פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, א' באב התשס"ז (16 ביולי 2007), שעה 11:00
סדר היום: הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז-2007, של חה"כ סטס מיסז'ניקוב (פ/2012)
נכחו:
חברי הוועדה: סטס מיסז'ניקוב-היו"ר
חיים אורון
זאב אלקין
אלי אפללו
אבישי ברוורמן
אלחנן גלזר
צבי הנדל
שי חרמש
יעקב ליצמן
אורית נוקד
ניסן סלומינסקי
ראובן ריבלין
מוזמנים: בועז סופר סגן בכיר למנהל רשות המסים בישראל, משרד האוצר
מיכל דויטש-הנר מנהלת מח' חקיקה, רשות המסים בישראל
ששון דקל ממונה תקציבים ברשויות המקומיות, משרד הפנים
גדי אייזנרייך ממונה תקציבי פיתוח, משרד הפנים
עליזה כלפון מפקחת במחוז דרום, משרד החינוך
שושנה ימין מנהלת אגף הסעות והצטיידות, משרד החינוך
שולה מור מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך
סופי אשכנזי הלשכה המשפטית, משרד החינוך
צביה דורי מנהלת מנהל סחר פנים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
מיכאל אטלן,עו"ד ייעוץ משפטי, משרד התמ"ת
חני שני אחראית על מורשי צ'קים ללא כיסוי, בנק ישראל
שלמה גוטמן בנק לאומי, איגוד הבנקים
יהודה שגב מנכ"ל התאחדות התעשיינים
חזקיה ישראל התאחדות התעשיינים
יעקב קובוש מזרחי גזבר מועצה אזורית חוף אשקלון
אורי נעמתי יו"ר מועצה אשכול
ייעוץ משפטי: שגית אפיק
מנהל הוועדה: טמיר כהן
רשמת פרלמנטרית: יפעת שפרכר
הצעת חוק סיוע לשדרות וליישוב הנגב המערבי (הוראת שעה),
התשס"ז-2007
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז-2007. במשך הזמן הזה אנחנו מנסים להגיע לסיכומים עם האוצר על מנת שהנוסח הסופי יהיה מתואם. בואו נשמע עכשיו איפה יש הסכמות ואיפה יש מחלוקות.
צבי הנדל:
בחוק הזה מופיע כל הזמן העניין שזכאי זה תושב האזור. אני מבקש שהחוק יכלול גם תאגידים חקלאיים שרוב פעילותם בשטח המדובר. יש מקרים של תאגידים, שזה לא תושבים, שנמצאים במקום הזה. אני מכיר תאגיד אחד. בשמו ובגלל צרותיו אני מעלה את הסוגייה. אני מבין שיש פרובלמטיקה לגבי תאגידים שיש להם סניף. אני לא מדבר על זה. אני מדבר על תאגיד חקלאי שרוב פעילותו במקום.
שי חרמש:
איזו בעיה יש? ארנונה הוא מקבל, מס הכנסה הוא מקבל.
שגית אפיק:
לאיזה עניין זה רלוונטי?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני לא יודע לאיזה סעיף אתה רוצה להדביק את זה.
בועז סופר:
כל עסק בטווח 7 קילומטר נמצא בפנים. כתוב מה זה אזור קו עימות. אחר כך כתוב שמדובר במעסיק תושב אזור קו עימות. אני לא ממש בטוח שיש בעיה.
יעקב מזרחי:
יש לי חקלאים בניצן.
ניסן סלומינסקי:
לפי מה מקבלים? לפי השטח?
צבי הנדל:
האם אתה אומר שכל שטח או עסק שנמצא בתוך 7 קילומטר מקבל?
בועז סופר:
אם זה ארנונה, אם זה מס מעסיקים אז ודאי.
צבי הנדל:
הנחות במס?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הוא זכאי לכל מה שיש בחוק.
בועז סופר:
אם הוא תושב מחוץ לאזור הוא לא זכאי.
צבי הנדל:
עסק שרוב פעילותו נמצא במקום..
בועז סופר:
ואם הוא גר בתל-אביב?
צבי הנדל:
לא זו בלבד שלא נתנו לאדם שטח קרקע אחרי שגירשו אותו מביתו, עכשיו גם כולם מסביב יקבלו והוא לא.
אלי אפללו:
מה אם חלק מהיישוב נמצא בתוך ה7 קילומטר וחלק לא? האם זה כמו בקו העימות בצפון? למה בקו העימות בצפון זה 9 קילומטר ופה זה 7 קילומטר? מה ההבדל ביניהם?
בועז סופר:
יישוב שחלק ממנו נמצא בפנים יקבל. אין את המצב הזה. אנחנו לא חותכים יישובים. אתה מדבר על מועצה. במועצה יכולים להיות כמה יישובים. אנחנו לא לוקחים את כל המועצה, אלא יישוב.
אלי אפללו:
זה לא משנה אם חלק מהבתים נמצאים בפנים וחלק לא?
בועז סופר:
אם רובו של היישוב בפנים הוא מקבל.
חיים אורון:
אני נמצא בהתכתבות כבר 3 שבועות בלי לקבל תשובות. חבל מעון לא נמצא בתוך ההגדרה הזאת כי אומרים שמדובר בשותפות. זה נשמע לי הזוי. מבחינת הגיאוגרפיה אין ויכוח. הם קילומטר וחצי מהקו. הם לא מוכרים. משרד החקלאות הודיע להם שהם לא בסיפור.
שי חרמש:
בחוק הזה אין את משרד החקלאות.
חיים אורון:
אני מעלה את השאלה כשאלה עקרונית כוללת. האם מפעלים אזוריים מוכרים או לא מוכרים?
בועז סופר:
זה לא קשור לחוק הזה.
אלי אפללו:
בחוק עידוד השקעות הון אין תקציב.
שגית אפיק:
הגדרות 1. בחוק זה – "אזור קו עימות דרומי" – אזור שדרות רבתי, היישובים במועצות האזוריות שער הנגב, חוק אשקלון, שדות נגב ואשכול, היישובים אשר בתיהם שוכנים עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, וכן ישובים נוספים שיקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת; "חוק תקציב שנתי", "סעיף תקציב" ו"תכנית" – כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.
בועז סופר:
אנחנו מוחקים מהמילים "אזור" עד המילה "ואשכול".
שי חרמש:
תצרף מפה.
בועז סופר:
אני חייב מלל.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זה בסדר.
ניסן סלומינסקי:
אמרת שברגע שיש קצת מהבתים..
בועז סופר:
אני אמרתי רוב.
ניסן סלומינסקי:
למה אתה מתעקש על רוב?
בועז סופר:
אני מתעקש על רוב כי אם יהיה יישוב שהוא 8.9 קילומטר אולי תהיה בעיה.
אורית נוקד:
יש יישובים שאני רוצה להיות בטוחה שהם בפנים. מדובר בשדה ניצן, אוהד, צוחר ותלמי אליהו.
שי חרמש:
הם בפנים.
בועז סופר:
הם חורגים מ7 קילומטר, לכן הם לא.
חיים אורון:
לפי דעתי אתה טועה.
שי חרמש:
המפה כוללת תוספת של 7 ישובים שהם מעבר ל7 קילומטר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו כותבים 7 קילומטר עם צירוף של מפה.
אורית נוקד:
אני רוצה להציע שנכניס תוספת נוספת שבה ייכנסו אלה שכרגע אומרים שהם בפנים אבל אולי אחר כך מישהו יבוא..
בועז סופר:
צוחר מעבר ל7 קילומטר. היא לא בתוך החוק.
שי חרמש:
היא בפנים.
בועז סופר:
המפה שמגדירה את היישובים היא עד תום ה- 31 באוגוסט. היא רחבה מ7 קילומטר. זה לא קו העימות שהממשלה אישרה בהחלטתה בשנים האחרונות, לכן יש פער. אנחנו מציעים להיצמד ל7 קילומטר כפי שקבעה הממשלה.
אורית נוקד:
אני מציעה שנוסיף את אותם יישובים בתוספת נפרדת.
שי חרמש:
בואו נאמץ את המפה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מציע שהסעיף הזה יכלול את צירוף המפה הרלוונטית, כדי שגם 7 היישובים שיוחרגו יהיו בפנים. אנחנו נמצא את הנוסח המתאים.
שגית אפיק:
גם אם בית אחד שוכן עד 7 קילומטרים היישוב נכלל בהגדרה.
בועז סופר:
כל מי שנמצא בגדר המפה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מדובר ב7 ישובים. צריך לבדוק את ההשלכות.
דלית:
ההגדרה קובעת את מה שאמרתם אבל גם כל אזור אחר ששר האוצר יקבע. אנחנו חושבים שהקריטריונים צריכים להיות בחקיקה ראשית.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
האם משרד המשפטים מתנגד לתת בידי שר האוצר את הסמכות להרחיב את היישובים?
דלית:
אלא אם נקבע קריטריונים.
מיכאל אטלן:
אני מבקש שזה ייעשה בהתייעצות עם משרד התמ"ת, כי יש לפחות 3 תחומים שנופלים תחת אחריות המשרד.
חיים אורון:
אני מציע גם את שר הביטחון.
צבי הנדל:
אני בדקתי מה מציק לתאגידים בנוגע לעידוד השקעות הון בחקלאות. הסבירו לי שעידוד השקעות הון בחקלאות לא נותנים היום אלא לעוטף עזה. כל מי שלא מוגדר בעוטף עזה כי הוא תאגיד, כי הוא שותפות, כי הוא לא גר שם, לא נכלל. ביקשתי שיירשם במפורש שתאגידים חקלאיים שרוב פעילותם במקום כלולים בחוק הזה. כל סיפור אחר לא עובד.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו מבקשים לכלול את 7 היישובים.
חיים אורון:
מה שאמר צבי זה לא הרחבה מעבר לחוק. מישהו התכוון ש20 קיבוצים ומושבים שהם קילומטר מהגבול לא יהיו בתוך הסיפור?
בועז סופר:
קיבלתי את ההערה. אנחנו נבדוק את זה.
שגית אפיק:
פטור ממס מעסיקים 2. מעסיק תושב אזור קו עימות דרומי יהיה פטור ממס מעסיקים המוטל על פי חוק מס מעסיקים המוטל על פי חוק מס מעסיקים, התשל"ה-1975, בשל הכנסת עבודה שהוא משלם בעד עבודה המתבצעת באזור קו עימות דרומי.
חיים אורון:
מפעל בשדרות מקבל הטבות מס?
בועז סופר:
רק מפעל מאושר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
סעיף 3 ירד בהסכמה שהייתה בין המציעים לאוצר.
שגית אפיק:
4(א) בסעיף זה "הקרן – קרן סיוע לעסקים קטנים אשר תקציבה נתמך מתקציב משרד התעשייה המסחר והתעסוקה בסעיף תקציב תמיכות בענפי משק, בתכנית עידוד עסקים קטנים (ב) בחוק תקציב שנתי, במסגרת תקציב משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, יקבע בתוכנית נפרדת תקציב שנתי בשיעור שלא יפחת מ50 מיליון שקלים חדשים למימון הלוואות מהקרן לעסק באזור קו עימות דרומי. (ג) הקרן תיתן הלוואה לבעל עסק באזור קו עימות דרומי בתוך 14 ימים מיום שבקשתו התקבלה בקרן ; לא סיימה הקרן את בדיקת זכאותו של בעל העסק להלוואה לפי כללים שקבע במועד האמור, יהיה בעל העסק זכאי למקדמה בשיעור של רבע מסכום ההלוואה שביקש, והקרן תסיים את בדיקת זכאותו להלוואה בתוך 28 ימים מיום שבקשתו התקבלה. (ד) סכום ההלוואה לפי חוק זה לבעל עסק באזור קו עימות דרומי לא יפחת מהסכומים האלה: (19 לגבי עסק שמחזור פעילותו עד 2 מיליון שקלים חדשים והוא מעסיק עד 5 עובדים – 50,000 שקלים חדש; (2) לגבי עסק שמחזור פעילות בין 2 מיליון שקלים חדשים לשנה ל30 מיליון שקלים חדשים בשנה – 2 מיליון שקלים חדשים.
ראובן ריבלין:
מה רלוונטית ההלוואה לרוב העסקים בשדרות?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זו קרן מיוחדת בערבות המדינה של 35%.
שגית אפיק:
(ה) תקופת ההחזר להלוואה הניתנת על ידי הקרן לעסק באזור קו עימות דרומי תהיה שלוש שנים, ובלבד שסכום ההחזר החודשי לא יעלה על 10% מהמחזור החודשי של העסק והחזר הריבית על ההלוואה יחל מתום השנה הראשונה ללקיחת ההלוואה. (ו) על אף האמור בכל דין, המדינה תעמיד ערבות להלוואות הניתנות על ידי הקרן בשיעורים כמפורט להלן: (1) לגבי עסק כאמור בסעיף קטן (ד)(1) – 85% מהתקציב כאמור בסעיף קטן (ב); (2) לגבי עסק כאמור בסעיף קטן (ד)(2) – 70% מהתקציב כאמור בסעיף קטן (ב). (ז) שר האוצר יקבע כללים לםהחזר המקדמה שניתנה לבעל עסק כאמור בסעיף קטן (ג), שהקרן מצאה אותו בתום בדיקת זכאותו כמי שאינו עומד בכללים שקבעה.
ניסן סלומינסקי:
האם יש מקומות שההלוואה אחרי תקופה מסוימת הופכת למענק?
בועז סופר:
אין.
חיים אורון:
אני מאוד בעד הסעיף הזה. מה שהם יעשו זה יגידו שמכיוון שהחוק אמר 50 מיליון נשאר לכל המדינה 20 מיליון. אם אתם רוצים ברצינות, שיהיה כתוב פה שזה מעבר לסכום שמופיע בממוצע בין 2006 ו2007.
ראובן ריבלין:
אין לי ספק שהאוצר לא התכוון לתוצאה שהוא מצביע עליה, אבל אני בטוח שאם הם היו קוראים את נוסח החוק והיו צריכים לתקצב אותו הפרשנות הייתה אותה הפרשנות שחבר הכנסת אורון דיבר עליה. חייבים לדבר על כך שזה מעבר לסכום שהיה בשנה הקודמת.
סעיפים 4(ד)(ה)(ו) לא רלוונטיים למחצית בעלי העסקים. לא יכול להיות מצב שבו יחייבו איזו שהיא אחריות כלפי הבנק. כלפי המדינה אין בעיה, ששר האוצר יקבע את דרך ההחזקה, את דרך ההשבה. אני מבקש שהחוק יכוון כך שיהיה מדובר ב100% ערבות מדינה.
אלי אפללו:
אני נתקל בעסקים קטנים ובינוניים. גם בקרנות מבקשים ערבים. גם אם זה כסף מדינה מבקשים ערבים. לאנשים כאלה אין ערבים. לא יכולים לבקש מעסקים שקרסו ערבים. יש היום קרנות שנותנות את העניין הזה. אני מבקש שהקרן שתעמוד לרשותו לא תבקש ביטחונות לגבי 85%. אני בעד, כמו שאמר חבר הכנסת ריבלין, לתת את זה ב100%.
שמעון:
אני מציע שזה יהיה 100%.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
100% זה כאילו לתת לך מענק, לא הלוואה.
אלון:
יש מה שנקרא עמותות. לא התייחסתם לעניין הזה. לפני שנתיים עליתי לגולן. גרתי בחיספין. באו אלי מהחטיבה להתיישבות ואמרו לי לגור בגולן. אמרו לי שאקבל חצי דונם בחינם ו200 אלף שקל הלוואה שהופכת למענק. בשדרות אתם נותנים להם בריבית. מסתובבות 2 עמותות בשדרות שנותנות את זה. אני מציע ש85% יהפכו למענק. למה בשדרות התנאים יותר גרועים מהגולן, יותר גרועים מלכיש?
תושבת שדרות:
80% מבעלי העסקים מוגבלים. ערבות של בנקים אין לנו. מת"י באה עם הלוואות מאוד יפות. מתוך ה100 שהגישו רק 7 אושרו. אין לנו ממי לקחת. אני חושבת שמגיע לי מענק. אני חושבת שזה הוגן שהמדינה תפצה אותי על 7 שנים שבהן איבדתי את הנכסים שלי, שבהן איבדתי את הביטחונות של הילדים שלי. לך יש ביטחונות לילדים, לי אין. יש לי ילד בן 18. אין לי לתת לו כסף לאוניברסיטה. אין לי בשבילו כי הוצאתי את הכסף על העסק שלי. זה פייר והוגן לתת לי מענק, לשקם אותי, לשקם את המשפחה שלי . יש לך עניין שאני אשאר. המעמד העליון כבר לא נשאר. מעמד הביניים נשאר. אנחנו על סף ללכת.
מיכאל אטלן:
כאשר דבר מוסדר בחוק אי אפשר להוציא אותו אחר כך בהחלטת ממשלה. שר התמ"ת על סף סיכום עם האוצר לגבי הצעת החלטה שהתוכן שלה קרוב לדברים האלה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
ערבות מדינה של 85%?
מיכאל אטלן:
כן.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
משום מה זה נולד אחרי החוק.
מיכאל אטלן:
זה לא רק הפרט הזה. אם מאיזו שהיא סיבה החוק לא יהיה ישים השר לא יוכל להעביר החלטת בממשלה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
את זה תסביר לאותה גברת שאין לה כסף לממן את הבן שלה.
ניסן סלומינסקי:
במה אתה נותן יותר? תשכנע אותנו.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני יודע שהחוק הזה לא מושלם, אבל לפני שהוא נולד שדרות אפילו לא הוגדרה כיישוב ספר. התמ"ת לא הגיע לשום החלטה לגבי הקרן לעסקים קטנים. אני מוכן לוותר על החוק הזה וגם שי מוכן, אבל שייתנו הנחה בארנונה בתקנות, שייתנו לקרן לעסקים קטנים דברים יותר גדולים מאשר מה שאנחנו מציעים כאן. החוק הזה מהווה טריגר ושוט, לכן אנחנו מקדמים אותו. כל מה שאתם אומרים נכון, אבל תפסת מרובה לא תפסת.
ראובן ריבלין:
אני מבקש לקבוע שהכל יהיה בערבות מדינה.
ניסן סלומינסקי:
אני מבקש שכל מה שיש בערבות יהיה מענק.
שי חרמש:
אני מציע להכפיל את גודל המענק.
אבנר:
בתקציב 2006 ו2007 הקרן לא מופיעה. אישרתם לנו לפני חודש וחצי את ה10. אנחנו עכשיו בדין ודברים על 15, 20 נוספים.
חיים אורון:
אני אלך אחורה עד למקום שהופיע הסכום הכי גבוה. מה שהיה אז יהיה בתוספת. שלפחות אותנו לא ירמו.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אף אחד לא אמר שאותם סכומים זה קרן תבור. זה יכול להיות קרן אחרת.
אבנר:
ברגע שהבנק מעורב בעניין יש לו חופש פעולה וחופש החלטה. אנחנו עובדים בקרן בצורה כזאת שכל החלטה צריכה להתקבל פה אחד על ידי ועדת האשראי. זה מאפשר לבנק לעשות את הוטו, אבל נותן לנו את האפשרות בהרבה מקרים לשכנע אותו. הייתי נזהר מלהכניס את הנושא הזה בחקיקה.
יש את הנושא של המקדמה. זה דבר שצריך להוריד אותו מסדר היום. בדרך כלל מדובר בכך שמבקשים מהאדם להביא חומר כזה או אחר. פה האדם יוכל לא להביא את החומר אבל אחרי 5 ימים לקבל כסף. לתת כסף זה אחריות מלאה. המקדמה תסבך את כל העסק. הייתי מציע להוריד את הנושא של המקדמה.
אלי אפללו:
תסביר את עצמך.
אבנר:
הקרן יצאה לדרך אחרי כשלים רבים. בעמל רב אנחנו מייצרים מוצר שהוא טוב. בשביל שהמוצר יהיה טוב יש כללי משחק. נושא המקדמה במקרה הזה לא כדאי שיהיה כי הוא ייצור תסבוכות.
אני מציע חבילת סיוע לעסקים הקטנים בשדרות. היא בנויה מ3 מרכיבים. המרכיב הראשון זה פיצוי מתאים וסביר לאור העובדה שהם בסדר כבר תקופה ארוכה. הפיצוי שנקבע בהסכם המשולש על שבועיים של מאי לעסקים הקטנים הוא מזערי.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
על איזו תקופה? מאיפה הסמכות שלך לחלק את הפיצויים לעסקים?
אבנר:
אני רואה מה שקורה שם. אני גם יושב עם מנהלי סניפי הבנקים. צריך לתת לעסקים הקטנים משהו מיוחד. אני מציע פיצוי סביר. אני מבקש מהאנשים להיזכר בפיצוי שנתנו בצפון בנושא של התיירות. נתנו להם לתקופת ההתאוששות. המרכיב השני הוא להוריד את המע"מ לעסקים הקטנים.
ראובן ריבלין:
תביא לנו את הפתרון הכי טוב במסגרת העסקים הקטנים. אל תשלח את הפתרון לחבלים אחרים. אנחנו נטפל בחבלים האחרים.
אבנר:
הנושא הזה של הורדת המע"מ ייתן להם פיצוי ותנופה כלכלית יוצאת מן הכלל. הנושא השלישי, שהוא החשוב, זה יצירת מסלול קרן מיוחדת לעסקים בקשיים. יש אותה על המדף בהנהלת התמ"ת כבר יותר מ6 חודשים, אבל לצערי לא מתאמצים להתחיל אותה. מסלול שלא דרך הבנק הוא להעמיד כסף במתכונת זהירה עם ליווי מקצועי.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כל ההצעות להוריד מע"מ ולתת פיצויים זה טוב ויפה אבל משום מה זה לא קורה. מספיק עם הפופוליזם.
קריאה:
מתוך 1700 בעלי עסקים קטנים 47 בעלי עסקים הגישו את הפיצויים של חודש מאי.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זה לא הנושא עכשיו.
זאב אלקין:
אנחנו לא נחכה עם ההצבעה על החוק מעבר למחר. אם יש מסלול שפיתח התמ"ת שיניח אותו על השולחן וישכנע אותנו שהוא עדיף על מה שמנוסח כאן. להגיד שיש כוונות ושיש מסלול שהוא יותר טוב ממה שיש כאן זה אומר שנחכה עוד כמה חודשים. תניחו את זה על השולחן כאלטרנטיבה ונדון בזה. כל עוד לא הנחתם את זה בצורה מסודרת כאלטרנטיבה זה דיבורים בעלמא.
גם רובי וגם שי צודקים שעל העניין של 15% שאינו ערבות מדינה כל הסיפור יכול ליפול. עדיף בעיני להסדיר את הגובה של ההלוואה ולתת את זה ב100% ערבות מדינה, כי באמת זה יכול להיות הוצאה שלא יהיה לה דורש.
הנושא השלישי הוא גובה המקדמה. רציתי לשאול למה רק רבע. המדינה הביאה לנו כהצעה בנושא הפיצויים 50%, לא רבע. למה כאן הולכים על רבע?
שי חרמש:
רבותיי, אפשר לבנות פה מגדלים באוויר. אנחנו ב26 ביולי הולכים לנוח. אני לא יודע אם מגיע לנו או לא מגיע לנו, אבל אין כנסת עד אחרי סוכות. תחולת החוק היא רטרואקטיבית מ1 לינואר 2007. אני מציע לכל מי שמציע הצעות שעוצרות את החקיקה לעשות חשבון נפש. כולנו מסכנים פה פיצוי של 7 חודשים אחורה. זה החוק הכבד ביותר שעבר בכנסת ה17. אין חוק כדוגמתו. מעורבים פה 120 מיליון. החוק הזה הולך לקבל פה הארכה ליוני. יהיו פה דברים משמעותיים. על תסכנו אותם. אני לא בעד חוק מע"מ, כי ברגע שיעבור חוק מע"מ כל חנות בשדרות תהפוך למסלקה של כל העסקים בתל אביב. אי אפשר להיות פופוליסט ולהציע כל הצעה. זה בית שכל בוקר ממציא המצאות. בעוד שבוע יורד המסך. אם ההצעה לא תעבור אני חוזר הביתה בידיים ריקות. אם אתם תעמדו מול יצרן הפלאפל, מול הספר ומול החייט ותגידו שבעקבות דרישות הכשלנו את זה..
זאב אלקין:
יש לך הסכמת אוצר?
שי חרמש:
אין הסכמת אוצר. הם רוצים פה להמציא פטורים ממע"מ, הם רוצים להמציא הסדרים מהירח. על העניין הזה בלבד צריך לנהל מו"מ. כל דבר שבא מעבר לזה יסכן את הנייר הזה. הוא שווה לתושבי שדרות ועוטף עזה 100, 150 מיליון שקלים. חבר'ה, בואו לא נשחק באש.
אורית נוקד:
אפשר להגיש הסתייגויות.
ראובן ריבלין:
הדברים שיצאו מליבו של חבר הכנסת שי חרמש על כך שצריך לאשר את החוק כי אחרת אנחנו מאבדים הזדמנות לעשות טוב לתושבים אינה עושה צדק עם אנשי שדרות. אנחנו לא יכולים להתייחס אלא אם כן החוק הזה נותן פתרון לכל האנשים. אני לא אומר 100%, אבל לרובם של האנשים. אני מבין את אמירתו של חבר הכנסת חרמש שבא ואומר שנאשר כי אחרת נאבד 80% מהאנשים שאפשר לעזור להם.אנחנו מחויבים לעזור לכל ה100%. החוק כפי שנוסח יוצר מצב שאנשי שדרות אינם יכולים להיעזר בו . אנחנו יכולים בשקט גמור לומר לממשלה שאם הם רוצים לעזור לעוטף עזה זה יעלה 150 מיליון שקל. אין ויכוח שזה אחד החוקים היות מורכבים והיותר כבדים מבחינה תקציבית שחברי כנסת פרטיים מעבירים בכנסת הזאת. אי אפשר לבוא ולרחוץ בניקיון כפנו כאשר יש אנשים שלא יוכלו כתוצאה מההסדר שמוצע בחוק הזה לפתור את הבעיות שלהם.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לפני שנה אישרנו פיצויים ליולי ולאוגוסט לגבי 70 אלף בעלי עסקים. אני הייתי היחיד בוועדה הזאת שהתנגדתי להסדר של ערבות מדינה בגובה 70% לעסקים הקטנים. החוק הזה מדבר על 85%. זה גם לא טוב?
ראובן ריבלין:
אני מודה לך על ההערה שלך. ההבדל התהומי בין המצב הזה למצב הקודם הוא שבמצב הקודם הייתה מלחמה במשך 3 שבועות. מדובר היה בפרק זמן מוגדר וברור. לפני כן היו עניינים כרגיל. לאותה תקופה רצינו למצוא פתרון. הפתרון אז היה הפתרון הכי נכון, כי אחרת תפסנו מרובה לא תפסנו. פה מדובר בעסקים ש7 שנים נשחקים. איזה פתרון אתה נותן להם לפי אותו מודל של מלחמה של 3 שבועות?
ניסן סלומינסקי:
האם נצביע על החוק גם בלי הסכם עם האוצר, או שרק עם הסכם עם האוצר? אם נצביע על החוק בלי הסכם עם האוצר צריך להחליט מה אנחנו רוצים. זה צריך להיעשות מתוך אחריות למדינה ומתוך אחריות לתושבים. אם לא נצביע בלי הסכם עם האוצר חבל על הזמן שלנו. היה צריך להגיע להסכם עם האוצר. אני מבין שעל כל סעיף פה אין הסכם עם האוצר. תביאו לנו משהו שכבר מוסכם ביניכם ובין האוצר, כי אחרת אנחנו מבזבזים את הזמן.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
חוץ מאשר הסעיף על המיסוי שמוסכם כל היתר לא. בכל מקרה אנחנו מצביעים מחר. נשב היום עם האוצר ונגיע להסכמות על הסעיפים.
ניסן סלומינסקי:
האם אנחנו מעלים את זה גם בלי הסכם עם האוצר?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
החוק עולה מחר להצבעה בכל מקרה. אין לאנשים האלה זמן.
יעקב ליצמן:
אם הייתי שומע עד לרגע זה שהאוצר מסכים זה היה דיון אחר, אבל האוצר לא מסכים. לפי המצב הנוכחי אתה זקוק ל51 קולות למעלה כי אין לך הסכמה באוצר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בקריאה ראשונה היו 74.
יעקב ליצמן:
הייתי מצביע על הנוסח הכחול. אם אנשים חושבים עד לרגע זה שיש להם את החוק, אז אין. הממשלה עד לרגע זה לא הודיעה שהיא מסכימה. להשיג 51 קולות זה קשה מאוד. להעביר את החוק זה לא קל. אני מרים את הכובע בפני המציעים שהגישו את החוק הזה.
זאב אלקין:
אם עד ההצבעות מחר אתם מגיעים לנוסח מוסכם אנחנו נצביע על הצעת החוק לפי הסיכום. כל שאר הדברים יעלו כהסתייגויות למעלה על-מנת לא להפיל את הצעת החוק.
נציג האוצר:
הקרן לסיוע לעסקים זה לא מסוג הסעיפים שאנחנו סבורים שצריך להשיג אותם בחקיקה ראשית, משום שהם דורשים את הגמישות הנכונה בה העסקים מקבלים את ההלוואות. הייתה התייחסות לגבי היקף התקציב. אנחנו סבורים שלא נכון לקבוע בחקיקה את היקף הסעיף התקציבי, כי קשה לנו להיערך.
ראובן ריבלין:
אני תושב האזור ועומד בכל הקריטריונים שהחוק מציב לי, רק אני בא ואומר לך שהבנק לא מסכים לתת לי. מה אני עושה? מדובר באדם שעוד לפני שהתחילו להפגיז היו לו בעיות עם הבנק.
נציג משרד האוצר:
משרד האוצר היה מעורב בהקמת הקרן של 70 30. מה היתרון בזה? שהבנקים מעורבים בניהולה. זה יתרון גדול מבחינתנו. בעבר ניתנו הלוואות בערבות מדינה. ערבות מדינה הייתה סביב 90%. הכלי נכשל לחלוטין. זה לימד אותנו לקח. מי שנכשל זה הממשלה ואותם עסקים שלא מצליחים לצאת מאותה בעיה. אם רוצים להתמודד עם הקושי הזה של עסקים, אז הקרן להלוואה בעסקים שכולה עומדת על ערבות מדינה היא לא הכלי.
ראובן ריבלין:
השאלה אם אנחנו כממלכה רוצים להגיש סיוע לאותו אזור פגוע.
חיים אורון:
השנה הכי טובה הייתה בשנת 2005, שהיה אז תקציב של 21 מיליון והוציאו 36 מיליון. אני מציע שיהיה כתוב בסעיף הזה שזה כפי שהיה בתקציב 2005.
בועז סופר:
למה לקבוע גג? למה לקבוע סכום?
חיים אורון:
אותה בעיה קיימת בסעיפים 4,5,6,7,11 ו12.
דלית:
אין מקום להסדיר את הנושא הזה בחקיקה ראשית, משום שהנושא הזה מובא במסגרת ועדה בין משרדית שהוקמה בתמ"ת שבוחנת את כל הנושא. היא גם בודקת את מבנה הקרן ואופן הטיפול בה.
זאב אלקין:
מה התוצאה?
דלית:
הוועדה עומדת לסיים את עבודתה. קבועה פה קרן. מה זאת הקרן הזאת? איך היא מפוקחת? איך היא מנוהלת? מי מפקח עליה? האם היא במשרד התמ"ת או מחוץ למשרד התמ"ת? יש כל מיני דברים שנשארו פתוחים. יש פה הפנייה לכללים של הקרן.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מציע שתהיה חקיקה בסיסית. אחר כך הוועדה הזאת תעשה את ההרחבה.
דלית:
לגישתנו זה בעייתי. אם אתם רוצים להסדיר את זה בחקיקה, תאפשרו לשר האוצר לקבוע כללים בנוגע לאופן ניהול הקרן, בנוגע לפיקוח עליה. אולי תאשרו את הכללים של הקרן באישור שר האוצר.
יש פה את העניין של המקדמה. צריך להבהיר שיש חובה להחזיר את המקדמות, מה שהיום לא ברור מנוסח החוק.
שגית אפיק:
הסעיף היום אומר שכדי לקבל את ההלוואה צריך לעמוד בכללים. הרבה בעלי עסקים אמרו שהם לא זכאים משום שהם לא עומדים בכללים. התוספת התקציבית הזאת לא תשנה את המצב הקיים, היא רק תיתן תוספת.
ראובן ריבלין:
מקובל עלינו אם הכלל הוא שהם לא הגישו דוח, אבל לא מקובל עלינו אם יש כללים בירוקרטיים.
שגית אפיק:
בשביל זה צריך לראות ולדעת את הכללים, לראות אם מדובר בקרן הקיימת או שמקימים קרן חדשה.
ראובן ריבלין:
אנחנו בחוק הזה נקים את זכותם. אם נקים את זכותם, אז כל דבר שייקבע בכללים יהיה רטרואקטיבי מיום אישור החוק.
שגית אפיק:
5. (א)תושב אזור קו עימות דרומי זכאי לחינוך חינם לילדים שוהים במעון יום באוזר קו עימות דרומי (ב) אוצר המדינה ישפה מוסד המנהל מעון יום באזור קו עימות דרומי בעד חינוך הניתן בו כאמור בסעיף קטן (א), ככל שאינו מקבל שיפוי ממקור אחר.
נציג משרד האוצר:
זה אמנם לא ייקבע בחקיקה, אבל הממשלה תפעל לשפות את תושבי האזור בגין נושא של מעונות יום ברמה המקסימאלית שיש היום.
חיים אורון:
ההסתייגות שלי אומרת שזה יהיה מעבר לסכום הגבוה ביותר שהיה ב3 השנים האחרונות. אני ישבתי באין ספור ישיבות שבהן שיפינו את כל אזור הצפון ודפקנו את כל הארץ. עכשיו משפים את הדרום ודופקים את כל הארץ.אני בעד לשפות את הדרום, אבל אני לא בעד לדפוק את כל הארץ. אם אתם אומרים שבסעיף הזה זה זכות שנזקפת לאדם ואין מגבלה תקציבית אני לא אוסיף את זה, אבל הבנתי שבסעיף הראשון של 50 מיליון יש מגבלה תקציבית. אני רוצה לכתוב שזה יהיה מעל התקציב שהוכר. גם בארנונה אני אכתוב שזה מעבר לתקציב מענקי האיזון שהיה בשנה 2003. אל תבואו לנתיבות ותגידו שאין לכם כסף כי נתתם לשדרות. את החוכמה הזאת אני מכיר. תבואו לשדרות ותגידו שנתתם עוד כסף אבל גם נתיבות קיבלה את מה שמגיעה לה.
מיכאל אטלן:
התחום הזה מצוי באחריות התמ"ת. הממשלה מתנגדת לכל הסעיף הזה. אם הוא כבר מחוקק הוא לא צריך לבוא על חשבון מעונות אחרים.
סופי אשכנזי:
אם מדובר על גילאי 3,4..
רביב סובל:
לא מדובר במעונות ל3,4, מדובר במעונות יום לנשים עובדות.
שגית אפיק:
6(א) שר החינוך יקבע תכנית למתן שיעורי תגבור ללא תשלום, לתלמידי כיתות א' עד י"ב הלומדים במוסד חינוך מוכר באזור קו עימות דרומי; שיעורי התגבור יינתנו על ידי מורים שהם עובדי הוראה, בשעות שלאחר הלימודים, ובמקצועות עברית, אנגלית וחשבון; במסגרת התכנית יקבע השר גם את היקף שיעורי התגבור ואת המקום שבו יינתנו שיעורי התגבור, וכן ייקבעו תנאים לענין שכרם של המורים; לעניין סעיף זה, "מוסד חינוך מוכר - כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949. (ב) שירותי הסעות למורים כאמור בסיף קטן (א) המתגוררים מחוץ לאזור קו עימות דרומי יינתנו באמצעות משרד החינוך. (ג) בחוק תקציב שנתי, במסגרת תקציב משרד החינוך, ייקבע בתכנית נפרדת תקציב שנתי למתן שיעורי תגבור כאמור בסעיף זה.
חיים אורון:
ההסתייגות שלי היא שזה יהיה בנוסף לתקציבים הקיימים.
רביב סובל:
אנחנו מתנגדים לכל הסעיף זה.
מיכאל איתן:
אני מניח שהכוונה של הוועדה היא לא להפלות בין החינוך הטכנולוגי לחינוך הרגיל. רק היום עברה בוועדת החינוך הצעת חוק שמעלה את גיל חינוך חובה לגיל 18. היא מציינת במפורש שחינוך לפי חוק החניכות נחשב כגיל לימוד חובה. אם הסעיף הזה עובר צריך שתהיה התאמה.
רביב סובל:
אני חושב שאתה חצוף שאתה נותן הצעות איך להרחיב או לעשות התאמות בסעיף שהממשלה מתנגדת לו.
סופי אשכנזי:
אנחנו ביקשנו בדיון הקודם שהמקצועות יהיו לפי שיקול דעת של משרד החינוך. בשדרות יש יום לימוד ארוך ועל כן הלימודים אחר הצהרים מאוד מקשים על הורים. אנחנו מבקשים להוסיף את המילים "ו/או במהלך שעות הלימודים", כדי שתהיה אפשרות לנצל את השעות. בסעיף (ג) צריך להוסיף את המילים "וכן בגין נסיעות של מורים".
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
יש לכם בתקציב סעיף הסעות למורים?
סופי אשכנזי:
יש תקציב למוסד החינוכי וחזרה, לא לתוכניות נוספות של העשרה.
שגית אפיק:
7 (א) לתושבים ולעסקים באזור קו עימות דרומי יוקצו, ללא תשלום, קורסים להכשרה מקצועית על ידי האגף להכשרה מקצועית במשרד התעשייה והמסחר התעסוקה. (ב) בחוק תקציב שנתי, במסגרת תקציב משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, ייקבע בתכנית נפרדת תקציב שנתי בשיעור שלא יפחת מ5 מיליון שקלים, למלגות לימודים ולתושבי אזור קו עימות דרומי הלומדים מקצועות טכנולוגיים בבתי ספר ובמוסדות להשכלה גבוהה, וכן לסיוע למעבדות, לרכישת ציוד, לחונכות עסקית, לקורסים להכשרה מקצועית ולפיתוח הון אנושי ולשיעורי עזר בתחום החינוך הטכנולוגי, בהתאם לכללים שיקבעו שר האוצר ושר החינוך; לעניין סעיף זה "מוסד להשכלה גבוהה" – כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח – 1958.
אלי אפללו:
אני מבקש שהתקציב הזה יהיה מעבר לתקציב שמגיע.
ראובן ריבלין:
אדוני ממשרד האוצר, האם תסכימו לחקיקת החוק הזה אם נקבל את ההערות שלכם?
נציג משרד האוצר:
כן.
מיכאל אטלן:
גם כאן צריך להוסיף את שר התמ"ת. זה התחום שלו. כשכללים נקבעים על ידי שני שרים זה אומר שהם לא נקבעים. אני מציע ששר האוצר יקבע בהתייעצות עם שר החינוך ושר התמ"ת.
שגית אפיק:
8. חוק זה בא להוסיף על הטבות הניתנות לפי כל דין. 9(א) בפקודת מס הכנסה, בסעיף 11(ב) (1) בפסקה (2), אחרי "קרית שמונה": יבוא" או אזור קו עימות דרומי" ובסופה יבוא" לענין זה, "אזור קו עימות דרומי" – כהגדרתו בחוק לסיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז-2007;" (2) בפסקה (3)(ד), המילה "שדרות" – תימחק.
בועז סופר:
ההסתייגות שלנו היא לא לגבי התוכן אלא לגבי התחולה, כלומר שזה יהיה רק בשנת 2007.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לשר האוצר באישור ועדת הכספים יש יכולת להרחיב את זה.
מיכאל אטלן:
זה צריך להיות בתיאום עם השר שאחראי .
דלית:
כרגע יש בג"ץ תלוי ועומד. יש טענות לגבי אופן קביעת הרשימה. התחייבנו לעשות קריטריונים כלליים. היה נכון לבדוק את כל הסוגייה באופן כללי.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זאת אומרת למרוח את זה לאורך שנים.
דלית:
זה כרגע עומד ותלוי בבג"ץ.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בג"ץ יימשך לאורך שנים. החוק הזה זאת הוראה שעה. סעיף 10 יורד.
שגית אפיק:
11. בחוק הלוואות לדיור , התשנ"ב-1992,אחרי סעיף 6ד יבוא: 6ה(א) בסעיף זה אזור קו עימות דרומי" – כהגדרתו בחוק סיעו לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז-2007; "Sירה" – כהגדרתה בסעיף 6ד(א). (ב) זכאי יקבל למענק והלוואה למטרה של רכישת דירה, בניית דירה או הרחבת דירה באזור קו עימות דרומי כמפורט להלן: (1) לגבי דירה על מקרקעי ישראל – מענק בסכום של --------- שקלים חדשים והלוואה עד לסכום של --------שקלים חדשים;(2) לגבי דירה על מקרקעין שאינם מקרקעי ישראל – מענק בסכום של --------שקלים חדשים והלוואה עד לסכום של ------שקלים חדשים. (ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו גם לגבי רכישה של דירה שלא החלו בבנייתה. (ד) הלוואה הניתנת לזכאי לפי הוראות סעיף קטן (ב) תהפוך למענק בתוך חמש שנים מיום קבלתה אם הזכאי התגרור בה במשך תקופה זו. (ה) זכאי שמתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף 6ד ובסעיף זה, רשאי לבחור אם לממש את זכותו לפי סעיף 6ד או לפי סעיף זה."
בועז סופר:
אנחנו מתנגדים לכל סעיף 11 כיוון שאנחנו חושבים שהמענקים לא משיגים את תכליתם.
אורית נוקד:
זה מענק מותנה.
תושב שדרות:
מה17 לחודש מצבי קרס. אני עשיתי את כל מה שביקשת ממני. עשיתי פרסום ברדיו, הוצאתי כסף. עשיתי הכל על מנת שהעסק שלי יעבוד. מכם לא קיבלתי עזרה. 3 חודשים אנחנו נמצאים בבוץ הזה ואני רק משלם ומשלם.
אורית נוקד:
אני מתפלאת על כך שיש התנגדות כל כך נחרצת לסעיף הזה. על איזה סכומים, סטס, דיברתם בהצעה?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
השארנו את הסכומים פתוחים כדי שנגיע להסכם עם האוצר. האוצר טוען שהלוואות מקום לא מגיעות לידי האנשים אלא לידי הקבלנים.
אורית נוקד:
למה אין אפשרות לתת הלוואות לאנשים שרוכשים? אפשר להעביר את הכסף ישירות לתושבים.
תושבת שדרות:
אריק שרון בנה בשדרות, בנתיבות, באופקים. הכפלנו את מספר התושבים בתקופת שרון. המענקים יביאו את העשירון העליון שהלך לנו. אין לנו עשירון עליון. זאת ההזדמנות לתקן את זה, לפני שזאת תהיה בכייה לדורות. לפחות להחזיר את אלה שהלכו לנו.
יעקב מזרחי:
אנחנו בעוטף עזה לא מצליחים לקבל הלוואות משכנתא מ1.1.2007. זה דבר שיכול להיפתר על ידי החוק הזה. יש החלטת ממשלה להוסיף 4 ישובים בחוף אשקלון.
חיים אורון:
למה מ1.1.2007?
יעקב מזרחי:
מ31.12.2006 אין יותר הלוואות למשכנתא. אתה צריך לקחת הלוואה מסחרית ל-10 שנים. זה המצב היום.
חיים אורון:
בכל הארץ.
יעקב מזרחי:
צריך לעודד את החזרה של האנשים לאזור הזה. אני יכול להביא היום ל4 קיבוצים בחוף אשקלון 42 משפחות. אני לא יכול לבצע את זה. משרד השיכון, למרות החלטת הממשלה, לא הצליח לפתור איך הוא נותן לנו את העזרה. החוק הזה יכול לעזור מאוד. החוק הזה יכול לעשות פלאים באזור. יש פה קשיים. יש הטבות בנושא מס הכנסה, יש הטבות בנושא המוניציפאלי של הארנונה. אנחנו לא גובים מהחקלאים של גוש קטיף ארנונה מתוך תקווה שמישהו ירים את הכפפה מתי שהוא ויעזור לנו. צריך לראות את החלק הטוב שבחוק הזה. זה אחד החוקים הכבדים. רואים נכונות גם באוצר, גם במשרד ראש הממשלה, גם במשרד החינוך, אבל צריך לעשות מאמץ כדי להגיע לתוצאה.
זאב אלקין:
הסעיף הזה לא רק חל על רכישת דירה או בניית דירה, אלא על הרחבת דירה. האם תוספת חדר ביטחון נחשבת הרחבת דירה?
שי חרמש:
זה המדינה תשלם.
שגית אפיק:
חוק הלוואות בדיור חל על זכאי, כשזכאי זה מי שלא קיבל הלוואה לדיור ממשרד הבינוי והשיכון. תושבי שדרות זכאים להלוואה נוספת בנוסף להלוואה הרגילה.
ניסן סלומינסקי:
אם הוא כבר קיבל זה לא רלוונטי.
זאב אלקין:
אומרת היועצת המשפטית שלפי איך שזה מנוסח עכשיו אין כמעט אחד שיוכל להרחיב את דירתו במסגרת הסעיף הזה. הגדרת הזכאות לא יכולה לחול על אף אחד בשדרות. אם התכוונתם להכניס לכאן הרחבה צריכים להגדיר אחרת את הזכאות.
שגית אפיק:
חוק הלוואות לדיור הקיים חל על זכאי שמקבל לראשונה הלוואה ממשרד הבינוי והשיכון. כבר היום תושבי שדרות זכאים להלוואה נוספת על ההלוואה הרגילה לגבי רכישת דירה לראשונה. הם זכאים ל54 אלף שקלים. הסעיף כאן לא משנה את ההגדרות של חוק הלוואות לדיור, הוא קובע שתינתן הלוואה ואולי גם מענק לגבי רכישת דירה והרחבתה. המונח הרחבתה יהיה רלוונטי לגבי מי שיש לו דירה אבל לא קיבל לגביה הלוואה ממשרד הבינוי והשיכון.
ניסן סלומינסקי:
יש מישהו בשדרות שלא קיבל פעם הלוואה?
תושבת שדרות:
אין.
ניסן סלומינסקי:
כל הסעיף הזה לא רלוונטי.
שגית אפיק:
12. בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992, בסעיף 12, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: "(ו) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובכל דין, בשנות הכספים 2007 ו2008 מועצות עירית שדרות והרשויות המקומיות שבתחום אזור קו עימות דרומי כהגדרתו בחוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב במערבי (הוראת שעה), התשסז"—2007, יקבעו למחזיק בתחומיהן הנחה בשיעור של 50% לנכסים מסוג מגורים, תעשיה, משרדים, שירותים, מסחר , מלאכה וחקלאות; הוראה זו באה להוסיף על כל הנחה מארנונה שזכאי לה מחזיק על פי כל דין. (ז) אוצר המדינה ישפה את הרשויות המקומיות האמורות בסעיף קטן (ו) בשל ההנחה כאמור באותו סעיף קטן, בהתאם לכללים שיקבעו שר הפנים ושר האוצר."
בועז סופר:
אנחנו כמשרד האוצר מאשרים, למעט העניין הזה שזה לא יהיה בחקיקה.
תושבת שדרות:
לפני שנה הם נתנו לנו 50% הנחה בארנונה, אבל יום אחד הם החליטו שמורידים את זה ל25%. כשנפלו קאסמים הם היו בהלם. לפי מה הם ייקבעו? לפי 4 קאסמים? לפי 3 קאסמים?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
נחזיר את זה ל50%. אנחנו נדון בשאלה אם זה יהיה בחקיקה או בתקנות.
אלי אפללו:
הדבר החשוב הוא שזה יהיה בחקיקה. תקנות משנים כל הזמן. למה שזה לא יהיה בחקיקה? מה הפחד?
אבי:
אנחנו נמצאים במצב של אי ודאות. אם זה יהיה בתקנה אני לא אוכל לתכנן. אני לא יכול לתכנן את העסק שלי חודש קדימה או שעה קדימה כי אני לא יודע אם יפלו מספיק קאסמים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זה לא תלוי קאסמים. אתה בכל מקרה תקבל 50% רטרואקטיבי מ1 בינואר. השאלה אם זה יהיה בחוק, בתקנות או במנגנון מיוחד.
אורית נוקד:
אני רוצה להכניס הסתייגות שאם זה יורד אני רוצה להכניס את זה.
אלון:
אני זוכר את האוצר בנושא מיגון בתי הספר. ישבתם והתקמצנתם. על פי החלטת בג"ץ אתם צריכים לתת היום חצי מיליארד שקל. עכשיו אתם מתנגדים להנחה בארנונה, אתם מתנגדים לעניין של המענקים, אבל בעוד שנתיים תצטרכו לזרוק מאות מיליוני שקלים ולא יהיו תושבים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הם לא מתנגדים לארנונה.
אלון:
אנחנו מרגישים כמו מקבצי נדבות. לא מתאים לנו להיות כאלה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
חבל שאתה מרגיש כך. בינתיים לא ירד כלום מהחוק.
יהודה שגב:
אני רוצה להתחיל עם הארנונה ולעבור בקצרה על יתר הסעיפים. הארנונה מחייבת תקנה באישור שר הפנים ושר האוצר. שר הפנים, שהוא היום שר האוצר, מתנגד לחקיקה הזאת, מתנגד לתקנה הזאת, הוא לה הסכים לחתום עליה. אני לא יודע מתי הוא יסכים לחתום עליה. אני לא יודע מתי זה יהיה. האוצר פירק לכם את הצעת החוק, כי את הארנונה הוא רוצה בתקנות, את קרן הסיוע להלוואות הוא לא מסכים, את החינוך ואת הדיור הוא לא מסכים. הדבר היחיד שהם מסכימים לו זה 5 מיליון להכשרות מקצועיות. אני ממליץ לכם להעביר את זה כמו שזה.
דלית:
תקנות כאלו הותקנו כבר בעבר. אין כוונה להסדיר משהו שמוסדר היום בתקנות בחקיקה ראשית.
גדי אייזנריך:
אנחנו מבקשים שיפוי מהאוצר.
חיים אורון:
זה יהיה תיקון בחוק.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני לא חייב לקבוע בחוק שמשרד האוצר יזרים כספים למשרד הפנים. שיסדירו את זה ביניהם.
חיים אורון:
נניח שהעלות הזאת למועצה המקומית ולמועצות האזוריות היא 30 מיליון שקלים. הוא אומר שנגמר לו הכסף.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לא מעניין אותי מי ישפה את הרשות המקומית.
חיים אורון:
אותי מעניין.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לא מעניין אותי מי ישפה את שדרות, העיקר שישפו אותה.
חיים אורון:
לא נכון. אני חושב שלעזור לנכה א' על חשבון נכה ב' זאת שערורייה. כשאנחנו נותנים הטבה לאדם אחד ולא דואגים שהיא לא תרד מאדם אחר זה לא בסדר. זה מה שקרה בהרבה חוקים פה. זה קרה בקו העימות בצפון כשאמרו שלא יישאר לאחרים. אם מתכוונים ברצינות אז צודק זה ממשרד הפנים, צודק זה ממשרד החינוך, צודק זה ממשרד העבודה והרווחה. אם רוצים לתת הטבה - ואני בעד ההטבות האלו - חייב להיות ברור שזה מעבר לתקציב שהיה בשנה שבה היה יותר כסף.
ראובן ריבלין:
יש היגיון בחוק הזה. ההיגיון אומר שהמדינה נותנת לאזור מסוים סיוע. המדינה זה תקציב המדינה. הסיוע הוא מעבר לכל סיוע אחר שניתן במהלך עניינים רגיל. אתה כותב שיהיה שחרור מארנונה. יבוא השר ויכתוב שתושבי שדרות משוחררים מארנונה. הם לא ישלמו ארנונה כי החוק קובע, הצו יקבע או התקנה, אבל הרשות המקומית לא תוכל לתת להם שירותים כי הם לא משלמים ארנונה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתה רוצה לכתוב שהאוצר ישפה את משרד הפנים?
ראובן ריבלין:
חשוב שזה ייאמר. אם אנחנו מחליטים לתת סיוע לאזור, הסיוע הוא מעבר לכל דבר אחר. צריך להיות ברור מאליו שכל רשות, אם זה משרד המסחר והתעשייה, משרד החינוך, משרד הפנים, מקבלת שיפוי.
קריאה:
הנושא הזה היה מוסדר בחקיקה הקודמת. עבר כסף מהאוצר למשרד הפנים. חייבים את הדבר הזה לעשות.
שגית אפיק:
מה שהיה בחקיקה הקודמת היה בתקנות ההסדרים, לא בחקיקה ראשית. היום ההנחות מארנונה קבועות בתקנות ההסדרים. גם ההנחה של 50% שניתנה לשדרות בשנת 2005 ובשנת 2006 נעשתה דרך תקנות ההסדרים. זה המקום היותר נכון לקבוע את ההנחה הזאת.
13. שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זה באישור ועדת הכספים.
שגית אפיק:
14(א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), הוראות חוק זה יחולו לתקופה של 12 חודשים מיום תחילתו של חוק זה ; שר האוצר , באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאאיך את תחולתו של החוק לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 12 חודשים. (ב) סעיפים אלה יחולו בשנת הכספים 2007 ו2008: (1) סעיף 11 לפקודת מס הכנסה כנוסחו בסעיף 9 לחוק זה; (2) סעיף 12 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992, כנוסחו בסעיף 12 לחוק זה.
שי חרמש:
תחולת החוק היא לא מיום תחילתו אלא מ1 לינואר 2007 עד 31 לדצמבר 2007.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מחר תהיה הצבעה בנוכחות חברי הכנסת בלבד. אני בטוח שהצעת החוק הזאת תהיה בנוסח אופטימאלי שאנחנו ואתם נהיה מרוצים.
הישיבה ננעלה בשעה 12:50