פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 316
מישיבת וועדת הכלכלה
יום שלישי ב' באב התשס"ז (17 ליולי 2007), שעה 09:00
סדר היום:
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפסקת הטיסות לצפון הארץ
של חברת הכנסת רונית תירוש
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד ארדן - היו"ר
רונית תירוש
דוד טל
ישראל חסון
מוזמנים:
רחמים חדד - רשות שדות התעופה
רונן אורן - רשות שדות התעופה
אודי זוהר - ראש רשות התעופה האזרחית, משרד התחבורה
דפנה עין דור - משרד התחבורה
יוסי שפיצר - ראש מחלקת שדות תעופה ומנחתים, משרד התחבורה.
עו"ד שגית ששון - לשכה משפטית, משרד התחבורה
אודי אדירי - רפרנט תחבורה, משרד האוצר
משה דוידוביץ - מנכ"ל הרשות לפיתוח הגליל
אודי טמיר - מנכ"ל טמיר נתיבי אוויר
שלמה ברטל - מנהל מבצעים חברת טמיר
אלדד יניב - יועץ משפטי, חברת טמיר
נתי חלפון - יועץ משפטי, חברת טמיר
שולי אשבול - יועצת משפטית, חברת טמיר
ויקטור חאג' - מפעיל המנחת בקריית שמונה
עו"ד אבנר ירקוני - מטיילי קריית שמונה
עו"ד אריאל בר יוסף- עיריית קריית שמונה
מנהלת הוועדה: לאה ורון
רשמת פרלמנטרית: איה לינצ'בסקי
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפסקת הטיסות לצפון הארץ
היו"ר גלעד ארדן:
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה, על סדר היום הצעתה של חברת הכנסת רונית תירוש בנוגע להפסקת הטיסות לצפון הארץ בהליך של דיון מהיר. כזכור לכולנו, ועדת הכלכלה קיימה דיון כבר בנושא הזה ב- 6 לנובמבר 2006 וזאת בעקבות הפסקת הטיסות של חברת אמיר שירותי אוויר, הפסקת הטיסות שלה לצפון הארץ.
אודי זוהר:
אז הדיון היה על הפסקת הטיסות לקריית שמונה, היום הדיון הוא על הפסקת הטיסות לצפון בכלל.
היו"ר גלעד ארדן:
היום נעסוק לא רק בהפסקת הטיסות לקריית שמונה אלא בכלל לצפון. לפי החלט הממשלה מיום ה- 3 ליוני 2007, הממשלה לא ידעה שזה לכל הצפון? כי אם הטיסות הופסקו לראש פינה ב- 31 למאי אז הממשלה התכנסה ב- 3 ליוני, כלומר שלושה ימים אחרי זה תחת הכותרת הפסקת טיסות לקריית שמונה והחליטה לאמץ את החלטת שר התחבורה והבטיחות בדרכים להקים צוות בין משרדי בהרכב המנהל הכללי של משרד התחבורה וכו', הצוות יבחן בדחיפות חלופות לפתרון הבעיה ויביא את המלצותיו בהקדם לדיון בממשלה.
אני מאפשר לחברת הכנסת תירוש להציג את הנשוא, אנחנו בוודאי נשמע מהמשלה עד כמה הנושא טופל בדחיפות ומה הפתרונות שיש באמתחתה של הממשלה להציע לתושבי הצפון ולמי מאזרחי המדינה שרוצה לבקר בצפון, בבקשה חברת הכנסת תירוש.
רונית תירוש:
תודה. אני אפתח את הדיון בזה שהניסוח שלנו, שלי, לבקש דיון, לא ראוי בביטוי הזה של גביית דמי חסות. האמת שלא שמתי לב לזה והעירו את תשומת ליבי, אני מתנצלת על זה, אני מבקשת למחוק את זה ככל שניתן, בוודאי שזו לא הכוונה. אחרי שהדברים האלה הובהרו אני רוצה לדבר על הדברים עצמם.
ככל שנברתי בנתונים, ככל שיכולתי לקבל עובדות ואם אני לא מדייקת אני אשמח לקבל תיקונים בהמשך. המהות היא שהיה מכרז של משרד התחבורה, חברת טמיר תעופה או איך שהיא נקראת זכתה במכרז הזה, הפעילה את שני המנחתים האחד בקריית שמונה והשני בראש פינה. במהלך הזמן מי שכרגע המפעיל, הבעלים, איני יודעת איך לכנות זאת, מר ויקטור חאג’, אגב, הוא נמצא כאן?
ויקטור חאג':
כן, קיבלתי את התנצלותך...
רונית תירוש:
תיקון, לא התנצלות. הוא ביקש אגרת נחיתה בסך 4,000 ₪ לקריית שמונה. שאלתי מה האגרות המקובלות במקומות אחרים ושוב אני אומרת שאם אני לא מדייקת תקנו אותי אבל נאמר לי שבמגידו, שדה תימן האגרה היא 100 ₪, בראש פינה 48 ₪, זה מסובסד כנראה על ידי המדינה, בקריית שמונה 4,000 ₪.
ניסיתי להבין מדוע בזמנו טיסות של ארקיע או של ישראייר, חברות אחרות, הפסיקו לעבוד שם, כנראה שמאותה סיבה.
היו"ר גלעד ארדן:
מאיזה סיבה?
רונית תירוש:
של אגרת נחיתה מאד גבוהה. 4,000 ₪ לעומת משהו בסביבות המאה ₪ במקומות אחרים בארץ. זה נשמע לי לא סביר ולא פרופורציונאלי.
היו"ר גלעד ארדן:
לנחיתה אחת?
רונית תירוש:
ההשוואה היא 4,000 מול 100 ₪ בממוצע, כנראה לנחיתה אחת. אותה חברת טמיר, המשיכה להפעיל את ראש פינה כי זה היה מסובסד, בהיקף של 78 ₪ בלבד במשך שנה נוספת והגיעה להסדר - - -
היו"ר גלעד ארדן:
מה היה מסובסד?
רונית תירוש:
משרד התחבורה סבסד את הנחיתות בראש פינה. חברת טמיר תעופה המשיכה להנחית את המטוסים שלה בראש פינה ולהסיע באוטובוסים או במוניות את הנוסעים שרוצים להגיע לקריית שמונה עד שבתום שנה מההסדר הזה הגיעו למסקנה שזונחים אותה, אף אחד לא עוזר לה, אף אחד לא עוזר לה לטפל בבעיה שנוצרה בקרית שמונה שהרי ממילא היא מטופלת באופן של שירות טיסה לראש פינה אוטובוסים לקריית שמונה.
הייתי אומרת שזה ניצול ציני של המדינה. אז הם החליטו כמחאה או כעניין כלכלי, להפסיק גם את הטיסות לראש פינה. כמובן שפה אני יכולה להעריך שהם העלו את חמתם של משרד התחבורה באשר להסדר ולמה מפסיקים אותו, אבל אני גם יכולה להבין שזכותה של החברה להחליט שההסדר הזה לא מתאים לה ויש מקום שהמדינה תפטור את קריית שמונה.
אותי מכעיסה בעיקר העובדה שקריית שמונה, המנחת שלה - - -
היו"ר גלעד ארדן:
עוד לא הצלחתי להבין מה הפריע לחברה שהיא נוחתת בראש פינה ומסיעה לקריית שמונה אם זה זול יותר?
רונית תירוש:
זה לא פותר את הבעיה בקרית שמונה. הרעיון היה לפתור אבל כהסדר ביניים אמרו תמשיכו לטוס לראש פינה, תסיעו את האנשים של קריית שמונה באוטובוסים, בינתיים נפתור את הבעיה בקרית שמונה, והבעיה לא נפתרה במשך שנה תמימה.
אז החליטה החברה המטיסה או כמחאה, או כשיקול שלא מתאים להם ההסדר הזה. אז יצא שכל תושבי הצפון מנותקים ולא יכולים לקבל שירותי תעופה, כאשר המדינה, קרי משרד התחבורה, השקיעה הון כזה ואחר, בשיפוץ המנחת או בתחזוק המנחת בקריית שמונה. דבר שלא מובן לי איך הם לא הופכים הרים בשביל להפעיל ביום יום ולהשמיש את המנחת הזה.
היו"ר גלעד ארדן:
מי לא עושה את זה?
רונית תירוש:
משרד התחבורה, יש לי הרבה טענות פה למשרד התחבורה, אין לי טענות למר חאג', הוא איש עסקים שזכותו לנצל כל פרצה שניתנת לו. יש לי שתי שאלות הראשונה למשרד התחבורה, מדוע לא הופכים הרים על מנת להשמיש ולתפעל מחדש את המנחת בקרית שמונה? ראש פינה תיפתר מעצמה ברגע שקריית שמונה תופעל.
השאלה השנייה , האם אין איזה פיקוח על היקף האגרות לכל אדם שמחזיק במנחת כזה או אחר, אז אפשר לבוא בטענות לחברות תעופה כאלה ואחרות.
שאלה שלישית, מדוע לא מנסים להסדיר את העניין, ואין לי שום עניין אישי בטמיר תעופה, אני לא מכירה אותם, למעט שיחה אתמול שניסיתי להבהיר כמה נתונים, מדוע מנסה משרד התחבורה לעניין חברות אחרות ולא להסדיר את הנושאים מול טמיר ולא להתחיל להעניש אותה בכל מיני עונשים מוזרים.
הדבר האחרון, שאני אפילו לא יודעת למי להפנות אותו, או לעיריית קריית שמונה או למשרד התחבורה, בשם מה קיבל ויקטור חג'ג את האחריות על מנחת קריית שמונה, כאשר למיטב ידיעתי, ואם אני טועה אני מתנצלת מראש, לא היה מכרז על העניין הזה. לא ברור לי בשם מי הוא קיבל את זה, נכון שזה היה לפני 15 שנה, אדם פרטי לחלוטין שיש לו בעלות על מנחת שהמדינה בנתה תחזקה ומשפצת. בסוף היום, מה שהכי מרגיז הוא שתושבי המדינה לא מקבלים את השירות. שאלה נוספת, מדוע לא קצת התקדמו מאז הדיון הקודם?
היו"ר גלעד ארדן:
שר התחבורה בחודש נובמבר 2006,לפני שמונה חודשים עמד במליאת הכנסת ואמר, זה מכרז. שאלו אותו מתי להערכתו תהיה לתושבי קריית שמונה אפשרות לטוס לתל אביב, הוא אמר שזה מכרז והוא ייצא לדרך, הוא לא אמר שמתחייב על זמן מסוים, אבל הוא אמר שזה יקרה בחודשים הקרובים.
אני בכלל לא מכיר את הנושא מלבד כתבה שראיתי בנושא לפני מספר חודשים. אני לא מכיר את הנושא, לא מעניין אותי, לא רלוונטי, ואני גם לא חושב שהכנסת צריכה להיות מעורבת, לדעתי גם לא אכפת מכוח מה מתפעלים. משרד התחבורה הוא זה שאחראי שלתושבי צפון הארץ יהיה איך להגיע. שתהיינה עוד אלטרנטיבות מהירות להגיע. אם יש מישהו פרטי שכן עומד או לא עומד מסיבות כאלו ואחרות ובסוף אין שירות אז מצידי תבטלו את המכרז, תסבסדו את זה, תמצאו כל דרך אחרת. אבל להמשיך לגרור רגליים, אדם שהיה רמטכ"ל שעשה הרבה דברים יותר מורכבים מזה, שנה אחרי שהייתה מלחמה, שכולם מדברים על הצורך לחזק את הצפון ולעודד את הצפון.
אני כבר לא יודע מה נוכל להגיד פה היום כי התוצאה היא זו שמדברת בעד עצמה, תנסה לתת לנו היום פתח של תקווה, דד-ליין או משהו כדי שנצא עם בשורה לתושבי הצפון.
אודי זוהר:
אני אנסה לתת בזמן הקצר שלרשותי סקירה לפחות ברמת הנתונים, מעין בסיס משותף ואחר כך כל אחד יוכל לעשות על הנתונים האלה את האינטרפטאציות שלו.
לאורך תקופה ארוכה גם ארקיע וגם ישראייר טסו גם לראש פינה וגם לקריית שמונה. עיקר הירידה הגדולה במספר הטיסות גם לקריית שמונה ובהמשך גם לראש פינה, גם מבחינת התדירויות וגם במספר החברות חלה למעשה בנסיגה מלבנון, ירידה מאוד מאסיבית בעיקר בשימושים של הצבא בטיסות צפונה.
יש שיפור מאוד משמעותי בתשתית האחרת, האלטרנטיבית מהצפון למרכז, בשביל הגילוי הנאות אומר שאני גר בצפון. חלה ירידה משהו כמו לפני שנה וחצי, שנתיים, ארקיע הודיעה שהיא מפסיקה לטוס גם מראש פינה בשל מה שנקרא ביקוש נמוך. אגב, ההיצע והביקוש בתעופה הם לא דברים קלאסיים בכלכלה, ארקיע הורידה את מספר התדירויות כתוצאה מזה השירות לתושבים נפגע והמטוסים המריאו בתפוסה מאוד נמוכה שהפכה ללא כלכלית. ביקשנו מארקיע להמשיך לטוס בסבסוד עודף של המדינה כדי שנוכל לצאת למכרז. בניתוח שנעשה על הקו הזה נדרשים מטוסים קטנים יותר ממה שחברת ארקיע המשיכה להפעיל, היא הפעילה מטוסים עם 50 נוסעים ומעלה וזה לא היה כלכלי כי התפוסה הייתה נמוכה.
המשרד מתוך רצון עז לשמור על הצפון עוד ביקש מארקיע את תקופת המכרז שתאפשר לנו לצאת למכרז ולטוס בסבסוד עודף.
לאה ורון:
מה זה נקרא סבסוד עודף?
אודי זוהר:
הכרטיסים לצפון מסובסדים, אני לא זוכר כרגע את הנתון אבל המדינה השקיע עוד כסף בעניין הזה.
לאה ורון:
סבסוד נוסף.
אודי זוהר:
כן.
היו"ר גלעד ארדן:
בוא נקרא לזה סבסוד מה זה משנה עודף או נוסף, החלטתם פעם על סבסוד מסוים הוא לא מתאים היום השאלה היא אם צריך לסבסד או לא צריך, כדי שיהיה בכלל.
אודי זוהר:
זו שאלה טובה ונכונה. חשוב לציין שבאותה תקופה חברת טמיר טסה טיסות , מה שאנחנו קוראים טיסות שכר לקריית שמונה, עם אותו מפעיל ויקטור חאג', משיקולים כאלה ואחרים, אנחנו כמובן שמחנו בזה מאד כי זה היה מכפיל כוח בטיסות לצפון.
יצא מכרז ותנאי המכרז היו כאלה שהמדינה אמרה אנחנו לא רוצים לדבר רק על ראש פינה אלא רוצים לדבר על ראש פינה וקריית שמונה, זה מה שהיה תנאי המכרז. הגדרנו שאנחנו רוצים לפחות שלוש תדירויות ביום בשני המקומות האלה ותדירות הכוונה להלוך ושוב, לצורך העניין זה בוקר צהרים ערב או על פי הביקוש הצפוני ובחוזה היה מוגדר שבראש פינה, שזה שדה תעופה שמופעל על ידי רשות שדות התעופה ומי שמממן שם זו לא המדינה אלא רשות שדות התעופה בתקצוב מאד גירעוני וראש פינה גובה את העלויות כי זה מה שהמדינה הכתיבה לרשות שדות התעופה לעשות, וקריית שמונה הוא מנחת הוא לא שדה תעופה והוא פועל על בסיס קריטריונים אחרים ושונים.
שני הנתונים האלה היו נתונים במכרז, מי שהיה צריך להגיש הצעה היה צריך להגיש הצעה כשהוא מסתמך על זה, שעשה משא ומתן עם שני המקומות וברור לו מה העלויות התפעוליות שלו בכל מקום כזה.
בתשובות למכרז נאמר מפורשות שההצעה שבמקרה הזה של חברת טמיר, כוללת את עלויות המנחת והנחיתה ושאר התפעול כי גם הבידוק הביטחוני צריך להיעשות.
רונית תירוש:
כמה היו עלויות הנחיתה?
אודי זוהר:
לא נכנסנו לזה, זה עניין עסקי בין חברת התעופה לבין מפעיל המנחת, שאתם אמרתם שהוא הפעיל עבור ארקיע וישראייר הרבה שנים. מינוי של מפעיל המנחת, המינוי המקצועי נעשה על ידי רשות התעופה האזרחית בהסתמך על עמידה בסטנדרטים ובקריטריונים.
רונית תירוש:
מינוי, לא מכרז?
אודי זוהר:
אנחנו לא הגוף שאומר מי יהיה הבן אדם, אנחנו בודקים את הקריטריונים המקצועיים. לצורך העניין מי שהמנחת שלו, מונח בתשתית שלו, צריך להגיד מי מטעמו מוסמך להפעיל את המנחת.
היו"ר גלעד ארדן:
של מי המנחת?
אודי זוהר:
של עיריית קריית שמונה.
רונית תירוש:
והוא ניתן במינוי, אני רוצה שזה יהיה רשום בפרוטוקול.
היו"ר גלעד ארדן:
ובראש פינה זו רשות שדות התעופה.
אודי זוהר:
נכון.
אלדד יניב:
זה המנחת היחיד בארץ שיש מנחית אחד.
אודי זוהר:
לא נכון. אני אפרט כשאני אדרש לכך, חשוב לי להגיד שהמתודולוגיה שבה יש יותר ממפעיל מנחת אחד, מבחינת בטיחות טיסה זו מתודולוגיה לא טובה ולא נכונה. זה נכון שיש מקומות שיש בהם יותר ממפעיל אחד.
רונית תירוש:
איפה יש רק אחד?
אודי זוהר:
לדעתי בעין יהב. היחיד שאין אחד זה מגידו.
רונית תירוש:
ממי אני מקבלת תשובה מוסמכת על זה?
נרי ירקוני:
היחיד שאין זה מגידו.
דוד טל:
אדוני זה לא מבחן אבל חברי כנסת רוצים לדעת תשובות על השאלות שלהם. מי שרשאי לענות שיענה.
יוסי שפיצר:
גברתי שאלה למה הוא ענה ולא אני. רוב המנחתים מופעלים על ידי מפעיל אחד.
אודי זוהר:
למעט שניים, אם זכרוני אינו מטעה אותי.
היו"ר גלעד ארדן:
רוב המנחתים במדינת ישראל שייכים לרשות שדות התעופה?
יוסי שפיצר:
שלילי. רוב המנחתים במדינת ישראל שייכים לרשויות המקומיות.
היו"ר גלעד ארדן:
מי שמייצג גם את טמיר וגם את הצד השני, אני אאפשר לכם לדבר, תנו לי לנסות לשמוע את גורמי המדינה שאני יודע שהם לא עובדים אצל אף אחד מהצדדים.
נרי ירקוני:
זה כתוב בחוק
היו"ר גלעד ארדן:
אז הוא יגיד לי את החוק.
יוסי שפיצר:
רוב המנחתים מופעלים ונמצאים ברשויות המקומיות אם אלו עיריות רשויות מקומיות או מועצה אזורית. הרוב הגדול של המנחתים הוא של משרד הביטחון, כך שמשרד הביטחון הוא הבעלים ברמת הגולן זו מועצה אזורית, בבאר שבע זה משרד הביטחון, מגידו זה משרד הביטחון, עין יהב זה משרד הביטחון, ביוטבתה זו מועצה.
היו"ר גלעד ארדן:
מה תפקידך במשרד התחבורה?
יוסי שפיצר:
אני מנהל תחום שדות תעופה במנחתים ברשות התעופה האזרחית.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מניח שאתה יודע כמה היא אגרת נחיתה ברוב שדות התעופה בארץ?
יוסי שפיצר:
אני יודע, ואכן אגרת נחיתה מחייבת אישור של המשרד ובמקרה של קריית שמונה נעשה חישוב על ידי המשרד יחד עם המפעיל עם כל הוצאות המנחת ואת העלות ניסינו להביא לפשרה יחד עם כל המעורבים בנושא וחברת טמיר התנגדה.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה אמרת שמשרד התחבורה הוא זה שמאשר או לא מאשר את אגרת הנחיתה שגובים בכל מקום. עזוב רגע את קריית שמונה, בוא נתחיל משאר המדינה, כמה בערך היא אגרת נחיתה ברוב מדינת ישראל?
יוסי שפיצר:
ברוב מדינת ישראל האגרה היא בהתאם להוצאות. אם מפעיל מנחת נמצא במקום כדוגמת באר שבע זה נע בין 150 ל- 450 ₪. תלוי אם זה מטוס קטן, מטוס גדול, אם הוא צריך להביא כבאית, אמבולנס.
היו"ר גלעד ארדן:
בין 150 ל- 450. מה האגרה שביקשו בקריית שמונה?
יוסי שפיצר:
בקריית שמונה לפי הוצאות העלויות שעשינו זה אמור להגיע ל- 63,000 ₪ בחודש.
רונית תירוש:
אל תערבב עגבניות ואגסים.
דוד טל:
דבר על מכנה משותף, אמרת לנו 150 עד 450, תעשה את החשבון.
היו"ר גלעד ארדן:
63 אלף כמה טיסות יש?
יוסי שפיצר:
ברוב המנחתים אין טיסות סדירות.
היו"ר גלעד ארדן:
אם אין טיסות סדירות ההיגיון הכלכלי שלי אומר שזה היה צריך לייקר את המחיר פר טיסה. אם יש לך תשומות קבועות הן מתחלקות על פני יותר נחיתות.
עו"ד ירקוני, אם תמשיך לעשות לי "לא" על דברים שאני אומר, או לחייך, אתה לא תהיה פה. נקודה.
נרי ירקוני:
אני נורא מתנצל.
היו"ר גלעד ארדן:
אני לא צריך את ההתנצלויות שלך רק צריך שתתנהג כמו בן תרבות כאשר מנהלים פה דיון ולא תזלזל במה שחבר כנסת שואל ותצחק אליה, זה נורא מפריע כשאתה מול הפנים שלי. אני לא אצחק על מה שאתה אומר ולא אלגלג ואתה לא תעשה כך כשאני מדבר.
נרי ירקוני:
אם נייר שכולל 4 שורות נפתח בדמי חסות ב- 140,000 ₪ לחודש - - -
רונית תירוש:
התנצלתי על זה.
היו"ר גלעד ארדן:
הישיבה נפתחה בזה שהיא התנצלה על הדברים האלה.
נרי ירקוני:
צר לי, אבל זה לא מביא כבוד לכנסת.
רונית תירוש:
אז אם אתה לא מכבד את הכנסת אל תשב בישיבה הזו.
נרי ירקוני:
אני מאד מכבד את הכנסת ולכן באתי. מי שלא מכבד את הכנסת זה מי שכותב כאלה דברים, לא אני.
רונית תירוש:
אני התנצלתי, האדון קיבל את התנצלותי, בזה זה נגמר.
יוסי שפיצר:
רוב המנחתים על פי החוק בתקנות מופעלים באמצעים מאד קטנים אם יש מטוסים קטנים מספיק רק מספר קטן מבחינת אמצעי כיבוי אש והמנחתים שיש בהם טיסות סדירות נדרשים לעמוד בסטנדרטים כמעט כמו בשדות התעופה זאת אומרת שנדרשים שם כבאיות - - -
היו"ר גלעד ארדן:
כמה טיסות ביום טמיר היו צריכים להפעיל?
אודי זוהר:
מינימום שלוש טיסות ביום.
היו"ר גלעד ארדן:
שלוש נחיתות בקריית שמונה, בשבת לא, בערך 25 ימים, אם החישוב שלכם הוא 63,000 ₪,
בערך 800 שקלים לנחיתה. כמה ביקש המפעיל? אתה אמרת שאתם אמורים לאשר את אגרת הנחיתה.
אודי זוהר:
זה מה שאישרנו.
לאה ורון:
איזה עלות נחיתה אישרתם?
אלדד יניב:
אפשר לייתר את הדיון, עוד שעה אנחנו חוזרים לטוס, השעה עכשיו 09:30, ב- 10:30 תצא טיסה ראשונה. אנחנו אחראים שבעוד שעה תצא טיסה.
אודי זוהר:
חשוב להגיד מאיפה הגענו למספר הזה של 63,000 ₪ לחודש. נוכח זה שהתפתח באיזשהו שלב ויכוח בין המפעיל לבין חברת טמיר, הייתה סידרה שלמה של דיונים שבה חיפשנו פתרון כי למשרד התחבורה, הטיסות לצפון ולקריית שמונה היה דבר יקר, רצינו לשפר את הדבר הזה והשקענו בזה הרבה מאד שעות. אל מול הויכוח הזה הצענו הצעה, אמרנו, מנכ"ל משרד התחבורה יהיה הבורר.
היו"ר גלעד ארדן:
זה לא סמכותכם על פי החוק? אמרתם שאתם מאשרים את גובה האגרה.
אודי זוהר:
אני מתאר את התהליך.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מנסה להבין, מכוח מה יש לכם סמכות לאשר או לא לאשר את בקשת המפעיל לאגרת נחיתה?
קריאה:
תקנות המנחתים.
היו"ר גלעד ארדן:
אז מה צריך מנכ"ל משרד התחבורה, זו סמכותכם על פי התקנות.
אודי זוהר:
אנחנו לא היינו בקיאים בדיאלוג הכלכלי שהיה בין חברת טמיר לבין מפעיל המנחת טרום הצעתם, לא התערבנו בתהליך הזה. אם הם הגיעו בעסקה בניהם לזה שהם משלמים יותר, או פחות מי אני שאתערב בעניין הזה? אל מול הויכוח אמרנו שנמנה צוות בורר ומגשר וקיבלנו את הסכמת כולם, גם את של עורך דין של מר ויקטור חאג' וגם של חברת טמיר - - -
נתי חלפון:
זה לא נכון, היתה הסכמה...
אודי זוהר:
מכיוון שעסקתי בעניין הזה, עם חלק מהאנשים שקיבלתי את הסכמתם דיברתי אישית. עשינו עבודה ואמרנו, בעיניים שלנו, אלה העלויות הסבירות, 63,000 ₪ וקיבלנו מיידית את הסכמתו של מר חאג', לא קבלנו את הסכמתה של חברת טמיר.
שלמה ברטל:
לא קיבלתם את ההסכמה מראש לתהליך הזה.
אודי זוהר:
עדיין המספר שאמרנו, על בסיס התחשיבים שעשינו, מחיר הוגן הוא 63,000 ₪, לא קיבלנו את הסכמתכם ולא חשוב אם הסכמתם מראש או לא, הצענו הצעה שעליה אמרת לפני שנייה, בגב שלי, שאם זה המחיר אתה בעוד שעה חוזר לטוס.
שלמה ברטל:
זה לא מה שאמרתי.
אודי זוהר:
אז הבנתי לא נכון. באיזשהו שלב אל מול הויכוח הזה חברת טמיר באופן חד צדדי החליטה שהיא מפסיקה לטוס לקריית שמונה ואנחנו המשכנו לנהל ויכוח.
לאה ורון:
מתי בדיוק הפסיקו הטיסות?
דפנה עין דור:
ב-21 בספטמבר 2006.
אודי זוהר:
באיזשהו שלב, אל מול התהליך הזה, אל מול הפסקת הטיסות לקריית שמונה, והאמן לי, השקענו בעניין הזה המון אנרגיה והמון זמן, הדרישה של טמיר הייתה בכלל להיות המפעיל של מנחת קריית שמונה, בעיניים שלנו זה כמו שאל על תחליט שהיא רוצה לתפעל את נתב"ג. אני בכוונה מציג את נקודת הקיצון.
בסיטואציה כזו, ואמרתי את דעתי לגבי יותר ממפעיל אחד למנחת, בטח בסיטואציה שיש פה ויכוח, נקרא לזה עסקי בין שני מפעילים, הטעות הבטיחותית הכי גדולה הייתה לשים שני מפעילים כי זה היה אסון מבינת בטיחות הטיסה ואמתי שלזה אני לא מוכן לתת את ידי.
היו"ר גלעד ארדן:
דרך אגב, אין לכם שום סמכויות לגבי המפעיל במנחת?
אודי זוהר:
יש לנו את כל הסמכויות.
היו"ר גלעד ארדן:
אתם יכולים להחליט שמפעיל מסוים הוא לא כשיר כי הוא לא מקצועי או לא נותן שירות טוב?
אודי זוהר:
זה לא זכותנו, זו חובתנו. אם מפעיל לא עומד בסטנדרטים הנדרשים על פי התקנות חובתנו לקרוא אותו לסדר ואם עדיין לא יעמוד בסטנדרטים נסגור את המנחת ונגיד שאנחנו לא מוכנים לתת לו את רישיון ההפעלה שלו בצורה הכי ברורה. התחיל תהליך משפטי שנפתח אל מול תביעה אישית נגד מנכ"ל משרד התחבורה ונגד שר התחבורה, של חברת טמיר. הפרקליטות, לאחר שדנה בזה, אמרה שהתביעה הזו, היא מייצגת את מנכ"ל משרד התחבורה ואת שר התחבורה והדבר הזה נמצא בבית המשפט נכון לרגע זה. אנחנו אמרנו שיש כרגע פתרון, אנחנו לא עושים גלים, יש כרגע פתרון לראש פינה עם אוטובוס שמגשר לקריית שמונה, אנחנו לא נוקטים שום צעד שההליכים המשפטיים ייגמרו.
היו"ר גלעד ארדן:
אתם כאילו האזרח שמנהל סכסוך... הייתי מצפה מראש הממשלה או מכם לבוא ולהגיד, שר התחבורה יש לו עניין אישי, תעבירו לשר אחר שיקבל החלטות, עכשיו כמה שנים שייקח ההליך המשפטי נשאיר את קריית שמונה בלי טיסות?
רונית תירוש:
זו נקמנות.
אודי זוהר:
אין פה שום עניין אישי.
ישראל חסון:
אתה מחליק על דיס-אינפורמציה שיטתית.
היו"ר גלעד ארדן:
באתי לדיון הזה הכי פחות מכיר.
ישראל חסון:
גם אני קיבלתי את המנה, ועל המנה אני מתכוון להגיב פה בכנסת.
היו"ר גלעד ארדן:
אז אני לא קיבלתי שום מנה ואני לא מכיר אף אחד, אותי מעניינת רק הממשלה לא בעלי העניין. שר התחבורה לא בעל עניין ברגע שאחד הצדדים מנהל הליך משפטי נגד שר התחבורה, כל החלטה ששר התחבורה יקבל מאותו רגע בנושא היא בעייתית, גם אם יחליט להחליף את המפעיל או להעיף אותם, כל החלטה.
ישראל חסון:
מתי שר התחבורה נתבע?
היו"ר גלעד ארדן:
תשאל את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
מה זה רלוונטי?
ישראל חסון:
זה רלוונטי כי ההחלטות האלה הן מספטמבר שנה שעברה.
רונית תירוש:
הוא אומר שבעקבות התביעה הם הפסיקו ...
היו"ר גלעד ארדן:
מתי הוא נתבע?
ישראל חסון:
אתה יודע מתי התחיל הדיון?
קריאה:
ינואר.
ישראל חסון:
מתי נכנס שר התחבורה?
היו"ר גלעד ארדן:
ינואר 2007.
ישראל חסון:
שלושה חודשים אחרי הדיונים האלה. עכשיו תשאל למה הדיון הזה לא נחתך אז? זו השאלה שאתה צריך לשאול.
היו"ר גלעד ארדן:
אני צריך לשאול למה אין טיסות לצפון.
ישראל חסון:
נהדר, ועכשיו מתארים לך השתלשלות - - -
היו"ר גלעד ארדן:
לא היית בכל התיאור.
ישראל חסון:
הייתי בדיון הקודם.
היו"ר גלעד ארדן:
קראתי פרוטוקולים קודמים.
ישראל חסון:
אחרי הדיון הקודם טענתי שמי שצריך לשבת פה זה משרד התחבורה, אותי לא מעניין לא טמיר ולא הם, הם לא מעניינים אותי.
היו"ר גלעד ארדן:
כיוונתי לדעת גדולים.
ישראל חסון:
אמרתי בדיון הקודם ואני חוזר ואומר את זה עכשיו, אחרי הדיון ההוא אני אומר לך כאן שחברת טמיר נקטה בעוד פעולה שלטעמי, לא הגבתי עליה וגם לא נדרשתי להגיב עליה על ידי שום גורם, חברת טמיר הלכה והפיצה מודעות על חיים ברביבאי, היא סדרה שידור טלוויזיוני על ישראל חסון ועל השחיתות שלו.
אני אומר לך שאני כאן, ועכשיו אנחנו ממשיכים עם שר התחבורה ונמשיך ונגיע בסוף לכל מי שישאל את השאלות הנכונות. השאלה שלי היא שאלה אחת חד וחלק, תסתכל בבקשה מה היה ההסכם שעליו חתמה חברת טמיר ביום הראשון.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה חושב שאנחנו יושבים פה בבית משפט? אתה מתבלבל, פה זה לא בית משפט, אני לא רואה הסכמים, אני לא בוחן ראיות ולא בוחן סיבות.
ישראל חסון:
אתה שואל את משרד התחבורה למה אין טיסות.
היו"ר גלעד ארדן:
אותי מעניין למה אין טיסות ואם משרד התחבורה כבר שנה לא מצליח לפתור את הבעיה אז מצידי שיחליף את טמיר שיחליף מפעיל שיחליף מה שהוא רוצה שיפתח מנחת חדש, לא מעניין אותי. אני לא מצליח להבין מהאנשים האלה למה אין טיסות.
ישראל חסון:
אני אומר לך, זו היתה השאלה שלי בדיון הראשון שהיה.
היו"ר גלעד ארדן:
בשורה תחתונה, כשמשרד התחבורה רוצה לעודד תחבורה ציבורית אצל סטודנטים הוא מוכן לשים עשרות מיליונים לסבסד בחצי מחיר סטודנטים שייסעו בתחבורה ציבורית. אם משרד התחבורה לא משלם את המחיר עד היום, לא אכפת לי למי, למפעיל כדי להוזיל, לחברת התעופה כדי לסבסד, כדי שיהיו טיסות לצפון המסקנה היא שזה לא בסדר העדיפויות של שר התחבורה. נקודה. אין הסבר אחר, זו נקודת ההתחלה ואת זה ניסיתי להבין.
אודי זוהר:
מכיוון שלנושא לא נמצא פתרון לקריית שמונה והוא התחיל להתגלגל אל מול תביעה משפטית שאגב, היא תביעה לכל דבר ועניין מול המדינה. ככה זה גם מופיע בכתב התביעה מעבר לנושא האישי, המדינה היא נותנת את התשובה בבית המשפט לא השר ולא עורכי דין פרטיים של השר או המנכ"ל, חשוב להגיד את זה. המדינה רואה בעניין הזה עניין של המדינה ולא עניין אישי של שר כזה או אחר.
היו"ר גלעד ארדן:
חשבתי שזו עבודה של פרקליטות המדינה לייצג משרדים.
אודי זוהר:
לא תמיד.
היו"ר גלעד ארדן:
אני יודע שלא תמיד אם מדובר בנושא שמראש אמרו לו שלא יגנו, או שחיתות אישית שלו, אבל ככלל זה תפקידה של פרקליטות המדינה.
אודי זוהר:
התביעה התחילה ממשהו אישי
היו"ר גלעד ארדן:
כשהיא בונה את טענות ההגנה שלה היא מסתמכת על מה שהמשרד אומר לה בדרך כלל היא לא מכירה את זה מעצמה.
אודי זוהר:
אני לא משפטן, לשמחתי, התביעה הייתה אישית אל מול עניין כזה או אחר שאני לא רוצה ליפול בו בלשוני לכן לא אומר אותו, זה לא היה על מימוש סמכותו כשר תחבורה.
היו"ר גלעד ארדן:
מה בכוונתכם לעשות? אין טיסות לקריית שמונה ואין טיסות לראש פינה, מה המשרד עומד לעשות?
אודי זוהר:
ברשותך אומר עוד משפט אחד, לנו נודע על הפסקת הטיסות לראש פינה מהעיתונות.
היו"ר גלעד ארדן:
נורא ואיום, אבל מה עושים עכשיו? כל הזמן אנחנו מדברים על העבר בוא נשמע מה אתם מתכוונים לעשות.
אודי זוהר:
אל מול החלטת הממשלה יש צוות בין משרדי.
היו"ר גלעד ארדן:
כמה ישיבות קיים הצוות?
אודי זוהר:
שניים או שלושה מפגשים.
דפנה עין דור:
הצוות הבין משרדי קיים ישיבה אחת ויש צוות משנה שקיים מספר ישיבות.
היו"ר גלעד ארדן:
זאת אומרת שהצוות הבין משרדי שהוקם ברשות סיטרמן פרק את עצמו ומינה צוות משנה, סיטרמן גם יושב בראשו?
דפנה עין דור:
לא פרק את עצמו... העוזר האישי שלו, זה היה הסדר מקצועי.
היו"ר גלעד ארדן:
רק שנבין את חשיבות העניין.
דוד טל:
זה לא חשוב שמנכ"ל משרד התחבורה ישב בצוות? העניין נמשך ונמשך, זה לא מספיק חשוב שאישיות בכירה כמו מנכ"ל משרד התחבורה יהיה בדיונים?
ישראל חסון:
בדיון הקודם מנכ"ל משרד התחבורה לא הגיע כי הוא היה בחו"ל, לדיון הזה... אני ממליץ לעצור את הדיון להביא לפה את מנכ"ל משרד התחבורה ואת שר התחבורה כי חבל על הדיונים האלה אנחנו נכנסים לתחום שחבל על הזמן.
אודי זוהר:
ברמת הנתונים, טיסות של חברת טמיר לראש פינה הופסקו ב... למעשה לא הייתה טיסה מה- 1 ליוני, מזה חודש וחצי. אני לא רוצה להתחייב בשם מנכ"ל משרד התחבורה שעומד בראש הצוות הזה, להערכתי - - -
היו"ר גלעד ארדן:
אתה מייצג אותו כאן, מה זה אתה לא רוצה להתחייב? לא דברת אתו לפני הדיון?
אודי זוהר:
אני אגיד מה אנחנו עושים כי כמו שאמרת, אדוני היושב ראש, מה שחשוב זה העתיד, למרות שהעבר הוא לא דבר שכדאי להתעלם ממנו. אנחנו פועלים להפעלה של מודל טיסות באופן המיידי, אנחנו במגעים עם מספר חברות שיתחילו לטוס גם אם לא בטיסות סדירות אלא מה שאנחנו קוראים טיסות שכר, בזמן הכי קצר שאפשר והדבר הזה מתנהל.
דוד טל:
כמה זמן זה הזמן הכי קצר? חודש? חודשיים?
אודי זוהר:
זה תלוי בחברות כי חלק מהחברות שרוצות צריכות להתארגן, בהערכה שלי, סדר גודל של שבועות בודדים חודש גג כדי להתחיל לחדש את הקו.
רונית תירוש:
אני לא מכירה מהלך כל כך זריז.
אודי זוהר:
אני לא צריך להכניס שום דבר אלא רק לאשר לחברת תעופה שיש לה את הציוד הנכון להתחיל לטוס טיסות שכר לצפון, זה בסמכותי, לא צריך מכרז ולא צריך כלום. כשחברת טמיר טסה טיסות שכר לראש פינה, כשארקיע טסה לקריית שמונה, לא היה צריך שום מכרז, ביקשו לטוס, הציגו את הציוד הרלוונטי וזהו.
היו"ר גלעד ארדן:
למה בעצם לא עשיתם את זה כשהם הפסיקו חד צדדית את הטיסות לקריית שמונה לפני שנה ומשהו , אם זה בסמכותכם?
אודי זוהר:
זה בסמכותנו, ולא פעלנו לעשות את זה, כדי לא לקעקע את היציבות של חברת טמיר כמי שזכתה במכרז.
רונית תירוש:
אבל את התושבים הזנחתם
היו"ר גלעד ארדן:
אבל הם הפסיקו חד צדדית.
אודי זוהר:
הדבר הזה הועלה במסגרת המחשבות שהיו - - -
דוד טל:
עם כל הכבוד, השתתפתי בדיון שהיה אז ואני לא זוכר שהעליתם את זה כאחד הפתרונות בדיון הקודם.
אודי זוהר:
שם לא הצגנו פתרונות למיטב זכרוני.
דוד טל:
אם הפתרון הזה היה ישים אז למה לא אז, היית מקצר את תקופת העינוי של הציבור.
רונית תירוש:
כי הוא לא רצה לפגוע בחברה.
דוד טל:
ומה עם מיליון תושבים?
דפנה עין דור:
היו הסעות לתושבים...
אודי זוהר:
אני מבקש לא לשים דברים בפי כי אני באמת שוקל את דבריי - - -
דוד טל:
רק שאלתי. היות ואני מכיר אותך, אני יודע שאם הפתרון הזה היה תחת ידך היית שם אותו בדיון הקודם ואומר שיש לנו אפשרות לקצר את זמן העינוי לתושבי הצפון, זה אחד הפתרונות ואנחנו עושים אותו.
אודי זוהר:
חברות התעופה, כשיש מוביל סדיר על הקו, לא היה להם אינטרס להיכנס לשוק הזה מול נתח השוק שהדבר הזה יודע להציג.
היו"ר גלעד ארדן:
אלא אם כן הייתם מציעים להם תמריץ לעניין.
אודי זוהר:
יכול להיות.
היו"ר גלעד ארדן:
אם היו מוכנים לשלם עשרות מיליונים כדי לבטח את הרף התחתון של השימוש, כשזה בסדר עדיפויות יודעים ליצור את התמריץ.
אודי זוהר:
זה חלק מהבדיקות שעושה הוועדה הבין משרדית. כדי שבסופו של דבר תהיה מחויבות של הממשלה להבטיח את הקו כולל אם צריך לשים נתח תקציבי יותר גדול כדי לאפשר את הפעילות הזו. זה בדיוק התפקיד של הוועדה הבין משרדית, זו הסביבה גם ששר התחבורה בא לממשלה ואמר שצריכה להיות פה החלטת ממשלה עם שיתוף פעולה - - -
רונית תירוש:
יש לה דד-ליין לוועדה הזאת?
אודי זוהר:
חברות השכר התעוררו למעשה בסיום הטיסות של חברת טמיר הם התחילו להגיד, אודי תאפשר לנו, אנחנו רוצים. אמרתי, קדימה, אם אתם רוצים לטוס, תציגו את הציוד הרלוונטי.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה. רשמנו לפנינו שתוך חודש יהיה מפעיל אחר.
אודי זוהר:
לא אמרתי על מפעיל, יתחילו טיסות, לדעתי בהתחלה במודל שכר. מדובר על יותר מטיסה ביום.
היו"ר גלעד ארדן:
יש פה מישהו שחבר בצוות הזה?
אודי זוהר:
דפנה עין גור ויוסי שפיצר.
דפנה עין דור:
אני מנהלת אגף כלכלה במשרד
היו"ר גלעד ארדן:
כמה ישיבות ישבתם?
דפנה עין דור:
לפחות שש ישיבות ובנוסף ישיבות משנה, זה לא עניין של דיוני משנה, קיימנו עוד שיחות מול גורמים נוספים כדי לבחון את האפשרויות.
היו"ר גלעד ארדן:
יש פרוטוקול לישיבות של ועדת המשנה?
דוד טל:
אם בית המשפט לא מנהל למה שהם ינהלו?
היו"ר גלעד ארדן:
רק העליון.
דפנה עין דור:
יש לנו סיכומים.
היו"ר גלעד ארדן:
סיכומים שאתם יכולים להעביר לוועדת הכלכלה?
דוד טל:
אם יש הם בוודאי יכולים, הבעיה אם אין.
דפנה עין דור:
יש סיכומים, אנחנו בסך הכול מתקדמים.
היו"ר גלעד ארדן:
השר קצב סוף לזה?
דפנה עין דור:
לא הוקצב זמן אבל המטרה היא לפתור את זה כמה שיותר מהר.
היו"ר גלעד ארדן:
ברור. אף אחד לא חשב אחרת.
דפנה עין דור:
יש לפחות פעמים בשבוע ישיבות של צוות המשנה.
היו"ר גלעד ארדן:
עוד מישהו מגורמי המדינה רוצה להוסיף? האוצר בבקשה.
אודי אדירי:
אין לי מה להוסיף, אנחנו חברים בצוות הבין משרדי. הדברים שנאמרו על ידי משרד התחבורה נכונים.
היו"ר גלעד ארדן:
יש עמדה לאוצר בעניין הזה? הוא מוכן לממן או שזה מתוך תקציב המשרד.
אודי אדירי:
האוצר מוכן לבחון פתרון זמני מהיר לפתרון הבעיה ונבחנים כל מיני מודלים להפעלה של הטיסות האלה, שכר או בהשתתפות של כל מיני גורמים, מודעים לזה ונבחנת האפשרות של הצורך בסובסידיה המשולמת להפעלת הקו.
היו"ר גלעד ארדן:
בשורה טובה.
משה דוידוביץ:
אני מנכ"ל הרשות לפיתוח הגליל.
רונית תירוש:
איך הגעת?
היו"ר גלעד ארדן:
יש עדין אנשים שנוסעים, לא כולם טסים.
משה דוידוביץ:
שמעתי בקשב רב את כל הצדדים עד כה ואני חייב להגיד שנושא אחד כמעט שלא בא לידי ביטוי, התושבים. מדברים על חברת טמיר, המפעיל - - -
היו"ר גלעד ארדן:
על מה אתה חושב שאנחנו מדברים כאן? על הפח של המטוס שלא יחליד? זו הערה שלא במקום, הייתי מוחק אותה.
משה דוידוביץ:
אני אתקן. אני חייב להגיד לכם שלהגיע לכאן מהצפון לוקח בממוצע, ביום לא עמוס, כשלוש שעות. למי שלא יודע, בזמנו היו התבטאויות שונות שאם אין קווי טיסות לגלילי אז שיגיעו ברכבות. למי שלא יודע, לאזור הגליל המזרחי אין רכבת. גם מערכת היסעים להמונים לא קיימת בגליל המזרחי.
לכן אני חושב שהמהות פה היא הרבה יותר עמוקה מויכוח כספי, בגליל המזרחי זה לא רק משרת את התושבים שגרים, בעלי מפעלים ובעלי עסקים שבאים מתל-אביב בבוקר לאזור קריית שמונה והגליל המזרחי לא יכולים להרשות לעצמם להגיע ברכב שלהם. נושא הטיסות היה לחם חוקם.
רק אתמול הייתי בדיון במשרד התמ"ת לעניין אזורי התעשייה על תקיעות של המדינה באשר לפתיחת מפעלים חדשים בגליל וזה קשור מאוד. כי פעם אחת מבקשים מהם לפתוח ופעם שנייה, כשהם כבר פותחים ורוצים להגיע גליל הם לא יכולים.
אמרה חברת הכנסת רונית תירוש וגם חברי כנסת אחרים, מתי יהיו טיסות. הדבר הכי חשוב שמשרד התחבורה צריך לתת עליו תשובה - - -
דוד טל:
הם נתנו תשובה, בעוד חודש טיסה יומית.
היו"ר גלעד ארדן:
לפחות טיסה יומית.
משה דוידוביץ:
הייתי במספר דיונים בנושא וגם לפני מספר חודשים אמרו שתוך מספר שבועות. אני מייחל לגליל שהסוגיה תעמוד בראש ובראשונה ואחרי זה כל העניינים הכספיים, כן סבסוד, לא סבסוד וכמה. תודה.
אריאל בר יוסף:
שמי אריאל בר יוסף, יועץ משפטי של עיריית קריית שמונה. שמענו את האינטרסים המסחריים וכיצד משרד התחבורה מנסה לגשר בין א' ל-ב', ואני מעלה אפשרות. מדוע שהשדה לא יוכרז כשדה תעופה ולא כמנחת? רשות שדות תעופה תטפל בעניין הזה וכנראה שיש בעיה כלכלית לעניין גורמים מסחריים פרטיים בעניין הזה, ם זה יוכרז כשדה תעופה אני חשוב שזה יוסדר ולא ייפול בין הכיסאות בין חברה כזו לאחרת.
היו"ר גלעד ארדן:
זה אפשרי?
אודי זוהר:
זה מצריך חקיקה.
דפנה עין דור:
זה יעלה את העלויות.
היו"ר גלעד ארדן:
מה העלות למדינה? חקיקה ראשית זה טוב.
יוסי שפיצר:
ראש פינה עולה בין שמונה לעשרה מיליון.
קריאה:
בין 10 ל- 20 מיליון ₪ לשנה. זה יעלה את עלויות ההפעלה.
היו"ר גלעד ארדן:
קודם כל זו בשורה טובה שזה יעלה את עלויות ההפעלה כי יש הנחה סמויה שתהיה הפעלה, אז התקדמנו.
נרי ירקוני:
יותר זול להטיס את כולם בחינם
אודי זוהר:
כשמדברים בכסף הגדול, רק מהנסורת גם רשות התעופה הייתה חיה ברווחה גדולה מאד.
רונית תירוש:
אולי זה יזרז.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מברך אותך על שנתת לנו את הרעיון הכי יעיל עד כה. זה הרבה מעבר לרעיון.
נרי ירקוני:
אני חושב שזה רעיון יפה מי שמתמצא קצת בתחום המשפטי צריך לתקן כי מבחינה חוקית עד שם של שדה תעופה בחוק רשות שדות התעופה, זה כל מה שצריך. הרעיון הזה דובר עוד לפני שנים ואני חושב גם שהוא רעיון טוב.
היו"ר גלעד ארדן:
מה יהיה עם הלקוח שלך שעד היום הפעיל את השדה?
נרי ירקוני:
אמרתי גם בשם המוסד היפה שאנחנו יושבים בו וגם בשם הלקוח שלי.
היו"ר גלעד ארדן:
מי יפצה אותו על ההפעלה?
נרי ירקוני:
הרעיון הוא רעיון נכון ויפה אני אומר את זה כרגע גם בשמו וגם בשם אזרח מדינת ישראל. יש פה שתי מערכות שחיות אחת ליד השנייה האחת זה הדאגה - - -
היו"ר גלעד ארדן:
את מה אמרת שצריך לתקן?
נרי ירקוני:
את רשימת שדות התעופה על חוק רשות שדות התעופה. יש פה שני דברים שחיים אחד ליד השני, אחד זו הדאגה של חברת הכנסת תירוש לתושבי הצפון שאני מניח שהיא הקימה את הדיון הזה והדבר השני הם סכסוכים שקיימים שכנראה לא רק כספיים, ומעבר לתביעה, יש עוד שלושה דיונים משפטיים שמתרחשים במקביל, זה בג"צ ובית משפט שלום בקריית שמונה.
הדבר הבעייתי, ומזה אני מבקש שהוועדה תיזהר, שצדדים מסוימים, את האינפורמציה העובדתית שצריכה לשמש פה את הדיון מזרימים לחברי כנסת, אנחנו מכירים את זה ומזה אני מאד מבקש להיזהר.
רונית תירוש:
תדייק בנתונים.
נרי ירקוני:
לדייק בנתונים זה לדייק בנתונים. מה שנסגר, וזה בסיס עובדתי, ועל זה חברת טמיר הגישה את המכרז הוא ידוע לכולם ולא דובר על מחיר פר נחיתה ובטח לא על 4,000 ₪ ואני לא רוצה להיכנס לזה. מה שאני כ רוצה להציע והצעתי את זה גם בישיבה הקודמת של ועדת הכלכלה ואני מעלה שוב ואני מבקש מיושב ראש הוועדה שאת זה ימנף, שהמדינה תסבסד כל מי שטס לקריית שמונה.
מבחינה חוקית אין צורך במכרז, מבחינה חוקית אין צורך בקו סדיר. אין מחויבות כזו על פי חוק. אם למדינה חשוב שיטוסו לקריית שמונה, כל מי שטס עם ססנה, עם בואינג, עם מה שהמסלול יודע לקבל, יגידו לאדוני, על כל נוסע שאתה נוסע אתה מקבל איקס כסף. מפה והלאה, היצע וביקוש.
אני אומר כרגע בשם המפעיל שאם מחר בבוקר במכניזם הזה חברת טמיר תטוס המפעיל יחבר אותה למרות סכסוכים משפטיים וכספיים שיש בניהם. כמו כל אחד אחר.
היו"ר גלעד ארדן:
זה ברור. כמו כל אדם שישלם את האגרה.
נרי ירקוני:
אני אומר את זה כי גם מבחינת המפעיל כרגע, המפעיל עצמו אזרח קריית שמונה וגם אני הגעתי מהצפון. זה לא טריוויאלי שהמפעיל יכבד כרגע את טמיר שמצויים בסכסוכים, אני כן אומר את זה בשביל להגיד שמצד אחד המדינה צריכה כרגע לעשות ככל שביכולתה לסבסד כל כרטיס שיהיה, אין צורך במכרז לא בקו סדיר לא בבלעדיות, לא בהכתבת סוגי מטוסים. מטוס בטוח, שמי שיודע להטיס 4 נוסעים שיטוס לקריית שמונה. יטוס-יסובסד. בואינג יסובסד. אנחנו אומרים, כדי למנוע כל טענה אחרת שגם את טמיר, מחר בבוקר, למרות שיש תביעה גדולה, לא יעשו בזה שימוש, יטוס, ינחת, יקבל את השירותים, לא ישלם אגורה אחת יותר מכולם.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה.
שלמה ברטל:
הטיסות יכולות לחזור מחר בבוקר בתדירות של חמש טיסות ליום מבלי שלמדינה יעלה שקל איחד נוסף ממה שהתחייבה בעבר.
היו"ר גלעד ארדן:
כמה עלה כרטיס?
שלמה ברטל:
לתושב צפון לראש פינה עלה 170 ₪ ולקריית שמונה 190 ₪, לתושבי מרכז יותר. הטיסות יכולות לחזור מחר בבוקר בתדירות של חמש טיסות יומיות מבלי שלמדינה יעלה שקל אחד נוסף. חמש טיסות לכל כיוון ביום אחד יכולים כבר ממחר בבוקר. לא צריך סובסידיה נוספת מאף אחד.
רונית תירוש:
איפה ה"קצ'"?
היו"ר גלעד ארדן:
שיורידו....
שלמה ברטל:
בזמנו הציע אודי זוהר שנקבל מפעיל נוסף, זו הייתה ההצעה של אודי זוהר. אני לא מתייחס כרגע אם הרישיון של ויקטור התקבל כדין או לא, יש לעורכי הדין הרבה מה להגיד בעניין. ישנו מפעיל של מנחת קרוב, מנחת פיק, יבוא הוא ויפעיל את המנחת, לא אנחנו ולא ויקטור, הוא אדם שמאושר על ידי הרשות, נשלם לו את העלויות.
רונית תירוש:
איך משפטית ניתן לעשות את זה.
שלמה ברטל:
משפטית כל אחד יכול לקבל, גם חבר כנסת שמחליט פתאום להיות מפעיל.
רונית תירוש:
הוא לא רוצה שניים?
שלמה ברטל:
לא הבנתם. מפעיל אחד.
נרי ירקוני:
זה מקובל בתנאי שארקיע תיקח את המטוסים שלו ותפעיל אותם, בחינם.
שלמה ברטל:
אנחנו לא מתעסקים כרגע האם ויקטור מחזיק את הרישיון שלו בדין או שלא בדין, לא אני ולא ויקטור אלא יהיה מפעיל שלישי מאושר על ידי הרשות, הוא מפעיל מנחת היום, הוא מוכן לבוא ולתפעל את המנחת.
היו"ר גלעד ארדן:
אין מישהו אחר שטס לקריית שמונה חוץ ממכם? אם יחליפו את המפעיל הנוכחי אז אתם תעבדו במכרז הנוכחי אלא אם יוחלף המפעיל הנוכחי במפעיל אחר.
שלמה ברטל:
נכון.
שולי אשבול:
המשרד עשה את זה בעבר ואין שום סיבה שלא יעשה כעת
היו"ר גלעד ארדן:
יש עוד מישהו שמבקש להוסיף משהו, אני רוצה להכניס את עניין הצעת החוק שנניח כולנו ביחד.
רונית תירוש:
בכל זאת להתעקש ולחכות לפרוטוקול כי כל הטענות היו למשרד התחבורה. לא באתי לדבר בהתנהלות של מפעיל המנחת חגג' ולא בחברת תעופה. בעובדה שמעתי כאן מהאדם שמפעיל ואחראי על נושא של מנחתים ושדות תעופה במשרד התחבורה, שהוא מאשר.
אני חוזרת לנקודה הזו כי זו הייתה נקודת השבר, בגלל הנקודה הזאת הטיסות הופסקו ובגלל זה תושבי הצפון סובלים.
אודי זוהר:
לא בגלל זה הופסקו הטיסות לראש פינה.
רונית תירוש:
זה מה שאני יודעת ואף אחד לא סותר את דברי, לפחות לא מצד החברה או המפעיל. לפיכך, אני שואלת כיצד ניתן לכם מנדט לפקח על נושא האגרות ואתם לא עושים מאומה. אתם גם לא ידועים להגיד לי מה עלות האגרה, אפילו לא בדקתם אותה. בעיקר שמדובר במשבר שלהבנתי נגזר - - -
היו"ר גלעד ארדן:
הם בדקו, הם אמרו שזה צריך לעלות 63,000 שקלים לחודש.
רונית תירוש:
שאלתי כמה זה עולה והם אמרו שהם לא יודעים.
נרי ירקוני:
זה לא נכון.
רונית תירוש:
לא לעזור לי. לא שאלתי מה הייתה ההצעה שאלתי כמה היום גובים והם אמרו שהם לא יודעים, אנחנו יודעים להגיד מה הצענו. אני מדברת על זה, שכשיש משבר ולהערכתי הוא נגזר כתוצאה מזה, אפילו לא טרחתם לבדוק מה העלויות שגרמו למשבר.
עכשיו אני שואלת אותך, איך אתה לא עושה בקרה ואוכף את מה שאתה צריך לאשר. אם אישרת 63,000 והיושב ראש ידע לעשות חשבון ואמר שזה 800 ₪ לנחיתה, איך לא בדקת כמה הם גובים ואתה לא אוכף מה שאתה צריך לאשר, זו השאלה שלי למשרד התחבורה ולא קיבלתי עליה תשובה עם כל הסיפורים מסביב.
היו"ר גלעד ארדן:
לשכלל את השאלה, אם יש לכם סמכות לאשר או לא לאשר את אגרת הנחיתה, ואם חישבתם שזה 63,000 ₪ לחודש, אז אחת מהשתיים, הייתם צריכים לבוא למפעיל להגיד לו שזה מה שאנחנו סבורים, אתה מוכן לעמוד בזה? לא מוכן- הוא מפר חוזה תגישו נגדו תביעה. אם מפעיל המנחת לא מוכן לעמוד בסכום הזה, אז יש לכם גם עילה להחליף אותו, אבל או לפה או לפה, אני לא מבין איפה נתקעתם בעניין הזה.
נרי ירקוני:
זה מה שעשו.
אודי זוהר:
אני חייב לגלגל את מה שנאמר אחורה, זה בדיוק מה שנעשה. מי שסרב לקבל את הסכומים שאמרנו, קרי, 63,000 ₪ בחודש הייתה חברת טמיר. עשינו בדיוק את מה שאנחנו צריכים, כשלא צריך להתערב בעניינים כלכליים שבין מפעיל לבין חברה שנוחתת אצלו, לא התערבנו. אני מחזיק מסמך שחברת טמיר הודיעה לויקטור חאג' כמה היא הולכת לשלם לו, והוא הסכים.
שלמה ברטל:
אני לא מכיר את המסמך הזה, זה מסמך מזויף.
היו"ר גלעד ארדן:
פסקתם 63,000 ₪, מי מקבל ומי לא מקבל, היה?
אודי זוהר:
הם אמרו לא, המפעיל אמר כן.
רונית תירוש:
הם מעניינים אותי כקליפת השום. אתם צריכים לאכוף אגרה מקסימאלית. אתם החלטתם שהיא 800 ₪, תפעילו את זה ותאמין לי שיעמדו בתור מפעילי תעופה ומטיסים למיניהם וייקחו את זה אבל אתם השארתם את זה כך ולכן אנחנו במשבר.
אלדד יניב:
הם צריכים להודיע שזה גובה האגרה, הם לא צריכים אותנו
היו"ר גלעד ארדן:
הוא אומר שהם הודיעו.
רונית תירוש:
הם לא מעניינים אותי.
היו"ר גלעד ארדן:
אני רוצה לסכם את הדיון. אני רוצה לומר שהוועדה דורשת מחברת טמיר לחדש מייד את הטיסות בתנאים הקיימים ולהמשיך את המגעים עם משרד התחבורה כדי למצוא פתרון, אנחנו חושבים שזכיתם במכרז ובינתיים, גם אם אתם מנהלים משפט, זה פשוט לא הוגן לפגוע בתושבי הצפון.
אנחנו מבקשים ממשרד התחבורה להעביר לוועדה את המסמך שלטענתכם קבעתם בו את גובה האגרה שיגבה המפעיל, לא משנה כרגע אם זה בחישוב חודשי או בחישוב פר נחיתה.
הוועדה קוראת לשר התחבורה לקצוב את מועד סיום דיוניה של הוועדה הבין משרדית לכל המאוחר לאמצע חודש אוגוסט והוועדה מתבקשת להעביר את מסקנותיה לוועדת הכלכלה. בהתאם להמלצות תשקול ועדת הכלכלה האם להניח הצעת חוק המשותפת לכלל חברי הוועדה ואלה שירצו להצטרף כי במידה ונראה שלא ימצא פתרון תונח הצעת חוק להפיכת המנחת בקריית שמונה לשדה תעופה.
דוד טל:
אדוני, אולי חברי הוועדה יניחו כבר הצעת חוק, אם נראה שזה מתקדם וזה טוב, לא נפעיל את הצעת החוק.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מקבל את הצעתך, אנחנו ננסח את ההצעה יחד עם חברת הכנסת תירוש ונחתים את חברי הוועדה. זה מוגדר כהפיכת המנחת לשדה תעופה. תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:15