פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 186
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ד בתמוז התשס"ז (10.07.2007), בשעה 12:00
סדר היום:הצעת חוק בית יד לבנים, התשס"ו-2005, של חה"כ יעקב מרגי, חה"כ יאיר פרץ, חה"כ אליעזר כהן, חה"כ דוד לוי, חה"כ רוחמה אברהם בלילא, חה"כ איוב קרא, חה"כ יצחק כהן (פ/3220).
נכחו:
חברי הוועדה:
אופיר פינס-פז – היו"ר
מגלי והבה
יעקב מרגי
מוזמנים:
הלן מור – עוזרת יועמ"ש, משרד הביטחון
עו"ד אריאלה קלעי – עוזרת בכירה לשר המשפטים, משרד המשפטים
ערן ניצן – רפרנט תמ"ת אגף תקציבים, משרד האוצר
עו"ד לאה ענתבי – סגן יועמ"ש, משרד הפנים
נטאשה אפשטיין – משרד האוצר
נאווה שוהם – יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל
אלי בן שם – יו"ר ארגון יד לבנים
יוסף הררי – חבר הנהלה, ארגון יד לבנים
אלי דהאן – חבר הנהלה, ארגון יד לבנים ירושלים
שמואל ויכסלבאום - חבר הנהלה, ארגון יד לבנים
אמל נסראלדין – יו"ר יד לבנים-דרוזים
מוחמד כעבייה – מזכיר יד לבנים-בדואים
פיני קבלו – מרכז השלטון המקומי
שמחה אייזיק – אב שכול
ייעוץ משפטי: תומר רוזנר, עידו בן יצחק
מנהלת הוועדה: יפה שפירא
רשמת פרלמנטרית: מיטל בר שלום
הצעת חוק בית יד לבנים, התשס"ו-2005, של חה"כ יעקב מרגי, חה"כ יאיר פרץ, חה"כ אליעזר כהן, חה"כ דוד לוי, חה"כ רוחמה אברהם בלילא, חה"כ איוב קרא, חה"כ יצחק כהן (פ/3220).
היו”ר אופיר פינס-פז:
שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. חבר הכנסת מרגי, תציג את הצעת החוק.
יעקב מרגי:
מהות הצעת החוק היא לתת ביטוי יתר להורים השכולים בניהול בתי יד לבנים. היום עמותות, שהקשר שלהן הוא מקרי, מנהלות את העמותות. בתי יד לבנים משמשים להרבה נושאים אחרים חוץ מהנצחה. הפעילות של ההורים השקולים נדחקת לקרן זווית. אני מציע, שבתי יד לבנים לא ינוהלו על ידי עמותות אלא על ידי נציגות ההורים בשיתוף הרשות המקומית.
היו”ר אופיר פינס-פז:
וזו לא עמותה?
יעקב מרגי:
לא כפי שקיים היום, שכל עמותה יכול לנהל את בית יד לבנים. יש עמותות שהוקמו ב-1948 ועד היום נמצאות שם. המטרה של החוק הזה, היא לתת משקל יתר להורים השכולים לקבוע את אופי ההנצחה ואת הפעילות שתתקיים בבית יד לבנים. אני חושב, שהחוק הזה בא לתקן עוולה.
היו”ר אופיר פינס-פז:
מה היתה עמדת הממשלה?
אריאלה קלעי:
הממשלה תמכה בחוק בשני תנאים. תנאי אחד הוא שיהיה תיאום מלא עם משרד הביטחון ומשרד הפנים.
היו”ר אופיר פינס-פז:
שר הפנים הודיע לי שהוא מתנגד להצעת החוק.
אלי בן שם:
אבל הקודם הסכים.
היו”ר אופיר פינס-פז:
הקודם הלך.
אריאלה קלעי:
התנאי הנוסף, שזה יחול על בתי יד לבנים קיימים, כי במקור היתה הצעה להקים בית יד לבנים בכל יישוב.
היו”ר אופיר פינס-פז:
כמה בתים קיימים יש?
אלי בן שם:
ישנם 42 בתים קיימים.
היו”ר אופיר פינס-פז:
חה"כ מרגי, אני מציע שתקרא את המכתב של השר שטרית.
מגלי והבה:
אני תומך בהצעת החוק של חברי. אני בקשר הדוק עם המנהלים של בית יד לבנים לאורך שנים רבות, והבנתי מהם את הצורך הדחוף בהשלמת החוק הזה והבאתו לקריאה שנייה ושלישית. הם שמחו שהיום זה עולה, על מנת שנוכל לאשר אותו במליאה. אני מופתע מהמכתב של השר החדש. אני מבין את הבעיה התקציבית שלו.
יעקב מרגי:
אם הוא היה שותף לדיונים, הוא לא היה מודאג.
היו”ר אופיר פינס-פז:
הוא לא יכל להיות שותף לדיונים.
מגלי והבה:
אני תומך בהצעת החוק, אבל יש לי הסתייגות אחת והיא בנושא בתי יד לבנים הדרוזים והבדואים. להם יש אופי אחר. מדובר בבתים ארציים, שלא מנוהלים על ידי רשויות. שם יש עמותה המנהלת את בתי יד לבנים. אני בקשר עם יו"ר בית יד לבנים הדרוזי והבדואי, ואנחנו ביחד עובדים על הצעת חוק שתתאים לאותם בתי יד לבנים. הנושא הזה מקובל גם על יו"ר בתי יד לבנים הארצי.
היו”ר אופיר פינס-פז:
איפה הם קיימים?
מגלי והבה:
בעיר הכרמל נמצא הבית המרכזי, ויש סניפים נוספים בבית ג'אן מרר וחורפיש. יש גם תוכנית לבנות בית יד לבנים גם בשאר היישובים. בנוסף, יש יד לבנים בדואי בצומת המוביל. הם מנוהלים באופן שונה מיתר בתי יד לבנים הארציים. לכן, חייבים למצוא להם מסגרת חוק, כי אין רשויות מקומיות המטפלות בהם באופן ישיר אלא על ידי עמותה שעובדת כבר שנים. צריך למסד את העבודה, ולראות איך נביא בתיאום איתם הצעת חוק שתתאים להם, והם לא ייצאו מקופחים בעקבות הצעת החוק החדשה או משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. יכול מישהו לבוא ולומר שהם נופלים בין הכיסאות, כי הם לא נכללים בהצעת החוק שאושרה ולא בהצעות החוק הקיימות.
יעקב מרגי:
אני רוצה להתייחס למכתבו של השר. השאלה של המימון עלתה על ידי נציג השלטון המקומי כבר בדיונים הקודמים.
היו”ר אופיר פינס-פז:
איך היום ממומן בית יד לבנים?
יעקב מרגי:
על ידי העיריות. אנו לא מבקשים להוסיף תקציב נוסף. זו בורות.
היו”ר אופיר פינס-פז:
זה שר חדש.
יעקב מרגי:
אז שלא ישלח מכתב. שילמד את החומר, ישאל את היועץ המשפטי. נכון להיום העבודה השוטפת נעשית על ידי העובדים מהרשות המקומית. הרשות המקומית מממנת את העלויות של התפעול, והעמותה לוקחת לעצמה את דמי השימוש שהיא גובה מכל מיני אנשים שמשתמשים בבתי יד לבנים. לכן, צר לי על המכתב של השר.
היו”ר אופיר פינס-פז:
השר מבקש שלושה דברים: שהחוק יחול רק על בתי יד לבנים קיימים. הוא מבקש רוב בוועד המנהל לרשות המקומית. הוא מבקש ששר הביטחון יהיה ממונה על החוק ולא שר הפנים, משום שהוא חושב שזה קשור להנצחת חיילים.
יעקב מרגי:
זה לא אתר הנצחה. זה גוף השייך להורים.
אלי בן שם:
בושה וחרפה ששר במדינת ישראל מוציא מכתב, שהוא לא יודע בכלל מה כתוב בו. במשך שנתיים עבדנו על הצעת החוק הזאת. שר הפנים, רוני בראון, שינה את החוק בהתאם לצרכים. היה תיאום עם כל המשרדים. בתי יד לבנים הם בתים של העיריות. העירייה היא בעלת הבית, והיא במשך שנים מתחזקת את הבית. הוא לא יודע על מה הוא מדבר. לנושא אין עלות תקציבית.
היו”ר אופיר פינס-פז:
מה זאת אומרת אין לו עלות תקציבית?
אלי בן שם:
אין שינוי בעלות תקציבית. במשך כל השנים הבתים מתוחזקים.
היו”ר אופיר פינס-פז:
מי מתחזק אותם?
אלי בן שם:
העיריות.
היו”ר אופיר פינס-פז:
האם משרד הביטחון לא שותף לזה בכלל?
אלי בן שם:
משרד הביטחון מממן את נושא הנצחה. את חדרי ההנצחה המשרד מקים. על הפעילות של ההורים אנחנו אחראים. רשות שרוצה לעשות עושה זאת, ורשות שלא רוצה לא עושה זאת.
למעשה, החוק הזה נועד למטרה אחת. לנו מאוד מפריע חוסר הנחלת מורשת בבתי יד לבנים. אנחנו לא רוצים לסמוך על כך שיש ראש עיר שהיה קצין בכיר בצבא, שאיכפת לו או שאיבד בן קרוב והוא רגיש לעניין. יש בתים שהם שוממים. בשנים האחרונות אנחנו פתחנו את הבתים לקהל הרחב. המטרה היא שתהיה בהם פעילות לבני נוער. אני רוצה שמחלקת החינוך והתרבות בכל עיר תביא את הילדים לבתים, בייחוד היום ש-50% מהנוער לא מתגייס לצבא. אנו רואים קשר ישיר לכך. בטקס אזכרה של מבצע קדש הבאנו 6 כיתות מירושלים, ואף אחד לא ידע מה זה מבצע קדש. גם המנהלת לא ידעה מה זה מבצע קדש. בושה שאין הנחלת מורשת.
היו”ר אופיר פינס-פז:
אבל מה זה קשור לזה?
אלי בן שם:
זה קשור. אנו רוצים שיהיה ועד מנהל שיקבע את התכנים והפעילות של הבית.
היו”ר אופיר פינס-פז:
איפה כתוב שזה תפקידו של הוועד המנהל?
אלי בן שם:
בסעיף 3 נאמר: הבית ינהל את התכנים ואת הפעילות. המדינה לא עושה את זה, ואנחנו רוצים להנציח את הילדים ולהנחיל מורשת. זה צריך להיות תפקידה של המדינה ולא שלנו. עם כל הכבוד לשר, זו בושה להוציא מכתב כזה לאחר יומיים בתפקיד.
לאה ענתבי:
הבעיה של שר הפנים זו הבעיה התקציבית.
היו”ר אופיר פינס-פז:
איפה את רואה את השינוי התקציבי?
לאה ענתבי:
הטלת מטלה כזאת בחוק עולה כסף.
היו”ר אופיר פינס-פז:
איפה יש מטלה בחוק?
לאה ענתבי:
כתוב שהפעילות תמומן מתקציב הרשות המקומית. זה מופיע בסעיף 5.
היו”ר אופיר פינס-פז:
זה סעיף קשה, ואני לא אוכל לאשר אותו.
אלי בן שם:
זה קיים כך בפועל.
היו”ר אופיר פינס-פז:
זה כתוב באופן גורף. אם אתם רוצים את הסעיף הזה, אז שיהיו 3 נציגים לרשות המקומית.
אלי בן שם:
תחדדו את זה. אין לנו בעיה. אנחנו לא רוצים משהו חדש.
לאה ענתבי:
המטרה היא קדושה ואין על זה ויכוח, אבל למטלה חדשה שמוטלת על הרשויות המקומית נדרשת הקצבה ממשרד האוצר או ממשרד הביטחון.
היו”ר אופיר פינס-פז:
זה שזו מטלה חדשה בחוק, זה לא אומר שזו מטלה חדשה. אני מכיר כמה ראשי רשויות - אמנם הם מיעוט - שלא יודעים מה לעשות עם הכסף.
לאה ענתבי:
אבל אתה יודע כמה נמצאים בגירעונות.
היו”ר אופיר פינס-פז:
לכן אמרתי שמדובר במיעוט, אבל מי כמוני יודע שצריך לקחת מהם כסף ולהעביר למקומות אחרים. זה קיים היום בחוק. אפשר היום לקחת כסף מרשות אחת לרשות שנייה. אני מודיע לך, שאני לא מתכוון לאשר בעולם את העניין של גבייה בפארקים ציבוריים. אני תושב רעננה, והודעתי לראש עיריית רעננה שזה על גופתי המתה יאושר. האם אתם רוצים שיהיו פארקים רק לרעננים, ולמי שאין כסף לפארק לא יהיה בפארק? אתם חתמתם על זה. רוני בראון חתם על זה. בושה וחרפה.
יעקב מרגי:
זה מתאים להלך הרוחות בחברה שלנו.
היו”ר אופיר פינס-פז:
אנחנו מדינה אחת וחברה אחת. יש אנשים שלא יהיה להם פארק לעולם.
נאווה שוהם:
אתה יכול לומר את אותם דברים גם על חופי ישראל.
היו”ר אופיר פינס-פז:
נכון. אסור לגבות בכניסה לחופי ישראל, אבל גובים.
לאה ענתבי:
היתה הצעת חוק בנושא, והיא לא עברה.
היו”ר אופיר פינס-פז:
אם גובים, אפשר לגבות מכולם ולא מחלק. בואו נחזור לנושא שלנו. אני לא יודע מה המצב בכל 42 בתי יד לבנים, ואני גם מניח שיש שוני בין אחד לשני. יש ראשי עיר שעוזרים יותר, אבל זה גם בגלל שיש להם יותר יכולות תקציביות. זה לא רק עניין של סימפטיה או אמפטיה. מצד שני, אי אפשר היום לכתוב סעיף שבו העיריות צריכות רק לממן.
יעקב מרגי:
סמכות באה עם אחריות.
היו”ר אופיר פינס-פז:
זה צריך להיות עם גבולות כאלה ואחרים.
אלי בן שם:
במצב הקיים אין עלות כספית. הם ממנים מים וחשמל. הבית מיועד לפעילות הציבור. יש שם הופעות, והבית עובד 18 שעות.
היו”ר אופיר פינס-פז:
אחרי שהחוק יעבור, יבוא יו"ר יד לבנים ברעננה לראש העיר ברעננה ויגיד לו, שלפי החוק הוא צריך לתת לו עוד הרבה דברים אחרים ולא רק מים וחשמל.
אלי בן שם:
זו לא המטרה. אפשר להגדיר את זה.
היו”ר אופיר פינס-פז:
גברת ענתבי, מה הבעיה השנייה?
לאה ענתבי:
הדבר השני שהשר התנגד לו, הוא זה שאין רוב לרשויות המקומיות.
היו”ר אופיר פינס-פז:
למה הוא לא רוצה להיות ממונה על החוק? אני מכיר את השר שטרית כאדם שאוהב לאגור סמכויות וחוקים. עכשיו הוא פתאום רוצה להיפטר מאיזו סמכות. זה פן חדש באישיות שלו.
לאה ענתבי:
הוא סבור, שכל הנושא הזה צריך להיות בתחום משרד הביטחון ולא בתחום של הרשויות המקומיות.
היו”ר אופיר פינס-פז:
האם החוק עד היום לא קבע מי השר הממונה?
לאה ענתבי:
לא היה כל חוק כזה. אני הייתי בפגישה אצל השר עם הנציגים הללו. דובר שם שהשר מבקש את הסכמת מרכז שלטון מקומי.
אלי בן שם:
הכל מתואם עם אדי אלדר.
לאה ענתבי:
לא חזרתם אלינו עם תיאום. בנוסף, השר ביקש למחוק את סעיף 2(2). גם עם שר הפנים הקודם סוכם שזה יימחק.
יעקב מרגי:
זאת לא חובה.
לאה ענתבי:
הנושא התקציבי הוא זה שמפריע למשרד הפנים.
היו”ר אופיר פינס-פז:
האם יש הסכמה למחוק את סעיף 2(2)?
יעקב מרגי:
לא. סעיף 2(2) הוא לא עצמאי, הוא תלוי בסעיף 2. לא הרשות המקומית תעשה את זה. בתוך בית יד לבנים יקיימו פעילויות. אם לא זה, מה יתקיים בבית יד לבנים? לא כל תמיכה היא כספית.
לאה ענתבי:
תמיכה כזאת יכולה להיחשב גם כתמיכה כספית. תמיכה כספית היא לא בתחום הרשות המקומית, אלא בתחום משרד הביטחון.
יעקב מרגי:
צודקת. זאת לא הכוונה. סעיף 2(2) הוא חלק בלתי נפרד מסעיף 2 רבתי. הכוונה היא לא לפתוח עוד אגף שיקום של משרד הביטחון. לא מדובר בתמיכה כספית. זה מאפיין את הפעילויות של בית יד לבנים.
היו”ר אופיר פינס-פז:
הממשלה רואה את זה אחרת.
הלן מור:
המכתב הזה הגיע אלינו רק עכשיו, ואני יכולה לומר ששני דברים לא מקובלים עלינו. בנוגע לתקציב - הנושא הזה היה מתוקצב מאז ומעולם על ידי הרשויות המקומיות. החוק הזה נועד לעגן מצב קיים ולעשות סדר בכל הנוגע לבתי יד לבנים.
הנושא הזה של העברת האחריות לשר הביטחון היא לא מן העניין. אם התקציב בה מהרשויות המקומיות, אין הגיון ששר הביטחון יורה לרשויות המקומיות לעשות זאת. בבתי יד לבנים יש פעילויות מעורבות, פעילויות אזרחיות שמתבצעות מעבר לנושא ההנצחה, ולכן אין מקום ששר הביטחון יהיה ממונה על החוק הזה, והוא מתנגד לזה. העמדה שלנו היא לקבל את הצעת החוק המקורית, שהתקצוב יבוא מהרשויות המקומיות.
היו”ר אופיר פינס-פז:
קודם כל אני לא מציע לך לדבר בשם שר הביטחון. אין לך מושג אם הוא מתנגד לזה או לא. יש שר ביטחון חדש, ואת בוודאי עוד לא הספקת להחליף איתו דברים בנושא הזה. תגידי שאת מתנגדת, תגידי שזאת עמדת המשרד. אני בשעה 18:30 נפגש עם שר הביטחון, ויכול להיות שאני אשכנע אותו לתמוך בזה. כולם מדברים בשם השרים. כאשר הייתי שר הפנים, מה לא היו אומרים בשמי.
נאווה שוהם:
אני יושבת ראש ארגון אלמנות ויתומי צה"ל. נבחרתי לפני חודש וחצי. אני רואה את היוזמה של ההורים השכולים כיוזמה ברוכה וחשובה. אני רוצה להעיר, כי מקומן של אלמנות צה"ל חסר בסעיף 3(2).
היו”ר אופיר פינס-פז:
למה הוא חסר?
נאווה שוהם:
אין לי מושג, אבל אני אעריך את זה אם ההורים השכולים יסכימו להכניס אותנו.
היו”ר אופיר פינס-פז:
זו בטח טעות קולמוס.
נאווה שוהם:
בסעיף 3(1) כתוב שמי שאמור להיות בוועד המנהל אלה שני עובדי הרשות המקומית. סעיף 3(2) אומר שיהיו חברים 3 נציגי המשפחות השכולות-יד לבנים.
אלמנות ויתומי צה"ל היו עד לפני 15 שנה חלק מארגון יד לבנים. מסיבות מסוימות – שבסניפים מסוימים כן יצגו את אלמנות ויתומי צה"ל ובסניפים אחרים לא יצגו את אלמנות ויתומי צה"ל - החליטה יו"ר דאז להוציא את אלמנות ויתומי צה"ל מארגון יד לבנים.
היו”ר אופיר פינס-פז:
אז יש לך הזדמנות היסטורית להחזיר אותם לארגון.
נאווה שוהם:
אני התאלמנתי ב-1982 כאשר הייתי תושבת ראשון לציון, ואני לא הרגשתי באפליה. הבנתי שזה היה נכון לסניף מסוים. היו"ר שלנו הודחה מתפקידה, היו בחירות דמוקרטיות ואני זכיתי ברוב קולות. זכיתי לשיתוף פעולה עם יו"ר יד לבנים. ההורים השכולים רוצים מאוד בפעילות משותפת עם האלמנות ביד לבנים. אני הייתי רוצה שזה יבוא לידי ביטוי בחוק, שתהיה נציגה של אלמנות צה"ל בוועד המנהל. כאן כתוב שיהיו 3 נציגי ארגון המשפחות השכולות.
היו”ר אופיר פינס-פז:
פיני, יש כאן ויכוח, שהציגה אותו הגברת ענתבי ממשרד הפנים. הגיע אלינו מכתב משר הפנים שמנהל את מאבקכם, אבל יכול להיות שהוא מנהל מאבק שלא צריך לנהל אותו. הוא טוען, שהדבר הזה עלול לגרור תוספת תקציבית. הוא דורש שיהיה רוב לנציגי הרשות המקומית בוועד המנהל. מהי העמדה של המרכז לשלטון המקומי?
פיני קבלו:
אני יודע שאדי אלדר הלך לקראת יד לבנים ותקצב איש תחזוקה ואת יתר ההוצאות הנלוות לזה. מעבר לזה, משרד הביטחון מתקצב את כל הנושא של ההנצחה. הרשויות לא יכולות לקחת על עצמן את כל הנושא הזה. אם משרד הביטחון לוקח את האחריות הכספית, הוא ימנה את האנשים שלו בדירקטור. אם יש חלק לרשות המקומית בפרוייקט הזה, אז כמובן שהנציגים שלה יהיו בדירקטור. אני חושב, שאתם צריכים לברך על כך.
יעקב מרגי:
אנו נותנים לרשות 2 נציגים מתוך 5.
אלי בן שם:
גם היו"ר הוא נציג הרשות המקומית.
לאה ענתבי:
ליו"ר אין זכות וטו.
היו”ר אופיר פינס-פז:
לסיכום, מהי העמדה שלכם?
פיני קבלו:
אנחנו נקבל את זה. יש הסכמה בנושא הכספי. העיריות מוכנות לממן איש תחזוקה שיתחזק את המקום.
היו”ר אופיר פינס-פז:
בחוק כתוב הכל.
יעקב מרגי:
לא.
היו”ר אופיר פינס-פז:
כך אפשר להבין.
פיני קבלו:
היו לפני זה מספר דיונים, בהם אני הבעתי את דעתי.
היו”ר אופיר פינס-פז:
אבל עכשיו שר הפנים מתנגד באופן מוחלט.
פיני קבלו:
אם זה נופל עלינו, גם אנחנו מתנגדים. אנו מוכנים לסייע: לממן איש אחזקה.
נטאשה אפשטיין:
סעיף 2(2), שמדבר על תמיכה במשפחות חיילים שנספו במערכות, לא מקובל עלינו. זה תפקיד של מערכת הביטחון והביטוח הלאומי. אני לא מבינה למה זה צריך להיות תפקיד של הרות. אני יודעת שכתוב "רשאית", אבל אני גם יודעת איך זה בסופו של דבר מתפרש.
עמדתנו זהה לעמדת משרד הפנים בנוגע לסעיף 5. אם זה משמר את המצב הקיים, אני לא רואה צורך להכניס אמירה כזאת גורפת.
מוחמד כעבייה:
אנחנו תומכים בחוק. בבית יד לבנים יש מורשת הבדואים ומורשת הקרב. אנחנו מבקשים להוציא אותנו מהחוק.
היו”ר אופיר פינס-פז:
כלומר, העמדה של חה"כ והבה מקובלת עליך.
מוחמד כעבייה:
אנחנו רוצים שיוציאו אותנו מהחוק.
היו”ר אופיר פינס-פז:
האם זה לא יגרום לכם נזק?
מוחמד כעבייה:
לא.
היו”ר אופיר פינס-פז:
מי ממן אתכם?
מגלי והבה:
משרדי הממשלה.
מוחמד כעבייה:
אני רוצה להזמין אותך לבקר בבית יד לבנים.
היו”ר אופיר פינס-פז:
אני אשמח לבוא לצומת המוביל.
יעקב מרגי:
המבנה הוא של העירייה. מאחר ועבר הרבה זמן, אנשים לא קוראים את החוק כמו שצריך. נכון שהרישא של סעיף 5 היא מזעזעת, אבל תמשיכו לקרוא עד הסוף: "פעילות בית יד לבנים תמומן מתקציב הרשות המקומית שבתחומה הוא נמצא, כפי הדרוש להוצאות קיומו, החזקתו, פיתוחו וניהול פעילויותיו, מתרומות שיגויסו בהתאם להוראות תקנון ארגון יד לבנים, ומהכנסותיו".
היו”ר אופיר פינס-פז:
זה גם וגם ולא או זה או זה. אף אחד לא חושב, כולל משרד הפנים, שהעירייה לא צריכה לשלם עבור פעילות יד לבנים, ואף אחד לא חושב שאסור לגייס תרומות.
יעקב מרגי:
לא התכוונו להעמיד פה דברים שלא היו.
היו”ר אופיר פינס-פז:
אז נדאג שכך זה יהיה כתוב.
יוסי הררי:
פרט לנאווה, כולכם מדברים על בית יד לבנים ואין דבר כזה. בית יד לבנים זה לכל בני ישראל, ולכן אנו מדברים על בית יד לכל הבנים.
אנחנו מדברים על הנצחה, מורשת ופעילות בטיפול במשפחות. אנחנו מטפלים במורשת, בהנצחה ובמשפחות. אם ארגון היתומים והאלמנות ירצה, נטפל גם בהם. אנחנו כבר מטפלים באלמנות, מעצם זה שהאלמנות הן אלמנות של בנים שלנו. אנחנו הורים גם לבעליהן לשעבר של האלמנות.
אנחנו רוצים את החוק הזה, כי משהו הלך עקום. בפועל יש 42 בתי יד לבנים. בהתיישבות העובדת אין אף אחד, ובאוקטובר ייחנך הראשון במועצה האזורית עמק חפר. הכל נעשה מתרומות ומעזרה של הרשות, לפי רצונה ולא על פי חוק.
היות ואני מבוגר מכל הנוכחים כאן, אני רוצה להספיק לראות את החוק מתבצע. לפי התהליכים עד עכשיו, אנחנו לעולם לא נסיים את החוק. החוק בנוסחו הקיים מתוקן על ידי שר הפנים. הוא בא להסדיר מצב קיים, כדי שהתכנים בבית ייקבעו על ידנו. אין פה עניין תקציבי, כי אותו תקציב קיים היום. היום הרשות המקומית בראשון לציון, נתניה וחיפה, מחזיקה את בית יד לבנים, מחזיקה מנהל, מחזיקה שירות לניקיון ואיש תחזוקה. על מה אנחנו מדברים? אנחנו בסך הכל מדברים על מי ינהל את הבית הזה, כדי שהוא ימלא את ייעודו. אני מבקש לקבל את החוק כפי שהוא, עם תיקונים של מי שחושש מגלישה תקציבית.
אמל נסראלדין:
אני רוצה לחזק את דבריו של חה"כ והבה. לדרוזים ולבדואים יש משהו מיוחד. יש לנו כמה סניפים, ואנחנו מנהלים את זה על פי טהרת המשפחות השכולות. אין לנו שום עסק עם המועצות המקומיות.
היו”ר אופיר פינס-פז:
מי מממן את הארגון שלכם?
אמל נסראלדין:
יש לנו תקציב משלנו.
היו”ר אופיר פינס-פז:
מאיפה?
אמל נסראלדין:
היה תקציב של הממשלה לעדה הדרוזית.
היו”ר אופיר פינס-פז:
ישיר מהממשלה.
אמל נסראלדין:
קיבלנו אישורים של יצחק רבין, בגין, אריק שרון. אל תחזירו אותנו אחורה.
יעקב מרגי:
לא. זו לא הכוונה.
היו”ר אופיר פינס-פז:
במקום לייתר אתכם, אנחנו נכתוב שבתי יד לבנים הדרוזים והבדואים יקבלו את תקציבם מהממשלה. אנחנו ממסדים מצב קיים לכולם, והמצב הקיים שלכם הוא שונה.
אמל נסראלדין:
אנחנו מבקשים שגם המועצות המקומיות יהיו מעורות.
מוחמד כעבייה:
אנחנו רוצים שיוציאו אותנו מהחוק הזה. אנחנו נדאג שיהיה חוק אחר.
היו”ר אופיר פינס-פז:
אני רוצה להגיד מה עולה להצבעה. אני צריך להתחשב בזה שהממשלה מנסה לחזור בה מעמדתה במובנים מסוימים. סעיף 2(2) ירד. סעיף 3 יאמר: כי בוועד המנהל יהיו 7 חברים, בהם עוד נציג לרשות המקומית ונציג או נציגה לאלמנות וליתומים. כך 3 נציגים יהיו מהרשות המקומית, 3 נציגים יהיו לארגון בית יד לבנים ונציג אחד לארגון היתומים והאלמנות. סעיף 5 ינוסח מחדש: "הרשות המקומית שבתחומה הוא נמצא, תסייע להוצאות קיומו, החזקתו, פיתוחו וניהול פעילויותיו כמידת האפשר". לא צריך להזכיר את הנושא של תרומות.
אלי בן שם:
מה זה כמידת האפשר? מה יקרה אם ינתקו אותנו מהחשמל?
היו”ר אופיר פינס-פז:
היום גם עוזרים לכם כמידת האפשר.
יעקב מרגי:
אבל בגלל זה אני הכנסתי את זה לחוק.
היו”ר אופיר פינס-פז:
אני מבין מה שאתם אומרים, מה שהשלטון המקומי אומר ומה שמשרד הפנים אומר. אני מוכן לקבע בחוק את אחריות הרשות המקומית, מבלי שתבקשו בלי סוף. המצב הקיים הוא כמידת האפשר. בנוסף, אנו מחריגים את הדרוזים והבדואים בנוסח הבא: "מוסדות יד לבנים, שמתוקצבים שלא באמצעות הרשות המקומית אלא באמצעות תקציבי ממשלה, לא נכללים בחוק". אני לא רוצה להגיד בדואים ודרוזים, כי אז יחשבו שאני מפלה אתכם לרעה.
יעקב מרגי:
אני חוזר לסעיף 3. יש מקומות בהם אין פעילות של ארגון יתומים ואלמנות. אני כחבר כנסת קיבלתי מכתבים גם מיתומים.
היו”ר אופיר פינס-פז:
האם אתה משתתף באזכרות בימי הזיכרון? האם אתה עד למעמד הנחת הזרים?
יעקב מרגי:
כן. אני מניח זר בשם הממשלה.
היו”ר אופיר פינס-פז:
אז אתה יודע שיש זר מטעם ארגון יד לבנים ויש זר מטעם ארגון יתומים ואלמנות צה"ל.
קריאה:
אבל יש גם זר מטעם ארגון נכי צה"ל.
היו”ר אופיר פינס-פז:
פרופורציה של שלוש לאחד זה יפה.
אלי בן שם:
עד שנאווה הגיעה ארגון אלמנות ויתומי צה"ל אמר שלא מעניין אותו הנושא של הנצחת הנופלים. יותר מזה, כאשר יו"ר יד לבנים בירושלים ואני הוצאנו מכתבים להזמין את האלמנות לפעילות, קיבלנו מכתב מעורך דין שאנחנו עוברים על החוק כי אסור לנו לפנות לאלמנות. אני לא רוצה להגיע למצב, שבו לחלק מהבתים לא יגיעו אלמנות, וקשה יהיה למנות נציג.
היו”ר אופיר פינס-פז:
אז לא ימנו נציג.
אלי בן שם:
ואז יהיו רק 6 נציגים.
היו”ר אופיר פינס-פז:
נכון.
אלי בן שם:
אז תכתוב את זה.
היו”ר אופיר פינס-פז:
זה ברור. אם אין ארגון יציג שיש לו תעודה, לא צריך למנות נציג.
אמל נסראלדין:
זה לא ברור בשטח.
היו”ר אופיר פינס-פז:
אם אין ארגון יציג שיש לו תעודה של מינהל תקין, לא צריך למנות נציג.
אלי בן שם:
בחלק מהבתים אלמנות לא מגיעות לפעילות.
היו”ר אופיר פינס-פז:
יש פה גם חברי כנסת שלא באים לפעילות. האם אני יכול להפוך אלמנה שהיא לא פעילה ללא אלמנה? הלוואי ויכולתי. אלמנה היא אלמנה גם אם היא לא פעילה. מוכרחים לתת ייצוג גם לאלמנות. תשתפו איתם פעולה.
אלי בן שם:
אבל אם לא תהיה נציגה, יהיו רק 6 נציגים.
היו”ר אופיר פינס-פז:
כן, יהיו רק 6 חברים.
אלי בן שם:
מה יהיה אם תהיה הצבעה?
נאווה שוהם:
אני מוכנה להתחייב שתהיה נציגה.
היו”ר אופיר פינס-פז:
תפתרו בעיות. בשביל זה אתם קיימים. אם הכל היה מסודר לא היה צריך אתכם.
יעקב מרגי:
אני מבקש ניסוח אחר לסעיף 5. המצב הקיים טוב יותר מהניסוח המוצע.
היו”ר אופיר פינס-פז:
לא, אני מנציח את המצב הקיים.
יעקב מרגי:
אז אני מוותר על כל סעיף 5.
נטאשה אפשטיין:
לגבי התוספת שנוגעת לבדואים ולדרוזים, זה רק בהליכי חקיקה עכשיו. זה לא קיים עדיין. אני לא מבינה, למה זה מקלקל.
היו”ר אופיר פינס-פז:
יבואו אליהם מהממשלה ויגידו להם שלא יתקצבו אותם יותר, אלא רק הרשויות המקומיות.
נטאשה אפשטיין:
ברגע שאתה מוריד את הסעיף התקציבי, החוק הוא לא תקציבי. איך זה פוגע בבדואים ובדרוזים?
יעקב מרגי:
אני מסכים שתשאיר את סעיף 5 בניסוח שלך.
היו”ר אופיר פינס-פז:
נמלכת בדעתך בצדק.
אלי בן שם:
אנחנו רוצים שהמצב הקיים יישמר, ומה שאתה קודם יגרום לנו נזק.
היו”ר אופיר פינס-פז:
לא.
אלי בן שם:
מה זה כמידת האפשר? אני באתי לראש עיריית ראש העין ואמרתי לו שאני נותן לו כסף להקים בית יד לבנים, והוא אמר לי שזה לא מעניין אותו כי הוא רוצה מקווה.
היו”ר אופיר פינס-פז:
ככה אמר לך משה סיני?
יעקב מרגי:
אני לא מאמין על משה סיני.
אלי דהאן:
אני יו"ר סניף ירושלים, שמייצג למעלה מ-3,000 חללים. יש לנו 1,500 משפחות פעילות. 10 שנים אני נאבק עם ראש העיר בירושלים. הוא אמר לי שאני אקבל את התקציב במידה ואני אעסיק בן אדם שהוא רוצה. הוא עסקן פוליטי. אני אמרתי לו, שאנחנו מוותרים על התקציב. 10 שנים לא קיבלנו אגורה, בגלל שלא הסכמנו שהוא יעסיק בן אדם. השליטה הזאת טרפדה לנו את כל פעילות יד לבנים. את זה אנחנו מנסים למנוע.
היו”ר אופיר פינס-פז:
זה סיפור מאוד קשה, שנוגע להתנהלות השלטון המקומי. אחת הסיבות שאני רוצה לחוקק חוק שיקבע שתי קדנציות לראשי רשויות, זה כדי למנוע זאת.
יעקב מרגי:
אחראי נשיאי בית המשפט יבואו גם ראשי רשויות.
היו”ר אופיר פינס-פז:
נקבע שיכהנו 7 שנים. זה נכון וצודק, כי אחרת מדובר בשריפים שאי אפשר לדבר איתם. הם לא סופרים אף אחד.
אלי בן שם:
בעיריית לוד מונה ממונה מטעם משרד הפנים. ביקשתי ממנו לעזור לנו, והוא אמר שרשום שיש לנו 4 עובדים בשכר, ואנחנו לא ראינו עובד אחד.
היו”ר אופיר פינס-פז:
האם אתם מעדיפים את הניסוח: "תסייע במסגרת תקציבה"?
יעקב מרגי:
כן. ממילא התקציב שלה מפוקח ומבוקר על ידי השר.
לאה ענתבי:
זה רק שינוי סמנטי. המילים: "כמידת האפשר" זה משהו מאוד מעורפל. זה לא ברור. שמענו שזה לא צילום המצב הקיים. אני זוכרת את הסיפור מירושלים.
היו”ר אופיר פינס-פז:
זה שאת לא מרוצה ואלי לא מרוצה, מראה שצדקתי.
לאה ענתבי:
אני רק רוצה להגיד שזה לא צילום המצב הקיים.
היו”ר אופיר פינס-פז:
זה המצב הקיים, לדעתי.
לאה ענתבי:
אפשר להגיד: שהממשלה תתקצב את זה, כמו שעשו בחוק האזרחים הותיקים. כאשר מוסיפים מטלה חדשה, אומרים שהממשלה תתקצב את זה.
היו”ר אופיר פינס-פז:
אנחנו נכתוב שמשרד הפנים יתקצב את זה. כאשר השר ישמע את התוצאה של הדיון, הוא לא יאהב את מה שעשתה כאן נציגתו.
נטאשה אפשטיין:
אם רוצים לשמר את המצב הקיים צריך להוריד את הסעיף הזה.
היו”ר אופיר פינס-פז:
ציפיתי שתאמרי את הדברים האלה חצי שעה לפני. עידו יקרא את החוק ואנחנו נצביע עליו.
עידו בן יצחק:
שם החוק צריך להיות: בתי יד לבנים", כי מדובר ביותר מבית אחד. קורא סעיף 1: "מטרתו של חוק זה להסדיר את אופן ניהולם של בתי יד לבנים כמקומות להנצחת חללי מערכות ישראל...". את ההמשך יכול להיות שנצטרך למחוק בהתאם לסעיף 2(2).
2. רשות מקומית רשאית להקים בתחומה בית יד לבנים, שיתקיימו בו פעילויות אלה:
(1) הנצחת חללי מערכות ישראל, שימור ותיעוד זכרם
(2) חינוך לערכי מורשת קרב, גבורה והתנדבות בקרב בני הנוער והקהילה.
(3) פעילות תרבותית הולמת
3. (א) בית יד לבנים ברשות המקומית ינוהל בידי ועד מנהל, ואלה חבריו:
(1) שלושה עובדי הרשות המקומית, בעלי רקע או ניסיון מתאימים, שימנה ראש הרשות המקומית ואחד מהם יהיה היושב ראש.
(2) שלושה נציגי ארגון המשפחות השכולות – יד לבנים (בחוק זה – ארגון יד לבנים), שהם תושבי הרשות המקומית, כפי שיקבע הארגון.
(3) נציג ארגון האלמנות והיתומים, שהוא תושב הרשות המקומית, כפי שיקבע הארגון.
(ב) חבר הוועד המנהל יתמנה לתקופה של חמש שנים.
(ג) נציג שמונה לפי סעיף קטן (א)(2) לא יקבל שכר בעד שירותיו במילוי תפקידו בוועד המנהל.
תומר רוזנר:
אנחנו נצטרך להוסיף לסעיף 4 סעיף שמסדיר מינויים כלליים, סעיף סטנדרטי בחוקים כאלה.
עידו בן יצחק:
קורא סעיף 4: הוועד המנהל של בית יד לבנים יציג בפני מנהל מחלקת החינוך או התרבות ברשות המקומית שבתחומה הוא נמצא, הצעת תכנית עבודה שנתית. תכנית העבודה השנתית של המחלקה תיקבע, בין היתר, בהתחשב בהצעה כאמור.
5. הרשות המקומית תסייע במסגרת תקציבה להוצאות קיומו, החזקתו, פיתוחו וניהול פעילויותיו.
לאה ענתבי:
האם מחקתם את המילים: "כמידת האפשר"?
היו”ר אופיר פינס-פז:
שאלתי מה אתם רוצים.
יעקב מרגי:
אמרת שזה מעורפל.
לאה ענתבי:
אמרתי שזה מעורפל, אבל עכשיו זה בדיוק ההפך.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אז נחזור לניסוח: "כמידת האפשר".
עידו בן יצחק:
קורא סעיף 6: "שר הפנים ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי, בהסכמת שר הביטחון, להתקין תקנות לביצועו".
היו”ר אופיר פינס-פז:
למה בהסכמת שר הביטחון. שר הביטחון לא נותן שקל. מה ששר הפנים ירצה הוא יעשה. שר הביטחון לא מעורב בחוק. זה מה שביקשתם, זה מה שקיבלתם.
הלן מור:
אנו ביקשנו שכן תהיה מעורבות.
היו”ר אופיר פינס-פז:
בשום פנים ואופן לא. או שתשתתפו במימון, או שלשר הביטחון לא תהיה נגיעה לחוק.
אלי בן שם:
הם ממנים את כל מה שקשור להנצחה. הם מתקצבים את זה במאות אלפי שקלים.
היו”ר אופיר פינס-פז:
נאמר: "בהתייעצות עם שר הביטחון".
עידו בן יצחק:
הסעיף הבא יהיה סעיף סייג על התחולה, שיקבע שהחוק לא יחול על בית יד לבנים שמיועדים לפעילות כלל ארצית.
היו”ר אופיר פינס-פז:
תמצאו נוסח שמחריג את הבדואים והדרוזים.
מוחמד כעבייה:
אנחנו נעשה חוק אחר לגמרי.
יעקב מרגי:
נעזור להם.
עידו בן יצחק:
קורא סעיף 7: "על בית יד לבנים שהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה, יחולו הוראות חוק זה, ואולם חברי ועד מנהל או בעלי תפקיד דומה בבית יד לבנים כאמור יחדלו לכהן בתפקידם בתום—מיום תחילתו של חוק זה".
היו”ר אופיר פינס-פז:
מה קורה עם אלה שמכהנים היום?
אלי בן שם:
אין כאלה שמכהנים היום.
היו”ר אופיר פינס-פז:
מי מנהל את בית יד לבנים בירושלים?
אלי דהאן:
אין ועד מנהל. ראש העיר פירק את העמותה ופיטר את הוועד.
אלי בן שם:
יש מנהל בית, אבל אין ועד מנהל.
תומר רוזנר:
האם יש בתי יד לבנים שיש בהם עמותות?
אלי בן שם:
שניים שפירקו אותם.
היו”ר אופיר פינס-פז:
אנו נעבור להצבעה על הצעת החוק.
ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
החוק עבר. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:15