פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 324
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום שני, ח' אב התשס"ז ( 23 ביולי 2007), שעה: 09:30
סדר היום: 1. הצעת חוק לתיקון פקודת רכב מנועי (ביטוח אופנועים), התשס"ז-2006,
של חה"כ סטס מיסז'ניקוב, חה"כ יצחק זיו, חה"כ גלעד ארדן, חה"כ צבי
הנדל, חה"כ חיים אמסלם, חה"כ אבשלום וילן, חה"כ יואל חסון
חה"כ אבישי ברוורמן, חה"כ יורי שטרן (פ/1784)
2. הצעת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון-מספר כלי רכב המעורבים
בתאונה), התשס"ז-2006, של חה"כ חיים אמסלם, חה"כ סטס מיסז'ניקוב,
חה"כ אבישי ברוורמן, חה"כ גלעד ארדן, חה"כ צבי הנדל, חה"כ יצחק זיו,
חה"כ אבשלום וילן, חה"כ יורי שטרן, חה"כ יואל חסון (פ/1801)
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד ארדן – היו"ר
צבי הנדל
סטס מיסז'ניקוב
אלכס מילר
מוזמנים:
יואב בן אור – סגן המפקח על הביטוח ושוק ההון, משרד האוצר
פיני שחר – אגף הפיקוח על הביטוח ושוק ההון
עו"ד תמר קלהורה – משרד המשפטים
עו"ד אמון חאלד – רשם העמותות, משרד המשפטים
עו"ד נזי גנודי – רשם העמותות, משרד המשפטים
דרור ארם – רשות התאגידים, משרד המשפטים
עו"ד חוה ראובני – הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
דפנה עין דור – מנהל אגף תכנון וכלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
שמואל מלכיס – מנהל המחלקה הכלכלית, איגוד חברות הביטוח
יוסי מנור – נשיא לשכת סוכני הביטוח
מוטי קינן – מנכ"ל לשכת סוכני הביטוח
עו"ד זהר גרינברג – מועדון האופנועים
עו"ד עמית ברגמן – מועדון האופנועים
טל זהר – מועדון האופנועים
דורון קדמיאל – חבר ועד מועדון האופנועים
ראובן בר – מועדון האופנועים
דרור גולדמן – יו"ר איגוד יבואני הרכב הדו-גלגלי, איגוד לשכות המסחר
גיורא נדל – לשכת המסחר
אייל פרובלר – לשכת המסחר
בן ציון פרחי – מנכ"ל קרנית
עו"ד נאוה מקובסקי – מנהלת מחלקת תביעות, קרנית
ורדה לבנון – אור ירוק
ענת קראוס – קשרי ממשל, אור ירוק
גרי ויבקון – קשרי ממשל, אור ירוק
ייעוץ משפטי: אתי בנדלר
ניר ימין
מנהלת הוועדה: לאה ורון
קצרנית: אושרה עצידה
1. הצעת חוק לתיקון פקודת רכב מנועי (ביטוח אופנועים), התשס"ז-2006, של חה"כ סטס מיסז'ניקוב, חה"כ יצחק זיו, חה"כ גלעד ארדן, חה"כ צבי הנדל, חה"כ חיים אמסלם, חה"כ אבשלום וילן, חה"כ יואל חסון חה"כ אבישי ברוורמן, חה"כ יורי שטרן (פ/1784)
2. הצעת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון-מספר כלי רכב המעורבים בתאונה), התשס"ז-2006, של חה"כ חיים אמסלם, חה"כ סטס מיסז'ניקוב, חה"כ אבישי ברוורמן, חה"כ גלעד ארדן, חה"כ צבי הנדל, חה"כ יצחק זיו, חה"כ אבשלום וילן, חה"כ יורי שטרן,
חה"כ יואל חסון (פ/1801)
היו"ר גלעד ארדן:
בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה, כאשר על סדר היום שתי הצעות חוק, הצעת חוק לתיקון פוקדת ביטוח רכב מנועי (ביטוח אופנועים), התשס"ז-2006, של חברי הכנסת מיסז'ניקוב וארדן, והצעת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון – מספר כלי רכב המעורבים בתאונה), התשס"ז-2006, גם של חברי הכנסת מיסז'ניקוב וארדן. אני רוצה לתזכר את הנוכחים ששתי הצעות החוק עברו במליאת הכנסת בקריאה הטרומית. אחת מהן עברה ב-7.2.2007.
לאה ורון:
אבל, אז היא עברה לוועדת החוקה.
היו"ר גלעד ארדן:
לא משנה, שתיהן עברו לפני מספר חודשים במליאת הכנסת בקריאה הטרומית. התקיים בהן כבר דיון אחד פה בוועדה לפני כחודש וחצי, ב-5.6, וזה הדיון השני של הכנה לקריאה ראשונה. אם לתמצת את שתי ההצעות - שתי ההצעות נועדו לנסות ולהפחית את הנטל שמושת על ציבור רוכבי הרכב הדו-גלגלי. מציעי החוק, ואני מדבר כרגע בשם שניהם, חשבו שהעלאת התעריפים - - -
צבי הנדל:
גם בשמי, גם אני רשום שם.
היו"ר גלעד ארדן:
נכון, גם חבר הכנסת הנדל חושב שהעלאת התעריפים שהחליט עליה משרד האוצר היא החלטה שגויה מבחינת מדיניות. יכול להיות שמבחינת חישוב הנזקים מול מה שגובים מבעלי כלי הרכב הדו-גלגלי, יכול להיות שבחישוב הזה משרד האוצר צודק.
צבי הנדל:
הוא לא צודק.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל, כיוון שידוע לנו שעל פי התקנות יש סמכות לממונה ליצור מערכת של סוג של סבסוד בין הביטוח של רכב דו-גלגלי, לבין הביטוח של רכב רגיל, ובדומה לכלי רכב אחרים במדינת ישראל, או כלי תחבורה כמו אופניים שהמדינה רוצה לעודד אותם, וכאשר אופניים מעורבים בתאונת דרכים עם רכב, ברור שהרכב מייצג סיכון הרבה הרבה הרבה יותר משמעותי לסביבה - נקבע שרוכב האופניים מפוצה באופן מלא על-ידי המבטח של כלי הרכב הארבע-גלגלי. גם כאן באחת מהצעות החוק קבענו הסדר שקובע שבתאונה כזאת המבטח של הרכב הארבע-גלגלי, הוא זה שיפצה על נזקי הגוף של רוכב האופנוע.
לאורך כל הדרך אמרנו שאנחנו מוכנים לפשרה עם משרד האוצר בעניין הזה. כל פשרה שתוצג נהיה מוכנים לדון בה, בין אם זה חלוקה אחרת כאשר מדובר בקטנוע עד 250 סמ"ק, או אופנוע מעל 250 סמ"ק, לאחר שראינו את הדוח של הרשות הלאומית שמלמד שאופנוע בנפח מעל 250 סמ"ק מייצג סיכון של פי 10 גדול יותר - סכנה בטיחותית שהיא בהסתברות של פי 10 להיות מעורב בתאונה. כל אחוז אחר, חוץ מ-100% מבטח הרכב, ו-0 הרכב הדו-גלגלי, אנחנו גם מוכנים לדון בו. וגם אם המפקח היה מוכן ליצור איזשהו מדרג אחר לעניין העלאת התעריפים שמושפע גם מגיל הרוכב, אולי גם מעבירות קודמות שלו, ומעוד דברים נוספים. לצערי הרב, כל הניסיונות שלנו להידבר בנושא הזה עלו בתוהו. ולכן, אנחנו ממשיכים לקדם את הצעת החוק כנוסחה וכלשונה - זה לגבי הצעת החוק שעוסקת במספר כלי רכב המעורבים בתאונה.
לגבי ההצעה השנייה של התיקון לפקודת ביטוח רכב מנועי - ההשתתפות העצמית, מדבר על כך שמבטחי הרכב הדו-גלגלי יוכלו למכור פוליסות שיש בהן מרכיב של השתתפות עצמית, שהוא כמובן יחול מראש הנזק של הצער וכאב וסבל, ולא מהפיצויים על אובדן כושר עבודה, ולא כמובן מהטיפול הרפואי. גם בעניין הזה היינו שמחים לשמוע את עמדתכם. הבנו שפורסמה הצעת חוק ממשלתית שמקיפה את כלל כלי הרכב בעניין הזה, ולא רק את הרכב הדו-גלגלי. אבל, היינו מעוניינים לשמוע כמה אתם חושבים שהחוק הזה לבד אמור להפחית, או במידה ומבטח ימכור פוליסה כזאת - אתם בטח עשיתם חישובים אקטואריים כמה זה יפחית את הסיכון שלו, וכמה אתם תדרשו, או תמליצו לו כי עכשיו העמדה שלכם זה המלצה. קראתי שלאחרונה ההמלצות שלכם לא התקבלו על-ידי המבטחים להפחית בעוד כמה אחוזים את ביטוח הרכב הארבע-גלגלי. בכמה אתם תמליצו למבטחים להפחית את הביטוח?
אני קודם כל רוצה לשמוע את המפקח על הביטוח או את סגנו. כמו שאני נוהג לומר בישיבות אחרות, אני מעוניין להביא את שתי ההצעות האלה להצבעה היום. מי שהוא גם מעוניין שייקח בחשבון שהזמן שלנו מאוד מוגבל. אומנם קיבלנו אישור מיושבת ראש הכנסת לקיים את הדיון על זמן מליאה, אבל זה גם לא לזמן בלתי מוגבל. מי שמעוניין שהחוקים האלה היום יעברו, שישתדל או לוותר על דבריו אם הם נאמרו על-ידי מישהו אחר, או לקצר אותם.
צבי הנדל:
אני רק רוצה משפט אחד לתקן. אמרת ברוחב לב שכולנו מסכימים שהסיכונים באופנוע הם גדולים יותר, ובכל זאת מאחר ואנחנו רוצים לעודד את השימוש באופנוע, אנחנו רוצים לחלק את התשלום על פני כולם. אני חולק על הקביעה הזאת. זה שאופנועים מעורבים בתאונות דרכים זה לא אומר שהאופנוע אשם. אני מעריך שאחוז גבוה מאוד - ולא עשיתי מחקר בעניין הזה, אבל כבר ראיתי תאונות בחיים - אבל אחוז גבוה מאוד מהתאונות האשמה היא לא על האופנוע. זה שמחשיבים בתחשיב הכללי כל תאונה שנעשתה עם אופנוע כאילו האופנוע הוא אשם, וממילא זה הכסף הגדול שמשלמים - אני לקביעה זאת מתנגד. זה מאוד משמעותי לשיקול הדעת בחקיקה.
היו"ר גלעד ארדן:
רק כרגע קיבלנו את האישור מיושבת ראש הכנסת, אחרת הייתי נאלץ להפסיק עוד עשר דקות כמצוות מנהלת הוועדה.
אני הייתי רוצה לשמוע האם ישנה עמדה - אני שוקל לאחד את שתי הצעות החוק, וזה ניתן לעשות בהצבעה פה כרגע. השאלה היא, האם יש למישהו עמדה בנושא הזה?
יואב בן אור:
ההסכמה שלנו איתך שעל בסיסה הממשלה הביעה תמיכה בהצעת חוק אחת, והתנגדה להצעת חוק שנייה, וזה ההסכמה לאחד איתנו את הצעת החוק להשתתפות עצמית. לכן מבחינתנו, אנחנו רואים הבדל תהומי בין שתי הצעות החוק.
היו"ר גלעד ארדן:
גם אם מאחדים את שתי ההצעות, אם יעברו פה שני הסעיפים של ההצעה שהם שונים, הממשלה עדיין יכולה להגיש הסתייגות למליאה, ולהפיל את אחד מהרכיבים שאליהם היא לא מסכימה.
יואב בן אור:
אנחנו נאלץ להמליץ לממשלה להתנגד לשתי ההצעות. אם שתיהן יאוחדו אנחנו ניאלץ לעשות את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
האם גם את סבורה כך?
תמר קלהורה:
כן, ודאי. ההצעה הראשונה אנחנו מתנגדים לה נחרצות. ההצעה של כלי הרכב המעורבים - משרד המשפטים מתנגד לה.
היו"ר גלעד ארדן:
אני שמעתי את עמדתכם, אני מכבד אותה. אנחנו נדון בשתי ההצעות בנפרד, וקודם כל נתחיל בהצעה של ההשתתפות העצמית כי היא הראשונה על סדר היום, למרות שכבר היו פה יושבי ראש בכנסת שקיבלו אישור מבג"ץ להחליף את סדר היום, ואותם מוזמנים. אבל, פה עמדת היועצת המשפטית היא שונה.
יואב בן אור:
אני רוצה להתייחס לדבריו של חבר הכנסת הנדל לגבי הסיכון. אין חולק באף מחקר לגבי הסיכון בשימוש באופנועים. זה לא איזושהי שאלה ערטילאית. אתה תמצא את עצמך במיעוט גם עם אותו דוח שגלעד נסמך עליו במשרד התחבורה. יש עמדה של "אור ירוק" שחושב שאופנועים זה כלי מאוד מסוכן, ואסור לעודד אותו בכלל. בכל המחקרים כחוט השני עובר הנושא הזה שאופנועים זה כלי מסוכן, ואני לא חושב שזה נושא למחלוקת. השאלה היא, איך קובעים לו תעריף ביטוח חובה.
צבי הנדל:
יש נהגים שנוהגים בצורה מסוכנת.
היו"ר גלעד ארדן:
יש פה תקדים שמשרד ממשלתי מסתמך על עמותה בנושא מסוים. אני מקווה שכל ההמלצות של "אור ירוק" בענייני עידוד ומדיניות, את מה לעודד ומה לא - לדוגמה, אם הם מחר ימליצו לפטור ממס את ה-ESP, או כל מיני רכיבי בטיחות, אני בטוח שמשרד האוצר יבוא ויגיד: כיוון ש"אור ירוק" המליץ לפטור ממס, אז אנחנו פוטרים עכשיו ממס את אביזרי הבטיחות האלה והאחרים. זה תקדים מעניין, אבל טוב שזה נרשם בפרוטוקול. "אור ירוק" אני מברך אתכם. מה שאמרת יהיה בעתיד תקדים חשוב.
יואב בן אור:
אנחנו נשקול להכניס את זה, אבל לתחשיב של ביטוח חובה, אם "אור ירוק" ימליץ.
לעניין הצעות החוק - ישנן שתי הצעות חוק שלטעמנו הן שונות.
היו"ר גלעד ארדן:
אנחנו מתחילים בהשתתפות העצמית, תתייחס לזה. אחר כך יהיה לך זמן לדבר על השנייה.
יואב בן אור:
הצעת החוק כמו שאמר חבר הכנסת ארדן - אנחנו פרסמנו תזכיר חוק. אנחנו נשמח אם הוועדה תאמץ כבר עכשיו את נוסח תזכיר החוק.
היו"ר גלעד ארדן:
אם "אור ירוק" יגידו, אני לא יודע. כשהוא יעבור ראשונה נביא אותו לפה, ואולי נאחד אותו עם הפרטית שלנו. אבל, כרגע אנחנו רק קראנו בעיתון.
יואב בן אור:
אני חושב שהשתתפות עצמית הוא כלי מצוין, הוא כלי ביטוחי מקובל, ונכון להחיל אותו גם בביטוח חובה, ובמיוחד בעניין אוכלוסיית האופנועים. זו דרך נכונה להפחית את עלות הכיסוי למי שמעוניין בכך. מאוד חשוב לנו שזה יהיה אופציונאלי, שלאנשים תהיה בחירה בין פוליסה עם השתתפות עצמית לפוליסה בלי השתתפות עצמית, ושלא נגיע למצב שבו מחייבים אנשים לקחת השתתפות עצמית, ולוותר על כיסוי. בתור אופציה זו דרך נכונה, ואנחנו חושבים שחשוב להמשיך חקיקה בכיוון הזה. אנחנו אמרנו בתזכיר החוק שלנו איך החקיקה צריכה להיראות.
היו"ר גלעד ארדן:
כרגע אנחנו עוסקים בדו-גלגלי, האם יש לכם חוות דעת בכמה זה יכול להפחית לעניין דו-גלגלי, כמה זה לבד יכול להפחית את עלות ביטוח החובה?
יואב בן אור:
אני עוד לא יודע לתת על זה תשובה, אבל מדובר בסדר גודל של עשרות אחוזים, עשרות בודדות לא עשרות רבות.
היו"ר גלעד ארדן:
עשרות אחוזים זה לפחות 20.
יואב בן אור:
בין 10% ל-20% צריך להיות הפער לפחות בין פוליסה עם השתתפות עצמית, או לא - 20%. זה הערכות, זה לא התחייבות, זה לא איזושהי אקטואריה.
היו"ר גלעד ארדן:
כמה היה סך הפיצויים לנזקי גוף לרוכבי רכב דו-גלגלי ב-2006?
יואב בן אור:
סדר גודל של 380 מיליון שקל.
היו"ר גלעד ארדן:
כמה מתוכם היו תביעות שהסתיימו בעד 10,000 שקל?
יואב בן אור:
אין לי את המספר הזה.
היו"ר גלעד ארדן:
באחוזים, הרי מזה אפשר אולי ללמוד מה הסיכון שזה מייצג - התביעות האלה שמסתיימות בסופו של דבר במשהו שאולי השתתפות עצמית תענה עליהן. כמובן לא כל האנשים האלה יהיו עם פוליסת כזאת של השתתפות עצמית.
יואב בן אור:
אני אתן לך תשובה על זה.
היו"ר גלעד ארדן:
עד לקריאה השנייה והשלישית תשדלו לבוא עם זה - זה חשוב.
עמית ברגמן:
אנחנו שואלים את השאלה הזאת שנתיים, ולא מקבלים תשובה.
היו"ר גלעד ארדן:
נדמה לי שבמסגרת חוק חופש המידע אתה יכול לקבל את זה.
עמית ברגמן:
ביקשנו בקשה בלי הפעלת חוקים.
היו"ר גלעד ארדן:
אם יהיה לכם בארגון איזשהו עורך דין אז אולי תשתמשו בכישורים שלו לעניין הזה.
היו"ר גלעד ארדן:
מר מנור, בבקשה.
יוסי מנור:
נושא השתתפות העצמית, ואני מדבר כרגע בהיבט הצרכני - אם נכניס לתוך ההשתתפות העצמית את חופש הבחירה, אנחנו לעולם לא נוכל לדעת מה תהיה ההנחה האמיתית שמגיעה לצרכן, מפני שזה ייצור בלבול גדול מאוד גם בנתונים, וגם בגובה ההנחה. אם מחליטים על השתתפות עצמית רק פרק כאב וסבל בחוק, צריך לקבוע שלכולם תהיה השתתפות עצמית, ולא חופש בחירה כי אז אפשר לתמחר אמיתית את הנושא, לתת הנחה מתאימה בגובה אותה השתתפות עצמית שנקבעה לכולם, מפני שאז גם משרד המפקח על הביטוח וגם הפול שלא מאפשר להוציא את האופנועים מתוך הפול ולאפשר תחרות אמיתית בכל חברות הביטוח, כי זה תקוע בתוך הפול, בניגוד למה שהיה פעם "אבנר" שכל כלי הרכב בוטחו ב"אבנר", והיום כשמבוטחים בכל חברת ביטוח - -
יואב בן אור:
יוסי, לא מדויק.
יוסי מנור:
- - מאפשרים תחרות ויוצרים תחרות. שני אלה - קביעת השתתפות עצמית אחידה שתאפשר לנתח את ההנחה במלואה, ולהוסיף את ההנחה כמו שצריך, אחרת זה יצור עוד פעם כאוס, ונשב כאן בעוד שנתיים, זה לא ייתן שום תרומה, מפני שאנשים - - - את התביעה שלהם, עורכי הדין ישחקו במשחק הזה. לא צריך את זה. אם רוצים להגיע לתוצאה, השתתפות עצמית מתומחרת, ואז הנושא יצא לדרך בצורה נכונה.
צבי הנדל:
האם החוק לא אומר שכאב וסבל יוצא מהביטוח? זה היה הכי טוב.
היו"ר גלעד ארדן:
מה זאת אומרת יוצא מהביטוח?
צבי הנדל:
שהביטוח לא מכסה כאב וסבל.
היו"ר גלעד ארדן:
כאב וסבל יכול גם להגיע לסכום של - - -
קריאות:
140 - - -
היו"ר גלעד ארדן:
יכול להיות שבאמת אדם שכב בבית חולים זמן לא מבוטל, אני לא הייתי מציע ככה לבטל לחלוטין את ה - - -
צבי הנדל:
זה הפסד שכר, זה דבר אחר.
היו"ר גלעד ארדן:
לא, אני לא מדבר על הפסד שכר.
יוסי מנור:
יש שלושה פרמטרים שמוצעים. יש כאב וסבל - - -
היו"ר גלעד ארדן:
יוסי, לא נעשה פה הרצאות על ביטוח. יכול מאוד להיות שאדם לא נקבעו לו אחוזי נכות בסוף התהליך, אבל הוא כן שכב בבית חולים חודש, וסבל קשות, ובאמת מגיע לו על כך פיצוי. אני לא הייתי מציע למנוע ממנו לחלוטין. מה שהציע מר מנור זה שההשתתפות העצמית בסך X אלפי שקלים, תהיה כאילו חובה בכל הפוליסות. אני לא יודע, לי זה נראה קצת התערבות מוגזמת בזכות הבחירה של האזרחים. אם אדם יכול להרשות לעצמו והוא רוצה לקנות פוליסה בלי השתתפות עצמית, נראה לי שזכותו לעשות את זה. מי שרוצה להפחית לעצמו את עלות ביטוח החובה, די בכך שאנחנו מאפשרים לו מסלול כזה שבו הוא בעצם מוותר, או מחיל על עצמו איזושהי השתתפות עצמית, ואז אני מניח שהוא יהיה זהיר יותר בהתנהלותו.
השאלה שמעוררת מחשבה, ואני לא יודע אם יש לך תשובה כרגע, אבל בהחלט לעתיד, היא האם יש לכם דרך לקחת את הנתונים האלה מחברות הביטוח לגבי כמה תביעות - כי נראה לי שלא במקרה אתה לא עונה לי על השאלה הזאת - ולהמליץ להם. האם יש לכם דרך לחייב אותם בעקבות לימוד הנתונים? כמה תביעות הסתכמו בעד 5,000, 7,000, 8,000 שקל, ובהתאם לזה להעריך את הסיכון המופחת בפוליסה כזאת, ולהמליץ להם בכמה צריך להוריד אותה, או שיש דרך לחייב את זה?
יואב בן אור:
אני אענה לך, ותוך כדי אני גם עונה ליוסי מנור כאשר אמרתי לו בקריאת ביניים זה לא מדויק. אופנועים מבוטחים בפול, בוטחו בפול תמיד. השאלה אם זה דרך חברות הביטוח, או לא, - הטכניקה לא מהותית. הם תמיד בוטחו בפול בגלל שהם מסוכנים, בגלל שהם לא משלמים את מלוא עלות הסיכון שלהם, בגלל שכל הציבור מסבסד אותם. את תעריפי הפול אנחנו קובעים, אנחנו לא ממליצים על תעריפי הפול.
צבי הנדל:
זה לא נכון, למה אתה חוזר על זה? יש חילוקי דעות לפחות במשפט האחרון שאמרת. שמעתי אותך, אני לא מסכים איתך. אני טוען שברוב המקרים בעל כלי הרכב ה"צבי הנדלים", הם האשמים.
יואב בן אור:
יכול להיות שאתה צודק, אבל בכל העולם אופנועים נחשבים מסוכנים יותר, משלמים תעריפים גבוהים יותר.
צבי הנדל:
כי כך אנחנו החלטנו, זה מן הסכמה לאומית רחבה שהיא לא נכונה.
יואב בן אור:
בין-לאומית.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה מדבר על האשמה, הוא לא מדבר על האשמה. הוא מדבר מה הסיכון הכלכלי שהם מייצגים. בתוצאה הם נפגעים יותר, צריך לשלם להם יותר פיצויים. לא מעניין אותו, וחוק הפלת"ד לא מעניין.
צבי הנדל:
אבל, לא רוכבי האופנועים אשמים.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל, זה לא מעניין, והפלת"ד זה לא רלוונטי - אין אשמה בעניין הזה. זו החלטה של חברה שהחליטה לפצות את כל מי שנפגע בה - - - -
צבי הנדל:
בסוף יש דעת קהל, ודעת קהל חושבת שאני בעל האוטו לא רוצה לסבסד אופנועים, ואני טוען שהוא לא מסבסד כי הוא אשם באחוזים די גבוהים.
תמר קלהורה:
הנקודה היא לא אשמה, השאלה בסופו של דבר היא האם הכלי עצמו גורם סיכון לא בהכרח למשתמשים האחרים, אלא גם לאדם שרוכב. למפקח על הביטוח יש לו את הנתונים שמראים שבסופו של דבר יש יותר נפגעים, ואולי גם פגיעות יותר קריטיות. התוצאה היא בסופו של דבר שגם משולמים סכומי פיצויים יותר גבוהים. יכול להיות שרוב התאונות נגמרות באשמתם של בעלי הרכב ארבע-הגלגלים. אבל, זה שתי סוגיות שונות. הסיכון והאשמה הן סוגיות שונות.
היו"ר גלעד ארדן:
דרך אגב, עוד לא ענית לי.
אתי בנדלר:
אני רוצה להעיר עוד הערה לנושא ניכוי ההשתתפות העצמית. כפי שההצעה מנוסחת כרגע, ואני חושב שיהיה מקום לשקול שינוי הנוסח בהקשר הזה, תמיד המבטח יהיה רשאי להציע למבוטח לחתום על פוליסה שמאפשרת השתתפות עצמית, והבחירה תהיה של המבוטח.
בהתאם לתזכיר שהפיץ משרד המשפטים, יש שם אלמנט שהרשות תהיה רשאית להורות שבסוג מסוים של פוליסות לא תהיה אופציה כזאת בכלל להציע השתתפות עצמית. דוגמה לכך היא שהמבוטח הוא מעביד, והמשתמש הוא עובד. במקרה כזה אם עובד במהלך עבודתו נפגע בעת רכיבה על אופנוע, לא סביר שתהיה השתתפות בתגמולים שהוא יקבל. ולכן, בשום פנים ואופן אסור ללכת להצעתך אדוני, שמחייבת תמיד השתתפות עצמית.
יוסי מנור:
ולכן, התמחור לעולם לא יהיה נכון, ולכן יהיו אוכלוסיות שלמרות שהם יבחרו בהשתתפות עצמית, יתמחרו להם את זה שונה מפני שהן קבוצות לחץ. את לעולם לא תגיעי לתמחור נכון בנושא הזה. אני מסכים איתך שבמקרה של עובד שרוכב על אופנוע מטעם המעביד כשלוחו של המעביד, עדיין כאב וסבל הוא דבר מאוד מאוד אישי. זה איננו הפסד השתכרות, זה איננו אובדן כושר עבודה. מדובר פה על אלמנט אחד בלבד שנקרא כאב וסבל. לכן, אם המעביד נתן בידי העובד אופנוע לא תקין למשל, יכול להיתבע גם בחבות מעבידים על רשלנותו בכל הנושא הזה.
אתי בנדלר:
אתה יוצא מתוך הנחה שיש עילת תביעה נגד המעביד במקרה הזה, אבל אם אין?
קריאות:
יש איחוד עילה.
יואב בן אור:
אני לא הבנתי את הטיעון של יוסי.
היו"ר גלעד ארדן:
אז בוא תענה לי, ואז זה יענה - - -
יואב בן אור:
כל הדיון הזה מתנהל בגלל שהאופנועים לא נושאים לבד בסיכון שלהם. כל עוד זה קיים - אז תמיד התמחור הוא עניין שנקבע על ידינו, ולכן זה נקבע בפול, והתעריף בפול הוא תעריף פיקס. אני לא מבין את הבעיה בתמחור, פשוט לא מבין.
היו"ר גלעד ארדן:
אז בוא תסביר לי בבקשה איך אתם תדאגו לכך שכאשר אדם ירכוש פוליסה עם השתתפות עצמית יפחיתו את העלות שלה בסכום שמייצג באמת את הסיכון המופחת של המבטח.
גיורא נדל:
אם אפשר להוסיף עוד שאלה - מי מבטיח שהכסף הזה לא ילך לקופת הפול בשביל לממן את ההפסדים של הפול שכולנו יודעים עליהם. הכסף שייחסך דרך ההשתתפות עצמית יעבור לקופת הפול, יקטין את הפסדי הפול - השאלה שאותי מעניינית היא איך הוא יעבור לטובת הפחתת התעריף?
היו"ר גלעד ארדן:
זו היתה השאלה המקורית שלי.
יואב בן אור:
יש מפעיל מאגר מידע והוא ממליץ על תעריף לשוק. הוא ממליץ לשוק, ומזה נגזרים שני דברים. אחד, תעריף השוק שהוא תעריף המלצה. חברות ביטוח מגישות לאישורנו תעריף שמתבסס על ההמלצה – זה היבט אחד. והפול שאנחנו קובעים לו תעריף פיקס. התעריף יהיה אם אתה שואל לאופנוע בלי השתתפות עצמית X, ואופנוע עם השתתפות עצמית X מינוס משהו. תהיה המלצה, אני לא יודע להגיד לך את התעריף היום. צריך לראות בנתונים, מפעיל מאגר מידע יוציא המלצה.
היו"ר גלעד ארדן:
אמרת שזה איפשהו בין 10% ל-20%.
יואב בן אור:
זה תלוי ברכיבים שייכנסו, זה תלוי מה תהיה הצעת החוק בסוף, ויש הבדל. אנחנו הוספנו למשל גם אופציה להשתתפות עצמית מאובדן השתכרות על ימי מחלה בהתחלה לפחות, כמה ימים ראשונים, שאנחנו חושבים שזה גם יכול לתרום. צריך לראות את המספר, נעשה את הקלקולציה.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל, ההמלצה שלכם היא רק המלצה.
יואב בן אור:
לפול אנחנו קובעים תעריף מדויק, אומרים לו: ככה ישלם זה, ככה ישלם ההוא.
היו"ר גלעד ארדן:
זה לא המלצה. אתם תוכלו לקבוע לפול מה התעריף המופחת.
יואב בן אור:
נכון.
צבי הנדל:
אני רוצה לפנות לאופנוענים. יש כמה סוגים של תשלומים, ולכל סוג של תשלום יש הגדרה. יש סוג תשלום שאפשר לכמת אותו. למשל, אם היה פנצ'ר בגלגל והלך הגלגל אז יש לזה מחיר, או הפסד ימי עבודה - יש משכורת ויודעים. יש את התביעה של כאב וסבל ועוגמת נפש ואובדן עליזות. אם הייתם יודעים שהורדת הסוגיה הזאת מהביטוח בכלל מאוד תוזיל, האם זה נושא שאפשר לדון בו או לא?
עמית ברגמן:
אנחנו הופענו בפני ועדה של משרד המשפטים והצגנו את עמדתנו שאומרת שאם הדבר הזה ייתבע מאיתנו, לעשות את זה לכל הרכבים. שאפשר יהיה לא רק לעשות השתתפות עצמית בכאב וסבל, אלא שאדם יוכל לרכוש פוליסה שאין לה את זה בכלל , לא רק לאופנועים, אלא לכל הרכבים.
צבי הנדל:
מה איכפת לך מהשאר עכשיו?
עמית ברגמן:
איכפת לי כי אני לא רוצה להיות זה שיגיד שהדם שלי שונה מהדם של מישהו אחר.
צבי הנדל:
לא, הכסף שלך שונה.
עמית ברגמן:
גם הכסף שלי לא שונה. אפרופו אשמה - אתה אומר דבר נכון, אבל הנושא הוא לא נושא של אשמה, אלא נושא של גרימת הסיכון. מי שגורם לנו את הסיכון בתאונות המעורבות, הן המכוניות. מתברר שגם ללכת ברגל וגם לרכב באופניים זה מסוכן. בנשואה מאוד מאוד נמוכה, בהליכה מאוד מאוד נמוכה, מתים מאות אנשים בשנה, והם לא משלמים בכלל ביטוח. גורם הסיכון בתאונה מעורבת לאופנוע הוא מכונית, ולכן הוא צריך לשלם. לא מדובר על אשמה. בגלל זה אנחנו עובדים פה ורוצים לתקן את העוול הזה. אופנוע צורך ביטוח בגלל שיש מכוניות.
צבי הנדל:
אני סיימתי, מה שרציתי לברר ביררתי.
שמואל מלכיס:
לגבי השאלה של השתתפות עצמית, בעיקרון חברות הביטוח לא מתנגדות להשתתפות עצמית אלא שהדבר צריך להיעשות אחרי שיקול עמוק בנושא הזה. יש פה הרבה אלמנטים שלא הוזכרו, שהם מאוד מאוד בעייתיים בכל מה שקשור להנהגת השתתפות עצמית.
אם יורשה לי לומר מילה אחת או שתיים בקשר לנושא בכללותו - הפיקוח על הביטוח בעזרת הכנסת החליטו לעשות רפורמה בביטוח רכב חובה, והרפורמה הזאת היתה גם בהסכמתן של חברות הביטוח כאשר העיקרון המנחה של הרפורמה היה שביטוח רכב חובה יוצא לשוק, ושם פועלים כללי השוק החופשי, ודברים לא נהפכים על-ידי בית המחוקקים או על-ידי המפקח. לכן נראה לי שהשאלות אם תהיה השתתפות עצמית חובה, או לא תהיה השתתפות עצמית חובה, הן לגמרי מיותרות, כמו גם השאלה מה יהיה גובה ההשתתפות עצמית, או מה תהיה ההנחה שחברת הביטוח אמורה לתת בגין ההשתתפות העצמית. כפי שאנחנו רואים את המצב, כאשר מדובר על שוק חופשי, פירושו של דבר שלחברת הביטוח יש את שיקול הדעת אם להציע השתתפות עצמית לבעלי כלי רכב על כל סוגיו.
דבר נוסף, סכום ההשתתפות העצמית ייבחן על-ידי הגורם היחידי שנקבע בחוק שבוחן את העניינים האלה, וזה ISO, החברה שממליצה על תעריף הסיכון הקרוב, ואני מניח שהיא תציע המלצות להשתתפות עצמית באלטרנטיבות שונות. דהיינו, השתתפות עצמית של 5,000 שקל שקולה מול סכום הנחה מסוימת בפרמיה. בתעריף הסיכון הטהור - השתתפות עצמית של 10,000 שקולה מול הנחה מסוימת בפרמיה. 15,000 שקלים שקולה מול הנחה - - -
היו"ר גלעד ארדן:
אנחנו הבנו כבר, אין צורך להמשיך הלאה. זה עד התקרה.
שמואל מלכיס:
לא התכוונתי לעבור את הסכום הזה. אבל לא תמיד נראה לי שכולם מבינים, כי עובדה שיש נתונים סטטיסטיים מאוד מאוד ברורים שכמעט אין מחלוקת עליהם, ויש פה אנשים שבאופן הזוי לחלוטין ממציאים נתונים וסיכונים שלא קיימים. אני יכול לומר לכם בצורה מפורשת, אובייקטיבית לחלוטין כדי שיהיה ברור - הסיכון של האופנועים גבוה לגבי הרוגים פי 11, מאשר רכב עם ארבעה גלגלים. לגבי פצועים קשה - פי 18.
צבי הנדל:
פי כמה מהולכי רגל?
שמואל מלכיס:
להולך רגל ברוך השם אין מנוע של 500 סמ"ק בין הרגליים.
צבי הנדל:
לא ברוך השם, ישראל היא המקום השני בעולם ברמת ההיפגעות של הולכי רגל בגלל האורבניזציה אצלנו. שליש מההרוגים הם הולכי רגל כידוע לך, או שלא.
שמואל מלכיס:
היתה הצעה לא לגמרי נטולת היגיון, לחייב בביטוח רכב חובה את כל אוכלוסיית המדינה, ולא רק את בעלי הרכב. אבל, זה ירד בסופו של דבר.
היו"ר גלעד ארדן:
דרך אגב, זה אותו סוג של היגיון כמו שהאופנועים ישאו בדיוק בכמות הנזק שנגרם להם.
שמואל מלכיס:
אני לא חושב שזה רעיון כל כך רע.
היו"ר גלעד ארדן:
כל רעיון שיעשיר אתכם הוא טוב.
שמואל מלכיס:
למה זה מעשיר אותנו? מבחינה כלכלית זה לא מזיז לנו בכלל. השאלה היא, אם אנחנו נממן את גירעון הפול על-ידי כך שנגדיל את התעריף לשאר בעלי הרכב, או שייווצר מצב שבעזרת השתתפות עצמית גירעון הפול יקטן במקצת, ואז הנטל שיוטל על בעלי הרכב האחרים באמצעות חברות הביטוח יקטן גם כן. מבחינתנו, אנחנו - - -
היו"ר גלעד ארדן:
ברוך השם היתה הפחתה כתוצאה מהרפורמה - הפלא ופלא. חוץ מהשנה האחרונה לא היתה איזה ירידה דרמטית בכמות תאונות הדרכים, ומסתבר שגם שהורדתם 20% מביטוחי החובה עדיין ברוך השם כמו שאומרים. הממונה על הביטוח כאשר הבנתי שמעמד האמירות שלו בנושא הפך מלחייב אתכם להמליץ לכם, המליץ לפני מספר חודשים לא רב להמשיך את ההפחתה בעוד 6%, וכפי שפורסם בעיתונים אתם לא קיבלתם את ההמלצה הזאת. הוא אומר: יש כבר תחרות משוכללת, ומבחינתי גם אם הם לא קיבלו - בסדר, זו זכותם. אני מציע לכם לא לאיים בהעלאת התעריפים. תישארו בזה שאתם לא מורידים בעוד 6%, אבל נוריד במקביל גם ל - - -
שמואל מלכיס:
- - -אין מונח אתם בכלל.
היו"ר גלעד ארדן:
את מי אתה מייצג כאן?
שמואל מלכיס:
אני מייצג את כאן חברות הביטוח?
היו"ר גלעד ארדן:
האם אתה רוצה שאני אתחיל למנות מי טובה יותר ומי טובה פחות?
שמואל מלכיס:
כל חברה קובעת את תעריפה באופן עצמאי. יש שונות ענקית בין החברות בתעריפים.
היו"ר גלעד ארדן:
וטוב שכך.
שמואל מלכיס:
אז אל תאמר אתם, כי זה לא הוגן.
היו"ר גלעד ארדן:
כרגע אני יכול לדבר עם איגוד חברות הביטוח.
שמואל מלכיס:
לא, כל חברה קובעת לעצמה. יש חברות שהורידו את התעריף, ויש חברות שמסרבות להוריד את התעריף. יש להן את השיקול שלהן, ועובדה שיש נדידה גדולה של מבוטחים מחברה אחת לחברה אחרת. כל חברה יש לה את השיקולים שלה. דרך אגב, זה היה הרעיון שהיה כרוך ברפורמה. אם הרעיון ברפורמה הוא תחרות חופשית, אז תניחו לשוק החופשי לקבוע גם את גובה ההשתתפות העצמית, וגם את ההנחה שיש לתת בגין אותה השתתפות עצמית.
חוץ מזה, אני לא חושב שגם אם הכנסת חושבת - לדעתי, בטעות – שיש מקום לעודד שימוש ברכב דו-גלגלי, צריך לעשות את זה באמצעות חברות ביטוח, ובאמצעות ביטוח רכב חובה שהפך להיות ענף שנתון בתחרות אמיתית. אם הממשלה רוצה לעודד נהיגה ברכב פרטי היא יכולה לעשות את זה באלפי דרכים, החל מחלוקה חופשית של קטנועים, או הקטנת המס, או הקטנת הדלק, או כל דרך אחרת. זה לא צריך להיות קשור בכלל לנושא הביטוח.
יואב בן אור:
הפחתה של 40% בעקבות הרפורמה.
שמואל מלכיס:
לא רק בגלל הרפורמה, צריך להיות הוגן. יש ירידה רצופה במספר הנפגעים בתאונות דרכים בעשור האחרון.
יוסי מנור:
אבל, המשקל הגדול זה התחרות בין חברות הביטוח, ולא הפחתה.
צבי הנדל:
אדוני היושב ראש, יש לי הצעה לסדר. הצעתי לסדר היא שנחלק "שיעורי בית" לקראת הדיון בין קריאה ראשונה לשנייה, שבו אנחנו רוצים לקבל נתונים בעיקר מהסוג שאתה דיברת עליהם, וזה יגיע אלינו אחרי הצבעה לקריאה ראשונה, ואז נוכל באמת קצת בחוכמה יותר, ולא רק בהתפלפלות לשונית, לדון בנושא. בינתיים, נצביע.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מקבל את הצעתך. אני מתחיל לקרוא את הצעת החוק הראשונה של ההשתתפות העצמית של חבר הכנסת מסזניקוב ושלי - הצעת חוק לתיקון פקודת רכב מנועי (ביטוח אופנועים), התשס"ז-2006.
"1. בפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל 1970 (להלן-הפקודה), בסעיף 1:,
(1) אחרי "בפקודה זו" יבוא ""אופנוע – רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים
זה אחרי זה, בין שחובר אליו רכב צד, ובין אם לאו, לרבות קטנוע:"
האם יש הערות?
יואב בן אור:
למה צריך פה הגדרה של "אופנוע", האם אין הגדרה בפקודת התעבורה?
חוה ראובני:
יש הגדרה.
היו"ר גלעד ארדן:
האם פקודת ביטוח רכב מנועי מכילה את ההגדרות של פקודת התעבורה?
חוה ראובני:
אפשר להפנות, כמשמעותו בפקודת התעבורה, אלא אם כן ברצונך לסטות.
היו"ר גלעד ארדן:
לא, אני לא רוצה לסטות. אפשר לקבוע.
אתי בנדלר:
אנחנו נבדוק אם יש צורך להפנות, או להגדיר באופן עצמאי. העיקרון ברור.
היו"ר גלעד ארדן:
"(2) אחרי ההגדרה "המועצה" יבוא:
""השתתפות עצמית"" – סכום כסף שישולם על-ידי מבוטח בקרות מקרה ביטוח:".
יוסי מנור:
כסף שישולם על-ידי המבטח. המילה ישולם איננה נכונה כאן, יקוזז.
היו"ר גלעד ארדן:
כן, שיקוזז מתשלומים המגיעים.
יוסי מנור:
אבל, ההגדרה של כאב וסבל צריכה להיכנס. אדוני היושב ראש, ההתייחסות לפני כן היתה שהסכום הזה מנוכה אך ורק מסעיף של כאב וסבל. זה לא מופיע כאן, ואני מציע להתייחס לזה מבחינה משפטית, כי אחרת זה ינוכה מסעיפים אחרים.
אתי בנדלר:
הבעיה היא האם רק מכאב וסבל, כי אם יש סכום מאוד נמוך בסעיף הזה, לא ישולם, לא תהיה השתתפות.
שמואל מלכיס:
מבחינה מעשית זה לא משנה. ברוב המקרים קיימת פשרה שלא מפרטים את אבות הנזק בלאו הכי, ולכן החלוקה הזאת לכאב וסבל - - -
יוסי מנור:
אבל, אם אדם יאושפז בבית החולים ואתם תנכו לו את הסכום מתוך התשלום - - -
שמואל מלכיס:
למעט, הוצאות רפואיות.
יוסי מנור:
אבל, לא כתוב כאן למעט הוצאות.
צבי הנדל:
זה רעיון טוב, שיהיה כתוב: למעט הוצאות רפואיות.
חוה ראובני:
אני חושבת שזה לא שייך להגדרה. זה צריך להיות בהוראות המהותיות. בגלל מה שאומר מר מכליס ובצדק, שרוב התיקים האלה מסתיימים בפשרות, צריך לקבוע שזה יקוזז, אבל אל"ף - ובלבד שלא ייווצר מצב שאם סכום הפיצוי הוא מאוד נמוך, שהאדם יחויב לשלם לחברה מכיסו. דבר שני, ניתנה כאן דוגמה של 15,000 שקל של השתתפות עצמית. אם התיק נגמר בפשרה על 8.000 שקל, האם אנחנו חושבים שהמבוטח יהיה צריך להוציא מכיסו 7.000 שקל?
יוסי מנור:
זה יקוזז.
היו"ר גלעד ארדן:
מהי ההגדרה בהצעת החוק הממשלתית לעניין ההשתתפות העצמית? האם היא מוגדרת מהיכן היא יורדת?
יואב בן אור:
כן.
יוסי מנור:
אדוני היושב ראש, יש כאן שאלה האם הכוונה רק לנוהג האופנוע או גם למי שישב אחריו?
קריאה:
גם למי שישב אחריו.
היו"ר גלעד ארדן:
אתם הכנסתם בעד אובדן השתכרות. זה יותר רחב, למה?
יואב בן אור:
כי אנחנו חושבים שזה גם רכיב, שעל כמה הימים הראשונים בדמי מחלה - - -
היו"ר גלעד ארדן:
לא צריך להגביל פה את שיקול הדעת שלכם.
גברתי היועצת המשפטית, אני לא חושב שיש צורך לתת הגדרה למה היא השתתפות עצמית. האם יש היום הגדרה קיימת בכלל לדבר כזה?
יואב בן אור:
לא.
היו"ר גלעד ארדן:
האם אתם הכנסתם בהצעת החוק הממשלתית?
אתי בנדלר:
לא, הם הציעו הוראות אופרטיביות.
צבי הנדל:
אם כן, מהי ההצעה כדי שיהיה ברור מהי הכוונה.
אתי בנדלר:
אני לא יודעת אם יש צורך באמת להגדיר מה זה השתתפות עצמית.
יואב בן אור:
אולי תקריאו את הצעת החוק הממשלתית.
אתי בנדלר:
אני לא יכולה להקריא את הצעת החוק.
יואב בן אור:
גלעד יאמץ אותה, יציע - - -
היו"ר גלעד ארדן:
מה שהכנסתם זה סעיף מאוד מורכב.
אתי בנדלר:
זה ארוך, וזה מורכב, וזה מתייחס לכלל הרכבים.
יואב בן אור:
זה אותו דבר, זה בדיוק מה שאמרנו, בדיוק מה שגם הם אומרים. לא רוצים להיות מיוחדים.
אתי בנדלר:
למה? הצעת החוק בפירוש מדברת רק על אופנועים, רק על רכב דו-גלגלי שחייב ב- - -
יוסי מנור:
גם חוק הפלת"ד ידע להבחין בין ראשי הנזק שבהם מדובר בנושאים נפרדים של כאב וסבל, הוצאות רפואיות, והפסד השתכרות. אל תשכחו שאם מדובר כאן למעשה בתאונה שהיא תאונת עבודה, מעורב כאן גם ביטוח לאומי, וגם את זה צריך לקחת בחשבון. לכן, מראש התכוונתי על-פי דבריו של יושב-ראש הוועדה, לקזז את השתתפות העצמית מסעיף כאב וסבל שזהו הסעיף הכי משא-ומתני שקיים, כי הפסד השתכרות הוא דבר ברור, והוצאות רפואיות לבית חולים לא התכוונתם שהמוסך ישלם, אלא מכאב וסבל שזהו המשא-והמתן העיקרי שמתנהל בין הנפגע לחברת הביטוח.
תמר קלהורה:
אבל בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים יש נוסחא, אין משא ומתן.
היו"ר גלעד ארדן:
מתי לדעתכם הצעת החוק הממשלתית תגיע למליאה? כלומר, במהלך הפגרה.
יואב בן אור:
- - - הערות עד ל-20 באוגוסט.
היו"ר גלעד ארדן:
אנחנו נאחד את שתי ההצעות. מה שמציעה היועצת המשפטית ואני חושב שזה הדבר הנכון, כיוון שאחר כך יש סעיף ב-3א(א) שהוא בערך עונה על מה שאנחנו רצינו. כאן ההגדרה שהיא מציעה: השתתפות עצמית סכום שיקוזז מתגמולי ביטוח על-ידי מבטח בקרות מקרה ביטוח. אני חושב שזה כרגע עונה באופן כללי, וכל הרזולוציות יהיו כאשר יאוחדו שתי הצעות החוק, וממילא זה יוחל על כלל כלי הרכב במדינת ישראל, ולאו דווקא לאופנוע.
יוסי מנור:
אדוני היושב ראש, הערת זהירות אחת. יכול להיות מקרה שבו נפגע רוכב בתאונת אופנוע, והתשלום היחידי שיהיה הוא תשלום לבית החולים בלבד. דהיינו, הוא לא מגיש אפילו תביעת כאב וסבל. הרי לא יעלה על הדעת שמהסכום שיצטרכו לשלם לבית החולים, תקוזז השתתפות עצמית, ובית החולים יפנה בתביעה. לכן גברתי היועצת המשפטית, אני מאוד ממליץ להיכנס לרזולוציה - - -
היו"ר גלעד ארדן:
קודם כל, זה שאמרת שזה לא יעלה על הדעת, זה לא אומר שבאמת זה לא יעלה על הדעת. זה רק אומר שאתה אמרת את זה.
יוסי מנור:
זו דעתי.
נאוה מקובסקי:
אין בעיה עם הוצאות רפואיות. הוצאות רפואיות בתי החולים צריכים לקבל על-פי החוק ישירות, לא באמצעות - - -
אתי בנדלר:
אני מציעה עם כל הכבוד, לקבוע כרגע ברשותכם לצורך הכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה, עקרונות כלליים, ולעבות מאוד את הסעיף המסמיך לקבוע הוראות על-ידי שר האוצר, או על-ידי הרשות כמשמעותה בפקודת - - -
היו"ר גלעד ארדן:
כן, בסעיף האחרון ממילא יש הסמכה לשר האוצר לקבוע בתקנות את גובה דמי ההשתתפות העצמית, ואנחנו נוסיף שם גם - - -
אתי בנדלר:
נעבה, נראה איזה עוד נושאים ראוי ל- - -
היו"ר גלעד ארדן:
נוסיף בהסמכה שלו שתהיה לו סמכות לקבוע גם מאיזה ראשי נזק.
אתי בנדלר:
איזה ראשי נזק, לגבי איזה כלי רכב, באיזה סוג של פוליסות למשל, כדי למנוע ממעביד להסכים לסוג כזה של פוליסה.
היו"ר גלעד ארדן:
ההגדרה תהיה כפי שגברתי הציגה.
אתי בנדלר:
ההגדרה היא: סכום כסף במקום שישולם, יבוא שיקוזז מתגמולי ביטוח, על-ידי מבטח במקום מבוטח, בקרות מקרה ביטוח.
שמואל מלכיס:
הייתי מציע מסכום הפיצויים, לא מתגמולי ביטוח, כי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מדבר בביטוח רכב חובה על פיצויים ולא על תגמולי ביטוח.
אתי בנדלר:
אנחנו מדברים או על פיצויים או על תגמולי ביטוח. אנחנו נבדוק מהי הטרמינולוגיה הנכונה לפי פקודת הביטוח.
יואב בן אור:
בנוסף, צריך להחליט האם את רוצה ללכת על מבוטח, על רוכב או על נוהג, כי יכול להיות הבדל. למשל, רוכב יכול להיות מישהו שיושב מאחורה, ואנחנו לא התכוונו לזה. אנחנו מתכוונים לנוהג.
היו"ר גלעד ארדן:
למה? אם הרעיון הוא להציע מסלול שיפחית את עלות הביטוח, למה לא - - -
יואב בן אור:
כי אתה לא מצפה מזה שרוכב מאחור או מנוסע, לבדוק עם איזה ביטוח הוא נוסע.
היו"ר גלעד ארדן:
כן, הוא צודק.
שמואל מלכיס:
האם יש הבדל מי שנוהג ברשות, או אם הוא נוהג ברשות המעביד? נניח ואין לי יחסי עובד-מעביד, ובעל הרכב הדו-גלגלי הרשה לי לנהוג, האם ההשתתפות העצמית חלה או לא חלה? ומה אם הוא לא אמר לי?
אתי בנדלר:
אני מניחה שמלכתחילה בסוג כזה של פוליסות שנעשות על-ידי מעביד, לא ייכלל סעיף של השתתפות עצמית.
היו"ר גלעד ארדן:
מה קורה באותו מצב ברכב רגיל?
שמואל מלכיס:
אין השתתפות עצמית ב- - -
היו"ר גלעד ארדן:
אבל, עכשיו תהיה.
שמואל מלכיס:
נכון, זו אחת הבעיות.
היו"ר גלעד ארדן:
בהצעת החוק הממשלתית שלכם מה קורה במצב כזה שהמעביד לא אמר לו?
יואב בן אור:
אנחנו ברכבים של מעביד למעשה מוציאים אותם מהדבר הזה, לא - - -
היו"ר גלעד ארדן:
בגלל שהוא נותן למישהו אחר שהוא לא אומר לו. אולי גם פה נעשה את זה.
אתי בנדלר:
כדי להשלים את ההגדרה אנחנו מדברים אם כך שיקוזז או מסכום הפיצוי, או מסכום תגמולי הביטוח - נראה מהי הטרמינולוגיה הנכונה - המגיע לנוהג ממבטח. אם כך, אנחנו מדברים רק לנוהג הרכב, או לנוהג האופנוע.
היו"ר גלעד ארדן:
כן. אחר כך כשתהיה גם הצעת חוק ממשלתית, נעסוק בשאלה אם זה נוהג ברשות, לא ברשות, אם הוא יידע אותו, לא יידע אותו.
"(3) אחרי ההגדרה "שטחי האחריות האזרחית הפלסטינית" יבוא:
""תלת אופנוע - רכב מנועי הנע על שלושה גלגלים, ואשר סווג ברישיונו כתלת
אופנוע, או תלת קטנוע, ובלבד שמשקלו העצמי אינו עולה על 400 ק"ג."
חוה ראובני:
אני מתנצלת שלא הצטיידתי בתקנות התעבורה, אבל צריך לבדוק כדי ליצור התאמה עם ההגדרות.
יואב בן אור:
אני לא בטוח שזה נכון לעשות התאמה כאן, ואני אתן דווקא דוגמה בהגדרה הזאת. היה ויש תלת אופנוע שמשקלו עולה על 400 ק"ג, אז מה הוא יהיה? זה לא אומר שאנחנו צריכים להיתלות בהגדרות שלהם לעניין הזה.
היו"ר גלעד ארדן:
זה כרגע לקוח מפקודת התעבורה.
יואב בן אור:
כן, צריך לחשוב על זה.
היו"ר גלעד ארדן:
למה פקודת התעבורה הגבילה משקל? הרי יש הוראות נפרדות לעניין תלת אופן, קסדה, לא קסדה.
חוה ראובני:
ההגדרה הזאת עברה כל מיני גלגולים. פעם כשדיברו על תלת-אופנוע חשבו על משהו אחר לגמרי, חשבו על מה שדומה לריקשה, אלה שהובילו את הנפט עם שלושה גלגלים. אחר כך כשהתחילו להופיע קטנועים שהיו להם שלושה גלגלים, אז נולדו - - -
היו"ר גלעד ארדן:
עכשיו המגמה חוזרת, יש ל -ב.מ.ו.
חוה ראובני:
שינו את ההגדרה בהתאם כדי להביא את זה בחשבון. גם הורידו את דרגת רישיון הנהיגה שהיה צריך.
היו"ר גלעד ארדן:
האם אתה מציע שנפנה את לפקודת התעבורה?
אתי בנדלר:
אני אראה בהמשך את הטכניקה החקיקתית. ברמה העקרונית, ההצעה תכלול הגדרה של אופנוע ותלת אופנוע שכרגע היא זהה להגדרה שבפקודת התעבורה.
היו"ר גלעד ארדן:
מאה אחוז.
אתי בנדלר:
אם להגדיר את זה באופן עצמאי או על-ידי הפניה - - -
חוה ראובני:
אם אני לא טועה, ההגדרות האלה בתקנות, ולא בחקיקה.
אתי בנדלר:
אז אומרים לפי פקודת התעבורה, אנחנו התגברנו על דברים יותר קשים.
היו"ר גלעד ארדן:
או,קי. אני מעלה להצבעה את סעיף 1 בשינוי שהכנסנו בסעיף קטן (2). מי בעד סעיף 1 כפי שהוא הוקרא? מי נגד? תודה, הסעיף אושר.
"סעיף 2. בפקודה, אחרי סעיף 3 יבוא: סעיף 3א השתתפות עצמית לגבי אופנועים
(א) מבטח רשאי להציע למבוטח שהוא רוכב אופנוע או תלת אופנוע, שלגבי
נזק גוף שיגרם בשל שימוש באופנוע או תלת אופן" – צריך לתקן את זה- "יחויב המבוטח בתשלום ההשתתפות העצמית.
(ב) שר האוצר, יקבע בתקנות את גובה דמי ההשתתפות העצמית המרבי, שמבטח יוכל לדרוש ממבוטח, כאמור. "
האם יש הערות?
אתי בנדלר:
אם אפשר להפריד - קודם כל, רק הערות לסעיף קטן (א), כי לגבי סעיף קטן (ב) אנחנו צריכים לעבות את זה.
שמואל מלכיס:
בדיוק אותן הערות - מה זה מבוטח שהוא רוכב אופנוע?
נאוה מקובסקי:
בעל הפוליסה.
סטס מיסז'ניקוב:
ואם הוא מבוטח והוא משתמש באופנוע אחר, או שהוא מבוטח רק לצורך - - -
היו"ר גלעד ארדן:
לא, קודם אמרנו שאנחנו מורידים את עניין המבוטח - רוכב אופנוע.
שמואל מלכיס:
הביטוח לא אישי, הוא הולך לפי הרכב.
חוה ראובני:
אתה מבטח את הרכב.
יואב בן אור:
הבעיה - ביטוח על אופנוע עם השתתפות עצמית, כל מי שירכב על האופנוע חלה עליו השתתפות עצמית, מי שנוהג ברשות.
שמואל מלכיס:
זו גם שאלה, עוד לא פתרנו.
היו"ר גלעד ארדן:
אפשר להוריד בכלל את המילים: "שהוא רוכב" - מבטח רשאי להציע למבוטח.
יואב בן אור:
השתתפות עצמית ברגע שהגדרת - נכון.
היו"ר גלעד ארדן:
לא צריך להשאיר את המילים "שהוא רוכב אופנוע או תלת אופנוע", אלא מבוטח רשאי להציע למבוטח שלגבי נזק גוף שיגרם בשל שימוש באופנוע, יחויב המבוטח בתשלום השתתפות עצמית.
יואב בן אור:
הפוליסה כוללת השתתפות עצמית, זה לא יחויב בתשלום.
היו"ר גלעד ארדן:
לא, אבל יכול להיות שמישהו נהג ברשות ונפצע. המבוטח הרי אומנם רשמית זה בעל האופנוע, למה אני צריך להגדיר כאן - - -
נאוה מקובסקי:
לא בהכרח. בעל הפוליסה - מי שעושה את הפוליסה זה בעל הפוליסה. אם זה פוליסה לנהיגה עצמית אז יכול להיות שזה גם לא יהיה על שמו, זה יהיה על שמי, אני אהיה המבוטחת. הוא בעל הפוליסה, אני המבוטחת. ההצעה היא לבעל הפוליסה, לדעתי. זה שמציעים לו את ההשתתפות עצמית, כמו שאמרתם ההשתתפות העצמית תחול על נוהג - - -
היו"ר גלעד ארדן:
האם מבוטח זה לא שווה לבעל פוליסה?
נאוה מקובסקי:
לא. בעל הפוליסה זה מי שרכש.
היו"ר גלעד ארדן:
אז מבטח רשאי להציע לרוכש פוליסת ביטוח?
יואב בן אור:
להציע, למה צריך להגיד למי? להציע פוליסה, כוללת השתתפות עצמאית.
היו"ר גלעד ארדן:
אז אני יכול: מבטח רשאי להציע פוליסה בה ייקבע שלגבי נזק גוף שייגרם, לא למי.
יואב בן אור:
תחול השתתפות עצמית.
היו"ר גלעד ארדן:
כן.
חוה ראובני:
- - -להבדיל בין הנוהג לרוכב.
סטס מיסז'ניקוב:
אולי אפשר לכתוב שם: ממבוטח ו/או מבעל הפוליסה.
היו"ר גלעד ארדן:
יואב, האם יש לכם עמדה בנושא הזה?
יואב בן אור:
אני הייתי כותב: מציע, ולא כותב למי. הוא מציע לכל מי שרוצה לקחת. מי שבא ולוקח - לוקח.
היו"ר גלעד ארדן:
גם אני מסכים. אני אומר לכם: מבטח רשאי להציע פוליסת ביטוח בה ייקבע שלגבי נזק גוף שייגרם בשל שימוש באופנוע או תלת אופנוע, תחול השתתפות עצמית, או יחול תשלום השתתפות עצמית, או יחול קיזוז.
אתי בנדלר:
יש הרבה עבודת ניסוח.
נאוה מקובסקי:
על מי? על הנהג?
היו"ר גלעד ארדן:
גברתי, אני אגיד לך על מי. סעיף קטן (ב) עונה עכשיו על מי, וסעיף קטן (ב) אומר: "שר האוצר יקבע בתקנות את גובה דמי ההשתתפות העצמית המרבי", ופה עכשיו היועצת המשפטית תוסיף בניסוח: וגם את זהות אותו אדם שמהתשלומים אליו יקוזז תשלום ההשתתפות העצמית.
יואב בן אור:
סוגי הרכב, סכום ההשתתפות - כל הדברים האלה - - -
היו"ר גלעד ארדן:
כרגע, סוגי רכב אני עוד לא עושה.
יואב בן אור:
הוראות הגילוי אתה רוצה שיהיה פה.
אתי בנדלר:
אז בו תגיד עכשיו, כי זה מאוד מאוד חשוב, באילו עניינים אתם צריכים הסמכה, בנוסף לגובה דמי ההשתתפות העצמית המרבית. כלומר, עכשיו אני מבקשת הסמכה רחבה ככל האפשר כדי שלאחר הקריאה הראשונה ניתן יהיה להתייחס למגוון רחב של נושאים.
שמואל מלכיס:
אבל, למה צריך לקבוע סכום מרבי? למה לא להשאיר את זה לכוחות השוק?
יואב בן אור:
אנחנו מציעים לתת מה שכתוב בסעיף (3) - זה עונה על הרבה עניינים שאנחנו חושבים שהם בעייתיים. סעיף ב1(3) בתזכיר הצעת החוק הממשלתית מדבר על עניינים שאנחנו חושבים שחשוב לתת הוראות.
אתי בנדלר:
אני אקרא את הנושאים.
קריאה:
אדוני היושב ראש, - - -
היו"ר גלעד ארדן:
לא, אין יותר דיון, סליחה.
אתי בנדלר:
הם מדברים כאן על הרשות שזה שר האוצר, ומי ששר האוצר הסמיך לכך לפי הפקודה א', ולאו דווקא שר האוצר כבהצעתכם. השאלה היא, האם אתם רוצים לאמץ - - -
היו"ר גלעד ארדן:
מה הם מציעים?
אתי בנדלר:
ההסמכה לקבוע הוראות תהיה של הרשות, ולאו דווקא של שר האוצר.
היו"ר גלעד ארדן:
מי זה הרשות?
אתי בנדלר:
הרשות זה יכול להיות מי ששר האוצר הסמיך גם.
סטס מיסז'ניקוב:
לא.
אתי בנדלר:
שר האוצר.
סטס מיסז'ניקוב:
אני מבקש שר אוצר.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל, אם כתוב שר, הוא גם יכול להסמיך מישהו, לא?
אתי בנדלר:
לא. אם מדובר בתקנות, לא.
היו"ר גלעד ארדן:
זה צריך לבוא לוועדת הכלכלה.
אתי בנדלר:
כן, השאלה גם אם זה באישור ועדת הכלכלה?
היו"ר גלעד ארדן:
כן, באישור ועדת הכלכלה.
אתי בנדלר:
נושא ראשון הוא גובה ההשתתפות העצמית המרבית - זה נושא אחד שצריך לקבוע לגביו. שניים, ועכשיו אני מסתכלת בתזכיר, הוראות לעניין ההשתתפות העצמית של הנוהג ברכב - זה הרבה יותר רחב מאשר ההשתתפות העצמית. אני מציעה שתהיה הסמכה כזאת, משום שאנחנו לא יודעים כרגע באיזה - - -
היו"ר גלעד ארדן:
כדי שאחרי זה נוכל להוריד.
אתי בנדלר:
כן. ובכלל זה הוראות לעניין ההיקף ומתכונת הגילוי למבוטח בפוליסה, ובכל מסמך אחר שעליו תורה הרשות.
היו"ר גלעד ארדן:
יורה השר.
אתי בנדלר:
כן, יורה השר. סוגי הרכבים שלגביהם על המבטח להציע, אני מוחקת.
היו"ר גלעד ארדן:
נכון.
אתי בנדלר:
סכום ההשתתפות העצמית - זה אמרנו, ומנגנון לעדכון הסכום האמור.
יואב בן אור:
אמרת את הסכום המרבי, ולא את הסכום.
אתי בנדלר:
סכום ההשתתפות העצמית המרבי, ומנגנון לעדכון הסכום האמור, ויכול שיפורטו במקרים שבהם לא תיכלל בחוזה הביטוח הוראות לעניין דמי ההשתתפות העצמית של הנוהג ברכב - זה צריך.
סטס מיסז'ניקוב:
איפה אתם קוראים?
היו"ר גלעד ארדן:
זה מהצעת החוק הממשלתית. זה בסדר, הורדנו משם מה שלא רלוונטי לאופנועים.
אתי בנדלר:
אנחנו מתייחסים כרגע רק לסעיף ההסמכה של שר האוצר, וההנחיה היתה לעבות את ההסמכה הזאת ככל האפשר כדי לאפשר לאחר הקריאה הראשונה דיון במגוון הרבה יותר רחב של נושאים.
היו"ר גלעד ארדן:
אם פתאום הם ימשכו את הצעת החוק הממשלתית שתהיה - אז שיהיה לנו להסמיך אותו בכל העניינים האלו, ובתקנות שיאושרו על-ידי ועדת הכלכלה, ולא על-ידי הרשות לבד כמו שרוצה המפקח על הביטוח.
אתי בנדלר:
אז אמרנו מקרים שבהם לא תיכלל בחוזה הביטוח הוראה לעניין דמי ההשתתפות העצמית של הנוהג ברכב, או מקרים שבהם תינתן לנוהג ברכב גם אם אינו המבוטח, זכות לבחור שלא ייכלל לגביו תנאי בדבר השתתפות עצמית כאמור - את זה אני לא מבינה. ברשותך, תסביר.
יואב בן אור:
בעל הפוליסה יכול להיות למשל מעסיק, או למשל צי רכב שאני לוקח רכב בליסינג. חברת הליסינג עשתה פוליסה עם השתתפות עצמית. חייבים לאפשר לי את האופציה לקנות את ההשתתפות העצמית. כלומר אני יכול לומר: למרות שקניתם מליסינג, למרות שאתם עשיתם הסכם עם השתתפות עצמית, אני רוצה השתתפות עצמית, ואני מוכן לשלם על זה.
אתי בנדלר:
את זה אתם מכסים על-ידי המילים: "מקרים שבהם תינתן לנוהג ברכב גם אם אינו המבוטח", כי המבוטח הוא חברת הליסינג?
יואב בן אור:
כן.
אתי בנדלר:
"...זכות לבחור שלא ייכלל לגביו תנאי בדבר השתתפות עצמית" - אני חושבת שזה חשוב להכניס את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
אמת.
אתי בנדלר:
אינני יודעת מה זה פסקה (4). האם יש עוד נושאים שטעונים הסדרה מעבר להסמכות שהוזכרו כרגע?
היו"ר גלעד ארדן:
מבחינתי, לא.
שמואל מלכיס:
רציתי להעיר שאין טעם להכניס כאן קביעת סכום מרבי, ולתת לכוחות השוק לקבוע. אני מניח שמה שיקרה בפועל הוא שחברת ביטוח אם היא תציע השתתפות עצמית, היא תציע את זה בדרגות שונות תמורת פרמיה משתנה.
היו"ר גלעד ארדן:
כן, במסלול שהסברת קודם. אני חושב שהבינו.
שמואל מלכיס:
אני חושב שאין טעם ל- - -
היו"ר גלעד ארדן:
אני חושב שיש טעם כי שר האוצר יוכל לקבוע בתקנות האם הוא חושב שצריך להגביל את הסכום או לא. לדעתי, יש טעם להגביל את סכום השתתפות העצמית, כי אדם שמגיע לנזקים של עשרות אלפי שקלים, אני חושב שכדאי שכן יקבל אותם, כי אחרת יכול להיות שזה - - -
יואב בן אור:
- - - לקנוס אותם אם הם לא עומדים - - - זה חשוב.
אתי בנדלר:
111א לחוק הפיקוח זה עיצומים כספיים?
יואב בן אור:
כן.
אתי בנדלר:
אני לא בדקתי את זה.
יואב בן אור:
לכן, זה הוראת הרשות, ולא הוראת השר.
תמר קלהורה:
הסמכות לקנוס היא של הרשות, ולא של השר.
היו"ר גלעד ארדן:
בסדר, אני אתן לרשות. האם חייבת להיות קורלציה בין הסמכות לבין מי יקנוס?
יואב בן אור:
צריך לעשות פה אבחנה. חלק מהדברים פה זה באמת לא דברים שהשר קובע - נתווכח על זה.
היו"ר גלעד ארדן:
אז אחר כך נשנה אותם.
סטס מיסז'ניקוב:
אל תפתח על זה דיון, לא כדאי.
היו"ר גלעד ארדן:
האם יש סיכוי שתרדו מהצעת החוק הממשלתית?
יואב בן אור:
אין לנו כוונה לרדת.
היו"ר גלעד ארדן:
אז עזבי, מקסימום נכניס את זה - - -
סטס מיסז'ניקוב:
- - - צריך לעשות איזשהו בלאנס.
היו"ר גלעד ארדן:
לא נוסיף את זה.
חוה ראובני:
יש לי שתי הערות. נראה לי שנשארה בחוץ - אולי בכוונה - הקביעה באיזה חלקי, מרכיבי פיצוי - - -
היו"ר גלעד ארדן:
בכוונה.
חוה ראובני:
בכוונה, או.קיי.
היו"ר גלעד ארדן:
גם בהצעת החוק הממשלתית הם אפשרו להוריד את זה גם מאובדן כושר עבודה, כי אולי הימים הראשונים - - -
חוה ראובני:
אבל, אולי מהתשלום לבתי חולים או משהו כזה, יש הוצאות בפועל שהיו.
היו"ר גלעד ארדן:
אחר כך נדון בכל סוג של נזק שיכול להיות, והאם ראוי או לא ראוי. לא בטוח שראוי שאנחנו נעשה את זה.
אתי בנדלר:
חוה, מכל מקום אני יכולה להפיס את דעתך שהסיכוי שאם הוועדה תידרש לנושא הספציפי הזה שאת מעלה עכשיו אחרי הקריאה הראשונה שמישהו יטען נושא חדש, והטענה הזאת גם תתקבל, הוא די קלוש. הסיכון הוא לא גדול.
חוה ראובני:
שנית, בסעיף 3א(א) כתבתם ש"מבטח רשאי להציע פוליסה". האם אנחנו רוצים לחייב את המבטחים לתת את האפשרות הזאת למבוטחים? תודה לדפנה.
היו"ר גלעד ארדן:
אצלכם זה רשאי או חייב?
אתי בנדלר:
ההצעה שלהם אומרת שהרשות רשאית להורות למבטח להציע.
שמואל מלכיס:
רשאי, כי המבטח תמיד יכול לא לקבל את אותו אדם לביטוח, אז אין טעם לכתוב לחייב.
היו"ר גלעד ארדן:
זה לא השאלה. השאלה היא, האם once קיבלת אותו ואתה מוכן לתת לו ביטוח, האם אתה חייב להציע לו גם אופציה של ביטוח עם השתתפות עצמית?
שמואל מלכיס:
אז אני מבקש שזה יהיה רשאי.
יואב בן אור:
שתהיה את האופציה להורות, או להורות, או להתיר.
אתי בנדלר:
מבטח רשאי להציע פוליסה אם נקבע כך בתקנות לפי סעיף קטן (ב).
יואב בן אור:
אנחנו חשבנו שיש שתי אופציות: אופציה שאנחנו מחייבים אותם, או אופציה שאנחנו מתירים להם. תשאל אותי עכשיו מה עדיף? בהנחה שהשוק עובד, וחברות הביטוח מציעות את זה, ואנחנו ניתן את זה כאופציה וזה יעבוד - מצוין. היה ולא - יכול להיות שצריך להורות על, לחייב.
שמואל מלכיס:
תחייב את הפול לתת.
היו"ר גלעד ארדן:
כן, אבל יש כאן שאלה עקרונית האם כרגע יהיה כתוב: מבטח חייב להציע, או מבטח רשאי להציע.
יואב בן אור:
אתה יכול לשים את זה בהסמכה לשר האוצר שנתת, או בהסמכה לרשות.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מציע להשאיר "רשאי", ובהסמכות לשר האוצר תהיה גם הסמכה לחייב את המבטחים בעניין הזה, כרגע באותו מסלול של תקנות באישור ועדת הכלכלה, ואולי אחר כך נוציא חלק מהדברים מעניין התקנות באישור ועדת הכלכלה, וניתן את הסמכות בעניין הזה לרשות.
אתי בנדלר:
לחייב מבטח להציע פוליסה הכוללת השתתפות עצמית בכל מקרה שהוא מציע פוליסה לבטח רכב מנועי שהוא אופנוע. כלומר, אם הוא לא מבטח בכלל, האם יש דבר כזה שהוא לא מבטח בכלל אופנועים?
היו"ר גלעד ארדן:
כרגע, רק הפול - - -
אתי בנדלר:
אם הוא מציע פוליסה לביטוח כלי רכב מנועי שהוא אופנוע, לאפשר לחייב אותו להציע גם פוליסה כוללת השתתפות עצמית.
שמואל מלכיס:
הוא לא יבטח, הוא יעביר אותו לפול.
היו"ר גלעד ארדן:
אותו הדבר גם לגבי הפול, אז הוא יחייב את הפול.
שמואל מלכיס:
שיחייב את הפול, את הפול הוא רשאי לחייב.
יואב בן אור:
שמואל, אנחנו בונים עכשיו הסמכות. רצוי שהחברות יציעו את זה מעצמן. לא יציעו מעצמן - צריך לכפות עליהן, צריך שיהיו הכלים.
היו"ר גלעד ארדן:
האם ישנן עוד הערות? לא. סיימנו לקרוא את הצעת החוק.
לאה ורון:
מהאוצר נמסר ששתי הצעות החוק הנ"ל אין להן עלויות תקציביות.
היו"ר גלעד ארדן:
פנטסטי, מה אתם רוצים? אני מעלה להצבעה את סעיף 2 עם כל התיקונים והעקרונות שאושרו כאן, מי בעד? מי נגד? תודה, החוק אושר.
2. הצעת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון-מספר כלי רכב המעורבים בתאונה), התשס"ז-2006.
היו"ר גלעד ארדן:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה הצעת חוק הצעת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון-מספר כלי רכב המעורבים בתאונה), התשס"ז-2006. אני מקריא את החוק, הסברתי אותו בתחילת הדיון, ודנו בו בהרחבה בדיון הקודם.
"תיקון סעיף 1 בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, בסעיף 3 –
(1) בסעיף קטן (א) אחרי "נוהג" יבוא "למעט נוהג באופנוע", ובסופו יבוא – "האחריות
לנזקי גוף של מי שנסע באופנוע תחול על שאר כלי הרכב המעורבים בתאונה. לעניין
סעיף זה, "אופנוע" – רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין שחובר
אליו רכב צדי ובין אם לאו, לרבות קטנוע"."
גם כאן תחול ההערה של ההפניה לפקודת התעבורה במידה ואין שינוי.
"(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) בתאונת דרכים שבה היו מעורבים אופנוע וכלי רכב שאינו אופנוע, תחול על
הנוהג בכלי הרכב שאינו אופנוע, האחריות לנזקי הגוף של נוהג האופנוע.
(ד) תאונת דרכים שבה היו מעורבים אופנועים בלבד, תחול על כל נוהג
אופנוע האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע באופנוע שלו."
יואב בן אור:
בשונה מהצעת החוק הקודמת, הצעת החוק הזאת היא הצעה שיש לה השפעות רוחב מאוד משמעותיות. מהדברים בין היתר שהעלה חבר הכנסת הנדל, הצעת החוק הזאת קוראת תגר על כל משטר חוק הפיצויים. זוהי למעשה הצעת חוק באה להכניס בדלת האחורית אלמנטים שחוק הפיצויים הוציא מהם. אנחנו חושבים שזוהי דרך לא נכונה להפחית את הפיצויים. היה והכנסת סוברת שמשטר חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא משטר לא נכון וצריך לתקן אותו, אז צריך לפעול לתיקון המשטר. זה פשוט יוצר המון חריגים, והשאלות הבאות תהיינה למה רק אופנועים, למה אופנועים חריגים, יש אוכלוסיות כלי רכב אחרים שאולי צריך לעשות להן כל מיני התאמות.
היו"ר גלעד ארדן:
תרשה לי לשאול אותך שאלת הבהרה. פיאט פונטו מתנגשת במרצדס 500, ולא קרה כלום לאיש מהנוהגים במרצדס 500, לעומת זאת בפיאט פונטו כולם נפצעו קשה - האשמה היא של המרצדס. מי נושא בנזקי הפיאט פונטו שהתרסקה? המבטח של פיאט פונטו.
יואב בן אור:
נכון.
היו"ר גלעד ארדן:
כאשר בתאונה היו מעורבים רכב ואופנוע, יש הסכם חצייה. איך עשיתם את הסכם החצייה הזה, האם זה נקבע בחקיקה?
תמר קלהורה:
זה צו.
היו"ר גלעד ארדן:
כלומר, חשבתם שהמשטר של הפלת"ד הוא לא נכון בעניין הזה, כי צריך הסכם חצייה. אבל, לא שיניתם את כל המבנה כמו שכרגע הצעת לי לעשות, אלא עשיתם בצו את השינוי הזה.
יואב בן אור:
לא.
היו"ר גלעד ארדן:
מה לא נכון? החוק הזה הוא הרחבה של הצו שלכם, והוא פשוט הולך עוד צעד קטן הלאה. אתם כבר עשיתם חצי דרך - 50%, ואני עושה את החצי השני של הדרך.
תמר קלהורה:
יש הבדל משמעותי בין לעשות הסכם בין חברות הביטוח, כאשר - - -
היו"ר גלעד ארדן:
הסכם בכפייה על-ידי צו.
תמר קלהורה:
לא. יש הבדל בין שני המישורים. במשטר נכון להיום בעולם שבו יש את הצו ואת הסכם החצייה, הכלל הוא שמי שנוהג בכלי הרכב והנוסעים בכלי הרכב, הולכים אל המבטח של כלי הרכב, וזה לא משתנה גם במשטר שיש בו את הצו. הם מקבלים את הפיצוי מחברת הביטוח, אחר כך חברות הביטוח בינהן מידיינות. אבל, המבוטח נשאר מול חברת הביטוח שלו.
מה שמוצע בהצעת החוק הזאת זה שינוי מוחלט של המשטר כי אתה בעצם שולח את האנשים שנפגעו בתאונה, לחברת הביטוח השנייה.
היו"ר גלעד ארדן:
את צודקת, קיבלתי את הערכתם. ולכן, מה שצריך להכניס כאן - נכון, שקודם כל נהג האופנוע יקבל את הפיצוי מהמבטח של אותו אופנוע, ואז המבטח של האופנוע תהיה לו תביעה נגד מבטח כלי הרכב.
תמר קלהורה:
אז אתה בעצם מציע לתקן את הצו. השאלה היא, האם בשביל לתקן את הצו אתה צריך לעשות הצעת חוק? יש עוד בעיות.
יואב בן אור:
אני אלך עם הבעייתיות הזאת.
היו"ר גלעד ארדן:
את זה פתרנו.
יואב בן אור:
פתרת, ויצרת בעיה אחרת. באותן תאונות מעורבות, בעצם מי שישלם ומי שמנהל את התביעה מול המבוטח, זה המבטח שלו שאין לו נגיעה, הוא לא הולך לשלם שקל. הוא יודע שמבטח אחר משלם. מה שיקרה פה - הוא ישלם ברוחב לב, תביעות של אופנועים יעלו, תעריפי ביטוח של אופנועים יעלו בחזרה.
סטס מיסז'ניקוב:
האם יש לאן, אחרי שכבר העלאתם את זה עד לתקרה?
יואב בן אור:
עדיין משלם 50% מעלות הסיכון.
היו"ר גלעד ארדן:
חברים, יש לי זיכרון שהוא לא משהו. אבל, חודש וחצי אני זוכר. את טענות "קרנית" שמענו בדיון הקודם, וכל הטענות האלה נשמעו, הרי רוב הדיון הקודם היה בדיוק על הנושא הזה. אם יש היום טענות חדשות, אני מבקש לשמוע אותן. אם לא - אנחנו נקיים הצבעה.
הטענה שאני מקבל זה שבמקום שיהיה כתוב ש"תחול על הנוהג בכלי הרכב", העיקרון שאנחנו מבקשים להחיל הוא שהמבטח של הרכב הדו-גלגלי ישא בתשלומים, אבל תהיה לו זכות שיפוי, שיבוב, מול מבטח כלי הרכב - זה הניסוח.
שמואל מלכיס:
אבל, זה יוצר מצב בלתי הוגן לחלוטין.
היו"ר גלעד ארדן:
נכון, זה יוצר מצב כמו - - -
שמואל מלכיס:
חברת הביטוח שתשלם, תשלם ביד נדיבה. היא בכלל לא תתווכח עם המבוטח.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל, הבעיה הזאת קיימת היום גם בחצי-חצי.
יואב בן אור:
לא. חצי-חצי, יש לו חצי.
שמואל מלכיס:
חצי זה עדיין נשאר חצי.
היו"ר גלעד ארדן:
נכון, אז אני מר מלכיס מודיע לפרוטוקול, הודעתי בהתחלה, שבמידה והפיקוח על הביטוח קצת ישתף איתנו פעולה, יש לנו כוונה לא להשאיר את זה על 100 ו-0, אלא ליצור אינסנטיב גם למבטח של כלי הרכב הדו-גלגלי להתווכח ולא לשלם סתם כך תשלום כי הוא יודע שמישהו אחר משפה אותו, אלא ליצור מצב של 30 - 70, 25 – 75, משהו כזה. דרך אגב, אני גם מוכן לעשות דיפרנסאצייה בין נפחי המנוע בעניין הזה אם המפקח על הביטוח לא יכריח את הכנסת ליצור חוק שיש בו באמת עיוותים כתוצאה מחוסר ידע או חוסר שיתוף פעולה. אבל, כרגע יש לנו מצב שפשוט מסרבים לשתף איתנו פעולה לגבי הנתונים, ולכן תיווצר תוצאה שהיא לא רצויה. אבל, עדיף קצת עוול לחברות הביטוח מהרבה עוול למאות אלפי אנשים מהאוכלוסייה - כנראה זה המצב שרוצים לגרום.
שמואל מלכיס:
ככלכלן אני יכול לומר שאם אתה חושב שיש מצב שהוא מעוות היום, אז לעוות את המצב המעוות לא יוצר פתרון.
היו"ר גלעד ארדן:
תלוי לאן לוקחים את העיוות.
שמואל מלכיס:
אני מתנצל מראש בפני כל מי שנפגע, תסלח לי שאני אומר את זה - זה פתרון הזוי לחלוטין. הוא לא קיים בשום מדינה בעולם.
היו"ר גלעד ארדן:
הוא קיים עם רוכבי האופניים בישראל. נוח לכם לדבר על הולכי רגל, לי נוח לדבר על רוכבי אופניים. במדינת ישראל יש היום למעלה מ-300 אלף רוכבי אופניים. התשתית שעומדת לרשותם היא בין העלובות שבעולם. כלומר, חוץ מקצת בתל-אביב, הם מחויבים בשאר המדינה לנסוע בכבישים יחד עם שאר כלי הרכב. עדיין תאונת דרכים שיהיה מעורב בה רוכב אופניים שלא משלם אגורה, תשולם במלואה על-ידי מבטח כלי הרכב שפגע בו.
שמואל מלכיס:
הרכב מוגדר כרכב מנועי, למה זה קשור לאופניים?
היו"ר גלעד ארדן:
הסיכון הוא זה שקשור. כל אחד שם את הדגש על מה שהוא רוצה לשים דגש.
יואב בן אור:
גלעד, יש לי שתי הערות. ראשית, דיברת על חוסר שיתוף פעולה, אז לא חוסר שיתוף פעולה. אנחנו חלוקים מקצועית בעניין, זה לא קשור לשיתוף פעולה או לא.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל, אתם אומרים שגם אם יש רוב בכנסת לחוק מסוים, שהכנסת תעביר את זה כמו שהיא רוצה, אנחנו בעניין הזה לא נספק לה נתונים. אתם החלתם כבר 50-50. אם הייתי מחיל 100 לפני הסכם החצייה אם היה 100 מול 0 , כמה זה היה מייקר את פוליסות הביטוח? 50 על 50 בכמה זה הפחית? כל עשרה אחוזים של הטלת אחריות אנחנו רוצים להבין כמה זה מפחית את עלות הפוליסה של הסיכון שמייצג רכב דו-גלגלי.
יואב בן אור:
זה לא מפחית, ואמרתי את זה בישיבה הקודמת. זה לא שלא עניתי.
היו"ר גלעד ארדן:
אז למה עשיתם צו של הסכם חצייה אם זה לא מפחית.
יואב בן אור:
זה מפחית את החבות שלהם, זה עדיין לא מוריד את התעריף. היום זה 40 מיליון שקל נכנס מהסכמי חצייה.
היו"ר גלעד ארדן:
אם החבות יורדת, התעריף גם אמור לרדת, לא?
יואב בן אור:
היום - - - 50% מעלות הסיכון של האופנועים. עדיין מסובסדים עמוק מאוד, סבסוד של 200 מיליון. אתה צריך להביא 200 מיליון שקל פה לקופה.
היו"ר גלעד ארדן:
זה לא נכון, בישיבה הקודמת זה לא היה המספר של 200 מיליון שקל.
יואב בן אור:
זה אותו מספר.
שמואל מלכיס:
יש פה מי שמסבסד את זה - תשאל אותו.
היו"ר גלעד ארדן:
הוא דיבר בהרחבה בדיון הקודם. אתה מדבר על הפול, כן?
שמואל מלכיס:
כן.
יואב בן אור:
בהתפתחות כיום זה 200 מיליון שקל, זה המספר, זה נכון.
אני רוצה להסביר בהבדל בתפיסה בין צו החצייה לבין מה שאתם מציעים. אנחנו הבאנו לידי ביטוי את ההבדל בפגיעות, ולא את ההבדל באשם - זה מה שעשה הצו. זה לא קשור לאשמה, לא אלה אשמים יותר, אלה אשמים פחות, אלא אלה פגיעים יותר, פגיעים פחות.
היו"ר גלעד ארדן:
אלה פגיעים יותר, ואלה פוגעים יותר.
יואב בן אור:
לא קשור לפוגעים, קשור בפגיעות. באותה תאונה, באותה אשמה - בדיוק אותה דוגמה שנתת. אין מישהו אשם, בלי קשר לאשמה, באותה תאונה אחד ניזוק יותר בגלל שהוא יותר פגיע, יותר חשוף. שם הבאנו את זה עד ל-50%, אנחנו חושבים ששם זה הגבול ההגיוני הכלכלי שלא מעוות את כל המערכת - זה המספר.
אם אנחנו מדברים על השוואה לרוכבי אופניים - השוואה מצוינת, אבל ההשוואה הזאת אומרת בדיוק אותו הדבר - -
היו"ר גלעד ארדן:
כבר שמנו עליהם קסדות בשבוע שעבר.
יואב בן אור:
- - היה ואנחנו חושבים שרוכבי אופניים הם כמו אופנועים אז אחת משתיים: או להכניס את רוכבי האופניים בחוק הפלת"ד, וזה חוק לא לרכב מנועי, אלא לכל כלי רכב - צריך להגדיר את זה. או להוציא את האופנועים מחוק הפלת"ד כי אתה רוצה שהאופנועים יהיו כמו אופניים - זה גם בסדר, אבל לא להשאיר אותם. הבעיה היא שאנחנו יוצרים פה יצור מעוות.
היו"ר גלעד ארדן:
אני אומר עוד הפעם, אתה לא תשים דברים בפי שלא נאמרו. אני אומר עוד הפעם, אני לא אגיע ל-100 מול 0, כי אז באמת צריך להוציא אותם מחוק הפלת"ד, ולעשות אותם כמו אופניים. אני רוצה להגיע ליחס אחר שאתם התחלתם את התהליך ב-50-50 שלכם. אתם אמרתם שהעיקרון של הפלת"ד נשמר, רק בצו מחילים הסכם חציה של 50-50 שלא קיים בתאונה בין רכב לרכב. אני לוקח את הצו שלכם, ואני רק מרחיב אותו עוד קצת, אלא אם כן תציעו לי מסלול אחר שאתם חושבים שאולי הוא עוד יותר הגיוני, לעשות אבחנה בין הרפורמה שלכם שלא נעשתה בה אבחנה אמיתית, בין כלי רכב עד 250 סמ"ק שמייצגים סיכון הרבה הרבה.
אנשים האלה שיושבים מולי, אני יודע שיש להם אופנועים כבדים. הם פעם ראשונה שומעים את זה - הם פחות מעניינים אותי מאשר אותם עשרות אלפי רוכבי קטנועים שגם על-פי חוות הדעת המקצועיות שאימצתן אותן ו"אור ירוק", מייצגים סיכון של עשירית להיפגעות, ממה שהם מייצגים. אתם לא מספיק התייחסתם לעניין הזה ברפורמה שלכם.
יואב בן אור:
לא מדויק. יש תעריף, התעריף הוא דיפרנציאלי. בנפחי מנוע שונים יש תעריפים שונים. הכלים הקטנים מסובסדים הרבה יותר מהכלים הגדולים. זה לא מדויק, יש הבדל דרמטי בסבסוד בין הגדולים לקטנים.
היו"ר גלעד ארדן:
אי אפשר ביד אחת להגיד שאתה מתחשב הכי הרבה בכמה הם נפגעים, וכמה נזק נגרם להם, וביד השנייה להגיד: אבל, פה אני מתחשב בזה רק במיסוי כאשר מייבאים כלי רכב כזה או כלי רכב אחר, או באגרות. אתה אוחז במקל בשני קצותיו.
יואב בן אור:
אני לא מדבר על המיסוי - זה היבט אחר, ולא דיברתי עליו בכלל. אני מדבר על ההיבט של הביטוח. גם בביטוח יש הבדל ברמת הסבסוד. אנחנו לא חושבים שצריך לתת להם. זה ויכוח, אבל יש הבדל גדול.
העמדה המקצועית שלנו, ולא לחינם לא שיננו את הצו, אנחנו רק מביאים אותו שוב בפורום אחר. אנחנו מבינים מה שאתה מציע, ההצעה היא שונה ממה שאנחנו עושים. אנחנו חושבים שכדי לבטא את הפגיעות, הכלי הנכון להשתמש בו הוא צו החצייה. אנחנו חושבים ש-50% זה המקסימום שאפשר להגיע בלי לעוות את המערכת, ולהכניס עיוותים נוספים שיצרו בעיות. ולכן, אנחנו לא רוצים לעבור מעל ה-50% - זו העמדה.
שמואל מלכיס:
יש אנשים מסוימים סביב השולחן הזה שלא נותנים את דעתם שהגדרת מעורב בתאונת דרכים בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, זה אפילו רכב שלא נגע באופנוע, אלא רק נגע ברכב שנגע באופנוע. כלומר, אתם מטילים אחריות למצבים שהם סכמאטיים וכלולים בנוסחה של החוק. זאת אומרת, זה לא מתיישב בכלל עם נוסחת החוק הקיימת, משום שנושא האחריות לא יכול להתייחס לעובדה שאני נסעתי עשירי בשרשרת, וכל הרכבים בשרשרת נגעו אחד בשני, והרכב הראשון פגע למשל באופנוע. כל העשרה למעשה אתה אומר, אחראים בתאונת דרכים. הרי כל הרעיון של היעדר אשם מאפשר את ההתייחסות הזאת, וברגע שאתה מכניס את האחריות לנושא הזה אתה מערער את כל יסודות החוק.
היו"ר גלעד ארדן:
אני עוד הפעם אומר, ועוד הפעם אומר, לא משתנה כאן שום עיקרון שלא קיים כבר היום. היום קיים עיקרון שונה בתאונה - כל מגע, לא משנה אתם יכולים להציג לי מצבים הכי מעוותים כמו שאני אספר לכם על המרצדס 500 והפונטו המסכנה עם העולה החדש הצולע שאין לו שקל בכיס, ובגלל זה המבטח שלו - - - כל אחד יכול לספר את הסיפור כמו שהוא רואה אותו.
שמואל מלכיס:
אבל, אתה לא מעודד נהיגה בפונטו.
היו"ר גלעד ארדן:
אני לא מעודד נהיגה בשום דבר.
שמואל מלכיס:
למה? באופנוע.
היו"ר גלעד ארדן:
לא, אני לא רוצה לחסל את הענף. אני לא רוצה לעודד את הענף, ואני לא רוצה לחסל את הענף. אני אומר - העיקרון שקבע בעבר משרד האוצר, ולא אני קבעתי אותו, הוא שיהיה סבסוד של ענף כלי הרכב הדו-גלגלי על-ידי כלל המשתמשים ברכב הארבע-גלגלי, כמו שבפועל יש היום סבסוד של זה שיש הולכי רגל שלא משלמים אגרת הולך רגל, אבל הם נפגעים בתאונות דרכים, ויש רוכבי אופניים שלא משלמים שום ביטוח והם נפגעים בתאונות דרכים, ויש אלף אחד ונושאים במדינה שכלל הציבור מסבסד אותם בצורה כזאת או אחרת. משרד האוצר קבע אפילו תקרה עד איפה אפשר לסבסד את ענף הרכב הדו-גלגלי. זו הצעת חוק של חבר הכנסת מסיז'ניקוב ושלי, הרפורמה היא מוטעית, היא יוצרת חוסר אבחנה בין מי שמייצר סיכון בתוך הענף הדו-גלגלי, אין אבחנה מספקת. ולכן, אנחנו רוצים להגיע למצב שאותו סבסוד שהיום עומד על הסכם חציה של 50%-50%, שלא קיים בתאונה רגילה, יורחב לאזור ה-80-20, 70-30, כאשר אנחנו נשתף פעולה, ונבוא בדברים ונשמע ממנו בכמה זה יכול להפחית את עלות הפוליסות, ולמי.
אנחנו גם מוכנים לעשות אבחנה בהסכם חצייה גם בנפחי מנוע, ולוותר אולי על החוק אם הצו הזה יוחל באבחנה בין נפחי מנוע בתוך האופנועים. כרגע עוד אין לנו את שיתוף הפעולה הזה, אני מקווה שלקראת השנייה והשלישית ובפגרה בכל זאת המפקח על הביטוח וסגנו ידברו איתנו.
יואב בן אור:
הערה אחת לגבי חיסול הענף - אני רוצה לצטט לכם מ"מוטו" מיום 6.7.07 מדבר על זה ש-"כ-7,900 כלים חדשים נמכרו בישראל בחצי השנה הראשונה של 2007 – גידול דרמטי של יותר מ-40% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד." - לתשומת לב הקשר בין התעריפים וההשוואה - - - -
סטס מיסז'ניקוב:
אני בטוח שאתם תדאגו לתקן את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מעלה להצבעה את החוק בקריאה ראשונה בשינוי אחד של סעיף קטן (ד).
יואב בן אור:
או שיש כלים אחרים לעודד, לא לחסל. זה לא קשור לביטוח - זו בדיוק הטענה.
אתי בנדלר:
אני אולי מציעה ברשותך להשתמש בנוסח שקיים היום בצו כי הוא כולל עוד אלמנטים, ופשוט במקום 50%, לכתוב 100% או כל - - -
סעיף 2(ב) של צו החצייה מה שנקרא הצו לנפגעי תאונות דרכים (הסדרים לחלוקת נטל הפיצויים בין המבטחים), התשס"א-2001 קובע, ואני אנסה לעשות את ההתאמות תוך כדי הקראה.
היו"ר גלעד ארדן:
במקום מלא נכניס כבר מעכשיו 80, ממילא אפשר יהיה אחר כך להתווכח. אבל, אני יודע איך הם יציגו את זה ציבורית, אז לטובת ההצגה הציבורית של הנושא - - -
סטס מיסז'ניקוב:
לדעתי, אתה עושה פה פשרה מוקדם מידיי.
היו"ר גלעד ארדן:
זה לא פשרה, אם הוא לא זה, אז זה יישאר כך. אני לא עושה שום פשרה, כי יש לך עוד קריאה ממילא.
עמית ברגמן :
הפשרה לפי רמת הסיכון צריכה להיות 98-2.
שמואל מלכיס:
מאיפה אתה ממציא את זה, מאיפה אתה מביא את הנתונים האלה?
היו"ר גלעד ארדן:
אנחנו לא פותחים את זה עכשיו לוויכוח. עמית, אני מדבר עכשיו בין חברי הכנסת. ההערות הסתיימו.
אתי בנדלר:
ברשותך, אני אקרא את זה עם ההתאמות: "אירעה תאונת דרכים שבה היו מעורבים אופנוע אחד או יותר, ורכב אחד או יותר, ישלמו המבטחים של הרכב האחר" - ואני אגדיר אותו כאן, כי זה כל רכב מנועי, למעט האופנוע כהגדרתו כאן. "יבטחו המבטחים של הרכב האחר למבטחים של האופנוע 80% - אתה אומר - "מן הפיצויים - - -
היו"ר גלעד ארדן:
כן, כבר ניצור את האינסנטיב שדיבר עליו מלכיס.
אתי בנדלר:
"80% מן הפיצויים על נזקי גוף - - -
סטס מיסז'ניקוב:
סליחה, האם אפשר יהיה אחר כך להחזיר את זה אחורה אם האוצר לא ילך לקראתנו, לקראת הקריאה השנייה והשלישית?
אתי בנדלר:
אפשר לעשות כל דבר, אבל צריכים לזכור שתמיד קיימת סכנה שמישהו יטען נושא חדש, ואז זה עובר להכרעה בוועדת הכנסת שהיא הכרעה פוליטית במהותה.
סטס מיסז'ניקוב:
אבל, אם כרגע אף אחד לא טוען לנושא חדש כשאנחנו - - -
אתי בנדלר:
לא, לא. אין נושא חדש בהכנה לקריאה ראשונה. נושא חדש בכלל, חריגה מגדר נושא, זה קיים בתקנון רק אחרי קריאה ראשונה.
היו"ר גלעד ארדן:
לטעון נושא חדש הם יכולים בכל דבר. כאשר במקור החוק עמד על 100, יהיה להם מאוד קשה לשכנע את ועדת הכנסת שזה נושא חדש.
אתי בנדלר:
תכתבו 90% שזה יהיה יותר קרוב.
היו"ר גלעד ארדן:
לא, תשאירי 80.
אתי בנדלר:
טוב. אם כך, אני ממשיכה את הקריאה. "80% מן הפיצויים על נזקי גוף כמשמעותם בחוק, שהמבטחים של האופנוע חייבים בתשלומם עקב התאונה, למעט חבות לפי סעיף 3(ב) לחוק". סעיף 3(ב) זה נזק למבוטח עצמו, נכון? מדוע אתם האטתם את זה? מדוע אתם לא מחילים - - -
היו"ר גלעד ארדן:
הם לא ישתפו פעולה. גם מה שהוא אמור וזה התחום שלו, הוא יגיד לך שהוא לא יודע. בסדר, אתה לא יודע, אנחנו משאירים את אותו צו. אתה לא יודע מה זה 3(ב) לחוק?
יואב בן אור:
לא הקשבתי.
היו"ר גלעד ארדן:
בצו שלכם של החצייה יש החרגה של סעיף 3(ב) לחוק, למעט חבות לפי סעיף 3(ב) לחוק.
אתי בנדלר:
"3(ב) נפגע אדם מחוץ לכלי רכב בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, יהיו הנוהגים חייבים כלפיו יחד ולחוד."
היו"ר גלעד ארדן:
זה הגיוני.
אתי בנדלר:
אז אני עדיין מחריגה גם את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
כן.
אתי בנדלר:
"המבטחים של הרכב האחר יהיו חייבים יחד ולחוד" - זה מאוד חשוב גם להכניס את האלמנט הזה - "כלפי המבטחים של האופנוע ובינם לבין עצמם, ישאו בנטל החיוב בחלקים שווים."
היו"ר גלעד ארדן:
אני מודה לך מאוד על ההצעה, ההצעה נכונה.
אתי בנדלר:
הנוסח הזה יבוא במקום הנוסח המוצע אצלכם בפיסקה (2).
היו"ר גלעד ארדן:
מאה אחוז, כן. תודה. מי בעד? מי נגד?
סטס מיסז'ניקוב:
אדוני היושב ראש, אני מציע הצעה לסדר בסוף הדיון - לאחד את שני החוקים האלה, ולקדם את זה כחוק אחד בהמשך התהליך.
היו"ר גלעד ארדן:
אנחנו אישרנו כבר את החוק הראשון, ועכשיו דנו לחוד בחוק השני.
סטס מיסז'ניקוב:
בקריאה שנייה ושלישית, לא עכשיו.
היו"ר גלעד ארדן:
כאשר הצעת החוק הממשלתית תהיה מונחת, נשקול.
אתי בנדלר:
אתה יכול לעשות את זה רק אחרי שהצעות החוק יעברו בקריאה הראשונה, כי אולי אחת מהן לא תעבור.
לאה ורון:
גם הצעה זו אין לה עלות מתקציב המדינה.
אתי בנדלר:
אין עלויות.
היו"ר גלעד ארדן:
הצעת החוק מאושרת לקריאה הראשונה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:20.