פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 262
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ב' באב התשס"ז (17.07.2007), בשעה 11:00
סדר היום: הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הענקת תעודת הכרה לבוגרי המקצועות הפרא-רפואיים), התשס"ו-2006, של חה"כ אברהים צרצור, חה"כ טלב אלסאנע, חה"כ עבאס זכור, חה"כ אחמד טיבי (פ/962).
נכחו:
חברי הוועדה:
משה שרוני – היו"ר
דוד אזולאי
אריה אלדד
אברהם רביץ
חיים אמסלם
נאדיה חילו
מוזמנים:
חה"כ אבשלום וילן
חה"כ אחמד טיבי
חה"כ סעיד נפאע
ד"ר אמיר שנון – מנהל המחלקה למקצועות רפואיים, משרד הבריאות
עו"ד אילנה מיישר – יועצת משפטית, משרד הבריאות
מזל אלבגלי – אחות מחלקת סיעוד, משרד הבריאות
תלמה הרצנו – קלינאית תקשורת, משרד הבריאות
איילה פרג – פיזיותרפיסטית ראשית, משרד הבריאות
אסתר גולדבלט – מרכזת תחום החרשים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים
עירית לבנה – ממונה על החינוך לבריאות, משרד החינוך
לאה שקד – משרד החינוך
טלי שטיין – ממונה בכירה בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
ראובן קוגן – משרד האוצר
רויטל בן דוד – עוזרת לתחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית
ד"ר מיכי וולף – איגוד קלינאי תקשורת, ההסתדרות הרפואית
דליה בן שושן – מנהלת אוניברסיטת לסלי
סמואל שוורץ – סגן מנהל אוניברסיטת לסלי
משה פריימן – מזכ"ל האיגודים הפרא רפואיים
נירית רותם לרר – יו"ר העמותה לקידום הפיזיותרפיה.
אנה בן ארויה – סגן יו"ר האגודה הישראלית של קלינאי תקשורת
עו"ד הלית סילש – האגודה הישראלית של קלינאי תקשורת, העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק
עו"ד אילן שלגי – מייצג את האגודה הישראלית של קלינאי תקשורת
ד"ר נעמי טרוסטלר – עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים הקליניים בישראל
דורית אדלר – מנהלת מחלקת תזונה ודיאטה, בית החולים הדסה עין כרם, עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים הקליניים בישראל
ציפי שדה – אחות ראשית, שירותי בריאות כללית
ד"ר רות קפלן – מנהלת בית ספר לסיעוד, המרכז הרפואי אסף הרופא
ראובן מיטרני – יועץ האגף לפיזיותרפיה, קופת חולים מאוחדת
רונית אנדוולט – תזונאית ארצית, מכבי שירותי בריאות
אשר גולדשלגר – יו"ר הסתדרות המיקרו-ביולוגים והביו-כימאים, ההסתדרות החדשה
ד"ר אורלי תורן – מנהלת הסיעוד והמקצועות הפרא-רפואיים בבית חולים שיבא
ד"ר אילנה מרגלית – איגוד מנהלות הסיעוד בבתי חולים בישראל
ייעוץ משפטי: שמרית שקד-גיטלין
מנהלת הוועדה: וילמה מאור
רשמת פרלמנטרית: מיטל בר שלום
הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הענקת תעודת הכרה לבוגרי המקצועות הפרא-רפואיים), התשס"ו-2006, של חה"כ אברהים צרצור, חה"כ טלב אלסאנע, חה"כ עבאס זכור, חה"כ אחמד טיבי (פ/962)
היו"ר משה שרוני:
שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. היתה ועדת משנה שדנה בזה, ואני רוצה להודות לחה"כ אלדד על העבודה המקצועית ועל הזמן שהוא הקדיש לנושא הזה. חה"כ אחמד טיבי, רשות הדיבור היא שלך.
אחמד טיבי:
אני רוצה להצטרף לתודות לחה"כ אלדד. אני חושב, שהוא עשה עבודה מקצועית וליווה את החוק הזה בוועדת משנה. שנים רבות עברו עד אשר החוק הזה הגיע לנקודה הזאת. אני מקווה, שהיום נוכל לסיים את העבודה. המצב בשל.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
החוק של חה"כ טיבי הוא חוק חשוב. מן הראוי היה שמשרד הבריאות היה מחוקק אותו מזמן ומונע מתן תעודות הכרה. הואקום שנוצר הוא ארוך מדי. יש אוכלוסיות גדולות מאוד של חולים שזקוקים למטפלים, ויש אוכלוסיות גדולות של מטפלים, שתלויים ועומדים בהעדר הכרה. לכן, חה"כ טיבי לקח את טיוטת החוק שהיתה מונחת כאבן שאין לה הופכין במשרד הבריאות, והפך אותה להצעת חוק שהכנסת יכולה לעבוד עליה.
לא פשוט היה להגיע לנוסח הקיים פה. יש פה התנגשות עניינים של מטופלים שצריך להגן עליהם כדי למנוע מאנשים שאינם מוסמכים ואינם מוכשרים לטפל בהם, וגם עניינים מקצועיים של בעלי מקצוע שונים, שאינם רוצים שאנשים שלא עברו את מסלול ההכשרה הראוי יטפלו בחולים. אני מקווה, שהצעת החוק שלפנינו תוכל למסד את ההכרה במקצועות הבריאות השונים, ותהיה בסיס למשרד הבריאות להמשך שליטה בתחום הזה בהמשך.
היו"ר משה שרוני:
אנחנו נעבור על סעיפי החוק, ונצביע עליהם.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת פרק א':
1. מטרתו של חוק זה להסדיר את העיסוק במקצועות הבריאות במטרה להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים במקצוע הבריאות ולהגן על בריאות הציבור.
1א. בחוק זה –
"בעל תעודת הכרה" – אדם שניתנה לו תעודת הכרה במקצוע בריאות לפי הוראות סעיף 5 לחוק;
"הוועדה המייעצת" – הוועדה שהוקמה לפי הוראות סעיף 14 למקצוע בריאות מסוים, לפי הענין;
"המנהל" – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לענין חוק זה;
"חוק בתי משפט לעניינים מינהליים" – חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000;
"חוק המועצה להשכלה גבוהה" – חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח – 1958;
"מוסד מוכר להשכלה גבוהה" – כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
"מחלה מסכנת" –
(1) מחלה, לרבות מחלת נפש, העלולה לסכן בריאותו של אדם הנמצא בטיפולו של בעל מקצוע בריאות;
(2) מחלה, לרבות מחלת נפש, או כושר לקוי העלולים לשלול מבעל מקצוע בריאות את היכולת לעסוק במקצוע הבריאות לחלוטין, זמנית או חלקית;
"מקצוע בריאות" – מקצוע מהמקצועות המנויים בתוספת הראשונה;
"תעודת הכרה" – תעודת הכרה שניתנה לאדם לפי הוראות סעיף 5 לחוק;
"השר" – שר הבריאות
אילן שלגי:
אני מייצג את אגודת קלינאי תקשורת ואת עמותת הדיאטנים והתזונאים. אנו מבקשים לומר, שראוי שיהיה לבעלי מקצועות הבריאות רשיון, בשונה מתעודת הכרה במעמד.
אברהם רביץ:
כלומר, בנוסף להכרה שיהיה גם רישיון.
אילן שלגי:
שזה ייקרה רשיון, כפי שיש לרופא, לעורך דין, למהנדס וכו'.
אברהם רביץ:
כלומר, אתה מציע שתעודת ההכרה תהווה רישיון.
אילן שלגי:
כן. המינוח לא יהיה בעל תעודת הכרה, אלא בעל רישיון.
היו"ר משה שרוני:
אבל היום לרופא רגיל יש תעודת רופא שהוא קיבל מבית הספר לרפואה, ויחד עם זאת הוא צריך גם רשיון לעבוד.
אילן שלגי:
אבל גם פה מדובר על הכשרה מעשית ועל בחינות, ורק אז מקבלים את אותה תעודת הכרה במעמד, שאנו סבורים שראוי שהיא תיקרא רישיון.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
הנושא הזה עלה בדיוני הוועדה. אני באופן אישי הייתי סבור שרצוי היה להגיע למצב שזה ייקרה רשיון, אבל שמענו את המחלקה המשפטית של משרד הבריאות והשתכנענו שאנחנו נעמיס. אני הייתי סבור, שרשיון הוא דבר רצוי מאוד במקצועות בריאות. זה מצב שיכול לבצר את מעמדם המקצועי של האנשים ולהגן על החולים. הבנתי שיש לנו מכשלות משפטיות, שיכולות למנוע את הדבר הזה. כרגע אני שומע ממשרד הבריאות כאילו אין מכשלות כאלה.
אילנה מיישר:
אני לא מכירה מכשלות כאלה.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אז מצדי שיהיה רישיון.
אחמד טיבי:
שיהיה כתוב רשיון.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
זה חדש.
היו"ר משה שרוני:
שכחו את מה שהסכימו לו.
אחמד טיבי:
אנחנו פעלנו על פי מה שהם אמרו.
אברהם רביץ:
במקורותינו כתוב: לבעלי תשובה לא מזכירים את החטאים.
שמרית שקד-גיטלין:
הויכוח הוא לא אם יקראו לזה תעודת הכרה או רשיון. השאלה היא, האם אנו קובעים איסור עיסוק, האם אנו אוסרים על בעלי מקצועות אחרים לעשות כל פעולה או משהו שעלול להיחשב כתחום ששייך מבעלי המקצועות המוסדרים בחוק, או האם אנו נותנים אסמכתא לבן אדם לעסוק במקצוע ולא אוסרים על אנשים אחרים לעסוק בו.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
זה היה הקושי המשפטי שהועלה כאן בדיונים, והבנו שמכיוון שבמקצועות רבים איסור על עיסוק יכול להביא אותנו למלכודות משפטיות רבות – שהרי מחר כל מיש עושה מסאז' יגיש בג"צ על כך שהצורך לקבל רשיון אוסר עליו לעשות מסאז' - אמרנו שהדרך לעקוף את המכשלה הזאת היא הענקת תעודת הכרה. מי שיוכר על ידי משרד הבריאות יוכל להציג בעסק שלו, במקום עבודתו את התעודה, והציבור יידע שהוא מוכר על ידי משרד הבריאות. אם משרד הבריאות סבור שהמלכודת היא לא מלכודת, אין בעיה.
היו"ר משה שרוני:
אני רוצה לשמוע את היועץ המשפטי של משרד הבריאות.
אילנה מיישר:
אני סבורה, שמדובר בסמנטיקה חשובה. גם אם יקראו לזה רשיון, מה שיקבע אם מותר לעסוק במקצוע או לא אלה הוראות החוק. החוק הזה מסמיך את שר הבריאות לקבוע תקנות, שיאפשרו לאסור עיסוק במקצוע במוסדות מסוימים. זו כוונת משרד הבריאות. ברוב המקרים אכן יהיה איסור העסקה. אני לא רואה בעיה מבחינה משפטית לקרוא לתעודה רישיון.
שמרית שקד-גיטלין:
אבל מה דעתכם בשאלה המהותית ולא בשאלת הסמנטיקה?
אילנה מיישר:
כפי שאמרתי, הכוונה לקבוע איסור העסקה למי שאינו בעל תעודה או רישיון.
שמרית שקד-גיטלין:
האם אתם רוצים לקבוע איסור עיסוק כללי?
אילנה מיישר:
במוסדות רפואיים.
שמרית שקד-גיטלין:
אבל איסור עיסוק, הוא איסור עיסוק בכלל.
אילנה מיישר:
זה עדיין בבדיקה.
אחמד טיבי:
לאחר ששמעתי את ההסברים של הלשכה המשפטית, אין מניעה שתעודת ההכרה תיקרא רישיון.
היו"ר משה שרוני:
מי בעד הצעת ועדת המשנה לסעיף 1?
ה צ ב ע ה
בעד - 4
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 2:
(א) לא ישתמש אדם בתואר מהתארים המנויים בטור ג' בתוספת הראשונה, או בתואר הדומה לתארים אלה עד כדי להטעות, אלא אם הוא בעל תעודת הכרה באותו מקצוע.
(א1) לא יציג אדם את עצמו כעוסק במקצוע בריאות אלא אם הוא בעל תעודת הכרה באותו מקצוע.
(ב) לא יתחזה אדם כבעל תעודת הכרה במקצוע מהמקצועות המנויים בתוספת הראשונה, ולא ישתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם שהוא בעל תעודת הכרה באותו מקצוע, אלא אם הוא בעל תעודת הכרה באותו מקצוע.
אברהם רביץ:
אני לוקח את המקצוע של פיזיותרפיסט. אני מקווה שרובם למדו בבית ספר יסודי, אבל זה לא בהכרח יזכה אותם בהכרה.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אדם לא יוכל לטעון שהוא פיזיותרפיסט ושיש לו תעודת הכרה, אלא אם כן הוא עמד בתנאים.
אברהם רביץ:
הוא לא יכול לטעון שיש לו הכרה אם אין לו הכרה, אבל הוא יכול לטעון שזה הדבר היחיד שהוא יודע לעשות.
שמרית שקד-גיטלין:
הוא לא יכול לקרוא לעצמו פיזיותרפיסט.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
פיזיותרפיסט זאת ההגדרה של שם המקצוע, והוא לא יוכל לטעון שיש לו שם מקצוע שיוחד בחוק הזה.
שמרית שקד-גיטלין:
זו בדיוק ההגנה שהחוק נותן. אדם לא יוכל להטעות את הציבור ולקרוא לעצמו פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק.
אברהם רביץ:
לגבי מרפא בעיסוק אני מבין. אני הבאתי דוגמא שכל מציל בשפת הים עושה את זה.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
לא יהיה אסור לו לקחת אדם ולעשות לו עיסוי, אבל אסור לו יהיה לקרוא לעצמו פיזיותרפיסט.
היו"ר משה שרוני:
נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד - 5
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 2 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 3:
(א) לא יעשה אדם פעולה שיוחדה בתוספת השנייה לבעל תעודת הכרה במקצוע מסוים או לבעלי תעודת הכרה במקצועות מסוימים, אלא אם הוא בעל תעודת הכרה באותו מקצוע (להלן – פעולות ייחודיות).
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על רופא, על אחות, על אדם המשלים הכשרה מעשית במקצוע בריאות באותו מקצוע בהתאם להוראות לפי חוק זה או על מי שקבע השר בתקנות באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, (מוצע: ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי להתיר לאחות עשיית פעולה שנאסרה לפי כל דין אחר.)
(ג) השר, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי בצו לשנות את רשימת הפעולות הייחודיות בתוספת השנייה.
התבקשנו על ידי משרד הבריאות לשנות מעט את הנוסח ולומר: "שלא הותרה לה לפי כל דין אחר".
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אני מציע להוסיף אחרי המילה אחות: "הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על רופא ועל אחות הפועלת במסגרת מוסד רפואי". ההגדרה של מוסד רפואי מוזכרת בסעיף 5א.
אברהם רביץ:
מה זה בא לומר לגבי המציל בחוף הים. הוא עוסק באופן מעשי במקצוע הזה כבר שנים רבות. הוא שייך לדור המבול. האם הוא ייכנס להיתר שהסעיף הזה מאפשר: "אדם המשלים הכשרה מעשית במקצוע בריאות"?
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
יש הוראה שאומרת, שלגבי אדם שאינו בעל תואר אקדמי אבל הוא עסק 7 שנים במקצוע ועמד בבחינות שקבע המנהל, רשאי המנהל לתת לו תעודת הכרה.
הלית סילש:
אנחנו מתנגדים לניסיון להוסיף בסעיף הזה את האחיות, כמי שיחרגו מנושא ייחוד הפעולות. בעלי המקצועות השונים עוברים הכשרה ארוכה וספציפית. החוק קובע בסעיף 20 שהם לא יוכלו לבצע טיפולים, הדורשים הכשרה מיוחדת או מיומנות מיוחדת, אלא אם הם באמת בעלי אותה הכשרה או מיומנות. לא יעלה על הדעת שכל אחות, ולא משנה איזו הכשרה יש לה, תוכל לעשות כל פעולה שיוחדה לבעל מקצוע. לפי הצעת החוק הזאת, פיזיותרפיסט, שעבר הכשרה ספציפית לטיפול בסחרחורות, הוא שווה לאחות שסיימה לפני יומיים בית ספר לסיעוד ולא עסקה מעולם בטיפול בסחרחורות. זה מסוכן, וזה לא משרת את מטרת החוק. מלכתחילה, לא היה מקום להוסיף את האחיות. עו"ד שלגי, שמייצג את קלינאיות התקשורת ואת התזונאים, גם שותף לדעתי. כיוון שאנו מעונינים שהחוק יקודם ויאושר היום, אנחנו נהיה מסוגלים לחיות עם המצב הזה, ובלבד שתתווסף הוראה שקובעת שאותן אחיות עברו את אותה הכשרה ספציפית לעשות את אותה פעולה ייחודית, ומנהל משרד הבריאות אישר זאת.
אילן שלגי:
כך סוכם בפעם שעברה.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
חיי המעשה בבתי החולים הם כאלה, שאדם ששוכב ביחידה לטיפול נמרץ, אחות מבצעת עליו פיזיותרפיה נשימתית כמה פעמים ביום. רק פעם אחת ביום הוא זוכה לקבל טיפול נשימתי מוסמך ומקצועי על ידי פיזיותרפיסט. אם נחריג את האחיות מכלל ההרשאה, אנחנו נימצא מגדירים אחיות, שעובדות ביחידות לטיפול נמרץ בבתי חולים, כעברייניות. לכן, ביקשתי להוסיף את המילים: הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על רופא ועל אחות הפועלת במסגרת מוסד רפואי".לא כל אחות שעובדת בקופת חולים תתחיל לעשות פיזיותרפיה נשימתית. נדמה לי, שלא תפוטר אף פיזיותרפיסטית בגין ההגדרה הזאת. בנוסח הקיים, אנחנו מגדירים את המצב הקיים היום בבתי החולים.
נירית רותם לרר:
אחות מבצעת טיפול נשימתי, אבל פיזיותרפיה נשימתית עושה הפיזיותרפיסט. אין לנו שום בעיה שאחות תעשה את הטיפול הנשימתי, הסיעודי. ההגדרה פה היא מאוד צרה, ועבדנו קשה שהיא תהיה כזאת. אני לא רוצה למנוע מאחות לעשות טיפול שיועיל לחולה, אלא שתהיה הסתייגות שתאמר שאחות כזאת תעבור הכשרה מתאימה.
דורית אדלר:
מבחינתי, הוספת האחיות זה לומר שהאחיות הן גם מרפאות בעיסוק, גם דיאטניות וכו', כאשר אנו עוברים הכשרה מרחיקת לכת. איגוד הבריאות העולמי טוען, ש-40%-60% מהתחלואה היום היא תלוית תזונה. ישנן שאלות קריטיות, איזה סוג פורמולה מתאימים, באיזה קצב, היחסים של סוגי השומנים וכו'. לדעתי, הפתרון הוא שבתקנות יחריגו את אותן פעולות שאחיות יכולות לעשות בכל תחום, כי אחרת אנו הופכים אותן לבעלי רשיונות בכל המקצועות האלה.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
בסופו של דבר האחות היא זו שתולה את השקית עם הפורמולה. לכן, אם בהגדרה הספציפית של טיפול תזונתי במזון רפואי נאסור על האחות לבצע זאת, נשתק את עבודת בתי החולים, ואין זו הכוונה. אני מציע להצביע על ההצעה כנוסחה.
ראובן קוגן:
אני רוצה להתייחס לנושא הכשרת האחיות. מדינת ישראל משקיעה מספיק בהכשרת אחיות, כך שכן צריך להחריג אותן כמו שמחריגים את הרופאים. אני לא חושב, שבעניין הזה יש לרופא יותר מה להגיד מאשר אחות. נקודה נוספת, היא כל העניין של בתי החולים. בתי החולים הם מפעלים מאוד מורכבים, והם בעלי תשתיות וגיבויים מורכבים ומגובשים בשביל לתת את כל הטיפולים הנדרשים. אני מפחד שהגדרה לכל מקצוע וכל תפקיד, תפגע בפעילות בית החולים ותביא לזה שרמת הטיפול תרד.
היו"ר משה שרוני:
אנו נצביע על נוסח ועדת המשנה, בתוספת שהציע חה"כ אלדד.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אני הצעתי להוסיף: "על אחות הפועלת במסגרת מוסד רפואי". יש לנו התייחסות למוסד רפואי בסעיף 5א.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד - 7
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 3 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 4: השר רשאי לקבוע איסור העסקה של מי שאינו בעל תעודת הכרה, במקצוע בריאות, בתפקידים או במקומות שקבע; לעניין העסקה בתחום ששר אחר אחראי עליו, יותקנו התקנות בהתייעצות עם אותו שר.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד - 7
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 4 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 5: אדם כשיר לקבל תעודת הכרה במקצוע בריאות, אם נתקיימו בו תנאי כשירות אלה:
(א) הוא בגיר;
(ב) הוא אזרח או תושב ישראל;
(ג) הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים לגביו בתוספת הראשונה לעניין השכלה, הכשרה מעשית ועמידה בבחינות;
(ד) הוא אינו חולה במחלה מסכנת (להלן – כשירות רפואית);
(ה) הוא לא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה ולא הוגשו כנגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור שטרם ניתן בהם פסק דין סופי;
(ו) הצעת ח"כ אלדד: הוא בעל ידע בסיסי בשפה העברית.
הצעת ח"כ טיבי: הוא בעל ידע באחת מהשפות הרשמיות במדינה.
אברהם רביץ:
למה הוא צריך להיות תושב ישראל או אזרח. הוא הגיע לכאן כמומחה בינלאומי לתקופה קצרה.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
יש החרגה לגבי מי שבא לתקופה קצרה כמדריך או כמורה.
שמרית שקד-גיטלין:
בסעיף 5(ו) יש שתי הצעות. הצעת חה"כ אריה אלדד: "ובעל ידע בסיסי בשפה העברית". הצעת חה"כ אחמד טיבי: "ובעל ידע באחת מהשפות הרשמיות".
אברהם רביץ:
הכנסתם פוליטיקה פה.
אחמד טיבי:
אני מוכן לקבל את עמדת קופת החולים כללית, שהיא המעסיקה הגדולה ביותר.
אברהם רביץ:
סביר שהוא יידע קצת עברית. איך הוא יטפל?
אחמד טיבי:
יש שתי אוכלוסיות במדינה: האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה הרוסית.
אברהם רביץ:
לך אסור להגיד שיש שתי אוכלוסיות.
היו"ר משה שרוני:
חה"כ טיבי, אם אתה רוצה שנתקדם, תשאיר את ההצעה של חה"כ אלדד.
אחמד טיבי:
לא. יש שתי הצעות, ואני רוצה לשכנע אתכם לתמוך בהצעה שלי. ההצעה שלי עומדת בקנה אחד עם העמדה של שירותי בריאות כללית. ההצעה של חה"כ אלדד היא ההצעה החריגה. הרי הרוב המוחץ של הערבים יודעים עברית.
אברהם רביץ:
ההצעה שלו איננה כוללת את הרופא הזמני.
אחמד טיבי:
גם עולים חדשים מרוסיה לא יודעים עברית.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אנחנו חיים במדינה שבה 20% מהתושבים מדברים ערבית, וחלקם יודעים גם עברית. 80% אינם יודעים ערבית. לתת למישהו רשיון להיות מטפל בבני אדם, כשאיננו יודע ידע בסיסי בשפה ש-80% מהציבור מדברים בה, עלול לגרום למצבים מסוכנים. הוא מקבל מכתב הפניה מבית החולים בשפה העברית, הוא צריך לתקשר עם החולה, הוא צריך לשאול אותו אם כואב לו כאשר הוא מניע את הכתף וכו'. אני לא הייתי רוצה להגיע למצב, שבו תהיה תעודת הכרה לבעל מקצוע בריאות מסוים, שבה יהיה כתוב "לערבים בלבד". לא יעלה על הדעת שנגיע לאפליה מהסוג הזה. נדמה לי, שידע בסיסי בעברית, השפה העיקרית במדינה מבחינת ידע בקרב האוכלוסייה ולא מבחינת המעמד. אינני מתווכח עם חה"כ טיבי שעברית וערבית שתיהן שפות רשמיות פה, ואינני מנסה להוביל שינוי דרך החוק הזה במעמדה של השפה הערבית. אני אומר, שכמו שאני רוצה שרופא שמקבל רשיון לעסוק ברפואה בארץ יהיה בעל ידע בסיסי בעברית, כך מי שעוסק בהפרעות בתקשורת, בפיזיותרפיה או בתזונה, ראוי שיהיה בעל ידע בעברית. זה מרשם לתקלות ולתאונות רפואיות.
אבשלום וילן:
סעיף (א) אומר שהוא בגיר, וסעיף (ב) אומר שהוא אזרח או תושב ישראל. שני הסעיפים הללו פותרים את כל הבעיה, ולכן אפשר למחוק את סעיף (ו). רוב הערבים הבגירים מדברים עברית. ישנם עולים חדשים, שהגיעו בגיל מאוחר ולא תמיד שולטים בשפה.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אני לא רוצה שהם יטפלו בחולים.
אבשלום וילן:
בתי החולים מלאים באנשים שהגיעו מחבר העמים. גם אצלך בהדסה ראיתי הרבה מאוד אנגלים ואמריקנים, שלא תמיד שולטים בעברית, ומתקשרים יפה. בעולם האוניברסאלי הזה, זאת קרתנות. בואו נמחק את סעיף (ו).
חיים אמסלם:
לגבי רופאים בכלל, האם יש צורך בידע בסיסי בעברית.
קריאה:
כן.
אמיר שנון:
לצערי, התשובה היא לא.
אחמד טיבי:
התשובה היא לא. רופא לא חייב בידע בסיסי בשפה העברית.
אמיר שנון:
זה לא אומר שזה בסדר. זה יוצר בעיות רבות.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
האם רופא לא צריך לדעת עברית? האם אדם שלא למד בארץ בא ומבקש רשיון לעסוק ברפואה, הוא אינו צריך להוכיח ידע בסיסי בעברית?
אמיר שנון:
לצערי, לא.
אחמד טיבי:
אין תנאי כזה.
חיים אמסלם:
למה לצערך? מה זה באמת משנה, הרי שפת הרפואה היא אוניברסאלית?
אמיר שנון:
כפי שפרופ' אלדד אמר, לא ניתן לטפל בחולה אם הרופא לא מבין את שפתו.
חיים אמסלם:
אני לא רואה סיבה להבחין בין רופא כזה לרופא אחר.
היו"ר משה שרוני:
השאלה הבסיסית היא, איך הפיזיותרפיסט יבצע את ההוראות שנתן הרופא אם הוא לא יודע את השפה.
חיים אמסלם:
אם כך, זה צריך להיות אותו דבר לגבי כל הרופאים.
היו"ר משה שרוני:
אנחנו לא צריכים ללכת לפי מה שיש.
נאדיה חילו:
כל חוק צריך להיות עם אחיזה מסוימת במציאות. אחד התחומים שמשולבים בו שתי האוכלוסיות, זה מקצוע הרפואה. אם בחוקים מקבילים אין אזכור לדרישה הזאת, לא כדאי להכניס את זה לפה. ברור שרוב האוכלוסייה, אם לא כולה, יודעים את השפה. אני חושבת שאפשר לוותר על שני הסעיפים. המציאות היא יותר גדולה מכל דבר אחר. יש הרבה מומחים המגיעים ממדינות זרות. אני בעד למחוק את שני הסעיפים.
אחמד טיבי:
אני רוצה שחברי הוועדה יבדילו בין מתן רשיון או תעודת הכרה, לבין העסקה. נניח שמגיע פיזיותרפיסט ערבי, שיודע רק ערבית, לבית לוינשטיין. סביר להניח שיגידו לו, שהוא יתקשה לעבוד, אבל אי אפשר למנוע מהפיזיותרפיסט הזה, שעמד בכל תנאי הכשירות, לקבל את רישיונו. הדרישה של חה"כ אלדד היא דרישה חריגה וחדשה, שלא קיימת בשום חוק לגבי מקצועות רפואיים אחרים. יש הבדל בין תקנות לבין חוק. זה חוק שמדבר על הכשרה, על מתן רשיון. בכל מקרה אזרח או תושב צריך להוכיח ידע בסיסי בשפה העברית. לכן, הסעיף הזה מיותר.
טלי שטיין:
צריכים להפריד משפטית בין העניין של קבלת ההיתר הזה, שהוא צריך לדבר באחת משפות הארץ המוכרות, לבין העיסוק בשטח. הוא לא יכול לתקשר עם המטופל, אלא אם כן הוא דובר את שפתו. הוא לא יכול לקבל הסכמה מודעת לטיפול רפואי, לפי סעיף 13 לחוק זכויות החולה, אלא אם כן הוא מדבר איתו. צריך להבדיל בין שני הדברים.
סעיד נפאע:
השארת הסעיף הזה יוצרת סתירה עם סעיף 5א. אם אנו משאירים את עניין השפה, מה לגבי אותו מומחה שמגיע מחו"ל?
אברהם רביץ:
זה זמני.
סעיד נפאע:
אבל בתקופה הזמנית הזו הוא יטפל באנשים. אם הוא לא יידע עברית, הוא גם לא יידע לטפל בחולה.
טלי שטיין:
לצורך הכרה, הוא צריך לדבר באחת מהשפות הרשויות, אבל הוא לא יכול לטפל בחולה אם הם לא מדברים באותה שפה, וזה על פי החוק הקיים. הוא לא יכול לתקשר איתו, הוא לא יכול לקבל הסכמה מדעת, הוא לא יכול להסביר.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אני מתכוון להגיש הצעה לתיקון פקודת הרופאים, כי ראוי שגם לרופא במדינת ישראל יהיה ידע בסיסי בעברית, אחרת אנו פותחים פתח לתקלות רפואיות רבות. אם משרד הבריאות עד היום לא עסק בעניין הזה, זה לא אומר כלום. הוא גם לא הביא את הצעת החוק הזאת בפנינו. בהצעת החוק של משרד הבריאות נדרש ידע בסיסי בשפה העברית. אנחנו לא המצאנו את הדרישה הזאת. נדמה לי, שראוי שכאשר אנחנו מתקנים חוק למנוע תקלות רפואיות, ולא להיכנס לויכוחים פוליטיים. העניין הוא רפואי, ובא להגן על מרב החולים במדינת ישראל.
טלי שטיין:
החוק הקיים כבר מגן. הוא לא יכול לטפל, אלא אם כן הוא דובר את שפתו.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
זה לא כתוב בשום מקום.
טלי שטיין:
אם אתה מסתכל על חוק זכויות החולה בסעיף 13, אתה רואה שזה עולה מן הנוסח.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
הפיזיותרפיסט לא צריך להחתים את המטופל על הסכמה מודעת. רופא, כן.
טלי שטיין:
ההחתמה על הסמכה מודעת כשלעצמה אין בה שום דבר מהותי. צריכים להסביר את זה.
היו"ר משה שרוני:
פיזיותרפיסט שאין לו ידע בסיסי בעברית ורוצה לעבוד בבית חולים לא יתקבל, ויגיד שזו גזענות. אנחנו מדברים על ידע בסיסי. האיש הזה צריך לטפל בחולה.
טלי שטיין:
צריך להפריד בין אופן הטיפול לבין קבלת היתר באופן כללי. הוא מדבר באחת משפות הארץ הרשמיות.
אחמד טיבי:
אני רוצה למחות, אדוני היושב ראש. אתה מעכב את הדיון, ומבקש ממנהלת הוועדה להשיג את חברי הוועדה. זה לא הוגן.
היו"ר משה שרוני:
בסמכותי להפסיק את הדיון מיד. אני לא דיברתי עם המנהלת שלי. אל תכניס דברים לא נכונים.
אחמד טיבי:
הם כן נכונים.
היו"ר משה שרוני:
אני לא דיברתי עם המנהלת שלי.
אחמד טיבי:
למה הם מחפשים את רשימת חברי הוועדה? כדי לעשות גיוס על סעיף שהוא חריג, שאינו קיים בחוק במדינת ישראל.
היו"ר משה שרוני:
אני לא צריך גיוס חברים, כאשר יש לי רוב כאן.
אחמד טיבי:
אנחנו לא רוצים להתנגח.
היו"ר משה שרוני:
אני לא צריך גיוס חברים, יש לי רוב כאן.
אחמד טיבי:
זה חוק שיש בו קונצנזוס, ופה יש דרישה חריגה שלו ולא שלי.
היו"ר משה שרוני:
זו לא דרישה חריגה.
אחמד טיבי:
היא לא קיימת בחוק. תצביע עליה. אני מוכן ליפול בהצבעה. אני סיכמתי איתו שהוא יגיש את זה כהסתייגות.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
לא דיברנו על הסתייגות. אני אמרתי שאני מקווה, שאתה תגיש את זה כהסתייגות.
אחמד טיבי:
כל אנשי המקצוע, כולל משרד הבריאות, אמרו בפירוש שהדרישה הזאת לא קיימת לגבי רופאים.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
משרד הבריאות גם אמר בפירוש מה רצוי שיהיה.
אחמד טיבי:
נציגי קופות החולים אומרים שההצעה שלי היא צודקת. אני אומר, שיש להבדיל בין רישיון לבין העסקה. אני מוכן שתהיה הצבעה דמוקרטית בוועדה.
אבשלום וילן:
אני מציע להצביע על הצעתי, כי היא פותרת את כל הסוגיות והמחלוקות.
נאדיה חילו:
אנחנו פותחים פה פתח למקצועות נוספים. האם פסיכולוג פחות חשוב מרופא? לדעתי, התקדים הזה יהיה בעל השלכות לגבי מקצועות נוספים. זה מובן מאליו.
היו"ר משה שרוני:
האם אתם רוצים שאנחנו נפסול את זה שהשפה העברית היא השפה הבסיסית?
אבשלום וילן:
לא פוסלים אותה.
אחמד טיבי:
מי פוסל אותה?
נאדיה חילו:
חה"כ טיבי ואני יכולים להתחרות בשפה העברית שלנו עם כל אחד. אני חושבת שזה לא נכון, כי זה פותח פתח לדברים אחרים לא פחות חשובים: טיפול נפשי, טיפול פסיכיאטרי, לגביהם אין הגדרה כזאת. זה משהו שמובן מאליו.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אבל משרד הבריאות אמר, שראוי לתקן את זה.
אחמד טיבי:
חה"כ אלדד, נניח שיש פיזיותרפיסט שיודע רק עברית ויש חולים שלא יודעים עברית. צריך להכשיר כל חולה שיהיה בעל שפה בסיסית בעברית.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אנחנו נתקן את החוק באופן שרק מי שיודע עברית רשאי יהיה להיות חולה.
אחמד טיבי:
אתה גם רוצה שרק מי שיודע עברית יהיה בארץ הזאת. זה חוק לא פוליטי, זה חוק רפואי. למה להכניס אליו סעיפים כאלה?
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
האם גם באנגליה היית אומר כך לרופא שמגיע מפקיסטן, ולא יודע אנגלית.
אחמד טיבי:
אבל במדינה יש מציאות אחרת.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
באנגליה חייבים לדעת אנגלית, גם כאשר אתה מגיע מהודו או מפקיסטן.
טלי שטיין:
למרות שאני חושבת שחה"כ טיבי צודק לחלוטין, אפשר להשמיט את הסעיף משום שאותו אדם לא יעמוד בבחינות אם הוא לא יודע את השפה.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אבל הבחינות לא חייבות להיות בעברית.
טלי שטיין:
האם זה לא פותר את הבעיה כאשר אנו אומרים שהבחינות תהיינה באחת מהשפות הרשמיות במדינת ישראל?
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
זה לא פותר את הבעיה ל-80% מהאוכלוסייה.
אחמד טיבי:
אם אתה עושה בחינה בערבית, אתה לא יכול להיות כשיר כי אתה דובר ערבית?
נאדיה חילו:
לא אני ולא אתה קבענו את זה. זו שפה מוכרת. עדיף להוריד את שני הסעיפים.
אמיר שנון:
אני רוצה להדגיש, כי לדעת משרד הבריאות יש צורך בידיעת השפה העברית כדי לעסוק במקצועות בריאות. זה שזה לא מופיע בפקודות השונות, זה לא אומר שזו דעתנו. אנחנו ניסינו לא פעם לתקן גם את פקודת הרופאים, אבל היתה התנגדות פוליטית של משרד הקליטה.
כדי לעזור לקליטת עולים, אנחנו מתרגמים בחינות מקצועיות לשפות השונות, ודאי לערבית. זאת כדי למנוע ממישהו להיכשל בבחינה מקצועית, כיוון שהוא לא יודע את השפה העברית. הבעיה שנשארת, היא שהוא לא יודע את השפה העברית. אם ייקבע בתקנות שהבחינה תהיה בשפה העברית, זה בוודאי יספק אותנו.
אחמד טיבי:
זה אסור על פי חוק.
אמיר שנון:
פה מדובר על שפה בסיסית, כאשר בחינה בשפה העברית היא ברמה הרבה יותר גבוהה של עברית.
אחמד טיבי:
חה"כ אלדד, אתה מתכוון להביא הצעה אחרת לגבי תיקון המצב לגבי הרופאים. אני מציע, שהתיקון שאתה מביא יכלול את כל המקצועות. בשלב זה, נשאיר את ההצעה כפי שהיא. התיקון שלך יהיה בתיאום עם משרד הבריאות, ויכלול את הכל.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
רופאים זה רופאים, פסיכולוגים זה פסיכולוגים. לגבי כל אחד צריך לתקן.
הלית סילש:
אם הבנתי נכון את חה"כ טיבי, הנקודה כאן היא של העסקה. אפשר להותיר את הסעיף הזה כפי שהוא, וכאשר יבוא בעל מקצוע להיות מועסק במקום כזה או אחר בו מרב המטופלים שלו יהיו דוברי שפה אחרת, יהיה זה לגיטימי לא לקבל אותו.
אחמד טיבי:
זה לא יעמוד בבג"צ.
אבשלום וילן:
ההצעה שלי למחוק את הסעיף.
אחמד טיבי:
סעיד נפאע מחליף את ואסל טאהא. אבשלום וילן מחליף את רן כהן.
היו"ר משה שרוני:
אני לא מוחק את הסעיף הזה. אני מעמיד את זה להצבעה. מי בעד ההצעה של חה"כ אלדד?
ה צ ב ע ה
בעד - 3
נגד – 3
נמנעים – אין
ההצעה לא התקבלה.
נאדיה חילו:
אני חושבת, שכדאי לעשות הצבעה להוריד את שני הסעיפים. היא נכונה יותר.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אפשר להצביע על ההצעה של חה"כ טיבי ועל ההצעה של חה"כ וילן.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה על הצעתו של חה"כ טיבי.
ה צ ב ע ה
בעד - 2
נגד – 3
נמנעים – אין
ההצעה לא התקבלה.
היו"ר משה שרוני:
מי בעד ההצעה של חה"כ וילן, למחוק את סעיף (ו)?
אחמד טיבי:
הצעתו התקבלה, כי שתי ההצעות הקודמות נפלו. לצערי הרב, הצעתי לא התקבלה.
היו"ר משה שרוני:
סעיף (ו) נפל.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 5א: המנהל רשאי, לבקשת מוסד רפואי, לתת לאדם שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל, היתר מיוחד, לשם העסקתו במקצוע הבריאות באותו מוסד בלבד, לתקופה שיורה ושלא תעלה על שנה ובתנאים שיקבע המנהל בהיתר המיוחד, אם הוכח להנחת דעתו שאותו אדם הוא בעל ידע ומומחיות מיוחדת במקצוע הבריאות, והעסקתו נדרשת למטרות הוראה, הדרכה או טיפול, ובלבד שאותו אדם הוא בעל ההשכלה וההכשרה הנדרשות לצורך עיסוק במקצוע במדינה שבה הוא עוסק במקצוע הבריאות או שהוא בעל רישיון לעסוק במקצוע באותה מדינה, לפי העניין; לעניין סעיפים 2, 3, 4, 13(ב) ו-(ג) לחוק זה, יראו במי שניתן לו היתר מיוחד לפי סעיף זה כבעל תעודת הכרה או כבעל מומחיות בתחום שקבע המנהל, לפי העניין.
בסעיף זה, "מוסד רפואי" – מוסד כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם וכן קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד - 3
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 5א אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 6:
(א) אדם המבקש לקבל תעודת הכרה במקצוע בריאות יגיש בקשה למנהל (בחוק זה – המבקש).
(ב) המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן תעודת הכרה כאמור בסעיף 5.
(ג) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך החלטה בבקשה.
(ד) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש להתייצב בפני וועדה רפואית לצורך בחינת כשירותו הרפואית; הוראות סעיף 30 יחולו על בדיקה כאמור, בשינויים המחויבים.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד - 3
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 6 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 7:
(א) בחוק זה, "תואר אקדמי"-
(1) תואר אקדמי מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה שניתן על ידי מוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל וכן תואר שהוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 28א לאותו חוק;
(2) תואר שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ ובלבד שהמוסד מוכר כמוסד להשכלה גבוהה על פי הדין החל בארצו, והמנהל, הכיר באותו מוסד, בתואר שניתן על ידי המוסד, ובמכלול לימודיו של המבקש לתואר;
בסעיף זה, "מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ" – לרבות מוסד בישראל שהוא שלוחה או סניף של מוסד להשכלה גבוהה הפועל מחוץ לישראל, וניתן לו רישיון לפי סעיף 25ג לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח- 1958; בהחלטה לפי פסקה זו רשאי המנהל להיוועץ בוועדה המייעצת.
(ב) בהחלטה לפי סעיף קטן (א)(2) ישקול המנהל, בין היתר, את רמת הלימודים, תכנית הלימודים, היקף הלימודים לתואר ומשך הלימודים לתואר במוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, בהשוואה לרמת הלימודים, תכנית הלימודים, היקף הלימודים ומשך הלימודים לתואר אקדמי מוכר הנהוגים במוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל;
(ג) המנהל, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימודיו במוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל, להשלים הכשרה מעשית או לעמוד בבחינות שקבע, כתנאי להכרה בלימודיו לפי סעיף קטן (א)(2).
(ד) המנהל יידע את הוועדה המייעצת על כל בקשה להכרה בתואר שניתן ממוסד בחוץ לארץ לפי סעיף קטן (א)(2);
הוועדה המייעצת רשאית לקיים דיון בבקשה כאמור, בהשתתפות המנהל, בתוך 30 ימים מיום שהועברה אליה הבקשה.
אמיר שנון:
סעיף (ד) מקשה על המנהל. להבנתי, סוכם שכאשר המנהל מכיר בתואר שנלמד במוסד בחו"ל, הוא יודיע על זה לוועדה. לא דובר על כל בקשה.
שמרית שקד-גיטלין:
הוחלט שמודיעים לוועדה המייעצת על כל ההחלטות, והוועדה המייעצת רשאית להזמין דיון.
אמיר שנון:
אני לא משפטן, אבל להבנתי הוועדה המייעצת מייעצת. הוועדה המייעצת לא מזמינה דיון. המנהל מחליט מתי להיוועץ בה.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
נניח שמגיעה קבוצה של בקשות מטעם מוסד אקדמי מחו"ל. האם הגורמים המקצועיים המיוצגים בוועדה יוכלו ליזום דיון בשאלה, האם ראוי להכיר בבקשה הזאת. לכן, חשבנו שנכון להכניס את הוועדה המייעצת לתרשים הזרימה של יידוע הוועדה המייעצת. יש להם זמן להביע התנגדות או לבקש התייעצות, כדי לוודא שמכלול השיקולים מוכר למנהל כאשר הוא בא להכיר באותו מוסד.
אמיר שנון:
אתם מטילים דופי בוועדה.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
לא. אם היינו מטילים דופי, לא היתה ועדה מייעצת.
היו"ר משה שרוני:
אני מציע שנוריד את סעיף (ד).
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
לא. זו חוליה חשובה שבה ניתן ליזום דיון לאחר החלטה, או כדי ליזום דיון. זו חוליה חשובה. אני לא חושב, שהחוק יקום או ייפול על אחד משני הנוסחים. האם המנהל מיידע את הוועדה המייעצת על החלטה שלו, או האם המנהל מיידע את הוועדה המייעצת על בקשה שהגיעה אליו. המנהל יחוש שמצרים את צעדיו, אם על כל בקשה הוא יצטרך להודיע. מצד שני, קולם של הגופים המקצועיים יישמע בעוצמה רבה יותר אם על כל בקשה נודיע. בכל אופן, אני לא רואה בזה משהו שהחוק יקום או ייפול בגללו.
טלי שטיין:
אני מציעה להשמיט את זה, כי זה לא מתאים לחקיקה ראשית. זה יכול להיקבע בתקנות או בהוראות מנהל. בדרך כלל הדברים האלה לא נקבעים בחקיקה ראשית.
היו"ר משה שרוני:
אנחנו נוריד את סעיף (ד).
אילנה מיישר:
שאלנו בדיון הקודם, איך נכיר בקלינאי תקשורת מחו"ל. התבקשתי בדיון הקודם להביא נוסח לכך.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אני לא מכיר את הנוסח הזה.
אילן שלגי:
זה נוסח שהוקרה בישיבה הקודמת, ומשרד הבריאות התבקש להעביר אותו אליכם.
אילנה מיישר:
אני הצעתי להוסיף לסעיף 7 סעיף קטן (ד): "המנהל רשאי בהתייעצות עם הוועדה המייעצת להכיר בתואר אקדמי ממדינת חוץ בתחום הפרעות בשמיעה, או הפרעות שפה ודיבור בלבד, לצורך מתן תעודת הכרה מקובלת באותו התחום בתנאים שיקבע".
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
נראה לי בעייתי להתייחס למקצוע ספציפי בחוק שאמור להתעסק ב-15 מקצועות. אופי עיסוק במקצוע מסוים מתאים להיות בתוספת ולא בסעיף ראשי.
שמרית שקד-גיטלין:
אני לא אמרתי שלא נכון לקבוע את זה בתוספת. הציעו להוסיף כוכבית בתוספת, ואני אמרתי שבחוק אנחנו לא כותבים כוכביות והערות שוליים.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אין לי הסתייגות מהנוסח שהצעת, אבל נדמה לי, שאנחנו מערבבים פה סדרי גודל שונים. אנחנו נכנסים למיקרו בגוף הראשי של החוק, וזה ראוי להיות בתוספת.
סמואל שוורץ:
יש לי הערה לגבי סעיף 7(2). אצלנו מלמדים טיפול בהבעה ביצירה כבר 25 שנה. כרגע התחום הזה לא מופיע בחוק, אבל זה אמור לכלול את כל השאר. בעבר משרד הבריאות הרכיב רשימה של תוכניות מוכרות בתחום טיפול בהבעה ביצירה. לכן, אני מציע לשלול את סעיף 7(2) של החוק לגבי מוסדות אשר כבר הוכרו על ידי משרד הבריאות.
אמיר שנון:
לא.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אנחנו לא נכניס את זה בדלת הזאת. יכול להיות שנמצא את הפתח לעסוק במקצועות ספציפיים בהמשך, באופן שיחריג אותם כאשר משרד הבריאות או מציעים פרטיים יגיעו לעסוק במקצועות של טרפיה באומנות לסוגיה השונים. יכול להיות ששם יהיה כתוב, כי בניגוד למה שכתוב בחוק הראשי, גם מי שהוכר בעבר על ידי משרד הבריאות. לא נפתח את הפתח בחקיקה הראשית. הפתח הזה הוא רחב.
שמרית שקד-גיטלין:
יכול להיות שזה יהיה בהוראות המעבר.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד - 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 7 התקבל, למעט סעיף 7(ד).
שמרית שקד-גיטלין:
סעיף 8 נפל. קוראת סעיף 9:
(א) החליט המנהל להיעתר לבקשה לקבלת תעודת הכרה, יעניק תעודת הכרה למבקש;
(ב) החליט המנהל לדחות את הבקשה לקבלת תעודת הכרה או להתנות את קבלת הבקשה בתנאים, יודיע על כך למבקש, וייתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו; בהודעה כאמור יודיע המנהל למבקש גם על זכותו לעתור כנגד ההחלטה לבית המשפט לעניינים מנהליים לפי חוק בתי משפט לעניינים מנהליים.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 9 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 10:
(א) המנהל ינהל מרשם שבו יירשמו כל בעלי תעודת ההכרה, בהתאם למקצועות הבריאות השונים (בחוק זה – מרשם); היה בעל תעודת ההכרה בעל מומחיות לפי סעיף 13 יצוין הדבר במרשם; המרשם יכלול את שמו ומענו של בעל תעודת ההכרה והוא יהיה פתוח לעיון הציבור באינטרנט ובכל דרך נוספת שיורה השר.
(ב) בוטלה תעודת הכרה, התלתה או התנאה בתנאים, יצוין הדבר במרשם.
אמיר שנון:
בדרך כלל אנחנו מפרסמים רשימות של בעלי מקצועות רפואיים. עד כה פרסמנו את השם, מספר תעודת הזהות, מספר הרישיון או התעודה. כל זה לא רשום כאן. אנחנו בדרך כלל לא מפרסמים את הכתובת. אני מפחד שאנשים יוטרדו.
אברהם רביץ:
הם רוצים שיטרידו אותם, שיבואו אליהם.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
האם יש סיבה לדעת את מענו? אני מסכים כי ברוב המקרים זה אינטרס של האדם. האם יש חשש שזה עלול לפגוע בצנעת הפרט?
קריאה:
כן.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אז נמחק את מענו.
אמיר שנון:
אני מציע להוסיף את מספר תעודת הזהות ומספר תעודת ההכרה.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
האם יש סיבה להתנגד לפרסום מספר תעודת הזהות?
אברהם רביץ:
השאלה היא לאיזה צורך. במען יש צורך.
אילן שלגי:
תעודת זהות נחוצה, כיוון שיש אנשים רבים עם שמות זהים.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
באמת יש אנשים רבים עם אותו שם.
שמרית שקד-גיטלין:
אולי נציע לאדם לבחור אם הוא ירצה לכתוב מען או את מען העיסוק שלו.
אמיר שנון:
זה בלתי אפשרי.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
נחליט לכתוב שם, מספר תעודת הזהות, מספר תעודת ההכרה.
שמרית שקד-גיטלין:
אני חושבת שמספר תעודת זהות זה פרט, שחשיפתו יכולה לשמש לרעה. אני הייתי רוצה לבחון את הדברים לפני שאנו נותנים בחוק היתר למנהל לפרסם דבר כזה.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
מצד שני אם יש אנשים רבים בשם משה כהן, אדם יוכל להציג מצג שווא כאילו הוא משה כהן בעל תעודת ההכרה.
שמרית שקד-גיטלין:
יש לו מספר תעודת הכרה.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
מנהלת הוועדה צודקת, נשאיר את העניין הזה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אם המשרד יחשוב שיש בכך צורך חשוב, נעלה את העניין לקריאה שנייה ושלישית, ונתקן את העניין. בשלב זה נשאר שמו של האדם ומספר תעודת ההכרה שלו. מי בעד סעיף 10?
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 10 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 11: השר, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ההכשרה המעשית, תקופתה וסדריה, והוא רשאי לקבוע כללים, תנאים והוראות למתן פטור מחובת הכשרה מעשית, לרבות מתן פטור לבעלי תואר אקדמי שבו כלולה הכשרה מעשית כחלק מתכנית הלימודים.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –3
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 11 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 12:
(א) השר בהתייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות, יקבע בתקנות את נושאי הבחינות שנקבעו לפי סעיף 5, סדרי הבחינות, וכן נוהל עררים על ציוני הבחינות והוא רשאי לקבוע כללים, תנאים והוראות למתן פטור מחובת בחינות.
(ב) השר ימנה ועדת בחינות, שבה יהיו 5 חברים אשר תהיה אחראית על עריכת הבחינות שנקבעו לפי סעיף 5.
אמיר שנון:
נדמה לי, שבדיון הקודם אני הערתי לגבי המילים: "רשאי לקבוע כללים ותנאים", ואמרתי שזה הרבה פעמים מזמין לחצים פוליטיים. דיברנו על מחיקה של החלק הזה של הסעיף.
אברהם רביץ:
בגלל שאנחנו נמצאים בתקופה בה אנו חושבים שהכל פוליטי, אנחנו נמנע זאת? אני לא יודע מי אלה שהשר יפטור אותם.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
חייזר מומחה לפיזיותרפיה.
אברהם רביץ:
הבייגל מאכער טיפל בי פעם. לא היתה לו שום תעודה והוא לא התכוון לעשות תעודה, אבל הוא היה טוב.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אבל עדיין הוא לא יכול לקרוא לעצמו פיזיותרפיסט. ד"ר שנון, קודם כאשר דיברנו על ההתייעצות בוועדה המייעצת, אמרת שאיננו סומכים על המנהל שיידע לעשות את השיקול המתאים. עכשיו אתה חושש. ברור שהשר לא שוקל את השיקולים האלה. ראוי להשאיר את הפתח של פטור במקרים חריגים ביותר.
אמיר שנון:
האם זה משהו שהוא יכול להחליט בעצמו?
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
בהתייעצות עם הוועדה המייעצת באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
שמרית שקד-גיטלין:
כאשר אומרים שהשר יקבע, הכוונה היא לקביעה בתקנות. מדובר בתקנות שמגיעות לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. לא מדובר במקרה פרטי. הוא קובע כללים.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
לא מדובר פה בלחצים פוליטיים. מי בעד סעיף 12?
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 12 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 13:
(א) השר בהתייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות רשאי לקבוע בתקנות תחומי מומחיות במקצועות הבריאות ואת תנאי הכשירות הנדרשים מבעל תעודת הכרה לשם קבלת תואר מומחה בתחום;
(ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע פעולות ייחודיות ותחומים שבהם לא יעסוק אלא אדם שהוא בעל תואר מומחה באותו תחום;
(ג) לא ישתמש אדם בתואר מומחה בתחום מהתחומים הקבועים בתקנות לפי סעיף קטן (א) או בעל מומחיות בתחום מתחומים אלה, אלא אם הוא בעל תואר מומחה באותו תחום.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 13 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 14:
(א) המנהל ימנה ועדה מייעצת לכל אחד ממקצועות הבריאות המנויים בתוספת הראשונה;
(ב) בוועדה המייעצת יהיו לפחות 5 חברים, ואלה הם:
(1) בעל תעודת הכרה במקצוע הבריאות, שהוא עובד המדינה;
(2) שני חברי הסגל האקדמאי במוסד מוכר שמומחיותם במקצוע הבריאות;
(3)שני בעלי תעודת הכרה במקצוע הבריאות, שהם נציגי הארגון המקצועי המייצג את
המספר הגדול ביותר של בעלי תעודות ההכרה באותו מקצוע.
(ג) המנהל או נציגו רשאים להשתתף בכל ישיבות הועדה המייעצת;
אשר גולדשלגר:
בישיבה הקודמת דיברנו על האגוד המקצועי ולא על הארגון המקצועי. דיברנו על זה וקיבלתם את העמדה.
דורית אדלר:
זה לא תמיד האיגוד.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
נאמר, שהוא מייצג את מרב בעלי המקצוע.
שמרית שקד-גיטלין:
זה אותו דבר. זה מה שכתוב.
אשר גולדשלגר:
האגוד המקצועי חשוב, כי הוא מייצג את הרוב.
אילן שלגי:
אנחנו לא רוצים פה עסקנים פוליטיים.
אשר גולדשלגר:
אלה לא עסקנים.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
נשמעה פה הערתך. אני לא רואה פה התלהבות גדולה לפתוח את הדיון בתחום הזה. אנחנו החלטנו שלא משנים את זה.
אשר גולדשלגר:
אני חושב שאתה שוגה.
אברהם רביץ:
כל האנשים שמשתתפים בוועדה, הם אנשים שיש להם נגיעה למקצוע הבריאות. האם אי אפשר למצוא בתוך ועדה כזאת סתם אדם מהיישוב?
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
זו ועדה מקצועית מייעצת.
אחמד טיבי:
לא צריך נציגי ציבור.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אני יכול להביא אנשים מהיישוב, אבל מישהו צריך להבין שם בריפוי בדיבור.
אברהם רביץ:
אפשר לקוות שהמנהל לא יבין שום דבר.
משה פריימן:
בסעיף הראשון כתוב: בעל תעודת הכרה במקצוע הבריאות, שהוא עובד מדינה.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
נאמר, שאחד מהם הוא עובד מדינה שמייצג את האינטרסים שלהם.
אמיר שנון:
מה קורה אם אין ארגון?
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
החוק הזה מתייחס כרגע ל-4 מקצועות, ולכולם יש ארגונים.
אשר גולדשלגר:
מה זה ארגון, זו עמותה?
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
כן. איננו עוסקים בעניינים הפרופסיונאליים של הגופים. הבעיה היא לא פרופסיונאלית אלא מקצועית.
אשר גולדשלגר:
עברתי את זה במקצועות אחרים שעשינו את זה שם, ואני חושב שאתם שוגים. בנושא המעבדות קבענו שהאיגוד המקצועי הרלבנטי שהוא בעל הפרופסיה הכי טובה נמצא שם. זה אושר בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית לפני שנתיים.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אני מברך אתכם.
אשר גולדשלגר:
זה דבר טכני. ההסתדרות היא מוכרת לצורך העניין. ההסתדרות מייצגת את מרב הציבור בישראל.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
זה נכון, גם דוברי העברית מייצגים את מרב הציבור.
טלי שטיין:
אני לא מבינה מה הבעיה, כי במילה ארגון התכוונו גם לאיגוד. אנחנו לא בלשנים כאן.
אשר גולדשלגר:
אם יאמרו "ארגון-אגוד", זה יהיה אחרת.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אנו מעלים להצבעה את סעיף 14 ככתבו וכלשונו.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 14 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 15: הוועדה המייעצת תייעץ לשר בנושאים אלה:
(א) הכשרה מעשית;
(ב) בחינות;
(ג) כללי אתיקה לבעלי תעודות הכרה במקצועות הבריאות;
(ד) תחומי מומחיות במקצועות הבריאות;
(ה) פיקוח על בעלי תעודות הכרה במקצועות הבריאות
(ו) קביעת פעולות ייחודיות.
אמיר שנון:
למה הוא צריך לייעץ לשר, כאשר המנהל הוא זה שממנה אותה?
שמרית שקד-גיטלין:
כי השר הוא זה שקובע הוראות לעניין הכשרה מעשית, הוא קובע תקנות לעניין בחינות וכו'.
אמיר שנון:
אחד הדברים שהוועדה המייעצת דנה בהם, זו הזכאות לקבלת תעודת הכרה במעמד.
שמרית שקד-גיטלין:
על כך יש סעיף מפורש שאומר, שהמנהל ראשי להתייעץ עם הוועדה המייעצת לצורך הכרה בתואר. אני מדברת על סעיף 7א2. יש הוראה ספציפית לעניין הזה. פה מדובר בייעוץ לשר. אם אתה רוצה, אפשר לכתוב שהוועדה המייעצת תייעץ לשר ולמנהל.
אברהם רביץ:
לשר זה כולל את המנהל.
שמרית שקד-גיטלין:
עדיף להשאיר את זה ככה.
היו"ר משה שרוני:
מי בעד סעיף 15?
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 15 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
סעיף 16: הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 16 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 17: חברי הוועדה המייעצת יתמנו לתקופה של ארבע שנים, ואפשר לשוב ולמנותם לתקופה נוספת אחת של ארבע שנים.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 17 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 18: בעל תעודת הכרה יפעל בהגינות ובנאמנות כלפי המטופל, וינהג בזהירות ובאחריות בעת הטיפול בו;
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 18 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 19: בעל תעודת הכרה ישמור על כבוד המקצוע ויימנע מכל התנהגות שאינה הולמת את המקצוע;
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 19 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 20: לא יציע בעל תעודת הכרה ולא יבצע כל טיפול הדורש הכשרה מיוחדת או מיומנות מיוחדת, אם הוא אינו בעל הכשרה או מיומנות כאמור.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 20 אושר.
אברהם רביץ:
כלומר, הם יפרסמו את השלילה.
שמרית שקד-גיטלין:
יש נורמה כללית שאסור להם, ואז הם יכולים לפרסם מה נחשב בעיניהם פרסומת שיש בה כדי להטעות. לדוגמא: בוא תעשה טיפול אצלי ותקבל טיסה לחו"ל.
אברהם רביץ:
טיסה לחו"ל הם לא ימנעו.
שמרית שקד-גיטלין:
יכול להיות שכן, כי הם יגידו שזה לא מכבד את המקצוע.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 21:
(א) בעל תעודת הכרה לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו שיש בה כדי להטעות, שיש בה משום פגיעה בכבוד המקצוע, או שיש בה משום פגיעה בציבור;
(ב) השר, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות רשאי לקבוע סוגים, צורות ודרכים של פרסומות –
(א) שיש בהם כדי להטעות;
(ב) שיש בהם משום פגיעה בכבוד המקצוע;
(ג) שיש בהם משום פגיעה בציבור;
(ג) לא יעשה אדם פרסומת לעיסוק במקצוע בריאות, אשר אילו נעשתה בידי בעל תעודת הכרה היתה אסורה לפי הוראות סעיף קטן (א).
(ד) בעל תעודת הכרה, שאדם אחר עוסק בפרסום עיסוקו, חייב לעשות ככל שאפשר כדי למנוע מאותו אדם לפעול בניגוד להוראות סעיף קטן (ג).
(ה) הפר אדם את הוראות סעיף קטן (ג), לעניין בעל תעודת הכרה מסוים, חזקה היא כי אותו בעל תעודת הכרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ד), אלא אם כן הוכיח בעל תעודת ההכרה כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.
(ו) הוראות לפי סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 21 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 22: שר הבריאות, בהתייעצות עם הארגונים המקצועיים המייצגים את המספר הגדול ביותר של בעלי תעודות ההכרה במקצועות הבריאות השונים ועם הוועדה המייעצת, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללי אתיקה מקצועית לבעלי תעודות הכרה במקצועות הבריאות.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 22 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 23: בעל תעודת הכרה שעשה אחת מאלה עבר עבירת משמעת:
(1) נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע;
(2) גילה חוסר יכולת או רשלנות חמורה בעת עיסוקו במקצוע;
(3) הפר הוראות סעיפים 18 עד 21 לחוק;
(4) הורשע בפסק דין סופי, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית שיש עימה קלון או בעבירה פלילית שיש לה השלכה על עיסוקו במקצוע;
(5) הפר כלל מכללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי חוק זה;
(6) הפר הוראה מהוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996;
(7) הפר הוראה שנתן המנהל לפי סעיף 28;
(8) הפר תנאי מהתנאים שקבע המנהל לפי סעיף 30(ג);
אברהם רביץ:
מה זה חוסר יכולת?
אילנה מיישר:
זה נוסח שמופיע לגבי כל מקצועות הבריאות.
אברהם רביץ:
נניח שיש לו תעודה, אבל הוא נתקל לעיתים בחוסר יכולת. האם נעיף אותו בגלל זה?
אילנה מיישר:
כן.
שמרית שקד-גיטלין:
זה נוסח שמופיע בהרבה חוקים שמסדירים עיסוק.
אברהם רביץ:
אבל זאת לא טענה.
שמרית שקד-גיטלין:
אני רק אומרת שלא המצאנו משהו חדש.
היו"ר משה שרוני:
זה נוסח של היועצים המשפטיים.
טלי שטיין:
אני לא יודעת אם הנוסחים המודרניים כוללים חוסר יכולת.
אברהם רביץ:
נכון. או שיש לו תעודה או שאין לו תעודה.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
נניח שהוא עבר תאונת דרכים והוא לא מסוגל לטפל, אבל הוא עדין מסוגל שהוא יכול.
שמרית שקד-גיטלין:
אולי כדאי לכתוב: "גילה חוסר יכולת לעסוק במקצוע".
טלי שטיין:
כדאי לבדוק את זה. רופא יכול לעשות טעות, אבל זה לא תמיד רשלנות רפואית.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אם יש רופא-מנתח שמומחה בהשתלות לבלב והתעוור בתאונת דרכים, יש פה חוסר יכולת.
אברהם רביץ:
אולי כדאי לומר: "חוסר יכולת קבועה".
היו"ר משה שרוני:
זה הנוסח של היועץ המשפטי של משרד הבריאות. הם יותר בקיאים מאשר יועצים אחרים.
טלי שטיין:
סליחה?
היו"ר משה שרוני:
מה שאת שומעת. משרד המשפטים זה דבר מורחב.
שמרית שקד-גיטלין:
אני מקבלת את ההערה של חה"כ רביץ, ואני מבטיחה לבדוק את זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.
אברהם רביץ:
אם אדם עשה פעם חטא, הוא לא יכול לעולם לעסוק במקצוע?
שמרית שקד-גיטלין:
אין פה שלילה מוחלטת של המקצוע. מדובר בעבירת משמעת.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
לא לוקחים לו את הרישיון. זה מוגדר כאילו הוא עבר עבירת משמעת.
אברהם רביץ:
ומה דינה?
שמרית שקד-גיטלין:
יכולים לתת לו התראה, נזיפה או קנס.
אחמד טיבי:
לא שוללים לו את הרישיון.
שמרית שקד-גיטלין:
אפשר גם לשלול אם מדובר בעבירה מאוד חמורה.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 23 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 24: נוכח המנהל כי יש ראיות לכאורה לכך שבעל תעודת הכרה עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לועדת המשמעת;
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 24 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 25: השר ימנה ועדת משמעת, אשר תדון בקובלנות שהוגשו לה לפי סעיף 24,וחבריה הם:
(א) נציג היועץ המשפטי לממשלה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(ב) בעל תעודת הכרה במקצוע מהמקצועות המנויים בתוספת הראשונה לחוק, בהתאם לענין הנדון בפני הוועדה, שהוא עובד המדינה.
(ג) בעל תעודת הכרה במקצוע מהמקצועות המנויים בתוספת הראשונה לחוק, בהתאם לענין הנדון בפני הוועדה, שאינו עובד המדינה.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 25 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 26: מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, תטיל עליו אחד או יותר מהעונשים הבאים:
(1) התראה;
(2) נזיפה;
(3) קנס בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין;
(4) התליית תעודת ההכרה או שלילתה לצמיתות.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 26 אושר.
אורלי בוני:
האם אין התליה זמנית?
אברהם רביץ:
התליה זה תמיד זמני.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 27: המנהל והנקבל רשאים, תוך שלושים יום לאחר המצאת החלטת ועדת המשמעת לפי סעיפים 26, 27א ו-27ב, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 27 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 27א:
(א) מצאה ועדת משמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, והחלטתה הפכה סופית, יעמיד המנהל את החלטת ועדת המשמעת בקובלנה בציון שמו של הנקבל לעיון הציבור באינטרנט ובכל דרך נוספת שיקבע, ויאפשר למעוניינים בכך לקבל העתק ממנה, אלא אם הורתה אחרת ועדת המשמעת, מטעמים מיוחדים שפורטו על ידה.
(ב) מצאה ועדת משמעת כי הנקבל לא עבר עבירת משמעת, והחלטתה הפכה סופית, יעמיד המנהל לעיון הציבור באינטרנט ובכל דרך נוספת שיקבע את נוסח ההחלטה שהותר לפרסום על ידי ועדת המשמעת ויאפשר למעוניינים בכך לקבל העתק ממנה; ועדת המשמעת תקבע את הנוסח שיותר לפרסום, תוך עילום שם הנקבל והשמטת פרטים שיש בהם כדי לזהותו, אלא אם הורתה אחרת מטעמים מיוחדים שפורטו על ידה.
אברהם רביץ:
נניח שהיתה שמועה שאדם עבר עבירה, הוועדה בדקה ומצאה שהוא צדיק. אני הייתי רוצה שלא ידברו על זה כלל. לבקשת הנאשם יהיו חייבים לפרסם שהוא בסדר. באופן רגיל, לא כדאי לפרסם שהיתה תלונה נגד מישהו.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
תוך עילום שם הנקבל.
אברהם רביץ:
אז מה יש לך מהפרסום?
שמרית שקד-גיטלין:
שאנשים יידעו שמעשה מסוים לא מהווה עבירת משמעת. אלה תקדימים שהציבור שהעוסקים במקצוע יכולים ללמוד מהם.
אברהם רביץ:
אם זה תוך עילום שם, אז לא אמרתי שום דבר.
טלי שטיין:
מבחינת העברית צריך לומר: "השמטת שם". כך גם צריך לומר: "אלא אם כן".
אשר גולדשלגר:
לכל גוף יש ועדת משמעת: נציבות שירות המדינה, קופת חולים הכללית וקופות אחרות. מה גובר על מה?
שמרית שקד-גיטלין:
גם אני כעורכת דין חשופה לתביעה משמעתית של לשכת עורכי הדין, וגם לתביעה משמעתית של נציבות שירות המדינה.
אשר גולדשלגר:
יכולות להיות שתי טענות, כאשר אחת גוברת על השנייה.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
גם בכנסת אדם יכול לעמוד בפני דין פלילי ובפני ועדת אתיקה.
אשר גולדשלגר:
בנציבות שירות המדינה יש ועדת משמעת.
היו"ר משה שרוני:
אל תיקח דוגמא מהנציבות או מקופת חולים.
אשר גולדשלגר:
אז אי אפשר לקחת דוגמא מאף גוף. אני רוצה לומר, שאי אפשר לעמוד פעמיים לוועדת משמעת.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
למה לא? אפשר גם 3 פעמים.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 27א אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 27ב:
(א) היה למנהל יסוד סביר לחשד שבעל תעודת הכרה גרם ברשלנות חמורה למותו של מי שהיה בטיפולו או לפגיעה חמורה בו, רשאי הוא לבקש מוועדת המשמעת להתלות את תעודת ההכרה שברשותו, לאחר שניתנה לבעל תעודת ההכרה הזדמנות להשמיע את טענותיו, אף בטרם הוגשה כנגדו קובלנה בשל אותו מעשה שבשלו התלתה תעודת ההכרה, עד לסיום ההליכים בפני ועדת המשמעת או עד למועד מוקדם יותר שקבעה וועדת המשמעת.
(ב) לא הוגשה כנגד בעל תעודת הכרה קובלנה בשל אותו מעשה שבשלו התלתה תעודת ההכרה, בתוך 30 ימים מיום שהתלתה תעודת ההכרה שברשותו, תבוטל ההתליה.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 27ב אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 28:
(א) (1) המנהל רשאי ליתן הוראות מקצועיות והוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של בעל תעודת הכרה בכדי להבטיח את מקצועיות הטיפול הניתן על ידו ואת שלומם של המטופלים, לרבות נסיבות בהן תחול חובה על בעל תעודת הכרה להפנות מטופל לרופא בטרם יתחיל או ימשיך בטיפול;
(2) הוראות לפי פסקה (1) יועמדו לעיון הציבור במשרד הבריאות, באתר האינטרנט של
משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיקבע המנהל.
(ב) המנהל, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לדרוש מבעלי תעודת הכרה להשתתף בתכניות הכשרה או בהשתלמויות מקצועיות בתחום עיסוקם.
(ג) המנהל רשאי לדרוש מבעל תעודת הכרה לדווח לו על פרטים שקבע, ולמסור לו, או לאדם שמונה על ידו, כל מידע או מסמכים הדרושים לו למילוי תפקידו.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 28 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 29: בעל תעודת הכרה חייב לדווח מיד למנהל אם חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים למתן תעודת הכרה לרבות תנאי בעניין כשירות רפואית או אם נתקיים בו תנאי שבשלו רשאי המנהל או וועדת המשמעת, לבטל את תעודת ההכרה שברשותו או להתלותה.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 29 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 30:
(א) היה למנהל חשש סביר כי בעל תעודת הכרה חלה במחלה מסכנת רשאי הוא לדרוש מבעל תעודת ההכרה להתייצב בפני ועדה רפואית שמינה, שבה יהיו חברים שלושה רופאים בעלי ידע ומומחיות בעניין הנדון בפניה, ולהיבדק בכל בדיקה רפואית שקבעה הוועדה;
(ב) המנהל והוועדה הרפואית רשאים לדרוש מכל אדם מידע המצוי בידיו לעניין מצבו הרפואי של בעל תעודת ההכרה, לצורך מילוי תפקידם לפי סעיף זה;
(ג) קבעה הוועדה כי המבקש אינו כשיר לעסוק במקצוע בריאות, לתקופה או לצמיתות, או כי הוא רשאי לעסוק במקצועו בתנאים שקבעה, יורה המנהל על ביטול התעודה, התלייתה או על התנאתה בתנאים שקבעה הוועדה הרפואית, לאחר שנתן לבעל התעודה הזדמנות לטעון טענותיו.
(ד) סירב בעל התעודה לדרישה להתייצב בפני הוועדה הרפואית, או סירב להיבדק בבדיקה שקבעה, בתוך פרק זמן סביר שקבעה הוועדה, רשאי המנהל להתלות את תעודת ההכרה שברשותו, כל עוד לא מילא אחר הדרישות האמורות, לאחר שנתן לבעל התעודה התראה בכתב על כך.
אברהם רביץ:
האם אין בדיקה שאדם צריך לעבור מלכתחילה, לפני שהוא הולך לעסוק במקצוע בריאות? האם הוא עובר בדיקות, כמו בדיקת איידס?
שמרית שקד-גיטלין:
אחד התנאים שהוא לא חולה במחלה מסוכנת בסעיף 5א. ד"ר שנון יקבע את הנהלים, לפיהם הוא יוודא את המצב הרפואי. יכול להיות שהוא יבקש טופס מרופא המשפחה, או יבקש לבצע בדיקות.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 30 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 31: המנהל רשאי לבטל תעודת הכרה, לאחר שנתן לבעל תעודת ההכרה הזדמנות להביא את טענותיו, אם מצא כי תעודת ההכרה ניתנה לו על סמך מידע כוזב.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף31 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 32:
(א) המניין החוקי בישיבות ועדת המשמעת, והוועדה הרפואית (בסעיף זה – הוועדה) הוא כל חבריה;
(ב) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה;
(ג) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה, ככל שאלה לא נקבעו בחוק זה או לפיו;
(ד) לצורך מילוי תפקידיה, יהיו לוועדה הסמכויות הנתונות לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1969.
אברהם רביץ:
מה עושים אם אחד חסר?
שמרית שקד-גיטלין:
לוועדת המשמעת ולוועדה הרפואית יש סמכות לשלול את תעודת ההכרה.
אברהם רביץ:
האם הם יכולים למנות ממלא מקום באופן זמני?
שמרית שקד-גיטלין:
לא, לא נתנו סמכות כזאת. יכול להיות שנצטרך לחשוב על הסדר כזה לפני הקריאה השנייה והשלישית.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
נניח שמישהו נעדר, נסע לחו"ל, ויש חשש חמור שהמטפל ביצע מעשה פשע וצריך להרחיק אותו. יש סעיף המותיר למנהל לפעול לפני שהוועדה מתכנסת. יש לו 30 יום לפעול.
היו"ר משה שרוני:
או שתופסים גוי של שבת ומכניסים אותו לוועדה.
אברהם רביץ:
האם חברי הוועדה מתוגמלים?
שמרית שקד-גיטלין:
לא כתבנו את זה, אבל אפשר לשאול את ד"ר שנון מה קורה היום בפועל. ד"ר שנון, האם חברי הוועדה מתוגמלים?
נעמי טרוסטלר:
כחברת הוועדה המייעצת של הדיאטנים, אני יכולה לומר לך שלא.
אברהם רביץ:
דובר על ועדת משמעת.
נעמי טרוסטלר:
היא פועלת כוועדת משמעת.
אמיר שנון:
עד כמה שידוע לי, הם לא מתוגמלים.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 32 אושר.
שמרית שקד-גיטלין:
קוראת סעיף 33: העושה אחד מאלה, דינו מאסר שנה או הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין-התשל"ז-1977:
(א) משתמש בתואר מהתארים המפורטים בטור ג' בתוספת הראשונה לחוק, או בתואר הדומה לתארים אלה עד כדי להטעות, כשאין בידו תעודת הכרה באותו מקצוע, בניגוד להוראת סעיף 2(א).
(א1) מציג את עצמו כעוסק במקצוע בריאות, והוא אינו בעל תעודת הכרה באותו מקצוע, בניגוד להוראת סעיף 2(א1).
(ב) מתחזה כבעל תעודת הכרה במקצוע בריאות, או המשתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם שהוא בעל תעודת הכרה כאמור, בניגוד להוראת סעיף 2(ב).
(ג) עושה פעולה שיוחדה בתוספת השנייה לבעל תעודת הכרה במקצוע בריאות מסוים, והוא אינו בעל תעודת הכרה באותו מקצוע, בניגוד להוראת סעיף 3(א).
(ד) מעסיק אדם שהוא אינו בעל תעודת הכרה במקצוע בריאות, בניגוד להוראות שקבע השר לפי סעיף 4.
(ה) משתמש בתואר מומחה בתחום מהתחומים הקבועים בתקנות לפי סעיף 13 או בעל מומחיות בתחום מתחומים אלה, והוא אינו בעל תואר מומחה באותו תחום.
אברהם רביץ:
אני רוצה לשאול שאלה כללית. אני תמיד דואג לדור המדבר. מה קורה עם אדם שאומר ללקוח שלו שאין לו תעודת הכרה, אבל הוא יודע את המלאכה. השאלה היא, האם יש לזה מוצא בחוק הזה. האם יש אפשרות כזאת? הוא לא אומר שהוא פיזיותרפיסט מומחה.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אם הוא לא עושה פעולה ייחודית לאותו מקצועו, והוא לא טען שהוא בעל אותו מקצוע, הוא יכול להמשיך ולעשות את זה.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 33 אושר.
אברהם רביץ:
אני אגיש הסתייגות לגבי השכנה שלי, שהיא מומחית לדיאטה ומציעה לאשתי איזה מאכלים לבשל. אני לא רוצה שהיא תלך לבית סוהר.
רונית אנדוולט:
היא לא תקרא לעצמה דיאטנית.
אברהם רביץ:
היא אומרת מה לאכול. מה זה דיאטנית.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
היא לא טוענת שהיא בעלת מקצוע דיאטנית קלינית ושיש לה תעודת הכרה.
אחמד טיבי:
יש לנו בעיה עם הבייגל מאכער ועם השכנה שלך.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
קורא סעיף 34:
(א) שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות הוראות בדבר אגרות בעד בקשה לקבלת תעודת הכרה, בעד בחינות שקבע המנהל, ובעד השתלמויות או הכשרות מקצועיות;
(ב) שר הבריאות, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יתקין תקנות לעניין הצגת תעודת הכרה על ידי בעל תעודת הכרה במקום עיסוקו, לפי כללים ותנאים שקבע.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 34 אושר.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
קורא סעיף 35:
(א) בסעיף זה – "מקצוע בריאות" – מקצוע מהמקצועות המנויים בפרטים (1) עד (4) לתוספת הראשונה.
(ב) מי שהיתה בידו, ערב תחילתו של חוק זה, תעודת הכרה במעמד במקצוע בריאות, שנתן לו המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי מטעמו, זכאי לקבל תעודת הכרה במקצוע בריאות לפי חוק זה, אף אם לא מתקיימים בו כל תנאי הכשירות שנקבעו לפי סעיף 5, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך שנים עשר חודשים מיום התחילה, ומתקיימים בו התנאים האמורים בסעיפים קטנים 5(א),(ב),(ד) ו-(ה); בסעיף קטן זה, "תעודת הכרה במעמד במקצוע בריאות" – לרבות תעודת הכרה זמנית שהיתה בתוקף ביום 22.7.05.
(ג) מי שעסק בישראל במקצוע בריאות במשך תקופה של חמש שנים לפחות ערב תחילתו של חוק זה, והוכיח ידע וניסיון במקצוע הבריאות להנחת דעתו של המנהל, זכאי לקבל תעודת הכרה במקצוע בריאות אם מתקיימים בו כל תנאי הכשירות האמורים בסעיף 5, למעט הכשרה מעשית ובחינות שנקבעו לפי סעיף 5(ג), ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך שנים עשר חודשים מיום תחילתו של החוק.
(ד) מי שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עסק במקצוע בריאות בישראל ערב תחילתו של חוק זה, והתקיימו בו כל תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 5, למעט הכשרה מעשית ובחינות שנקבעו לפי סעיף 5(ג), זכאי לקבל תעודת הכרה זמנית אשר תהיה בתוקף במשך שנה וחצי מיום התחילה; שר הבריאות רשאי בצו להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן זה בשנה אחת נוספת.
(ה) המנהל רשאי לתת תעודת הכרה במקצוע בריאות למי שעסק במקצוע בריאות בישראל במשך תקופה של שבע שנים לפחות ערב תחילתו של חוק זה, ולא היתה בידו ערב יום התחילה תעודת הכרה במעמד כאמור בסעיף קטן (א), אף אם לא מתקיימים לגביו כל תנאי הכשירות שנקבעו לפי סעיף 5, אם הוכיח השכלה מתאימה, ידע וניסיון במקצוע הבריאות, עמד בבחינות מיוחדות שקבע המנהל לענין סעיף זה בתוך שנתיים מיום התחילה (להלן – בחינות מיוחדות), ומתקיימים בו התנאים האמורים בסעיפים קטנים 5(א),(ב),(ד) ו-(ה), ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך שנים עשר חודשים מיום התחילה; המנהל רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימודיו במוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל, להשלים הכשרה מעשית או לעמוד בבחינות נוספות שקבע מלבד הבחינות המיוחדות, כתנאי למתן תעודת הכרה לפי סעיף קטן זה.
קריאה:
נניח שבעל מקצוע שלא סיים בית ספר, עבד 5 שנים בבית חולים ונתן שירות. האם הוא יוכר על פי זה? זה מופיע בסעיף (ג).
שמרית שקד-גיטלין:
האם היתה לו תעודת הכרה במעמד?
קריאה:
אין לו תעודת הכרה, אלא רק ניסיון.
שמרית שקד-גיטלין:
צריכים להתקיים בו כל תנאי הכשירות האמורים בסעיף 5, למעט הכשרה מעשית ובחינות. צריך להיות לו תואר אקדמי במקצועות הבריאות.
אמיר שנון:
בסעיפים (ג) ו-(ד) צריך לכתוב: "עסק בהיקף של ממש".
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
נשמע לי נכון.
שמרית שקד-גיטלין:
נוסיף את זה בסעיף (ג) ובסעיף (ד).
אילנה מיישר:
גם בסעיף (ה).
שמרית שקד-גיטלין:
אין הכוונה לבן אדם שעסק במקצוע במשך שבוע בשנה. הכוונה היא להיקף ניכר, משמעותי.
היו"ר משה שרוני:
מי בעד סעיף 35 עם כל התיקונים?
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 35 אושר.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
קורא סעיף 36: בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, בתוספת הראשונה, בפרט 21, בסופו יבוא: "(23) החלטה של המנהל לפי חוק הסדרת העיסוק במקצועות בריאות, התשס"ז-2007"
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 36 אושר.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
קורא סעיף 37: בחוק זכויות החולה, בסעיף 1-
(1) בהגדרה "מטפל", אחרי "פסיכולוג" יבוא "מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת, תזונאי (דיאטן),"
(2)אחרי ההגדרה "מצב חירום רפואי" יבוא:
""מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת, תזונאי (דיאטן)" – כמשמעותם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ז-2007"
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 37 אושר.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
קורא סעיף 38: תחילתו של חוק זה בתום שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), למעט הוראות סעיפים 2 עד 4, 13(ג) ו-33 אשר יכנסו לתוקפן בתוך שנה מיום התחילה.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 38 אושר.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
קורא סעיף 39: תקנות ראשונות לפי סעיפים 3(ב), 4, 11, 12, יותקנו עד ליום התחילה.
אילנה מיישר:
אזכור של סעיף 3ב, נכלל משום שבגרסאות הקודמות לא היתה התייחסות לנושא של אחיות. היה כתוב ששר הבריאות יתקין תקנות בעניין אדם אחר שרשאי לעשות הפעולות. לכן, היה חיוני עד התחילה שיהיו תקנות. היום אין צורך בזה.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אפשר למחוק זאת.
היו"ר משה שרוני:
בואו נעבור להצבעה.
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 39 אושר.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
קורא תוספת ראשונה:
טור א'
מקצוע הבריאות
טור ב'
תנאי הכשירות
טור ג'
ייחוד התואר
1.
ריפוי בעיסוק
(1) תואר אקדמי ראשון בריפוי בעיסוק;
מרפא בעיסוק
(2) הכשרה מעשית במשך תקופה שנקבעה בתקנות;
(3) עמידה בבחינות שקבע המנהל.
2.
פיזיותרפיה
(1) תואר אקדמי ראשון בפיזיותרפיה.
פיזיותרפיסט
(2) הכשרה מעשית במשך תקופה שנקבעה בתקנות;
(3) עמידה בבחינות שקבע המנהל.
3.
קלינאות תקשורת (טיפול בהפרעות בתקשורת)
(1) תואר אקדמי ראשון בהפרעות בתקשורת.
קלינאי תקשורת
(2) הכשרה מעשית במשך תקופה שנקבעה בתקנות;
(3) עמידה בבחינות שקבע המנהל.
4.
תזונה (דיאטנות)
(1) תואר אקדמי ראשון בתזונה.
תזונאי או דיאטן
(2) הכשרה מעשית במשך תקופה שנקבעה בתקנות;
(3) עמידה בבחינות שקבע המנהל.
אילן שלגי:
העוסק הוא קלינאי תקשורת, אבל שם המקצוע הוא הפרעות בתקשורת. בדיון הקודם למרות שלא כל חברי הכנסת הבינו מדוע, הם אמרו בסדר.
אברהם רביץ:
האם מישהו קורא לעצמו הפרעות בתקשורת. כך קוראים למחלה ולא למקצוע.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אני הצעתי לכתוב: "קלינאות תקשורת (טיפול בהפרעות בתקשורת)".
אנה בן ארויה:
אנחנו קלינאי תקשורת.
אברהם רביץ:
את לא מופרעת תקשורת.
אנה בן ארויה:
אני לא מופרעת, ולכן מותר לי להיות פה. קלינאי תקשורת עוסקים בהפרעות בתקשורת. אנחנו מבקשים לקרוא למקצוע, הפרעות בתקשורת, כפי שנקרא בית הספר: בית ספר להפרעות בתקשורת. אנחנו לא מוכנים שהמילה טיפול תופיע, כי המקצוע שלנו עוסק גם במחקר, בהערה וייעוץ.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
כל המקצועות עוסקים בזה.
אנה בן ארויה:
למה להגביל את זה לטיפול? ביקשנו לקרוא למקצוע הפרעות תקשורת.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אני לא הבנתי מה תהיה הנפקות משינוי ההגדרה. לקרוא למקצוע בשם עצם או בשם תואר זה לא מתאים. אנחנו עוסקים בקלינאות בתקשורת או בטיפול בהפרעות בתקשורת. אני מסכים שהמקצוע כולל תחומי מחקר או הוראה, כמו ביתר המקצועות. לכן, אינני רואה פסול בהצעה לכתוב: "קלינאות תקשורת (טיפול בהפרעות בתקשורת)".
טלי שטיין:
אם זה יעשה אותם יותר מאושרים, בסדר. מבחינת הגיונו של אדם מן היישוב, קלינאי תקשורת מבטא את מה שרוב הציבור מבין.
אנה בן ארויה:
קלינאות תקשורת זו לא עברית. מהיכן המילה קלינאות? אנחנו קלינאי תקשורת העוסקים בהפרעות בתקשורת.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אחמד, איך זה בערבית?
אחמד טיבי:
בערבית אומרים: טיפול בהפרעות בתקשורת.
טלי שטיין:
כאשר מחוקקים חוק, רוצים שכל הציבור יבין אותו. אם נכתוב את התוספת בסוגריים, זה יהיה יותר מובן.
אחמד טיבי:
מה שכתוב בסוגריים בא לקראתכם.
אילנה מיישר:
אני רציתי להציע הצעה לגבי המקצוע המפוצל למי שלמד בחו"ל.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
בארץ לומדים בקלינאות תקשורת גם הפרעה שפה ודיבור וגם הפרעות שמיעה. בחו"ל יש מוסדות המכשירים רק לאחד מהתחומים. אנו רוצים שיהיה מעמד למי שמומחה בהפרעות שפה או מומחה דיבור, אבל שלא יוכל לטעון שהוא מומחה כללי בהפרעות בתקשורת. לכן, המשרד מציע שיהיו גם תת סוגים של כאלה שיש להם תעודת הכרה רק בהפרעות בדיבור או רק בהפרעה בשמיעה.
היו"ר משה שרוני:
כלומר, אתה מקבל את ההצעה של משרד הבריאות.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
עוד לא שמעתי את הנוסח, אבל קבענו שזה מה שיהיה.
אילנה מיישר:
עכשיו אני מציעה נוסח אחר. מה שכתוב היום יסומן כסעיף (א) ואחריו יבואו סעיפים (ב): הפרעות בשפה ודיבור או קלינאות תקשורת (הפרעות בשפות ובדיבור).
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אולי נוסיף את המילה "בלבד", כי זה תת מקצוע של קלינאות תקשורת.
אילנה מיישר:
ייתכן. בטור ב' לגבי ההשכלה יהיה כתוב: תואר ראשון ממדינת חוץ בהפרעות שפה ודיבור. בטור א' יהיה כתוב קלינאות תקשורת בשפה ודיבור. אותו דבר גם לגבי הפרעות בשמיעה.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
בתנאי שיהיה כתוב שזה הפרעות שפה ודיבור בלבד או הפרעות בשמיעה בלבד. יש לנו בעצם 3 תת מקצועות בסעיף 3: אחד שכולל את שניהם, ושניים שהם חלקיים. זה נראה לי נכון.
שמרית שקד-גיטלין:
האם תואר ראשון זו הדרישה היחידה?
אילנה מיישר:
הכשרה מעשית נדרשת מכולם.
שמרית שקד-גיטלין:
מה שם המקצוע שלהם?
אילנה מיישר:
קלינאי תקשורת(דיבור), וקלינאי תקשורת(הפרעות שמיעה).
שמרית שקד-גיטלין:
איזה פעולות ייחודיות הם רשאים לעשות?
אילנה מיישר:
זה מצטרף לתוספת הבאה.
קריאה:
בחו"ל יש מוסדות מלמדים את הקלינאות תקשורת לתואר שני. ברגע שאתם קובעים שזה רק תואר ראשון, מי שיבוא מחו"ל לא יקבל הכרה לעולם.
אורלי בוני:
פעם שעברה ביקשנו לומר: "לפחות תואר ראשון".
שמרית שקד-גיטלין:
אין משמעות למילה "לפחות".
דורית אדלר:
ההכשרה היא שונה. הכשרה לתואר שני בתזונה אינה מכשירה את האדם להיות דיאטן.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
אני מציע שנאשר את זה כנוסח הוועדה הקיים. אנחנו נוכל להכניס את העיגונים האלה לקראת קריאה שנייה ושלישית. לא נתקע את הדבר הזה.
היו"ר משה שרוני:
כל הדברים יילקחו בחשבון, ובין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית הם יתוקנו.מי בעד התוספת הראשונה?
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
התוספת הראשונה התקבלה.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
קורא תוספת שנייה:
1.
ריפוי בעיסוק
מדידה והתאמה של חליפות לחץ המיועדות לטיפול בצלקות.
(א)
טיפול נשימתי ידני, למעט פעולות החייאה, ושיקום שרירי מערכת הנשימה.
(ב)
טיפול פיזיקאלי בסחרחורות בשל ליקויים באוזן הפנימית.
(א)
עריכת בדיקות שמיעה מכשירי שמיעה, לרבות שתל השבלול;
(ב)
טיפול בהפרעות היגוי;
(א)
טיפול תזונתי במזון רפואי או ייעודי או מזון הניתן
באמצעי חודרני.
(ב)
קביעת הרכב התזונה בסובלים ממחלה המאופיינת בפגיעה במדדים ביוכימיים או מטבוליים או הסובלים מתת-תזונה.
2.
פיזיותרפיה
3.
קלינאות תקשורת
(טיפול בהפרעות בתקשורת)
4.
תזונה (דיאטנות)
אני מציע להוסיף סעיף 3(ג) שיאמר: "הערכה תפקודית של הפרעות קול ובליעה". זה נשמט בטעות מהנוסח שעמד לפנינו בדיונים.
היו"ר משה שרוני:
מי בעד התוספת השנייה?
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
התוספת השנייה התקבלה.
שמרית שקד-גיטלין:
הוועדה צריכה להחליט, האם היא רוצה לפצל את הצעת החוק לשתי הצעות חוק, או שהיא מכינה את הצעת החוק הזאת כפי שהיא. המשמעות היא, שמסדירים 4 מקצועות ומקדמים את הצעת החוק. לא ניתן יהיה להוסיף מקצועות נוספים להצעת החוק הזאת.
אחמד טיבי:
זה הסיכום.
ממלא מקום היו"ר אריה אלדד:
הסיכום הוא שאנו לא מפצלים את הצעת החוק.
היו"ר משה שרוני:
מי בעד הצעת החוק?
ה צ ב ע ה
בעד –2
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה עברה. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:00.