם צריכים להירשם?
מרב ישראלי:
נציג הנוער העובד והלומד אמר שכדי שהילדים האלה ייכנסו למסגרת של חוק לימוד חובה, מכיוון שלא ניתנת להם היום אופציה של רישום יש תהליך של פטור אישי לכל אחד מהילדים האלה אצל מנכ"ל משרד החינוך. הבעיה תתעצם כשנוסיף עוד אלפי ילדים למערכת- -
יואב בוקאי:
שני שנתונים.
מרב ישראלי:
נכון.
השאלה היא האם אנחנו רוצים לאפשר לילדים האלה להירשם, לא שכל אחד אישית יקבל פטור. תציעו באיזו דרך.
דורית מורג:
צריכים להיות סדרי רישום לבתי-הספר עד - - -
מרב ישראלי:
אז את רוצה שנדון בזה במסגרת סדרי הרישום?
דורית מורג:
כן.
מרב ישראלי:
אז נגיע לזה.
בעניין עבודת נוער, משמעות התיקון הזה, הסעיף הרלוונטי- -
מיכאל אטלן:
27א רבתי.
מרב ישראלי:
לא סעיף 2ב?
מיכאל אטלן:
27א רבתי בפרק שישי – חובת יום לימודים: "שר העבודה יטיל בצו על כל נער עובד שמלאו לו 15 שנים, ועדיין לו מלאו לו 18 שנים חובת לימודים לשם הכשרה מקצועית, והם יזומנו במקום שקבע לכך".
מרב ישראלי:
לדעתי, הכוונה היא שילד שמלאו לו 15 שנה לא יועבד, אלא אם הוא חניך – בסעיף 2ב – או שניתנה לגביו הוראה, שזה הפטור, לדעתי – 5ב(1)(2). זה סעיף 2ב. זה יוצר בעיה כשאנחנו עושים את זה בצורה כזאת.
דורית מורג:
או שהוא יהיה בחניכות, שהוא יהיה בפטור ממערכת החינוך. זאת אומרת, הוא לא יכול להיות בעוד מסלול- -
מרב ישראלי:
זה קשור לחובת רישום, לכן אני שואלת.
דורית מורג:
- -או שהוא יהיה בבית-ספר לחניכות, לא סתם חניך במפעל- -
יוסי פרחי:
בסדר גמור, או בבית-ספר לחניכות או במשרד החינוך.
דורית מורג:
הוא צריך להיות במסגרת. הוא לא ילך לעבוד - -
יוסי פרחי:
מצוין.
מיכאל אטלן:
לא כל מסגרות ההכשרה לנוער מצויות דרך חוק החניכות. יש חלק שבאות דרך חוק עבודת נוער.
מרב ישראלי:
אבל זה ייחשב ללימוד חובה? אני לא בטוחה.
מיכאל אטלן:
זה ייחשב מכוח החוק שאתם עושים עכשיו.
מרב ישראלי:
לכן אני שואלת האם נכון לעשות את זה.
מיכאל אטלן:
למה לא?
דורית מורג:
זה לא נכון לעשות את זה. זאת שאלה ערכית: יש בית-ספר לחניכות – נגדיר אותו בתקנות. כל היתר – האם הם צריכים ללכת למערכת החינוך בבית-ספר לחניכות או בבית-ספר אחר שאיננו בית-ספר לחניכות- -
יוסי פרחי:
זה בסדר גמור מה שהיא אומרת.
מרב ישראלי:
לא, אנחנו צריכים למחוק את "עבודת נוער", לפי העמדה שלה.
דורית מורג:
- - אם ככה, עבודת נוער יכולה לחול אך ורק לאחר שעות הלימודים- -
מיכאל אטלן:
זאת לא עבודה, זה הלימודים שקובעים שם.
דורית מורג:
אבל איך יכול להיות- -
יוסי פרחי:
דורית, תקשיבי רגע למה שאומר איציק קורנר כי לדעתי את מדברת לעניין- -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
תמיד היא מדברת לעניין.
יוסי פרחי:
ברשת אורט יש אלפי תלמידים ממשרד החינוך ו-5,000 תלמידים שלנו. כשבא תלמיד ונרשם לרשת, אם הוא נרשם לבית-ספר שלנו הוא תחת חוק חינוך חובה חינם, ואם הוא נרשם באורט של משרד החינוך הוא גם תחת חוק חינוך חובה חינם. נשמע את איציק.
איציק קורנר:
דורית אמרה שבתי-הספר צריכים להיות בפיקוח משרד החינוך, וזה לא נכון. בחוק החניכות כתוב ששר התמ"ת רשאי להכריז על בתי-ספר, והממשלה אישרה את זה. שנית, אין שום תוכנית חניכות שהיא לא בבית-ספר.
מרב ישראלי:
אז אני יכולה להוריד- -
מיכאל אטלן:
כי יש תוכניות של הכשרה מקצועית שמקורם בפרק הזה.
איציק קורנר:
עוד דבר: את חובת הלימודים המחוקק הרחיב לא בחוק החניכות, אלא בחוק עבודת הנוער- -
קריאה:
זה סותר את זה.
איציק קורנר:
בסדר, זה מה שהמחוקק עשה. המחוקק לא רצה להרחיב את חוק החניכות, הוא הרחיב את חוק עבודת הנוער. לכן מחצית מהתלמידים לומדים לפי חוק החניכות ומחציתם לומדים, לפי חוק הנוער. פרקטית אין ביניהם שום הבדל.
מרב ישראלי:
בני 15 הם בלימוד חובה?
איציק קורנר:
אם החניכות חובה, אז גם זה חובה. פרקטית אין הבדל- -
מיכאל אטלן:
אותם מקצועות לימודים, אותו מנגנון שמוכר בבתי-הספר, אותו דבר.
איציק קורנר:
ההבדל הוא שמי שלומד בחוק החניכות זה בשורה של מקצועות שהוכרזו מקצועות חניכות. המחוקק החליט לא להרחיב את המקצועות. חברת הכנסת אלמוזלינו החליטה להרחיב את חובת הלימודים בחוק עבודת הנוער, ויצא צו מכליל. בפרקטיקה היומיומית מחצית מהתלמידים לומדים לפי חוק החניכות, ומחציתם לומדים לפי חוק עבודת הנוער.
קריאות:
- - -
איציק קורנר:
אין הבדל.
דורית מורג:
בגלל חוסר ההלימה.
איציק קורנר:
אין שום הבדל- -
מרב ישראלי:
הלימודים העיוניים שהשר קובע את השלמתם חל פה ופה?
איציק קורנר:
כן. זה אותו דבר.
מרב ישראלי:
סעיפים ב' ו-ג' ב-2א חל גם על חניכות וגם על עבודת נוער.
יוסי פרחי:
נכון מאוד.
איציק קורנר:
הם אותו דבר לחלוטין.
יוסי פרחי:
דורית, זה בסדר, את יכולה להסכים עם זה, זה בסדר גמור מה שהוא אמר.
מיכאל אטלן:
בצו עבודת נוער (הטלת חובת לימודים לשם הכשרה מקצועית) שהותקן מכוח אותו סעיף 27א רבתי הורחבה ההרחבה שדיבר עליה מנהל הנוער בהכשרה המקצועית.
דורית מורג:
יש כאן משהו שלא מתיישב. אם אנחנו באמת מחליטים להגדיר מהם בתי-ספר לחניכות שאליהם ילכו תלמידים, אין צורך בצו עבודת נוער לצורך לימוד חובה.
מיכאל אטלן:
בחוק החניכות מוגבלים סוגי המקצועות שאפשר להכריז עליהם, לפיו. לכן במקום להרחיב את חוק החניכות בחרו להרחיב את זה דרך חוק עבודת נוער. זאת אותה גברת בשינוי אדרת. ואז צו מכוח עבודת נוער הרחיב את סוגי המקצועות. אבל המתכונת היא אותה מתכונת, צורת הלימוד היא אותה צורה.
מרב ישראלי:
הילדים של עבודת נוער לא ייכנסו- -
יוסי פרחי:
- - תחת חוק חובה חינם.
דורית מורג:
אז צריך לשנות את הצווים.
רונית תירוש:
לא, זה חוק.
דורית מורג:
אנחנו צריכים לדעת יותר מתמיד איפה נמצא הילד.
רונית תירוש:
בבית-ספר.
דורית מורג:
הוא נמצא בבית-ספר במסגרת חינוכית. אנחנו לא רוצים שהוא ילך לבעל מלאכה כדי להיות שוליה- -
מיכאל אטלן:
זה לא שוליות, זה לא חניכות- -
רונית תירוש:
הם אומרים ששני ילדים נמצאים באותו בית-ספר, רק אחד רשום תחת חוק חניכות והשני תחת עבודת נוער- -
יוסי פרחי:
בגלל מקצועות הלימוד.
רונית תירוש:
- - מכיוון שבחוק החניכות עצרו בשלב מסוים את מגוון המקצועות. את מגוון המקצועות החדש עשו דרך חוק עבודת הנוער. זה אותו בית-ספר, עם אותם לימודים עיוניים, רק בשינוי המקצוע הטכנולוגי. זה הכול. הוא נמצא במסגרת לימודית, ואת לא צריכה לדאוג.
יוסי פרחי:
יפה מאוד, רונית.
רונית תירוש:
תציעי לנו, חברי הכנסת, לסדר את העניין הזה בחקיקה.
דורית מורג:
צריך לסדר שיהיה- -
רונית תירוש:
בסדר.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
טוב שאתם חושבים שצריכים לסדר את זה.
יורם בר-קובץ:
אי אפשר לפתוח את הנושא של החניכות ולנסות להפיל אותו על הסיפור הזה של 10 ו-12 שנים- -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
תודה רבה, אנחנו מסכימים. תמשיכי.
מרב ישראלי:
זה מה שאמרתי בהתחלה: אותו דבר שיחול בגיל 15 יחול בגיל 17.
יורם בר-קובץ:
יותר מכך, אם רוצים לשנות חוקים בחניכות בחוק עבודת הנוער, קיימת חובה בחוק לכנס את המועצה לענייני הנוער העובד. כל ההליך הזה יהיה הליך פסול אם יהיה שינוי- -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו לא שם. אנחנו לא רוצים לסגור שום דבר בחוק הזה.
יצחק קדמן:
זה צילום מצב כפי שהוא, רק מרחיב את זה לעוד שני שנתונים.
דורית מורג:
אנחנו נוכל להתכנס ולראות האם אנחנו נתקן את הסעיף עם משרד התמ"ת.
מיכאל אטלן:
אם העיקרון מקובל ותסמיכו את היועצים המשפטיים- -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אבל זה תוך יממה.
מיכאל אטלן:
כן.
מרב ישראלי:
אבל הוועדה צריכה להחליט על העקרונות. כל מה שהוא מעבר למה שהוועדה החליטה נצטרך לשנות- -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
העיקרון מוסכם.
מרב ישראלי:
עכשיו המילה "חניכות" תכלול גם חניכות לפי חוק החניכות וגם לפי חוק עבודת נוער.
זה מה שהניסוח יאמר.
יוסי פרחי:
בסדר גמור, יישר כוח.
מרב ישראלי:
הקביעה של השר שתוכנית חובה של לימודים עיוניים חלה גם על זה וגם על זה.
יוסי פרחי:
מצוין.
מרב ישראלי:
תעבירו לי נוסח, ואם תהיה בעיה אני אחזור לוועדה.
יוסי פרחי:
מצוין.
מרב ישראלי:
על הרישום לא נתתם לי תשובה.
סעיף 3 הוא סעיף חובת הרישום.
דורית מורג:
אני מציעה שחובת הרישום תהיה נפרדת ותיקבע בתקנות.
מרב ישראלי:
אני מקריאה את התיקונים: בסעיף 4 להצעת החוק שהוא תיקון של סעיף 3: 1. בסעיף קטן (ג) בכל מקום, המילים "בגיל 16 או 17" יימחקו; 2. סעיף קטן (ד) בטל; 3. בסעיף קטן (ה) ברישא במקום "סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) לא יחולו" יבוא "סעיף קטן (ג) לא יחול" ופסקה (3) תימחק.
אני אסביר מה זה אומר: אני מקריאה מסעיף 3(א)(א) בחוק הקיים, שאנחנו לא מתקנים: "הורים של ילד בגיל 6 ומעלה או של נער בגיל לימוד חובה" – שעכשיו הרחבנו את זה גם לגיל 16-17 – "חייבים, כל אחד מהם, לרשום את הילד או את הנער כמפורט בסעיף קטן (ב) במוסד חינוך או ברשות חינוך מקומית כאמור בסעיפים 20 ו-21 לחוק חינוך ממלכתי" – שזה תיקון עקיף שעשינו בהמשך – "ואם רשם אחד מהם את הילד או את הנער – השני פטור".
הסעיף הזה אומר שההורים של הילדים האלה יצטרכו עכשיו גם לרשום אותם.
דורית מורג:
במקום סעיף 20-21 לחוק חינוך ממלכתי צריך להתקין תקנות נפרדות לעניין הזה.
מרב ישראלי:
תכף נראה. אולי נתקן את זה שם כי לא צריך לעשות פה סעיף נפרד משם.
דורית מורג:
כי שם אנחנו מדברים על אזורי רישום, ופה אין אזורי רישום.
מרב ישראלי:
תכף נראה אם זה יהיה תיקון פה או שם.
קודם אני בודקת האם התיקונים נכונים. אם את זוכרת, אחרי הקריאה הראשונה הייתה לכם הערה על כך. נראה האם סעיפים ג' ו-ד' לאור התיקון היו בכלל נחוצים ואם כן, הם צריכים תיקון.
סעיף 3(א(ג) (1) בחוק הקיים אומר: "נותן עבודה המקבל לעבודה" – היום זה "נער בגיל 16 או 17" כי זה חל על נערים שהיום הם אינם בגיל לימוד חובה – "חייב להודיע על כך בכתב תוך שבעה ימים מיום קבלת הנער לעבודה לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטיו גר הנער".
3(א) (ג) (2) "נותן עבודה המפסיק עבודתו של נער בגיל 16 או 17 חייב להודיע על כך בכתב תוך שבעה ימים מיום הפסקת העבודה לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הנער".
הסעיף הזה היה נחוץ כשהילדים האלה לא היו בגיל לימוד חובה. אנחנו החלטנו בקריאה ראשונה לא להוריד את זה, אלא להשאיר בקרה לגבי נותן עבודה. עכשיו כשאני אומרת "נער" זה חל גם על נערים בגיל 15, כלומר אני מרחיבה. כי אמרנו שאנחנו בכל-זאת רוצים בקרה על נערים עובדים, ולא רצינו להוריד את הסעיף הזה.
דורית מורג:
לי זה נראה הגיוני.
מיכאל אטלן:
בתנאי שחובת ההודעה הזאת היא לנער שמועסק שצריך להיות במסגרת רגילה.
מרב ישראלי:
לא. אנחנו רצינו שזה יהיה כל נותן עבודה.
מיכאל אטלן:
אבל לאיזה נער? רק לנער שאמור ללמוד- -
דורית מורג:
למה אנחנו שוב מוציאים את בתי-הספר? ואם הוא לא ילמד בשום בית-ספר?
מיכאל אטלן:
אם נער אמור להיות אצלנו, למה שההודעה לא תימסר לנו?
מרב ישראלי:
אחר-כך יש סייג שהוראת סעיף (ג) לא תחול על מי שהוא חניך לפי חוק החניכות. הורדנו את זה.
קריאות:
לא צריכים להוריד.
מרב ישראלי:
אז לא נוריד את זה.
מיכאל אטלן:
אם אנחנו הולכים לפי העיקרון של הוועדה, שאנחנו המקבילה של משרד החינוך ככל שזה נוגע למוסדות הלימודיים- -
דורית מורג:
אתם לא המקבילה של משרד החינוך. סליחה.
מרב ישראלי:
דורית, זה לא העניין.
מיכאל אטלן:
מה תעשו עם הבקרה של נערים שלנו?
דורית מורג:
אנחנו - - -מי נמצא ואיפה.
מרב ישראלי:
בסעיף ה' בחוק לימוד חובה כתוב שסעיף קטן ג' לא יחול על הילדים האלה: ילד שסיים את לימודיו, לפי תוכנית לימודים בכיתה י"ב – כי זה כבר לא רלוונטי לגביו; ילד שלומד בקורס להכשרה מקצועית, שתכף אני אשאל אתכם אם צריך את זה או לא; וילד שהוא חניך לפי חוק החניכות.
מיכאל אטלן:
הבעיה היא ילד שעובד במסגרת נוער, לפי חוק עבודת נוער, לא כחניך לפי חניכות. את הרחבת את החניך?
מרב ישראלי:
אני שואלת האם לגבי חוק החניכות וחוק עבודת נוער- -
מיכאל אטלן:
אם הרחבת את המילה "חניך" כך שיחול גם על זה, זה בסדר.
מרב ישראלי:
היום לא צריך לדווח על ילד שהוא במערכת החניכות.
מיכאל אטלן:
הפטנט שלך הוא שהמילה "חניך" תכלול גם לפי חוק החניכות וגם לפי הפרק הזה של חוק עבודת נוער.
דורית מורג:
אם לא נדווח על אף אחד לא נדע איפה הוא.
מיכאל אטלן:
גם היום לא.
דורית מורג:
אם אנחנו רוצים שיהיה דיווח של נותן עבודה, משמע שהוא לא נמצא במסגרת חינוכית-לימודית שהיא או לפי חוק החניכות או בית-ספר רגיל- -
יצחק קדמן:
משרד החינוך צודק בעניין הזה. מי שלא נמצא באף מסגרת צריך להודיע להם.
דורית מורג:
בוודאי.
מרב ישראלי:
זה לא רלוונטי לגבי חוק החניכות.
דורית מורג:
נכון.
מרב ישראלי:
אז כן מורידים את זה.
יואב בוקאי:
אבל זה קורה בפועל.
דורית מורג:
מה זה משנה מה קורה?
יוסי פרחי:
איציק, אם הוא נמצא אצלנו, למה הוא צריך לדווח למשרד החינוך?
יצחק קדמן:
לא. מדובר על מישהו שעובד, הוא לא הולך לשום מקום, הוא רק עובד.
קריאות:
- - -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
בסדר, יש הסכמה.
מרב ישראלי:
מה ההסכמה?
היו”ר מיכאל מלכיאור:
הם מסכימים שתהיה חובת דיווח.
קריאות:
- - -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
העניין הוכרע.
מרב ישראלי:
אם כך: "נותן עבודה מקבל לעבודה נער" – היום זה מותר מגיל 15 – "הוא חייב להודיע על כך בכתב תוך שבעה ימים מיום קבלת הנער לעבודה לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הנער". "נותן עבודה המפסיק עבודתו של נער חייב להודיע על כך בכתב". אז אני מורידה "בגיל 16 או 17".
מיכאל אטלן:
לא שמעתם את המעסיקים.
מרב ישראלי:
אנחנו פשוט מרחיבים את זה לגיל 15.
כשהורדנו את העבירה הפלילית חשבתם שסעיף קטן (ד) צריך להישאר. עכשיו כשאנחנו מחזירים את העבירה הפלילית תגידי לי מה עמדתך.
סעיף קטן (ד) שהורדנו בקריאה ראשונה אומר: "נער בגיל 16 או 17 שאינו לומד במוסד חינוך, חייבים הוא והוריו להודיע על כך בכתב לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה הוא גר במועדים הבאים". אמרנו שמכיוון שהיום מעמדו של הנער הזה למעמדו של כל נער אחר, והחזרנו את העבירה הפלילית, הסעיף הזה לא נחוץ לגביו. אז אנחנו מורידים אותו. מקובל?
היו”ר מיכאל מלכיאור:
כן.
דורית מורג:
מאחר שנערים להבדיל מילדים רכים יותר נוטים ללכת למקומות עבודה, האם לא מן הראוי להשאיר את זה גם כאפשרות נוספת- -
מרב ישראלי:
אבל זה כאילו שכשהם עוברים עבירה פלילית, את אומרת להם להודיע שהם עוברים עבירה פלילית. זה נראה לי קצת בעייתי.
איציק קורנר:
החוק הזה קיים 20 שנה, ואף מעסיק לא דיווח לשום רשות מקומית. קחו את זה בחשבון- -
קריאה:
נכון.
דורית מורג:
תנו יותר.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
דורית, סליחה, זה חלק מעבודה שלא עשיתם במשך כל השנים. שוב אנחנו חוזרים לזה.
מרב ישראלי:
הוא אומר שאפשר היה להוריד את הסעיף הזה כי היום זה לימוד חובה. אז כמו שזה לא חל קודם על גיל 15, אפשר היה להוריד את הסעיף הזה עכשיו. אנחנו יכולים להוריד את זה, אבל צריך להכריע מה אנחנו רוצים. אפשר להוריד גם את סעיף (ג).
יורם בר-קובץ:
זה שיש חוק ראוי זה לא אומר שצריך למחוק אותו.
מרב ישראלי:
(ג) היה לגבי גיל 16-17 מכיוון שהם לא היו בחוק חינוך חובה. השאלה עכשיו היא האם זה כבר לא רלוונטי. זה עניין של הכרעה.
קריאה:
על אחת כמה וכמה צריך.
דורית מורג:
החלטנו להשאיר?
מרב ישראלי:
את ג' השארנו, את ד' הורדנו.
החריגים: "סעיף קטן ג' לא יחול", את ד' הורדנו. לא יהיה צריך לדווח נותן עבודה לגבי נער כאמור: 1. "שסיים את לימודיו בתוכנית לימודים בכיתה י"ב"; 2. "הלומד בקורס להכשרה מקצועית שמקיים משרד העבודה והרווחה, וששר העבודה והרווחה אישר אותו לעניין זה, או במוסד אחר לטיפול בנוער במסגרת משרד העבודה והרווחה". זה בעייתי כי היום לאור לימוד חובה זה כבר לא תחליף- -
דורית מורג:
זה כבר לא לימוד חובה.
מרב ישראלי:
נכון. לכן את 2 צריך להוריד, לדעתי.
יוסי פרחי:
במקום "הכשרה מקצועית" לרשום "עבודת נוער".
מיכאל אטלן:
אבל מה זה "מוסד לטיפול בנוער במסגרת משרד העבודה והרווחה". פה הכוונה לרווחה, לא להכשרה מקצועית.
מרב ישראלי:
זה כבר לא רלוונטי לפה כי זה לא עונה על לימוד חובה. אז זה לא פוטר.
יורם בר-קובץ:
השאלה היא האם את לא מוציאה את כל מוסדות הרווחה שמטפלים בבני הנוער בגילאים האלה אל מחוץ לחוק.
מרב ישראלי:
אני רק אומרת שהם חייבים לדווח.
מיכאל אטלן:
מה יעזור לך הדיווח לגבי נערות במצוקה?
דורית מורג:
תדע איפה הן.
מרב ישראלי:
זה חשוב כי זה לא מחליף את חינוך חובה.
מיכאל אטלן:
אני לא יודע מה ההשלכות של מה שאתם עושים, למוסדות הרווחה.
מרב ישראלי:
שהם יצטרכו לדווח עכשיו.
מיכאל אטלן:
מה זאת אומרת לדווח?
מרב ישראלי:
נותן העבודה יצטרך לדווח.
יצחק קדמן:
אם אין נותן עבודה, לא צריך לדווח.
מרב ישראלי:
אם הוא נותן עבודה הוא יצטרך לדווח שהילד לומד אצלו.
מיכאל אטלן:
זה אומר שמעסיקים שנמצאים במעונות של אגף תקון במשרד הרווחה יצטרכו לדווח. אני לא יודע לבחון את המשמעות של זה, אני כבר לא שם שלוש שנים.
מרב ישראלי:
סעיף 3: "שהוא חניך לפי חוק החניכות". אם הוא חניך, לפי חוק החניכות, ואני משאירה את הפטור, נותן העבודה שלו לא צריך לדווח כי הוא כבר במערכת שלך.
יוסי פרחי:
נכון.
מיכאל אטלן:
את הגדרת "חניך" מפורשות?
מרב ישראלי:
לא. עכשיו אני צריכה להוסיף פה "ועבודת נוער".
דורית מורג:
והעבודה היא במסגרת- -
קריאות:
- - -
מרב ישראלי:
הוא אומר לי שלאור זה חניך יכול להיות עכשיו- -
יורם בר-קובץ:
אנחנו מסתכמים במתן פטור לכל בני הנוער העובדים בישראל.
מרב ישראלי:
אנחנו אמרנו שאנחנו מחילים את זה, ויש לנו הסמכה מהוועדה לנסח את זה. נערים, שהם מבחינתנו חניכים – לא כל עבודת נוער היא רלוונטית לנו- -
יורם בר-קובץ:
לפי חוק חניכות.
מרב ישראלי:
אבל הוא אומר שיש מסלולים במקצועות מסוימים שחוק החניכות לא חל עליהם.
דורית מורג:
לכן זה בעייתי. אנחנו רוצים לומר שתלמיד שלומד בבית-ספר וחניך שלומד במסגרת הקורס, עליהם צריך לדווח. אנחנו רוצים שבמקום שתלמיד לומד במסגרת חניכות או במסגרת מוסד חינוך לא צריך לדווח. נותן עבודה שהוא לא במסגרת חוק החניכות - -
יצחק קדמן:
חייב לדווח.
מרב ישראלי:
נמצא את הניסוח.
צריך להימחק גם סעיף ז' שלא מחקנו אותו בפעם הקודמת שאומר: "נער העובר על הוראות סעיף קטן (ד)" – שמחקנו אותו – "דינו קנס".
היו”ר מיכאל מלכיאור:
בסדר.
מרב ישראלי:
גמרנו את סעיף 4 לחוק.
סעיף 5 אנחנו מוחקים כי אנחנו מחזירים את העבירה הפלילית, שתחול על הוריו של כל ילד ונער.
סעיף 6: בסעיף 6(א)(2) לחוק העיקרי שזה הזכות לחוק חינם אנחנו עושים תיקון: בסעיף 6(א)(2) לחוק העיקרי המילים "שבאחד הגילים 16 או 17" – יימחקו. זה אומר שמי שחל עליו לימוד חובה, לפי חוק זה זכאי לחינוך חינם במוסד חינם רשמי. מכיוון שלא חלה על נער בגיל 16-17 חובה אמרו: "נער שבאחד הגילים 16 או 17, זולת אם סיים את לימודיו לפי תוכנית לימודים של כיתה י"ב". זה הפתרון לילדים שגומרים קודם. "ומי שבגיל 18 לא סיים, אלא לימודים לפי תוכנית שהם לימודים לכיתה י"א". אנחנו מוחקים את המילים "בגיל 16 או 17", אבל צריך לעשות פה תיקון בניסוח כי 1 בלאו הכי חל על נערים. הכוונה ברורה: זה חל על כל ילד ונער בגיל חינוך חובה, ולגבי נערים שסיימו או לא סיימו יחול חריג בסעיף 2.
דורית מורג:
להוריד את 16-17.
מרב ישראלי:
צריך, לדעתי, לאחד את שני הסעיפים או לעשות את 2 כחריג. אבל בגדול אנחנו מאשרים את התיקון.
צורת הרישום: אני מקריאה את הסעיף הרלוונטי בחוק חינוך ממלכתי. תסבירו לי עכשיו מה זה מכסה, ומה החור שאנחנו צריכים לכסות כאן או בחוק חינוך ממלכתי או בצורה אחרת בחוק לימוד חובה.
היום חוק חינוך חובה מפנה בעניין הרישום לחוק חינוך ממלכתי. סעיף 20 לחוק חינוך ממלכתי שעוסק ברישום תלמידים אומר: "לצורך מילוי החובה האמורה בסעיפים קטנים (אא) ו(ד) של סעיף 3 לחוק לימוד חובה יירשם תלמיד: 1. במוסד חינוך ממלכתי או במוסד חינוך ממלכתי דתי הקרוב למקום מגוריו – שזה החינוך הרשמי – אם מקום מגוריו הוא בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית שאין בה מוסד חינוך רשמי ברשות החינוך המקומית ולא במוסד, אם עומד התלמיד לקבל את חינוכו היסודי במוסד חינוך מוכר שאינו מוסד חינוך רשמי, באותו מוסד חינוך מוכר.
לא היה ברור לי איך הסעיף הזה מכסה היום את מי שלומד במוסד מעל חינוך יסודי שהוא במוסד חינוך מוכר. אבל אני לא באה לפתור את הבעיה הזאת, אלא לפתור את הבעיה של חטיבה עליונה.
דורית מורג:
- - -
מרב ישראלי:
אם זה לא מקובל, תציעו משהו חלופי.
דורית מורג:
חטיבה עליונה היא לא מוסד חינוך רשמי. אין בחטיבות עליונות- -
מרב ישראלי:
נכון, אף על פי שאני רוצה לשאול אותך: אם עכשיו לימוד חובה יקיף גם י"א-י"ב, בעצם אנחנו מורידים את ההבדל בין "עד י" ל-"י"א-י"ב", ובעצם המוסד הרשמי יהיה עד י"ב.
דורית מורג:
אין- -
מרב ישראלי:
אין מכיוון שזאת לא חובה.
דורית מורג:
לא, גם מכיוון שהרשמי מוגדר בבעלות המדינה ברשות המקומית, ואין היום - -
מרב ישראלי:
אין, כי זה המצב.
יואב בוקאי:
לא. גם בכיתות ט'-י' אין.
מרב ישראלי:
ב-ט' ו-י' יש מוסדות רשמיים.
דורית מורג:
ב-ט' יש.
יואב בוקאי:
אולי במוסדות בודדים.
מרב ישראלי:
בסדר.
דורית מורג:
אנחנו צריכים למצוא פתרון שבבתי-הספר היסודיים תלמיד חייב להירשם באזורי הרישום שלו או לפי אזורי הרישום או לפי הרבעים בתיקון המאוחר של חטיבת ביניים, לבתי-ספר שנמצאים בבעלות המדינה ברשות המקומית- -
מרב ישראלי:
אם זה בית-ספר מוכר הוא צריך מעל יסודי להירשם ברשות החינוך המקומית, לפי הסעיף הזה.
דורית מורג:
כאן צריכה להיות הגדרה של "מוכר על יסודי". ראיתי שאין הגדרה.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
נשמע את ההצעה, ובזה זה ייגמר.
מרב ישראלי:
היא רוצה להציע משהו אחר, אז תכף נראה. אנחנו הכנסנו את זה לסעיף 20. תגידי לי האם המשמעות של זה היא כניסה לאזורי רישום או לא. אנחנו מוסיפים לכאן חלופה רביעית של אפשרות רישום למימוש חובת הרישום לפי חוק חינוך ממלכתי. אנחנו מוסיפים חלופה רביעית: "בחטיבה עליונה". תלמיד ילך לחטיבה העליונה בבית-ספר, לא לרשות המקומית, ויירשם שם. בפסקה זאת: "חטיבה עליונה" – "מוסד חינוך שלומדים בו תלמידים מכיתות ט'-י"ב או י' עד י"ב, ובלבד שכיתה ט' או י' שבאותו מוסד חינוך היא מוסד חינוך מוכר או בית-ספר על יסודי שחל עליו חוק פיקוח על בתי-ספר.
דורית מורג:
כתבנו ט' או י' בכל ההגדרות כי רק הכיתות האלה היו בית-ספר מוכר- -
מרב ישראלי:
גם י"א-י"ב יצטרך להיות.
דורית מורג:
- - עכשיו ההכרה תהיה לגבי תחולה. כלומר צריך להיות בית-ספר על יסודי מוכר לצורך חוק לימוד חובה, וצריך לנתק אותו מבתי-הספר הרשמיים שכבר לא יהיו בתי-ספר רשמיים, אלא התלמיד יוכל ללכת לבית-ספר על-יסודי מוכר באזורים מיועד – צריך לחשוב איך לנסח את זה – ולהירשם- -
מרב ישראלי:
להירשם שם.
דורית מורג:
זאת השאלה: האם שם או ברשות המקומית- -
מרב ישראלי:
אז אני שואלת.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
איפה את מציעה?
דורית מורג:
אני מציעה להשאיר ברשות כי אחרת אין פיקוח.
מרינה סולודקין:
אני גם בעד רשות.
חגית מאיר:
עדיף ברשות.
מרינה סולודקין:
אז הגענו להסכמה.
מיכאל אטלן:
בקשה שלנו בעניין הסעיף הזה. כיוון שיש חובה חדשה לגילאים לשם ההכשרה המקצועית יש חובה לרשום אותם. לכן צריך להוסיף חלופה נוספת בסעיף 20 כפי שמציעים נציגי הנוער העובד, לרשום מי שלומד כחניך, לפי אותה הגדרה מורחבת- -
קריאות:
- - -
יוסי פרחי:
בתי-הספר שלנו לא שייכים לרשויות המקומיות, אלה בתי ספר אזוריים.
מרב ישראלי:
גם אלה לא שייכים.
דורית מורג:
הם יצטרכו להיות שוב על-פי חוק החניכות. לא יכול להיות משהו אחר.
מרב ישראלי:
נער בגיל לימוד חובה צריך להירשם. אתם לא רוצים שהוא יירשם בבית ספר, אלא שילך להירשם ברשות החינוך המקומית.
דורית מורג:
יכול להיות שצריך להתקין תקנות לצורך זה. כיום בעל-יסודי יש לו בחירה.
רונית תירוש:
כיום מכיוון שאין רישום מרוכז כמו ברשות המשרד לא יודע- - -
יוסי פרחי:
מנקודת מבטנו זה הקטע הכי קריטי בדיון הזה. בתי-הספר שלנו הם בתי-ספר אזוריים, הם לא שייכים למועצה המקומית- -
מרב ישראלי:
אבל גם אלה לא שייכים למועצה המקומית.
יוסי פרחי:
אנחנו מבקשים להוסיף שתלמיד שנרשם אצלנו בבית-ספר מוכר- -
מרב ישראלי:
אם היינו משאירים- -
מיכאל אטלן:
לעשות רישום דרך הרשות המקומית זה חידוש. אם רוצים את החוק כמו שהוא ומהר, אז מתלבשים עליו, ואחר-כך את הרפורמות תעשו.
דורית מורג:
סליחה, אין מהר, כי זה חוק חדש. הרישום הוא חדש. הרישום צריך להיות מרכזי.
יוסי פרחי:
למה הוא צריך להיות שונה בשנתיים שמוסיפים- -
מרב ישראלי:
לא שונה.
יוסי פרחי:
אבל למה הוא נרשם ברשות המקומית? יש לו בית-ספר אזורי שלא שייך לרשות המקומית.
קריאות:
- - -
יוסי פרחי:
יש הבדל בין להודיע לרשות לבין להירשם שם.
מרב ישראלי:
כשילד הוא בלימוד חובה יש עליו חובת רישום לפי סעיף 3 לחוק לימוד חובה, ועכשיו אנחנו צריכים לגבות איך הוא נרשם.
קריאות:
- - -
מרב ישראלי:
לא, אין אפשרויות.
רונית תירוש:
הוא טוען שאם הוא בבית-ספר אזורי הוא לא יכול להירשם למשל בבית-שאן. הם אומרים שכדאי להירשם ברשות באישור הרשות המקומית. ואז הרשות מאשרת או לא מאשרת לו, אלא הוא מודיע.
מרב ישראלי:
זאת הודעה.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אז איפה נרשמים?
רונית תירוש:
בבית-הספר, באישור הרשות.
יוסי פרחי:
יש לנו בית-ספר בבסיס חיל האוויר ברמת דוד או בתל-נוף- -
רונית תירוש:
אבל הוא עדיין לא יודיע- - -
קריאות:
- - -
דורית מורג:
- - - בבית-הספר הקרוב למקום מגוריו.
יוסי פרחי:
אבל זה לא מחייב. בית-ספר שנמצא ברמת-דוד, והילד גר בטבריה, הוא יכול להודיע בטבריה שהוא רשום ברמת-דוד. זה בסדר גמור, אבל הוא לא צריך להירשם בטבריה.
דורית מורג:
השאלה היא אלו חובות יחולו כאן על הרשות. היא צריכה לקיים חוק לימוד חובה, היא צריכה לדעת איפה הוא נמצא- -
יוסי פרחי:
אז הוא מודיע איפה הוא נמצא, הוא מביא אישור בית-ספר שהוא נרשם שם.
דורית מורג:
האם אנחנו יכולים לומר שהשר יקבע בתקנות את סדרי הרישום?
מיכאל אטלן:
בהסכמתנו, ככל שזה נוגע לנו.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
בסדר.
דורית מורג:
- - -
יוסי פרחי:
אבל זה נוגע לנו.
מרב ישראלי:
אני מוסיפה סעיף קטן 4. השאלה היא לגבי אלו תלמידים סעיף קטן 4 צריך לחול: לגבי רישום לכיתות, "לפי הוראות שיקבע השר בתקנות".
דורית מורג:
ברשות המקומית?
מרב ישראלי:
לא. השאלה היא האם זאת רשות חינוך או בתי-ספר.
מיכאל אטלן:
שגם זה ייקבע בתקנות, זה בסדר, אבל בהסכמתנו.
יוסי פרחי:
במה שנוגע לחוק החניכות והנוער זה יהיה בהסכמת שר התמ"ת.
מרב ישראלי:
לאלו תלמידים את רוצה לתת את ההסמכה?
דורית מורג:
כל התלמידים מכיתות ט'-י' צריכים להירשם. אנחנו עדיין לא קבענו איפה. השר יקבע בתקנות את אזורי הרישום.
מרב ישראלי:
"יירשם תלמיד בכיתה ט'-י"ב" – אם הוא נרשם ב-ט' הוא לא צריך כל הזמן להירשם. אני לא מנסחת כרגע, אבל זה יהיה משהו כמו: "באופן שיקבע השר בתקנות ולעניין רישום תלמידים לבתי-ספר לפי חוק החניכות או עבודת נוער בהסכמת שר התמ"ת".
יוסי פרחי:
בסדר גמור.
דורית מורג:
לעניין הזה יש הרבה מאוד הערות בחוק: של סמכויות רשם, של רשויות מקומיות.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
הכול בידיכם.
דורית מורג:
צריך לעבור על כל הסעיפים האלה, כי היום יש רשם של רשות מקומית- -
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אבל זה מה שייקבע בתקנות. קיבלת את מה שביקשת, זה יירשם בתקנות.
דורית מורג:
זאת הערה, זאת לא תלונה.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו מטילים על אנשים מורכבים לפתור את הבעיה המורכבת.
מרב ישראלי:
בסעיף 15(ב) לחוק לימוד חובה אומר: "השר רשאי לקבוע בתקנות חובת רישום בנוסף לחובות, על-פי סעיף 3 ולהסבירה בהתאם לסעיף 21". אז תשימו לב גם לדבר הזה.
יורם בר-קובץ:
אני מציע שיהיה סעיף 5 כדי להבטיח שהחוק המבורך הזה לא פוגע בחניכות.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו לא פוגעים, והכנסנו את כל ההסתייגויות של משרד התמ"ת. אני לא מוסיף עוד שום מוסד ספציפי בעניין.
דורית מורג:
היום הרישום הוא ברשות המקומית, האם אנחנו רוצים להשאיר- -
מרב ישראלי:
מה זה היום?
דורית מורג:
בחוק לימוד חובה יש היום קודם כול רישום לרשות המקומית.
מרב ישראלי:
למה, אבל נרשמים בבית-ספר.
דורית מורג:
נרשמים בבית-ספר אחרי שהרשם של הרשות המקומית מסמיך אותו לעשות את הרישום בבית-הספר.
מרב ישראלי:
אבל זה בבית-ספר, זה לא עובר לרשות המקומית.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
מה את מעלה את זה עכשיו? קיבלת את מלוא הסמכויות, תקבעו בתקנות.
יורם בר-קובץ:
כל עוד לא ייקבעו תקנות זה פשוט פוגע בנערים שאמורים ללכת למסגרת החניכות.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אבל יקבעו עכשיו תקנות.
מרב ישראלי:
ילדים לא יכולים להירשם בכלל בלי התקנות האלה, לא רק נערי החניכות. זה לא שאני עושה לכם סעיף מיוחד. אף אחד לא יכול להירשם.
מיכאל אטלן:
יש אפשרות שזה יחול רק מהשנה הבאה כדי שנוכל להיערך לזה?
היו”ר מיכאל מלכיאור:
נקבע בחוק שהשנה הראשונה תהיה לפי שיקול דעתה של השרה. היא חייבת להתחיל.
מרב ישראלי:
השאלה שהעלית בזמנו היא האם אפשר לפטור ילדים שרוצים ללכת לאקסטרני.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
אני לא רוצה להכניס לחוק הזה עוד חריגים.
מרינה סולודקין:
נקבל את החוק, ואחר-כך תיקון על אקסטרני.
יצחק קדמן:
גם היום אפשר לקבל פטור.
מרב ישראלי:
לא מעבר לכך.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
מה שאפשר לקבל היום זה בסדר.
אנחנו עוברים להצבעה. הנוסח כפי שהוא תוקן עכשיו, עם התיקונים שמרב תעשה בהסמכת הוועדה וכל מה שהטלנו על המשרדים השונים. מי בעד החוק לקריאה שנייה ושלישית?
8 חברי כנסת מצביעים בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מודה במיוחד ליועצת המשפטית שלנו.
זבולון אורלב:
אני רוצה לומר כמה דברים לפני שנועלים את הישיבה. יש לפעמים רגעים היסטוריים. הוועדה הזאת ידעה הרבה קדנציות של דיונים בחוק הזה, ואני יכול להעיד לפחות על שלוש הקדנציות האחרונות.
יצחק קדמן:
מהכנסת ה-14.
זבולון אורלב:
נכון. היום ליושב ראש הוועדה, הרב מלכיאור, יש זכות גדולה מאוד שהצליח להביא את חקיקת החוק הזה לקריאה שנייה ושלישית. גם בשם מי שיזם את החוק הזה יחד עם חברת הכנסת רונית תירוש, אני מברך אותך ומודה לך. אני מקווה שנתגייס כולנו להעביר את זה פה-אחד גם במליאה.
היו”ר מיכאל מלכיאור:
זה הכי חשוב. אני מודה לכולכם.
הישיבה ננעלה ב-12:25