פרוטוקול ועדה

DOC 7,301 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שני פרוטוקול מס' מישיבת ועדת הכספים מיום שני, כ"ג בתמוז, התשס"ז (9 ביולי, 2007) בשעה 12:40 סדר היום: צו מס קניה (פטור)(תיקון), התשס"ז-‏2007 צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 16), התשס"ז-2007 (יבוא עגלים לישראל, חומוס, מכס כניסה לישראל) נכחו: חברי הוועדה: אלי אפללו – היו"ר חיים אורון שי חרמש יעקב ליצמן ניסן סלומינסקי ראובן ריבלין מוזמנים: משרד האוצר: בועז סופר קובי בוזו רקפת ישי ענבל קורקוס איריס ויינברגר משרד החקלאות ופיתוח הכפר: צביקה כהן לירןו תמיר פנחס מהר"ם – מרכז מדור גידולי שדה, ארגון עובדי הפלחה ייעוץ משפטי:שגית אפיק, מירב תורג'מן ייעוץ כלכלי:סמדר אלחנני מנהל הוועדה: טמיר כהן רשמת פרלמנטרית:לאה קיקיון צו מס קניה (פטור)(תיקון), התשס"ז-‏2007 צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 16), התשס"ז-2007 (יבוא עגלים לישראל, חומוס, מכס כניסה לישראל) היו”ר אלי אפללו: שלום לכם, אני פותח את הדיון. הנושא הראשון – צו מס קניה. בועז סופר: מדובר על פטור ממס קניה במעבר היבשתי לירדן. המעבר היבשתי הוא מעבר גבול ככל דבר. אנחנו מבקשים לתקן את צו מס הקניה לגבי אלה שחוזרים מביקור בירדן. ניסן סלומינסקי: כשהם באים מירדן לישראל? בועז סופר: למי שנכנס לירדן בבוקר ויוצא בערב – שום הקלה בתעריפי מכס. יש רשימה של מוצרים כמה אפשר להכניס. עד יומיים – אין לך שום דבר, למעט כמה זוטות, אחר כך – בין יומיים ושבועיים ולאחר שבועיים. מה שאנחנו כרגע מבקשים זה לעשות את זה יותר פשוט: אל"ף- להשוות את מצבם של היוצאים מהגבול היבשתי בירדן למצבם של הנוסעים בגבול ימי או אווירי –ל-200 דולר. מותר להביא - -עדיין אנחנו מבקשים לבוא ולומר את הדבר הבא: מכיוון שאנחנו מודעים לזה שהמעבר היבשתי הוא לא ימי ולא אווירי, ואנשים לפעמים יוצאים כדי לבקר את קרובי משפחתם וחוזרים באותו יום, או למחרת, אז אנחנו אומרים שעד יומיים – שום דבר, ואנחנו אפילו מרחיבים. אנחנו מחמירים: אנחנו אומרים שגם יציאה לשלושה ימים לא תזכה בשום דבר, ולאחר שבחנו וראינו את היציאות – המון פעמים יציאות לקרובי משפחה זה 3 ימים בסוף שבוע. אנחנו מבקשים להחמיר אתם ולא לאפשר להם, ומצד שני – מי שמגיע ליותר משלושה ימים, שחזקה עליו שהוא באמת לא בא רק לביקור משפחתי, אנחנו אומרים שנשווה את מצבו כאילו הוא יוצא מישראל מכל שאר היציאות. איריס ויינברגר: רק צריך להבהיר שמדובר על כל המעברים היבשתיים – גם ירדן וגם מצרים. היו"ר אלי אפללו: שאלה להבהרה – אם הוא שוהה 4 ימים? איריס ויינברגר: 4 ימים- הוא יהיה זכאי. שגית אפיק: זה יוצא החמרה מסוימת בין היום השני ליום השלישי, ביחס למצב הקיים. ניסן סלומינסקי: רוב היוצאים במעברים האלה – לכמה זמן הם יוצאים? בועז סופר: עד שבוע. איריס ויינברגר: גם הסכנה היתה של ניצול לרעה. שי חרמש: אחד ל- 100 אלף – מה זה משנה? ניסן סלומינסקי: יכול להיות - - שהפטור הזה - - ייצא וייכנס. בועז סופר: הרעיון הוא לנסות למנוע ניצול לרעה. איריס ויינברגר: ההערכה היא כזו: כשאדם יוצא דרך האוויר הוא חייב להוציא סכום נכבד מכיסו בשביל הטיסה, וכו', ואז המחשבה היא שאדם לא יטוס רק בשביל ה- duty free, רק בשביל הפטור ממס. פה הוא יכול לעבור - - היו”ר אלי אפללו: אנחנו נישאר עם הבקשה – על פי מה שהגישו. איריס ויינברגר: יש תיקון נוסף – הנושא של ההשוואה. פסקה 2- תושב חוזר. אני רוצה להבהיר: בנושא של המעבר היבשתי – בעיקר יש כאן הטבה ולא החמרה. זה רלבנטי גם לצו תעריף המכס, וזה תיקון מקביל. צו מס קניה –פטור מגיע אליכם לפני פרסום, וצו תעריף המכס מתפרס, היות והיה מדובר על העלאה של יום אחד, אז פרסמנו ואתם אמורים לאשר את ההעלאה. התיקון הנוסף, ב- (ב) יש כאן הטבה בצו מס קניה – פטור, לתושבים חוזרים, שיש להם פטור גם כך על חפצים ועל חפצי בית. עשינו תיקון שיצר מצב שאם אדם קיבל בעבר פטור ויצא את הארץ, ושב לכאן – אמרנו שהוא לא יוכל לקבל פטור שנית. כשבחנו את זה, ראינו שיש צורך. יש היום סיטואציות שאנשים עולים לארץ, יוצאים וחוזרים אחרי 6 או 7 שנים, ובעצם, המצב שלהם הוא כמו תושב חוזר שצריך לקבל שוב את מלוא הזכויות ולסייע לו. ולכן קבענו תקופת צינון של 6 שנים. היו”ר אלי אפללו: מי בעד? מי נגד? מי נמנע? תודה, אושר. אנחנו עוברים לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין – תיקון מס' 16. בועז סופר: שני נושאים שעניינם מכס על תוצרת חקלאית. הראשון – עגלים. העגלים היום פטורים ממס, עד 240 ק"ג. אנחנו קוראים לזה "עגלים לפיטום", ולכן המכס הוא אפס. כאשר אנחנו מדברים על מעל 240 ק"ג המכס הוא כשקל לקילו. שוקלים משלוח שלם, ואני לא אלאה אתכם בפרטים הטכניים – ואז, מחשבים ממוצע. מה שקורה זה ששיעור המכס השולי על עגלים שמשקלם 242 ק"ג, 245 ק"ג ו- 247 ק"ג, הופך להיות גבוה מאד וחשבנו ליצור איזושהי הדרגה. לכן, הצו שמונח לפניכם אומר את הדבר הבא- עד 240 ק"ג, אין שום הבדל, יש מכס של אפס. מעל 250 ק"ג גם אין שום שינוי, ובין 240 ל- 250 ק"ג קבענו בתיאום עם משרד החקלאות מכס קצוב של 25 שקלים. בפועל – זו רק הורדה. יש אפשרות תיאורטית שזה יהיה העלאה, אבל בפועל זו רק הורדה, החלקה, סיוע - - ניסן סלומינסקי: 240 ק"ג זה משהו שרירותי או - - בועז סופר: זה היה 220 ק"ג. כדי להוריד את המכס על הפיטום ובתיאום - עלינו ל- 240 ק"ג, ובמקרה הזה אנחנו פשוט רוצים למנוע את השרירותיות – כלומר, עד הגיע עד ל – 241ק"ג, הוא כבר ממוסה - - ניסן סלומינסקי: העגלים האלה מגיעים באוניות? בועז סופר: כן. ניסן סלומינסקי: בצורה כזו ששם אם הם מרזים – הם מורידים את גובה המשקל שלהם, ואחר כך הם מתחילים להעלות. ככה אף אחד לא ישלם מס. בועז סופר: יש הבדל בין עגלים לפיטום לבין עגלים לשחיטה. כאשר אתה מביא עגל לפיטום הרעיון הוא שאתה נותן למגדל - - הוא זה שבעצם מגדל אותו. הבאת את חומר הגלם, הוויכוח על הממוצעים - - ניסן סלומינסקי: לא מביאים עגלים כבדים? בועז סופר: ראה זה פלא- אדם או יבואן לא יודע מה יהיה המשקל הסופי. לכן, באנו ואמרנו – בואו וניצור מעין מדרגה, לא משהו שהוא שחור ולבן. חיים אורון: לפי דעתי, הנושא הזה, כאשר אני הייתי שר חקלאות גרם למשבר עולמי עם האוסטרלים. מה היתה הטענה? בשלב מסוים רצו לשקול כל עגל, כי אמרו שהמשקל הממוצע - - זה היה הפתרון היחידי שהאוסטרלים אולי היו מוכנים לקבל, כי הם אמרו: המשקל הממוצע הוא 240 ק"ג אבל יש בתוכו עגלים של 400 ק"ג, ועגלים של 100. עגלים של 400 ק"ג הולכים ישר לשחיטה, וכל ההתנגדות של החקלאים, בצדק, היתה שזה היה רגיל להביא עגלים לשחיטה ולא עגלים לפיטום. כל הטכנולוגיות שהצענו למכס איך לשקול כל עגל בירידה מהאוטו – נדחו. קריאות: - - - חיים אורון: אז הוויכוח על הממוצעים - - קריאות: - - - צביקה כהן: יש את המשחקים על ה- 190 ו-270. יש קצת, אבל זה לא ברמה של ה- 400-500. בועז סופר: אנחנו קשובים, ערים - -. היו"ר אלי אפללו: טוב. נעבור לדבר הבא – בועז סופר: חימצה טריה. למעשה, אנחנו מבקשים למנוע פה ויכוחים וחיכוחים. הלכה למעשה, החימצה מגיעה רובה ככולה מיובשת ולכן, הפרט מכס שמאפשר יבוא במכס מופחת של חימצה טריה זה בבחינת פרצה שאנחנו היינו רוצים לסגור אותה. הוויכוחים והחיכוכים עם היבואנים הם כאילו לא ריאליים – הם אומרים שזו חימצה טריה, ואנחנו אומרים – אבל אין בשוק העולמי חימצה טריה. לכן, הסיטואציה נועדה לסגור פה פרצה במגדלים המקומיים. היו”ר אלי אפללו: יש מישהו שרוצה להעיר משהו? מי בעד? מי נגד? תודה, אושר בלי מתנגדים ובלי נמנעים. יש תיקון טעות טכנית, טעות סופר. שגית אפיק: פה באמת מדובר בתיקון טעות סופר. תקציב משרד מבקר המדינה מאושר על ידי ועדת הכספים. הוא מתפרסם ברשומות לצדו של תקציב המדינה. בתקציב שאישרה ועדת הכספים לשנת הכספים 2007 נפלה טעות סופר במספרי הסעיפים. במקום 02, 06 ו- 02 07 נכתב בטעות 0207 0208. נפלה טעות נוספת והיא נפלה במחלקת הרשומות בעת הפרסום עצמו. מבקר המדינה פנה לוועדה וביקש לתקן את הטעויות. אנחנו מציעים לתקן רק את הטעות הראשונה. את הטעות השניה, שנפלה במחלקת רשומות יתקן משרד המשפטים אם הוא ימצא לנכון, ויפנה אלינו את הטעות. התיקון לא נעשה מכוח סעיף 10 (א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט כי תקציב מבקר המדינה לא עובר קריאות במליאת הכנסת אלא מאשר רק בוועדה. לכן, הסמכות לתקן את הטעות היא בוועדה בלבד. היו"ר אלי אפללו: מי בעד? מי נגד? תודה, אושר. אני מודה לכולכם, הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 13:00