פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 312
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, א' באב התשס"ז (16 ביולי 2007), שעה 09:00
סדר היום: תקנות הבזק (זיכיונות) (הוראת שעה), התשס"ז-2007, בדבר ניכוי הסכומים
שהוצאו לצורך הפקה ושידור של חדשות ותכניות מקומיות מהתמלוגים
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד ארדן – היו"ר
ישראל חסון
דוד טל
מוזמנים:
עו"ד דנה נויפלד, משרד המשפטים
עו"ד ניר גרסון, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין
גבי רוזנברג, מנכ"ל קבוצת JCS, חברת HOT
יוסי לובטון, סמנכ"ל שיווק, חברת HOT
ייעוץ משפטי:
אתי בנדלר
יניב רוזנאי
מנהלת הוועדה:
לאה ורון
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
תקנות הבזק (זיכיונות) (הוראת שעה), התשס"ז-2007, בדבר ניכוי הסכומים שהוצאו לצורך הפקה ושידור של חדשות ותכניות מקומיות מהתמלוגים
היו"ר גלעד ארדן:
אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה כאשר על סדר היום תקנות הבזק (זיכיונות) (הוראת שעה), התשס"ז-2007, בדבר ניכוי הסכומים שהוצאו לצורך הפקה ושידור של חדשות ותכניות מקומיות מהתמלוגים.
בהתאם לסעיף 6כלחוק כפי שתוקן לאחרונה בוועדת הכלכלה בתיקון מספר 35 לחוק נקבע כי למשך שנה אחת ימשיך בעל הרשיון הכללי לשידורי כבלים להפיק ולשדר את החדשות והתוכניות המקומיות. צריך להזכיר שהחובה הזו הייתה אמורה לפוג ב-31 בדצמבר 2006 וחברי הכנסת גדעון סער ושלי יחימוביץ יזמו הצעת חוק שהאריכה את החובה הזאת עד לתום שנת 2007 ובהצעת החוק נקבע כי לשם מימון ההפקה והשידור יוכל בעל הרשיון לשידורי כבלים לנכות סכום של עד 25.5 מיליון שקלים חדשים מהתמלוגים שהוא משלם למדינה.
כמו כן בתיקון האמור הוסמך שר התקשורת, בהתייעצות עם המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין ובהסכמת שר האוצר וועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין ניכוי מהתמלוגים כאמור ובהקשר הזה התכנסנו כאן כולנו הבוקר.
ראוי לומר בהקשר הזה שחברי הכנסת סער ויחימוביץ מקדמים כעת הצעת חוק נוספת שנועדה להאריך את החובה הזאת עד תום 2008 ובעצם הצעת החוק הזאת הועברה בקריאה הטרומית והועברה לוועדת הכלכלה ואנחנו נדון בה בשבועות הקרובים.
אשר על כן מוצעות במסגרת התקנות שמונחות לפנינו הבוקר הוראות לעניין ניכוי הסכומים שהוצאו לצורך הפקה ושידור של חדשות ותוכניות מקומיות מהתמלוגים, ומונחת לפנינו בקשתו שר התקשורת אריאל אטיאס. יש כאן נציג של משרד התקשורת?
ניר גרסון:
אני מהמועצה לשידורי כבלים, אבל אני מקבל משכורת ממשרד התקשורת, כך שאני יכול להעביר מסרים.
היו"ר אלעד ארדן:
אנחנו מקיימים את בקשת השר גם אם הוא באופן אישי או נציגו הישיר לא נמצאים כאן. נקריא את התקנות, ואם יש מה לומר עליהן, נאמר, ואם לא, ננסה לאשר אותן.
דנה נויפלד:
אני אומר כמה מלים על התקנות עצמן. לפי החוק, הקיזוז הוא רק של מה שהוצא בפועל. זאת אומרת, הסכום המרבי הוא 25.5 מיליון שקלים אבל זה לא אוטומטית ולכך נועדות התקנות שמפרטות את ההליך, מה מוגש לחשבת משרד התקשורת והליך בדיקת החשבונות. זאת לא המחאה פתוחה אלא רק מה שמוצא בפועל, כאשר הסכום המרבי הוא 25.5 מיליון שקלים.
היו"ר גלעד ארדן:
נניח שהם מסוגלים לעשות את זה ב-20 מיליון שקלים אבל שווה להם להעמיס מדברים אחרים שהם מוציאים עוד 5.5 מיליון על ההוצאה הזאת כי ממילא זה מנוכה מהתמלוגים שהם צריכים להוציא. איך אתם יודעים לעשות את ההפרדה הזאת?
דנה נויפלד:
לשם כך אני צריכה את חשבת המשרד שתקועה בפקק, כי אני עצמי לא בודקת את החשבונות. יש להם דרך לבדוק את זה.
ניר גרסון:
חשבת המשרד בדרך לכאן ואני לא אוכל להסביר. אני מתנצל.
אתי בנדלר:
בדיוק זה היה אחד החששות שהועלו בעת הכנת הצעת החוק.
דנה נויפלד:
גם על ידי משרד המשפטים.
אתי בנדלר:
לכן הוסמך השר לקבוע בתקנות הוראות כדי שיאפשרו לבדוק שבאמת לא מעמיסים הוצאות שאינן קשורות להפקת החדשות המקומיות ויעמיסו את זה על הסעיף הזה.
ניר גרסון:
כפי שנקבע בחוק, נערכה התייעצות בין משרד התקשורת לבין המועצה טרם הותקנו התקנות.
תקנות הבזק (זיכיונות) (הוראת שעה), התשס"ז-2007.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 6כ(1), 6לו ו-59 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין שנתמנתה לפי החוק ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
(א) בתקנות אלה -
"בעל רשיון" – מי שקיבל לפי פרק ב1 לחוק רשיון כללי לשידורי כבלים כהגדרתו בסעיף 6א לחוק.
"הסכום המוכר" – סכום שלא יעלה על 25.5 מיליון שקלים חדשים, שהוציא בעל רשיון לצורך מימון ההפקה והשידור של משדרים כאמור בסעיף 6כ(א) לחוק.
"תקנות הזיכיונות" – תקנות הבזק (זיכיונות), התשמ"ח-1987.
(ב) מונחים אחרים בתקנות אלה יתפרשו כמשמעותם בתקנות הזיכיונות.
2. הוראת שעה לגבי שנת 2007
(א) לגבי תמלוגים לשנת הכספים 2007, רשאי בעל רשיון לנכות מסכום התמלוגים שעליו לשלם לפי תקנה 42 לתקנות הזיכיונות, את הסכום המוכר. ניכוי כאמור ייעשה בהתאם להוראות תקנה זו.
(ב) ניכוי סכומים שהוציא בעל רשיון לצורך מימון ההפקה והשידור של משדרים כאמור בסעיף 6כ(א) לחוק, ייעשה אחת לכל רבעון, במועד תשלום התמלוגים לפי תקנה 42(ד) לתקנות הזיכיונות (להלן – הזיכוי).
(ג) שלושים ימים לפני מועד הניכוי, ימציא בעל רשיון לחשב משרד התקשורת (להלן – החשב) תחשיב מפורט לעניין הניכוי באותו רבעון, שיצורפו אליו חשבוניות המעידות על ביצוע תשלום. החשב רשאי להורות לבעל רשיון על תיקונים שעליו לערוך בתחשיב שהמציא או על הבהרות או השלמות שעליו למסור, ובעל הרשיון יפעל לפי הוראות כאמור. בעל הרשיון לא יבצע ניכוי, אלא לפי הוראות החשב. לא הורה החשב כאמור, רשאי בעל הרשיון לבצע את הניכוי בהתאם לתחשיב שהמציא.
(ד) הסכום המנוכה מדי רבעון לפי תקנה זו, לא יעלה על סכום התמלוגים שמשלם בעל הרשיון באותו רבעון.
(ה) בתוך תשעים ימים מתום שנת הכספים 2007, ימציא בעל רשיון לחשב דוח כספי שנתי, מבוקר בידי רואה חשבון, אשר יכלול נתונים לעניין הסכום המוכר, לרבות פירוט מרכיבי ההפקה. הודיע השר כי הסכום שניכה בעל רשיון גבוה מהסכום המוכר, ישיב בעל הרשיון את הסכום שניכה ביתר, במועד תשלום התמלוגים הקרוב.
(ו) אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות תקנה 49 לתקנות הזיכיונות.
על החתום: אריאל אטיאס, שר התקשורת.
היו"ר גלעד ארדן:
אנחנו עכשיו במחצית השנייה. מה התרחש במחצית הראשונה? כבר עברנו שני רבעונים.
ניר גרסון:
אנחנו יכולים לענות באופן כללי, אבל התשובות שלנו לא יהיו מדויקות.
דוד טל:
אם התשובה לא מדויקת, זה לא רציני.
ניר גרסון:
אני לא האדם הנכון. אני יכול לתת לכם רק כמידת יכולתי. אתם צודקים.
דוד טל:
יש לי כאן הסתייגות מסוימת לגבי סעיף קטן (ג) שם נאמר ש"לא הורה החשב כאמור, רשאי בעל הרשיון לבצע את הניכוי בהתאם לתחשיב שהמציא".
אני לא חושב שזה נכון. אני צריך כאן את החשב שישמש לי כחותמת. זאת אומרת, חשב רשלן או חשב שלא מילא את תפקידו, לא עשה זאת, לא הורה כך ולא אחרת, הם ינכו כמו שנראה להם. אני חושב שבכל מקרה אנחנו צריכים לחייב קטגורית את החשב להורות כך או להורות אחרת.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה אומר למחוק את הסעיף הזה.
דוד טל:
נכון.
היו"ר גלעד ארדן:
להשאיר את כבעל הרשיון לא יבצע ניכוי אלא לפי הוראות החשב.
דוד טל:
נכון, כי אז יש לי את החותמת של החשב ואז אני יכול להיות בטוח שהדברים נעשים כפי שהם צריכים להיעשות. למה אני צריך לשחרר את החשב מחובה שהוא צריך לעשות אותה?
היו"ר גלעד ארדן:
אלה כספי מדינה. אני מניח שאם ספק היה מגיש חשבונית לתשלום הכבלים, למרות שהוא ביצע את העבודה, אם החשב שלהם היה בחוץ לארץ, הם היו בינתיים משלמים לספק.
דוד טל:
אני סבור שלא זה המצב. לכן אני חושב שאדוני יסכים אתי שיש מקום להוריד, אלא אם כן יסבירו לנו ויניחו את דעתי שזה בסדר.
אתי בנדלר:
אני אנסה. ברשותך, אני אנסה להסביר את הדברים.
היו"ר גלעד ארדן:
אלה כספי מדינה.
אתי בנדלר:
בהקשר הזה אני דווקא רוצה להגן על משרד התקשורת ואעשה זאת ככל שאני אוכל, למרות שלא נדברתי אתם כי הוראות מהסוג הזה מאוד מקובלות, כולל בהתקשרויות בין צדדים, התקשרויות מסחריות.
באופן כללי מטילים על צד להגיש דוחות מסוימים. אם הדוחות ערוכים בצורה ראויה והכול נראה תקין, לא מחכים לחותמת כי זה בעצם מעכב את הצד שזכאי לתשלום. בסופו של דבר על הוראת התשלום חותם החשב וגם כאן אם אנחנו רוצים להכות צד שלישי בהנחה שלא נותנים התייחסות פוזיטיבית בגלל רשלנות - אני מרשה לעצמי לכפור בהנחה הזאת, אבל נניח אפילו שנלך אתה – האם צד שלישי חיצוני למערכת הוא זה שצריך לשלם את מחדלי הרשלנות, אם היא קיימת, של עובד המדינה?
היו"ר גלעד ארדן:
מי אמר שזאת רשלנות?
אתי בנדלר:
אני כופרת בהנחה שמדובר ברשלנות, אבל הנחת המוצא של חבר הכנסת טל בשאלה שלו הייתה שאולי מדובר בחשב רשלן שלא בודק את זה כראוי ולכן אין מקום לשחרר אותו מהחובה לתת התייחסות פוזיטיבית, אם הבנתי אותך נכון.
דוד טל:
הבנת אותי מצוין. את אומרת שהכול נראה תקין, אבל אני צריך לוודא.
היו"ר גלעד ארדן:
כתוב שלושים ימים, כלומר, שלושים ימים לפני מועד הניכוי בעל הרשיון ממציא תחשיב מפורט ואז החשב – כתוב – רשאי להורות על תיקונים מסוימים. אני חושב שהסיפא לא מתייחס למצב שהוא הורה על תיקונים בתוך שלושים ימים ובעל הרשיון עוד לא הגיב, עברו שלושים ימים ואז הוא מנכה.
אתי בנדלר:
לא, ודאי שלא.
היו"ר גלעד ארדן:
הכוונה היא שבתוך שלושים יום החשב לא הגיב בגלל לתחשיב.
אתי בנדלר:
זה בדיוק המצב.
ניר גרסון:
זה עיקרון של דה-רגולציה שבאמת עושה את האיזון הנכון בין החובה של הרשות והכוח שלה לדרוש תיקונים והבהרות לבין הזכות של האזרח או של הגורם הפרטי כאן שלא להיות מעוכב סתם בגלל בירוקרטיה. זה בדיוק האיזון הנכון.
דנה נויפלד:
אם תשימו לב לסעיף קטן (ה), זה לא שבזה נגמר העניין. זאת אומרת, עדיין הבדיקה נעשית בסוף שנת הכספים עם דוח של רואה חשבון שביקר את הדוח הכספי. זאת אומרת, זה לא מסתיים רק בעניין של שתיקה וזהו.
יוסי לובטון:
הכספים מוצאים ולכן כמו שאמרה נציגת משרד המשפטים בסופו של דבר מדובר בסוג של מקדמה. בסוף השנה נערכת התחשבנות לאור דוח כספי מבוקר על ידי רואה חשבון חיצוני. לכן אני לא רואה מקום לקבל את ההסתייגות. אני מבין את הדאגה אבל צריך לזכור שאנחנו מייצרים את החדשות, אנחנו מוציאים את הכסף ודרך אגב, אלה כספים שברובם הם כספים לספק שהוא צד שלישי.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מבין שאתם אמורים לעשות את זה בהתנדבות, כי אם זה מול חשבוניות, אתם לא אמורים להרוויח. מחזירים לכם את ההוצאות.
יוסי לובטון:
זאת הייתה מהות הצעת החוק בשנה שעברה. אנחנו לא מרוויחים על זה כי זה BACK TO BACK.
גבי רוזנברג:
רק כדי להקל או להניח את דעתם של חברי הוועדה, בסך הכול מדובר בספק אחד. אין כאן איזו פעילות או ביקורת מורכבת ומסובכת. יש לקוח אחד וספק אחד וזה מאוד פשוט.
דוד טל:
זה לא מניח את דעתי ולו מהסיבה שהיושב-ראש אמר בתחילת הדיון שיכול מאוד להיות שיעמיסו כל מיני חשבוניות כאלה ואחרות. אדוני לא מניח את דעתי וגם לא גברתי, אפילו שאמרתם שאלה שלושים ימים. מישהו צריך להתבונן ולבדוק את החשבוניות הללו. תארו לעצמכם שיביאו להם ערמה של חשבוניות ובין החשבוניות האלה יש כמה חשבוניות נוספות שמעמיסות על המערכת ואף לא עין אחת שזפה את החשבונות האלה, לא בדקה אותם - אפילו שעברו שלושים ימים – ובמדינה שלנו זה קורה - ובסוף היום מנכים את הכסף הזה. מה פתאום? למה?
היו"ר גלעד ארדן:
אני מסביר לך למה.
דוד טל:
בגלל שאותו פקיד רשלן במשרד התקשורת לא מילא את חובתו?
היו"ר גלעד ארדן:
המדינה החליטה להטיל על בעל הרשיון לכבלים להפיק, וכפי שאמר את זה מר לובטון, ללא רווח. החלטנו שהם יפיקו עבורנו חדשות מקומיות בלי רווח בנושא. הוא מגיש את זה כדי שנחזיר את הוצאותיו. אנחנו לא יכולים לאפשר, בגלל שרירות לב של פקידים. אנחנו אומרים שיש לחשב שלושים ימים לפחות לעבור על זה. במידה והחשב חושב שחלק מהדברים הם חורגים, הוא בהחלט יכול לבקש הבהרה ואם עוברים שלושים ימים, אין אישור אוטומטי וזה לא שהוא יכול לנכות. אנחנו דורשים מהחשב להתחיל הליך בתוך שלושים יום.
דוד טל:
אם החשב לא עבר על זה? הם הגישו אבל הוא לא עבר.
היו"ר גלעד ארדן:
החשב הזה ישלם את המחיר.
דוד טל:
אתה ואני נשלם את המחיר.
היו"ר גלעד ארדן:
לא, כי בסוף השנה בכל מקרה יש בדיקה כוללת של כל העניין ואפשר יהיה לתקן ליקויים, וכמו שאמרת, בתקווה שחשב כזה גם לא ימשיך לעבוד באותו מקום. בגלל זה אי אפשר לפגוע באלו שכן עשו את העבודה בינתיים.
דוד טל:
אני חושב שאם אנחנו מורידים את זה כאן, חשב משרד התקשורת ידע שהוא חייב לבדוק את זה. אין אפשרות כזאת שהוא לא יבדוק את זה ויאשר.
היו"ר גלעד ארדן:
כתוב. אם הוא לא יבדוק את זה בתוך שלושים ימים, לא יסיים את הבדיקה, יתחיל אותה.
דוד טל:
אתה מאפשר לו לא לבדוק את זה. אני לא רוצה לתת לו את האפשרות לא לבדוק את זה אלא אני רוצה לחייב אותו לבדוק את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
איפה ניתנת לו האפשרות לא לבדוק את זה?
דוד טל:
כפי שאמרתי.
היו"ר גלעד ארדן:
חשבים לא מוותרים כל כך מהר על כספים.
דוד טל:
הם מאוד עמוסים. יש להם עכשיו את כל החוקים האחרים שנכנסים לגבי הסלולרי ואין להם זמן להתעסק בזוטות. אני פשוט מציע את השורה האחרונה שהייתה שם, "לא ראה החשב כאמור, רשאי בעל הזיכיון לבצע את הניכוי", לסיים את זה עם פחות שורה וחצי בסעיף (ג), "אלא לפי הוראות החשב", נקודה. המשמעות כאן היא שהחשב יישא על מצפונו שהוא לא משלם.
היו"ר גלעד ארדן:
זה לא מצפונו. הם יצטרכו להגיש נגדו תביעת נזיקין.
דוד טל:
כאן זה מצפונו וכאן זה לא מצפונו? בכספי ציבור זה לא מצפונו ובכספי HOT זה כן מצפונו או הפוך?
היו"ר גלעד ארדן:
לא. אתה הרי לא מניח שלעולמי עד לא יבדוק את זה גורם מדינה, ואם לא – זאת בעיה של המדינה, אז מגיע למדינה לשלם על דברים שהיא לא צריכה לשלם עליהם, אבל אם החברה הזאת שהטלנו עליה הוציאה את הוצאותיה ובגלל רשלנות של פקידי מדינה הם לא מקבלים את כספם, זה מצב שאני לא חושב שאנחנו צריכים לאפשר אותו, בעיקר שבעל הרשיון של הכבלים הוא לא היום כאן ומחר איננו אלא הוא הוציא מיליארדים, הוא עדיין בהפסדים של מיליארדים, הוא ימשיך להפעיל את הכבלים והוא עדיין חייב להמשיך ולשלם תמלוגים. זאת אומרת, הוא נמצא בידי הרגולטור בסופו של דבר וזה לא שמחר הוא נעלם עם הכסף שהוא ניכה וגמרנו. אלה יחסים נמשכים שאין שם סיבה להניח או לחשוב שאם ייפסקו במפתיע. יש לנו את הדרך לאזן את זה במידה ואותו חשב לא עשה את שלו. מצד שני אנחנו עלולים לגרום להם נזק לתשלומים השוטפים שלהם כאשר בגלל אותו חשב בינתיים לא ישלמו שם משכורות. בגלל שהוא לא הואיל בטובו בתוך שלושים ימים לעבור על זה, לא יהיה להם כסף לשלם משכורות לכתבים.
דוד טל:
אני בטוח שהחשב, אם הוא לא יעביר להם את הכסף, כמו כל אחד מאתנו, הם פשוט לא יניחו לו עד שהוא ייתן להם את האישור המיוחד.
ישראל חסון:
למה אנחנו לא עושים את אותו הדבר במס הכנסה? למה אנחנו צריכים לומר לאזרח הפרטי שאנחנו מתגלגלים על הכסף שלו ואחרי כן נחזיר לו אותו?
קריאה:
אתה לוקח ממנו מקדמות.
ישראל חסון:
אתה לוקח ממנו מקדמות שהוא סביר בהתאם למשהו שהוא הרוויח בשנה שעברה. אחר כך או שאתה מחזיר לו או שאתה גובה ממנו יותר.
דוד טל:
אגב, גם בעמלות הבנקים תבעתי את אותה תביעה שבסוף לא קיבלו אותה וההסתייגות שלי לא התקבלה. אם אחרי שלושים יום הוא לא נתן שום תשובה, זה מאושר אוטומטית. סברתי שזה לא נכון.
ישראל חסון:
בעיניי נכון ליצור איזון לשני הצדדים ואיזון לשני הצדדים צריך לבוא ולומר איזשהו מנגנון פיצוי לשני הצדדים. תגבה מהם או תאפשר להם עד גבול מסוים.
דנה נויפלד:
התקנות בכל זאת מנסות לקבוע איזון כמו שהציע חבר הכנסת חסון. מצד אחד לאפשר יעילות. הכנסת החליטה להטיל על HOT להפיק חדשות מקומיות כי היא חשבה שזה חשוב שתופקנה חדשות מקומיות. היא הטילה עליה חובה כאמור, צריכה לאפשר לה לנכות את הסכומים בהם היא מחויבת. יחד עם זאת, המדינה לא מתנערת מהאחריות שלה, וכמו שאמרתי, בסעיף, קטן (ה), זה לא שזה שגר ושלח, זה לא שמישהו חותם על השיק והולך הביתה, אלא עדיין נדרשים להגיש את החשבוניות לחשב וחזקה שהחשב עושה את עבודתו.
דוד טל:
אם הוא עושה את עבודתו, אין לי בעיה, אבל יש לי בעיה אם הוא לא עושה את עבודתו.
דנה נויפלד:
תשעים יום מתוך שנת הכספים של 2007 עדיין יש נקודת ביקורת שבה HOT מחויבת להגיש דוח כספי מבוקר, כולל כל הפירוט של כל ההוצאות שהיא עשתה בהקשר הזה, ואז החשב, גם בשלב הזה, שוב נדרש לזה. לכן התקנות כן מאזנות את שני הצדדים.
יוסי לובטון:
אם אתה חושש שתוך שלושים יום החשב לא יספיק לסיים את מלאכתו.
דוד טל:
או שלא יתחיל.
יוסי לובטון:
אם לא יתחיל, פה נכנס העניין של האיזון, אבל החשב יכול אפילו להורות בתוך אותם שלושים ימים לעצור את מרוץ הזמן או לבקש עוד מסמך. אפשר בקלות לעשות את זה וזאת הדרך בה הרגולציה עובדת היום אבל זאת דרך שמאזנת איכשהו. החשב לא צריך לסיים אפילו.
היו"ר גלעד ארדן:
יש הערות נוספות? אני רוצה להעלות את זה להצבעה, אלא אם כן חבר הכנסת טל מבקש להעלות את התיקון שלו להצבעה.
דוד טל:
אני מבקש, כן. תצביע קודם כל על מה שמוסכם בינינו, להוציא את סעיף (ג).
אתי בנדלר:
תקנה 1(א) ו-(ב). תקנה 2(א) ו-(ב), (ד) ו-(ה).
לא ניתנה תשובה לגבי הניכוי משני הרבעונים הראשונים.
יוסי לובטון:
למיטב ידיעתי, לא ניכינו עדיין.
דנה נויפלד:
למיטב ידיעתי, אני הבנתי שכן ניכו לגבי הרבעון הראשון רבע מהסכום.
דוד טל:
למיטב ידיעתי יש בעיה בנושא הזה. כשמישהו אומר שניכו ומישהו אחר אומר שלא ניכו, זאת אחת מהבעיות שאנחנו צריכים לפקח.
ניר גרסון:
איש הכספים שלנו תקוע בדרך לירושלים. אני מרגיש בסיטואציה מאוד לא נוחה. בואו נזכור מה קרה כאן. באיזשהו שלב בשנה שעברה – ואתה היית שותף בדיונים – הוחלט שחשוב להפיק חדשות מקומיות ו-HOT לקחה על עצמה להפיק את החדשות המקומיות כתוצאה מהסדר שהושג בין האוצר, הוועדה והמציעים, חבר הכנסת סער וחברת הכנסת יחימוביץ. HOT התקשרה עם JCS או המשיכה את ההתקשרות עם JCS והחדשות המשיכו ברצף ללא יום אחד של הפסקה כאשר HOT מסתמכת על הצעת החוק שעברה בוועדה שאומרת ש-HOT תקבל עד הסכום שנקבע בחוק. אני חושב שבמקרה הזה HOT נהגה בצורה ראויה והוגנת. עכשיו אני מרגיש שאני מתכונן, כאילו HOT עושה דברים לא ראויים או דברים לא מקובלים. HOT מתחשבנת עם המדינה על מאות מיליוני שקלים, כולל הפקות מקור בסך של 170 מיליון שקלים בשנה ולעולם לא היה מצב ש-HOT נתפסה, נחשדה או הואשמה באיזושהי חריגה כספית בהתחשבנות של מאות מיליוני שקלים מול משרד התקשורת. לכן אני חושב ש-HOT נהגה כאן כפי שמצופה מגוף שפועל על פי חוק, אבל נהגה בדיוק כפי שהחוק קבע, ולכן הסיטואציה בה אני צריך להתגונן כרגע, כאשר יחד עם JCS מפיקים את החדשות המקומיות, עושים את זה בדיוק כפי שאומר החוק, היא סיטואציה שהיא מאוד לא נוחה לי.
דוד טל:
אתה לא צריך להתגונן. אני רק לא רוצה בבחינת לא לשים מכשול בפני עיוור.
ניר גרסון:
אנחנו משתדלים מאוד לא לשים מכשול בפני עיוור ואנחנו מגישים את הכול כפי שמצופה.
היו"ר גלעד ארדן:
נצביע על הסעיפים שהיועץ המשפטית ציינה את מספרם.
אתי בנדלר:
תקנה 1, תקנה 2(א), (ב), (ד), (ה) ו-(ו).
היו"ר גלעד ארדן:
ה צ ב ע ה
אושר פה אחד
בתקנה 2(ג) יש את הצעתו של חבר הכנסת דוד טל למחוק את הסיפא מהמלים "לא הורה" עד לתום סעיף קטן (ג), "לתחשיב שהמציא".
ה צ ב ע ה
לא התקבל
אנחנו מצביעים על סעיף קטן (ג) בנוסח שהגיש שר התקשורת?
ה צ ב ע ה
אושר
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 09:30