פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 11
מישיבת ועדת משנה (של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות) –
לעניין הצעות חוק השתלת איברים
שהתקיימה ביום שני, א' במנחם אב התשס"ז – 16 ביולי 2007 – בשעה 09:00
סדר היום: הצעת חוק השתלת איברים, התשס"ד-2003
נכחו:
חברי הוועדה:
אריה אלדד – היו"ר
זהבה גלאון
שלי יחימוביץ'
סופה לנדבר
מוזמנים:
עו"ד אדי וייס, סגן יועצת משפטית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים
נתן סמוך, לשכה משפטית, משרד הבריאות
עו"ד מאיר ברודר, לשכה משפטית, משרד הבריאות
עו"ד דרור ארם, רשם העמותות, משרד המשפטים
יובל פרידמן, משרד האוצר
פרופ' איתן מור, מנהל מחלקת השתלות ביה"ח בלינסון
פרופ' גבריאל גורמן, יו"ר המרכז הלאומי להשתלות – מאגר אדי
ג'יי לביא, מנהל יחידת השתלות, ביה"ח תה"ש, אדי
אמילי לוי-שוחט, אדי
עמית בן-גל, אדי
פרופ' ג'פרי בונר, יו"ר ועדת כליות במרכז, אדי
עו"ד שמואל ילניק, לשכת עורכי הדין
עו"ד מומי דהן, יועץ משפטי, קופ"ח מאוחדת
עו"ד חנה שרה מלמד, יועץ משפטי, קופ"ח מאוחדת
גדי בן-דרור, יו"ר עמותת אדי – העמותה לקידום השתלות בישראל
עמוס כנף, יו"ר העמותה לחולי כליה ומושתלים
רועי בר-אילן, דובר עמותת פאלון דאפא בישראל
ייעוץ משפטי: ג'ודי וסרמן
איתי עצמון
מנהלת הוועדה: וילמה מאור
רשמת פרלמנטרית: הדס דויטש
הצעת חוק השתלת איברים, התשס"ד-2003
היו"ר אריה אלדד:
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.
הגענו לסעיף 26, והיו בו שתי הצעות – הצעת משרד הבריאות והצעת חברת הכנסת יחימוביץ' וחברת הכנסת גלאון. ההצעה של חברות הכנסת לא הזכירה את התאגיד.
נתן סמוך:
כן. זה נבדל מההצעה שלנו בשלושה – קודם כל, יש התנאי בהצעתן שיש דרישה של הסכמה בחיים, שזו דרישה שהסכמנו להגמיש אותה.
היו"ר אריה אלדד:
גם הם לא התנגדו מאוד לעניין הזה.
נתן סמוך:
הדבר השני, יש הגבלה ביחס לסוג התאגיד, אנו דיברנו על זה שזה לא יהיה גוף מתוקצב או נתמך, ויש גם הגדרה מפורטת של התמורה, בעוד שאנו השארנו את התמורה פתוחה. אגב, כל סוגי התמורה שמפורטים פה מקובלים עלינו. אנו חושבים שייתכנו גם סוגי תמורה אחרים שלא נרצה לאסור אותם.
היו"ר אריה אלדד:
אני מציע שנקבל את הצעת משרד הבריאות ונתקדם. אני לא רואה הבדל מהותי כאן. אשאיר את סעיף 26 כהצעת משרד הבריאות ואשאל את חברות הכנסת יחימוביץ' וגלאון. אם הן עומדות על כך, נביא את שני הנוסחים.
תחת ההצעה של חברת הכנסת יחימוביץ' היתה הצעה של ארגון אדי שאומצה על ידי חבר הכנסת רביץ, הנה היא לפניכם.
חוץ מזה שזה נראה תפור לאדי, איזה עוד יתרון יש פה?
מאיר ברודר:
נפגשנו עם חבר הכנסת רביץ, והוא אמר שהוא מקבל את הנוסח שלנו. כמובן שעדיף לבדוק את זה אתו.
נתן סמוך:
אגב, שר הבריאות ישקול את זה, אבל לכפות על שר הבריאות להכיר בתאגיד מסוים – אני לא יכול לחשוב על סיבה שהוא לא יכיר באדי, אבל להכניס אותו באופן מפורש פנימה- -
עמוס כנף:
אנו מתנגדים שזה יהיה דרך תאגיד.
היו"ר אריה אלדד:
טוב. אני אדבר גם עם הרב רביץ. אם לא תהיה להם התנגדות גורפת, נשאיר את הצעת משרד הבריאות. אם הם יעמדו על העלאת הצעתם, נעלה את הנוסחים השונים למליאת הוועדה להצבעה.
מימון הוצאות, הובלת גופתו של נתרם והוצאות קבורתו – דיברנו על זה בדיון הקודם לפני הסבב השני ולא חשבנו שזה שנוי במחלוקת.
מאיר ברודר:
זה סעיף חדש.
היו"ר אריה אלדד:
קורא סעיף 26א. אושר. דיברנו על זה.
אנו מגיעים לסעיף העונשין - 33. אם אני מסתכל על החוק כמכלול היום, אני לא משוכנע שהוא ישפר את תרומת האיברים במדינת ישראל. אולי יעשה יותר סדר, מוסר, סדר משפטי, איני יודע אם הוא יעמוד בהגדרות תחולת החוק. פתח המפלט העיקרי שיש היום לאנשים שלא מוצאים איברים במדינת ישראל הוא השתלות בחו"ל.
איתן מור:
יש הסתייגות מזה, מההצהרה הזו. המפלט בעיקרו נכון למושתלי כליה, אבל זה לא נכון כבר היום למושתלים של איברים אחרים. אחת התוצאות של התפיסה הזו, היתרון שנמצא בחו"ל לפתור את הבעיה של השתלות בכלל לישראלים תגרום לזה שמספר ההשתלות לא יעלו, ומי שיסבול ומי שימות זה חולים הממתינים להשתלת לב.
היו"ר אריה אלדד:
אם נכון להיום החוק, להערכתי, לא ישפר משמעותית את מספר האיברים הנקצרים בישראל לצורכי השתלה, והפתח לאלה שהיום ממתינים להשתלה ואולי חיים שנים ארוכות בדיאליזה או מתים מושתלות בחו"ל, והיום זה פתח ששמור לעשירים אך יש גם פתח חוקי שבו קופת החולים יכולה לאפשר מימון, אולי חלקי, בארצות מסוימות שמשרד הבריאות התיר ולא בארצות שנאסר בהן, זה פתח שאנו הולכים לסגור אותו בנוסח הזה של החוק.
נתן סמוך:
ציינו במפורש שהאיסור בחו"ל הוא רק במצבי סחר. זו גם המדיניות שאנו נוקטים היום, אין איסור לא היום ולא על פי הצעת החוק לממן השתלות איברים בחו"ל כשהדברים האלה לא נעשים במהלך סחר, ובסופו של דבר בהצעת החוק, גם אם הצעת החוק לא תעבור, העמדה המשפטית שלנו כפי שמשתקפת בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות היא שאין מקום או בסיס משפטי למתן מימון של קופת חולים לפעולות שכרוכות בסחר בחו"ל. הנושא הזה עומד היום למבחן בג"ץ. כמובן, יכול להיות שבג"ץ יפסוק אחרת בהיעדר חקיקה מפורשת.
היו"ר אריה אלדד:
עד היום נמסר לנו שלמרות החוזר בג"ץ חייב את קופות החולים לממן- -
נתן סמוך:
לא, היו כמה פסקי דין של בתי דין אזוריים לעבודה. הגענו אתם לבית הדין הארצי. בעניין מסוים, השתלת איברים מן המת בסין, בית הדין הארצי ביטל את פסק דינו של בית הדין האזורי, על רקע זה שכבר נמצא איבר מתאים בארץ. בעניין אחר זה התעסק ביחס בין סמכות המנהל לפי תקנות שירותי בריאות בחו"ל לבין סמכות הוועדה והנחו אותנו להעביר את זה לוועדה, ובית הדין הארצי במפורש אומר שהוא לא רוצה לדון בשאלת תוקף החוזר.
היום זה הגיע לבית המשפט העליון, אנו עומדים להגיש את תגובתנו המפורטת. לגבי השתלת איברים בארץ, שגם היא לא מגובה בהסדר חקיקתי, בית המשפט קיבל כמובן מאליו את העובדה שבישראל גם בהיעדר חוק מונעים סחר איברים. עקרונות דומים אמורים לחול גם ביחס למימון- -
היו"ר אריה אלדד:
ברור. להערכתי, הפתרון המערכתי לעניין יימצא אולי אם חוק האנטומיה והפתולוגיה ישונה כך שיהיה ברור שאדם תורם את איבריו, אלא אם אמר אחרת. זה יכול לשנות את התמונה באופן דרמטי בישראל. אני אזום שינוי חקיקה כזה, איני יודע אם הוא יעבור, אני ער להתנגדות רבת השנים בעניין הזה. אבל לא רצינו לעשות את השינוי הזה דרך הפלטפורמה הזו כי לא זו היתה כוונת המציעים.
אני מציע, כדי שלא יווצר מצב שהחוק הזה, לפני שאנו בטוחים שהוא מצליח לתקן את המצב ולפני שנצליח או לא נצליח לתקן את חוק האנטומיה והפתולוגיה, שהסעיף הזה של תחולת העברה הפלילית על השתלת איברים בחו"ל, תהיה לו פריסה אחרת על ציר הזמן, כלומר שהעניין שתהיה תחולה הדרגתית לגבי הסעיף של השתלות איברים בחו"ל, כדי שגם לקופות החולים יהיה זמן להיערך, גם למושתלים יהיה זמן להיערך ושנוכל לעשות תיקון חקיקה שאולי כן יפתור את מצבם בחוק האנטומיה והפתולוגיה, שלא נימצא סוגרים דלת ולא פותחים דלת אחרת במקום. ואני ער להתנגדות- -
נתן סמוך:
אנו לא סוגרים דלת, אנו מקיימים את מה שקיים כבר היום. אין פה שאלה של היערכות כי יש פה היתר שנובע מתקנת הציבור, תקנת הציבור לא משתנה על ציר הזמן לפי המצב שקיים או לא קיים בישראל, אגב, אפשר היה לטעון אותה טענה גם לגבי השאלה של סחר איברים בתוך ישראל, גם כאן ניתן לומר: כל עוד אין פתרון בישראל להשתלת איברים, ניתן להשאיר את הדלת הזו פתוחה.
אנו מתייחסים לזה כאל עיקרון שלא ניתן לעכב אותו. הסעיף הפלילי לא מעניין אותנו. אני לא הולך להעמיד אף קופת חולים לדין על העניין הזה, כי זה לא המסגרת. חשוב לי מאוד שהמסר שיוצא מהצעת החוק יהיה שסחר איברים אסור גם בארץ וגם בחו"ל. זה עיקרון מרכזי, אי אפשר לדחות אותו בזמן. מנכ"ל משרד הבריאות קבע אותו כבר בתחילת שנת 2006.
מאיר ברודר:
הזמן שאתה מדבר עליו על התארגנות של הקופות, אנו בעצם מקבלים את הוראות חוזר מנכ"ל שיצא כבר לפני שנה. היום כל הקופות יישרו קו עם החוזר הזה ומקיימות אותו, ושולחות ומממנות חולים רק למדינות מוכרות, שאנו מאשרים.
היו"ר אריה אלדד:
כלומר היום רק עשירים יכולים לקבל השתלת כליה בחו"ל.
נתן סמוך:
כל אימת שמדובר על השתלת איברים מן החי – השתלת איברים מן החי בחו"ל מקימה חשש שהוא מתקיים לדעתי בקרוב לכל המקרים כשמדובר בסחר איברים. בהשתלת איברים מן המת, כשמדובר באחת ממדינות האיחוד האירופי, המדינות המערביות שמוכרות לנו, הדבר אינו מעורר קושי. יש קושי גדול יותר לנסות להגדיר את גבולות האסור והמותר, עשינו ניסיון לעשות את זה בהנחיות שלנו לוועדות הערר לגבי השתלה מן המת שלא מתקיימת במדינות המערב, כשלא תמיד יש מנגנון מרכזי של הקצאה. הדבר הזה מורכב אך בהשתלות מן החי, מדובר בסחר איברים.
היו"ר אריה אלדד:
יש למשרד היום רשימת מדינות שאתם מודיעים לקופות החולים שבהן מותר- -
נתן סמוך:
בהנחיות שלנו לוועדות הערר ציינו במפורש שבכל מדינות האיחוד האירופי, בקנדה, בארה"ב ובאוסטרליה, כשמדובר בהשתלת איברים מן המת אנו לא רואים קושי. לגבי מדינות אחרות, הרבה פעמים איננו מצליחים להבין איך השיטה עובדת ואיך אדם מגיע ומקבל איבר לפי הזמנה בתוך שבועיים, חודש, חודשיים, כשבישראל הוא אמור לחכות הרבה יותר זמן, וכאשר מצוקת איברים להשתלה קיימת בכל העולם. הדוגמה של סין היא הכי קלה.
היו"ר אריה אלדד:
האם אתם מטילים את חובת הבדיקה על קופת החולים?
נתן סמוך:
למרות שניסינו, לא הצלחנו לקבל עד היום על אף המון מאמצים שעשינו, גם מול מ-WHO, גם מול מדינות ספציפיות, לא קיבלנו שום תשובה מסודרת שתניח את דעתנו ששיטת הקצאת איברים מן המת במדינות שאינן מדינות האיחוד האירופי, ארה"ב, קנדה וכדומה, שזו שיטה שעומדת בסטנדרטים בין לאומיים. גם אותנו הנושא של השתלת איברים מן המת מטריד פחות מהנושא של השתלת איברים מהחי. גם מדינת ישראל מאוד קיצונית מהבחינה הזו, ולטובה.
זהבה גלאון:
איך חברות הביטוח וקופות החולים בודקים את מקור האיברים להשתלה מהחי?
נתן סמוך:
כשמדובר בהשתלת איברים מהחי יש רשימת שאלות ומידע שקרוב אצל העניין, כי הוא זה שמשיג את האיבר באמצעות גורמי תיווך בד"כ, הוא אמור להביא את המידע הזה – מה זהות התורם, מה ההיכרות שלו אתו. כבר בשלב הזה הדברים האלה נעצרים, כי הוא לא מכיר את התורם וברור לכולם שמדובר בסחר. כשמדובר בהשתלת איברים מן החי בחו"ל, ההנחה שלנו היא שמדובר בסחר, והיא מוכחת בכל פעם מחדש. גם באיחוד האירופי כשמדובר בהשתלת איברים מהחי, בארצות הברית, למשל, יש מרכזים רפואיים שבהם נלקחים איברים מן החי, אין השיטה של מנגנון הבקרה שיש במדינת ישראל, ובסופו של דבר שם הם לא יודעים מי תרם להם איבר.
מאיר ברודר:
העובדה שהוא יוצא לשם ואין שום היכרות ושום מניעים לתרומה, אז החשד הוא שנעשה סחר באיברים.
נתן סמוך:
הסעיף הפלילי לא מטריד אותנו.
היו"ר אריה אלדד:
אפשר לפרוס אותו לציר זמן אחר?
נתן סמוך:
לא.
היו"ר אריה אלדד:
מה אם אני אומר: הסעיף הפלילי יחול בעוד חמש שנים? הרי הדלת היום פתוחה. גם המשרד אומר וגם הקופות אומרות: איננו יודעים לומר מתי זה חוקי ומתי לא.
נתן סמוך:
שום דבר לא ישתנה בין המצב שקיים היום לבין המצב שיהיה קיים עוד חמש שנים מבחינת רמת הידיעה וההוכחה שלנו.
היו"ר אריה אלדד:
בישראל המצב ישתנה, כי זה מה שקורה כשיש חקיקה. עד היום זה נהלים, חוזר מנכ"ל. מרגע שהחוק נחקק, מי שירצה לבוא לישראל לשתול פה איברים, יידע שזה לא חוקי. ככל שהמצב יתקדם בעולם ויותר מדינות בעולם יחוקקו חוקים לגבי התנאים הדרושים להשתלת איברים מן החי ומן המת יהיה יותר ברור בארצות שונות מה מותר ומה אסור.
ג'יי לביא:
ואם הן לא יחוקקו?
היו"ר אריה אלדד:
אם המשרד כל כך בטוח, שיפרסם רשימה שבתקנות שהתקין השר, יכתוב השר: סין - אסור. למה להטיל את זה על קופת חולים?
נתן סמוך:
יש שאלת ההוכחה ויש שאלת העיקרון. כשאדוני אמר שהוא רוצה לפרוש את העיקרון על פני מספר שנים, הוא לא התכוון לזה שבעוד מספר שנים רמת ההוכחה תהיה גבוהה יותר, הוא התכוון לכך שבעוד כמה שנים לשיטתו, יראה אם הצעת החוק מצליחה לסייע או לא לסייע ביחס למה שקיים בישראל, ואז נראה אם סוגרים את הדלת. רמת ההוכחה שקיימת היום היא רמת ההוכחה שתהיה קיימת עוד כמה שנים. אני חושב שכל השאלה, על מי החובה להוכיח, לא מתעוררת באופן פרקטי. בהשתלות מן החי הנושא הזה הוא ודאי ומוחלט, בהשתלות מן המת אנו אומרים לקופות החולים: אתן לא חייבות להוכיח כלום כשמדובר במדינות האיחוד האירופי, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה וכדומה, יש בעיה מבחינת היכולת של כל גורם, ויכול להיות שמי שיצטרך להביא את המידע הזה זה אולי המבוטח עצמו.
זהבה גלאון:
מה פתאום? להטיל עליו את הנטל?
נתן סמוך:
אנו כמדינה לא הצלחנו לקבל מידע בשום דרך אפשרית, שבמדינות כמו סין, אוקראינה, פיליפינים וכדומה, מהי שיטת הקצאת האיברים שם. לא הצלחנו. היום מדינות העולם השלישי, אין מקום לאשר לגביהן גם השתלת איברים מן המת. זו עמדתנו.
זהבה גלאון:
אין לי טענה לחולה שנאבק על חייו, לכן איני רוצה להטיל עליו את הנטל. הנטל צריך להיות מופנה או לחברות הביטוח או לקופות החולים, שיעשו מאמץ הרבה יותר משמעותי, לוודא ולדעת מול מי הם עובדים.
היו"ר אריה אלדד:
המשרד אומר שהוא לא יכול.
נתן סמוך:
אנו לא יכולים לרדוף אחרי כל מקום שהסוכנויות האלה מגיעות אליהם. עשינו את כל הניסיונות. ניתן להניח במידת ודאות גבוהה שגם בהשתלת איברים מן המת שמתקיימת במדינות עולם שלישי, היא מתקיימת תוך אלמנט של סחר. ניסינו לבדוק את הדברים האלה, לא עלה בידינו. מה שלא עלה בידינו היום, לא יעלה בידינו להערכתי גם בעוד חמש שנים. לכן השאלה היא שאלה של עיקרון. את העיקרון הזה לדעתנו אי אפשר לדחות בזמן. מבחינת ההוכחה והראיות, זה קיים בתחום המשפט המינהלי. יבוא אליי בית הדין האזורי לעבודה או בית המשפט עליון ויגיד לי: העיקרון יפה, לא נחה דעתנו שהצלחת להוכיח את זה.
ג'ודי וסרמן:
במדינות המערב, ארה"ב, קנדה, אירופה, אותן מדינות שקופות חולים ומשרד הבריאות מאשרות השתתפות לצורך ביצוע השתלה, תוכל לפרט איך זה נעשה? יש השתתפות של סכום קבוע של קופת חולים והשאר מממן האיש?
נתן סמוך:
כאשר זה עומד בתנאי תקנות ביטוח בריאות ממלכתי, שירותי בריאות בחו"ל, עד גובה של 250 אלף דולר קופות החולים מממנות הכל. כאשר זה יקר יותר יש אפשרות לאשר השתתפות של קופות החולים גם מעבר לזה. פרט לכך, יש ביטוחים משלימים של כל אחת מקופות החולים שמתייחסת גם לנושא של השתלת איברים בחו"ל, כל תוכנית בהתאם לתנאיה.
ג'יי לביא:
אני רוצה לתמוך במה שנתן אמר. קופות החולים עד כה שמימנו את הנסיעות לסין "התכסו" במכתבים שקיבלו מהרופאים הסינים, שמאשרים לכאורה שמקור תרומת האיברים היה לגיטימי - דבר שהוכח בעליל כשגוי, לכן גם היום וגם בעתיד לא נוכל להסתמך על מקורות אלא על דוחות ציבוריים- -
היו"ר אריה אלדד:
ועדיין הדוח הזה אומר על המצב שמתאפשר בסין, הוא לא לגבי האבר הפרטי הזה. מה שיוצא מזה זה שאתה אומר שתהיה הנחה, אבל לא תהיה אפשרות לאכוף, אם תבוא קופת חולים ותצטייד להגנתה במכתב מהרופאים המשתילים- -
נתן סמוך:
לא, אמרתי שרמת ההוכחה הנדרשת, והיה על זה ויכוח, כי בית הדין האזורי אמר: תוכיחו אתם, ואנו אמרנו שרמת ההוכחה הנדרשת היא מטבע הדברים לא רמת ההוכחה בהליך משפטי, היא רמת הוכחה מינהלית, דהיינו שאדם סביר, אילו היו באות הראיות בפניו, היה משתכנע שזה המצב. אין לנו רמת ראיה טובה יותר, וזו רמת הראיה שנדרשת ברמת המשפט המינהלי.
היו"ר אריה אלדד:
בית המשפט קיבל את הטענה?
נתן סמוך:
בית המשפט לא קיבל את הטענה, ערערנו על זה לבית הדין הארצי, ופסק הדין בוטל בהסדר דיוני.
כאשר בית הדין לא קיבל את הטענה מבחינת הראיה, הוא לא קיבל את הטענה במקרה הכי אבסורדי שבו האדם עצמו לא הכחיש בבית המשפט שמדובר בסחר איברים – הוא לא ידע לנקוב מה שמו, לא יכול היה להסביר שום דבר שעושה את ההיכרות שלו לכזו שהופכת את התרומה לסבירה ובית המשפט אמר לנו: אתם לא הוכחתם שזה סחר איברים, שהאדם עצמו לא הכחיש את זה. זה היה אבסורד, בעיניי, במלוא הכבוד הראוי. ערערנו על זה לבית הדין הארצי לעבודה, בסופו של דבר בית המשפט החזיר את הנושא לוועדת הערר.
ברמה המינהלית יש לנו תשובה, היא לא מוחלטת, כמו שאדוני אמר בצדק, כשמדובר בסין, יש לנו תשובה כללית. אם מבקשים מאתנו לומר שבכל מקרה פרטני זה כך או אחרת, אנו לא יכולים לעשות את זה. לדעתי, אנו גם לא נדרשים לעשות את זה, כי המשפט המינהלי לא נותן לנו את הכלים. הוא נותן לנו את הכלים להעריך באופן סביר, מה המצב. הוא לא נותן כלים לפסוק פסיקה שיפוטית, אם זה נעשה כך או אחרת לגבי מצב שמתרחש במדינה אחרת בצד השני של העולם.
בעיניי זה ראיה מינהלית מספיקה. האם זו תהיה ראיה מינהלית מספיקה בעיני בית המשפט? לא בטוח. אבל השאלה שעומדת כרגע היא, בהנחה שבית המשפט משתכנע שפעלתי בסבירות מבחינת הערכת הראיות, האם נכון לאפשר סחר איברים או לא נכון? צריך לתת לבית המשפט ולנו את ההזדמנות לטעון שגם במדינות שאנו מדברים עליהן, סין, מדינות עולם שלישי וכדומה, רמת הראיות מספיקה כדי לקבוע באופן סביר שמדובר בסחר איברים.
ג'ודי וסרמן:
רציתי לדעת, כמה בקשות מוגשות? כמה בקשות מאושרות? מה ההשתתפות שאדם נדרש לשלם בנוסף למה שקופת חולים משלמת? למה אנו לא רואים כמות יותר גדולה של אנשים הולכים למדינות המערב- -
נתן סמוך:
לגבי השתלות איברים מן החי, זה התחיל בוועדות הערר – זה נורמה שצמחה בוועדות הערר, אגב, ועדות הערר אמרו: מדובר בסחר איברים, אנו כרופאים לא מוכנים לאשר פעולה שכרוכה בסחר איברים, זה נוגד את העקרונות האתיים שלנו. נשאלנו, האם זה שיקול שוועדת ערר רשאית לשקול? אמרנו שכן. משם התגלגל הדבר לכך שבסופו של דבר בחוזר המנכ"ל החלנו את זה גם על קופות חולים בשלב הבירור הראשוני.
איפה שאנו רואים או ועדת הערר רואה שמדובר בהשתלת כליה בחו"ל בתרומה מן החי, ועדות הערר לא מאשרות.
מן המת, זה מתחיל להתפתח יחסית לאחרונה, זה התחיל מהנושא של סין- -
ג'ודי וסרמן:
במדינות המערב זה לא קיים?
נתן סמוך:
במדינות המערב זה מגיע הרבה פעמים גם לוועדות הערר. אני יכול להביא דוגמאות לא רבות, כי אנו לא מדברים על מסה. התקשר אליי לפני כחודש המנהל הרפואי של קופת חולים מאוחדת לגבי השתלת כבד בגרמניה, לאדם שגילו מעל 65, שבארץ בדרך כלל לא כוללים אותם ברשימת ההמתנה כי הם לא מגיעים למצב שאפשר להקצות להם איבר. הוא שאל אותי אם הדברים האלה נכללים בגדר חובת הקופה כשמדובר בהשתלת איברים לבן מעל 65 בחו"ל, אמרתי לו שכן וקופת החולים מימנה את זה בלי שזה הגיע לוועדת הערר. אני משוכנע שיש מקרים רבים אחרים שנפתרים במסגרת קופת החולים בדרך המלך. זה מגיע לוועדת הערר רק כשקופת החולים אומרת: אני לא רוצה לאשר.
ג'ודי וסרמן:
יש לכם נתונים, בכמה מקרים קופת החולים כן מממנת ובכמה לא?
נתן סמוך:
אנו מוכנים לאסוף את הנתונים, אין לי הנתונים פה.
היו"ר אריה אלדד:
נניח שהחוק יעבור ונרצה לקיים דיון כעבור שנה או שנתיים ולראות אם הועלנו ברמת כוונת החוק בהצהרה שלו לשפר את תרומות האיברים בישראל ואת מצב ההשתלות בישראל, אנו צריכים את הנתונים.
גבריאל גורמן:
החוק הזה לא אמור לשפר את מצב ההשתלות אלא להסדיר אותו, כי מה שצריכים לעשות אלה דברים הרבה יותר עמוקים מאשר חוק יבש, שכולם ישכחו ממנו. יש פה עניין של הסברה ממושכת, של עבודת חינוך, של שכנוע בעם בכל השכבות, זה כרוך בכסף, ולא ראיתי בהצעת החוק הזו שום דבר שמתייחס. לכן אין לי ספק שהחוק הזה הוא קידום עצום לגבי הסדרת העניין, אני לא חושב שהחוק הזה ישפר את מצב התרומות בארץ.
היו"ר אריה אלדד:
ואם נמצא כעבור שנתיים שהחוק הרע את המצב?
נתן סמוך:
איך הוא יכול להרע?
היו"ר אריה אלדד:
הוא סוגר דלת. ארגוני החולים מודאגים.
נתן סמוך:
יכול להיות שהוא מרע מבחינה זו שאם בית המשפט העליון יאמר שהחוזר לא תקף, אז אדוני צודק. אני מקווה שבית המשפט העליון לא יפסוק את זה. מבחינתנו החוק לא מרע. להפך, בהרבה נקודות הוא עושה קפיצה, לא גדולה, עושה התקדמות בעניינים שונים.
עמוס כנף:
שמעתי כאן שאנשים יכולים לצאת למדינות כמו קנדה, אף ממתין להשתלה של כליה לא יוצא למקומות האלה כי הוא לא צריך לקבל מן המת, כשהוא צריך להמתין שם. אנשים יוצאים למקומות שיש להם הכליה זמינה, מיידית. זה חיים. אתם תסגרו את הדלתות לאלה שאין להם כסף.
היו"ר אריה אלדד:
אני מתפלא עליכם, שאתם מתוך המאבק למנוע סחר איברים גורמים לכך שהיחידים שנפגעים הם עניים.
שלי יחימוביץ:
מלכתחילה אני חוזרת ואומרת שאכן יש פה לכאורה עולם חדש נאור שבו גם העניים מקבלים איברים להשתלה. על זה לא חלקתי מלכתחילה. אני מדברת על כך שמי שיתרום איברים לטובת העניים והעשירים כאחד בחסות המדינה יהיו אנשים עניים בלבד, והם יהוו בנק האיברים לעניים ולעשירים כאחד בחסות המדינה. בעיניי, זה מפלצתי אפילו יותר מסחר לא ממוסד. יש תופעות שקיימות מאז ומתמיד, כמו רצח. האם המדינה תמסד רצח? כאן אנו במידה רבה ממסדים תופעה שהיא בלתי מוסרית, סחר באברי אדם, שאדם תורם את איבריו מן החי כיוון שהוא עני. לכן ההשתאות שלך לא מובנת לי.
היו"ר אריה אלדד:
אנו מדברים על מצב שבו במדינה פלונית לאדם מותר למכור כליה, נניח שיש מדינה בעולם שבה מותר לאדם לקבל 50 אלף דולר בשביל כליה.
שלי יחימוביץ:
המותר הזה הוא לא מותר בעיניי.
היו"ר אריה אלדד:
אבל נניח שזה המצב החוקי באותה מדינה, המדינה פסולה בעינייך מבחינה מוסרית, ועדיין היום רק עשירים בישראל יוכלו לנסוע לאותה מדינה ועניים בישראל לא יוכלו לנסוע אליה.
שלי יחימוביץ:
צד אחד של המשוואה אתה מסדיר, אבל את הצד השני של המשוואה, שהוא חמור עוד יותר, אתה ממסד.
זהבה גלאון:
תמיד עשירים יכולים להרשות לעצמם נגישות לרפואה במקומות אחרים. אתה לא נותן לגיטימציה לזה שאיברים של בני אדם הם חלקי חילוף. עכשיו אנו לא מדברים על הנזקקים אלא על הצד שמשתמשים בו, שיהיה כאן בנק לאיברים.
היו"ר אריה אלדד:
אפשר להסתכל על זה מעוד היבט מוסרי אחד, בהיבט המוסרי יש פה שתי רעות, מי ניזוק יותר, העני שתורם או העני שלא מקבל תרומה?
שלי יחימוביץ:
יש לנו גישה מלכתחילה פה בוועדה מאוד אגוצנטרית, אנו מקיימים את הדיון הזה כאילו כולנו נתרמים בפוטנציה, אנו וילדינו. אף אחד פה לא חושב על עצמו או על ילדו כעל תורם בפוטנציה. אף אחד מאתנו לא מדמיין לעצמו שהוא מידרדר אל מתחת לקו העוני ועומדים לגרשו מביתו, ואז בלית בררה הוא או ילדו נדחפים למכור איבר מגופם כדי להשיג את הכסף. אני חושבת שמוטב לנו שנפסיק לקיים את הדיון רק מנקודת המבט של הנתרמים ונחשוב על עצמנו כאילו כולנו תורמים. בואו נחשוב על ילדינו מידרדרים למצב שבו הם תורמים איברים מגופם.
היו"ר אריה אלדד:
המצב שאחד מילדיי חלילה יצטרך לתרום כליה הוא נורא, אבל אם חלילה אחד מילדיי היה זקוק לכליה ולא יכול היה לקבל אותה, יותר נורא, כי הוא ימות.
שלי יחימוביץ:
לא מקבלת את זה.
ג'יי לביא:
איפה היה הקו האדום להשיג לו את האיבר?
היו"ר אריה אלדד:
הבנתי. נדמה לי שדנו די והותר בנושא המוסרי. יש נוסח החוק ואנו מתקדמים בו. הסכמה לא תהיה, כי מדובר בתפיסה.
שלי יחימוביץ:
לא היינו בתחילת הישיבה כי נתקענו בפקק, אנו מבקשים שזה לא יהיה התאגיד אלא יהיה המדינה. אני לא רוצה שקוקה קולה ומוזי ורטהיים יעודדו השתלות איברים. גם לא סמי עופר.
היו"ר אריה אלדד:
בסדר, נעלה את זה להצבעה.
גדי בן-דרור:
לגבי סעיף 26(ג), שומטים בו את השטיח מתחת לכל ההצעה, כתוב פה שאף אחד שקשור למדינה לא יהיה רשאי להעביר כספים. משרד הבריאות אומר: אנחנו נרוויח מיליונים- -
נתן סמוך:
עם כל הכבוד, בשביל לתת כסף, כמו שהצעת, 100 אלף ₪ מקופת המדינה, אני לא צריך את אדי. אם אפתח דוכן פה בחוץ ואחלק כסף, יגיעו אנשים גם בלי עזרתך האדיבה. את עזרתך צריך כדי לשכנע אנשים לתרום, להגביר את המודעות ולעשות את השכנוע שבסולידריות ציבורית, צריך אדם לתרום לחברו כי הוא יכול למצוא עצמו באותו מצב בנקודת זמן אחרת. הניסיון המתמיד לשכנע שהמדינה תוציא כסף מכיסה כדי לחלק לאנשים- -
גדי בן-דרור:
שתוציא 5% ממה שהיא מרוויחה.
היו"ר אריה אלדד:
היתה פעם פרסומת לחנות הפטורה ממס בנתב"ג שאמרה: לא בזבזתי, חסכתי. השאלה אם המדינה מרוויחה או חוסכת לא רלוונטית. יש פה שתי גישות: אחת, שאומרת המדינה תממן, וגישת המדינה שאומרת: תאגיד ולא תאגיד שהורכב מתאגיד ממומן על ידי המדינה. שתי הגישות הללו יוצבעו במליאת הוועדה – יש הצעת משרד הבריאות ויש הצעת חברות הכנסת גלאון ויחימוביץ'. אשאל את חבר הכנסת רביץ, אם הוא עומד על הצעתו, גם הצעתו תוצבע במליאת הוועדה.
ג'ודי וסרמן:
נחזור לעמ' 7, סעיף 8(ג)(4).
איתי עצמון:
קורא סעיף 8(ג)(4).
היו"ר אריה אלדד:
נעבור לעמ' 8.
ג'ודי וסרמן:
בדיון הקודם הוחלט שכל ההנחיות של ועדת ההיגוי יובאו לאישור המנהל. בנוסח הקודם רק ההנחיות להקצאת איברים שלא היה יסוד מבחן של צורך רפואי, כלומר על יסוד של שיקולים אחרים, הם הובאו לאישור המנהל, ולאור החלטה של הוועדה על ההנחיות של ועדת ההיגוי להקצאת איברים יובאו לאישור המנהל וירד אישור השר.
היו"ר אריה אלדד:
אנו מברכים תמיד על שקיפות.
ג'ודי וסרמן:
טוב. עמ' 13, בסעיף 16(א) ו-(ב), לדעתנו, צריך למחוק את המילים "כולם או חלקם", כי אם כל התנאים לא מתקיימים, הרי שהיא לא נותנת אישור. לכן בשני הסעיפים נמחוק את המילים הללו.
היו"ר אריה אלדד:
בסדר.
נתן סמוך:
לגבי סעיף 16, כשהוועדה משתכנעת, היא צריכה להשתכנע שהתקיימו כל התנאים. כשהוועדה קובעת שלא התמלאו תנאים, די בכך שאחד מהתנאים לא מתמלא, לכן לא צריך להוריד.
ג'ודי וסרמן:
טוב. אז נשאיר את זה כמו שזה, את סעיף 16 בעמ' 13.
סעיף 21, פה אנו בסעיף שרופא מגיש בקשה לקבלת איבר בעבור המטופל שלו. קודם לכן אמרנו שלעניין השיקולים למתן איבר יבוא בין היתר השיקול אם האדם חתם על כרטיס, אם בן משפחתו תרם איבר וכו'. אנו צריכים שהמידע הזה יהיה בטופס שהרופא מעביר למאגר, שאם לא כן במסגרת ההצעה לא יידע המרכז שהאדם הזה – יש לתת לו איזושהי קדימות.
היו"ר אריה אלדד:
אין לי התנגדות לכך.
יובל פרידמן:
אני מבקש להעיר לסעיף 37א שנידון בישיבה הקודמת, החוק פה קובע מימון לנושא ההסברה, נדמה לי שלא ראוי לקבוע בחוק מימון, כי מדובר במימון משרד האוצר במקום מימון מתוך תקציבו של משרד הבריאות, כפי שראוי לעשות.
שנית, לא ראוי לקבוע סדרי עדיפויות בחוק כשמדובר על מספר. זה לא קיים כמעט בשום חוק. אם משרד הבריאות ירצה להשקיע יותר או פחות, זו המשמעות של המדיניות שלו.
שלי יחימוביץ:
אם יש דבר שהוא רצוי ונכון זה להקצות משאבים כספיים לסוגיית ההסברה. חלק גדול מאוד מהסעיפים בחוק שהגענו אליהם הם מאוד שנויים במחלוקת ובעייתיים. זה דבר אחד שהוא בלתי שנוי במחלוקת לחלוטין. יש פה שדה בור שלא נחרש בכלל, של תרומות איברים מן המת, שזה הדבר הראוי שייעשה, וכך אמורים להתנהל הדברים, ופה לא נעשה דבר. אנו באים לחצוב מהדבר הזה, הבעייתי, הבלתי מוסרי של תרומות מן החי, לפני שבכלל ניסינו לעשות ולו מעט בעניין תרומות האיברים מן המת, כאן אזלת היד של המדינה, וראוי שנקצה סעיף תקציבי בחוק למימון הסברה לתרומות מן המת.
היו"ר אריה אלדד:
אין לי חילוקי דעות אתך.
שלי יחימוביץ:
זאת כדי שהמשאבים לא יצטרכו לבוא מקופתו של משרד הבריאות אלא יוקצו בתקציב המדינה בסעיף צבוע, ורק באמצעות חקיקה נוכל ליצור את המצב הזה.
זהבה גלאון:
אני מצטרפת לדרישה של חברת הכנסת יחימוביץ' שהתקציב להסברה יהיה ייעודי. תמיד זה הפער בין הרטוריקה לפרקטיקה, אם לא יהיה מסע הסברה – זה לא צריך להיות רק של אגודות ושל אנשים טובים. המדינה צריכה לראות את זה כיעד וצריכה להקציב לזה כסף. זה מציל חיים, פרסומים כאלה. יותר אנשים יתרמו, יחתמו.
יובל פרידמן:
איני מתווכח עם חשיבות, ואני מבין בהחלט למה ההצעה הזו לסעיף בחוק. קודם כל, בחוק עצמו יש סעיף שמדבר בצורה מפורשת על תקציב ייעודי של המרכז הלאומי להשתלות, ואפשר בהחלט להוסיף שזה יהיה תקציב גם להסברה. אני מדבר על קביעת המספר. שוב, מדובר פה על הקצאה מתקציב משרד האוצר. אם משרד הבריאות חושב שזה חשוב- -
שלי יחימוביץ:
אנחנו חושבים שזה חשוב.
יובל פרידמן:
אני שואל, האם ראוי בחוק- -
זהבה גלאון:
מאוד. זה מסר.
היו"ר אריה אלדד:
פרס הניחומים למשרד האוצר הוא שזה הוראת שעה.
חברים, תודה. ביום שני במליאת הוועדה, בעזרת השם.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:15.
04082107סימוכין:
נוסח לדיון בוועדת המשנה ביום 16.7.2007
הצעת חוק השתלת אברים, התשס"ז-2007
פרק א': הגדרות
הגדרות
1.
בחוק זה -
"אבר" – אבר או חלק מאבר של אדם, וכן רקמה, הניתנים להשתלה, למעט דם, מוח עצם, ביצית ותא זרע;
"בית חולים" - כהגדרתו בפקודת בריאות העם;
"המרכז הלאומי לרפואה משפטית" – המרכז הלאומי לרפואה משפטית שליד משרד הבריאות;
"המנהל" - המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לענין חוק זה;
"המרכז להשתלות" - המרכז הלאומי להשתלות שהוקם לפי הוראות פרק ג';
"השתלת אבר" - פעולה של השתלת אבר שניטל מתורם או שניטל לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה, בגופו של נתרם;
"ועדת בקרה ואיכות" – ועדה כאמור בסעיף 22 לחוק זכויות החולה;
"ועדת הערכה" - ועדה הערכה מקומית וועדת ההערכה המרכזית;
"ועדת הערכה מקומית" - ועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 13(א);
"ועדת ההערכה המרכזית" - הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 13(ב);
"חוק האנטומיה והפתולוגיה" - חוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג-19531;
"חוק זכויות החולה" - חוק זכויות החולה, התשנ"ו-19962;
דיון 6/12/06
"חסוי" – כהגדרתו בסעיף 80 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-19623;"פסול דין" - מי שהוכרז פסול דין לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-19624;
"מאגר המידע" - מאגר המידע שהוקם לפי הוראות פרק ז';
"מטופל" - כהגדרתו בחוק זכויות החולה;
"מרכז רפואי מורשה" - בית חולים שתנאי רישומו לפי פקודת בריאות העם מתירים לו לבצע נטילת אברים או השתלת אברים, ולענין נטילת אברים לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה - גם המכון לרפואה משפטית;
"נטילת אבר" - פעולה של נטילת אבר מתורם או נטילת אבר לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה, לשם השתלתו בגופו של נתרם;
"נתרם" – אדם הזקוק להשתלת אבר בגופו מסיבות רפואיות;
"פקודת בריאות העם" - פקודת בריאות העם, 19405;
"פקודת הרופאים" - פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-19766;
"קרוב" - בן זוג, לרבות ידוע בציבור, הורה, בן או בת, אח או אחות, סבא או סבתא, נכד או נכדה, דוד או דודה, דודן או דודנית, אחיין או אחיינית;
"רופא" - רופא מורשה לפי פקודת הרופאים;
הגדרת "נאמן השתלות"
(ר' החלטת ועדת המשנה מיום 14.2.07)
"רופא אחראי" – רופא האחראי על מתן יעוץ והנחיות רפואיות לטיפול בנתרמים, בתיאום עם מתאם השתלת אברים כמשמעותו בסעיף 10;
"רופא מומחה" - רופא בעל תואר מומחה לפי פקודת הרופאים;
"תורם" - אדם המוכן לתרום אבר מאבריו, בחייו, לצורך השתלה בגופו של נתרם;
"תמורה" - תמורה הניתנת בכסף, בשווה כסף, בשירות או בטובת הנאה אחרת;
"השר" - שר הבריאות.
פרק ב': ייחוד ואיסור פעולות
ייחוד פעולות
ושמירת דינים
2.
(א)
נטילת אבר או השתלת אבר לא תיעשה אלא לפי הוראות חוק זה.
(ב)
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק האנטומיה והפתולוגיה.
איסור סחר באברים
3.
(א)
לא יקבל אדם תמורה בעבור אבר שניטל מגופו או מגופו של אדם אחר, או המיועד לנטילה כאמור, והכל בין שהנטילה נעשית בחייו של אדם ובין לאחר מותו.
דיון 11.7.2007
(ב)
לא ייתן אדם תמורה בעבור אבר שהושתל בגופו או בגופו של אדם אחר, או המיועד להשתלה כאמור.
(ג)
לענין סעיף זה, לא יראו כתמורה כל אחד מאלה:
דיון 10/1/2007
11.7.2007
(1)
הסכמת קרוב של נתרם לתרום, בחייו, אבר לאדם אחר, כנגד הסכמת קרובו של האדם האחר לתרום, בחייו, אבר לאותו נתרם;
הסכמת אדם אחד לתרום, בחייו, אבר לאדם אחר, כנגד הסכמתו של קרובו או מכרו של אותו אדם אחר כי יתרום אבר לקרובו או מכרו של האדם;
(2)
פיצוי ששולם לתורם לפי הוראות סעיף 20;
(3)
תמורה שנתן תאגיד שהשר הכיר בו לפי הוראות סעיף 26;
11.7.2007
(4)
מימון הוצאות קבורה והוצאות הסעה והטסה של גופת אדם שאבריו ניטלו לאחר מותו, בהתאם להוראות סעיף 26א.
איסור תיווך
4.
לא יתווך אדם בין תורם לנתרם, במישרין או בעקיפין, לשם נטילת אבר או השתלת אבר, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
התיווך נעשה בתמורה;
(2)
הובטחה תמורה, שנתינתה אסורה לפי הוראות סעיף 3, לאדם אחר בעבור נטילת האבר.
הבאת אבר שניטל מן המת לישראל או הוצאתו מישראל
דיון 10.1.07
5.
לא יביא אדם אבר לישראל ולא יוציא אדם אבר מישראל, לשם השתלתו בגופו של אדם, אלא לפי הוראות שקבע השר בהתייעצות עם שר החוץ ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ובלבד שהאבר ניטל מאדם לאחר מותו לפי דיני המדינה שבה נעשתה נטילת האבר, ואם נעשתה בישראל - לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה.
פרק ג': המרכז להשתלות
המרכז הלאומי להשתלות
דיון 11.7.2007
6.
(א) במשרד הבריאות יוקם ויפעל מרכז לאומי לנושא ההשתלות, שיפעל להגדלת מספר השתלות אברים בישראל ולניצול מרבי של מאגר התורמים.
(ב) תקציב המרכז הלאומי להשתלות ייקבע בחוק התקציב השנתי, בתכנית נפרדת, במסגרת תקציב משרד הבריאות; לענין זה, "תכנית" ו"חוק התקציב" – כהגדרתם בחוק התקציב השנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-19857.
תפקידי המרכז להשתלות
7.
המרכז להשתלות ירכז את הפיקוח והבקרה על נטילת אברים והשתלת אברים, ובכלל זה:
(1)
ינהל את מאגר המידע;
(2)
יקבל בקשות של נתרמים להירשם במאגר המידע ויטפל בהן;
דיון 5.2.07
(3)
יאשר, לפי הוראות סעיף 23(ב), הקצאה של אבר שניטל לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה או של אבר שהובא לישראל לפי הוראות סעיף 5, לנתרם מתאים, בהתאם להנחיות ועדת ההיגוי כאמור בסעיף 8(ג)(4);
(4)
ישתף פעולה עם מדינות זרות וארגונים זרים בענין נטילת אברים והשתלת אברים;
דיון 14.2.07
(5)
יערוך פעולות הסברה לעידוד תרומת אברים לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה;
יערוך פעולות הסברה לעידוד תרומת אברים לפי כל דין;
(6)
יבצע בקרת איכות במרכזים רפואיים מורשים בנושא נטילת אברים והשתלת אברים;
(7)
יעודד מחקרים והכשרה מקצועית בתחום נטילת אברים והשתלת אברים;
דיון 14.2.07
(7א)
יתאם בין מרכזים רפואיים מורשים, לרבות עם הרופא האחראי, ובכלל זה יאפשר שימור אברים המיועדים להשתלה עד לנטילתם והעמדת כל האמצעים והשירותים הנדרשים לביצוע נטילת האיבר על ידי המרכז הרפואי המורשה שבו אמורה להתבצע השתלת האבר;
(8)
יבצע כל פעולה אחרת הקשורה לנושא נטילת אברים והשתלת אברים שהוטלה על המרכז להשתלות על ידי המנהל.
ועדת היגוי
8.
(א)
המנהל ימנה ועדת היגוי למרכז להשתלות, בת תשעה חברים לפחות, ובהם:
דיון 5.2.2007
(1)
רופא מומחה, בעל ניסיון של עשר שנים לפחות כרופא, והוא יהיה היושב ראש;
(2)
מנהל המרכז להשתלות, שמונה לפי הוראות סעיף 9;
(3)
שני רופאים מומחים, לפחות, בעלי ניסיון בביצוע השתלות אברים או במחקר בתחום האמור, ובהם רופא אחד לפחות שאינו מועסק בבית חולים ממשלתי;
דיון 5.2.2007
(4)
אחות מוסמכת בתחום הסיעוד, אחת לפחות, עובדת משרד הבריאות, העובדת במרכז להשתלות ושעיסוקה בתיאום השתלות אברים;
דיון 5.2.2007
11.7.2007
(5)
איש דת, שימונה לאחר התייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל;
דיון 5.2.2007
(6)
עורך דין שאינו עובד המדינה, הכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי;
דיון 11.7.2007
(7)
שני חברים לפחות מתחומי עיסוק אלה: פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ואתיקה רפואית.
דיון 5.2.2007
(ב)
המנהל רשאי למנות לועדת ההיגוי חברים נוספים, מתחומי העיסוק הבאים: פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ואתיקה רפואית.
(ג)
תפקידי ועדת ההיגוי הם:
(1)
לייעץ לשר בכל הקשור בהתוויית מדיניות ארצית בתחום נטילת אברים והשתלת אברים;
(2)
לגבש תכנית פעולה שנתית של המרכז להשתלות, ולהביאה לאישור השר;
דיון 5.2.2007
(3)
לקבל דוחות ממנהל המרכז להשתלות, על ביצוע תכנית הפעולה השנתית המאושרת, [בצ"ע: לרבות פעולות המרכז לפי סעיפים 7(5) ו-(7)], על פעולות ועדות ההערכה וכן לדווח לשר על ביצוע התכנית כאמור;
דיון 5.2.2007
דיון 11.7.2007
(4)
להנחות את המרכז להשתלות לענין הקצאת אבר כאמור בסעיף 7(3);
לקבוע הנחיות לענין הקצאה של אברים שניטלו לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה או שהובאו לישראל לפי הוראות סעיף 5, ובלבד שבעת הקצאת אברים כאמור יובאו בחשבון, בין היתר, שיקולים אלה:
(א) הסכמת אדם, בחייו, לנטילת אבר לאחר מותו כאמור בסעיף 25, במקרה בו בן משפחתו מדרגה ראשונה של אותו אדם זקוק להשתלת אבר;
(ב) תרומת אבר שניטל מאדם לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה, במקרה שבו בן משפחתו מדרגה ראשונה של אותו אדם זקוק להשתלת אבר;
(ג) תרומת אבר שניטל מאדם בחייו, שלא לנתרם מסוים, במקרה בו אותו אדם או בן משפחתו זקוקים להשתלת אבר.
דיון 5.2.2007
(5)
לדון בדוחות בקרת האיכות שהוגשו לה על ידי רופאים מבקרים מבקרי האיכות שהוסמכו שמונו לפי הוראות סעיף 11(א)(2), ולתת המלצות למנהל בהתאם לדוחות האמורים;
(6)
לייעץ לשר ולמנהל בכל ענין הנוגע לנטילת אברים והשתלת אברים, ככל שתידרש.
דיון 5.2.2007
(ד)
יושב ראש ועדת ההיגוי יכנס את ועדת ההיגוי, אחת לשלושה חודשים לפחות, מזמן לזמן, וכן לפי הצורך או וכן כל אימת שנדרש לכך על ידי המנהל או שלושה מחברי הוועדה.
דיון 5.2.2007
(ה)
החלטות ועדת ההיגוי יתקבלו ברוב קולות החברים הנוכחים.
דיון 5.2.2007
(ו)
ועדת ההיגוי תקבע סדרי דיון לעצמה, לרבות לענין המנין החוקי של חבריה, ככל שלא נקבעו על ידי המנהל.
דיון 5.2.2007
דיון 11.7.2007
(ז)
חברי ועדת ההיגוי, למעט מנהל המרכז להשתלות, ימונו לתקופת כהונה של ארבע שנים; המנהל רשאי למנותם לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שאחרי שתי תקופות כהונה רצופות לא יתמנה חבר ועדה כאמור לתקופת כהונה נוספת במשך ארבע שנים.
דיון 5.2.2007
דיון 11.7.2007
(ח)
הנחיות כאמור בסעיף קטן (ג)(4) יפורסמו ברשומות לאחר שיאושרו בידי המנהל. ואולם הנחיות לענין הקצאת אברים שלא על יסוד מבחנים של צורך רפואי, התאמה רפואית של האיבר לנתרם או משך ההמתנה של הנתרם, טעונות אישור המנהל.
דיון 14.22007
דיון 11.7.2007
(ט)
המנהל ימנה ועדת בקרה ואיכות בראשות יושב ראש ועדת ההיגוי, שתורכב מחברי ועדת ההיגוי שהם רופאים, שמונו לפי סעיף קטן (א)(3); הוועדה תבחן את איכות פעילותם הרפואית של מרכזים רפואיים מורשים, בתחום נטילת אברים והשתלת אברים ותגיש דוח שנתי למנהל.
מנהל המרכז להשתלות
9.
(א)
השר ימנה, בכפוף להוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-19598, מנהל למרכז להשתלות (בחוק זה - מנהל המרכז להשתלות) והוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-19599 יחולו על מינוי כאמור.
דיון 5.2.2007
(ב)
מנהל המרכז להשתלות יבצע את התפקידים המוטלים עליו לפי הוראות חוק זה ויהיה אחראי לניהול המרכז להשתלות ולביצועם השוטף של תפקידי המרכז; בביצוע תפקידיו יפעל מנהל המרכז להשתלות לפי תכנית הפעולה השנתית של המרכז להשתלות, כפי שאושרה בידי השר, ויהיה כפוף, בכל עניני הארגון והמינהל של המרכז להשתלות, להוראות שנתן המנהל, ובכל ענין מקצועי - להחלטות ועדת ההיגוי.
עיון ברישומים
10.
(א)
לצורך ביצוע תפקידיהם, רשאים המנהל, מנהל המרכז להשתלות וחבר ועדת ההיגוי, לעיין בפרוטוקול של ועדת הערכה ובכל מסמך אחר שהוגש לה, וכן לעיין ברישומים וברשומות הרפואיות המתנהלים בכל מרכז רפואי מורשה והקשורים לנושא נטילת אברים או השתלת אברים.
(ב)
מנהל המרכז הרפואי המורשה ועובדיו ישתפו פעולה עם המנהל, מנהל המרכז להשתלות וחבר ועדת ההיגוי, לפי הענין, ויקלו על ביצוע הסמכויות כאמור בסעיף קטן (א).
מתאם השתלת אברים ומבקר איכות ורופא מבקר
דיון 14.2.2007
11.
(א)
מנהל המרכז להשתלות יסמיך רשאי להסמיך, מבין עובדי המרכז להשתלות:
(1)
אחים מוסמכים שישמשו מתאם מתאמי השתלת אברים בכל מרכז רפואי מורשה, ואשר תפקידם לתאם בין המרכז להשתלות, המרכז הרפואי המורשה ומרכזים רפואיים מורשים אחרים, בתחום נטילת אברים והשתלת אברים, וזאת בהתאם להיקף הפעילות ולסיכוי איתור האברים להשתלה במרכזים הרפואיים (בחוק זה – מתאם השתלת אברים); מנהל המרכז להשתלות יודיע לכל מרכז רפואי מורשה על זהות מתאם השתלת אברים, המופקד על אותו מרכז;
דיון 14.2.2007
(2)
רופא מומחה שישמש רופא מבקר (בחוק זה – רופא מבקר), ואלה תפקידיו:
(א) לבצע בקרת תהליכים, החל משלב איתור הנפטרים שאבריהם עשויים להתאים לצורך השתלה ועד לסיום הליך נטילת האבר והשתלתו;
(ב) להגיש דוחות למנהל המרכז להשתלות ולוועדת ההיגוי, לענין מיצוי אפשרויות לתרומת האברים במרכזים רפואיים מורשים.
דיון 14.2.2007
(ב)
לצורך ביצוע תפקידיהם רשאים מתאם השתלת אברים, הרופא המבקר ומבקר האיכות וכן ועדת בקרה ואיכות לבדוק את לעיין ברישומים וברשומות הרפואיות המתנהלים במרכז רפואי מורשה והקשורים לנושא נטילת אברים או השתלת אברים, לרבות לענין מצבו הרפואי של אדם שהושתל בו אבר, וכן לקבל לידיהם כל מידע אחר הדרוש להם והנוגע לענין; ועדת בקרה ואיכות רשאית לקבל לידיה גם את המידע שהועבר למנהל המרכז להשתלות בהתאם לסעיף 27.
דיון 14.2.2007
(ג)
מנהל המרכז הרפואי המורשה ועובדיו ישתפו פעולה עם מתאם השתלת האברים, עם הרופא המבקר עם ועדת בקרה ואיכות מבקר האיכות, ועם הרופא האחראי, ויקלו על ביצוע עבודתם במרכז הרפואי המורשה.
פרק ד': השתלת אבר שניטל מן מתורם חי
בקשת תורם
דיון 11.7.2007
12.
(א)
תורם המעוניין לתרום אבר מגופו לשם השתלתו בנתרם מסוים ומרכז רפואי מורשה מצא אותו מתאים, מבחינה רפואית, למתן תרומה לאותו נתרם, יגיש בקשה לאישור נטילת אבר לפי הוראות סעיף זה.
(ב)
בקשה לאישור נטילת אבר מגופו של תורם, לשם השתלתו בקרובו, תוגש לוועדת ההערכה המקומית שבמרכז הרפואי המורשה שבו מיועדות להתבצע נטילת האבר והשתלת האבר.
(ג)
בקשה לאישור נטילת אבר מגופו של תורם, לשם השתלתו באדם שאינו קרובו וכן בקשה כאמור של תורם שאינו תושב ישראל, יוגשו לועדת ההערכה המרכזית.
(ד)
בקשה לפי סעיף זה תוגש בטופס שקבע השר.
דיון 6.12.06
(ה)
בפרק זה, "קרוב" – קרוב, לרבות גיס או גיסה.
ועדות הערכה
13.
(א)
מנהל מרכז רפואי מורשה ימנה, באישור מנהל המרכז להשתלות, ועדת הערכה מקומית בת חמישה חברים שתדון בבקשות לנטילת אבר מגופו של תורם שהוא תושב ישראל לשם השתלתו בקרובו, ותיתן החלטה לגביהן.
דיון 11.7.2007
(ב)
מנהל המרכז להשתלות, באישור המנהל, ימנה ועדת הערכה מרכזית בת חמישה חברים, שתדון בבקשות לנטילת אבר מגופו של תורם לשם השתלתו באדם שאינו קרובו, או בבקשות לנטילת אבר מגופו של אדם שאינו תושב ישראל, ותיתן החלטה לגביהן; המנהל ימנה ממלאי מקום קבועים לחברי ועדת ההערכה המרכזית.
(ג)
ואלה חברי ועדת הערכה מקומית וועדת ההערכה המרכזית:
(1)
רופא מומחה, שהוא מנהל מחלקה או יחידה בבית חולים שאינה עוסקת בהשתלת אברים, והוא יהיה היושב ראש;
דיון 14.2.2007
(2)
רופא מומחה בפסיכיאטריה או פסיכולוג קליני בעל תואר מומחה לפי חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-197710;
(3)
עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-199611;
(4)
נציג ציבור, ורשאי התורם לבקש כי נציג הציבור שיישב בדיון בענינו יהיה בן אותה קבוצה דתית, חברתית או תרבותית, שאליה הוא משתייך;
דיון 14.2.2007
(5)
עורך דין, הכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי.
דיון 14.2.2007
דיון 28.2.2007
(ד)
תקופת כהונתם של חברי ועדת הערכה תהיה ארבע שנים מיום מינוים, ובלבד שלא יכהנו בתפקידם יותר משלוש תקופות כהונה.
תנאים לאישור
14.
ועדת הערכה לא תאשר בקשה לנטילת אבר מגופו של תורם, אלא אם כן שוכנעה כי התקיימו כל אלה:
דיון 14.2.2007
(1)
התורם מתאים כשיר מבחינה רפואית ונפשית למתן התרומה, ואין במצבו הרפואי והנפשי משום חשש לסיכון בריאותו או לפגיעה בתפקודו, עקב התרומה, החורגים מן הסיכון הרגיל בפעולות מסוג זה;
(2)
התורם נתן את הסכמתו לתרומה מרצון חופשי ומתוך דעה צלולה, ושלא מתוך לחץ משפחתי, חברתי, כלכלי או אחר;
(3)
התורם והנתרם נתנו את הסכמתם מדעת לפעולות הרפואיות הקשורות בביצוע נטילת האבר והשתלת האבר, כנדרש לפי הוראות סעיף 13 לחוק זכויות החולה;
דיון 14.2.2007
(4)
התורם לא נתן הסכמתו כנגד תמורה או הבטחה לתמורה, שניתנה שנתינתה שקבלתה אסורה לפי הוראות סעיף 3, והסכמתו לא ניתנה לצורך קבלת התשלום לפי הוראות סעיף 20;
(5)
התורם מבין שיש באפשרותו לחזור בו מהסכמתו בכל עת עד לנטילת האבר, וכי הוא לא יישא באחריות אזרחית או פלילית עקב ביטול הסכמתו;
דיון 14.2.2007
(6)
הנתרם נמצא מתאים מבחינה רפואית ונפשית להשתלה;
דיון 14.2.2007
(7)
אין מניעה אחרת לאישור הבקשה, לרבות לענין מצבו המשפחתי של התורם.
סמכויות ועדת הערכה
דיון 28.2.2007
דיון 14.2.2007
15.
(א)
ועדת הערכה רשאית לבקש, תבקש מהתורם ומהנתרם, לשם בדיקת התקיימותם של התנאים המפורטים בסעיף 14, לעבור בדיקה רפואית ופסיכולוגית; כן רשאית היא לבקש מהם לעבור גם בדיקה סוציאלית, ולעיין בכל חומר רפואי, פסיכולוגי וסוציאלי הנוגע לתורם ולנתרם ובכל חומר נוסף שהועבר אליה מכל אדם אחר והכל ככל שהמידע נוגע לביצוע תפקידיה; כן רשאית הוועדה היא לזמן כל אדם, כפי שתמצא לנכון, וככל שהדבר דרוש לה לשם ביצוע תפקידיה.
דיון 28.2.2007
(ב)
ועדת הערכה רשאית לקבוע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו בידי השר.
(ב)
בטרם תיתן ועדת הערכה את החלטתה, תזמן את התורם והנתרם להופיע לפניה, ורשאית היא לזמן כל אחד מהם להופיע לפניה בנפרד.
דיון 28.2.2007
(ג)
החלטות ועדת ההערכה יתקבלו ברוב קולות החברים הנוכחים.
דיון 28.2.2007
(ד)
ועדת ההערכה תיתן את החלטתה בתוך שישים ימים לכל היותר ממועד הגשתה של בקשת התורם לפי סעיף 12.
דיון 28.2.2007
(ה)
ועדת ההערכה תקבע את סדרי דיוניה, לרבות לענין מנין חוקי של חבריה, וזאת ככל שלא נקבעו בידי המנהל.
החלטות ועדת הערכה
16.
(א)
לא שוכנעה ועדת הערכה כי התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 14, כולם או חלקם, תדחה את הבקשה לנטילת האבר ותמסור הודעה על כך לתורם ולנתרם.
דיון 28.2.2007
(ב)
שוכנעה ועדת הערכה כי התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 14, תאשר את הבקשה לנטילת האבר ותעבירה לאישור המנהל בצירוף נימוקיה וכל חומר אחר ששימש אותה לצורך קבלת ההחלטה; החליט המנהל לאשר את החלטת הוועדה יודיע על כך למנהל המרכז להשתלות; לא שוכנע המנהל כי התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 14, כולם או חלקם, ידחה את הבקשה לנטילת האבר וימסור הודעה על כך לתורם ולנתרם; החלטת המנהל תהיה מנומקת ותינתן בתוך שבעה ימים מהמועד שבו אישרה ועדת ההערכה את הבקשה.
דיון 14.2.2007
(ב1)
קיבלה ועדת הערכה מקומית החלטה בבקשת תורם בניגוד לדעתו של אחד מחבריה, רשאי אותו חבר להביא את ההחלטה להכרעת ועדת ההערכה המרכזית; הובאה החלטה כאמור, לא יהיה תוקף להחלטת ועדת ההערכה המקומית.
דיון 28.2.2007
דיון 28.2.2007
(ג)
קיבל מנהל המרכז להשתלות הודעה מהמנהל לפי הוראות סעיף קטן (ב) על אישור החלטת ועדת הערכה מקומית, ייתן, הוא או מי שהוא הסמיך לכך, אישור למרכז הרפואי המורשה שאליו משתייכת ועדת ההערכה המקומית לבצע את נטילת האבר והשתלת האבר, בתוך 24 שעות מהמועד שבו נמסרה החלטת המנהל למנהל המרכז להשתלות; לא ניתן לדעת מנהל המרכז להשתלות או מי שהוא הסמיך לכך, מטעמים שיפרט, לבצע את נטילת האבר או את השתלת האבר באותו מרכז רפואי מורשה, יקבע מנהל המרכז להשתלות או מי שהוא הסמיך לכך, את המרכז הרפואי המורשה שבו תבוצע נטילת האבר או השתלת האבר.
דיון 28.2.2007
(ד)
קיבל מנהל המרכז להשתלות הודעה מהמנהל לפי הוראות סעיף קטן (ב) על אישור החלטת ועדת ההערכה המרכזית, ייתן, הוא או מי שהוא הסמיך לכך, אישור למרכז רפואי מורשה שיקבע לבצע את נטילת האבר והשתלת האבר, בתוך 24 שעות מהמועד שבו נמסרה החלטת המנהל למנהל המרכז להשתלות; בסעיף קטן זה, "מרכז רפואי מורשה" – המרכז הרפואי שביצע את נטילת האבר והמרכז הרפואי שיבצע את השתלת האבר.
הזכות לקבלת העתק ההחלטה
דיון 28.2.2007
17.
(א)
התורם והנתרם רשאים לקבל, לפי בקשתם, העתק מההחלטה המנומקת של ועדת הערכה וממצאי בדיקות שנערכו להם לפי הוראות סעיף 15(א) וכן העתק מההחלטה המנומקת של המנהל כאמור בסעיף 16(ב).
דיון 28.2.2007
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית ועדת הערכה שלא למסור את נימוקיה או את ממצאי הבדיקות שנערכו לתורם או לנתרם, כולם או חלקם, אם קבעה כי טעמים של טובת התורם או הנתרם מחייבים זאת; החליטה הוועדה שלא למסור את נימוקיה או את ממצאי הבדיקות האמורים, תמסור על כך הודעה למבקש ותפרט את הטעמים לכך.
ערעור
דיון 28.2.2007
17א.
החלטת ועדת הערכה או המנהל לפי פרק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט לענינים מינהליים.
* (ר' תיקון עקיף לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, בסעיף 36א להצעת החוק, להלן).
איסור נטילת אבר מקטין ומחסוי
18.
(א)
הוראות פרק זה לא יחולו על תורם שהוא קטין או חסוי.
(ב)
נטילת אבר מגופו של קטין או של חסוי, בחייו, לשם השתלתו באחר, תיעשה בהתאם לבקשה לפי הוראות סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-196212, שתוגש לבית המשפט לעניני משפחה; בית המשפט לעניני משפחה לא יחליט בבקשה כאמור, אלא לאחר שקיבל את חוות דעתה של ועדת ההערכה המרכזית.
תרומה שלא לנתרם מסוים
19.
הוראות פרק זה יחולו גם לגבי תורם המוכן לתרום אבר מאבריו, בחייו, לשם השתלתו שלא בנתרם מסוים, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
הבקשה לאישור נטילת האבר תוגש לוועדת ההערכה המרכזית;
(2)
ועדת ההערכה המרכזית לא תאשר את הבקשה לנטילת האבר אלא אם כן ניתן לה אישור מאת המרכז להשתלות כי קיים נתרם המתאים מבחינה רפואית להשתלת האבר; המרכז להשתלות יאתר נתרם כאמור מתוך מאגר המידע, ויחולו לענין זה הוראות סעיף 23(ב), בשינויים המחויבים.
פיצוי
דיון 7.5.2007
דיון 10.1.2007
דיון 7.5.2007
20.
שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע תשלום אחיד, שישולם לכלל התורמים כפיצוי בשל ההפסד הכספי הנובע, באופן סביר, מהפעולות הכרוכות בנטילת אבר; התשלום שנקבע כאמור ישולם לתורם על ידי המדינה, באמצעות המרכז להשתלות, לאחר נטילת האבר, ובלבד שהתורם שהנתרם הוא תושב ישראל.
בצ"ע: לדון במקורות המימון לפיצוי לפי סעיף זה.
יובאו שלוש חלופות לסעיף זה, להצבעה במליאת הוועדה:
דיון 11.7.2007
(1) הצעת משרד הבריאות:
במקום סעיף 20 האמור לעיל יבוא:
"20.(א) שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות, יקבע תשלום אחיד שישולם לכל התורמים כפיצוי בשל ההפסד הכספי הנובע, באופן סביר, מהפעולות הכרוכות בנטילת אבר, וכן כללים לענין החזר כספי בעד הוצאות שהוציא התורם לצורך רכישת ביטוח רפואי פרטי, או תכנית לשירותי בריאות נוספים לפי סעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, וכן הוצאות שהוציא לצורך רכישת ביטוח מפני פגיעה בכושר עבודה או מפני אבדן השתכרות; התשלום שנקבע כאמור ישולם לתורם על ידי המדינה, באמצעות המרכז להשתלות, לאחר נטילת האבר, ובלבד שהתורם שהנתרם הוא תושב ישראל.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים השרים לקבוע רכיב פיצוי בעד אבדן השתכרות, שאינו אחיד לכל התורמים.
(ג) פיצוי והחזר הוצאות לפי סעיף אינם ניתנים להעברה, לשיעבוד או לעיקול."
(2) הצעת ח"כ שלי יחימוביץ' וח"כ זהבה גלאון:
* במקום סעיף 20 יבוא:
"20. (א) תורם שנגרם לו נזק בריאותי, ישיר או עקיף, כתוצאה ממתן תרומה ונזקק לטיפול רפואי עקב כך, זכאי לקבל החזר כספי בשל הוצאות שהוציא על טיפול רפואי כאמור, והכל לפי תנאים, כללים ומבחנים שיקבע שר הבריאות, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
בסעיף קטן זה, "טיפול רפואי" – לרבות טיפולים רפואיים שאינם נכללים במסגרת סל שירותי הבריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תורם שהוא קרוב של הנתרם יהיה זכאי גם להחזר הוצאות בשל אבדן ימי עבודה, בהתאם להוראות שיקבע שר הבריאות באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; בסעיף זה, "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 12.
(ג) לא ימומן החזר הוצאות לפי סעיף זה על ידי המרכז להשתלות.
(ד) תשלומים לפי סעיף זה אינם ניתנים להעברה, לשיעבוד או לעיקול."
בצ"ע:
(1) לקבוע הוראה בדבר מועד התקנת התקנות: "תקנות ראשונות לפי סעיף 20 יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך ______ מיום קבלתו של חוק זה."
(3) האם הסעיף המוצע על ידי ח"כ יחימוביץ וח"כ גלאון הוא בנוסף לנוסח סעיף המוצע על ידי משרד הבריאות או במקומו?
* בסעיף 8(ג)(4), (*שעוסק בתפקידי ועדת ההיגוי ונוסחו "לקבוע הנחיות לענין הקצאת איברים שניטלו לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה או של אבר שהובא לישראל לפי הוראות סעיף 5"), בסופו יבוא "ובלבד שבעת הקצאת אברים כאמור יובאו בחשבון, בין היתר, שיקולים אלה:
(א) הסכמת אדם, בחייו, לנטילת אבר לאחר מותו כאמור בסעיף 25, במקרה בו בן משפחתו מדרגה ראשונה של אותו אדם זקוק להשתלת אבר;
(ב) תרומת אבר שניטל מאדם לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה, במקרה שבו בן משפחתו מדרגה ראשונה של אותו אדם זקוק להשתלת אבר;
(ג) תרומת אבר שניטל מאדם בחייו, שלא לנתרם מסוים, במקרה בו אותו אדם או בן משפחתו זקוקים להשתלת אבר.
(3) הצעת ח"כ אברהם רביץ:
במקום סעיף 20 יבוא:
"20. (א) שר הבריאות יעניק לתורם תעודת הוקרה, בנוסח שיקבע.
(ב) תורם יהיה זכאי לכל אלה:
(1) תשלום בסכום שיקבע שר הבריאות הכולל חופשה חד-פעמית בת חודש ימים, טיפול פסיכולוגי, החזר נסיעות וחופשה שנתית בת שבועיים בתנאי הבראה;
(2) גימלה חודשית בסכום השווה ל-60% מקצבת יחיד מלאה לפי הוראות פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;
(3) פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, בהתאם להוראות שיקבע שר הבריאות (תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994);
(4) פוליסת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, עד גיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, בהתאם לתנאים וכללים שיקבע שר הבריאות;
(5) פוליסת ביטוח חיים כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני), התשס"ה-2005, עד לגיל 70, בתנאים כפי שיקבעו שר הבריאות ושר האוצר;
(6) מלגת לימודים עבורו או עבור ילדיו; שר הבריאות, בהתייעצות עם שר החינוך, יקבע את תנאי תשלום המלגה, גובהה ומועדי התשלום;
(7) סיוע חד פעמי לתורמים שהם בעלי עסקים קטנים – (הקמה מכוח חוק של קרן סיוע לעסקים קטנים, שתקציבה ייקבע במסגרת תקציב משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, בתכנית נפרדת, בסכום כפי שייקבע בחוק);
(8) הנחה בתשלומי ארנונה כללית כמשמעותה בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992, בשיעור זהה להנחה לה זכאים נכים שמשתלמת להם קצבת נכות בשיעור של 100%, בהתאם לכללים שיקבעו שר האוצר ושר הבריאות (תיקון חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992);
(9) פטור ממס הכנסה, בשיעור שמקבל עיוור או נכה בשיעור של 100%, בשנתיים הראשונות לאחר תרומת האבר, ומחצית השיעור כאמור בשנים שלאחר מכן. (תיקון סעיף 9 לפקודת מס הכנסה);
(10) פטור ממס על רכישת רכב כפי שניתן לנכה [תיקון זה דורש הסמכה של שר הרווחה לתקן את ההסכם בדבר גמלת ניידות לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995].
(11) פטור מתשלום דמי נסיעה באוטובוסים וברכבות המופעלים במסגרת התחבורה הציבורית, בהתאם לכללים והוראות שיקבע שר התחבורה;
(12) פטור מתשלום דמי כניסה לגנים לאומיים ולשמורות טבע כהגדרתם בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ב-1992, ולמקום מוסדר כהגדרתו בסעיף 42 לחוק העתיקות, התשל"ח-1978 [נדרשים תיקונים עקיפים לחוקים המוזכרים בפסקה זו].
(ג) התשלום וההטבות לפי סעיף זה ימומנו בידי אוצר המדינה, המוסד לביטוח לאומי וקופות החולים, בחלקים שווים.
(ד) תשלומים לפי סעיף זה אינם ניתנים להעברה, לשיעבוד או לעיקול."
* בצ"ע:
מוצע להבהיר כי זכויות אלה באות להוסיף על כל זכות או הטבה שיש לתורם לפי כל דין או הסכם / לקבוע כי התורם יהיה זכאי להטבה הגבוהה מבין ההטבות.
=====================================
הערה: אם תאושר הצעה זו, יש לנסח תיקונים עקיפים למספר חוקים ולהסמיך את השרים הרלוונטיים לקבוע כללים והוראות לענין ההטבות והפטורים המוצעים.
פרק ה': השתלת אבר שניטל מן המת
בקשה לנטילת אבר מן המת
21.
(א)
מצא רופא כי מטופל זקוק להשתלת אבר, יודיע לו הרופא כי באפשרותו להירשם במאגר המידע לצורך איתור אבר מתאים להשתלה, שניטל מן המת; ביקש מטופל להירשם במאגר המידע, יחתום על בקשה שתוגש בטופס שקבע השר;
בטופס כאמור יצוין אם המטופל נתן הסכמתו לנטילת אבר לאחר מותו כאמור בסעיף 25, או אם קרוב משפחתו מדרגה ראשונה תרם אבר לאחר מותו או אם המטופל או בן משפחתו מדרגה ראשונה תרם אבר מאבריו, בחייו, שלא לנתרם מסוים.
(ב)
הרופא יעביר את הטופס, כשהוא חתום כדין, למרכז להשתלות.
נתרם שהוא קטין או חסוי
22.
(א)
מצא רופא כי מטופל שהוא קטין או חסוי זקוק להשתלת אבר, יודיע על כך לקטין או לחסוי, ככל שניתן, ולאפוטרופסו; לא היה לקטין או לחסוי אפוטרופוס, יודיע על כך למי שהקטין או החסוי נמצא בהשגחתו, ולמי שהקטין או החסוי ביקש שיודיעו לו על כך.
(ב)
בקשה להירשם במאגר המידע לצורך איתור אבר מתאים להשתלה תיחתם בידי אפוטרופסו של הקטין או החסוי, ובאין אפוטרופוס - בידי מי שהקטין או החסוי נמצא בהשגחתו, שקיבל הודעה לפי הוראות סעיף קטן (א); בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בטופס שקבע השר.
(ג)
הרופא יעביר את הטופס, כשהוא חתום כדין, למרכז להשתלות.
השתלת אבר שניטל מן המת
דיון 7.5.2007
23.
(א)
נתמלאו תנאי חוק האנטומיה והפתולוגיה לענין נתיחת גופתו של נפטר ונטילת אבר מאבריו לשם השתלה בגופו של נתרם, ימסור מנהל בית החולים שבו נפטר האדם, שבו נקבע מותו או שאליו הובאה גופתו, או המרכז הלאומי לרפואה משפטית שבו מצויה גופתו של נפטר, לפי הענין, הודעה למרכז להשתלות.
הוחלט ושולב בנוסח: להוסיף תיקון עקיף לפקודת בריאות העם, שיסמיך את שר הבריאות להסדיר את נושא קביעת המוות (ר' סעיף 36 להצעת החוק).
(ב)
קיבל המרכז להשתלות הודעה לפי סעיף קטן (א), יאתר מנהל המרכז להשתלות או מי שהוא הסמיך לכך, נתרם מתאים מתוך מאגר המידע, בהתאם להנחיות ועדת ההיגוי כאמור בסעיף 8(ג)(4), וייתן את אישורו למרכז רפואי מורשה להשתלת האבר באותו נתרם, למרכז רפואי מורשה שיקבע.
(ג)
הוראות סעיף קטן (ב) יחולו גם לגבי אבר שניטל מחוץ לישראל ושהובא לישראל לפי הוראות סעיף 5, בשינויים המחויבים.
אבר שניתן לשומרו מחוץ לגוף האדם
11.7.2007
24.
(א)
אבר שניטל לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה שניתן לשומרו מחוץ לגוף האדם, והשר קבעו בצו, יישמר בבנק אברים שהמנהל אישר את ניהולו בבית חולים, בהתאם לתנאים שקבע המנהל באישור כאמור (בסעיף זה - אבר שמור).
הסעיף נמחק 11.7.2007
(ב)
אישור המנהל לנהל בנק אברים כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לבית חולים שהוא מרכז רפואי מורשה, רק לגבי אברים שאותו מרכז רפואי מוסמך להשתילם בהתאם לתנאי רישומו לפי פקודת בריאות העם.
(ג)
הוראות סעיפים 21 עד 23 לא יחולו לענין השתלת אברים שמורים, אלא אם כן קבע השר אחרת בתקנות לפי סעיף קטן (ד).
(ד)
השר יקבע הוראות לענין השתלת אברים שמורים, לרבות בענינים אלה:
דיון 21.5.2007
(1)
אופן הגשת הבקשה על ידי הרופא המטפל בנתרם או על ידי הנתרם לצורך איתור אבר שמור לשם השתלתו בגופו;
דיון 21.5.2007
(2)
דרך איתורו של נתרם מתאים לשם השתלת אבר שמור אופן הקצאתם של אברים שמורים;
(3)
תשלום שישלם מרכז רפואי מורשה המבצע השתלה של אבר שמור למרכז הרפואי המורשה המנהל את בנק האברים שבו נשמר האבר, בעבור הוצאות שהוצאו לשם שמירתו.
הסכמת אדם לנטילת אבר לאחר המוות מותו
דיון 11.7.2007
25.
(א)
המרכז להשתלות רשאי, בעצמו או באמצעות גוף תאגיד שהשר הכיר בו לענין סעיף זה, לקבל הסכמתו של אדם, בחייו, ליטול אבר מגופו לאחר מותו, לשם השתלתו באחר, וכן לקבל הסכמתו של אדם למתן תמורה לקרובו לפי סעיף 26(א); המנהל, לאחר התיעצות עם ועדת ההיגוי, יקבע את הדרכים למתן הסכמה, לתיעוד ההסכמה, לבקרה על אמיתות ההסכמה, פרטי ההסכמה ופרטים נוספים שיידרש למסור נותן ההסכמה וכן את אופן חזרה מהסכמה; הסכמה כאמור תהיה בכתב, בטופס שיקבע השר ובחתימת אותו אדם; לענין קבלת הסכמה כאמור, יהיה קטין שמלאו לו 17 שנים בעל כשרות לתת הסכמתו, ובלבד שאם נפטר טרם הפך לבגיר, יחולו הוראות חוק האנטומיה והפתולוגיה כאילו לא ניתנה הסכמה.
(ב)
הודעה על גוף תאגיד שהשר הכיר בו לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
סייג לאיסור
תמורה
תרומה
26.
(א)
תאגיד שהכיר בו השר רשאי לתת תמורה לאדם, בחייו, או לקרובו - בין בחייו של אותו אדם ובין לאחר מותו, בעד הסכמתו של אותו אדם לנטילת אבר מגופו, לאחר מותו, והכל בתנאים שיקבע השר; ואולם לא תינתן תמורה לפי סעיף זה לקרובו של אדם, אלא אם כן הסכים האדם למתן התמורה לקרובו.
דיון 11.7.2007
הצעת משרד הבריאות – במקום סעיף קטן (א) יבוא:
(א)
תאגיד שהשר הכיר בו לענין סעיף זה (בסעיף זה – תאגיד מוכר) רשאי לתת תמורה לאדם בחייו, או לקרובו – בין בחייו של אותו אדם ובין לאחר מותו, בעד הסכמתו של אותו אדם בחייו לנטילת אבר מגופו, לאחר מותו, או הסכמת קרובו של אדם לנטילת אבר מגופו לאחר מותו, והכל במסגרת תנאי ההכרה בתאגיד המוכר; ואולם, לגבי סוגי תמורה מסוימים, רשאי השר להורות במסגרת תנאי ההכרה כאמור, כי לא תינתן תמורה לקרוביו של אדם אלא בהסכמת אותו אדם;
(ב)
הודעה על תאגיד שהכיר בו השר לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
(ג)
בסעיף זה, "תאגיד" - למעט תאגיד שהוקם בחוק ולמעט גוף מתוקצב וגוף נתמך כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-198513;
[בצ"ע: "קרוב" - קרוב, לרבות גיס או גיסה, דודן או דודנית מדרגה שניה, .... (ראה הגדרה בסעיף 1 ובסעיף 12) ]
> לסעיף 26 מוצעות שתי חלופות:
(1) הצעת ח"כ שלי יחימוביץ' וח"כ זהבה גלאון לסעיף 26:
- במקום סעיף 26 יבוא:
"26. (א) קרובו של מי שהסכים בחייו לנטילת אבר מגופו לאחר מותו לצורך השתלתו, יהיה זכאי לתמורה לאחר מותו של אותו אדם, בהתאם לתנאים שיקבע שר הבריאות, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לרבות לענין זהות הקרובים שיהיו זכאים לתמורה לפי סעיף זה; ואולם, לא תינתן תמורה לפי סעיף זה, אם התורם הביע התנגדות למתן התמורה לקרובו, במסמך בכתב שמסר לידי המרכז להשתלות ויופקד במאגר המידע לפי סעיף 28. (*סעיף 28 יתוקן בהתאם)
(ב) בסעיף זה, "תמורה" –החזר בשל הוצאות על ביטוח בריאות וביטוח חיים לתורם, שתגמוליו ישולמו למשפחתו לאחר מותו ונטילת אבר מאבריו לצורך השתלה וכן החזר בשל הוצאות קבורה ומצבה [סכום אחיד]."
*בצ"ע: לשקול לקבוע, לענין סעיף זה, הגדרה מצמצמת יותר ל"קרוב".
- תיקון לסעיף 8(ג)(4): (*שעוסק בתפקידי ועדת ההיגוי ונוסחו "לקבוע הנחיות לענין הקצאת איברים שניטלו לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה או של אבר שהובא לישראל לפי הוראות סעיף 5") – בקביעת ההנחיות תביא ועדת ההיגוי בחשבון הסכמת אדם בחייו לנטילת אבר לאחר מותו, תרומת אבר שניטל מאדם לאחר מותו וכן תרומת אבר שניטל מאדם בחייו, לנתרם בלתי מסוים (ר' הנוסח בסעיף 8(ג)(4)).
(2) הצעת ח"כ רביץ לסעיף 26:
26.
(א) תאגיד שהשר הכיר בו רשאי לתת תמורה לאדם, בחייו, או לקרובו- בין בחייו של אותו אדם ובין לאחר מותו, בעד הסכמתו של אותו אדם, או קרוביו, לנטילת אבר מגופו לאחר מותו, והכל בתנאים שיקבע השר; ואולם, לא תינתן תמורה לפי סעיף זה לקרובו של אדם, אם התנגד אותו אדם, בכתב, למתן התמורה לקרובו.
(ב) הודעה על תאגיד שהשר הכיר בו לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
(ג) תאגיד אשר היה קיים במשך 10 שנים ערב תחילתו של חוק זה ועסק בקידום השתלת אברים, יראו בו כתאגיד שהכיר בו השר במשך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה.
> הצעת משרד הבריאות – הוספת סעיף 26א:
מימון הוצאות הובלת גופתו של נתרם והוצאות קבורתו
26א.
המרכז להשתלות יישא בהוצאות קבורה, בישראל או מחוץ לישראל, של אדם, שאבריו ניטלו לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה לשם השתלה בגופו של נתרם , וכן יישא בהוצאות הסעה והטסה של גופתו, והכל אם אין גוף אחר הנושא בהוצאות כאמור על פי כל דין או הסכם, ובהתאם לכללים שיקבע המנהל בנהלי משרד הבריאות.
פרק ו': חובת דיווח
חובת דיווח על נטילת אבר או השתלת אבר
דיון 18.6.2007
27.
(א)
מרכז רפואי מורשה שביצע נטילת אבר או השתלת אבר, ידווח למרכז להשתלות, בתום ביצוע הנטילה או ההשתלה, על פרטי נטילת האבר או השתלת האבר שביצע ותוצאותיה; מנהל המרכז להשתלות רשאי לדרוש מהמרכז הרפואי המורשה לדווח לו על פרטים נוספים הקשורים לביצוע הנטילה או ההשתלה, וכן רשאי הוא לדרוש, מאותו מרכז רפואי מורשה או ממרכזים רפואיים מורשים אחרים, כל מידע נוסף הדרוש לשם מעקב אחר מצבו הרפואי של מי שהושתל בו אבר, או של מי שניטל ממנו אבר.
(ב)
השר יקבע הוראות לענין סעיף זה, לרבות טפסים, נהלים ומועדים לדיווח.
פרק ז': מאגר המידע
מאגר המידע
28.
במרכז להשתלות יוקם מאגר מידע; המאגר יכלול נתונים אלה:
(1)
נתוני הבקשות שהגישו נתרמים למרכז להשתלות לפי הוראות פרק ה';
(2)
נתונים על מי שחתמו על טופסי הסכמה לפי הוראות סעיף 25.
זכות העיון
דיון 18.6.2007
29.
המנהל, מנהל המרכז להשתלות, כל חבר מחברי ועדת ההיגוי שמונתה לפי הוראות סעיף 8, הרופא האחראי וכן עובד המרכז להשתלות שמנהל המרכז להשתלות הסמיך לכך, רשאים לעיין בנתונים המצויים במאגר המידע, לצורך ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה.
פרק ח': הוראות שונות
חזרה מהסכמה
דיון 18.6.2007
30.
תורם רשאי לחזור בו מהסכמתו לתרומת אבר בכל עת לפני ביצוע נטילת האבר, ולא יישא באחריות אזרחית או פלילית בשל חזרתו כאמור.
שמירת סודיות
דיון 18.6.2007
31.
אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד ולא יגלה אותו לאחר אלא במידה הנדרשת לצורך ביצוע הוראות חוק זה, או בנסיבות המאפשרות מסירתו לפי כל דין, לרבות חוק זכויות החולה.
אגרה
דיון 18.6.2007
הוחלט למחוק את הסעיף
32.
מרכז רפואי מורשה ישלם בעד כל השתלת אבר שביצע, אגרה בשיעורים ובמועדים שיקבע שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר; לענין סעיף זה, "אבר" - למעט אבר שמור כמשמעותו בסעיף 24.
עונשין
33.
(א)
העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-197714 (בסעיף זה - חוק העונשין):
דיון 18.6.2007
(1)
מקבל תמורה בעבור אבר שניטל מגופו של אדם אחר שאינו קרובו מדרגה ראשונה, בחייו, או המיועד לנטילה כאמור, בניגוד להוראות סעיף 3;
(2)
נותן תמורה בעבור אבר שהושתל בגופו של אדם אחר שאינו קרובו מדרגה ראשונה, או המיועד להשתלה כאמור, ושניטל מאדם בחייו, בניגוד להוראות סעיף 3;
(3)
מתווך בין תורם לנתרם, במישרין או בעקיפין, לשם נטילת אבר או השתלת אבר, בניגוד להוראות סעיף 4;
(4)
מבצע נטילת אבר או השתלת אבר בלי שקיבל אישור מאת מנהל המרכז להשתלות או מי שהוא הסמיכו לכך, לפי הוראות סעיף 16(ג) או (ד), או 23(ב), לפי הענין;
(5)
נוטל אבר מגופו של קטין או חסוי בניגוד להוראות סעיף 18.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3) יחולו בין אם נטילת האבר או השתלת האבר מיועדים להתבצע בישראל ובין אם מחוץ לישראל.
לדיון: השתלת אברים בחו"ל-
השתלות אברים ממומנות כיום על ידי קופות החולים בהתאם להוראות חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בנושא, או על ידי חברות ביטוח שאינן כפופות להוראות חוזר מנכ"ל כאמור. הסעיף המוצע יאסור על תרומה מן החי, שאינה אלטרואיסטית, בחו"ל.
(ג)
העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:
(1)
מביא אבר לישראל או מוציא אבר מישראל, בניגוד להוראות לפי סעיף 5;
(2)
נותן תמורה בעד הסכמתו של אדם לנטילת אבר מגופו לאחר מותו, בניגוד להוראות סעיף 26 ו-26א;
(3)
מגלה מידע שהגיע אליו לפי הוראות חוק זה, בניגוד להוראות סעיף 31.
תחולה על המדינה
34.
חוק זה יחול גם על המדינה.
ביצוע ותקנות
35.
שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
תיקון פקודת בריאות העם
36.
בפקודת בריאות העם, 1940 –
(1)
בסעיף 24ב -
(א)
ברישה, במקום "לשם" יבוא "בכל אחד מאלה";
(ב)
בפסקה (1), לפני "צמצום" יבוא "לשם";
(ג)
בפסקה (2), לפני "שמירה" יבוא "לשם";
(ד)
אחרי פסקה (2) יבוא:
"(3) לגבי יחידה מקצועית בבית חולים העוסקת בנטילת אברים או בהשתלת אברים כהגדרתם בחוק השתלת אברים, התשס"ז-2007 - בית החולים או היחידה המקצועית לא קיימו הוראה מהוראות החוק האמור."
הצעת ח"כ אלדד
(2)
אחרי סעיף 69 יבוא:
דיון 18.6.07
"קביעת מוות מוחי
69א. שר הבריאות יקבע בצו הוראות וכללים לענין קביעת מוות מוחי בידי רופא."
תיקון חוק בתי משפט לענינים מינהליים
דיון 11.7.2007
36א.
בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-200015, בתוספת השניה, אחרי פרט 12, יבוא:
"13.
ערעור על החלטת ועדת הערכה או המנהל לפי פרק ד' לחוק השתלת אברים, התשס"ז-2007".
הוראת מעבר
דיון 11.7.07
36ב.
מי שנתן הסכמה, בחייו, לנטילת אבר לאחר מותו, שפרטיה מתועדים במאגר שמנהל משרד הבריאות לצורך זה, ערב תחילתו של חוק זה, יראו את ההסכמה כאילו ניתנה לפי הוראות חוק זה.
תחילה
דיון 11.7.2007
37.
תחילתו של חוק זה 60 ימים מיום פרסומו ביום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008).
הוראת שעה
דיון 11.7.2007
37א.
בכל אחת מ-10 השנים שלאחר יום תחילתו של חוק זה, יעביר משרד האוצר למרכז להשתלות סכום של 5 מיליון ₪, לצורך הסברה כמשמעותה בסעיף 7(5).
****************************************************************************************