פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 329
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום שלישי, ט"ז במנחם אב התשס"ז – 31 ביולי 2007 – בשעה 11:00
סדר היום: צו התעבורה (עברות קנס)(תיקון מס' 3), התשס"ז-2007
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד ארדן – היו"ר
יצחק זיו
מוזמנים:
עו"ד חוה ראובני, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
ג'קי לוי, מנהל אגף קציני בטיחות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
סנ"צ דן שני, רמ"ד תביעות באגף תנועה, המשרד לביטחון הפנים
יפעת רווה, משרד המשפטים
בסאם סאבק, לשכה משפטית, משרד האוצר
עו"ד שי צרפתי, הלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט
גבי בן-הרוש, יו"ר מועצת המובילים והמסיעים
צדקיהו קרני, סגן יו"ר ארגון המוניות על גלגלים
יהודה בר-אור, יו"ר איגוד נהגי המוניות הארצי
אהרון כהן, סגן יו"ר איגוד המוניות הארצי
עו"ד מרב גמליאל, יועצת משפטית, איגוד המוסכים
אבי גולן, יו"ר ארגון מורי נהיגה
אבי קרמר, דובר ארגון מורי נהיגה
מיכה גולד, יו"ר איגוד קציני הבטיחות והתעבורה
דוד בוקר, מרכז ועדה, איגוד קציני הבטיחות והתעבורה
דן ארצי, קצין הבטיחות הארצי, אגד
חיים קודזידלו, דן
ייעוץ משפטי: אתי בנדלר
מנהלת הוועדה: לאה ורון
רשמת פרלמנטרית: הדס דויטש
צו התעבורה (עברות קנס)(תיקון מס' 3), התשס"ז-2007
היו"ר גלעד ארדן:
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה בנושא צו התעבורה (עברות קנס)(תיקון מס' 3), התשס"ז-2007.
בישיבה הקודמת אישרנו חלק מהשינויים שמופיעים בצו ונותרו לנו עוד מספר שינויים שהיועצת המשפטית של משרד התחבורה תציג אותם עם הסבר קצר, ונאשר פרטנית כל דבר לחוד, ובסוף נאשר הכל עם מועד התחולה. בבקשה.
חוה ראובני:
אני מתחילה מהעמוד השני, פרט 2(ב), טרם אושר, ובבדיקה נוספת שערכנו התברר שהסעיף הזה הוא בסמכותה של ועדת החוקה בכלל, כלומר התיקון שמתייחס למספר סידורי 13. כפי שהסברתי בישיבה הקודמת בהסברים שהוועדה לא השתכנעה מהם, המשמעות של הסעיפים האלה היא להוציא את התמרורים הספציפיים האלה מתחולת עברות קנס, והסמכות לאשר קביעה של עברות כעברות קנס או לבטל היא של ועדת חוקה. לכן אני מבקשת להסיר את זה ונעביר את זה לוועדת החוקה.
היו"ר גלעד ארדן:
בסדר, בקשתך מאושרת.
אתי בנדלר:
זה לא עניין של בקשה כי אני כבר ביקשתי לשקול לתקן את פקודת התעבורה באופן שהכרזה על עברות קנס לפי פקודת התעבורה תהיה באופן ספציפי בסמכות ועדת הכלכלה, כי אני חושבת שהפיצול הזה אינו ראוי, והבטיחו לי לשקול את זה, אך טרם יש תשובה בעניין.
חוה ראובני:
אני מתנצלת שאני לא זוכרת את הבקשה. יש דברים - פה זה דוגמה קלאסית שהצו הזה כמעט שנה בכנסת.
אתי בנדלר:
בגלל הפיצול.
חוה ראובני:
חלק מזה בגלל הפיצול.
אתי בנדלר:
אני מבקשת למחוק את המילה "חלק". גברת ראובני וגברת רווה, אני מבקשת שתשקלו שוב את הבקשה.
יפעת רווה:
זה נראה לי, בגדול.
אתי בנדלר:
אם אתן תשתכנעו שיש מקום לעניין, אני מבקשת לשלב את זה באחד התיקונים הקרובים של פקודת התעבורה.
חוה ראובני:
על פניו נראה לי נכון לעשות.
סעיפים (2)(א), (ג), (ד) ו-(ה) אושרו בישיבה הקודמת, אני ב-(ו).
קוראת סעיף (2)(ו).
(2)(ו) זו התקנה שעוסקת בתנועת הקלנועית. מבקשים לקבוע דרגת קנס א' לתקנה 39יא, היא תקנה חדשה למדי שמסדירה את תנועת הקלנועית. אנו מבקשים חובה לנסוע רק על מדרכה- -
היו"ר גלעד ארדן:
אני סבא שקשה לי ללכת. אני אמור לנסוע רק על המדרכות?
חוה ראובני:
אסור לקלנועית לנהוג בכביש אלא לשם חצייתו. ויש החריגים.
היו"ר גלעד ארדן:
קלנועית זה כמו הולך רגל – יכול להיות על הכביש רק לשם חצייתו או כשלא ניתן לנסוע על המדרכה. איך מבוגר עולה ויורד מהמדרכה, כשהמדרכה מפסיקה כל פעם?
חוה ראובני:
אחת מהעילות שמשחררות מהחובה לנסוע על המדרכה זה אם לא ניתן לעלות על המדרכה או לרדת ממנה. בין החריגים - מכשולים על המדרכה או המדרכה היא צרה במיוחד- -
היו"ר גלעד ארדן:
השאלה היא אם גם זה שהמדרכה נפסקת, אם זה נחשב מכשול.
חוה ראובני:
כן, זה משחרר מהחובה.
היו"ר גלעד ארדן:
מה היום הקנס?
חוה ראובני:
הזמנה לדין. אנו רוצים להפוך את זה לבררת משפט של 100 ₪.
היו"ר גלעד ארדן:
תקנה (2)(ו) מאושרת.
חוה ראובני:
אני עוברת ל-(ח), כי (ז) אושר בוועדת חוקה.
קוראת סעיף (2)(ח).
אנו מדברים על עצירת רכב בשולי הדרך. כיום דרגת הקנס היא א'. אנו רוצים לעשות הפרדה, שהכלל יהיה ברוב המקרים דרגת קנס ב', שזה 250. א' זה 100.
אנו רוצים לעשות מיון בין סוגי הדרכים. ב-69(א), דרכים בין עירוניות באופן כללי, אנו רוצים שהקנס יהיה ב', הדבר מסוכן, ו-69(ג), שמדבר על דרך מהירה, אם העצירה היא בשולי הדרך, אנו רוצים קנס עוד יותר גבוה, של 500 ₪, ואם אנו עדיין ברצועת הדרך ומעבר לשוליים, שם זה 100.
גבי בן-הרוש:
יש לנו בעיה בנושא הזה.
אתי בנדלר:
מאותה סיבה בדיוק על גובה ההכנסות בזמנו, היה על זה ויכוח.
גבי בן-הרוש:
אין לי איפה לעצור. אפילו בכביש 6 אין מקומות עצירה. אתם מכבידים על הציבור לחינם. אם יהיה מקום מסומן, יש לזה היגיון. יש לנו בעיה רצינית. מה עושה מע"צ – במקום להרחיב את השול מעט, שם לי את הקירות, בקיצור: תתאבד.
היו"ר גלעד ארדן:
כמה היום הקנסות על הדבר הזה?
חוה ראובני:
זה 100 ₪.
אתי בנדלר:
אני זוכרת את הוויכוח הזה, ובדיוק עלה הנושא הזה, שאין מספיק מקומות עצירה לנהגים גם לצרכים דחופים, ובנסיבות האלה הוועדה לא הסכימה לקנסות גבוהים יותר.
היו"ר גלעד ארדן:
בגלל החריג אנו פוגעים בכלל. הכלל הוא שיש מיליוני מכוניות במדינת ישראל וזה מהווה סכנה בטיחותית חמורה, כשרכב כזה עוצר בשולי כביש מהיר. למשטרה אין שיקול דעת בעניין הזה? אני מניח שהמשטרה, כשרואים נהג משאית – אני לא יודע מה הסיבות שבגללן נהגים עוצרים פרט לסיבות המנויות כאן. מה זה נועד למנוע? למה שאנשים יעצרו?
חוה ראובני:
למשל, יציאה לטיול, אנו חושבים בדיון הזה על הכבישים הראשיים, הבין עירוניים, המהירים, אך אני גם חושבת על כבישים באזורים יותר פריפריאליים, בכביש ירושלים ים המלח, שיעצרו את האוטו בצד כדי לטייל שם.
אתי בנדלר:
תוכל למסור לוועדה, כמה הודעות קנס נמסרו על העברות האלה?
דן שני:
אין לי כאן. אפשר להכניס שאילתא.
היו"ר גלעד ארדן:
יש לי הדוח של הקנסות שניתנו ב-2006.
גבי בן-הרוש:
שמעתי ברדיו לפני שלושה שבועות אזרח שהתקשר לשבח את המשטרה, בעליות לירושלים הוא נתקע, והמשטרה ביוזמתה שלחה גרר, לקחה אותו למקום שהוא לא יפריע.
חוה ראובני:
ברוב הכבישים הצדדיים האלה גם יש כבישים שפונים הצדה. אני חושבת על הכביש נניח מבית שמש לקריית גת - אנשים משאירים את האוטו עומד בשולי הכביש כדי לטייל במערות בר כוכבא.
גבי בן-הרוש:
אני מדבר על המקצוע שלנו.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מקבל את עמדת משרד התחבורה. אני מתרשם מהדאגה שלכם לבטיחות, אך מדינת ישראל לצערי הרב – אני מאמין גדול מהפרת ועל החידקל, אבל לצערי, היא לא כל כך גדולה. אם רוצים, אפשר למצוא מקומות לעצור שאינם בשולי דרך מהירה ושפחות יסכנו את הציבור. אפשר לפנות ימינה או שמאלה לתוך ישוב, הרי אם רוצים לנוח, לא נחים דקה ורבע. גם עצירה בשולי הדרך לא מספקת שום דבר, כי אין שם שתייה או אוכל.
אם נזהה שיש בעיה שהמשטרה נותנת קנסות גם למשאיות למרות שהיא יכולה לראות שהנהג עצר לדקה רק כדי לא להירדם, אני מניח שיש בעניין הזה מדיניות אכיפה. אדם שעוצר עם רכבו בשולי דרך מהירה, אני יכול למנות לך מהזיכרון, אפילו בדרך לא מהירה, למשל בכניסה לאשקלון – לפני שנה נהרגה אמא עם שני ילדיה, התנגשה במשאית שעמדה בצד. זאת סכנה גדולה.
גבי בן-הרוש:
הבעיה היא ש-70% מהמטענים שלנו הם חומרים מסוכנים. שימו לב לתחנות הדלק בארץ – הן מיועדות לקיוסק, לקנות עיתון ולברוח, לא לחניות. לנו יש בעיה חמורה עם חומרים מסוכנים. כשאני צריך לעצור או לבדוק שגלגל אחד- -
היו"ר גלעד ארדן:
אז שמישהו יתנגש בך והכל יתפוצץ?
גבי בן-הרוש:
אין לי איפה. למשטרה אין שיקול דעת. המדינה לא נותנת לי תנאים. גם עם פרייוט – למה לי לעצור בשולי הכביש בכביש מהיר?
היו"ר גלעד ארדן:
היא נתנה לך דוגמה, של מטיילים, גם אנשים שרוצים להטיל את מימיהם ולהבדיל, גם אנשים שעוצרים להתפלל, עם כל החשיבות שאני רוחש לעניין התפילה. יש פה סכנה בטיחותית והציבור צריך להיות מודע לזה שהקנס יהיה בצדה למי שיסכן את הציבור בעניין הזה. זה מאושר.
גבי בן-הרוש:
לפחות שיהיה שיקול דעת של המשטרה.
היו"ר גלעד ארדן:
אי אפשר להכניס דבר כזה. זה מאושר.
חוה ראובני:
(ט), (י) ו-(יא) אושרו בישיבה הקודמת.
לגבי (יב) ו-(יג), יש כאן שתי עברות – תקנה 81 היא איסור לעלות/לרדת מהרכב שלא בימין כאשר יש עברה הן על מי שעושה את זה, עברה נוספת היא על הנהג שמתיר את זה. לפי המצב היום, הקנס על תקנה 81 הוא בסך 100 ₪. אנו רוצים להשאיר את ה-100 ₪ רק לנהג שמתיר את זה, והנוסע שבוחר לרדת מצד שמאל ישלם קנס של 250 ₪.
יהודה בר-אור:
אם אתה מדבר על פרייוט, זה באחריות הנהג וזה משפחתי. הרבה פעמים קורה לי שהנוסע קופץ לי מהמונית.
היו"ר גלעד ארדן:
בצווים איני יכול לבטל משהו שהמשרד לא ביקש לבטל. הקנס של ה-100 ₪ קיים. להפך, זה יעזור לך כי הנוסע שבורח לך מהאוטו יסתכן מחר ב-250 ₪.
חוה ראובני:
האיסור כבר קבוע. אנו מגדילים את העונש על הנוסע.
היו"ר גלעד ארדן:
מאושר.
חוה ראובני:
(יד) ו-(טו) אושרו בישיבה הקודמת.
לגבי (טז), תקנה 150 עניינה חובת החזקת מערכת אורות במצב תקין, הקנס היום הוא 100 ₪, אנו רוצים להעלותו ל-250 ₪. מצב שבו הפנסים לא פועלים הוא מסוכן.
היו"ר גלעד ארדן:
מה היום עמדת בית המשפט בעניינים כאלה?
יפעת רווה:
החוק השתנה. אז היתה אחריות מוחלטת. חוק העונשין היום מאפשר לאדם להוכיח שהוא לא התרשל.
קריאה:
בחורף אנחנו צריכים לנסוע כל הזמן עם אורות. אנחנו יכולים כל הזמן לעקוב אחרי הנורה מאחורה?
חוה ראובני:
יש מצבים שאדם יכול להראות שלא ידע, זה בולט בפנסים אחוריים. אבל כשאדם נוסע בכביש חשוך עם נורה קדמית אחת, הוא יכול לראות שחשוך לו.
יהודה בר-אור:
לפני יומיים עברתי טסט. יצאתי החוצה, ומישהו צפצף לי: האור האחורי לא דולק לך.
צדקיהו קרני:
כל המרצדסים, כל הסקודות, אתה לא יכול להחליף נורה, אתה חייב להחליף במוסך. לכן לפחות שייתנו לנו 24 שעות להגיע למוסך. אני לא יכול להחליף גם אם יש לי. אני יכול להחליף רק במוסך.
היו"ר גלעד ארדן:
התקנה לא מאושרת. אני מבקש מנציג משטרת ישראל להעביר לוועדה נתונים, כמה דוחות ניתנו ב-2005 וב-2006, כל שנה לחוד, על העברה הזו, כדי שנראה כמה התופעה הזו רחבה ומסכנת את הציבור. במקביל אפשר גם לשקול שינוי, שכמו שעושים בהצגת רשיונות, בעברות שבהן כן אפשר לקבל את עמדת הנהג, שהוא לא שם לב, לתת לו X זמן לבוא לתחנה ולהראות להם שהוא תיקן את זה. זה רעיון ששווה בחינה.
דן שני:
תקנה 308 ו-306, קיימת פרוצדורה של מסירת הודעת אי שימוש עם אפשרות לתקן את זה תוך 48 שעות.
אתי בנדלר:
אתה רוצה להוריד את הרכב מהכביש? מה הפרוצדורה שנעשית לגבי הצגת רשיונות?
דן שני:
הפרוצדורה הזו כוללת גם ליקוי ברכב, כל ליקוי. מאחר שהכוונה שלהם ממילא לתקן את זה, אפילו תוך 24 שעות, קל וחומר שיעמדו ב-48 שעות.
היו"ר גלעד ארדן:
כרגע זה לא מאושר. אחרי שיביאו את הנתונים נראה מה לעשות בעניין.
חוה ראובני:
קוראת סעיף (יז).
תקנה 119(ב1) זו תקנה חדשה יחסית, שלא ירכב אדם על אופניים אלא אם רגליו מונחות על תומכי הרגליים המיועדים לנוסע באופנוע" וגו', זו תקנה לגבי הרכבת אנשים נמוכים במיוחד. יש לנו איזה בג"ץ מוזר על התקנה הזו, תלוי ועומד. אנו רוצים דרגת קנס ג' בדומה לקסדות. זו תקנה שנועדה להבטיח את בטיחות הנוסע באופנוע. מי שלא יושב בצורה כזו, עלול ליפול.
היו"ר גלעד ארדן:
באיזה גובה מדובר?
חוה ראובני:
זה תלוי בדגם של האופנוע. נראה לי סדר גודל של גילאי 6-7 כבר יושבים כמו שצריך. היום זה לא קיים, זה הזמנה לדין.
היו"ר גלעד ארדן:
למה להתחיל מ-500?
חוה ראובני:
כי אנו רואים את זה שקול נגד הקסדה.
היו"ר גלעד ארדן:
אפשר להתחיל ב-250 בכל זאת?
חוה ראובני:
תקנה 119(ב) למשל – לא ינהג אדם ולא ירכיב אדם על אופנוע אלא כשרגליו נמצאות משני צדי האופנוע - זה היום 500 ₪, עצם חובת הרכיבה עם רגליים בשני הצדדים. זה נועד ליציבות הרוכב, וגם פה, אם הרגליים מתנדנדות באוויר, אנו רואים את זה באותה רמת חומרה.
במשרד אתנו עובדת עו"ד שהיא די נמוכה והיא רוכבת אופנוע, היא חיפשה זמן רב עד שמצאה אופנוע שהיה מספיק נמוך כדי שתוכל לרכב עליו בבטיחות.
היו"ר גלעד ארדן:
בואו נתחיל עם 250.
דן שני:
מה לגבי האחידות לעומת הסעיף שמחייב את הרוכב?
היו"ר גלעד ארדן:
מי שיושב כך, בכלל לא יושב. לדעתי, זה יותר חמור. נתחיל ב-250 ₪.
חוה ראובני:
(יח) אושרה בישיבה הקודמת, (יט) אושרה בוועדת חוקה, (כ) מורידים, (כא) אושרה בוועדת חוקה.
פרט 3, עניינו הסמכת פקחים עירוניים לתת דוחות בתחום התעבורה.
יצחק זיו:
האם מצוין שלא יכולים להיות פקחים עובדי קבלן?
גבי בן-הרוש:
כן. יש לי דוחות באשקלון ב-02:00 בלילה של פקח.
חוה ראובני:
תקנות התעבורה לא מסדירות את ההעסקה של הפקחים. על פי פסיקת בג"ץ מזה עשרות שנים, סמכויות שלטוניות בכלל וסמכויות ענישה בפרט יכולות לעמוד רק לעובדים של המערכת השלטונית.
יצחק זיו:
האם לא כדאי לציין שלא יוכל להיות פקח עובד קבלן?
חוה ראובני:
זה לא בסמכותו של שר התחבורה להסדיר את זה. פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות וכו', הן המסדירות את הפעילות של העיריות, העסקת עובדים על ידי התקשרויות שלהם בחוזים וכיוצא בזה.
יצחק זיו:
מי שיאכוף את הנושא הזה הוא אותו פקח. אני רוצה להוסיף פסקה, בסוגריים, שלא יוכל להיות פקח עובד קבלן.
היו"ר גלעד ארדן:
נוסיף את זה לפרוטוקול.
חוה ראובני:
המצב היום הוא שבצו עברות קנס אני יכולה לקבוע את הקנסות של פקחים עירוניים רק על עברות לפי תקנה 72. אני רוצה להרחיב, כי יש תקנות נוספות שפקחים אוכפים, מחוץ ל-72, שפקחים עוסקים בפועל, גם בתחום החנייה, נמצאים בחוקי העזר. אנו רוצים ליצור תיאום בין חוקי העזר. למשל, יש תמרורים מסוימים, למשל עברות חנייה מסוימות שהן פועל יוצא של תמרורים. אפשר לאכוף אותן הן לפי תקנה 72 והן לפי תקנה 22 – חובת הציות לתמרורים. אני לא רוצה שייווצר פער בין שני המסלולים, לכן אני צריכה להסמיך אותם גם לאותם תמרורים לפי תקנה 22. אין גם עוד כמה עברות חנייה על העמדת רכב שהן לא ב-72.
היו"ר גלעד ארדן:
תוכלי לפרט?
חוה ראובני:
עגלת רוכלות למשל. זה יפורט בהמשך, אך כולן נמצאות בזירת העמדת רכב. זה רק מה שיפורט.
היו"ר גלעד ארדן:
הדבר הזה ממילא קיים בחלק מהעיריות על פי חוקי עזר עירוניים.
חוה ראובני:
כן, ועכשיו אני מוסיפה לצו פה עברות אלה, שהן כבר עברות קנס ממילא דרך חלק ב'.
קוראת סעיף (3)(ב).
יפעת רווה:
הם היום אוכפים את זה מכוח חוקי העזר שלהם, ואז לכל אחד יש הקנס שלו. פה הרעיון לעשות את זה אחיד.
אתי בנדלר:
מה הקנס הממוצע ברשויות המקומיות הקיים כיום?
יפעת רווה:
השתדלנו להתאים את זה ככל האפשר, כי שם הדרגות שונות, לקנס המשטרתי.
אתי בנדלר:
היום משזה יעוגן כאן, האם זה מעגן בממוצע את המצב המשפטי הקיים או מעלה את הקנס?
יפעת רווה:
זה מעלה קצת. לא אישרנו להם משהו גבוה יותר ממה ששוטר יכול להטיל. כיוון שהדרגות שלהם קצת שונות, זה תמיד קצת יותר נמוך. עשינו את הדרגה שהכי קרובה ל-250, שהיא נמוכה ממנה. הקנס יעלה את זה ברוב הרשויות.
חוה ראובני:
אנו רוצים ליצור אחידות, שאם השוטר נותן את הדוח או הפקח נותן את הדוח, הקנס יהיה אותו סכום.
היו"ר גלעד ארדן:
טוב.
חוה ראובני:
אני מפנה למספר סידורי 100. אם שוטר נותן דוח על חנייה בהפרעה לתנועה, הוא ייתן דוח של 250 ש"ח.
היו"ר גלעד ארדן:
הבעיה מוכרת, ידועה, אם יש משהו שמרגיז את אזרחי המדינה וגורם בבוקר להרבה פקקים ולהרבה אובדן הכנסות ונזקים וגם לתאונות דרכים, זה בדיוק ההפרעות האלה לתנועה בבוקר, שכל אחד מעמיד את האוטו איפה שבא לו בצירים הראשיים. אז מבחינתי זה בסדר. אני לא צריך בשביל זה לקבל נתונים מהמשטרה, כי אני רואה כל בוקר איך זה נראה.
חוה ראובני:
אגב, בצו הזה הגדלנו את הקנס על חנייה בתחנת מוניות - 250.
היו"ר גלעד ארדן:
מאושר.
חוה ראובני:
(ד), (ה), (ו) חוזרים במישור העירוני על מה שהיה ב-(ט), (י), (יא) ואושר בישיבה הקודמת על העלאת קנסות החנייה בסעיפים מסוימים.
קוראת סעיף (ד).
מספר סידורי 8 עוסק באותן עברות חנייה לפי תקנה 72 שהקנס עליהן הוא 100 ₪. יש כמה חריגים, אנו מחריגים עוד כמה ונקבע להם קנסות גבוהים יותר בסעיפים הבאים. אנו מדברים כאן על חנייה בתוך צומת, חסימה של כניסה לחניון, חנייה על מעבר חצייה, חנייה כפולה וחנייה בתחנת מוניות. אנו עכשיו עושים את זה לעירוני.
היו"ר גלעד ארדן:
אז אתה הופך את הפקחים לשוטרים לכל דבר.
חוה ראובני:
החנייה בשטח העירוני - הפקחים אוכפים. אנו לא מסמיכים פקחים לאכוף עברות שאין מפגש עם הנהג.
גבי בן-הרוש:
אני חושב שיש טעות פה, במיוחד בתחום העירוני, ואני נתקל בזה בקריות כמעט יום יום. אם לא מופיעה ניידת משטרה, וגם כשרואים את המהבהבים והוא מתקשר למוקד או במסוף אצלו כדי לזהות מיהו הנהג ולהתקשר אליו – אם המשטרה תתחיל לסמוך על הפקחים- -
יפעת רווה:
זה קיים היום.
היו"ר גלעד ארדן:
אם אני אחכה שהמשטרה תעשה את העבודה, אני אחכה עוד הרבה שנים – לא באשמתה. גם ענייני תקציבים, כוח אדם וכו'. דרך אגב, השרים לא עומדים בפקקים.
דן שני:
היתה יוזמה מהעיריות להרחיב את סמכות הפקחים מעט. עקרונית לא התנגדנו במקומות שזה עברות דומות לעברות שיש להם סמכות כיום ובלבד שלא ייתנו לו דוח וייכנסו לעימות עם הנהג עצמו, אך כשמדביקים את הדוחות על השמשה, אנו סבורים שאם זה עברות חנייה כמו שהציגה, יש מקום להרחבה. לא נותנים להם סמכויות מעבר למה שהיו, למשל עיכוב או מעצר. כל ההרחבה היא במקרה שהרכב ללא השגחה ויש לו אפשרות להצמיד את זה לשמשת הרכב.
היו"ר גלעד ארדן:
ואם הוא כן עם השגחה והפקח לא רוצה לבקש פרטים?
חוה ראובני:
יכול לתת לו דוח.
היו"ר גלעד ארדן:
מבחינתי זה בסדר. בסדר גם מבחינתך?
יצחק זיו:
כן.
היו"ר גלעד ארדן:
אז מאושר.
חוה ראובני:
קוראת (3)(ה).
אחרי שהוצאנו את זה מא', אנו קובעים לאותן עברות ב'.
קוראת (3)(ו).
היו"ר גלעד ארדן:
מאושר.
חוה ראובני:
קוראת (3)(ז).
תקנה 143(ב) זה העמדת עגלת יד בדרך.
היו"ר גלעד ארדן:
עגלת יד של רוכלות או של אמא?
חוה ראובני:
של רוכלות. תקנה 143(ב) אומרת שבכל מקום שאסור לאוטו לעמוד אסור גם לעגלת יד לעמוד. זה נמצא במספר סידורי 198 לצורך האכיפה בדרגת קנס א', זו בעצם גם עברת חנייה, ולכן אנו רוצים גם פה שהפקחים העירוניים יוכלו לתת קנס של 100 ₪.
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד? אושר.
כלומר אם נסכם, חוץ מהאורות שלא אישרנו, והורדנו את האנשים הנמוכים מ-500 ל-250, כל השאר אושר.
חוה ראובני:
קוראת סעיף 2, תחילה.
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד? סעיף התחילה אושר.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:30.