פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 261
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ב' באב התשס"ז (17 ביולי 2007), שעה 10:30
סדר היום: הצעת חוק חופש המידע (תיקון מס' 5) (חברות ממשלתיות), התשס"ז-2007,
של חבר הכנסת מיכאל איתן. (פ/1077).
נכחו:
חברי הוועדה:
היו"ר מנחם בן-ששון
מיכאל איתן
מוזמנים:
ליאת בן מאיר שלום - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
רועי פלד - מנכ"ל התנועה לחופש המידע
גיא חיון - רשות החברות הממשלתיות
יועצת משפטית: אפרת רוזן
מנהלת הוועדה: דורית ואג
רשמת פרלמנטרית: סיגל גורדון
הצעת חוק חופש המידע (תיקון מס' 5) (חברות ממשלתיות), התשס"ז-2007
(של חבר הכנסת מיכאל איתן) (פ/1077)
היו"ר מנחם בן-ששון:
בוקר טוב רבותיי, אני פותח את הישיבה, אנחנו מתחילים את הדיון בסוגיית הדיווח, השקיפות של מערכות ממשלתיות, חופש המידע של חברות ממשלתיות. סיימנו דיון ראשון, בעצם נשארה לנו בשוליים נקודה אחת והיא טכניקת ההחרגה.
אפרת רוזן:
היום חוק חופש המידע לא חל אוטומטית על חברות ממשלתיות, נדרשת פעולה אקטיבית של שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, והשר האחראי על ענייני החברה יחיל את החוק על חברות הממשלתיות.
הצעת החוק של חבר הכנסת מיכאל איתן רוצה להפוך את ברירת המחדל כך שהחוק יוחל על כל החברות, אלא אם כן קבעו חברות מסוימות כחריג. בדיון שהתנהל בוועדה לקראת הקריאה הראשונה, היתה כאן תמימות דעים, שהפיכת ברירת המחדל זאת הצעה נכונה והוויכוח היה על מנגנון ההחרגה של חברות מסוימות מתחולת חוק חופש המידע.
הנוסח שהועבר לקריאה ראשונה ואושר בקריאה ראשונה היה, שההחרגה תיעשה בקביעה של שר המשפטים, בהסכמה של השרים ובאישור ועדת החוקה.
כרגע מונחים שלושה נוסחים שונים: הנוסח שעבר בקריאה ראשונה, שהייעוץ המשפטי סבור שאפשר לעשות בו תיקון מסוים ולהסתפק בקביעה של שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, בלי לדרוש את הסכמת השרים לעניין הזה. נוסח נוסף הוא נוסח מטעם משרד המשפטים, אני מציעה שמשרד המשפטים יציג אותו. ונוסח מטעם רשות החברות הממשלתיות, שגם יוכלו להציג אותו.
ליאת בן מאיר שלום:
בעקבות הדיון הקודם שהתקיים בוועדה, חשבנו שוב על הדברים. אין לנו התנגדות להצעה שעלתה כאן, שככלל, יהיה צורך באישור הוועדה. אנחנו כן סברנו, שראוי שיהיה איזשהו פתרון לטווח קצר, פתרון זמני במקרים דחופים, וזאת בעצם התוספת שאנחנו מציעים, ששר המשפטים, בהסכמת השרים, יהיה רשאי – מקסימום של שישה חודשים - לקבוע חריגים להחלה של החוק. דוגמאות לזה, יכול להיות שבעתיד יעלו מקרים דחופים, או חברה חדשה או חברה שמשנה פעילות, נכנסת לתחום תחרותי, או חברה שמתחילה להתעסק בתחום מסוים, נכנסת לפרויקט רגיש מאוד ביטחונית, או סיבות אחרות. לכן סברנו, שזה איזשהו פתרון ראוי. כמובן שזאת תהיה החרגה לזמן קצר וכל הארכה או החרגה קבועה תהיה באישור הוועדה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני לא מקבל את זה ואני לא אאשר את זה. אני לא מקבל את הבעת אי האמון של משרד המשפטים בעבודת הוועדה. אם יש לי ניסיון זה ניסיון גרוע, שמשרד המשפטים שוכח הוראות שעה עד לרגע שאחרי האחרון ולא מביא אותן – אני מבקש שזה יהיה לפרוטוקול – אם את צריכה לדווח על כך במשרד, אז תגידי את זה.
היו לנו כמה וכמה בקשות של משרד המשפטים לחקיקת חוקים שהגיעו בצורה לא נאותה, החזרנו למשרד, התחלנו את הדיון בהם ולא קיבלנו תשובות. אני לא זוכר מקרה שבו משרד המשפטים הביא לנו – אני יכול להעיד על עצמי בשנה האחרונה, אני מניח שחבר הכנסת מיכאל איתן, ביושבו כיושב ראש הוועדה יכול להעיד עדויות רבות משלי – אני לא זוכר מקרה שבו משרד המשפטים ביקש דבר דחוף ולא קיבל אותו בזמן מיידי.
לכן, אני מוחה על התוספת. גם קראתי את הפרוטוקול בפעם הקודמת ואני לא אאשר את ההצעה בצורה הזאת. רשות החברות, בבקשה.
גיא חיון:
לדעתנו, אנחנו רוצים להוריד: באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט. בחוק החברות הממשלתיות, מי שאחראי על תחולה או בעצם על פטור, הם השרים הממנים, שר האוצר וגם שר המשפטים. לדעתנו, להוסיף עוד מנגנון נוסף של ועדת החוקה חוק ומשפט, זה פשוט יסרבל את זה, יאריך את קבלת האישור - - -
היו"ר מנחם בן-ששון:
אתה מכיר את ועדת החוקה חוק ומשפט?
גיא חיון:
כן.
היו"ר מנחם בן-ששון:
היא ודאי יעילה מאוד, היא ועדה שקוראת את הדברים לעומק, כשאתה בא לוועדה אתה לא בא בשביל היעילות, אתה בא כדי שיהיה פיקוח של הציבור.
גיא חיון:
נכון, וחשבנו אולי לצורך העניין שתהיה איזה שהיא הודעה לוועדה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
יכול להיות - - -
מיכאל איתן:
אני לא מבין, יש מלחמה בין ישראל לסוריה ורשות החברות הממשלתיות הגיעה למסקנה שאם לא יחריגו מייד את החברה להובלת מטענים, הסורים ישלחו צוללות ויפעלו במהירות הבזק, לכן השרים מתכנסים במהירות ואומרים, אנחנו מחריגים את החברה להובלת מטענים? מה דחוף כל כך, מה הסיפור כאן?
היו"ר מנחם בן-ששון:
אין דחיפות, אין שום סרבול, אני רואה בעיה מהותית. הבעיה ברשות החברות הממשלתיות, שאנחנו מבקשים נתונים מרשות החברות הממשלתיות לגבי ייצוג הולם או לגבי סוגיות כאלה, אנחנו מקבלים נתונים לא מנוכים ולא מנופים. אנחנו לקוח תובעני עם סטנדרטים לא נמוכים, שוב, אני מאשים בזה את ראשי הוועדה שקדמו לי, אני נכנסתי לנעליהם הגדולות ואני מנסה לעמוד בסטנדרטים הללו. אין דרך שהציבור יפקח עליכם, אתן חברות ממשלתיות שברובן לא עוסקות בעניינים כלכליים, כפי שהראה הפרוטוקול של הדיון הקודם.
לכן חברי הוועדה, אני מציע לא לקבל את התוספת הזאת. אני מבקש לעבור להצבעה.
ליאת בן מאיר שלום:
אם הצעתנו לא מתקבלת, אני חושבת שההצעה של הייעוץ המשפטי ראויה, שלא יהיה סרבול נוסף ודי בהתייעצות עם השרים.
אפרת רוזן:
או בכלל לא להכניס אותם: שקבע שר המשפטים באישור הוועדה. יהיה: שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה.
אני אקריא את הנוסח: בחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, בסעיף 2, בהגדרה "רשות ציבורית", בפסקה (9), במקום "שקבע שר המשפטים, בהסכמת השרים כהגדרתם בחוק האמור" יבוא "למעט חברות שקבע שר המשפטים, באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
סעיף התחולה של החוק נקבע כשנה מיום פרסומו. אני חושבת שזה זמן סביר לאור העובדה שהם הצליחו להביא לנו רשימה של חברות, להחריג אותן מתחולת החוק.
היו"ר מנחם בן-ששון:
חברי הכנסת, אני מבקש להצביע, מי בעד ומי נגד.
הצבעה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה התקבלה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
הנוסח אושר וההצעה התקבלה. אני אומר את הדברים למורת רוח רבה.
אפרת רוזן:
דווקא בתחום חופש המידע יש לנו ניסיון טוב עם הפעילות של משרד המשפטים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
דווקא בתחום חופש המידע או בעצם הגנת הפרטיות, הדוח האחרון שקיבלתי הוא דוח שאינו מספק, הוא דוח לא טוב.
אני מודה לכם, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:50.