פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 266
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, ג' באב התשס"ז (18 ביולי 2007), שעה 10:00
סדר היום: 1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): החלטת משרדי הרווחה והתמ"ת
לסגור את המשפחתונים בטייבה של חה"כ אחמד טיבי.
2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סכנת סגירה לעשרות משפחתונים בעיר סח'נין של חה"כ חנא סוייד
נכחו:
חברי הוועדה:
משה שרוני – היו"ר
נדיה חילו
מוזמנים:
חה"כ אחמד טיבי
חה"כ ואסל טאהא
חה"כ חנא סוייד
ורד רוטפוגל - מפקחת ארצית גיל הרך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים
יהושע גולדשמיד - משרד הפנים
תמר אלמוג - מנהלת האגף למעונות יום ומשפחתונים, משרד התעשייה המסחר
והתעסוקה
סלוה מסארנה - רכזת משפחתונים, עיריית טייבה
אלהאם עבד אלקאדר - מטפלת משפחתון, טייבה
תג'ריד אלחולי - נציגת הורים, טייבה
ופא עזאם - מטפלת משפחתון, טייבה
סמירה חג' יחיא - כתבת רדיו א-שמס, טייבה
רותי הורניק - ע' למנהלת הרשות לקידום מעמד האישה
אימאן חלאילה - מטפלת במשפחתון, סחנין
מנאל בדארנה - מטפלת במשפחתון, סחנין
פתחי אבו יונס - מנהל שרותי רווחה, סחנין
אתי וייס בלאי - מרכז מחקר ומידע (מ.מ.מ)
מנהלת הוועדה:
וילמה מאור
רשמה וערכה:
אורית מרסיאנו – חבר המתרגמים בע"מ
1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): החלטת משרדי הרווחה והתמ"ת לסגור את המשפחתונים בטייבה של חה"כ אחמד טיבי.
2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סכנת סגירה לעשרות משפחתונים בעיר סח'נין של חה"כ חנא סוייד
היו"ר משה שרוני:
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת עבודה הרווחה והבריאות.
הנושא היום, הצעה לסדר היום (דיון מהיר): החלטת משרדי הרווחה והתמ"ת לסגור את המשפחתונים בטייבה של החבר אחמד טיבי, והצעה לסדר היום (דיון מהיר): סכנת סגירה לעשרות משפחתונים בעיר סחנין של החבר חנא סוויד.
חנא סוייד:
בוקר טוב אדוני היושב ראש קהל נכבד, חברי הכנסת כמובן.
אני ביקשתי לקיים את הדיון הזה לאחר שהגיעו אליי ידיעות מסח'נין, מהעיר סח'נין של מטפלות, של מנהלות משפחתונים שמתפתחות, הן צופות בעיות בקיום המשפחתונים שלהם או בהמשך הפעילות שלהן בעתיד. לאחר מספר שיחות עם המנהלות ועם גופים ואנשים רלוונטיים אחרים להפעלת שירותי הרווחה בכלל והמשפחתונים בפרט בעיר סח'נין אני מתרכז בעיר סח'נין אני החלטתי לבקש את הדיון הזה מאחר ואני הבנתי שבאמת קיימת סכנה לעתיד המשפחתונים בסח'נין ואני אפרט.
אני זוכר לפני כ- 10, 12, או 15 שנים, כשהוחל בפתיחת משפחתונים ביישובים הערביים. אני הייתי אז ראש רשות מקומית, ואחד הראשונים שפתחו משפחתונים ביישובים הערביים. העניין היה כרוך בהרבה מאמץ עם המטפלות ועם הבחורות הגברות שהיו אחראיות לפתיחת המשפחתונים. הן היו חייבות לעבור השתלמויות ולסדר את הבית שלהן בהתאם וזה היה כרוך באמת במאמץ רב.
היום לאחר שהתבססו קיימת סכנה לגבי העתיד שלהן ולגבי המשך המפעל הזה, הקטן אבל המכובד שהן עשו והבעיות האלו הניצבות היום הן כתוצאה ממדיניות של משרד התמ"ת, של משרד הרווחה, אני לא יודע בדיוק אולי זו אחת הכוונות של קיום הדיון הזה. מה מקור הסכנה הזה של הפרטה של פתיחת השירות שהוא מאוד שייך לעניין של הרווחה לעניין של תחרות כלכלית, של מיזמים כלכליים והמטפלות האלו שבנו את העסק הקטן הזה והשקיעו בו כל כך הרבה הן עכשיו ניצבות בפני סכנה שהכל ייסגר והכל ילך.
יש מספר טענות שאני בדקתי אותן, טענות שהרשויות המקומיות שמקבלות את התשלום מהמשרדים השונים או מהמשלמים השונים בעד הטיפול בילדים לא מגיעים. התשלומים האלו לא מגיעים למטפלות. אני בדקתי בסח'נין והמטפלות האלו בעצם קיבלו את הכסף ישירות אליהן. וזה היה בסדר גמור. הן קיבלו את הכסף ישירות אליהן וההסדר הזה הוא מצוין. והוא טוב.
היו"ר משה שרוני:
הייתה סיבה לכך, בגלל שראשי הרשויות לא שילמו למטפלות.
חנא סוייד:
זה בסדר גמור, זה סידור טוב שכדאי להמשיך איתו, אבל אי אפשר לטעון באותה נשימה שבעצם יש סכנה שהרשויות לא יעבירו את הכסף. הרי הכסף עובר והמטפלות מרוצות מזה אז איזה מן טענה זו שהיא בכלל לא קשורה והיא לא רלוונטית והיא לא נכונה פשוט מאוד.
אני חושב שהעניין של הפרטה עלול לפגוע בכל השירות הזה. אני חושב שהתוכנית הזו של להפריט את השירות של המשפחתונים נעשה ללא דיון ציבורי מספיק. אני חושב שזה פותח, זה מהווה וזה יכול להוות פתח לפורענות בתחום שהוא עובד בסדר, שהוא מסתדר טוב. זה אמור גם להוציא מחוץ לתמונה, את הרשות המקומית שהוא הגוף הסוברני והאחראי על המצב הסוציו-אקונומי של היישוב.
זה דבר שלא יעשה כי בסופו של דבר מי שמחויב לספק את השירות זו הרשות המקומית או מי שמתחשבנים אותו או מי שמאשימים אותו בגלל המצב הקשה ביישוב זה גם הרשות המקומית. אי אפשר ליצור מצב כזה שהרשות המקומית היא אאוט סיידר והיא לא שחקן בכלל בכל העניין הזה ונותנים את זה לזכיינים פרטיים. משמע, בעלי ממון, בעלי כסף שיש להם אפשרות לפתוח מעון ולהציע כל מיני יתרונות וכל מיני שירותים נוספים לאוכלוסייה.
בנוסף לכך האפשרות של פיקוח אובייקטיבי על הפעילות של המשפחתונים נופלת והיא לא תהיה אפקטיבית בכלל אם אנחנו מדברים על זכיינים. זכיינים שהם מפעילים גם רכזות ורכזות משפחתונים. זאת אומרת הם מקבלים והם משלמים. הם מקיימים את השירות והם מפקחים עליו. זה לא יכול להיות. זה דבר שלא יעשה. אי אפשר לחשוב על מערכת שתפעל באופן אובייקטיבי ותקין אם היא גם מפעילה את השירות והיא גם מפקחת על עצמה. זה ניגוד אינטרסים שאי אפשר לקבל אותו.
לכן אדוני היושב ראש, בשורה התחתונה, אני מבקש כתוצאה מהדיון הזה שאנחנו נצא בקריאה, אנחנו נצא בהמלצה להשאיר את המצב כפי שהוא, לשמור על המשפחתונים שהוקמו בעמל ובזיעה על ידי הרשויות המקומיות ועל ידי המטפלות עצמן, להבטיח את הגעת התשלומים אליהן בדרך זו או אחרת ולשמור את המצב הקיים. אנחנו לא מעוניינים ולא רוצים בהפרטה הזו.
אחמד טיבי:
תודה רבה אדוני היושב ראש, רבותיי חבר הכנסת האורחים. אני הגשתי בקשה לדיון מהיר על ההחלטה כבר שכבר התקבלה לסגור 24 משפחתונים בעיר שלי בעיר טייבה. אני חושב שזו החלטה חסרת תקדים בחומרתה, בטייבה יש 4,800 ילדים עד גיל 4, יש 24 משפחתונים בהם 120 ילדים בערך, מתוכם 95 ילדים בסיכון.
בעקבות החלטה זאת, באו אליי המטפלות המדריכות ולא האמנתי שהרקע מאחורי ההחלטה לסגור את המשפחתונים האלה, הוא כביכול סכסוך בין יושב ראש האגף לרכזת המשפחתונים בעירייה, שנמצאת פה. ממתי סכסוך אמור להביא להחלטה של משרד ממשלתי לסגור 24 משפחתונים? זה חיסול מאוד לא ממוקד של שירות סוציאלי שנותן שירות לעשות ילדים רובים ילדים בסיכון.
לכן אדוני, אנחנו צריכים לצאת מכאן בקריאה לבטל את ההחלטה לסגור את המשפחתונים בעיר טייבה, שהיא החלטה לא סבירה בעליל ולטפל בשורשי הבעיה הן בטייבה הן בסח'נין והן במקומות אחרים. מה שקורה בטייבה וסח'נין, יכול שיקרה במקומות אחרים ישובים יהודים וערבים כאחד.
יש לשואל, לגבי ההפרטה והעברתם לזכיין פרטי, האם זה יביא לשגשוג בתחום? האם זה יביא לפיקוח יתר? להרחבת השירות או האם זה יפגע בשירות הקיים? מה דעתם של אלה שעובדים כיום, נותנים את השירות הזה? מה דעת המטפלות? הוויכוח הזה לא התקיים וצריך לצאת עם וקטור של שני הדברים מה התועלת בסופו של דבר שיכולה לבוא מהנושא הזה של ההפרטה. אבל השורה התחתונה צריכה להיות, אדוני, לבטל את מכתב סגירת 24 משפחתונים בעיר טייבה שהיא החלטה רדיקאלית קיצונית בכל קנה מידה.
ואסל טאהא:
אני מודה לחבריי שהעלו את הנושא הזה, שהוא מאוד רגיש. כמי שהיה ראש רשות בשנות ה- 90, נדרש מאיתנו מאמץ רב עד שקיבלנו אישורים לפתוח משפחתונים ברשויות. ההפרטה הזאת פוגעת בשירות הסוציאלי הזה בצורה קשה מאוד מפני שהמטפלות בעצמן עובדות לפי הסכם עם הרשות.
את אומרת שבסך הכל הן לא תופסות תקן ולא תופסות משרה, הן לא עול על הרשות לכן אני רואה בהפרטה הזאת כהפרטה על הפרטה, כלומר העסק בעצמו כמעט מופרט. המטפלות עובדות על פי הסכם עם הרשות ולא על פי תקן ממשלתי, כך שהן לא מוסיפות לגרעון כלל, מה עוד שכאשר הממשלה או המשרדים השונים מעבירים את הכסף בצורה ישירה למטפלות או לגורמים האלה, אז מבחינת המטפלות במשפחתונים אין גירעון או תוספת לגירעון.
ההיפך הוא הנכון, ההפרטה כאן רק פוגעת. היא פוגעת בשירות הסוציאלי שניתן לאנשים, זאת במקום לעודד נשים לצאת לעבודה .
לקח לנו זמן והרבה מאמץ, עד שהסמכנו בחורות מטפלות, שיעברו השתלמויות, שיהיו חשופות גם לביקורת של משרד הרווחה ושל התמ"ת ושל כל המשרדים אז באו בדקו בצורה ספציפית כל פריט ופריט בתוך הבית הזה. אם זה מתאים או לא מתאים. אחרי שזה מתאים ואחרי שזה התחיל לתת שירות טוב ונאה אז מקבלים החלטה גורפת, החלטה שהיא קשה, פוגעת בכל הילדים שמקבלים את הטיפול. לכן אני מצטרף לבקשה של חבריי ומבקש לבטל את ההחלטה הגורפת.
תמר אלמוג:
אני מנהלת האגף למעונות יום ולמשפחתונים במשרד התמ"ת. אדוני היושב ראש, אני שמעתי את הדברים ואני רוצה בראשית דבריי לציין ולהדגיש שמדיניות משרד התמ"ת היא חיזוק והרחבת שירות המשפחתונים. ההוכחה לכך, שבהחלטת ממשלה שהתקבלה ביוני 2005, שבה הוחלט להגדיל את תקציבי האגף למעונות יום ב- 150 מיליון שקל, כשאחד היעדים הוא הרחבת השירות לגיל הרך.
בהנהלת המשרד הפנימית, הוחלט לפתח את שירות המשפחתונים, 900 משפחתונים חדשים ורק 6 מעונות במקביל. זאת אומרת הייתה העדפה מכוונת דווקא לתחום המשפחתונים ולא למעונות ולא בכדי כי אנחנו רואים ביחידת המשפחתון יחידה תעסוקתית מאוד חשובה שנותנת מענה תעסוקתי לאישה שמתפרנסת בעסק קטן שהיא מפתחת בבית שלה ומשם אנחנו ממשיכים.
כל רשות מקומית שמפעילה את השירות הזה חתומה על הסכם מול המשרד וסעיפי ההסכם אומרים איזה שירות מחויבת אותה רשות מקומית לספק למשרד. זה שירותי הפיקוח, הבקרה, הליווי המקצועי של המטפלות וכולי. וגם העברת כספי הסבסוד שהמדינה מעבירה הן בגין ילדי נשים עובדות שמשרד התמ"ת מעביר והן בגין ילדים בסיכון שמשרד הרווחה מעביר מידי חודש בחודשו להעביר אותו למטפלות.
הסכנה שעליה הצביעו חברי הכנסת כאן, סכנת הקריסה של המשפחתונים, התחילה בקריסת הרשויות לא מאיזו שהיא החלטה שהמשרד החליט. לפני 4 שנים זומנו יחד עם נציגי משרד הרווחה לדיון בוועדה לזכויות הילד ושם היה דיון מאוד סוער איך זה יתכן שמאות מטפלות משפחתונים חודש בחודשו לא מקבלות מזה חודשים רבים את הכספים שמשרד התמ"ת ומשרד הרווחה מעבירים לרשויות וישבנו על המדוכה ולא ידענו מה לעשות ואז החלטנו כדי לא ליצור משבר אמיתי ולסגור את המערכת הזו, למצוא איזה שהוא תחליף זמני להעברת הכספים האלה. גם משרד הרווחה וגם אנחנו התחלנו בתשלום ישיר לאותן מטפלות.
היום אנחנו משלמים למעל 800 מטפלות באופן ישיר. זה משהו שהוא מינהלתית לא תקין כי יש פה איזו שהיא מעין התקשרות בין המשרד לבין מטפלת פרטית. אני צריכה לחתום הסכם עם אותו אדם שאני מעבירה לו כסף ובמקום שאני אעשה העברות כספיות ל- 60 רשויות אני מוצאת את עצמי מעבירה כספים ל- 600, 700, 800, 900 מטפלות והמספר שלהן רק הולך ועולה כי היום יש 2,300 מטפלות ומחר הם ההרחבה יהיו עוד 900 אז אני לא יודעת איפה יהיו ה- 900 שיקרסו ולא נוכל לעמוד.
הוחלט, וזאת גם דרישה של חשבות המשרד והחשב הכללי, שההסדר הזה יהיה זמני. ההסדר הזה יהיה זמני עד שאנחנו נעשה איזה שהוא הליך שיתקן את העסק הזה ויסדיר אותו. אנחנו לא מדברים על הפרטה מכוונת וגורפת. נושא ההפרטה הוא ברירת מחדל. מה זה אומר? רשות מקומית שלא מסוגלת להעביר את הכספים למטפלות וזה אחד הדברים שיוצר משבר מיידי, מטפלת לא מקבלת כסף היא נמצאת בבעיה קשה.
היו"ר משה שרוני:
אבל בטייבה יש עכשיו ועדה קרואה.
תמר אלמוג:
לא רק בטייבה. אני מדברת עכשיו באופן כללי. אדוני אני מיד אתייחס לטייבה, אני מדברת על הכללי. אז מה נוצר? נוצר מצב שאנחנו בברירת מחדל. אם רשות לא מסוגלת לשלם למטפלות ונוצר משבר קשה, אנחנו צריכים לבוא ולהגיד 'הרשות מפרה את ההסכם שחתומים איתנו אז אנחנו מפסיקים את ההתקשרות איתה וסוגרים את השירות'.
האפשרות האחרת היא, לבוא ולהגיד 'הרשות תפסיק להפעיל את השירות הזה, ובמקומה יפעיל אותו זכיין שייבחר במכרז'. הזכיין הזה לא ילך לפעול באיזה שהוא חלל ריק, הוא יפעל יחד עם הרשות, ההסכם שחתומים אנחנו היום עם הרשות זה הסכם דומה שהזכיין יחתום עליו. אנחנו היום מפקחים על השירות שהרשות נותנת אז אנחנו מחר נפקח גם על השירות שהזכיין ייתן וזו ברירת מחדל. זה לא משהו מכוון להפרטה.
ההוכחה לכך.
היו"ר משה שרוני:
סליחה, אתם מציעים להוציא את הרשות מהנושא הזה בכלל?
תמר אלמוג:
לא. אנחנו פרסמנו מכרז, ובאחד הסעיפים במסמך כתוב, "..יובהר שמדיניות המשרד הינה לתת עדיפות להרחבת השירות במסגרת הרשויות המקומיות בכפוף להסכמתן להמשיך לפעול במתכונת ההתקשרות שלנו עם המשרד ובכפוף להחלטת המשרד בדבר עמידת הרשות המקומית בדבר הסטנדרטים..".
אחמד טיבי:
יש שם סעיף שמדבר על ותק במימון 50 מוסדות?
תמר אלמוג:
בתנאי הסף של הזכיין? כן.
אמחד טיבי:
אין עמותה ערבית.
חנא סוייד:
הייתה רשות מקומית שגם פנתה אליכם.
תמר אלמוג:
אנחנו עוד לא קיבלנו הצעות. אנחנו ניראה, אם יווצר מצב שאנחנו - - -
אחמד טיבי:
כשאתם אומרים ניהול 50, זה מוסד גדול זו לא עמותה ערבית.
תמר אלמוג:
מה שקורה במכרזים, אם אנחנו מפרסמים מכרז ולא מסוגלים לקבל מהמציעים את ההצעות, אנחנו מתקנים את המכרז ומפרסמים אותו שוב.
חנא סוייד:
האם הייתה רשות ערבית שפנתה אליכם, ואמרה לכם 'אנחנו רוצים לזרוק את העניין, אנחנו לא רוצים להתעסק עם הדבר הזה?' כי זה מה שאת אמרת עכשיו. אלו התנאים, אם הרשות המקומית אומרת שהיא לא מעוניינת, אותה רשות שפנתה - - -
תמר אלמוג:
לא, אנחנו עכשיו בתהליך.
חנא סוייד:
לא. זה כפוי, אל תזרקו את זה על הרשויות ותגידו שכביכול הרשויות מבקשות.
תמר אלמוג:
לא. קודם כל, יש גם כאלה.
חנא סוייד:
יש לי עוד שאלה. מבחינה מקצועית, הבנתי מדברייך שאת מעדיפה דווקא את המסגרת של משפחתונים על המעונות. זה מה שאני הבנתי.
תמר אלמוג:
זה לא שאני מעדיפה, זו המדיניות של משרד התמ"ת.
חנא סוייד:
אם את מעדיפה של השירות של המשפחתונים מצד אחד, ואף רשות מקומית לא פנתה ואמרה שאנחנו רוצים לצאת מהמשחק הזה.
תמר אלמוג:
אז לא מוציאים אותה.
חנא סוייד:
אתם בונים על מצוקה זמנית של רשות מקומית. עוד חודשיים הרשות המקומית תעמוד על הרגליים ואת תיכנסי לתהליך שהוא בלתי הפיך. אז מה עושים כאן? אז אני הייתי מעדיף ללכת על פתרון כפי שאתם עושים עכשיו, פתרון ביניים, לגשר על תקופה קשה ולא להיכנס להליך שהוא בלתי הפיך כאשר,
תמר אלמוג:
אנחנו כבר 4 שנים בפתרון ביניים. יש חלק מהרשויות שבאמת התייצבו והשירות ימשיך לפעול דרכם. ב- 1 לספטמבר שנה הבאה, לא הנוכחית, 1 בספטמבר 2008, כשניווכח שרשויות מקומיות מסוימות לא יוכלו לעמוד.
היו"ר משה שרוני:
המכרז הזה הוא רק לגבי טייבה וסח'נין?
תמר אלמוג:
לא.
היו"ר משה שרוני:
זה לגבי כלל הארץ?
תמר אלמוג:
כלל הארץ. אני אתן דוגמא למשל ערערה בנגב, נאלצנו להפסיק שם את השירות כי אין טיפול של הרשות, אין פיקוח ואין זה אז אנחנו מחכים לזכיין, כי אפשר לפעול בלי השירות הזה של המשפחתונים.
עכשיו אני אתמקד בטייבה וסח'נין.
היו"ר משה שרוני:
אני לא תופס, אתם רוצים להתנער מאחריות ועושים מכרז זכיין וגמרנו, פשוטו כמשמעו.
תמר אלמוג:
לגבי טייבה זה משהו שקרה בלי קשר למדיניות הוצאת ההמכרזים, זה היה אי תפקוד של הרשות.
היו"ר משה שרוני:
אבל יש עכשיו ועדה קרואה.
תמר אלמוג:
המשפחתונים האלה, אני חושבת שאנחנו גם אנחנו גם משרד הרווחה פה עשינו הליכה מאוד מאוד לקראת. אנחנו כל יום שתינו מתפללות שבמשפחתונים שבטייבה לא יקרה שום דבר כי אנחנו אפשרנו למשפחתונים להמשיך להמשיך לפעול עד סוף שנת הלימודים ללא פיקוח, ללא רכז.
אני חושבת שהמחויבות שלי האישית אם בראשון יובטח לנו לשני המשרדים שב- 1.9 תהיה רכזת, שאותה דרך אגב אנחנו ממנים זה לא הרשות מממנת. מה קורה פה? אנחנו מממנים לרשות את הרכזת, היא צריכה לפקח על המשפחתונים אז אנחנו ממשיכים לשלם לרשות, הרכזת לא מפקחת על המשפחתונים, אנחנו שתינו לא ישנות טוב בלילה שלא יקרה שם משהו כי יתבעו מיד את שני המשרדים ופה באים אלינו בטענה למה החלטנו שב- 1 לספטמבר לא יפתחו המשפחתונים.
אחמד טיבי:
הרכזת לא פיקחה?
תמר אלמוג:
בבקשה תשמע מה היא אומרת. אנחנו לא דיברנו עם סח'נין על שום דבר, לא פנינו אליהם ולא אמרנו להם אתם בהפרטה, הם קשורים למה שקורה בכלל.
נדיה חילו:
תודי שאתם הולכים לפי מדיניות מאוד מתוכננת של להפריט את כל מערך המשפחתונים. אני אספר לך איפה מקומות הפרטתם ואיך זה נראה היום מעבר לטייבה ולסח'נין אני יודעת איך זה נראה ביפו, אני יודעת עם יצחק קדמן איך זה נראה במקומות אחרים. אני יודעת שזה כל, תדברו עם דוקטור יצחק קדמן תבקשו את הדו"ח שלו. ותראי איזה עוולות חברתיות ואיזה מצוקה הילדים האלה נמצאים.
תמר אלמוג:
לא הפרטנו גברתי. עיריית תל אביב אחראית על תל אביב יפו.
היו"ר משה שרוני:
רק שנייה רבותיי. גמרת גברתי?
תמר אלמוג:
אני מבקשת רק להוסיף מילה לגבי סח'נין אני לא הבנתי למה סח'נין נמצאים בדיון היום, אנחנו לא פנינו לסח'נין, לא אמרנו לסח'נין שאתם הולכים להיות מופרטים. אנחנו במהלך שנת הלימודים הקרובה נבחן את הרשויות הבעייתיות שהיום נמצאות בתשלום ישיר ולא מסוגלות להעביר תשלומים למטפלות ביניהן גם סח'נין, אנחנו גם שלחנו מכתב לכל הרשויות האלה בתיאום עם השלטון המקומי ונציגי רשויות הרווחה. מי שאמר פה שאנחנו עושים דברים בלי תיאום זה לא נכון. יש פרוטוקולים, יש אנשים שהשתתפו בדיון, המכתב שיצא לרשויות חתום עליו יעקב אגמון ופיני קבלו מהשלטון המקומי.
סלוה מסארנה:
אני רכזת משפחתונים בטייבה ולמען הפרוטוקול גם כי המצב שנוצר והגענו אליו בגלל שאני גם יו"ר ועד העובדים שם ואני יועצת לקידום מעמד האישה, מנהלת המחלקה לקידום מעמד האישה. איפה שתמצא בעיות תמצא אותי, איפה שתמצא אותי תמצא בעיות. זה ככה ואני גאה בעצמי. אני גאה בעצמי כי אני לא מוכנה לשתוק ואני לא מוכנה להגיע. שתקתי שנה שלמה עם המשרד כי נתתי למאבק הזה שהתנהל בין המשרד, הרשות ומנהל המחלקה כי אני כמו בונקר הייתי באמצע מכל הכיוונים אם זה פוליטית ואם מרשלנות מקצועית של המשרד.
אני ברוך השם מאוד גאה בעצמי שאני חזקה. כולם הולכת ואני נשארת ואני משמיעה את הקול שלי. אם משהו יתבע אתכם בסוף זה אנחנו. על רשלנות מקצועית ואני מבטיחה לכם, לענייננו אני חושבת שאולי קיבלתם מכתב כבר מעורך דין בשם המטפלות. אנחנו נתבע על רשלנות מקצועית של משרד התמ"ת והרווחה. חבל שעדנה גרוס לא כאן נמצאת, אני מאוד מכבדת אותה והיא מבינה טוב מאוד איך מחלקת הרווחה מתפקדת בטייבה.
מחלקת הרווחה לידיעתכם כבר מזמן, גם כשהיה חיים בוזנר והוא כבר פרש, קבעו ששם התפקוד הוא מאוד לקוי, המחלקה הכי בעייתית בטייבה בגלל המנהל, בגלל שהמדיניות המסוימת בין העובדים וקבעו שצריך שם יועץ ארגוני, התחלפו כמה ועדיין צריך שם יועץ ארגוני.
המשפחתונים בטייבה מקבלים תקציב ישר לחשבון שלהם וזה אחרי מאבק שלהם ושתדעי לך מי שעמד מול ראש העיר בזמנו שהיה, חתם על מכתב שהוא מסכים שיעבור דרך החשבונות שלהם באותו יום חזר בו. אני קיבלתי איומים בבית, קיבלתי איומים מאח שלו על שריפת הבית על ירי עליי ובכל זאת אתן יודעות, עמדתי בזה ואמרתי עם אהובה קרוקבר בשיחות איתה בסופו של דבר הבאתי לכך שהמטפלות יקבלו כסף דרך המשרד כי אז ניצלו אותן 20 ו- 30% שויתרו על שכרן למען תושבים שעשו קיזוזים בארנונה, שנים לא קיבלו. והובלנו את המצב שיתרומם ופרויקט שמתפתח טוב מאוד. היו לנו 16 משפחתונים, עברנו ל- 25, הגדלתי.
ואסל טאהא:
יש לי שאלה, הגדילו מ- 16 ל- 25 בגלל שאתם הצלחתם?
סלוה מסארנה:
כן, וזה בכל התהליך הזה. אני שלחתי אנשים ללמוד דרך מרכז השיקום בטירה, לידיעתך גם אצלנו סגרו, ראש העיר הקודם סגר את הגנים טרום חובה מגיל 4 ומעלה אנחנו פתחנו פרטי כי מנהל המחלקה לקידום מעמד האישה והמשפחה מכירה ומלווה את כל התהליך, פתחנו אפילו פרטי כדי שניתן מענה לילדים האלה, והגענו למשפחתונים.
בשנת 2005 גברת רחל פידל שהייתי רוצה לראות אותה כאן, קיבלה משפחתון, אשתו של מנהל המחלקה מקבלת משפחתון. אני זוכרת את הישיבה הזאת, באותו יום גם קיבלנו עוד 9 מטפלות. אני ראיינו 15, זה היה יום חג שלנו בכל זאת באנו. וראיינו כי מאוד היה לנו חשוב להרחיב את המשפחתונים. הם העסיקו את אשתו, הוא יצא מהישיבה, הייתה שם סגנית שלו, אני עדיין הייתי חדשה בתוך המערכת הזאת שאני עוד לא יודעת ועלי לציין שאני לא מטייבה. נכון שאני נשואה 22 שנים וגרה שם 12 שנים אבל עדיין אני לא מכירה את כל הדינמיקה שם. אמרה לי במפורש זו תהיה אחריות אישית שלך. אמרתי אני יודעת אני אעמוד באחריות, יש בעיה אני אדווח. הרי אני הקשר ביניהם ובין העירייה.
הסיפור כולו התחיל בעקבות בעיות של בחירת ראש עיר חדש, ושינוי פוליטי באפריל 2006 כאשר התמ"ת עבר לדרך חברת מל"ל. ידוע אצלנו ואני לא אכנס לזה, זה כל תיק זה זה חלקו, לקט מבעיות במחלקת הרווחה. לא משנה, את העבודה עשיתי כפול, הגעתי למשרד של רחל פידל דיברנו והעלאתי את ההתלבטויות.
הודעתי לה שהוא מבקש ממני לזייף פיקטיבית אצל אשתו ילדים, לפתוח תיקים ויש לו הועדות של רווחה שמוכיח שהוא ביקש שאני אשאיר ילד שהוא עזב והוא אחרי הריב איתו ועירב שם מערך פוליטי שלם נגדי כי אני לא בחרתי בהם ואני אומרת ואני גאה בזה ויודעים שם והלך ועשה עזיבה לילד אחרי שפחד אחרי שהתחילו התכתבויות. אני לא כופפתי ראש, אמרתי אני אלחם. מכאן התחילו כל הבעיות והלאה הם אומרים שזאת בעיית תפקוד של הרשות.
יש לי כאן את מה שהצלחתי לאסוף, חומר של התכתבויות של ראש העיר, נכון שהוא לא מכיר אבל הוא מכיר מי מנהל המחלקה שחזר בו. התחיל להתכתב אתכם, הוא ראה פתרון לבעיית המשפחתונים בטייבה לבעיית ניגוד האינטרסים, כתב להם במכתבים שכאן מונחים ושלחתי שאני לפי החוזה בין התמ"ת והמועצה העירייה אז אפשר להעביר את המשפחתונים לפיקוח מחלקת חינוך ודרך אגב זו לא טעות ורד, בג'לג'וליה לידנו המשפחתונים דרך מחלקת החינוך והקב"סים עובדת חצי משרה חינוך חצי משרה רכזת משפחתונים. לידיעתך אם אתם לא יודעים זה לא בגלל טעות אז אל תכתבו לנו במכתבים שאתם אומרת בגלל טעות נסכים בסופו של דבר, זו לא טעות.
הוא מצא פתרון למסכת התעללות ברכזת ואני גאה שזה לא היה עניין פוליטי של קרוב משפחה של בעלי שהוא אמר לי לא בחרת בי והכל פוליטיקה בהתחלה אבל אני אומרת לך אני גאה שיש לי תמיכה ציבורית מהם, מההורים, מכל חברי המועצה שלא הכירו אותי קודם, כי כולם התלכדו ובאו להפגין, מה שעשיתם לנו בטייבה יצא טוב מרע. כולם באו והפגינו מול העירייה ובתוך העירייה, ואמרו אתם תשבו ותשמעו אותנו.
אנחנו התנהלנו לאורך כל הדרך בצורה הכי יעילה שאפשר למרות שאני ישראל 29 חודשים לא קיבלתי משכורת. 29 חודשים וכשהעלאת את הנקודה בפני רחל פידל היא אמרה לי איך את מתפקדת בזה. אמרתי אני יכול להיות שזה פוגע אם הייתי רוצה לוותר יותר במשפחתונים זה פוגע ברצון שלי לוותר עוד יותר כי אני לא יכולה לשלם דלק וללכת.
אנחנו מקיימים מפגשים כל שבועיים מ- 8 עד 11 בלילה. אף אחד לא משלם כי אלה השעות שאנחנו יכולים למצוא לבד. ולגברת ורד שאני זה רק פעם ראשונה שאני נפגשת אותך, אני תוהה גם באחד המכתבים שאת כותבת לראש העיר על סגירת משפחתונים ואת אומרת מכתב מתאריך 19 לדצמבר ומכתב מתאריך 8 בפברואר שהוא לא ענה לך. תדעי לך שגם היינו בשביתות ולמרות השביתות כל הזמן עבדנו והתארגנו, אני יו"ר ועד קיבלתי נזיפה מעובדים, שאני אפילו את החינוך מאחד שם השבתי חלקית ומשפחתונים המשכתי לפעול ואני המשכתי לקבל אותם ולעשות מפגשים. וככה זה דבר שהשתמשו נגדי בעירייה. שאני משביתה להם.
במכתב של 8 לפברואר 2007, שלא קיבלנו, ורד, אמרו לי מה המכתב הזה. זו תלונה ממטפלת נועה מסרייה שהילד ששבת אצלה בספטמבר ודרך אגב זה היה אחרי ספטמבר רק דווח על ההורדות שלו בינואר. מי כמוך שהיית פעם מנהלת לשכה והרי יודע שטופסי הרווחה וועדות הרווחה באחריות מחלקת הרווחה ופקיד זכאות ומנהל המחלקה. אני ילדה אבודה אז מה את מתלוננת עליי? דבר שני, שלושה מכתבים מראש העיר שהוא נוזף במנהל המחלקה שהוא מטרפד את ההועדות לא רוצה אמר להם תחתמו על מכתב שסלוה רכזת לא טובה מחר אני מכין לכם את ההודעות. הוא לקח אותם הביתה והיו תלונות והכל במכתבים.
נדיה חילו:
אני רוצה לשאול את אדוני, יש לנו נשים חזקות אצלנו. אני חושבת שמה שסלוה, אני מכירה את המפעל הזה של המשפחתונים, אני גם מגיעה מהתחום, אני גם יודעת את הכיוונים הכלליים של ההפרטות למיניהן שלפעמים גם בלי סיבה. אני גם יודעת מה המצב שלה פה ושם של הילדים וההידרדרות של המערך הזה, אני מאוד מאמינה בו, לנו גם יש 40 משפחתונים ביפו, שזה פתרון גם לילדים, גם לנשים עובדות שיצאו לעבוד. אני רוצה בזה איזה הישג מערכתי כולל לא רק לילדים. יש פה אימפקט מאוד גדול במיוחד במגזר הערבי שאנחנו רוצים לעודד נשים שתצאנה לעבודה, זה כל אישה ששמה את הילד זה פוטנציאל עבודה. זה גם נשים שעובדות בבית, כלומר זה 20 רכזות ועוד אנשים. זה נותן תעסוקה לעוד 50 ולעוד ולעוד ולעוד.
אני הרי השתלשלות העניינים של סלוה מצביעה רק על הדברים השיבושיים הייתי אומרת המאוד קשים ולא על חוסר תפקוד מקצועי ולא על רצון ולא על מערך ונכון יש מציאות קשה בטייבה ובמקומות אחרים אבל זה לא בגלל מציאות כזאת צריך להמשיך ולפגוע. צריך להתמודד עם אותה מציאות קשה ולמצוא את הפתרונות שמפעל כזה יפה וחיובי שימשיך לתפקד וימשיך לתת פתרונות.
פתחי אבו יונס:
קודם כל, אני מברך על הדיון. אני מייצג את השלטון המקומי, אני מנהל אגף הרווחה בעיריית סח'נין ובין היתר ואני רוצה להגיד שהדיון לא חשוב, מאחר ואנחנו מדברים על משרד התמ"ת ואגף הרווחה אלא שאנחנו מדברים על תעסוקתן של הנשים הערביות במדינת ישראל. אנחנו מדברים על האחוז הנמוך ביותר בעולם מבחינת מיקומן של הנשים הערביות במעגל העבודה.
אם הכנסת מדברת על בעיות דמוגרפיות ועל תכנון משפחה וכולי, אני חושב שזה הדיון שאנחנו צריכים להתמקד בו. לעניין סח'נין. אני חושב שסח'נין נמצאת במקום אחר, תודה לאל, מטייבה. אני חושב שאין סגירת, אין סיכוי שתהיה סגירת משפחתונים בסח'נין. אני טוען שהמשפחתונים בסח'נין הם מתפקדים ברמה אם לא הכי טובה אלא בין הטובים במדינת ישראל. יש לנו 42 משפחתונים שאנחנו מאוד גאים בהם. אני מדבר על משפחתונים שמתפקדים טוב בין היהודים והערבים כאחד. אני רוצה לדאוג שזה יימשך ככה.
אני חושב שהשגשוג שנמצאת בו סח'נין ולא רק סח'נין אלא הרבה מהמשפחתונים במדינת ישראל, הוא פועל יוצא של הסכם שנחתם בינינו השלטון המקומי לבין משרד התמ"ת מלפני שלוש שנים על ידיהם של דינור ועדי אלדר. אני טוען שכל שינוי בהסכם הזה יגרום לזה שאנחנו כשלטון מקומי נתנער מאחריות. כלומר, גם אם אתם רוצים להכניס אותנו להסכם אנחנו לא רוצים להיכנס להסכם. אנחנו לא ניכנס להסכם איך שאתם רוצים.
אני מייצג פה את השלטון המקומי ואני אחראי על מה שאני אומר. אני חושב שהיום אחרי שלוש שנים מהתשלום כאשר אנחנו חתמנו על ההסכם והתשלום התבצע באופן ישיר למטפלות קרו שני דברים: אחד, תוספת 50% של מספר משפחתונים במדינת ישראל, דבר שני גידול ושגשוג של איכות הטיפול במשפחתונים וזה אודות עבודה משותפת גם של משרד התמ"ת. אני מעריך מאוד את העבודה שעושה הגברת מנהלת האגף בירושלים, שיושבת איתנו, אני מעריך את עבודתן של המפקחות בשטח גם של פנינה וגם של סוהר שאקור. אני חושב שאנחנו חייבים להמשיך בדרך הזאת כי אין דרך אחרת להצלחה.
המכרז שפורסם להפרטת המשפחתונים ואני אתייחס לסעיף 3.11 שמתנה כניסתו של מפעיל בזה שיש לו ניסיון של 3 שנים והפעלת 1,500 ילדים במשפחתונים במשך 3 שנים הוא בעצם מכירת השירות לאחד מבין שלושה גופים או נעמ"ת או ויצ"ו או חברת מתנ"ס ואין אחרת. אני טוען שבמדינת ישראל היום החברה למתנ"סים מפעילה שירותים ומזה שלוש חודשים לא קיבלו שכר. אז למה אתם רוצים לתת את זה למתנ"סים? אני טוען שמשרד התמ"ת בהפרטה שלו גורם לזה שעוד פעם אנחנו נחזור לסחבת של הרשויות המקומיות כאשר לא משלמים שכר אבל הפעם דרך החברה למתנ"סים וחברות פרטיות. תודה.
היו"ר משה שרוני:
כיוון שהדיון לא מיצה את עצמו שהרי לא שמענו את כולם נקיים ישיבה נוספת גם בזמן הפגרה, מיד בזמן הפגרה ובינתיים התמ"ת יבוא בדברים עם הרשות בטייבה ובסח'נין לנסות לפתור את הבעיה בשיתוף פעולה. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00