פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 867 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ו' באדר התשפ"ו (23 בפברואר 2026), שעה 13:00 סדר היום: פעילות מנהלת תקומה ומנהלת שיקום הצפון נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר אלי דלל – מ"מ היו"ר ולדימיר בליאק אורי מקלב עודד פורר אורית פרקש הכהן מוזמנים: השר במשרד האוצר זאב אלקין אביעד פרידמן – ראש מנהלת תקומה, משרד האוצר אורי יחזקאלי – רמ"ט מנהלת תקומה, משרד האוצר אולגה בכשי – סמנכ"לית תקציבים, משרד האוצר נועה שוקרון – רכזת פנים באגף תקציבים, משרד האוצר נטלי ברודנר מור – משנה למנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון יריב גסר – המשנה למנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות נעה דוד – תנועת עתיד לעוטף ייעוץ משפטי: אמתי כהן מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: ירון קוונשטוק רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פעילות מנהלת תקומה ומנהלת שיקום הצפון << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, אדוני השר. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, תודה רבה גם על ההזמנה. אנחנו התבקשנו לתת סקירה, כמובן עם דגש תקציבי, כי אנחנו כאן בוועדת כספים, על שתי החזיתות של הפעילות שלנו, גם על הדרום וגם על הצפון, מה כבר מומש ומה הכיוונים להמשך, כולל כמובן עם הדגש על השנה הקרובה, למרות שבשונה ממשרד ממשלתי רגיל, כדאי כל הזמן לזכור שאנחנו עובדים בתוכניות חומש. עצם הכותרת של החלק הזה של המצגת אני חושב שהוא למעשה משקף מאוד נכון איפה אנחנו נמצאים, גם בדרום וגם בצפון. התפיסה הבסיסית של כל הפעילות של המדינה בתחום הזה הייתה: לא מסתפקים בשיקום. זה, אגב, על סמך ניסיון שנצבר גם במקומות אחרים שהייתה פגיעה קשה ואסונות. אם אתה רוצה רק לשקם מה שהיה, אתה לא מצליח להביא את זה למקום הזה. אם מקום עבר פגיעה קשה כזאת או אחרת, בעקבות מלחמה או בעקבות אסון טבע, הדרך לשקם אותו זה דווקא לפתח אותו קדימה. לשים חזון של פיתוח ולא רק שיקום. לכן, למרות שאני פורמלית נחשב שר שאחראי על השיקום, אני כל הזמן מדגיש: התפקיד שלי זה גם פיתוח ולא שיקום. ועכשיו אנחנו בדיוק נמצאים באיזשהו שלב קו פרשת המים של המעבר. בדרום כבר מזמן יחסית, ובצפון אנחנו מתחילים את זה עכשיו, שאנחנו כבר עוסקים לא רק בשיקום וחזרת התושבים, אלא עוסקים בפיתוח וצמיחה. ולכן הכותרת הזאת משיקום לצמיחה היא באמת משקפת איפה שאנחנו נמצאים. (הצגת מצגת) אנחנו נתחיל עם הדרום. זאת תמונת המצב: דרום – תחום האחריות שלנו זה חבל תקומה, מה שפעם קראו לו עוטף עזה, שבעה ק"מ מהגבול, חמש רשויות מקומיות – העיר שדרות וארבע מועצות אזוריות, 47 יישובים. 62,000 תושבים בתחילת המלחמה. זה מספר שכדאי לזכור, כי אנחנו עוד נתייחס אליו. המשמעות של הפגיעה, אתם רואים את זה כאן למטה, זה 62,000 איש מפונים – כל החבל פונה בלי יוצא מן הכלל – 525 מבנים הרוסים, יותר מ-2,500 מבנים עם נזק, רק כדי שנבין את ההיקפים. והמספרים מאוד קשים: 23 יישובים שנחדרו, 288 יתומים בחבל, 259 נרצחים בחבל ו-112 איש חטופים. זאת אומרת, כשאתה רואה מה אחוז של החטופים מהחבל מתוך כלל החטופים, זה לא מפתיע לאור כל מה שקרה, אבל צריך להבין, כשאתה שם את המספרים האלה, כולם מבינים מה עוצמת הפגיעה שחבל תקומה חווה בעקבות 7 באוקטובר. כרגע זו תמונת מצב שנתיים מתחילת המלחמה. בכוונה התייחסנו לתאריך הזה, 7 באוקטובר, איפה היינו שנתיים אחרי המלחמה. קודם כול אולי המספר הכי משמעותי הוא בפינה השמאלית – מעל ל-3,000 תושבים חדשים בחבל. אגב, רובם בשדרות. זאת אומרת שחבל תקומה היום הוא יותר גדול ממה שהוא היה בתחילת המלחמה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וכמה בשדרות מתוך 3,000? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני חושב שהרוב, שני שליש, לדעתי, אם לא יותר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שני שליש? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> משהו כזה. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> אפילו יותר. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אבל זה מספר שהוא בעצמו כבר משקף את מה שאמרתי קודם, שאנחנו כבר עוברים משלב שיקום לשלב של צמיחה, שיש בחבל הזה יותר תושבים ממה שהיו בתחילת המלחמה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל חלק מזה בגלל הבינוי שהיה בשדרות. היו תהליכי בינוי מוגברים מאוד שאפשרו - - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ברור. אם אתם רוצים, אני אשתף אתכם בחוויה אישית. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ששר השיכון הקודם - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> של שר השיכון הקודם. ב-1 בספטמבר הזמין אותי ראש עיריית שדרות, אמר: תבוא לפתוח אצלי בית ספר חדש. באתי. אני יורד מהאוטו, המקום נראה לי מוכר, למרות שלא נראה לי שהייתי שם. אני שואל את ראש העיר: מאיפה אני מכיר את המקום? הוא אומר: מאוד פשוט, אתה ואני עמדנו פה בסיור ראשון שלך שעשית כשר השיכון, שום דבר מזה לא היה, לא בתים ולא בית הספר, ודיברנו על פרויקט גדול של תכנן ובנה כאן בשדרות, ועוד דיברנו איפה יהיה בית הספר ומה חסר וכו' וכו', לכן אתה זוכר את הפינה, אבל היא נראתה אחרת לגמרי. מאז שהיית פה, הינה בית ספר והינה הבתים, ו-800 משפחות ראשונות הולכות להתאכלס אחרי החגים. זה היה ה-1 בספטמבר, הם כבר התאכלסו. הסיפור הזה נותן לך הדגמה של - - - << מנהל >> (היו"ר אלי דלל, 13:12) << מנהל >> << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> 800 משפחות זה בערך 3,000 תושבים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כן. הם עוד לא נספרים פה, כי הם התאכלסו אחרי החגים, זה 7 באוקטובר. עוד מספר מאוד משמעותי שגם כן משדר את האופטימיות: פתחנו את שנת הלימודים עם 2,000 תלמידים יותר ממה שהיינו בשנת 2023 בחבל. זה גם אומר הרבה. שלא רק שתושבים חוזרים ולא רק שתושבים חדשים מגיעים, אלא זה אומר שמגיעות משפחות עם ילדים, וזה גם סימן מאוד מאוד חשוב להתאוששות של החבל. << דובר >> היו"ר אלי דלל: << דובר >> יש לכם גם ניתוח של התלמידים? זאת אומרת, באיזה גילאים? יש תלמידים קטנים יותר? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בוודאי. זה לא אצלי פה, אבל משרד החינוך כאן, לאלונה בטח יש. << דובר >> היו"ר אלי דלל: << דובר >> כי נתון כזה הוא גם מאוד חשוב, לראות שיש פה גם זוגות צעירים עם ילדים קטנים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ברור שיש. אם יש לך 2,000 ילדים יותר במערכת החינוך, אז זה אומר שזוגות צעירים הם מרכיב מאוד מאוד חשוב, גם באלה שחוזרים הביתה וגם באלה שהם מצטרפים חדשים לחבל. עוד כמה נתונים מתמונת המצב הזאת: אחוזי חזרה – כי כשאנחנו אומרים שיש 3,000 איש יותר, בפועל זה אומר שהגיעו יותר משפחות חדשות מ-3,000, כי אין מאה אחוז חזרה, אין דבר כזה, בטח אחרי אירוע כזה. אבל גם אחוזי החזרה הם מאוד מאוד גבוהים. הם מעל 90% אחוזי חזרה באותם - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש יותר מ-3,000 חדשים אתה מתכוון. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ברור. כי אני צריך להשלים את הפער של אלה שלא חזרו, ואז על זה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז שאלה נגדית: כמה לא חזרו? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הינה, יש פה נתון: מעל 90% חזרה, שזה אחוז מאוד מאוד גבוה. הוא היה 95%, חזרו כמה יישובים קשים אז הוא טיפה ירד. נדמה לי שהוא עומד על 93% כרגע, משהו כזה, כי כשאתה מחזיר יישובים קשים, אז כמובן זה משפיע לך על הממוצע, כי היישובים שנפגעו יותר, אחוזי החזרה שם יותר נמוכים. << דובר >> היו"ר אלי דלל: << דובר >> מה השוני בעצם בין שדרות, נניח, וקריית שמונה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> נגיע לזה. נגיע לצפון, אני אציין את ההבדלים. מבחינת החזרה, כמעט כל היישובים חזרו. נשארו חמישה יישובים שהם בין הנפגעים ביותר, שמתוכם ארבעה, נדמה לי – אביעד, אם אני לא טועה – צריכים לחזור במהלך קצת יותר מחצי שנה הקרובה. << דובר >> אביעד פרידמן: << דובר >> שניים מהם ב-1 ביולי; כפר עזה באוגוסט, לפני שנת הלימודים, לכל המאוחר בספטמבר, השנה זה ביחד עם החגים; ובארי עד סוף שנת 2026. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זאת אומרת שעד סוף שנת 2026 יישאר רק יישוב אחד לשנת 2027. זה אירוע מאוד מיוחד. ניר עוז – הוא גם נפגע מאוד, וגם התחיל את כל התהליך שנה מאוחר מכולם, בגלל תפיסת עולם שהייתה שם, שהם רצו להתאבל לפני שהם מתחילים מהלכים מול המדינה. אז לכן תמיד בכל לוחות הזמנים הוא היה האחרון שחתם הסכם עם המדינה, והוא גם יהיה האחרון שיחזור. למרות שתהליך החזרה לניר עוז כבר התחיל עכשיו. זאת אומרת שיש מוסד לימודי שנכנס לשם. זאת אומרת שהחיים מתחילים לחזור לניר עוז בלי לחכות לחזרה השלמה של היישוב. השקף הזה למעשה מבטא את מה שאמרתי בפתיחה. זה העיקרון, שאם אתה רוצה לחזור,Build Back Better. זאת אומרת שהמטרה היא שאתה בונה מציאות יותר טובה ממה שהייתה, גם מבחינת החזון וגם מבחינת הביצוע. וזה נכון על כל התחומים. אתם רואים פה במעגל הזה את כל התחומים שבהם אנחנו צריכים לגעת – גם כלכלה, גם תעסוקה, עסקים, דיור, חקלאות, תיירות – כי שני הענפים רלוונטיים לחבל – בניית הקהילה, וכמובן חינוך, בריאות ורווחה, מה שצריך ללוות את זה. אנחנו חייבים לעסוק כל הזמן בכל המעגל הזה. החזון של מינהלת תקומה, ומילת המפתח זו המילה הראשונה בחזון הזה: הכפלה. שמנו לעצמנו יעד מאוד מאוד שאפתני, להכפיל את אוכלוסיית החבל מ-60,000 ל-120,000 תושבים עשור מתחילת המלחמה, שזה אומר 7.5 שנים מהיום, לצורך העניין. זה קצב גידול מאוד לא אופייני למדינת ישראל. זה קצב גידול לא אופייני לחבל הזה, למרות שהוא התפתח יפה ובקצב מהיר עוד לפני המלחמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי אוכלוסיית היעד? צעירים? יש לכם איזה משהו שבניתם? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כולם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל כשאנחנו מביאים אנשים ותיקים, אז אני יודע שצריך לסדר להם מועדונים לוותיקים יותר. כשאני מביא צעירים אני צריך מוסדות - - - << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> הרוב הגדול יהיה משפחות צעירות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> צעירים. ותיקים לא זזים כבר במספרים כאלה. כשאתה מביא משפחות שהם לא גידול דמוגרפי טבעי, אז אתה מביא משפחות צעירות בדרך כלל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשרואים, למשל, את העלייה, חשבתם לעודד שיבואו גם לשם? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בוודאי. יש גם תוכניות לעידוד העלייה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בשנה האחרונה יש יותר ירידה מעלייה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא שם, לא בחבל הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אולי אפשר להחזיר את היורדים? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר לנסות. << דובר >> נעה דוד: << דובר >> יש התאמה גם לתשתיות? אם אנחנו מביאים יותר צעירים אנחנו צריכים לתת להם דיור - - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בוודאי. אנחנו תכף נדבר במה זה כרוך ולאן זה מביא אותנו. אבל בסוף זה יעד על. כמובן, כמו שאתם רואים כאן, הכפלה של תושבי חבל תקומה בתוך עשור בחבל, תוך חיזוק תחושת הביטחון ושמירה על צביון הקהילות. זו נקודה מאוד מאוד חשובה. אנחנו לא שוברים קהילות. לכל קהילה יש צביון משלה, לא מנסים להשתלט לה על הצביון. גם אם מדובר על גידול דמוגרפי מהיר נותנים לה מעורבות, למעשה אם זה יישובים, מושבים או קיבוצים, מי מגיע ואיך מגיע. וכל הפסיפס הזה שהיה בחבל לפני המלחמה, אנחנו רוצים לשמר אותו, ורק להגדיל אותו בצורה משמעותית. וכמובן, קידום שגשוג חברתי כלכלי, כי בסוף אנשים יבואו רק למקום שירגישו טוב. זה למעשה משקף את תחומי הפעילות העיקריים של מינהלת תקומה. מטרת העל – עד 120. אתם רואים, זה כאילו הביטוי המילולי בברכה היהודית הידועה של המטרה שלנו, להגיע ל-120,000 תושבים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> תרתי משמע. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כן, בהחלט. זה מתפרס על שלוש רגליים: הרגל האחת זו רגל של צמיחה דמוגרפית. קודם כול חזרה. אמרתי, זה שלב שכמעט סיימנו אותו, יש עוד חמישה יישובים שצריך לסיים אותם. וצמיחה דמוגרפית. כמובן, שימור וחיזוק אוכלוסייה צעירה בקהילות. זה חלק מהתשובה לך, חבר הכנסת ינון אזולאי, על הקיימים, שאנחנו רוצים לשמר אותם בפנים כדי שהם יישארו בחבל ולא יעזבו למרכז. וכמובן הבאה של אוכלוסיות חדשות, תוך שימור וחיזוק של תפיסה קהילתית. הרגל השנייה, הרגל הכלכלית. הגדלת תעסוקה והכנסה, הגדלת פדיון של עסקים מקומיים ומשיכת עסקים חדשים, שיפור האוריינות הדיגיטלית של התושבים והרשויות המקומיות. אני אגיד בסוגריים, אני לא נכנס כאן, אבל לכל אחת מהכותרות האלה יש יעדים מספריים ששמנו לעצמנו במסגרת תוכנית אסטרטגית חדשה שעבדנו עליה במהלך השנה הזאת, ואנחנו מודדים את עצמנו בעמידה ביעדים. אנחנו בדיוק עכשיו בתהליך, התחלנו אותו במהלך שנת 2025. שמנו יעדים לשנת 2025, אנחנו עכשיו בדיונים בהנהלת המינהלת, איך אנחנו ביצוע מול יעדים. יש יעדים שעברנו אותם, יש יעדים שלא עמדנו בהם. ואז אנחנו מסתכלים מה אנחנו צריכים לתקן, למה לא עמדנו בדיוק ביעד, איפה הבעיות. זה מאפשר לנו לעבוד בצורה הרבה יותר מסודרת, כשאנחנו על כל דבר שמים יעד כמותי. היו הרבה ויכוחים סביב היעדים האלה בתוך התהליך, גם היה הרבה חוסר ודאות כששמנו לעצמנו יעדים. לקחנו הימורים וסיכונים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חייב להגיד לך שאת הגדלת התעסוקה אני מבין יותר מהגדלת ההכנסה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> באיזה מובן? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בתור יעד. איך תגדיל הכנסה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> איזה סוג עסקים אני מביא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו בדיוק השאלה שאני רציתי לשאול, איזה סוג עסקים אתה מכוון אליהם. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לצורך העניין, אם אני מביא הייטק לשדרות היום, אני אגדיל את ההכנסה הממוצעת שם מרא, אני בטוח בזה. אם אני מעודד פרויקטים עם הכנסה יותר מהממוצע, אז אני אגדיל את ההכנסה הממוצעת. זה נכון שזה תוצאתי, אבל בסוף זה שאלה איפה אני אעשה דגשים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסוף זו נגזרת של דברים אחרים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> האם אני, כשפת חלק מחברי הכנסת פה בבניין, מביא מפעל טקסטיל או שאני מביא דברים אחרים? << דובר >> היו"ר אלי דלל: << דובר >> אבל האמת היא שהנקודה הזאת היא הכי חשובה, כי אנשים בדרך כלל הולכים בעקבות העבודה שלהם. אדוני השר, הנקודה הזאת של קידום ושגשוג כלכלי ותעסוקה אולי זה הדבר החשוב ביותר, כי ברגע שבן אדם מוצא תעסוקה הוא גם הולך לשם. ואני אומר את זה מתוך ניסיון. זה לא משנה איפה אתה רוצה לגור, אבל בנושא של תעסוקה אתה הולך אחרי התעסוקה. השאלה: התוכנית הזאת היא נעשתה עם משרד הכלכלה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> עם כל המשרדים האלה, כי יש בזה לא מעט הוצאה כספית של הממשלה, שהיא צריכה קודם להוציא, להשקיע, ואחר כך כמובן זה ייתן פלטפורמה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> היא נעשתה עם המשרדים, אבל מקור ההשקעה הוא כספי התוכנית. אנחנו משתמשים במקצועיות של המשרדים ובידע המקצועי שלהם, אבל בסוף מקור ההשקעה היא התוכנית עצמה. כשדיברתי על שלוש הרגליים זה באמת זה, כי כדי להביא אוכלוסייה אתה צריך דירות. אין דירות, אנשים לא יבואו. אז אתה צריך לבנות. מצד שני, אם לא תהיה תעסוקה ולא תהיה צמיחה כלכלית, אנשים לא יבואו. ומצד שלישי, אם לא יהיו שירותים ברמה הנורמלית – חינוך, בריאות – גם אנשים לא יבואו. זאת אומרת שאתה חייב לענות פה על שלושת הדברים הבסיסיים. << דובר >> נעה דוד: << דובר >> השר, דיברת מקודם על יעדים. איפה אנחנו יכולים לראות אותם? << דובר >> אביעד פרידמן: << דובר >> היעדים נמצאים במצגת באתר של המינהלת. את העמידה ואת המספרים של 2025 עוד לא פרסמנו, אנחנו בתוך תהליכי עיבוד. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אנחנו נסיים לנתח אותם, נפרסם אותם. << דובר >> נעה דוד: << דובר >> יש תאריך שנוכל לראות אותם? << דובר >> אביעד פרידמן: << דובר >> אני מניח, כמו תמיד, עד סוף הרבעון הראשון נראה את הדברים. יש שם ניתוחים. אני מניח שבכנס המשותף השנתי נוכל להציג אותם. << דובר >> היו"ר אלי דלל: << דובר >> בוא ניתן לשר להשלים, בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אבל היעדים מופיעים באתר. זה דווקא חלק מתהליך - - - << דובר >> נעה דוד: << דובר >> אבל אנחנו רוצים לראות קצת יותר קונקרטי. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, היעדים נמצאים באתר מאוד קונקרטית. << דובר >> נעה דוד: << דובר >> הפירוט לשנת 2026. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הביצוע ב-2025 את רוצה לראות? << דובר >> נעה דוד: << דובר >> נכון, וגם את התוכנית ל-2026. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, היעדים, לדעתי, מחולקים שנתית באתר, לא? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> כן. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אז הרגל השנייה, כמו שאמרתי, קידום ושגשוג כלכלי. והרגל השלישית – שיפור איכות החיים. זה חיזוק החוסן האישי, שימור וחיזוק איתנות הרשויות וההנגשה הדיגיטלית, הגדלת זמינות השירות וכו'. עכשיו כסף. לשם זה באנו. קודם כול, זו תמונה תקציבית, מה הכסף שהוא חויב. לאו דווקא תמיד בוצע, כי לפעמים זה קול קורא שמתבצע אחר כך, כמו שאתם מכירים, אבל כסף שחויב עד דצמבר 2025. אם סך התקציב שלנו בתקומה היה 17.5 מיליארד שקל – זה התחיל מ-19 מיליארד; ירדו 200 מיליון למה שקרוי ועדת אביעד כהן, לוועדה של ביטוח לאומי שנתנה סיוע לתושבים של החבל שנפגעו; ירדו מיליארד שקל לטובת החלטה העוטף של העוטף, ההחלטות על נתיבות, אופקים ואשקלון ויישובים כפריים שבסביבה; וירדו 300 מיליון שקל לטובת מימון של החלטה על עדיפות לאומית לחבל הזה לשנתיים הקרובות, שלמעשה הסתיימו בסוף שנת 2026 לשנים 2026-2025. אז נשאר 17.5 מיליארד. מתוך 17.5 מיליארד שקל, 11.6 מיליארד כבר חויבו, אתם יכולים לראות את העוגה למה – כמעט 43% הלך לבינוי דיור ותשתיות. גם השיקום הפיזי נעשה בדרום באמצעות כספים שהמינהלת העמידה ליישובים. זאת אומרת, שזה לא הלך עם מס רכוש, מס רכוש התחשבן אחר כך עם המינהלת. זה מה שאפשר לעשות שיקום למעשה בהיקפים שונים לחלוטין ממה שקובע חוק מס רכוש. בממוצע, נדמה לי, אחת לארבע. זאת אומרת, מול מה שמגיע לפי החוק לבין מה שבאמת הושקע בשיקום הפיזי. אז זה חלק גדול מאוד מהתקציבים האלה. וגם אתרים זמניים, במיוחד יישובים כפריים, שהיה ברור שהם יצטרכו לחכות זמן עד שישוקמו היישובים, הוקמו אתרים זמניים. זה גם כמובן השקעה כספית משמעותית. שיבה הביתה – 12%; אדם וקהילה – 21.5%, שזה כולל כל התחומים, קודם כול חינוך, בריאות, רווחה, עבודה בקהילה, עבודה עם צעירים וכן הלאה. ביטחון – בדרום, בשונה מהצפון, תקומה גם השקיעה דרך משרד הביטחון במרכיבי ביטחון של היישובים ובנושאים האלה. חקלאות – 5.3%, כי זה תחום מאוד מאוד מובהק בחבל בעסקים. אתם יכולים לראות שהשקעה בכל העסקים – כלכלה, עסקים ותעסוקה – 5.1%, ובחקלאות 5.3%. זה מלמד מה המרכזיות של התחום הזה ביישובים הכפריים בחבל. הפאי השני זה הסתכלות קדימה, משנת 2026 עד לסיום מתוכנן של פעילות המנהלת בשנת 2028. נשארו לנו עוד שלוש שנים. יתרת התקציב שנשארה זה 5.9 מיליארד שקל, כמעט 6 מיליארד. והינה החלוקה המתוכננת של זה בין התחומים. אתם רואים שהדגשים משתנים פה – בינוי ודיור יורד; אדם וקהילה עולה; כלכלה ועסקים עולים משמעותית, כי פה אנחנו מדברים כבר לא רק על צילום מצב של מה שיש בחבל אלא על עולם חדש שאנחנו רוצים ליצור, כמו למשל פארק הייטק בשדרות ועוד ועוד. אז לכן המשקל הזה מתהפך. אם אתם משווים את הפאי הזה לפאי הקודם, אתם רואים שכשמסתכלים על הצמיחה ושלוש השנים הבאות משתנים הדגשים בפעילות שלנו. << דובר >> היו"ר אלי דלל: << דובר >> האם יש משהו שקשור לאקדמיה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כן, בוודאי. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> איפה הוא נמצא? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בתוך אדם וקהילה באופן כללי. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> למרות שהוא עסקים, כלכלה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> הוא קשור גם לכלכלה, ברור. זה בתווך. יש השקעה משמעותית בספיר, במיוחד בתחומים כמו הנדסה ועוד. אנחנו גם מקדמים מהלך למעשה של כניסה של ספיר לתוך שדרות. זאת אומרת, שהקמפוס החדש שהולכים לבנות הוא בשטח של העיר שדרות, וזה מחבר את העיר לאקדמיה שיש שם. << דובר >> היו"ר אלי דלל: << דובר >> שאלה נוספת: הייתה חשיבה לקרוא למרכז ספיר אוניברסיטה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בשלב הזה לא. רגולטורית אני לא רואה לזה כרגע פוטנציאל. << דובר >> היו"ר אלי דלל: << דובר >> כי יש נקודה של להביא סטודנטים, כי יש הבדל בין שכר לימוד - - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, אין הבדל. זו מכללה ציבורית, לכן מבחינה זאת אין הבדל בין שכר לימוד באוניברסיטה לבין שכר לימוד שם במכללה. זו לא מכללה פרטית. אבל מבחינה רגולטורית וכמות המקצועות, אני עוד לא רואה תהליך שיכול להביא את זה לאוניברסיטה, בשונה ממה שתראו בצפון. יש גם את אוניברסיטת באר שבע מאוד קרובה לזה, אני לא חושב שמל"ג ירצו לקדם שם אוניברסיטה בשלב הזה. בעתיד נראה. אבל כרגע המטרה היא להגדיל משמעותית את ספיר, במיוחד במקצועות יישומיים, כמו מחשבים והנדסה, כדי לתת מענה של כוח אדם לצורך הזה של החבל לקלוט מתחומים שבעבר היו פחות נוכחים בו, כמו למשל תחום ההייטק. אתם יכולים לראות פה גם תמונה של חלוקה תקציבית לפי שנים. כמובן, שנת 2024 הייתה השנה הכי דרמטית מבחינה תקציבית, כי בתוכה גם היו צריכים לייצר אתרים זמניים וגם לשקם בסופו של דבר את כל כספי השיקום. << מנהל >> (היו"ר ינון אזולאי, 13:30) << מנהל >> << דובר >> נעה דוד: << דובר >> לשקם את כספי השיקום? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, היינו צריכים מצד אחד להקצות כסף לאתרים זמניים, כי 2024 זו השנה שהם נבנו. מצד שני, 2024 זו השנה העיקרית שבה הוקצו כספי שיקום, כי באמת רוב מלאכת השיקום נעשתה, לפחות הקצאת הכסף נעשתה בשנת 2024. ולכן הסכום שאתם רואים פה, כמעט 7 מיליארד שקל, שנת 2024 היא שנה חריגה בהיקפים של הביצוע הכספי, ומאז שנת 2525 אנחנו בסדר גודל של בין 3 ל-3.5 מיליארד שקל באיזשהו גרף יורד באופן טבעי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, מה זה האחוזים? אחוזים זה מנוצל? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אחוזים זה ניצול מסך תקציב התקומה. זאת אומרת שאת עולה פה. זה המצטבר. לצורך העניין, בסוף שנת 2025 הגענו ל-66%, בסוף שנת 2026 נגיע ל-85% מתוך 17.5 מיליארד המקורי. << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> אגב, זה לפי התוכנית שלכם? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כן, זו התוכנית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתם עומדים ביעדים? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אתה רואה פה כרגע את התוכנית. << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> כי אמרת שיש דברים - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מקווה. כרגע אתה ב-66%. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כרגע אני ב-66%, וכרגע אני יכול להגיד שבשנת 2025 הניצול התקציבי שלנו, מספר שהוא כמעט בלתי יאומן – אני אתן כבוד לאביעד, כי זו עבודה שלו ושל הצוות –– אביעד, כמה ניצלתם באחוזים? << דובר >> אביעד פרידמן: << דובר >> בעזרת כל היושבים פה בחדר, כולל נועה ואנשים אחרים, ניצלנו 99.998% מהכסף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה זה 66%? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מסך התקציב לכל השנים, תוכנית החומש. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה מסך התקציב. יש לך תוכנית חומש 17.5 מיליארד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אה. זה לא שנתי. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, זה לא שנתי. זאת אומרת שאחוז הניצול השנתי, גם בגלל הגמישות שבאמת אגף התקציבים מאוד מאוד עזר לנו בתהליך הזה, הגענו - - - << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> דבר שלא אופייני לו, אגב. אתה לא חייב להגיד את זה, אני אמרתי. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> היא אפילו לא שמעה. << דובר >> אביעד פרידמן: << דובר >> נותנים לה מחמאות, היא אפילו לא מקשיבה. << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> נתנו לך מחמאות, שזה דבר שלא אופייני לכם ובאמת עשיתם את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא חיכה שלא תקשיבי ואז הוא עשה את זה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אנחנו מנסים כבר חמש דקות להחמיא לך ואת לא איתנו. סתם שורפים את זה. << דובר >> אביעד פרידמן: << דובר >> נפלת עלינו ביום טוב. אנחנו מעתירים עלייך מחמאות ואת מתעלמת. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> היא פשוט רגילה שתמיד מחמיאים לה פה בבניין הזה. << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> במיוחד בוועדת הכספים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אז עד כאן תקומה. אני עובר לצפון, ואז תוכלו לשאול אותנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מצפון תיפתח הטובה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לפני שאנחנו צוללים לתוך המצגת אני אגיד כמה מאפיינים שבהם, נדמה לי, חבר הכנסת דלל שאל אותי: במה הצפון שונה מהדרום? אז יש כמה מאפיינים כלליים שכדאי לשים אותם כאן על השולחן: אחד, תהליך חזרת התושבים בצפון התחיל שנה יותר מאוחר מהדרום. יש לזה שתי משמעויות: אחת, אנחנו בשלב הרבה יותר מקדמי של התהליך; שתיים, הפינוי היה הרבה יותר ארוך, ואז כמובן לפינוי הרבה יותר ארוך יש משמעויות – אנשים מכים שורשים, הרבה יותר קשה להחזיר אותם, מוצאים עבודה, ילדים כבר נקלטים במוסדות חינוך. זאת אומרת שזה אירוע שונה. מצד אחד, הצפון לא חווה, ברוך השם, טראומה בסדר הגודל הזה של הדרום שאיתה פתחנו; מצד שני, הניתוק מהבית היה הרבה יותר ארוך, מה שמקשה - - - << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> גם אנשים גילו דברים אחרים שלא היו רגילים להם. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בהקשר הזה אני מצטט שתי אמירות שנחרטו בזיכרוני משיחות עם תושבים: אחת, אמר לי אחד מהקיבוצניקים בגליל העליון: לפני הפינוי היינו בטוחים שהחינוך אצלנו הכי טוב בארץ, ואז גילינו שיש את חיפה ותפיסות העולם שלנו השתנו. ואמירה אחרת של תושב קריית שמונה שאמר לי: פתאום הבנתי מה זה לגור בעיר עם קולנוע. << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> אבל אני אגיד לך משהו שאני חושב, דווקא מהמקום הזה שאם תיקח את קריית שמונה מול חיפה, אני חושב שלתושבים שם יש רוגע יותר מיוחד בימים הטובים שלהם. כי אתה יודע, כשבן אדם חי בתוך המקום שלו, ברוגע שלו, לא בעיר תעשייתית וכל היום תזוזה, וכולם הולכים ורצים. יצא לי כמה פעמים לבקר באופקים, ואתה נכנס שם לעיר הזאת, אתה נכנס למשהו רגוע יותר. אתה יכול להיות בשיא הלחץ, פתאום אתה מקבל איזה שהוא ברקס – רגע, רק שנייה, פתאום אתה נכנס לתוך האווירה, אתה אומר: רגע, איפה האנשים? והכול מלא, והכול ברוגע. אני אומר: לא תמיד העיר הסואנת היא העיר הטובה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני לא אמרתי שהעיר הסואנת היא העיר הטובה. << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> יש לי, למשל, משפחה שגרים בשומרה, וכשעזבו את שומרה לתוך עיר, בהתחלה באמת הם חשבו שאולי זה משהו אחר, אבל כשיכלו לחזור הם חזרו מייד, למרות שהילדים שלהם מחוץ. זה אנשים שעדיין כנראה מחוברים למקום הזה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, תכף תראו, חזרו הרבה מאוד אנשים. אבל כששואלים אותי מה האתגר, בכל זאת פינוי ארוך הוא אתגר. זה דבר אחד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חד וחלק. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> האתגר השני בצפון שלא היה בדרום – הדרום היה בדינמיקה חיובית. חבל תקומה לפני המלחמה היה בצמיחה, באמת היה בדינמיקה מאוד חיובית, השקעה ממשלתית וכו'. הצפון – לא היו מספיק השקעות ממשלתיות, האווירה בחלק מהמקומות הייתה אווירת נכאים, הצמיחה בחלק מהמקומות הייתה שלילית, הייתה הגירה שלילית מתוך חלק מהאזורים. ואז כמובן, כשזה פוגש טראומה של מלחמה פלוס פינוי ארוך, הרבה יותר קשה להניע אנשים שיש פה חזון ויהיה פה טוב. זאת אומרת שזה גם מקשה על תהליך החזרה. הנקודה השלישית בצפון, כפי שנראה, נדפדף לעמוד הבא במצגת, זה סדרי גודל אחרים. זאת אומרת שאנחנו בצפון כהחלטה – ככה למעשה עוד לפני שאני נכנסתי לתפקיד זה הוגדר בממשלה, וחשבתי שזה נכון – אנחנו מטפלים פה לא רק באלה שפונו, אלא בחבל ארץ גדול יותר של תשעה ק"מ מהגבול, מה שקרוי קו העימות. זה גם יישובים שפונו וחזרו, וגם יישובים שלא פונו אבל מצאו את עצמם בקו החזית של המלחמה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמו נהריה למשל. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> כמו נהריה, למשל, כמו מעלות, כמו יישובים כפריים רבים, וחלק פה התעסקו איתם והסתובבו בקיבוצי השמינייה. זאת אומרת, שיישובים שעוצמת טראומה שלהם היא מאוד מאוד משמעותית, כי הם למעשה היו קו החזית הקדמית. גם פה זה שונה מהדרום, כי בדרום מהר מאוד המלחמה עברה לשטח של רצועת עזה. זאת אומרת, שהירי ליישובים הדרומיים, אחרי שהתעשתנו על עצמנו ונכנסנו פנימה וכו', הוא למעשה נעלם. פה יישובים מצאו את עצמם שנה וחצי בקו החזית. אז גם כשהם לא פונו, החיים שם שובשו, מערכת החינוך שובשה, העסקים שובשו, הם חיו במגבלות של פיקוד העורף. זאת אומרת שיש פה אירוע מאוד מאוד משמעותי, שהוא חייב הסתכלות חבלית על חבל, מעבר ליישובים שפונו. זה גורם לכמה נקודות. אחת זה המספרים. אם בדרום זה 60,000, פה זה 310,000 תושבים, שזה מספר אחר לחלוטין. אם בדרום זה חמש רשויות, פה זה 25 רשויות. אם בדרום זה עיר אחת, פה זה חמישה יישובים עירוניים גדולים, אפילו גדולים מאוד כמו נהריה, או פחות אבל עדיין ערים כמו מעלות או קריית שמונה, או היישובים שלומי וקצרין שאלה מועצות מקומיות, אבל בקצב צמיחה אדיר שהן בדרך להפוך לעיר, כל אחת מהן, וזה למעשה אירוע אחר. גם הגיוון הדמוגרפי הוא שונה בצפון. שם בדרום זו אוכלוסייה יהודית. פה זה יהודים ודרוזים ונוצרים ובדואים וצ'רקסים. זאת אומרת שיש אוכלוסיות שונות שאתה צריך לתת מענה לכולן. גם המרחק הגיאוגרפי הוא אדיר. אנחנו אחראים מהאזור של גולן וקצרין עד לגליל המערבי. זאת אומרת שאפילו רק סיור עבודה, בדרום אתה יכול לעשות ביום אחד סיור עבודה בכל חמש הרשויות המקומיות, בצפון - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כל אחד לוקח לך היום. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> בצפון זה כמעט בלתי אפשרי. אתה צריך להחליט – אתה הולך לגליל המערבי או לגליל המזרחי או לרמת הגולן. << דובר >> נעה דוד: << דובר >> תבנו עוד שדה תעופה, זה יהיה מהיר. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ולכן כל הטיפול בצפון בהיבט הזה הוא שונה עם הרבה מאוד מאפיינים אחרים לגמרי בהשוואה לדרום, כאשר הכסף שהושקע הוא פחות מהדרום. זו החלטה של סדרי עדיפויות של הממשלה, בדרום הייתה טראומה מאוד עמוקה, כמו שאמרתי פה, לאזור של קו העימות שאנחנו אחראים עליו, למעשה הסכום הסופי, אם אני שם בצד את הגולן וקצרין, כי זו החלטה מיוחדת, אז פה ההשקעה היא 11.9 מיליארד שקלים לאזור של קו העימות, ועוד 700 מיליון שקל לגולן וקצרין. אנחנו תכף נראה את זה במספרים. השקף הבא נותן תמונה של החזרה נכון לחודש האחרון, שבו החזרה נמדדה בצורה מסודרת על ידי מפקדת אלון של פיקוד העורף ועל יד פיקוד הצפון. אני מניח שבחלק מהפרמטרים המספרים עלו מאז, אבל היות שאין מדידה מסודרת אני מעדיף להיצמד למספרים - - - << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> אתה מסתכל על ספטמבר גם בגלל החזרה ללימודים? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תהליך החזרה היה הדרגתי, כמו בדרום. אמרנו לאנשים, מי שרוצה לחזור כשאפשר בראשון במרץ יבורך, מי שרוצה להישאר בפינוי עד יולי יכול לעשות את זה. נתנו מענק מיוחד כדי שאנשים יוכלו לשכור, מי שחזר קודם לקח את המענק הזה להתארגנות ראשונית. ולכן הזמן הנכון למדוד מי חזר ולא חזר הוא ספטמבר, כי אנשים חזרו לקראת תחילת שנת הלימודים. אלה שנשארו בפינוי עד הקיץ עד יולי, חלקם עד אוגוסט, אם אתה כבר שוכר דירה עד אוגוסט אתה תישאר בה, ולכן בספטמבר זה היה הזמן הנכון למדוד. פה הסתיים עיקר החזרה. מה שלא בא פה לידי ביטוי זה הסטודנטים של תל חי, כי הם חזרו בסוף אוקטובר בגלל שנת הלימודים, וזה עוד כמה אלפים תוספת. זאת אומרת, שאם אחוז החזרה הכללי הוא 87%, כמו שאתם רואים כאן, שמספר התושבים שחזרו לחבל על כלל החבל שפונה הוא 87%. זה לא כולל סטודנטים של תל חי, זאת אומרת שזה הגיע בסופו של דבר כנראה קרוב ל-90%. אגב, אני חייב להגיד פה: הפתיע אותנו לטובה. זאת אומרת שהתחזית המוקדמת שלנו הייתה יותר פסימית בגלל אורך הפינוי. חששתי מאוד שלא נגיע למספרים האלה. ואני מאוד שמח שהגענו אליהם, למרות שכמובן אותם 10% או 11% או 12% שלא חזרו זה עדיין אתגר גדול, במיוחד כי זה לא פרופורציונלי, כפי שתכף תראו. נתנו פה לצורך הדגמה תמונה של ארבע קטגוריות של היישובים, יישובים שהם בממוצע בין 80% ל-90%, יישובים שהם מעל הממוצע שהם בין 90% ל-100% – חזרה מספרית, אגב. זה לא אומר דווקא 100% חזרה, זה יכול להיות שמישהו לא חזר, אבל במקומו הגיעה עוד משפחה אחרת. ויישובים שהם מה שנקרא בחזית הקדמית, שהם כבר מעל 100% של מה שהיה בתחילת המלחמה. אז אתם רואים פה. ולעומת זאת עמודה של פחות מ-77%, זאת אומרת שזה משמעותית פחות מהממוצע. ואתם רואים כאן את הנתונים. לצורך העניין, מהיישובים הגדולים יותר, שלומי היא מעל 100%, היא היום קרוב כבר ל-110% ממה שהייתה בתחילת מלחמה, באמת סיפור הצלחה גדול מאוד. אגב, מגיע פה קרדיט גדול לראש הרשות, הוא הוביל את התהליך הזה ממש ביד רמה. הייתה פה מנהיגות. הוא בא לתושבים ואמר: אנחנו חוזרים ויהיה טוב ויהיה חזון ודיווח. כל תוכנית, כל דבר שהוא קיבל מהממשלה היה משוקף לתושבים, כי תושב לפעמים לא יכול לראות את זה, זה פרויקט שייתן פירות בעוד שנתיים, בעוד שלוש. הוא שם חזון. ולכן הדיווח הזה השקוף על כל שקל שהגיע ומה יצא ממנו, זה גם אפשר לאנשים להאמין שבאמת הם חוזרים למציאות יותר טובה ממה שהייתה קודם. הוא כבר בפסח היה קרוב ל-100% חזרה, שזה דבר מדהים. וזה יישוב עירוני, זה יותר קשה להחזיר מיישוב כפרי, ששם יש משק ואנשים חוזרים לפעמים בגלל המשק, אין להם ברירה. פה זה יישוב עם מאפיינים עירוניים שהגיע באמת לאחוזי חזרה מדהימים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בקריית שמונה כמה לא חזרו? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בקריית שמונה בספטמבר זה היה 75%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שחזרו? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> שחזרו. זה לא כולל סטודנטים. אמרתי שכנראה אחוז החזרה האמיתי הוא טיפה יותר גבוה. יחד עם זה זה פחות מהממוצע. ויחד עם זה לעיר כמו קריית שמונה, כשלא חוזרים רבע או אפילו 20%, זה משמעותי, כי לעסקים זה אומר 20% או 25% פחות לקוחות. ואז מתחילה להיות איזושהי תנועת שרשרת כזאת שהיא מסוכנת, כי היא יכולה להביא תמיד באירועים מהסוג הזה – אגב, זה תמיד אתגר שאנחנו זוכרים – לזה שיש גל עזיבה שני. זאת אומרת שאנשים חוזרים ועוזבים. זה מה שמראים בכל המחקרים של הטראומה. ולכן ברור לנו מאוד שיש סכנה, בטח במקום שהוא לא מצליח להתרומם עד הסוף, של עזיבה בקיץ הקרוב של אנשים שחוזרים, מתייאשים ועוזבים. << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> שתי שאלות בעניין, אחת קודם כול על קריית שמונה: אתם בודקים אולי יש שם בעיות? כי אנחנו מקבלים תלונות מעסקים. אולי לא קיבלו את הפיצוי הנכון? אולי צריך לעשות להם משהו מעבר? גם עובדתית בהסתכלות הם אמורים בהסתכלות הם אמורים להמשיך ולקבל פיצוי, כי יש להם כרגע הכנסות של פחות 20% במינימום. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה לא מה שהחלטתם. הרי נושא הפיצויים נקבע פה, בוועדה הזאת, לא בשום מקום אחר. << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> אני שואל. אני לא בא אליך. אני אומר: האם בדקתם את זה? אם כן, להביא החלטת ממשלה בעניין הזה, להגיד: אנחנו רואים שיש לכם פחות 20%, וצריך להמשיך את הפיצוי לעיר כמו קריית שמונה בשביל לעודד אותם. יכול להיות שנכון להביא החלטת ממשלה בעניין. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני אגיד לך: אני אפריד בין סוגיית הפיצוי - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שהיא לא קשורה אליך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> - - לבין סוגיית הסיוע. אנחנו לא לקחנו על עצמנו, ובצדק בעיניי – אגב, פה זה שונה טיפה מהדרום – את כל נושא הפיצוי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אמרתי, בסך הכול התקציב הוא הרבה יותר קטן מהדרום והוא אוכלוסייה הרבה יותר גדולה. ולכן כל עולם הפיצויים מתנהל באמצעות מס רכוש, גם פיצויים לעסקים על ההפסדים וגם פיצויים לאנשים על הבתים שנפגעו, הוא לא בתוך הכסף שלנו. מה שכן עשינו, עשינו סיוע לעסקים, בשני טקטים בהקשר הזה. אחד, העברנו החלטת ממשלה עם משרד הכלכלה ועם קרן הלוואה בתנאים מועדפים עם החשב הכללי, בהיקף של כמעט 600 מיליון שקל בקיץ האחרון לטובת סיוע לעסקים בהרבה מאוד מסלולים שקיימים במשרד הכלכלה, והכסף הזה עובד. לצערי, הוא התחיל לעבוד מאוחר יחסית. למה? משתי סיבות. אחת, הזכרתי פה שהקו שלנו הוא קו העימות. להגדיר מה זה קו העימות, למרות שזה היה קיים בהחלטות ממשלה קודמות, ולקבל איזה תיקוף משפטי, לקח לנו, לא פחות ולא יותר, חצי שנה. מחודש דצמבר עד חודש יולי התקשקשתי בין הייעוץ המשפטי של מערכת הביטחון לייעוץ המשפטי של משרד האוצר ומשרד ראה"מ ומשרד המשפטים מה זה קו העימות. ורציתי להתבסס על החלטות ממשלה ישנות, אמרו לי: הייתה מלחמה, הכול השתנה, תביאו תיקוף חדש של מערכת הביטחון. וזה היה אירוע – מה היישובים שבפנים? מה לא? למה? מה הסטטיסטיקות הביטחוניות? << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> למרות שגם בתוך המלחמה הבאנו תיקוף חדש של פיקוד העורף או פיקוד הצפון. היה פה גם ויכוח מה היה, והבאנו תיקוף חדש. אבל כנראה שכל פעם מנסים לתקף את זה בצורה אחרת, איפה שנוח. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זאת הייתה סאגה שבאיזשהו שלב אני נכנסתי אליה אישית. פשוט הייתי מקיים אצלי ישיבות שבועיות של יועצים משפטיים, הייתי מתרגם מאחד לשני, כי הם דיברו בערך שיחה של האילם עם החירש, זה מה שקרה שם. והחלטת הממשלה בעולם של העסקים הייתה מוכנה מקצועית מייד אחרי פסח ואושרה רק ביולי. זה שלושה חודשים delay שאני מאוד מצטער עליו רק בגלל נושא אחד, של התיקוף של הקו, למי זה מגיע. בכלל האתגר הזה, האתגר המשפטי, הוא אתגר משמעותי. אני אביא דוגמה אחרת כדי שתבינו שלפעמים זה מגיע לאבסורד שאנחנו צריכים להתמודד איתו. הממשלה חייבה אותנו להביא תוכניות חומש. ככה זו החלטת הממשלה. אפילו תוכנית חומש אחת גדולה. אני מודה, אני מפר החלטת ממשלה במודע. כשנכנסתי לתפקיד וראיתי שאם אני אמשיך להתעסק בהחלטת חומש שמערבת 25 משרדי ממשלה, כשבמקביל יש הסכם הפסקת אש עם לבנון, התושבים יחזרו ב-1 במרץ, אני עדיין אהיה בוויכוחים בין משרדי הממשלה. ולכן קיבלתי החלטה ניהולית: כל מה שמוכן נוסע. הולכים על החלטות דחופות, כל כסף שאפשר לשחרר החוצה משחררים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה הדבר הנכון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> בסוף זה הצטבר להחלטת חומש אחת. ואז בקיץ הגענו כבר לשלב של חומש בתחום החינוך, זו הייתה החלטת חומש ראשונה. הבאנו אותה לממשלה, ואז אמרו לנו: לא, למה חמש שנים? אמרתי: מה זה למה חמש שנים? יש החלטת ממשלה מפורשת שצריך תוכנית חומש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רציתי רק לשאול בנושא - - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> שנייה, אני רק אשלים לך את הסיפור, לעיקר עוד לא הגעתי. אמרו: למה חומש? אמרתי: מה זאת אומרת למה חומש? כתוב בהחלטת הממשלה שצריך חומש? אמרו: אבל הנימוק שלכם הוא ביטחוני בעקבות המלחמה. ויש מסורת במשרד המשפטים – אנחנו כידוע מדינה מאוד מסורתית – שעל סמך הנימוק הביטחוני אפשר להביא עדיפות לאומית רק לשנתיים. לכן תביאו תוכנית לשנתיים. אמרתי: אתם לא רציניים – אחד, בתחום החינוך זה לא נכון להביא לשנתיים; שתיים, אני מחויב להביא תוכנית חומש, יש החלטת ממשלה שמחייבת אותי. הרי כשקיבלתם החלטת ממשלה זה היה בגלל המלחמה, אז ידעתם שהנימוק יהיה ביטחוני. אז איך קיבלתם החלטה שמחייבת חומש ומותר שנתיים? אמרו: זה מה שיש. והיינו צריכים התייעצות של כל בכירי משרד המשפטים, עד שבסוף מצאו לנו איזושהי נוסחה גואלת של חצי פתרון. מה הפתרון? שנחייב את כל הכסף לחמש שנים, כי אני פחדתי שאם אני לא מחייב את הכסף הוא לא יישאר בסוף. אבל באמצע יצטרכו להביא עוד חוות דעת נוספת כדי לתקף לשנתיים האחרונות של התוכנית. וככה עבר הפרק על החינוך. << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> כלומר זה לחומש, אבל מחולק בתוכו. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אבל באמצע צריך עוד לתקף את זה שוב, את חוות הדעת הביטחונית חדשה. אבל חייבתי לפחות את כל הכסף לחמש. וכל פעם כשאנחנו עכשיו מביאים החלטה אנחנו עוברים סאגה כזאת מחדש, מה הנוסחה, רק כדי שתבין מה לפעמים הדברים שמעכבים אותנו. למשל, בגלל זה תוכנית החינוך במקום להיות מאושרת באוגוסט, לפני ה-1 בספטמבר, אושרה בסוף ספטמבר עד שמצאנו את הפתרון הזה. זה רק חלק מהקשיים שאיתם אנחנו מתמודדים. << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> רק שתי שאלות על זה: הייתם אחראים גם לחזרת התושבים. יש את האוכלוסייה מבוגרת, שאנחנו יודעים שחלקם גם מצאו את בית האבות למשל, או שהם היו באו בריאים ותוך כדי נפלו, וצריכים להגיע לבית אבות ולכל מיני הוסטלים למיניהם. פתאום מחזירים אותם, והמדינה אומרת: אנחנו לא משלמים להם את ההפרש. אתם רוצים? בבקשה תחזרו לשם, נמצא לכם את הפתרון שמה. כשאני ניסיתי לטפל במקרה כזה, אמרו לי: לא, זה בחוק, הם צריכים לחזור, ואז הם לא מקבלים גם את המענק של כל יום. ואני מאמין שאין הרבה כאלה, יש אולי אחדים או עשרות בודדות. וצריך למצוא להם גם היום את הפתרון ככל שהם ממשיכים במקום אחר ולא במקום הטבעי שלהם, בעצם איפה שהם אמורים לחזור, אבל אין להם את היכולת לחזור לשם, לא משנה אם זה מפחד, אם זה שהבית – טוב, אם זה שהבית נפגע יש לזה מענה – אבל הם פתאום ליד הילדים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, אבל איזה מענה אתה רוצה שיימצא להם? << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> שימשיכו לשלם להם את זה שנמצאים בבית האבות במקום הזה ולא חוזרים לבית. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> עוד פעם, כל בית אבות עם הכללים שלו. אבל אתה לא יכול להמשיך להתייחס אליהם כתושבים של היישוב אם הם לא חוזרים. << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> אלי אבל הוא לא יכול לחזור ליישוב. לא משנה אם זה נפשית, אם זה פיזית, הוא לא יכול. אגב, זה לא הרבה. ואני חושב שהיו צריכים למצוא להם פתרון. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> דווקא פה אני חולק עליך, סליחה, ינון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, זה בסדר גמור. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני לא חושב שאתה יכול לגרור הרבה שנים הטבות לבן אדם שבסוף, לא משנה, אולי מסיבות מוצדקות, אבל מחליט שהוא לא חוזר, כי אתה לא יכול להפלות. נניח שיש שני קשישים, לצורך העניין, ששניהם היום בנתניה, ואחד בא משלומי, והשני היה כל הזמן בנתניה. אז כל עוד שהיה מצב של פינוי, זה של שלומי נהנה מההטבות של שלומי, וזה נמשך, כמו שאמרתי, עוד חצי שנה אחרי הפינוי. אבל בסוף, אם הוא מחליט להישאר בנתניה, אולי מסיבות מוצדקות – כי קשה לו נפשית – אתה לא יכול לייצר לו תנאים יותר טובים - - - << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> לא, אבל היה צריך להקים ועדת חריגים, אני חושב, בעניין הזה, כי יש מקרים לגופו של עניין. שאלה שנייה שרציתי לשאול: כשאני מסתכל פה על יערה, למשל – מעל 100% חזרו; ואם אני מסתכל על גורן – בין 80% ל-90%, שזה גם יפה. בדקתם, למשל, למה בגורן בין 80% ל-90% ויערה למעלה מ-100%? ולמה אני לוקח את שני היישובים האלה? כי הם צמודים, ממש סמוכים אחד לשני. סתם לבדוק מה קרה פה ומה קרה שם? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני אביא לך אולי דוגמה אחרת, אפילו יותר בולטת. תסתכל על שתולה וזרעית, ששתולה היא בין הכי נמוכים שיש. פחות ממנה רק מנרה ומטולה, שמנרה זה היה פיזית, פשוט רמת ההרס שהייתה שם. וזרית שממש קרובה אליה הייתה במצב סך הכול ממוצע. למה? אתה מכיר את הגיאוגרפיה, גם שתולה וזרעית זה שני מושבים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> השאלה אם בדקתם את הלמה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> חיפשנו את הלמה. אין תשובות ברורות של 100%. המון תלוי בהנהגה מקומית. לפעמים כשזה יישוב זה ברמה יישובית, כשזה רשות מקומית – ברמה של ראש רשות, בהובלה, כי באמת זה המון דינמיקות קהילתיות. אין סיבות אובייקטיביות. אני אשאל שאלה יותר בולטת: שלומי וקריית שמונה? << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> בדיוק הוא שאל אותי. נכון. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הרי שניהם יישובים עירוניים, שלומי באמת סוציו-אקונומית יותר גבוה לפני תחילת המלחמה, אבל עדיין שניהם יישובים עירוניים. שלומי יותר קרובה לגבול. יש שם בית ספר ששיקמנו אותו, ממנו מתחיל הגבול עם לבנון. ושם אחוזי החזרה הם 110%, ופה זה בין 75% ל-80% במקרה הטוב. יש פה שאלות טובות, שלא לכול יש לנו תשובות. אבל מרכיב אחד אני כן יכול לסמן, ראיתי שהמרכיב של ההנהגה הוא מאוד משמעותי. אגב, זה מתחבר לעוד משהו, הנרטיב. זה עניין פסיכולוגי מאוד מאוד מעניין. במקומות ששידרו לאנשים "יהיה טוב", חזרו באחוזים יותר גבוהים. במקומות ששידרו לאנשים "יש בעיות" – יש בעיות זה יכול להיות ביטחון; יש בעיות – הממשלה לא נותנת מספיק כסף; יש בעיות – הכול על הפנים; יש בעיות – אל תחזרו, אנחנו עוד לא מוכנים. בכל המקומות שהיה נרטיב שלילי, אחוזי החזרה היו הרבה יותר נמוכים. זה אירוע. זאת אומרת, שמתברר שלא הכול זה רק סיבות אובייקטיביות. << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> השר, אני מציע שנתקדם, כי יש חמש דקות, ואני רוצה שאתה תסיים את המצגת שלך. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> השקף הבא. גם כאן זה איזשהו קו אסטרטגי שבסוף – אפילו בוא נעבור כבר, אני אזדרז לשקף הבא, נרוץ יותר מהר. גם פה זה בנוי על אותן שלוש הרגליים שהכרתם בדרום: זה צמיחה דמוגרפית, צמיחה כלכלית ושיפור איכות החיים. הלאה. זו תמונה תקציבית עד היום. זאת אומרת שאם התקציב הכולל שלנו היה לקו העימות 11.9 מיליארד, הצלחנו כבר לחייב יותר מ-7 מיליארד שקל בהחלטות ממשלה. אגב, חלקן רב-שנתיות. זה שונה פה מתקומה. בתקומה דיברתי על חיוב, זה כבר מה שיצא ממש חיוב באמצעות קולות קוראים. פה כשאני מדבר על חיוב, אני מדבר על החלטות ממשלה שייעדו את הכסף לנושאים שונים. אם זה השנים הבאות, זה עוד לאו דווקא חויב ספציפית באמצעות קול קורא כזה או אחר. אתם רואים איך הכסף הזה מפולח – כמעט 2.3 מיליארד זה שיקום ושיבה, כששיקום פה לא עסקנו בבתים פרטיים, בשונה מהדרום, עסקנו במבני ציבור, בראשם מוסדות החינוך, קודם כול, כדי שלילדים יהיה לאן לחזור ב-1 במרץ. ושיבה זה אומר כל המענקים. שפה, אגב, אגיד בסוגריים, הכנסנו משהו חדש שלא היה קיים בחוק הישראלי ובהחלטות ממשלה – מענק עזובה. בגלל שזו פעם ראשונה שהיה פינוי כל כך ארוך, שמתי על השולחן את הנושא הזה. בהתחלה אמרו לי: אין סיכוי, נועה בטח זוכרת, בשיחות הראשונות שניהלנו אמרו: אין סיכוי - - - << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> נועה עוד פעם לא מקשיבה. אנחנו בודקים אותך היום. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> היא נהנית מסיטואציה נדירה שלא צריכים אותה ולא פונים אליה במהלך הדיון. התעקשנו והצלחנו לשכנע, ושר האוצר הלך איתי פה בנושא הזה, מגיע לו פה קרדיט גדול. והכנסנו מושג חדש, מענק עזובה, שלא היה עד היום. והוא אפשר לאנשים באמת לקבל מענה לכך שבגלל שהם לא היו בבית המון זמן הבתים נפגעו, וזה לא פגיעה טיל, ולכן חוק מס רכוש רגיל לא נותן לזה מענה. אגב, אני שם את זה פה על השולחן: צריך לחשוב על זה לעתיד, אתם כוועדת כספים, מבחינת חוק מס רכוש, מצב פינוי ארוך יכול לחזור על עצמו. כולנו מקווים שלא, אבל זה יכול לקרות, כי חוק מס רכוש לא נותן לזה מענה היום. והצד השני זה צמיחה, כי כבר התחלנו לקדם החלטות של צמיחה בנוסף להחלטות של שיקום ושיבה, אתם רואים כאן, בהיקף כולל של כמעט 5 מיליארד שקל, כשהדברים המשמעותיים זה פיתוח כלכלי. כאן, אגב, השכלה גבוהה בתוך הפיתוח הכלכלי. ההחלטה על הקמת אוניברסיטה בקריית שמונה מופיעה פה והיא החלטה מאוד כבדה, כמעט 600 מיליון שקל. אז זה מופיע כאן. החלטה על חינוך שעברה; החלטה על חקלאות, מים וסביבה שעברה; החלטה על כלכלה שעברה. << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> מה עם החלטה מיוחדת לקריית שמונה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> היא משוקפת כבר פה בתוך ה-7 מיליארד. זו החלטה בהיקף של 400 מיליון שקל, פלוס החלטה על אוניברסיטה של עוד כמעט 600. סך הכול זה היה כמעט מיליארד שאושרו בישיבת הממשלה בקריית שמונה. אגב, זה לא אומר שלא היו השקעות בקריית שמונה קודם. << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> וזה חלק מהיעדים שלך במשרד בשנים? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> בוודאי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כי היא נכנסה בסופו של דבר תוך כדי, ולכן אני שואל אם זה על פי היעדים? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה לא הפתיע אותנו. אנחנו מראש שמנו כסף להחלטה ייעודית בנושא של קריית שמונה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה מספיק 400 מיליון? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה לא כל הכסף שקריית שמונה מקבלת. << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> כלומר, היא מקבלת בנוסף? זה 400 בנוסף? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בוודאי. עד שקיבלנו החלטה על 400, היה יותר ממיליארד שהוקצה לקריית שמונה – חלק מענקים לתושבים כשהם חזרו, חלק דרך העירייה, חלק פרויקטים נוספים שקשורים לקריית שמונה. השקף הבא מראה לכם תמונה תקציבית נכון לעכשיו. אז מ-11.9 מיליארד שהוקצו לקו העימות, 7.1 כבר הוקצה בהחלטות ממשלה, ו-4.8 זה מה שעוד מחכה להקצאה, על זה אנחנו עובדים עכשיו. בדיוק על זה נועה עובדת בשיחות צד פה תוך כדי הישיבה. ו-700 מיליון שקל להחלטת ממשלה מקבילה שאנחנו מכינים על קצרין ורמת הגולן. תוכנית רב-שנתית – מה העקרונות שלנו? קודם כול התמקדות בערי ראשה. זאת אומרת שאנחנו בוחרים נקודות מרכזיות, לוקחים איתן את כל האזור ועושים שם דגש מיוחד, גם בצמיחה דמוגרפית וגם מבחינה כלכלית. לאזור שלנו זה קריית שמונה, נהריה, מעלות; שלומי במובן מסוים, שהולכת לגדול מאוד משמעותית; ובגולן זה כמובן קצרין בתפקיד הזה של מרכז עירוני. הגדלת היצע הדיור – נושא מאוד משמעותי מבחינתנו, גם בנייה חדשה וגם התחדשות עירונית. אנחנו הולכים לשים הרבה כסף על סגירת נוסחה להתחדשות עירונית, למשל במקום כמו קריית שמונה, ששם בלי כסף אוצרי אין סיכוי להרים התחדשות עירונית, וזה דרמטי גם ליצירת יחידות דיור חדשות וגם לעיר. השקעה בפיתוח הכלכלי, הגדלת הביקושים, שיפור איכות השירותים, ונושא מאוד חשוב: המצ'ינג – מכל משרד ממשלתי בצפון, בגלל שהסכום הממשלתי הוא לא מספיק גדול, ביקשנו שהמשרד ישים לפחות 15%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה חשוב. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אנחנו בינתיים מצליחים לעמוד בזה בהחלטות של החומש. מקווה שגם בסכום שנותר אנחנו נצליח עם העיקרון הזה. ואני מראש אומר: אם יהיו משרד שיגידו שזה לא בסדר העדיפויות שלהם, אז אנחנו נשקיע יותר בתחומים אחרים כשיהיו מולנו משרדים שמוכנים להשקיע, כי הייתי שר בהרבה משרדי ממשלה, אני לא מאמין שאם שר רוצה לייצר עדיפות לצפון הוא לא מסוגל להביא 15%. << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> לפני שאתה מסיים, אדוני, פשוט בחצי דקה כי אנחנו כבר בשתי דקות מעבר לזמן. << דובר >> נעה דוד: << דובר >> יש לי שתי שאלות ובקשה. קודם כול ברכות על המעבר לשדרות. איך מינהלת תקומה מתכננת להגדיל את הכוח-אדם מ- מ-12% ל-50% מהדרום, מהעוטף? שתיים זה מה הפעילות שמינהלת תקומה עושה היום כדי להתכונן ליום שאחרי? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא הבנתי, מה שתיים? << דובר >> נעה דוד: << דובר >> מה מינהלת התקומה עושה היום כדי להתכונן ליום שאחרי בעוד שלוש שנים? ולפני חודשיים הייתה ועדה, שהתבקשתם להציג את העץ הארגוני לאחר המיזוג, וטרם קיבלנו אותו. << דובר >> היו"ר ינון אזולאי<< דובר >> טוב, השר או מנכ"ל תקומה יצטרכו להשיב לך לאחר הדיון, כי כבר חרגתי. אז אנחנו נבקש שישיבו לך אחרי זה. אז רק אני רוצה קודם כול להודות למשתתפים, ולהודות גם לך, כבוד השר. תודה רבה לך. יש לך שם טוב. אני מסתובב ברשויות ואני שומע דברים טובים על המשרד ועליך. וכמובן לאביעד, שאני לא פעם שולח פניות ובאמת נענה בחיוב. זה מראה שמשרד עובד, וזה פשוט כיף לראות ולהגיד: המשרד הזה עובד וטוב איתו. אז תודה רבה לך, אני בטוח שגם בשם ראשי המועצות וגם בשם התושבים. תודה רבה לך ולכל הצוות שלך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:03. << סיום >>