פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 59
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום רביעי, י' אב התשס"ו (25 ביולי 2007), שעה 10:00
סדר היום: פניות ציבור של מבוטחי שירותי בריאות כללית בנושא הפסקת השתתפות הקופה
בשיעורי הרכיבה הטיפולית.
ישיבת המשך לישיבת הוועדה שהתקיימה ב-19.6.2007
נכחו:
חברי הוועדה:
סופה לנדבר – היו"ר
מוזמנים:
רויטל טופר חברטוב – האגף לפיקוח על קופ"ח, משרד הבריאות
ד"ר יגאל הקסלמן – מנהל רפואי, כללית מושלם
גוזה פרץ – מנכ"ל כללית מושלם
ד"ר ג'ון לוק ברמי – מנהל פרוייקטים רפואיים, קופ"ח לאומית
ד"ר ראובן מיטרני – יועץ אגף הרפואה בפיזיוטרפיה, קופ"ח מאוחדת
יהודה דוידוביץ – מנהל חווה, נציג החווה הטיפולית מרכז ספורט רכיבה בר"ג
דורית ברפמן – מנכ"ל המרכז לרכיבה טיפולית, מרכז לרכיבה טיפולית בישראל תל מונד
אורה דניאלי – מנהלת מרכז רכיבה "שדות שבעמק"
דפנה גודלמן – בעלת חווה, מדריכה לרכיבה טיפולית "חוות דפנה"
שרון יפה –בלדר – מנהלת ובעלת חוות סוסים "המרחב הפתוח"
תמי מור – בעלת חוות רכיבה טיפולית, חוות פינוקי
מוריה נפרסטק – רכזת רכיבה טיפולית, חוות נועם
לורן איקן – מדריכה, מרכז לרכיבה טיפולית העמק
חגי קליגר – מנהל "חוות אלונים" קיבוץ אלונים
מנהלת הוועדה: שלומית אבינח
מזכירת הוועדה: מירב שמעון
רשמת פרלמנטרית: רותי וייס
פניות ציבור של מבוטחי שירותי בריאות כללית בנושא הפסקת השתתפות הקופה
בשיעורי הרכיבה הטיפולית.
ישיבת המשך לישיבת הוועדה שהתקיימה ב-19.6.2007
היו"ר סופה לנדבר:
שלום לכולם, אנחנו חוזרים על ישיבה שהייתה לנו לפני מספר שבועות. האמת שקיבלנו את התשובה של קופת חולים כללית ולכן הזמנו אתכם, בגלל שכל דבר שאנחנו מעלים אנחנו חושבים אחר כך על ביצוע ותיקון דברים שנעשים. מטרת הישיבה הנוכחית לראות כיצד מיושמות ההמלצות של הישיבה הקודמת ומהלכים שנעשים בשיתוף פעולה עם אותם חובות שהזמנו אתכם גם בישיבה הקודמת, גם היום. מנכ"ל קופת חולים כללית, אתה ענית לנו תשובה ואנחנו ניתן לך לדבר ואנחנו רוצים לראות עד כמה התשובה שלך מספקת את החוות. בבקשה.
פרץ גוזה:
מאז אותה ישיבה הקמנו ועדה מקצועית שכללה גורמים רפואיים, פרה רפואיים, נציגי חוות ונציגי המושלם. בנינו קריטריונים מקצועיים לחוות טיפוליות. גיבשנו נהלי בקרה בהתאם לקריטריונים. התחלנו לסייר בחוות, לא סיימנו. עד עכשיו ביקרנו בתשע חוות ויש עוד בערך כ-6 חוות לבקר. יש חוות שהיו צריכות להיות מוכרות שלשום וביטלו וכו'. גמרנו כמובן את כל מה שקשור לחוזים עם החוות. התוכנית שלנו להמשך אני מעריך שתיקח עוד כשבועיים, נדון בקריטריונים הסופיים, נקבע את כל מה שקשור לכמות הטיפולים וכיצד הם יטופלו ובחלק האחרון גם את החלק השכרי שנגיע אליו בהמשך. ביקרנו בחווה ברמת גן, בנחשונים, בתל מונד, ברגבה ובחוות נוספות. במוקד הטיפול שלנו לאחר המשבר שקרה רצינו להתרכז בעיקר בתחום המקצועי ולא בשום תחום אחר. אני מאמין שאם בתום המשבר הייתי מדבר רק מספרים לא היה יוצא מזה שום דבר. אנחנו במושלם רצינו לקחת את המשבר של רותם ולהפוך אותו למנוף מקצועי בלבד. חברי הוועדה שדנו בה גם בקריטריונים, ואני אומר שוב, אני לא מתכוון בקריטריונים המקצועיים להתגמש לכל גחמה של אף אחד.
היו"ר סופה לנדבר:
אנחנו גם לא נבקש מכם.
פרץ גוזה:
מכיוון שידוע מה מעמדו מול משרד הבריאות נרצה בתחום המקצועי לשמר את התחום הזה בצורה הטובה ביותר לטובת העניין. זה מה שהוביל אותנו גם בוועדה, זה מה שיוביל אותנו גם בעשייה ואני אומר שוב, כשנגמור את העבודה לא בהכרח כל החוות יצטרפו. מי שירצה יצטרף, מי שלא ירצה לא יצטרף. היום רשומות אצלנו במושלם 10 חוות. כשנגמור את הקריטריונים ונפרסם אותם, אם ירצו להצטרף נוספים שמתאימים לקריטריונים – יבורכו, ואם לא ירצו להצטרף, לא יבורכו.
במסגרת הקריטריונים וגם במסגרת הסיורים, מעבר לנושאים המקצועיים שמנו דגש על התיעוד הרפואי שמהווה רצף טיפולי לילד. התייחסנו למפגשים שנקראים מלווה מקצועי, זמן הטיפול הוגדר שם, איכות החווה וכל מה שקשור לסוס ולסביבתו, אל כל אלו התייחסה הוועדה. הוועדה עושה עבודה מקצועית ואיכותית. אני מקווה שבשבועיים שלושה הקרובים נסיים את העניין. מי שהוביל אצלנו את הנושא של הבחינה המקצועית של הקריטריונים זה ד"ר יגאל הקסלמן שהוא המנהל הרפואי של המושלם ביחד עם רופא נוסף שהוא מנהל התפתחות הילד של מאיר שהיה, הם היו שני הרופאים שהיו שותפים בוועדה ובביקורים והם יתרכזו בנושאים הללו.
היו"ר סופה לנדבר:
אני רוצה לשמוע ממך במה התרכזת כשהייתם בביקור בחוות?
יגאל הקסלמן:
בבסיס העניין אנחנו צריכים לזכור שמדובר בילדים שיש להם איזשהו ליקוי, התפתחותי או מוטורי, התפתחות, דברים שקשורים לעולם הרגשי של הילד ויחד איתו אותו הורה שרוצה לקחת אותו למקום שיטפל בו, שיקדם את מצבו של הילד ולא יזיק לו ושיהיה מקצועי. בעצם זה מה שהוביל אותנו לאורך כל הדרך. הסתכלנו על כל התהליך מהיווצרות צורך, כלומר מי בכלל מגדיר שיש צורך בטיפול מהסוג הזה ומוסמך לומר שצריך אותו, דרך תחנת המיון הראשונית של הילד מבחינת אבחון, מציאתו כמתאים לסוג כזה של טיפול, בניית תוכנית טיפולית לילד וכלה בכל תהלים הטיפול, אם הוא אישי, פרטני, או במסגרת קבוצות, מתי, כמה, מי מוסמך לעשות את הטיפול. יש כאן איזושהי נישה שהמחוקק עדיין לא נתן לה הגדרות ברורות. אפילו להוציא רישיון עסק תחת השם "חווה טיפולית" במדינת ישראל כנראה שאי אפשר כי אין הגדרה כזו ברשויות המקומיות לעסק מהסוג הזה. אז עושים חוות רכיבה, עושים עסק חקלאי כזה או אחר של גידול סוסים וכו', אבל אין שום דבר חוקי שאומר: זו חווה טיפולית וזה רישיון העסק שלה.
זה אומר שלא מעט חוות פועלות בכלל ללא רישיון עסק. זה אומר שאנחנו עכשיו צריכים גם להיכנס לכל העניינים הבטיחותיים כי ברגע שאתה מוציא רישיון עסק גם קובעים לך מה הבטיחות מבחינת שריפות, מבחינת כללים של איך נכנסים לחווה, איך ממלטים במקרה של פציעה, איך מפנים אנשים וכו'. היינו צריכים להיכנס לכל הדברים שבאופן רגיל משרד הבריאות עושה בשבילנו ואנחנו רק מעתיקים ומשתמשים בזה כשאנחנו הולכים למכונים פיזיוטרפיים, כשאנחנו הולכים למכונים של התפתחות הילד ותחומים אחרים, יש לנו מערכת חוקים מאוד ברורה ומובנית. המחוקק נתן את דעתו לרוב הדברים כולל לעניין של עסק. לכן היינו צריכים להיכנס גם לפינות האלה ובעצם הדיון לקח אותנו עוד קצת קדימה אל כל אותם מקרים שאסור לנו להיכנס אליהם.
קשה מאוד לומר מי הוא מטפל טוב על סמך ריאיון, בדיקת מיומנות, כישורים כי זה ממש עניין סופר מקצועי שרק מי שהוא מדריך רכיבה ותיק ומנוסה שיש לו תעודה של מוסמך בתחום הזה יכול להחליט החלטות כאלה ואת זה אנחנו משאירים לרמה של ההחלטה. אבל עד לרגע שהוא מחליט על התוכנית הטיפולית יש הרבה מאוד צעדים לעשות ובוודאי שצריך ללוות אותו מהפן המקצועי. זה ילד שהוא לקוי התפתחותית, יש לו בעיה מוטורית, יש לו נכות, אז בדרך כלל זה יהיה מרפא בעיסוק או פיזיוטרפיסטית שמותאמת לבעיה המסוימת הזו ומלווה גם את בני התוכנית וגם את מהלך הטיפול. הגבלנו את זה בתוך הקריטריונים שעשינו. זאת אומרת, חלק מהחוזים שלנו יהיה להם נספח מקצועי שמדבר עם החוות. אותן חוות שכבר נכנסו יודעות שבקרוב זה מגיע וחובתן לעבוד לפי הקריטריונים האלה והוא חלק בלתי נפרד מהחוזה ומחייב אותם לעמוד בכל הקריטריונים שהגדרנו מבחינה מקצועית מה יהיה טוב לילד, מה יקדם אותו באופן מירבי ומה יכול לעזור במניעת אסונות חס וחלילה או נזק בריאותי. תוך כדי עבודת הוועדה אנחנו שומעים על מקרים קשים מאוד ובוודאי שלא היינו רוצים שהורים וילדים שכל רצונם הוא לקדם את המצב הנוכחי רק ירעו אותו בגלל כניסה לחווה שאינה מוכשרת לכך, שהמדריכים שלה לא מנוסים מספיק, שאין לה תקן בטיחותי כמו ארכובות שמתאימות לילדים המסוימים האלה, אוכפים מתאימים לילדים וכו'. יש הרבה מאוד נדבכים, לא ניכנס לכל הפרטים של העניין הזה אבל נדבכים רבים שמצד אחד באים להבטיח את קידום בריאותו של הילד ומצד שני שהוא יצא משם לפחות כמו שהוא היה. כמובן שעדיף הרבה יותר טוב.
מעבר לכל העניין צריך לזכור שאנחנו פה גם בביקורת מקצועית אמיתית. אין פרסומים רפואיים אמיתיים שאומרים בצורה אובייקטיבית שהפעילות הזאת מקדמת את בריאותם של הילדים האלה. אין הוכחות מדעיות לכך. זה נכון שהרושם של הרבה מאוד רופאים שמטפלים בילדים ושרואים את הילדים שמגיעים לחוות הטיפוליות הטובות והמקצועיות - רואים ילד שמתחיל במצב תפקודי ורגשי מסוים ומתקדם תוך עשרות טיפולים לרמות בל יתוארו. ילדים שכבר התנסו במסגרות טיפוליות אחרות ונכשלו. כך שהרושם של הרבה מאוד רופאים ששוחחנו איתם, שאני משוחח איתם, ואני גם רופא קליני שמטפל באנשים, הוא שבאמת יש פה משהו שנותן מזור לחלק מהילדים. צריך להתאים אותם ולעשות להם תוכנית טיפולית אמיתית. מעבר לכל זה הספיריט של המקום, זה הדבר הכי חשוב. אתה נכנס לחווה ואתה מרגיש מתי העניין הזה הוא בעצמותיהם של המטפלים ויש להם כוונה רצינית לקחת את הילד ולעזור לו בצורה מירבית. רואים את המקצוענות, את הגישה האמפטית ואת האחריות הרבה שהם חשים על עבודתם לעומת מקומות שהם, סליחה על הביטוי, איזושהי חושה של אנשים שהביאו כמה סוסים ורוצים להרכיב עליהם ילדים שצריכים טיפול.
היו"ר סופה לנדבר:
תודה רבה. ד"ר ראובן מיטרני, בבקשה.
ראובן מיטרני:
למען הגילוי הנאות אני חייב לומר שאני מנהל קורס רכיבה טיפולית, ואני הפיזיוטרפיסט הראשי של קופת חולים מאוחדת. באתי לכאן היום משום שהקולגות שלי לא יכלו להגיע ונתבקשתי למלא את מקומם וכל זה לאחר שפנו אלי מקופת החולים שלנו שאין לה שום קשר לרכיבה עדיין -שרוצים להכניס את זה לרפואה המשלימה. מייד כשהנושא עלה אמרתי שצריך לקבוע קריטריונים. אי אפשר לפתוח את הדלת בפני כל חווה ובפני כל אחד שיבוא ויגיד שיש לו סוס ומטפל. אגב, ד"ר, זה לא רק ילדים, גם מבוגרים. יש פה בעיה במקרו, בכלל בישראל יש בעיה קשה מאוד שמשרד הבריאות לא נותן את דעתו למקצועות מסוימים קרי – בין היתר רכיבה טיפולית. ובאין חזון ייפרע עם. אם אין כללים ואין חוקים איש הישר בעיניו יעשה ואנחנו נגיע למצב שכבר היינו שם שלא רוצים להיות בו שיש תאונות ואנשים נהרגים. מישהו שאין קריטריון. נחייב את המדינה, אולי בעזרת כבודם, להגיע להחלטה, התחום הזה אכן ראוי או לא. אם הוא ראוי לקבוע קריטריונים כמו בכל מקצוע ומקצוע. כללי בטיחות והשכלה והכשרה וכל מה שיש. כתבתי לקופה שלי שאם וכאשר ירצו לדחוף את הנושא מבחינה עסקית בביטוח המשלים שיהיה משהו שאפשר להגיד לחברות: מי עומדת בקריטריונים ומי לא ועם מי לעבוד ועם מי לא לעבוד. אבל בגדול הטיפול חייב להיעשות או באמצעות משרד הבריאות או כל משרד ממשלתי אחר שיגרום לכך שהנושא יהיה מסודר כי אחרת כולנו נצטער על כך כי כולנו נהיה שותפים לאותה עבירה.
היו"ר סופה לנדבר:
לא כולנו נהיה שותפים. יש מי שאחראי במדינת ישראל על כל עסק. אי אפשר לעשות את זה כלל ולזרוק על כל המדינה. אנחנו נמצאים בשנת 2007 ועד כה לא בדקתם את הקריטריונים והיום אתם נזכרים שיש קריטריונים ובמדינות שונות יש קריטריונים. וכאן במדינה מישהו צריך להיות אחראי, על המון דברים צריכים להיות אחראים.
ראובן מיטרני:
לכן אני מנצל את ההזדמנות שניתנה בידי לדבר עם כבודך ועם האחרים כדי שתצא בת קול מהוועדה הזו ומהבית הזה אל אותם גופים שאמורים להחליט איך להתייחס לתחום. האם זה מקצוע טיפולי, האם זה מקצוע ראוי, לקבוע קריטריונים קבועים אחרת זה לא יקרה גם עוד 40 שנה.
היו"ר סופה לנדבר:
אנחנו שמחים מאוד שאחרי הישיבה שלנו פתאום התחילו לפחות בכללית לכתוב את הקריטריונים. אז אם קופות שונות גם יתחילו להתייחס לזה כקריטריונים זה טוב מאוד.
ראובן מיטרני:
אז להם יהיה קריטריונים שלהם ולמאוחדת קריטריונים שלהם ולמכבי קריטריונים שלהם ולחוות קריטריונים שלהם - - -
היו"ר סופה לנדבר:
אני חושבת שיש לנו את משרד הבריאות שיכול לגשר בין הקופות ולהחליט איזה קריטריונים צריכים להיות לכולם.
ראובן מיטרני:
זה מה שאני מבקש שגברתי המכובדת תעשה את כל מה שהיא יכולה לדאוג לכך שמשרד הבריאות ייתן את דעתו, יסכים או לא יסכים, אנחנו לא יודעים, אבל ייתן את דעתו בצורה מקצועית, בצורה ממלכתית ושיגיד: זה ראוי או לא ראוי.
היו"ר סופה לנדבר:
תודה. אני רוצה להבין ממנכ"ל קופ"ח כללית, מה קרה עם הכסף שרותם חייב לחוות?
פרץ גוזה:
הנושא נמצא בבית המשפט - - -
מוריה נפרסטק:
סיים בית המשפט.
אורה דניאלי:
עד 60% נקבל בלבד.
פרץ גוזה:
השופטת ורדה אלשיך, עד כמה שאני יודע קבעה ש-60% יקבלו - - -
היו"ר סופה לנדבר:
ומה עם ה-40%?
פרץ גוזה:
אין לי מושג.
אורה דניאלי:
בעיה שלנו.
פרץ גוזה:
את הכספים שלנו של הקופה אנחנו העברנו במלואם לרותם. לא רק זה אלא הסכמנו לתרום לטובת ההסדר סכום כסף אבל כל השאר זה רותם ובית המשפט.
אורה דניאלי:
זה משהו בלתי הגיוני. האדם הזה שחייב, שכולנו יושבים בכיס שלו עכשיו, זה לא שהוא נוסע בסוסיתא וחי באוהל, הוא חי חיים יותר טובים מאיתנו, יש לו פרנסות אחרות ואנחנו נסתדר עם החוזים היפים של קופת חולים ונביט על הכספים שלנו מרחוק, שזו אכזבה נוראית בשבילנו.
היו"ר סופה לנדבר:
משרד הבריאות, בבקשה.
רויטל טופר-חברטוב:
אני רוצה להתייחס למה שראובן אמר. אתה לא היית בישיבה הקודמת וזה לא הדיון כמו שהבנתי שעומד להיות פה. בפעם הקודמת הייתה פה פיזיוטרפיסטית של משרד הבריאות שהתייחסה לנושא וגם התייחסנו לנושא מהפן המקצועי. הנושא נכון הוא לא מוכר במשרד הבריאות כי אין מספיק מחקרים גם מחקרים בין לאומיים, אני לא רוצה להתייחס לעניין הרפואי כי זה לא התפקיד שלי ואני לא באה מהתחום אבל היות והעלית את זה אז יש סיבה לזה שהמקצוע לא מוכר ויש סיבה לזה שהוא גם לא בסל. מעבר לזה, אחריות של כל קופה במסגרת התוכניות שלה כשהיא מכניסה, כמו שהיא מכניסה רפואה משלימה וכמו שהיא מכניסה כל מיני תרופות שהן לא בסל ודברים אחרים, וגם דברים שהם לא מוכרים כמו רפואה משלימה שהוא גם לא מוכר, האחריות של הקופה היא באמת לדאוג לקריטריונים האלה. כל עוד אין איזושהי התפתחות בתחום או מחקרים מבחינה רפואית ומקצועית – משרד הבריאות לא יוכל להכיר בזה כמקצוע. כמו שאמרה פה הפיזיוטרפיסטית של משרד הבריאות בפעם הקודמת שצריך כמה שיותר עם החוות הטיפוליות והגורמים המקצועיים בתוכה יכולים לעבוד על זה – אז לעבוד על זה כמה שיותר כדי שלאורך הזמן, ואני מבינה שזה בוודאי עניין של כמה שנים טובות, עד שהמקצוע יוכר. אין מה לעשות, יש הרבה מקצועות שאינם מוכרים על ידי משרד הבריאות, ולא בכדי, יש סיבות לזה.
היו"ר סופה לנדבר:
תודה, נציגי החוות בבקשה.
אורה דניאלי:
אני פיזיוטרפיסטית שעובדת במקצוע מזה 17 שנים. כשאיילה אמרה שאין מספיק מחקרים אז כדאי שתדעו שיש המון מחקרים. יש סימפוזיונים ויש ימי עיון ויש קונגרסים בחו"ל כל שנה ודברים שיוצאים עם סטטיסטיקות נכונות. יש לי בבית לא מעט חוברות שמגיעות וגם בארץ, באוניברסיטת באר שבע עשו מחקרים, באוניברסיטת חיפה עשו מחקרים, אפילו אצלי בחווה עשו מחקרונים ומחקרים לתואר ואם הם נעשו לתואר אז ברור שהם לא חפיף. אולי הם לא עומדים בקריטריונים של סטיגמה סטטיסטית אבל הם נעשו בשטח בצורה רצינית. אכן יש הוכחות אמיתיות שהמקצוע הזה נותן תשובה להרבה דברים, מעבר לפן הרגשי שהוא בטוח נותן תשובה. נכון שמטפל טוב גם אם תהיה לו קופסת נעליים ושני גפרורים בפנים הוא ישיג מילד את מה שהוא רוצה אם שיתוף הפעולה בין הילד לקופסת הנעליים והגפרורים יצליח. אבל בסוסים יש עוד משהו שגם הורים ומשפחות וסבים נותנים את הכיף הגדול של המשהו הרגשי שתורם סובייקטיבית ואובייקטיבית להצלחה של המקצוע הזה. מה שמצער אותי זה שבאמת כל כך הרבה שנים רותם חתם עם חוות ולא תמיד בדקו עד הקצה - - -
מוריה נפרסטק:
למרות שהיו קריטריונים טובים יחסית למקומות אחרים.
אורה דניאלי:
נכון אבל מיהרו לעיתים לחתום וכשזה הגיע למצב שהחוות הטובות רצו להחזיק פיזיוטרפיסטים ומרפאים בעיסוק ומורים לחינוך מיוחד ואז הסכום שקיבלנו לא הספיק לנו והתחילה אי הנחת - כל הדברים הטובים המקצועיים זקוקים לכסף. אנחנו מעבר ל-40% שעכשיו נסחוב במעלה העלייה עם השק שלנו נצטרך להעלות את הרמה, כל מי שיושב בחדר הזה כבר העלה אותה מקודם וסחב את השק עוד קודם ועכשיו נסחוב את השק עם עוד כמה אבנים ונדבר על כך שיעשו לנו עכשיו קריטריונים בשביל עוד חוות ופחות חוות ולא מדברים על כסף. רק מדברים על מקצועיות, אז עם מה אנחנו נסחוב את השק הזה? זה לא פשוט.
שרון יפה-בלדר:
אני בעלת החווה המרחב הפתוח ושותפה של ד"ר פוקורובסקי וחברת הוועדה. ראשית יש את נושא הכסף של רותם, אני לא רוצה לדבר עליו. כולנו כואבים את ה-40 אחוז. עבדנו עם רותם מעל 5 שנים. יש לנו מעל 250 רוכבים טיפוליים דרך קופת חולים כללית מושלם ועוד כ-400 רוכבים פרטיים. החוב עבורנו הוא חוב מאוד גדול ומאוד קשה אבל זה לא המקום עבורי. אני גאה שבכלל הנושא הזה שהוא כל כך יקר לליבי הגיע לשיחה במקום כל כך גבוה. אנחנו רוצים לומר מספר דברים שהם חשובים לנו מאוד. אני חושבת שקופ"ח כללית עוזרת לנו מאוד להעלות את הרף המקצועי. נכון, אני לא רוצה שחוות שאין להן מושג טיפולי יתנו חוג סוס על פוני. אני אוהבת את הקריטריונים, אני חושב שהדברים נעשים בצורה מקצועית ורצינית. עדיין אינני יודעת מה הסיכום של הוועדה בנושא הכסף שהוא נושא מאוד משמעותי, בנושא התיעוד, בנושא הטיפול אבל בדברים האלה לדעתי ידונו במקומות מקצועיים ואני סומכת את ידי על הוועדה שאני חושבת שעושה עבודה יפה. כמובן שאחרי שהוועדה תקבל את המסקנות יהיה לנו דין ודברים אבל אני מקווה שהיא איתנו.
דבר שני, הנושא שחשוב לי מאוד וכבר נאמר זה לקדם את הרכיבה הטיפולית במדינת ישראל. יש 3 בעיות, אחת מבחינה חקיקתית, יש בעיה אדירה בעצם אין הגדרה של חוות רכיבה כי הגדרה חוקית אין. דבר שני, המורים לרכיבה הם אינם בוגרי תואר אקדמי. אין במדינת ישראל תואר אקדמי למורים ומי שעוסק במקצוע הם אנשים שלומדים שנה בוינגייט 200 שעות שזה מגוחך. אנחנו רוצים להעלות את זה, להקשות, לקחת אנשים עובדים סוציאליים שייכנסו לתחום, מרפאים בעיסוק, אנשים מקצועיים וטובים. דבר שלישי, היום יש במדינת ישראל 30 חוות, אני חושבת שכולנו יחד צריכים להעלות, בעזרתך האדיבה ובעזרת קופות החולים, גם כללית מושלם שהיא הסמן הימני של המקצועיות וגם מאוחדת בתקווה שהיא תיכנס איתנו וגם הקופות האחרות, להוביל את התחום לפסים יותר רציניים, יותר מקצועיים בעזרת עזרה של כסף, בעזרה מקצועית ובעזרת חקיקה. אני בטוחה שנצליח כי הכלי הזה כלי של רכיבה טיפולית הוא כלי אדיר. קורים אצלנו ניסים, יש ילדים אוטיסטיים שמתחילים לדבר, יש נכים ששיפור איכות החיים שלהם הוא שיפור אדיר. יש קבוצות של נוער במצוקה שפורצים את דרכם ואנחנו עוזרים להם להתגייס ולפרוץ את דרכם וללכת לעבודה. אני בטוחה שרכיבה טיפולית זה דבר אמיתי. כל השאר בהמשך הדרך.
היו"ר סופה לנדבר:
אני אענה לך. אתם רוצים חקיקה? בואו תעזרו בחקיקה הזאת. אני קלינאית תקשורת במקצוע, פיזיוטרפיסטית עם תואר שני. אני צריכה לומר שכאן עכשיו בכנסת עובר חוק שעבדנו עליו שנים רבות שמגדיר את המקצועות הפרה רפואיים כמו קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק שיהיו מוגדרים בחוק, השכלה וכו'. אתם יכולים לקחת את החקיקה הזאת כבסיס למחשבה. נחזור מהפגרה, אני כאן, נעבוד ביחד אתכם על החקיקה הזאת. כדי להגדיר אני חושבת שגם אתם וגם כולם וגם הקופות רוצים להעלות את הרמה המקצועית ואני חושבת שהגדרתם את זה נכון. אתם פרטנרים לסיפור ומשרד הבריאות יודע על כך ובואו נעשה את זה יחד, אם תרצו אין זו אגדה. נעשה את זה ביחד. בבקשה.
דורית ברפמן:
אני מסכימה עם כל מה שנאמר פה, המקצועיות חשובה, הייתי בוועדה, הייתי בסיורים של החוות. אבל אני מתחברת לאורה ואני חושבת שחשוב מאוד להתייחס להיבט הכספי. נכון שהוועדה זו לא הייתה המטרה שלה וזה מה שאמרת מהתחלה מהישיבה הראשונה משפט ראשון פותח. אבל אני חושבת שחייבים להתייחס גם לזה. זאת אומרת, רמה מקצועית גבוהה מצריכה שכר הולם. לא יכול להיות רמה מקצועית גבוהה עם אותו שכר כמו קודם. חייבים לדבר על זה, חייבים להתייחס לזה. אם אתם רוצים חוות שמכבדות את עצמן יש לזה מחיר.
מוריה נפרסטק:
אחד הדברים שהיה גם בתקופה של רותם מדיקל זה כל הנושא של הליווי המקצועי. אני יודעת בפירוש שחוות שהיו ברמה מאוד נמוכה, נושא הליווי המקצועי הצריך אותן לעמוד בקריטריונים. לנו נאמרו קריטריונים די גבוהים, אולי לא כל כך ברורים כמו שהעברתם לנו עכשיו. ושוב, כמו שאמרה אורה, אין פה חווה אחת מהחוות שאני מכירה שלא עומדת בקריטריונים שהצבתם. כלומר הם בהחלט קריטריונים ברי ביצוע ומתוך הגיון ואין שום בעיה עם כל הנושא. אני מצטרפת לדורית, לפיזיורטרפיסטית שלי אני משלמת הרבה יותר, למדריכה שיש לה וותק של 3 שנים אני משלמת הרבה יותר מאשר למדריך שסיים עכשיו סטאג'. זה עבור תחזוק הרמפה או תחזוק הסוסים האיכותיים שאנחנו קונים, שהבאנו מחו"ל. כלומר הדברים האלה בהחלט עולים כסף.
היו"ר סופה לנדבר:
נכון, בבקשה, נציגי חוות נוספים.
תמי מור:
אני ניגשתי ללמוד רכיבה טיפולית. לקחתי את המסלול הכי ארוך. אני מורה לרכיבה טיפולית, למדתי כמעט 3 שנים. פניתי אישית לווינגייט להנהלה שם שזה אמור להיות המוסד שנותן את הידע הכי גבוה שאפשר ושאלתי למה אין תואר כי רציתי ללמוד ברמה הכי גבוהה. כיום אני יכולה להגיד שפתאום בשנתיים שלוש אחרונות יש כל מיני מכללות שנותנות הסמכה ויוצאים הרבה מאוד מדריכים שהם מדריכי רכיבה טיפולית ואין על זה שום פיקוח. כלומר היום אני עם תואר של מורה לרכיבה טיפולית שלמדתי 3 שנים, ומצד שני יש מישהו שלמד בקושי שנה במקום לא מוכר - - -
היו"ר סופה לנדבר:
בואו נסדיר את זה בחקיקה. ד"ר ג'ון לוק ברמי מקופת חולים לאומית, בבקשה.
ג'ון לוק ברמי:
הפניה שלי למשרד הבריאות, מי שאמור להגדיר את המקצוע זו המחלקה לפיזיוטרפיה, הפיזיוטרפיסטית הראשית. יש מולי מכתב שמופנה על ידי גברת איילה פרג לאחד ממנהלי מחלקות הנוירו אימונולוגיה באחד מבתי החולים הציבוריים שמדברת שרכיבה טיפולית והידרותרפיה הינן אמצעי טיפול בפיזיוטרפיה, כאשר הטיפול מתבצע על ידי פיזיוטרפיסט. זאת אומרת שאני לא בטוח שאנחנו צריכים להכניס את הרכיבה הטיפולית לתחום הביטוח המשלים.
רויטל טופר-חברטוב:
מי שמכיר במקצועות זה לא אילה פרג, זה ד"ר שנון.
ג'ון לוק ברמי:
אבל בית החולים משתמש בזה ויש לנו תביעה מטופלת - - -
רויטל טופר-חברטוב:
יש הבדל בתוך משרד הבריאות בין הידרו תרפיה שזה כן מוכר לבין רכיבה טיפולית. מי שמכיר במקצועות רפואיים זה לא אילה פרג, זה ד"ר שנון וזה התפקיד שלו נטו במשרד הבריאות. זה שאיילה כתבה שבמסגרת טיפולי הפיזיוטרפיה הפיזיוטרפיסט עצמו יכול להחליט על דרכי טיפול אחרות זה בסדר אבל זה לא קשור לרכיבה טיפולית במסגרת תוכניות השב"ן.
היו"ר סופה לנדבר:
אני גם לא רוצה להיכנס לזה.
רויטל טופר-חברטוב:
רכיבה טיפולית זה לא חייב להיות פיזיוטרפיסט, יכול להיות מרפאה בעיסוק - - -
מוריה נפרסטק:
מדובר לפעמים על ילדים שלא זקוקים לפיזיוטרפיה.
רויטל טופר-חברטוב:
זה המקצועות הלא מוכרים במשרד הבריאות.
ראובן מיטרני:
הידרו תרפיה איננה בסל אלא אם היא ניתנת במרכז שיקומי. זאת אומרת, הפיזיוטרפיסט יכול להחליט לנסות את זה במים. רק שתדע שהידרו זה לא כמו רכיבה טיפולית. אין פיזיוטרפיסטים ברכיבה טיפולית.
יהודה דוידוביץ:
אני מנהל מרכז ספורט לרכיבה ברמת גן ונבחרתי לייצג את החוות במשא ומתן מול כללית מושלם. אני רוצה להחזיר את הדיון לפסים שסיימנו בפעם הקודמת. בפעם הקודמת סיימנו את הדיון בזה שכבוד היושבת ראש ביקשה ממר פרץ גוזה לנהל איתנו משא ומתן הוגן לפתור את הבעיות שנוצרו הן בהסכם הדרקוני שהוצג לנו כהסכם אחיד בלתי ניתן לשינוי, הן לגבי נושא התשלום לחוות. הוקצב זמן של 3 שבועות לבצע את זה. חלפו 5 שבועות ולא היה אפילו ניצוץ של משא ומתן, לא הייתה שום פנייה מסודרת לחוות לנהל משא ומתן בתחום, לדבר על ההסכם. ההיפך. כללית מושלם פועלת בשני מישורים במקביל. מצד אחד אכן הוקמה ועדה שקובעת קריטריונים. במקביל כללית מושלם פונה לחוות, חלקן מן הסתם מלכתחילה אפילו לא עומדות בקריטריונים ומנסה ללחוץ עליהן לחתום איתה כמה שיותר מהר על חוזה. לכן מר גוזה לא בא בניקיון כפיים לישיבה הזאת בקטע הזה, יותר מזה. הם מיהרו לחתום עם חוות שקופות חולים פסלו על הסף – הם חתומים איתם על הסכם. למשא ומתן איתנו הם דורשים שהסכום יהיה סכום מאוד נמוך ואין עליו שום משא ומתן וזה סכום שלצערנו מוריד את הענף למטה וכך היה שנים עם רותם. לכן לא כל החוות בסיפור אלא רק חוות שהיו בפריפריה ובמצוקה כלכלית. לכן אני חוזר ואומר, התכנסנו כאן כדי לסכם דברים ולהתקדם ולתת פיתרון לילדים שרוצים רכיבה טיפולית ואין להם פיתרון. חלפו 5 שבועות ולא התקדמנו. בצד המקצועי התקדמנו וזה יפה וכל הכבוד, אבל מה עם הצדדים האחרים? אי אפשר לנהל משא ומתן במקביל? אי אפשר לעשות דברים במקביל?
היו"ר סופה לנדבר:
אני רוצה להבין, למה רק 10 חוות מתוך 30?
פרץ גוזה:
יש 2 היבטים. הבית הזה מתרכז בהיבט המקצועי, לא בהיבט העסקי. בהיבט העסקי, הבית הזה גם לא מטפל בגירעונות שלי. לכן בדיון הזה אין היבט עסקי. אם יהודה ירצה להגיע למשא ומתן הוא יגיע. דרך אגב, הוא גם לא היה ברותם אז אין מה להתרגש. הנועזות הזאת והחוצפה להגיד, אני ואני. יש חוות שהם 5 שנים בכללית מושלם, מטפלים במאות ילדים, יש אחד שלא בכללית מושלם, גם לא היה, אני לא יודע אם הוא יהיה והוא יש לו להטיף ציונות לכולם. לכן יהודה, אל תחלק לנו ציונים. אנחנו לא צריכים ציונים ממך. דבר שני, אנחנו רוצים להתרכז בהיבט המקצועי בלבד. אחרי שנסיים את ההיבט המקצועי ניכנס להיבט העסקי. מי שירצה להיכנס איתנו ייכנס ויבורך, מי שלא ירצה להיכנס כמו יהודה ואחרים - לא ייכנסו. אנחנו מנהלים מכונים רבים במספר רב של תחומים. מכוני שמיעה, מכוני פיזיוטרפיה, לא כל העולם אצלנו. מי שרוצה להיכנס אלינו בתחום העסקי - ייכנס ויבורך, מי שיגיד אני לא כי אני לוקח 400 שקל לטיפול – לא ייכנס. אני לא מנהל משא ומתן איתך לא פה ולא עם כל הקבוצה כקולקטיב. אני מנהל משא ומתן עסקי עם כל אחד בנפרד לפי החווה שלו, לפי המקצועיות שלו, לפי הרישום הרפואי, ואתה יודע שאין אצלך בחווה רישום לכלום. ביקרנו אצלך בחווה ולכן אל תיתן לי ציונים.
יהודה דוידוביץ:
שקר וכזב. ביקרתם בחווה והנציגים שלך אמרו שהם עוד לא ראו חווה עם סדר כזה וצר להם - - -
פרץ גוזה:
יהודה, החווה שלך מצוינת, הרישום הרפואי שלך הוא אפס.
יהודה דוידוביץ:
סליחה, יש לנו תיקים רפואיים, לפחות אל תשקר.
פרץ גוזה:
לכן אל תדבר על איתי על ניקיון כפיים. עשינו ועדה מקצועית. דורית ברפמן מהחווה בתל מונד הייתה חברה בוועדה. מה שחשוב לנו מכל ומה שחשוב לבית הזה זה שהילדים שיגיעו לחוות הטיפוליות יקבלו טיפולים מקצועיים, איכותיים, רציניים ובטיחותיים ובמחיר שווה לכל נפש. לא במחיר שאתם הפרטיים לוקחים. אני לא לוקח 2500 שקל ל-25 טיפולים מראש. את זה אני לא עושה ואני גם לא אתן לחברי כללית לעשות את זה. אני אתן בתחום העסקי כמו שאני עושה בתחום הריפוי בעיסוק. יש לי מאות מרפאות בעיסוק, יש לנו 10 מכוני שמיעה. בתחום העסקי – אחרי שנגמור את הנושא המקצועי מי שירצה יבורך וייכנס, מי שלא ירצה לא ייכנס. ואני אומר ליושבת ראש הוועדה - יהודה גם לא ייכנס כי 5 שנים הוא לא היה. הוא לא ייכנס.
יהודה דוידוביץ:
אני לא אתן טיפולים, אני לא אוריד את הרמה.
היו"ר סופה לנדבר:
אני לא רוצה להפוך את הוועדה הזאת לשוק.
חגי קליגר:
אני מוכרח להגיד שמאז הישיבה - - -
יגאל הקסלמן:
סידרת לך מילואים.
חגי קליגר:
אסור להיות במילואים?
יגאל הקסלמן:
במקרה ביום שקבעו איתך יומיים קודם? התחמקת מהפגישה.
חגי קליגר:
אני מתנצל על הפשע. מזל שיושב פה אחד שמכיר אותי ועוד כמה שמכירים אותי. החוצפה נוזלת לכם מהאוזניים קופת חולים, שרלטנים.
פרץ גוזה:
אתה לא חייב להצטרף.
חגי קליגר:
אדון גוזה אל תפריע.
פרץ גוזה:
אתה לא חייב להצטרף אלינו.
היו"ר סופה לנדבר:
במדינת ישראל חובה לכל אזרח שמסוגל ובגיל מסוים לתת למדינה את המילואים, לשרת את המדינה.
חגי קליגר:
עשיתי פשע ותראי את הפרשנות, מתחמק מפגישה. קופת חולים אכן הקימה ועדה, בחרה לעצמה, ואני לא חולק על השמות של האנשים שהיו שם. אבל היא לא באה והתייעצה עם אותו צוות שמרכז את הנושא ואת הדיונים פה.
יגאל הקסלמן:
זה לא תפקידה, אני לא מטעמך עובד פה.
חגי קליגר:
מספיק להפריע לי. קופת חולים הזמינה את מי שהיא רוצה ואני אומר שוב, מבלי לפגוע בדורית ובאורה ובאף אחד אחר, כולם מכובדים והכל בסדר אבל זה מראה על חוסר רצון לעבוד איתנו בשיתוף פעולה. מאז שקבעת שתוך שבועיים אנחנו חוזרים לפה לדיון,בשבוע שעבר הונח על שולחנו של גוזה הדוח של הוועדה בנושא של תקינה. עדיין אין לזה תשובות ואין הערות. הדוח הזה לא עבר לכל החוות שהעירו את ההערות שלהן, ולכל אחד יש מעבר למה שאמרו האנשים שהיו שם שהם אנשי סוסים, יש אולי משהו להוסיף, לתקן – זה לא נעשה. התחילו לעשות ביקורים בחוות. הם בוחרים לעצמם איזה חוות שהם בוחרים לבקר בהן - - -
לורן איקן:
אומרים להם דברים שבכלל לא מובנים, שאתם לא רוצים אז אתם לא מבקרים. עם כל הרצון הטוב לא הבנו איפה הדברים עומדים ולכן אף אחד לא רוצה לחתום על החוזה כפי שהוא.
יגאל הקסלמן:
איפה החווה שלך?
לורן איקן:
בניר העמק.
חגי קליגר:
לכן כפי שאמרתי, קופת חולים לא עושה את המירב כדי לעמוד ולקיים את מה שהיא מבטיחה למטופלים שלה. אנחנו החוות עבדנו עם רותם. הבאתי כאן ניירות תכתובת ביני ובין רותם על נושא המחיר. אני עובד עם רותם מאז 2003. אחרי השנה הראשונה התחלנו להבין שהמחיר חדירה שהסכמנו עליו הוא מחיר שאנחנו לא מצליחים להחזיר את העסק. אבל המשכנו והמשכנו מתוך כוונה אמיתית לא לפגוע במטופלים. אני מחזיק פה מסמכים שרותם העבירה לנו בסוף דצמבר לחדש ל-2008. קופ"ח כבר ידעה את המצב של רותם אבל לא אמרה אף מילה. לא דאגה שכספים יגיעו לחוות. היום יש מפרק שאולי יחזיר לנו 65%. אני החוב שלי קטן, כולו 10,000 שקל, אבל יש 280,000 שקל, יש חוב של 100,000 שקל, אנשים שזה פרנסתם. צריך להבין שאנחנו גובים מחיר על הטיפולים זה לא מחיר על כל מיני דברים, זה הוצאות שוטפות שאנחנו מבצעים ביום יום. משכורות לעובדים שאנחנו משלמים, אוכל וטיפולים.
היו"ר סופה לנדבר:
מה אתה רוצה שאנחנו נעשה?
חגי קליגר:
אני חושב שהיום צריך לחייב את קופת חולים, לא מחר להיכנס למשא ומתן, עכשיו, פה. למרות שגוזה טוען שזה לא המקום אני אומר להיכנס עכשיו למשא ומתן כי הם מורחים את זה וזה ימשיך להימרח וכשאת יוצאת לפגרה זה ימשך עד הקיץ שנה הבאה וזה לא יהיה פתור. נעשה תרגיל מאוד מחוכם מצד פרץ. הולכים לפריפריה הקיצונית ואומרים להם: בואו תיכנסו, יש הסכם טוב. כל החוות היו בו אבל עכשיו הם לא רוצים, בואו תיכנסו והם נכנסים בפריפריה כי באמת אין להם ברירה. חוות גדולות, חוות טובות לא נכנסו להסכם. אורה חווה טובה, ניר העמק חווה טובה, תל מונד חוה טובה, יהודה חווה טובה - חוות מקצועיות, חוות שמקפידות לא רק ברכיבה טיפולית. יושב פה אדם שבמשך 8 שנים קיים אצלי קורסי מדריכי רכיבה למדריכים בענף הרכיבה. אנחנו יודעים לתת מקצועיות, אנחנו יודעים לתת בטיחות, אנחנו יודעים לתת אמינות,. אנחנו לא מתפשרים על המדריכים, אנחנו לא מתפשרים על הקבוצות. נכון פרץ, יש הבדל בין מחיר של מרפאה בעיסוק לבין רכיבה טיפולית כי יש שם סוס ויש שם ביטוחים שאין בריפוי בעיסוק. צריך להפנים את זה, צריך להבין את זה, זה מחירים אחרים. אף אחד לא לוקח 400 על טיפול. מדברים פה על 120 שקל שזה מחירים כוללי מע"מ. אז על מה אתה מדבר איתנו? מי לוקח 140? יהודה יחליט אם המחיר שאתם מציעים לו אם להיכנס או לא. יכול להיות שיש לו מספיק קהל גם בלי המטופלים שלכם, זה בסדר אבל צריך לזכור את העניין הזה ואתם לא פועלים בהגינות לסיים את העניין.
אורה דניאלי:
יש לי שאלה לשאול אותך מנכ"ל קופת חולים. האם ילדים שרוצים להיכנס עכשיו עד דצמבר לרכיבה טיפולית שהרופא שלהם בחבל תענך שלח לי אתמול מכתב הפנייה לילד לרכיבה טיפולית, אם אני יכולה לקבל אותו או לא. כי אני הבנתי שאתם ממשיכים רק עד דצמבר עם אלה שכבר חתמו. ואז אמרתי לאמא שלו, אני מאוד מצטערת אבל החברה שלי הולכת ומתייבשת כי אני לא יכולה להכניס חדשים והוותיקים יצאו בקיץ כי ההורים צריכים לשלם גם לי וגם לקייטנות וגם לביבי סיטר, תתקשרי למושלם ותשאלי. הבוקר התקשרה אלי אותה אמא ואמרה לי: קיבלתי אישור שאשלם לך 120 שקל כי זה מה שאתם גובים עכשיו בחווה ואני אקבל עד 92 שקלים החזר, 75%. אז אמרתי לה, תצאי יותר טוב מאשר עם רותם כי יצא לך 30 שקלים לשלם ולא 40 כמו קודם. ואת זה אמרו לה בכללית מושלם. אני רוצה לדעת אם את החדשים אני יכולה לקבל עד דצמבר או לא?
פרץ גוזה:
אני רוצה לקוות ולהאמין שנגמור את קביעת הקריטריונים וקביעת החוזים מהר כדי שנוכל להכניס ילדים חדשים לטיפולים.
אורה דניאלי:
כרגע אמרו לאותה אמא טעות?
פרץ גוזה:
כן.
אורה דניאלי:
מה עושה אותה אמא שקיבלתי?
פרץ גוזה:
היא תחכה שבועיים.
אורה דניאלי:
אבל היא שילמה והיא לא תקבל עכשיו את ההחזר.
היו"ר סופה לנדבר:
משפט אחרון, בבקשה.
שרון יפה-בלדר:
אני באמת חושבת שהרכיבה הטיפולית מתקדמת. אנחנו עובדים עם כללית מושלם הרבה שנים. כולנו יד ביד צריכים לקדם את הענף. הייתי רוצה שכולם ייכנסו וידחפו את התחום.
יהודה דוידוביץ:
את נמצאת בישיבה הזאת בזכות זה שהתארגנו והרמנו את הנושא.
שרון יפה-בלדר:
אני נמצאת בזכות זה שחתמנו - - -
יהודה דוידוביץ:
את לא נמצאת פה בזכות הפעילות שלך.
היו"ר סופה לנדבר:
אני רוצה לסכם. ראשית אני מבקשת מקופת חולים כללית לא לפסול אף חווה ולהיפגש עם כולם ולהגיע איתם להסכמים.
פרץ גוזה:
אנחנו לא פוסלים אף אחד.
היו"ר סופה לנדבר:
לא יכול להיות שאדם נמצא במילואים ואתם אומרים לו שהוא מצא תירוץ לא להיפגש.
יגאל הקסלמן:
קבענו איתו פגישה, ביום הפגישה התקשרנו רק בכדי לוודא איפה אנחנו פוגשים אותו אז הוא ענה לנו בטרוניה על זה שאנחנו מתקשרים אליו בכלל ולא התנצל על כך שהוא לא נמצא.
חגי קליגר:
אתה דיברת איתי?
יגאל הקסלמן:
ליאת דיברה איתך.
חגי קליגר:
אז אל תגיד שדיברתי בטרוניה. התנצלתי בפני ליאת 10 פעמים על זה שכשתיאמתי איתה לא לקחתי מספר טלפון, אל תהיה חצוף.
היו"ר סופה לנדבר:
אני מבקשת שתקבעו בדחיפות פגישה חוזרת ותהיו בקשר. הוועדה לפניות הציבור מבקשת לקבל את ההמלצות של הוועדה של קופת חולים כללית. אנחנו רוצים לקבוע זמן. כמה זמן אתם צריכים כדי לסיים את הוועדה?
פרץ גוזה:
שבועיים שלושה.
אורה דניאלי:
של הקריטריונים או של התשלום?
היו"ר סופה לנדבר:
של הקריטריונים והתשלום. אנחנו ממליצים לכם להכין לנו את ההמלצות של החוק שנתרגם אותו לשפת החוק במדינת ישראל ובכנסת ישראל ונתחיל ביחד אתכם לקדם את החקיקה הזאת. תחשבו יחד מה אתם צריכים ואיך אתם חושבים בגלל שאני ממש לא מקצועית בסיפור הזה אבל אנחנו מוכנים לשרת אתכם להיות אתכם ויחד עם קופת החולים ועם החוות. אני חושבת שהחוק הזה צריך להסדיר דברים רבים וטוב שאנחנו מעלים את זה עכשיו.
חגי קליגר:
חברת הכנסת לנדבר, אני רק רוצה להציע הצעה, צריך לבדוק איך זה מתחבר גם לחוק הספורט. קיים חוק הספורט וצריך לראות איך זה מתחבר כי יש שם כל מיני דברים שאולי כן ולא קשורים.
היו"ר סופה לנדבר:
בסדר, אני פשוט מבקשת שתשבו ביחד. אני לא מקצועית בסיפור הזה ולכן החובה עליכם להכין את הדברים המקצועיים שאנחנו נתרגם אחר כך ביחד לחקיקה. אני מבקשת מקופת חולים כללית להיפגש עם כל החוות שרוצות להיכנס לתחום או רוצות להיות אתכם בקשר ולהיות מוסדרים בחוזים של קופת חולים כללית. אני לא יכולה להתחייב עכשיו על תאריך מדויק אבל נעשה בפגרה פגישה נוספת כדי שנסדיר את כל הדברים ושכולם תצאו מרוצים. ייתכן שנקבע את הישיבה בתל אביב. אני מבטיחה שנעשה את המפגש הבא כנראה עד תחילת שנת הלימודים. כדי שהסיפור יקדם את הנושא.
אורה דניאלי:
יש איזו אפשרות שבכל אופן מישהו ייקח על עצמו לבדוק את נפילתנו עם רותם מדיקל ולא יגידו ככה, עם הידיים למעלה, זה לא מעניין אותנו. זה נשמע בלתי אפשרי.
היו"ר סופה לנדבר:
אני רוצה להסביר. אנחנו נכנסנו לסיפור די מאוחר עבורנו. הוועדה בכנסת וגם חברי כנסת לא נכנסים לסיפור אם הוא נמצא בבית משפט. אנחנו לא יכולים להיכנס לזה כי בזמן שבית משפט קבע אתם צריכים להגיע לעליון כנראה או משהו אחר.
יהודה דוידוביץ:
ואחרי שמסתיים הטיפול המשפטי?
היו"ר סופה לנדבר:
לפי החוק לא נוכל להתערב. תודה לכם וחופשה נעימה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00