פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 267
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום רביעי, י' באב התשס"ז (25 ביולי 2007), שעה 09:00
סדר היום: 1. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' ), התשס"ז-2007
2. הצעת ועדת החוקה לשינויים בשיטת הממשל – חוק-יסוד: הממשלה
3. הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' ) (הרכבת הממשלה על ידי הרשימה הגדולה)
נכחו:
חברי הוועדה:
מנחם בן-ששון - היו"ר
קולט אביטל
טלב אלסאנע
זהבה גלאון
יצחק גלנטי
משה גפני
יצחק לוי
אברהם מיכאלי
סעיד נפאע
גדעון סער
אופיר פינס-פז
דוד רותם
מוזמנים:
חה"כ יולי יואל אדלשטיין
חה"כ זאב אלקין
חה"כ יצחק בן-ישראל
חה"כ שלמה ברזניץ
חה"כ איתן כבל
חה"כ מרינה סולודקין
יועץ משפטי:
איל זנדברג
מנהלת הוועדה:
דורית ואג
מזכירת הוועדה:
תמי ברנע
קצרנית פרלמנטרית:
אסתר מימון
1. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' ), התשס"ז-2007 (אחוז החסימה)
היו"ר מנחם בן-ששון:
חברים, אני פותח את ישיבת ועדת החוקה. אני מתחיל את הישיבה בסעיף של העלאת אחוז החסימה.
משה גפני:
זה לא כתוב בסדר-היום. הסעיף הראשון זה דיון כללי, הסעיף השני זה דיון- - -
היו"ר מנחם בן-ששון:
תודה רבה, הרב גפני. מי בעד העלאת אחוז החסימה ל-2.5% כפי שרשום שם, ירים את ידו. תודה. מי נגד, ירים את ידו. תודה שניים בעד. זה עבר.
הצבעה
בעד – 3
נגד – 2
הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' ), התשס"ז-2007 (אחוז החסימה) אושרה
היו"ר מנחם בן-ששון:
אין רביזיה, גמרנו את הסעיף הראשון.
משה גפני:
באקדמיה זה כך? לא.
משה גפני:
אני מבקש רביזיה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מי בעד הרביזיה, ירים את ידו.
משה גפני:
רגע, חכה דקה. אני חושב שלא עושים דבר כזה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
הרב גפני, מה עושים ומה לא בטלפונים בחצות, בוא לא נדבר עכשיו.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מי בעד רביזיה, ירים את ידו נגד שלושה.
משה גפני:
תן לדקה לעבור.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אדוני. מי בעד רביזיה, ירים את ידו.
משה גפני:
אני רוצה להגיד משהו.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מי נגד הרביזיה, ירים את ידו.
הצבעה
בעד – 1
נגד – סעיף 3
הרביזיה לא נתקבלה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אין רביזיה, גמרנו את הסעיף הראשון.
בסעיף של ראש הסיעה הגדולה- - -
משה גפני:
באקדמיה זה כך?
היו"ר מנחם בן-ששון:
לא.
משה גפני:
אתה מגזים יותר מאחרון חברי הכנסת.
2. הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' ) (הרכבת הממשלה על ידי הרשימה הגדולה)
היו"ר מנחם בן-ששון:
חברים, בסעיף של ראש הסיעה הגדולה ליועץ המשפטי יש להסביר שני דברים לפני שאנחנו מצביעים. בבקשה.
משה גפני:
גם על זה מצביעים?
איל זנדברג:
כתוב בסדר היום דיון והצבעה.
משה גפני:
אני רוצה לדבר בעניין הזה. יש לי שעתיים מה לומר בעניין הזה.
איל זנדברג:
מדובר בסעיף נפרד, הצעת חוק-יסוד: הממשלה--
משה גפני:
זהבה גלאון, כל הזמן את אומרת לי שהאקדמיה זה יותר טוב מהכנסת.
זהבה גלאון:
אתה צוחק עלי.
איל זנדברג:
--מדובר בתיקון לסעיף 7--
היו"ר מנחם בן-ששון:
חברים, אנחנו בסעיף השני לסדר-היום, לא להפריע בבקשה.
משה גפני:
עוד לא היה דבר כזה. זה חידוש שלא היה, לא נתקלתי בזה.
איל זנדברג:
--תיקון סעיף 7 לחוק-יסוד: הממשלה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
הרב גפני. היועץ המשפטי, בבקשה.
משה גפני:
חברת כנסת מכובדת שואלת אותי שאלה, אני חייב לענות לה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
בשקט, לא בקול.
זהבה גלאון:
אדוני היושב-ראש, האם ייתכן שמה שאומר חבר הכנסת גפני זה הגיוני שבתשע ושנייה היתה הצבעה?
היו"ר מנחם בן-ששון:
לא בתשע ושנייה.
זהבה גלאון:
עכשיו תשע ודקה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
כל אחד בא עם השעון שלו.
זהבה גלאון:
עכשיו תשע ושתי דקות. האם ייתכן שבדקה לתשע- - -
היו"ר מנחם בן-ששון:
התשובה היא שייתכן. אדוני היועץ המשפטי, תסביר בבקשה.
איל זנדברג:
הנושא בהצעת חוק-יסוד: הממשלה, תיקון סעיף 7- - -
זהבה גלאון:
אני מבקשת להתעכב על זה. עכשיו תשע ושתי דקות, ואני רואה בזה מחטף.
איל זנדברג:
הסעיף מדבר על המנגנון שלפיו מטילים את התפקיד להרכיב ממשלה במצבים השונים.
זהבה גלאון:
אני מבקשת רביזיה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
היתה רביזיה, אין שתי רביזיות.
זהבה גלאון:
בתשע ושתי דקות כבר היתה רביזיה? לא, אדוני היושב-ראש, זה מחטף. אין דבר כזה.
משה גפני:
אני לא מכיר דבר כזה בכנסת.
גדעון סער:
אפשר לקבל רשות דיבור.
היו"ר מנחם בן-ששון:
כן, אבל תתנו ליועץ המשפטי לגמור.
משה גפני:
מה היועץ המשפטי עכשיו? באמת. היועץ המשפטי, איזה שטויות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אדוני, אתה רוצה לנהל את הישיבה? אתה רוצה לנהל את הישיבה?
משה גפני:
אני רוצה, אני לא יכול.
זהבה גלאון:
הגעתי בתשע ודקה, וכבר היתה הצבעה בעיצומה, וזה לא נושא ראשון בסדר-היום. אין דבר כזה.
אופיר פינס-פז:
מה הנושא הראשון בסדר-היום?
משה גפני:
דיון כללי על הנושא של חוק-יסוד: הממשלה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אפשר הרבה משפטים.
סעיד נפאע:
אולי יורשה לי?
היו"ר מנחם בן-ששון:
יורשה לכולם, אבל עכשיו היועץ המשפטי. רבותי, אי אפשר גם לאחר וגם להפריע. יגמור היועץ המשפטי את דבריו, ואז נוכל להגיב.
גדעון סער:
אחוז חסימה, כשהוא יעלה למליאה, הוא לא יעלה ב-0.1%. מחטפים בשינוי שיטת ממשל לא יהיו. הוא לא יעלה אפילו ב-0.01%, אני מודיע לך.
זהבה גלאון:
נכנסתי בתעשה ודקה, וכבר היתה הצבעה.
גדעון סער:
אתה לא יכול להעביר במחטף דבר כזה.
איל זנדברג:
נתבקשתי להסביר את הפריט שנקרא "הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 7)", שעניינו הטלת התפקיד להרכיב ממשלה. הוועדה דנה כבר בסוגיות האלה. בנוסח שלפניכם יש שתי חלופות שצריכות להתברר. לפי הנוסח שלפניכם יהיו שלושה מסלולים- - -
משה גפני:
על מה הדיון הזה. הוועדה לא מתנהלת כמו שצריך. לא צריך את כל הדיונים האלה, זה מיותר לגמרי.
היו"ר מנחם בן-ששון:
חבר הכנסת גפני, אני מבקש ממך.
משה גפני:
תוציא אותי.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני לא רוצה להוציא אותך, אני רוצה לשמוע את היועץ המשפטי.
משה גפני:
אדוני היועץ המשפטי, אתה עושה מעצמך צחוק.
היו"ר מנחם בן-ששון:
חברים, רשומים לרשות הדיבור: חברת הכנסת גלאון, חבר הכנסת סער וחבר הכנסת נפאע. עכשיו ידבר היועץ המשפטי, בבקשה.
איל זנדברג:
אני מסביר את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון סעיף 7), שנדון בוועדה, וכרגע מוצע נוסח בעקבות הדיונים שהיו. הנוסח המוצע בא לשנות את המנגנון של הטלת התפקיד להרכיב ממשלה. בעוד שהיום הטלת התפקיד בידי הנשיא לאחר התייעצות עם סיעות הבית- - -
אופיר פינס-פז:
אני רוצה לדעת מה נוהל הדיון. יהיו עוד הצבעות?
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני מקווה שכן.
היו"ר מנחם בן-ששון:
נוהל הדיון, שהיועץ המשפטי צריך להסביר.
משה גפני:
עוד לא היה דבר כזה, בתשע כבר היתה הצבעה ורביזיה על אחוז החסימה. זה פשוט לא ייאמן, אני לא זוכר דבר כזה בתולדות הכנסת.
איל זנדברג:
מה שמופיע בגרסה שלפניכם, ולא הופיע בדיון הקודם- - -
משה גפני:
זה הולך לבוא לכנסת, ל-61 חברי כנסת.
גדעון סער:
זה לא יעבור, אפילו ב-0.01%.
היו"ר מנחם בן-ששון:
חברים, היועץ המשפטי צריך להבהיר לנו. קדימה.
משה גפני:
בתשע עם רביזיה.
איל זנדברג:
החלופה הנוספת שנוספה בנוסח שלפניכם, שלא הופיעה בדיון הקודם, מתייחסת למצב שבו ראש הממשלה נפטר או נבצר ממנו למלא את תפקידו. במקרה שכזה, מה שמוצע כאן, בגרסה המופיעה, מדובר על פסקה (2), הצעת החוק שלפניכם מציעה שלושה מסלולים להטלת התפקיד.
משה גפני:
אף אחד לא מקשיב לך, חבל על הזמן.
איל זנדברג:
אני מתנצל, אני עושה את תפקידי, ואני מקווה שיקשיבו לי.
משה גפני:
חבל על הזמן, אף אחד לא מקשיב לך. אתה איש מקצוע, פשוט מיותר מה שאתה עושה עכשיו.
איל זנדברג:
המסלול הראשון מדבר על מצב של בחירות, שזה המצב הרגיל- - -
היו"ר מנחם בן-ששון:
הרב גפני, אני לא יכול להרחיק אותך.
משה גפני:
אתה יכול, אתה יכול.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני לא רוצה להרחיק אותך, אני רוצה שתקשיב על מה אנחנו מצביעים.
משה גפני:
אני רותח מזעם. מה להקשיב? להקשיב?
היו"ר מנחם בן-ששון:
תמשיך.
איל זנדברג:
המסלול הראשון, לפי הצעת החוק, הוא המסלול שמתייחס למצב של בחירות רגילות- - -
יצחק לוי:
אדוני היושב-ראש, סליחה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אדוני, אתה הרביעי בסדר. היועץ המשפטי מדבר.
יצחק לוי:
הנושא של אחוז החסימה היה הדבר השלישי.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אדוני. בבקשה היועץ המשפטי.
יצחק לוי:
איך מנהלים ישיבה פה?
היו"ר מנחם בן-ששון:
אדוני. תמשיך.
איל זנדברג:
במקרה של בחירות, לפי המוצע, הנשיא יטיל את התפקיד על מי שעומד בראש הרשימה הגדולה ביותר. אני לא יכול כך.
משה גפני:
זהבה גלאון, אני יכול לדעת מה אנחנו פה עכשיו?
זהבה גלאון:
כן, חכה, תן ליועץ המשפטי לסיים לדבר, ואז תשמע אותי.
משה גפני:
השאלה, אם יש טעם שנישאר פה בכלל?
זהבה גלאון:
כן.
יצחק לוי:
החוק יעבור.
משה גפני:
שיעבור.
זהבה גלאון:
זה עוד לא היה בתולדות הכנסת.
היו"ר מנחם בן-ששון:
רבותי. תמשיך.
משה גפני:
זה מקדם את קדימה לא לעבור את אחוז החסימה גם של 2%, הם פשוט לא מנהלים כלום.
גדעון סער:
אל תתלה את זה באחוז החסימה, הם לא עוברים בגלל הרבה סיבות אחרות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
רבותי. רבותי, אני מבקש שקט. היועץ המשפטי, בבקשה, פעם רביעית.
איל זנדברג:
אני מתייחס לכל אחת מפסקאות המשנה של סעיף 7א המוצע. בפסקה הראשונה יש שתי גרסאות, שאני מפנה את תשומת לבכם אליהן. הרעיון הוא שמי שעומד בראש רשימת המועמדים שזכתה במספר המנדטים הגדול ביותר, עליו יטיל נשיא המדינה את התפקיד להרכבת ממשלה, ללא שיקול דעת לנשיא המדינה. מה שמופיע כגרסה ב' זה ניואנס קטן, אך בעל חשיבות. בחיים הרגילים הוא לא שכיח. האם יהיה מדובר במי שהוצג לבוחרים, כלומר, עמד בראש הרשימה כפי שהוצגה עד יום הבחירות, עובר ליום הבחירות, או מי שהוא מספר אחת ברשימה במועד הטלת התפקיד. ייתכן מצב שבהבדל של יומיים, מסיבות פוליטיות, או מסיבות בריאותיות וכן הלאה, מי שהיה מספר אחת, והוא המנהיג של המפלגה, כבר לא יהיה מספר אחת ברשימה. השאלה, אם רוצים שהתפקיד יוטל על מי שהיה מספר אחת כשהצביעו, או על מי שעומד בראש הרשימה, אפילו אם היום הוא לא מספר אחת נמחק ומספר 2 קודם.
משה גפני:
הנושא הזה הוא הנושא השני.
אופיר פינס-פז:
מה אתה מציע? בכל זאת התייעצות?
איל זנדברג:
ברירת המחדל היא התייעצות עם הסיעות בכל מצב שאין הוראה קבועה. המתח הוא די ברור בין מי מנהיג שהוצג לציבור לבין מנגנון אוטומטי. זאת גרסה א' לעומת גרסה ב' בפסקה (1). פסקה (2) לא הופיעה בפני הוועדה, ולכן אני אסביר בשני משפטים.
אופיר פינס-פז:
זה באיזה מקום סיפור אולמרט, לא עד הסוף.
איל זנדברג:
אפשר להגיד שזה בכל מקרה, כי הפער בין מספר 1 למספר 2 הוא עצום בשיטה שלנו.
אופיר פינס-פז:
אנשים מצביעים בעיקר בגלל מי שעומד בראש הרשימה.
איל זנדברג:
לא בגלל מספר 2.
משה גפני:
למה אנחנו צריכים להיות שושבינים של ההצגה הזאת? מה שהוא עושה, הוא מביא להצבעות את הדברים החשובים מתי שיש פה שלושה חברי כנסת ומתי שיש לו רוב. הכול משחק.
היו"ר מנחם בן-ששון:
בבקשה.
איל זנדברג:
מתייחס למצב שבו ראש הממשלה נפטר או- - -
משה גפני:
אני בעצם כבר לא בישיבה, אני רק שותה את הקפה, זה הכול.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אפשר לומר שאתה שותה אותו די בקול.
משה גפני:
אני כבר לא בישיבה, אני לא מוכן להיות שחקן בהצגה מכוערת מאוד.
היו"ר מנחם בן-ששון:
הסעיף השני.
משה גפני:
מקיימים פה דיוני סרק. הוא מביא את הדברים החשובים להצבעה בדקה לתשע.
איל זנדברג:
במצב שבו ראש הממשלה נפטר, לא עלינו, או נבצר ממנו למלא את תפקידו דרך קבע- - -
משה גפני:
מה שאני הולך לעשות לראש הממשלה בוועדת הביקורת, חבל על הזמן.
אופיר פינס-פז:
אני מבקש שאם יש הצבעות, שיחכו לי.
יולי-יואל אדלשטיין:
אני איתו באותו דיון.
משה גפני:
גם אני בוועדת הכנסת.
גדעון סער, אתה זוכר דבר כזה בכנסת?
גדעון סער:
יש גם מליאה, ובמליאה צריך 61. אני מודיע לכם שבכל מקרה, סיעת הליכוד, בעקבות זאת, שינתה את עמדתה, אתה יכול להיות רגוע.
משה גפני:
מה שמרגיז אותי, זה הרוגע של זהבה גלאון, אני לא מבין למה היא רגועה.
איל זנדברג:
במקרה שבו ראש הממשלה נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, המנגנון של התייעצות הנשיא בסיעות הבית, עשוי להוביל לכך- - -
משה גפני:
יושבים פה ימים ושעות- - -
גדעון סער:
מי שביקש רביזיה הוא טיפש.
משה גפני:
אני, אני הטיפש.
גדעון סער:
עד שזה עולה לכחול, אתה יכול לבקש רביזיה.
זהבה גלאון:
יש כאן שניים וחצי אנשים, אתה מבקש רביזיה? לפני שאני באה אתה עושה רביזיה? איך אתה עושה דבר כזה? אתה עושה רביזיה בלעדי?
משה גפני:
הבעיה שאמרו לי שאנשי אקדמיה הם אנשים מנומסים, כך אמרת לי, אז הייתי בטוח שאם אני מבקש רביזיה, הוא יחכה שתבואי.
יצחק לוי:
הוא באמת מנומס. ראית אותו פעם לא מנומס? אפילו עכשיו הוא מנומס כמוך.
היו"ר מנחם בן-ששון:
בבקשה, אדוני.
זהבה גלאון:
הוא צוחק בשקט, גם הוא שותה קפה.
איל זנדברג:
אולי כולם ישתו קפה, אני אוכל לדבר.
משה גפני:
הדבר היחיד שהיה נכון בכל הדיון הזה שאני טיפש, לא הייתי צריך לבוא לישיבה הזאת, הייתי צריך לדעת מראש. למה אני מתאמץ ורץ? מה יש לעבוד?
היו"ר מנחם בן-ששון:
חברים, נצביע על עניין ראש הסיעה הגדולה, רק שאני מוכרח לשמוע את היועץ המשפטי.
זהבה גלאון:
קודם אנחנו מבקשים רשות דיבור.
היו"ר מנחם בן-ששון:
ודאי, אבל אני מוכרח לשמוע את הדברים שאומר היועץ המשפטי לגבי הפסקה השנייה בתיקון סעיף 7. בבקשה.
איל זנדברג:
כאמור, אנחנו בפסקה (2) לסעיף 7א המוצע לחוק-יסוד: הממשלה. ההתייעצות של נשיא המדינה בסיעות הבית, במצב שבו ראש הממשלה נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, יכולה להוביל לתוצאה שהתפקיד להטיל להרכיב את הממשלה יוטל על מי שאינו חבר בסיעתו של ראש הממשלה. כאשר הפסקת הכהונה של ראש הממשלה נובעת מסיבות פוליטיות כמו אי אמון או התפטרות, שזה יותר רלוונטי לענייננו, יש היגיון מסוים, כיוון שמאזן הכוחות נטרף, ויש היגיון שנשיא המדינה יברר על מי ראוי להטיל את התפקיד מבין חברי הכנסת. במצב שבו הפסקת כהונת ראש הממשלה היא מסיבות שאינן פוליטיות- - -
משה גפני:
אשתו של ראש הממשלה יושבת עם טומי לפיד במסעדת סושי בתשעה באב אחר הצהרים, תביאי לי את התמונה הזאת, אני רוצה לדעת אם זה נכון.
היו"ר מנחם בן-ששון:
הרב גפני, אתה מתעקש שאני אוציא אותך?
משה גפני:
רק אחרי הקפה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
הרב גפני הוצאתי עד היום חבר כנסת אחד, שהוא ברח מכאן.
משה גפני:
מי זה?
היו"ר מנחם בן-ששון:
הוא כבר לא חבר כנסת.
קולט אביטל:
טומי לפיד.
היו"ר מנחם בן-ששון:
לא, את עזמי בשארה. בשארה ברח מכאן. אין סיבה להוציא את האנשים.
יצחק לוי:
אם תוציא אותו, הוא גם ירד מהארץ?
משה גפני:
אנחנו החרדים, הולכים ללמוד את הנכבה, וזה הלבה.
יצחק גלנטי:
תגיע לסוריה אם הוא יוציא אותך?
משה גפני:
לא, אני אגיע לרמות נפתלי.
זהבה גלאון:
חבר הכנסת גפני, שתה מים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
תמשיך.
איל זנדברג:
במקרה שבו הפסקת הכהונה היא מסיבות טרגיות, רפואיות, לכאורה תיתכן טענה שאין היגיון או אולי אפילו אין זה הגון, שההזדמנות להרכיב ממשלה תעבור מסיעתו של ראש הממשלה שנפטר לידי סיעה אחרת. הנימוקים יכולים להיות לכאן ולכאן, החל מיציבות והסיכוי להרכיב ממשלה, ויכול להיות שבאמת, בפטירתו של ראש ממשלה, הסיכוי להרכיב קואליציה יציבה דווקא לא בידי הסיעה, ובין ההגינות וההמשכיות אם התפקיד יוטל על חבר כנסת מסיעתו של ראש הממשלה. אפשר למנות כאן את הנימוקים, ואני מניח שהדברים, מבחינת ההיגיון הפוליטי, ברורים. לכן מוצע בפסקה (2), במקרה כזה של פטירה או נבצרות דרך קבע, לא נבצרות זמנית, שלא מרכיבים ממשלה מחדש. במקרים כאלה, התפקיד יוטל בידי נשיא המדינה, ללא שיקול דעתו, על מי שסיעתו של ראש הממשלה נקבה כחבר הכנסת, שלצורך העניין נקרא לו "מועמד מטעמה". אני מפנה את תשומת לבכם למועדים שנקובים פה, שגם הם ראויים לבירור. כתבתי כאן שבוע, אבל זה לא נדון בוועדה, כך שאם ראש הממשלה נפטר, ובכל זאת רוצים לאפשר איזה הליך של התמודדות והפנמה של המצב שנוצר, לאפשר לסיעה שבוע ימים כדי לבחור מועמד חליפי, ובתוך שבוע ימים הסיעה תצטרך להודיע לנשיא המדינה. הודיעה לנשיא המדינה, בתוך יומיים נוספים נשיא המדינה יטיל את התפקיד. אם היא לא הודיעה, אנחנו עוברים לפסקה (3), שזה המנגנון השלישי והרגיל של התייעצות בסיעות הבית.
הנושא של המועדים כאן הוא קצת רגיש. אני מפנה את תשומת לבכם לכך שהיום, וגם לפי החלופה האחרת, במצב של פטירת ראש ממשלה, נשיא המדינה מטיל את התפקיד, בחלוף 14 ימים מהתקיים העילה, כלומר, מיום הפטירה, וההיגיון, אני מניח, לאפשר שבעה ימים, שהם ימי "שבעה", ולא מיד להתכנס להכרעות פוליטיות ומאבקים פנימיים, שאני מניח יאפיינו את הבחירה של המועמד החלופי. כיום מדובר ב-14 ימים. לפי המועדים שמוצעים כאן לדיון בשלב ראשוני מדובר בשבוע, כך שגם במהלך שבעת הימים שאחרי הפטירה הסיעה כבר תצטרך לבחור מועמד כזה. יכול להיות שהוועדה רוצה להאריך את המועד הזה, ובהתאם, נצטרך להתאים את המועדים הכלליים בפסקה (3). השאלה, אם בכלל צריך את החלופה. אם כן, מה המועדים הנכונים.
בהקשר הזה, מה שמוצע בחלופה השנייה הוא, להטיל על מי שהסיעה בחרה. אפשר לחשוב על מנגנונים אחרים כאופציות לדיון, אפשר לחשוב שהתפקיד יוטל על ידי ממלא מקום ראש הממשלה. הדבר הזה אומנם לא תואם היום את השיטה שבה ממלא מקום ראש הממשלה הוא לא אדם שבהכרח מספר 2 בסיעתו של ראש הממשלה מבחינת החשיבות הציבורית והמפלגתית הפנימית, אבל בדבר הזה יש היגיון מערכתי. אפשר להטיל את התפקיד על ראש הסיעה הגדולה ביותר במועד הטלת התפקיד, גם אם ראש הממשלה נפטר, מתוך רצון להביא ליציבות. ההנחה שראש הרשימה הגדולה ביותר במועד התפקיד, ולא במועד הבחירות, הוא זה שיצליח להקים קואליציה גדולה ביותר. אפשר לדבר על מספר 2 ברשימת המועמדים, יש כל מיני אופציות. מה שמנוסח הוא לאו דווקא האופציה ההכרחית.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה אפשר לחדד בין הקריאה השנייה לקריאה השלישית, אם כי האוריינטציה בזה שהוספת את סעיף 2 מצביעה על הבעיה וגם מציעה פתרון, שהוא פתרון שלכאורה נראה פתרון יציב.
איל זנדברג:
הפתרון הזה הוא פתרון אפשרי. צריך לשים לב אם בכלל צריך לעשות חלופה נפרדת למצב של פטירה או נבצרות, או די בכך שהנשיא יתייעץ עם סיעות הבית. זה גמיש, זה מאפשר להתחשב בנסיבות השונות. אם ליצור מסלול שמחייב את הנשיא דווקא על מישהו – מי יהיה המישהו הזה ובתוך כמה זמן.
היו"ר מנחם בן-ששון:
נועצתי עם אנשים שעסקו בזמנו בפרשת נבצרותו של שרון, והם הוסיפו עוד נימוק אחד מהניסיון- - -
זהבה גלאון:
אתה עושה פארסה כאשר אתה ממשיך לדבר על הדברים האלה. אף אחד מהיושבים כאן בחדר לא בראש שלו הנבצרות, ולא בראש שלו אם ראש ממשלה נפטר, הדבר היחיד שמטריד אותנו הוא ההתנהלות השערורייתית שהיה בה מחטף, ואתה ממשיך כאילו לא קרה דבר. דיבר היועץ המשפטי, נתנו לו את הכבוד, אבל אני ממש לא מבינה איך, באותה אדישות, אתה ממשיך לנהל את הישיבה. אני מצטערת שאני אומרת את זה באופן הזה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
תיכף תהיה לך זכות דיבור.
זהבה גלאון:
אתה יודע שיש לי אליך הערכה רבה, אבל אתה לא יכול להמשיך את המשחק כאילו שום דבר לא קרה. לא היה דבר כזה. אנחנו ממשיכים בהצגה הזאת? חוק-היסוד הזה מעניין עכשיו כשלג דאשתקד.
היו"ר מנחם בן-ששון:
בתוספת לנקודות שהעלה היועץ המשפטי לוועדה אני רוצה להוסיף עוד נימוק אחד, והוא, שבמקרה כזה יש כבר הסכמים קואליציוניים חתומים לסיעה שהיתה בשלטון, ולראש של הסיעה שהיתה בשלטון, עם גופים אחרים. ההנחה שאתה לא מזעזע את אושיות העולם, כי יש לך סיעה, יש לך אדם שנבצר, אבל ההמשך מבחינת הרצף והיציבות הוא ההמשך הסביר ביותר. אני לא רואה אסון שהנשיא יכריע כתוצאה מהיוועצות בסיעות הבית, אבל אני בהחלט חושב שההצעה שמוצעת מבחינת היציבות והרצף היא ההצעה הסבירה. אם לא יהיו לו 61, זה תנאי בל יעבור מבחינתנו שחוזרים אל הנשיא, ואז מגיעים לאופציה השלישית. אם יש לו אפשרות להמשיך על סמך ההסכמים הקואליציוניים, אני מניח שאפשר יהיה להתקדם.
החברים יכולים לפתוח את הדיון. חברת הכנסת גלאון ביקשה ראשונה.
זהבה גלאון:
אני מודה לך, אדוני.
היו"ר מנחם בן-ששון:
רק תשתדלו להצטמצם בזמן, כי אני רוצה עוד להצביע על הנושא השני.
זהבה גלאון:
אדוני היושב-ראש, אני מבקשת להקדים לדברי כמה משפטים. אתה יודע שיש לי הערכה גדולה אליך בדרך כלל--
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה הדדי.
זהבה גלאון:
אני מתכוונת לזה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני אומר את זה גם כן.
זהבה גלאון:
--הערכה גדולה ורבה מאוד על האופן שבדרך כלל אתה מנהל את הישיבות, על הרצינות. אני מכירה הרבה יושבי-ראש שהיו בוועדות האלה, זאת אחת הוועדות היותר רציניות שאני מכירה מאז שאתה מנהל אותה. היום, לצערי, ואני אומרת את זה בביקורת קשה, עשית מעשה שלא ייעשה. מעשה שלא ייעשה. גם לו הייתי תומכת בעמדתך, זה דבר שאסור לכנסת לתת לו יד, לא חשוב קואליציה-אופוזיציה.
אנחנו מדברים בשינוי חוק-יסוד מאוד מהותי, שמדבר על שינוי שיטת משטר, שיש בו סעיפים כאלה וכאלה, חלקם לטעמי וחלקם לא. הגעתי היום לישיבה בשעה תשע ודקה, כשבפני היה סדר-היום של הישיבה עם שלושת הסעיפים על סדר-היום. הסעיף השלישי דיבר על אחוז החסימה.
בתשע ודקה נכנסתי לחדר, אני מתארת את זה לטובת חברי הוועדה שלא היו כאן, אמר לי חבר כנסת שהיתה עכשיו הצבעה. אני מודה שחשבתי שהוא צוחק עלי. חבר הכנסת גפני הוא אדם מאוד רציני, אבל הוא גם לץ, ותמיד הכול אצלו בהומור, הייתי משוכנעת שהוא צוחק עלי. שאלתי אותו: מה זאת אומרת היתה הצבעה על אחוז החסימה? הייתכן בסוגיה כל כך מהותית, סעיף שלישי על סדר היום הופך להיות הסעיף הראשון, כולל רביזיה. זאת אומרת, שבתוך 20 שניות השתנה סדר-היום, ועל חוק יסוד היתה הצבעה, שאין דרך אחרת להגדיר אותה מאשר "מחטף". זה עושה גם זילות לעבודת הוועדה, גם זילות לסוגיה שעומדת על הפרק. מדובר על חוק-יסוד. עושים בשנייה מחטף, לא היה כדבר הזה בתולדות הכנסת.
אם יש מה שנקרא "עריצות הרוב", זו, לדעתי, הדוגמה הכי טובה של מה שנקרא "עריצות הרוב", שיושב-ראש ועדה בסוגיה כל כך עדינה- - -
יצחק לוי:
- - -
זהבה גלאון:
היו כאן מעט אנשים, אבל הם היו הרוב.
גדעון סער:
הם מיעוט.
משה גפני:
זה לא עריצות הרוב.
זהבה גלאון:
זו עריצות הרוב כשיושב-ראש ועדה משתמש בכוחו--
יצחק לוי:
זה עריצות השלטון, לא עריצות הרוב.
זהבה גלאון:
--וברוב קואליציוני שעמד בידו, למרות שדובר על שניים וחצי אנשים פחות או יותר, זה דבר מאוד חמור, זה שבר מאוד גדול.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני החצי.
זהבה גלאון:
עם כל הביקורת עליך, אדוני, במקרה הזה, אפילו זה אני לא יכולה להגיד עליך.
למען הסדר הטוב, כתוצאה מהקונסטלציה שנוצרה עכשיו, שהיתה גם רביזיה, והתיישבתי בתשע ושתי דקות, וזה כבר היה אחרי הרביזיה, ואחרי הקפה של גפני, אני פונה אליך, אדוני. זה לא מאוחר מדי למשוך בחזרה מה שהיה כאן כאילו לא היה. אם אתה רוצה שנצא לסוף מושב וכולנו נמשיך לשתף פעולה, ושלא נעשה כיפופי ידיים במליאה, כי ברור לך שבמליאה לא יהיה לך רוב, כי גם סיעת הליכוד וסיעות אחרות, כולל בעבודה, שתמכו בהעלאת אחוז החסימה ל-2.5%, כתוצאה מהתרגיל, אני לא רוצה להמשיך מה אני חושבת על התרגיל הזה, אנשים לא ייתנו לזה יד. זה דבר שאתה צריך להביא בחשבון. לכן אני פונה אליך וקוראת לך למשוך בחזרה את ההצבעה, זה ברשותך, זה בכוחך, ולהתחיל כאילו אנחנו מתחילים מההתחלה.
גדעון סער:
אדוני היושב-ראש, מה שהיה פה הבוקר היה מעשה נבלה.
יצחק גלנטי:
אוי לא, לא ביטוי כזה.
גדעון סער:
זה היה מעשה נבלה, זה הביטוי הכי עדין. רשמתי את זה לעצמי כדי שאני לא אחטא בביטויים חמורים. הייתי יכול להשתמש במה שאני חושב יותר קשה, לכן אני אומר באנדר-סטייטמנט זה היה מעשה נבלה.
כשמדובר על נושא של אחוז החסימה, אני אומר את זה כמי שהעביר העלאה באחוז החסימה בקדנציה הקודמת, בכל תולדות המדינה זה קרה רק פעמיים--
יצחק לוי:
אני בפעם הראשונה.
גדעון סער:
אתה עשית את זה ערב הבחירות ב-1992, אני עשיתי את זה בקדנציה הקודמת.
--אני יכול להגיד לך שההצבעה היתה בנוכחות מלאה. מיקי איתן לא היה מעלה על דעתו לגנוב הצבעה בנושא כזה. היו נוכחים כל נציגי האופוזיציה, הם נלחמו על האינטרסים הלגיטימיים שלהם ועל השקפת עולמם בעניין הזה. פה מדובר על דבר שיורד לשורש העניין. העובדה שנדרשים 61 חברים במליאה בכל אחת משלוש הקריאות זו רק אינדיקציה לזה שלא מדובר בנושא קל ערך, וגם פה היית צריך להקפיד קלה כחמורה, אפילו אם היית מגיע לתשע וחצי, ולא היית רואה פה 17 חברים, היית צריך לדאוג שיהיו כאן 17 חברים. להצביע בתשע ודקה או בתשע, זה לא חשוב, זה מערער עד היסוד את האמון שהיה לי בך באופן אישי. אין לי אמון במפלגה שאתה מייצג, אבל כיושב-ראש הוועדה יש לך מעמד שנובע בין היתר גם מההקפדה על כללי המשחק. זה יזיק גם לנושא שמיהרת להצביע בו.
על הנושא הזה, כל פעם היה רשום הצבעה, וכל פעם ההצבעה נדחתה, מטעמים כאלה ואחרים, לא חשוב למה, שיקול דעת שלך, זו פררוגטיבה שלך, אבל אם אתה דוחה את זה כל כך הרבה פעמים, אתה חייב במועדים הנדחים גם לשמור על ההגינות.
המסקנה הראשונה שלי, שאסור לתת לכם לעסוק בנושאים רציניים, כי אתם לא מסוגלים לעסוק בנושאים רציניים, כי אתם אנשים לא כל כך רציניים.
אני מציע לך קודם כול למצוא את הדרך, ואני מציע גם ליועץ המשפטי, מאחר שכל חבר ועדה רשאי לבקש רביזיה, אני מודיע שאני מבקש רביזיה, אני מבקש שההצבעה בנושא הזה תהיה הצבעה שמית, כמו שראוי בנושא כזה. אם הדברים האלה לא יקרו, נסיק מסקנות מרחיקות לכת לגבי ההתנהלות הפרלמנטרית בכלל בבית, ובוועדה הזאת בפרט. ברור מאליו שלא נהיה שותפים, זה לא קשור אפילו לעמדה העקרונית שלנו בנושא אחוז החסימה. אנחנו לא נהיה שותפים לגניבה בנושא של שינוי שיטה. תיקח את זה מכאן לאן שאתה רוצה, כל האחריות ברגע זה עליך.
יצחק לוי:
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להצטרף לבקשה לחזור על ההצבעה. אני הרבה שנים בבית הזה, ומקובל שכאשר יש סדר-יום, בדרך כלל הדברים מתנהלים לפי סדר-היום, ואנשים מתכננים את ההשתתפות שלהם בוועדה על-פי סדר-היום. אם סדר-היום היה שקודם כול מספר אחת בסדר היום זה דיון כללי, אף אחד לא יכול להניח שהדיון הכללי ייקח פחות מדקה. יש פה גניבת דעת מסוימת. יש לך רשות, ואולי לפי התקנון הכול בסדר, אבל יש כאן גניבת דעת מסוימת כלפינו, הייתי כאן לפני תשע, ועיכב אותי חבר כנסת באיזה עניין, הוא רצה לדבר איתי על אחד החוקים שהוא מעלה היום, יכולתי להיכנס ואז לא היה לך רוב. הדבר היה מקרי לגמרי. לא נכנסתי מיד, כי ידעתי את סדר-היום.
אדוני היושב-ראש, יש נושאים שמחטף לא עוזר בהם. אי אפשר למכור לאף אחד שאפשר להעביר שינוי שיטת ממשל, וגם לא חוקה, בדרכים של מחטף.
לטובת העניין, לטובת הנושא, בסופו של דבר הדבר הזה לא יעבור במליאה, כי עשינו חשבון שאין 61, בשביל האווירה כאן, בשביל המשך ההשתתפות שלנו, בשביל לתת ערך לדיונים שלנו, ערך לאלה שבאים, עמלים, יושבים כאן שעות, מדברים ודנים, ולאחר מכן מרגישים שכל עמלם היה לשווא, כל השתתפותם שלהם היתה לשווא. אני מצטרף לבקשת הרביזיה, בתקנון לא כתוב שיש רק רביזיה אחת. אני מבקש שלא יהיה צורך ברביזיה, אלא שתקבע מועד להצבעה מחודשת על הסעיף הזה. אם יש רוב – יהיה רוב, אם לא יהיה רוב – לא יהיה רוב, וכך ראוי לעשות.
סעיד נפאע:
אני מניח שלאף אחד לא אכפת איך הגעתי היום לישיבה הזאת. הגעתי מבית-ג'אן, שלוש שעות וחצי נסיעה, הגעתי לפני הזמן. הסתכלתי על סדר-היום, ורק הספקתי להגיע לחדר שלי, העוזר שלי קרא לי ואמר לי שכבר היתה הצבעה. לפי התקופה הקצרה הזאת שהייתי, מה שקרה היום זה מהמם, תרתי משמע. לא תיארתי לעצמי בתור חבר כנסת חדש, חודשיים אני בבית הזה, שדבר כזה יכול לקרות. אני מצטרף לכל מה שנאמר על ידי קודמי, למעט המילה "נבלה". אני מצטרף לכול, אבל אני לא יכול להגדיר מה שהיה פחות מאשר תרמית, תרתי משמע. אני מגיע, סדר היום הוא אחד, שתיים שלוש, ופתאום מישהו מחליט שסדר-היום נהפך. זה בכלל לא שיעור יפה כלפי, בתור חבר כנסת חדש, שהספקתי להתרשם, לפחות בוועדה הזאת, מיושב-ראש הוועדה שהוא נוהג אחרת, לפחות מהשיחות הקצרות שהיו לי. ודווקא בנושא הזה כאשר יושב-ראש ועדה אומר במפורש, גם כאשר מועלה אחוז החסימה, שלדעתי מבחינה עקרונית זה עוד אות קין על שיטת הממשל הישראלית, אבל אנחנו נחפש ונמצא שהעלאת אחוז החסימה לא יפגע בזכויותיהם של אנשים שעלולים להיפגע מהעלאת אחוז החסימה, הרושם שניתן היום הוא בדיוק הרושם ההפוך מהרושם שהצטבר אצלי במשך הזמן. הדבר חמור ביותר.
עצם העובדה שמשנים סדר-יום. איפה זה קורה? אני אמרתי שאני המום. זה גובל בשקר, זה גובל בתרמית, זה גובל בהטעיית אנשים. כל המינוחים שאדם יכול למצוא במעשה החקיקה הישראלי, כשמדברים על איסורים, נמצאו בתרגיל שנעשה היום. לכן, אדוני היושב-ראש, אל תיתן לאמון הזה, לרושם הזה, שייסדק. לכן חשוב שהנושא הזה יחזור לדיון רציני מחדש ולקבוע הצבעה חדשה בנושא.
אופיר פינס-פז:
אדוני היושב-ראש, אני לא בא בדעה של חבר הכנסת נאפע שהוא נגד הנושא הזה, אני בעד העלאת אחוז החסימה, אבל נפלה תקלה בגלל השעון שלך, וזו באמת תקלה טכנית. הגעתי לפה בתשע ודקה, השעון שלך ממהר בארבע דקות, ואני מציע לך לקיים הצבעה חדשה.
משה גפני:
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר את האמת, מאז שנבחרת לתפקידך כיו"ר ועדת החוקה, לקחתי את הדיונים כאן מאוד ברצינות, באופן יחסי, עד כמה שאני יכול להיות רציני. לקחתי את העניין מאוד ברצינות, וגם כאשר הבאת דברים שלטעמי לא מנהלים אותם כך, הבאת את הנושא של החוקה, הבאת את הנושא של שינוי שיטת המשטר, יציבות המשטר, כל מה שנלווה לעניין הזה, אמון הציבור בשלטון ובכנסת, ולקחנו את הדברים מאוד ברצינות. יש דברים שאני תומך בהם, יש דברים שאני לא תומך בהם. התחלתי לחשוד שאתה לא מקיים דיונים רציניים מההצבעה הקודמת שהיתה על חוק אחר, שידעת, שיש עליו ויכוח- - -
היו"ר מנחם בן-ששון:
איזון משאבים.
משה גפני:
מה זה משנה מה? הנושאים לא עומדים על סדר-היום.
היו"ר מנחם בן-ששון:
רק לתזכורת.
משה גפני:
לא, אין תזכורת. מה שעומד לדיון זה צורת ניהול הוועדה.
אופיר פינס-פז:
טוב.
משה גפני:
אל תגיד לי טוב. זה הטיעון שלי. באתי לכאן בתשע. איחרת בדקה מאוד משמעותית.
יולי-יואל אדלשטיין:
גפני, אל תתנפל עליו, הוא ניהל דיון בוועדה אחרת בהצעה שלי, ואין דבר יותר חשוב בכנסת מההצעה שלי...
היו"ר מנחם בן-ששון:
רבותי, תודה. הרב גפני, סיימנו.
משה גפני:
ביקשתי בפעם הקודמת, כשהצבעת בדקה לתשע, כשהדיון נקבע בתשע.
אופיר פינס-פז:
שלוש דקות לתשע.
משה גפני:
אני מדבר על הפעם הקודמת שהתחלתי לחשוד, אבל בכל אופן חשבתי שזאת תקלה רגעית.
אדוני היושב-ראש, היות וחשדתי שעלול להיות מצב כזה, אף אל פי שלא האמנתי- - -
גדעון סער:
איך יכול להיות שגם חשדת וגם לא האמנת?
משה גפני:
אתמול היה צום תשעה באב, אז חשבתי שאני קצת אאחר, אבל עשיתי חשבון שיש דיון בוועדת החוקה על חוק-יסוד: הממשלה, דיון כללי, וחשדתי שאתה עלול לשקר אותי, לא הייתי בטוח. מכיוון שיש על אחוז החסימה הצבעה בלבד. חשדתי, לא הייתי בטוח בזה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
הרב גפני, די, מספיק, אנחנו צריכים לעבור להצבעה. תודה.
משה גפני:
תאפשר לי לומר משהו.
היו"ר מנחם בן-ששון:
תסיים את המשפט, אני רוצה לעבור להצבעה.
משה גפני:
אדוני היושב-ראש, הגעתי למסקנה שאין טעם בדיונים, לא בנושא של החוקה ולא בנושא של יציבות המשטר ולא בנושא של שינוי שיטת הבחירות והרכבת הממשלה, מכיוון שמה שיוכתב בסופו של דבר לך על ידי ראש הממשלה, כך יהיה. כל הדיונים כאן בכלל לא רלוונטיים. ראש הממשלה ירים אליך טלפון, ויגיד: חבר הכנסת בן-ששון, אני דורש העלאת אחוז החסימה ל-2.5%, דעתך איננה רלוונטית, הדיבורים של חברי הוועדה, השקעת הזמן והכנת שיעורי הבית אינם רלוונטיים בוועדה הזאת. אינם רלוונטיים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
תודה. אדוני, אני עובר לתשובה קצרה ולהצבעה. לגבי ההערות, רבותי, בדיוק הנקודה שממנה יצאו חברי הוועדה היא זו שגרמה לי להרגיש, ראשית, שהנושא מוצה מבחינת הדיון, ושנית, שההסכמות שהסכמתי עם חברים מסביב לשולחן במהלך השבועות האחרונים לגבי הצבעה על העלאה מינורית של אחוז החסימה מ-2% ל-2.5% מקובלת על רוב הסיעות הבית מימין ומשמאל.
זהבה גלאון:
מה פתאום? זה לא נכון.
אופיר פינס-פז:
יש לה רוב.
זהבה גלאון:
מה פתאום? למה אתה אומר את זה?
איתן כבל:
בואו נצביע.
היו"ר מנחם בן-ששון:
לכן, כשהופתעתי אתמול בערב, שכתוצאה מלחצים שתי מפלגות נסוגו מהסכמתן, חשבתי ואמרתי בתחילת ההצבעה היום, יעיד עלי הרב גפני, שאני אצביע אם יהיה לי רוב.
משה גפני:
נכון.
היו"ר מנחם בן-ששון:
נקודה שנייה, כיוון שיש לי רוב לנושא הזה, אני מאמין, אני אבדוק טכנית איך אפשר לעקוף את הבעיה של הצבעה עם רביזיה. אם תהיה לי אפשרות, היועץ המשפטי ייתן לי את האפשרות, אודיע לכם במשך היום.
נקודה שלישית, העלאת האחוז חסימה היא לא תיקון בחוק-יסוד. עכשיו אנחנו מתקנים חוק יסוד. אדוני, תקרא ונצביע.
איל זנדברג:
אני קורא את הנוסח, וצריך להחליט לפני שמצביעים בגרסאות הקטנות בתוך סעיף קטן (1).
היו"ר מנחם בן-ששון:
בלי "היה" ובלי "ביום הבחירות". תמשיך.
איל זנדברג:
הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' ...)
"1. בחוק-יסוד: הממשלה, בסעיף 7 – (1), משיש לכונן ממשלה עם בחירת כנסת חדשה יטיל נשיא המדינה את התפקיד להרכיב ממשלה על חבר הכנסת שהסכים לכך ששמו הראשון ברשימת המועמדים, אשר זכתה במספר המנדטים הגדול ביותר לפי הידוע במועד הטלת התפקיד, ובין רשימות בעלות מספר מנדטים שווה, זו שזכתה במספר הקולות הרב יותר; הנשיא יטיל את התפקיד כאמור בתוך יומיים מיום פרסום תוצאות הבחירות. (2) משיש לכונן ממשלה מהטעם שראש הממשלה נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו יטיל נשיא המדינה את התפקיד להרכיב ממשלה על חבר הכנסת, שהסכים לכך, שהוא חבר בסיעתו של ראש הממשלה ושהסיעה נקבה בשמו בהודעה שנמסרה לנשיא בתוך שבוע מיום הפטירה או הנבצרות לפי העניין; הנשיא יטיל את התפקיד כאמור בתוך יומיים ממועד קבלת ההודעה. (3) משיש לכונן ממשלה שלא עם בחירת כנסת חדשה, לא היה חבר כנסת עליו ניתן להטיל את התפקיד לפי פסקה (1) או לא התקבלה הודעה כאמור בפסקה (2), יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך; הנשיא יטיל את התפקיד כאמור בתוך שבעה ימים מיום היווצרות העילה לכינון ממשלה חדשה ובמקרה של אי מתן הודעה לפי פסקה (2) – בתוך 14 ימים מיום הפטירה או הנבצרות לפי הענין" אני מוחק את הסיפה שהפכה למיותרת.
תחילה
"2. תחילתו של חוק-יסוד זה ביום הבחירות לכנסת השמונה עשרה." אני מוחק את גרסה ב', לא מצביעים עליה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מי בעד ההצעה?
גדעון סער:
הצבעה שמית.
אופיר פינס-פז:
זה האי אמון הקונסטרוקטיבי?
איל זנדברג:
לא קשור לאי אמון קונסטרוקטיבי.
יולי-יואל אדלשטיין:
אדוני היושב-ראש, כבר היתה מציאות כזאת בכנסת הקודמת. במהלך אותו שבוע עד לקבלת ההודעה מן הסיעה ממלא מקום ראש הממשלה?
איל זנדברג:
לא, ראש ממשלה בפועל.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה כתוב בחוק. באחת הישיבות הקרובות נעסוק בכל הנושא של ממלא-מקום ראש הממשלה, זה לא הנושא שלנו. שם תיקנו.
יולי-יואל אדלשטיין:
אני אומר את הדברים מתוך ניסיון כואב.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה ממילא לפני הכנסת השמונה-עשרה. האם אני חייב להצביע הצבעה שמית?
איל זנדברג:
למה לא? מדובר על אישור לקריאה הראשונה של הצעת החוק הזאת, להנחה על שולחן הכנסת.
גדעון סער:
אני מודיע לפרוטוקול שמסיעת הליכוד, במקום מיכאל איתן מצביע יולי אדלשטיין.
היו"ר מנחם בן-ששון:
תודה. תקרא שמות.
תמי ברנע:
(קוראת שמות חברי הכנסת)
מנחם בן-ששון - בעד
קולט אביטל - בעד
מיכאל איתן, מצביע במקומו יולי אדלשטיין - נגד
טלב אלסאנע - נגד
אופיר פינס-פז:
למה הליכוד מפחד?
משה גפני:
הוא לא מפחד, הוא לא רוצה את השיטה הזאת?
תמי סלע:
(קוראת שמות חברי הכנסת)
זאב אלקין - בעד
יצחק גלנטי - נגד
משה גפני - נגד
עמירה דותן, במקומה יצחק בן ישראל - בעד
נסים זאב - אינו נוכח
יצחק לוי - נגד
אברהם מיכאלי - נגד
אפרים סנה, במקומו איתן כבל - בעד
סעיד נפאע - נגד
גדעון סער - נגד
אופיר פינס - בעד
דוד רותם - בעד
עתניאל שנלר, במקומו שלמה ברזניץ - בעד
זהבה גלאון:
מה אתי, אדוני?
היו"ר מנחם בן-ששון:
את לא מצביעה?
זהבה גלאון:
רק אם הקול שלי מכריע אני לא מצביעה. זה הסיכום.
היו"ר מנחם בן-ששון:
הקול שלך מכריע.
זהבה גלאון:
אדוני, זה מחטף.
משה גפני:
מה התוצאה?
דוד רותם:
מה התוצאה?
תמי ברנע:
שמונה בעד, שמונה נגד.
היו"ר מנחם בן-ששון:
שמונה בעד, שמונה נגד.
משה גפני:
נפל. נפל.
איל זנדברג:
לא עבר. מה התוצאות?
תמי ברנע:
שמונה בעד, שמונה נגד.
דוד רותם:
אני מבקש רביזיה והתייעצות סיעתית.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני אודיע על רביזיה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 09:50