פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום רביעי, י' אב, תשס"ז, (25/07/2007), בשעה 16:45
סדר היום: חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס”ז-2007
נכחו:
חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב – היו"ר
אלי אפללו
מנחם בן-ששון
יצחק גלנטי
משה גפני
מגלי והבה
אבשלום וילן
יצחק וקנין
דב חנין
שי חרמש
שלי יחימוביץ
אמנון כהן
חיים כץ
סופה לנדבר
אלכס מילר
יעקב מרגי
ניסן סלומינסקי
גדעון סער
אופיר פינס-פז
ראובן ריבלין
רונית תירוש
מוזמנים:
בועז סופר – סמנכ"ל בכיר, רשות המיסים
אלון שוסטר – ראש מועצת שער הנגב
ייעוץ משפטי:
שגית אפיק
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רשמת פרלמנטרית:
אתי אפלבוים
חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס”ז-2007
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
רבותי, אורחי הוועדה, אני מבקש את סליחתם. אני רוצה לקיים דיון רק עם חברי הכנסת. אין ספק שכל מי שנמצא פה באולם הוא לטובתכם.
אלון שוסטר:
אני ראש המועצה האזורית בשער הנגב. אני מבקש למנוע מצב שבו קיבוצים שלנו, ברור חייל, דורות ומבקיעים בחוף אשקלון, יגישו היום בג"צ. אני מבקש למנוע את המצב הזה. ישנן שתי אפשרויות. אחת, שכל הישובים, כפי שהציגה אורית בהסתייגות, נכללים. מדובר ב-7 ישובים. הצדק אומר שלא להכניס חלק ממי שנמצא בטווח הזה בלי קשר אם יש קסאם או אין קסאם, כי קסאם יש גם באשקלון.
חיים כץ:
גם את אשקלון נוסיף.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לא, אני מבקש גם את אשקלון וגם את ראשון לציון.
אלון שוסטר:
תן לי לסיים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לא. אני מתחרט שנתתי לך רשות דיבור. אני מבקש מכל הנוכחים לצאת מהאולם. אני מבקש סליחה מראשי המועצות.
אבשלום וילן:
ראשי המועצות הם נבחרי ציבורי. אולי תשאיר רק אותם?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אבו, ביקשתי והם סליחה ותאמין לי שהם מבינים.
אבשלום וילן:
הם נבחרי ציבור.
אלון שוסטר:
אני רוצה לדעת האם אתה חושש להגיד לנו בפנים מה שאתה אומר. ברור לי שזאת זכותך.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתה מפריע לי, אדוני. אני לא רוצה לנצל את הסדרנים.
ביקשתי מהאנשים לצאת כדי שנצליח לעשות דיון רציני. אני לא רוצה להשתמש במילה פופוליסטי למרות שזאת המילה הכי נכונה פה.
ראובן ריבלין:
אתה יושב ראש של כולם, למה לתת ציונים?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כי אני הרגשתי שיש פה משהו - - -
לפני שאנחנו מתחילים אני רוצה לומר כמה מילים. אני שמח על התגבורת שהובאה לוועדת הכספים. רבותי, אני לא מנסה לשחק משחקים ולא מנסה לאיים. כולנו עבדנו 8 חודשים עבור החוק הזה שנועד לסייע לשדרות ולעוטף עזה. יש פה הרבה חוקים שעוברים בקריאה שניה ושלישית ועל כל אחד מהם אפשר להדביק עוד 1,001 הסתייגויות, שיכולות לעבור. חלק מההסתייגויות יכולות להיות צודקות פחות חלקן צודקות יותר. יש פה גם עבודת צוות. אמרתי קודם, על כל הצעת חוק בקריאה שניה ושלישית אפשר להדביק אין ספור הסתייגויות ולהשיג הישג פרטי או קולקטיבי ואחר כך להצטדק בפני אותה אוכלוסיה.
בדרך כלל אנחנו נמנעים לעשות זאת גם בגלל "פייר פליי" שקיים בבניין הזה וגם בגלל שאין לזה סוף. אתם רוצים לקדם הצעת חוק או להרחיב הצעת החוק? תקדמו, תציעו תיזמו. דנו בוועדת הכספים על כל ההסתייגויות והוסבר לנו 1,001 פעם למה זה יוביל אותנו ולמה החוק הזה ייפול אם ההסתייגויות הזאת תעבור. אז למה לפתוח את מחדש, להתעקש, לבזות את כל חברי הכנסת בפני אנשי שדרות ועוטף עזה שישבו שם? עכשיו אני צריך, כיוזם החוק, להתמודד עם אדם שאומר שיש לי מה להסתיר? בשביל מי יזמתי את כל זה, אני לא מבין? האדם שיצא עכשיו האשים אותי שאני רוצה להסתיר משהו. אני לא מכיר אותו ואני לא יודע מאיפה הוא בא. הוא בא לפה בהרגשה שאני מתנגד להסתייגות של אורית נוקד בגלל שאני פוחד שהחוק הזה ייפול ולכן אני מסתיר משהו ממנו.
אני לא מנסה להתיפייף ואני לא מנסה להפחיד אף אחד ולא מנסה לשים אולטימטום. עכשיו אני רגוע וכולנו רגועים. מה שהיה במליאה היה במליאה. אני אומר לכם, רבותי, ידידי וחבריי. אני מקווה שבתאום נצליח להוריד את ההסתייגות. אבל אם יהיה לי חשש שאני לא אצליח להעביר את זה שוב במליאה, אני לא אתבזה ולא אבזה את אנשי שדרות. אני פשוט אוריד את הצעת החוק והיא לא תעבור. כל אחד יחיה עם מצפונו.
אבשלום וילן:
בשביל זה יש דיון. אם אתה מודיע לנו שאם אתה תישאר במיעוט אתה לא מעלה את זה לדיון במליאה, אז חבל על הדיון ובוא נתפזר. אני לא מתכוון לבזבז את זמני. זאת כוחנו לשמה. מה שעשיתם במליאה זאת כוחנות וזאת כוחנות בריבוע.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אבו, זאת לא כוחנות. יש לי זכויות כמו לך. יזמנו את ההצעה הזאת יחד עם שי חרמש לא כדי להתבזות בפני אותם אנשים שעבורם הצענו את החוק ולא כדי שהאופוזיציה תרגיש בעננים שהיא הפילה את הממשלה. ועל מה? על הצעת החוק אולי הכי צודקת במושב הזה. לא הצענו את ההצעה עבור מישהו שעכשיו ירוץ לאותה אוכלוסיה וישמח לספר עד כמה הוא היה גיבור. אגב, הוא מכשיל את החבר שגר באותו אזור. איך הוא צריך להרגיש? אני, מילא, אני גר בראשון לציון, אבל חבר הכנסת, שי חרמש, גר באותו אזור. הוא הלך כברת דרך ארוכה, קיבל הסברים של בועז סופר שאמר שברגע שאנחנו פורצים את הגבולות זה פשוט לא יעבור בבג"צ ואז כל הנושא הזה ייפול. ליבי ליבי עם שי. אני לא מנסה לדבר גבוהות, הוא יגיד את זה לבד. למה לעשות את זה? למה לא ליזום במושב הבא הצעת חוק פרטית שיחתמו עליה 80 חברי כנסת כדי להרחיב את הישובים. למה להפיל הצעת חוק כל כך צודקת כמו היום? אני לא מבין את זה. זאת קנטרנות לשמה, זאת קטנוניות, חוסר חברות, חוסר התחשבות. כל הסופרלטיבים האלה נכונים. אני מציע שתחשבו שנית. אני סיימתי.
אורית נוקד, בבקשה.
אורית נוקד:
אני רוצה לומר לסטס שבפעם הראשונה, כשהצבענו על ההסתייגויות, הבנו את המצוקה שלך. אמרת שהגעת להבנות עם האוצר ולכן לא טוב שוועדת הכספים תקבל החלטה ולכן ההסתייגות נפלה בהסכמה. מה לעשות? כנראה בגלל שאתה לא נמצא מספיק שנים בכנסת, אתה לא מודע לעובדה שכאשר הסתייגות מתקבלת במליאה, היא הופכת לחלק מהחוק. כאן היה מעשה שלא יעשה, מצד חברי הקואליציה שהצביעו נגד כי היינו יכולים להיות במצב אחר. פשוט, אותו סעיף היה עובר עם ההסתייגות והישובים האלה היו נמצאים בפנים.
שי חרמש:
והיה נופל מחר בבוקר בבג"צ.
אורית נוקד:
תפסיקו לאיים עלינו עם הבג"צ.
יצחק וקנין:
תיתנו לבג"צ שינהל את הכנסת וגמרנו. לא צריך מחוקקים, יש בג"צ וגמרנו.
אורית נוקד:
יושב פה בועז סופר שאני מכבד ומעריכה. הוא אומר לי שאין לו קריטריונים והוא באמת נתן מילה בבג"צ, אני מכבדת את זה. אבל סטס, אנחנו כרגע, חברי הכנסת שיושבים כאן ושעולים למליאה, אנחנו לא כפופים לכל ההבנות וההסכמים שאתה חתמת, ובוודאי שלא למה שבועז התחייב. אנחנו הרשות המחוקקת. אני, אגב, מאמינה, שגם אם הנושא של הוספת 7 הישובים – אני מדברת על 7 ישובים ולא על שלושה. פניתי וביקשת ממך שתחזיר את החוק כדי שאפשר יהיה לגרום לצדק ושיכנסו גם שני הקיבוצים והמושב, שהיום בשיחה עם בועז סופר הבנתי שהם במרחק 7.100 ק"מ, עוד פחות מארבעת הישובים. אני חושבת שהמרחק פה הוא באמת בעייתי וצריך למצוא פיתרון אחר.
אני חוזרת ומבקשת. נדמה לי שההסתייגות הנכונה, על מנת שלא יהיה בג"צ, כי זה לא המקרה שהיה עם בית שאן וערד אלא מדובר פה בישובים שחוטפים קסאמים, ומי שיגיש בג"צ שילך לגור שם. לכן אני מעמידה הסתייגות על 7 הישובים כי זה הדבר הנכון והצודק.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
את יכולה לנקוב בשמות 7 הישובים?
אורית נוקד:
כן. צוחר, אוהד, שדה ניצן, תלמי אליהו, ברור חייל, דורות ומבקיעים. אלה השבעה. בושה לממשלת ישראל - - -
שי חרמש:
זה חלק.
אורית נוקד:
את זה כבר אתה תוסיף.
אלי אפללו:
זה 7.4 קילומטר. למה לא? כי זה לא שייך למפלגת העבודה?
אורית נוקד:
חבר הכנסת אפללו, שלא תעיז לדבר אלי ככה וגם חבר הכנסת סטס.
אלי אפללו:
אני יכול להגיד מה שאני רוצה.
אורית נוקד:
אז תתנצל. זה בכלל לא קשור למפלגות. אם חבר הכנסת שי חרמש מבקש להוסיף את חלץ, אני לא מתנגדת. אני בחיים לא אערים קשיים על הוספת ישובים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מה באמת אכפת לכם להוסיף עוד ישובים?
אורית נוקד:
מה זאת אומרת מה אכפת לנו? מדובר כאן באנשים שיושבים תחת קסאמים. זאת בושה שהממשלה, תמורת סכום כזה זעום - - -
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
גם אשקלון יושבת תחת קסאמים.
אורית נוקד:
סטס, אני רוצה לומר לך משהו ברמה האישית. נראה לי שקצת נכנסתם ללחץ ולהיסטריה. זה מה שקורה כשאדם מוביל משהו והוא קרוב. יכול להיות שיש כאן בעיה, שאתה יושב ראש הוועדה והחוק הזה הוא חוק שאתה כל כך רוצה לקדם עד שאתה שוכח את אותם ישובים שנשארו בחוץ. אתה יודע שיהיה מאוד קשה להכניס אותם אחר כך.
סופה לנדבר:
מה הבעיה עם זה שהוא רוצה לקדם את החוק הזה?
אורית נוקד:
גם אני רוצה, אכפת לי מתושבי שדרות.
סופה לנדבר:
אז תקדמי את החקיקה שלך.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני לא ראיתי שאכפת לך שזה יעבור. אני הבנתי שאת לא מורידה את ההסתייגות.
אורית נוקד:
אני לא מורידה את ההסתייגות ואני רוצה לשאול את היועצת המשפטית האם אני יכולה, בדיון הזה בוועדה, להוסיף להסתייגות את שלושת הישובים האלה.
שגית אפיק:
כן.
אורית נוקד:
אז ההסתייגות שלי היא על 7 ישובים.
ראובן ריבלין:
כדי להרגיע את היושב ראש אני רוצה לומר שאני ווילן הולכים לבית הכנסת בשבת. בין קביעת התורה למוסף יש תפילה של שליחי ציבור. מי שעוסקים בצרכי ציבור - - -
שי חרמש:
ריבונו של עולם גומל להם בעולם הבא.
ראובן ריבלין:
נאמר: "מי שעוסקים בעסקי ציבור באמונה, הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם".
שי חרמש:
כתוב: "בעולם הבא".
ראובן ריבלין:
למה זה נאמר? סטס, כי אתה כעסת נורא ועד עכשיו אתה כועס. אז אל תתרגש מזה שאומרים לך.
לגופו של עניין, זאת הכנסת השישית שבה אני מכהן. 3 כנסות הייתי באופוזיציה ו-3 כנסות הייתי בקואליציה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
התמזל מזלי ותוך שנה וחצי אני גם שם וגם שם.
ראובן ריבלין:
למרות שכשאני בקואליציה אני יכול להיות שר ויכול להיות יושב ראש כנסת, אלה ג'ובים טובים, הכי נהניתי בשבתי באופוזיציה. היתה תקופה עם אריק שרון שבכנסת אחת היינו קואליציה נכשלת והפכנו להיות ראש ממשלה ושר תקשורת.
הייתי גם בקואליציה וגם באופוזיציה. אני רוצה לומר שיש מקרים שבהם יש משחקי קואליציה ואופוזיציה ויש מקרים שבהם יש אחריות לאומית. שקלתי שיקול אמיתי ושמעתי את שי חרמש ואחרים. אני רוצה לומר לך שבשיקול הלאומי, לא מתקבל על הדעת, שבחוק שעולה למעלה מ-200 מיליון שקל, יוצאו ישובים בגלל 3-5 מיליון שקל. אני מסכים, שכאשר אנחנו מקימים קו תיחום גיאוגרפי צריך לשמור עליו, כי כל חריגה ממנו יכולה לגרום סחף. אז עכשיו ראינו שבמקום 4 יש 8, במקום 7 יש 17, ועכשיו נגיע עד ירושלים.
אנחנו הסכמנו להסתייגות והסכמנו גם להעביר אותה להחלטה במליאה משום שמדובר בישובים שנפגעו מקסאמים. איך אנחנו יכולים לומר להם: "אתם ב-7 קילומטרים ואתם ב-7.1 קילומטרים, על שניכם נפלו קסאמים ואתם לא תהיו". ברור שצריך, מבחינת סדרי עדיפות, לעשות קו תוחם. פה מדובר על 200 מיליון ועוד 4 מיליון שזה 2%. רבותי, השתגעתם? אני חשבתי שאם המליאה קיבלה החלטה כזאת, כמה שזה לא מכעיס את הקואליציה, הכנסת אמרה את דברה. יש מקרים שבהם יאמר לך בועז שאם חוצים את הקו מכפילים ויוצרים סטייה ניכרת. פה מדובר בסטייה שהיא כלום מבחינה תקציבית. יש 7 או 8 ישובים, שהתוספת הכספית בטלה במאה ואתם מתעקשים על זה?
לכן אני אומר לך: סטס, אל תהיו כל כך רגשנים ברמה הפוליטית, כי ברמה הפוליטית אתם לא צודקים. בועז מוכן כבר עכשיו לגמור איתך. תעביר את חוק הפיצוי וקח את ה-7 ישובים האלה. לפעמים אנחנו עושים לו צרות על מאות מיליונים. היום קיבלו בקריאה ראשונה הצעת חוק של הגמלאים והעבירו 7 מיליארד. פה מדברים על 7 ישובים בגלל 7 מיליון. מה, השתגעתם? אני מציע לך לא להתרגש ולא לקחת את העניין באופן אישי. אני מציע לראות את העניין לא ברמה הפוליטית אלא ברמה הלאומית.
יקירי אפללו, הדם שלנו הוא לא טוב יותר מדם אחר. אדם שבמגדל העמק לא יותר טוב מתפן. פה מדובר ב-7 ישובים. בואו נכלול אותם בתוך החוק ונגמור את העניין.
יצחק וקנין:
תנו לנו להוסיף את 7 הישובים וגמרנו.
אורית נוקד:
נכון, שמעז ייצא מתוק.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אורית, מהיום הזה לא ייצא מתוק.
אורית נוקד:
אל תהיה בטוח.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני בטוח בזה במאה אחוז.
שלי יחימוביץ:
אדוני היושב ראש, ראינו היום במליאה התנהגות כוחנית, דווקנית, לא עניינית. עברה הסתייגות ברוב מכריע, היה צריך לקבל את המיני תבוסה הזאת. אפשר לחשוב, איזו תבוסה. הרי התבוסה הזאת של הקואליציה היא ניצחון של תושבים בישובים שאותם אנחנו מייצגים. במקום זה ראינו התנהגות של "תמות נפשי עם פלשתים". בפרינציפ, תמות נפשי עם פלשתים. "העברתם את ההסתייגות? אנחנו נראה לכם ונקבור את כל החוק כעונש". כעונש למי? לציבור שאנחנו מייצגים?
לא קרה אסון, עברה ההסתייגות. חברי הכנסת אמרו את דברם והם ידעו בדיוק על מה הם מצביעים. גם חברת הכנסת אורית נוקד עשתה פשרה וויתרה על חלק אחד של ההסתייגות שלה ועמדה על חלק אחר. כולנו צריכים לעמוד מאחורי ההסתייגות של אורית ויתר ההסתייגויות, ולדאוג לזה שהחוק יעלה למליאה עם ההסתייגות ויעבור לטובת הציבור שאנחנו מייצגים ולא לטובת הפגנת שרירים וכוח של הקואליציה, מסיבות לא רלוונטיות ולא ענייניות לחלוטין.
חיים כץ:
אני ממשיך בדברים של שלי יחימוביץ. כשעמדת על הדוכן והצגת את החוק, דיברת על ההסתייגויות ואמרת שהן צודקות. אבל, אמרת שנמשיך את זה - - -
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בחקיקה נפרדת.
חיים כץ:
נכון. קרה מה שקרה והכנסת החליטה הפוך ממה שרצית, או החליטה בניגוד לפקידי האוצר ולמה שאתה רצית. אתה, כמנהיג, היית צריך להגיד שאתה מקבל את זה ורץ עם זה הלאה. עם כל מה שקרה שם, אנחנו לא מרצים את פקידי האוצר. אז הם לא קיבלו את כל תאוותם. אותם ילדים בני 27 או 28, שלא הספיקו יותר מידי בחיים שלהם והם קובעים מדיניות.
אבשלום וילן:
יש לך בעיה עם רוחמה אברהם ולא עם פקידי האוצר, תפסיק עם זה. תפנה אל הפוליטיקאים.
שלי יחימוביץ:
מה לעשות? יש לו בעיה עם פקידי האוצר. סופה, בוויסקונסין היה אותו דבר וגם הצבענו איתך.
אורית נוקד:
אנחנו רוצים להעביר את החוק היום והוא יעבור היום.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אלא אם כן תחליפי אותי בכיסא הזה.
חיים כץ:
למעשה, עכשיו אתה ממשיך את מה שהיה במליאה. אתה אומר שאתה רוצה את ההרחבה של החוק, אבל אם לא מקבלים את מה שרצית במליאה, אתה עוצר את החוק.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זה חוק שלי סך הכל. זה אפילו לא חוק של הוועדה. מותר לי להוריד את החוק שלי.
חיים כהן:
בקריאה שניה שלישית זה חוק של יושב ראש הוועדה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
התמזל מזלי שאני גם זה וגם זה. אם כי, הייתי מעדיף היום לא את זה ולא את זה.
חיים כץ:
אני מקווה שהשכל יגבר על ההיגיון ועל הרגש.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
יש לי שכל צלול, תאמין לי.
חיים כץ:
לא לפי הצורה שאתה מגיב. אמרת שאם לא יקבלו את מה שאתה רוצה זה לא יהיה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לא אמרתי כך.
אורית נוקד:
בצורה אחרת.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אגב, זה לא חד סטרי אלא דו סטרי. אורית, אני יכול לומר עליך את אותו דבר. אמרתי לך שניזום יחד הצעת חוק מרחיבה ושלא תפילי את הצעת החוק של שדרות. הצעתי לך את זה יותר מפעם אחת בשיחות טלפון. השכל הישר לא עבד. פה נכנסת לקטע של שמירה על אינטרסים צרים. פשוט מכרת את החוק במזיד.
אורית נוקד:
למה להגיד ככה? אתה זוכר שבישיבה שאלתי אם הם בכלל נכללים שם, כי בהתחלה חשבו שהם שם. אז התעורר העניין. ברגע שנודע לי שהם לא נכללים – סטס, מה לעשות? אני מכירה את הנושא הזה של הסתייגויות. כפי שאמרתי, הלכנו לקראתך, זה לא עבר בוועדה והמליאה סוברנית לקבל החלטות.
חיים כץ:
אם הוועדה תקבל את הבקשה של אורית וזה יהיה מקובל עליך, זה יהיה גם מקובל עלי. אם זה לא מקובל עליך, אני רוצה להגיש הסתייגות ולכלול גם את אשקלון.
שי חרמש:
אם יש מישהו, שיותר מכולכם מבין את העניין ורוצה שיהין לא 43, לא 47, לא 52 אלא 58, זה אני. אני נמצא שם. במצב הזה של החקיקה יש להיות צודק ויש להיות חכם. הצדק, אורית, נתון איתך לאורך כל הדרך. איש לא מפקפק.
שלי יחימוביץ, אני מבין שדברי מקרב לב לא צריכים להגיע אליך. שלי, אני מבקש שתקשיבי אלי.
שלי יחימוביץ:
אני אחליט באיזו רמה אני מקשיבה. כמו שאתה מחליט כשאני מדברת. על רמת הקשב שלי אני אחליט.
שי חרמש:
אני מבקש סליחה שפגעתי בך.
שלי יחימוביץ:
לא פגעת בי בכלל.
שי חרמש:
אני מבקש סליחה על שניסיתי לעורר את הקשבתך שלא לצורך. החכמה ברגעים כאלה זה להיות חכם ולא להיות צודק. הצדק הוא עם ארבעת הישובים האלה. הצדק הוא עם שלושת הישובים והצדק הוא באין ספור ישובים. 200 מ' מברור חייל נמצא מושב חלץ, 200 מ' ממבקיעים אנחנו מוצאים את הישוב כוכב מיכאל. הישובים שם צפופים והמערכת נוגעת ישוב בתוך ישוב.
אבשלום וילן:
באמת, כוכב מיכאל נמצא במרחק של 200 מ'?
שי חרמש:
אז עוד 1.2 קילומטר.
הקו של ה-7 הוא תוצאה של החלטת ממשלה מאפריל 2003. הקו הזה עמד במבחן בג"צ, כי כבר אז, הישובים שלא נכנסו כרגע עתרו לבג"צ וביקשו להיכנס. אותם ישובי צוחר, ברור חיל ודורות ניסו להיכנס ובג"צ דחה אותם משום שהוא קיבל את עמדת ממשלת ישראל שקו ה-7 ק"מ הוא קו חסין בג"צ ויש בו את ההיגיון החוקתי והשיפוטי שלו.
אני כבר יודע, קונקרטית, על שני משרדים שמחכים להחלטה היום כדי להגיש בג"צ ולשאול למה הם לא בפנים. להפתעתכם, הם אינם קיבוצים והם אינם מושבים. הם ממוקמים באזור התעשייה של אשקלון דרום, שהמרחק שלו קצר מהטווח של ברור חיל. הם מחכים לרגע שהכנסת תעביר את ארבעת הישובים האלה.
ברגע שהם יעתרו, וזאת זכותם המלאה, הנחת הארנונה זה לא 4 מיליון, רובי ריבלין, זה 35 מיליון שקל ותשלם את זה לתעשיינים שאומרים שגם הם בטווח. אז אמרנו שנעביר את זה קודם כל כדי להגן על ה-200 מיליון. נגן קודם כל על 24,000 תושבי שדרות שמחכים להחלטה ונלך מחר בבוקר, כולנו, בחוק משותף שיגן על 7 הישובים האלה. אם נצליח להגן על ארבעה, הצלחנו. אם, חס וחלילה, לא נגן על הארבעה האלה, הצלנו 43. על מה מדובר בסופו של דבר? אני לא רוצה אותם? אני לוחם נגדם? אני, שיזמתי את החוק, שמים אותי מולם. אני דחפתי את החוק ואני חי שם.
בואו ניקח את החוק כמו שהוא והלילה נציג הצעת חוק משלנו על 7 הישובים. אם נעמיד אותם במבחן בג"צ אז הצלחנו. אם ניכשל, הצלנו את 43 האחרים. יותר מזה אין לי מה לומר.
אלי אפללו:
אדוני היושב ראש, חברי כנסת נכבדים. בדקתי וראיתי את הישובים שאתם רוצים להוסיף. כל אחד מהם צודק. אין לנו בכלל בעיה של צדק. בלי לפגוע באף אחד מחבריי, אני פועל לפי היגיון. אם מדברים על בדיקה, אוהד עומדת באותו מצב כמו אשקלון. הייתי מבקש להוסיף הסתייגות ולהכניס גם את אשקלון כי גם אשקלון עומדת בקו העימות. אם באמת רוצים צדק ורוצים להכניס עוד ישובים, אין שום סיבה שבעולם שאשקלון לא תהיה בפנים. גם אשקלון נמצאת בטווח הירי.
כהסתייגות אני מבקש שנכניס גם את אשקלון. אם אנחנו מרחיבים את החוק אז נרחיב אותו כמו שצריך. גם אשקלון נמצאת בטווח הירי. אדוני היושב ראש, בגלל כללי המשחק ואתה מבין את העניין, אני מבקש להכניס גם את אשקלון.
זאב אלקין:
אדוני היושב ראש. אני אעשה הפוך ממה שבדרך כלל עושים. אני אגיד קודם איך אני אצביע ואחר כך אסביר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הודיעו כרגע שאם מוסיפים את 7 הישובים שאתם מבקשים להוסיף, זאת הופך את הצעת החוק לתקציבית.
בועז סופר:
7.7 מיליון.
זאב אלקין:
אדוני היושב ראש. בהצבעה הזאת אני הולך לתמוך בעמדתך. לא בגלל שאני חושב שההסתייגות לא צודקת. אני חושב שההסתייגות צודקת וכמו שהבטחתי לאורית, נמנעתי בהצבעה. אני חושב שהקואליציה לא התנהגה בצורה נכונה במליאה. אמנם יש פה רוב לקואליציה אבל אני גם יכול להצביע נגד עמדת הקואליציה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בינתיים האופוזיציה היא זאת שעשתה גיוס.
ראובן ריבלין:
אחמד טיבי חסר.
זאב אלקין:
אני אתמוך בעמדתך מסיבה אחת פשוטה, וכאן אני פונה למגישי ההסתייגות. לא מדובר כאן בהצעת חוק ממשלתית. אם היה מדובר בהצעת חוק ממשלתית שעליה היינו מגישים הסתייגות והממשלה היתה מנסה להפעיל עלינו שריר, הייתי אומר שיש כאן מקום לנסות ללכת ראש בראש מול הממשלה. אפשר גם להניח שהסיכוי שהממשלה תמשוך את החוק הזה הוא מאוד קטן.
המצב כרגע הוא מאוד ייחודי. מדובר בהצעת חוק פרטית, ששני המציעים שלה יושבים כאן ומתחננים בכל לשון של בקשה שלא נעשה להם את זה. תחשבו מה הייתם עושים לו הייתם במקומם. אחרי שגיבשתם הצעת חוק ונאבקם מול משרד האוצר, אחרי כל דרך הייסורים, הלא פשוטה, שהצעת החוק עברה, נוצרת סכנה לחוק כי מישהו מגיש הסתייגות. אני חושב שיש כאן בעיה, רק בגלל העובדה ששני המציעים מתנגדים בכל תוקף לתוספת ואומרים שזה יפיל להם את כל העסק.
חיים כץ:
אף אחד לא יפיל להם את העסק. גם בועז מהאוצר אמר שהוא רוצה את זה. כבר העברנו כאן הסתייגויות של יותר מ-10 מיליון.
זאב אלקין:
תן לי לסיים, זכותך לא להסכים איתי. אני פונה לכל מי שנמצא כאן, אופוזיציה וקואליציה, שלא לעשות את זה. בסופו של דבר ההכרעה הסופית, במצב המסובך הזה, צריכה להיות של שי ושל סטס.
מצד שני, כיושב ראש הוועדה, תפקידך לנסות ולהגן על עמדתם של כל חברי הוועדה. את החוב שלך כלפי משרד האוצר אתה מילאת, לא נתת להעביר כאן את ההסתייגויות. זה שהמליאה החליטה אחרת, זה לא באחריותך.
אני מציע לעשות שני דברים, כדי לצאת מהמצב הלא נעים שאליו נקלענו. באמת לא מגיע לסטס ולשי שהם יהיו האשמים בעובדה שלא מסכימים להכניס את הישובים, כי הם היו אלה שנלחמו למען כל תושבי האזור הזה, גם בשם כולנו.
לכן אני מציע שהמסתייגים יקבלו על עצמם את הדין ויגידו שהמקסימום שיצליחו להגיע עכשיו עם משרד האוצר זה מה שיהיה והם לא יגישו הסתייגות שאינה על דעת המציעים.
מצד שני, סטס, הייתי מבקש ממך להפסיק את הישיבה לעשר דקות, להיכנס לחדר עם בועז ולנסות להגיע עם בועז לפשרה. יכול להיות שניתן להגיע ל-7.5 קילומטרים. אני מודע להיקף של הקריטריון.
סופה לנדבר:
אתם חושב שהם לא ישבו?
זאב אלקין:
הם ישבו אבל המצב היה אחר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זאב, תן לי קרדיט. ישבתי מספיק עם האוצר. עד 2 בלילה ניהלתי משא ומתן עם מנכ"ל האוצר. מספיק חתמנו על הסכמים. מול העיניים שלכם היתה פה מלחמה.
חיים כץ:
סטס, הם עובדים אצלך, אתה לא עובד בשבילם. תכניס לך את זה לראש.
זאב אלקין:
סטס, קרה מה שקרה במליאה. יש כאן את הרצון של המליאה. אני מניח שבועז, כפקיד מסור של המדינה, מודע גם לעובדה הזאת. אי אפשר למחוק כך הצבעה במליאה. זה ביזיון למליאה אם נחזיר את זה כמו שזה. לכן אני מבקש משלושתכם, למרות שישבתם והגעתם לסיכום, קרה כאן משהו. תשבו עוד פעם, תנסו לראות האם ניתן, ולו במשהו, ללכת לקראת המליאה, כך שזה לא יפרוץ את הגבולות התקציביים ולא יכניס את אשקלון. אם כתוצאה מזה ייכנסו רק חלק מהישובים שרוצים המסתייגים, אז עשינו את חלקנו. אז זה ישים את המליאה במקום מכובד. לא יחזירו אליה שוב את החוק שממנו היא הסתייגה וכך נוכל לצאת מהפלונטר הזה.
אבשלום וילן:
זה סיפור מורכב ומסובך ולא מהיום. אני מודה, אני נכנסתי למליאה בהנחה שאני לא מצביע להסתייגות הזאת. עניינית אולי זה דבר נכון, אבל אני בחיים לא תומך באנשים שהם אדבוקטים ומשפטנים ועובדים על פי השכל הישר. אני חותם על כל מילה שזאב אמר. ברגע שראיתי אותך ואת רוחמה מתחילים לנהל – ברגע הכרעה אדם נבחן בכך שהוא צריך לבלוע את רוקו גם כאשר הוא מפסיד לא בצורה הגיונית. יש דברים מעל זה וצריך לשמור על כבודה של הכנסת ביום האחרון של המושב. הקואליציה העבירה היום קרוב ל-60 חוקים. 8 שנים אני פה והייתי שנה ורבע בקואליציה ורוב השנים באופוזיציה. חברים, יש כללי התנהגות. לא מביאים ביום האחרון 60 חוקים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתה רוצה להפיל עלי עכשיו את כל התלאות של הקואליציה?
אבשלום וילן:
אתה במצב עדין מאוד. אתה גם יזמת את החוק, אתה גם יו"ר ועדה. אני לא מאשים אותך.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
וגם מאכילים אותי צפרדע.
אבשלום וילן:
סטס, אני לא בא אליך בטענות. אני חושב שהקואליציה והשרה האחראית הובילה מהלך שמבזה את הכנסת.
שי חרמש:
אבו, תתייחס לבעייתיות של החוק ותעזוב את רוחמה אברהם.
אבשלום וילן:
אני לא אעזוב כי אני איש אופוזיציה ואתם עשיתם היום שורת מהלכים לא ראויים.
שי חרמש:
אבו, לא על הגב של שדרות. יש לך מספיק אפשרות לסגור איתנו חשבון.
אורית נוקד:
איפה אולמרט? בואו נדבר איתו.
אבשלום וילן:
אני תומך בהצעה של זאב, תשבו ותנסו להגיע לפיתרון.
זאב אלקין:
אני הצעתי שהמסתייגים יתחייבו לקבל על עצמם את הדין ואחרי זה סטס ושי ידברו עם בועז ל-10 דקות וינסו להגיע להסכמות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני ממש לא מבין את ההצעה הזאת. כאילו שעד עכשיו לא דיברנו.
סופה לנדבר:
בכל זאת, סטס ושי יזמו את החקיקה הזאת ואנחנו שותפים לה. כל אחד מאיתנו עמד פעם במצב שיש מסגרת לחוק ואם זה יעבור זה יעבור ואם זה תיפרץ המסגרת לא תהיה חקיקה. עכשיו אנחנו צריכים להחליט אם יהיה החוק של שדרות. תזכרו רבותי, לפני כה שבועות היינו בשדרות. כולנו היינו וראינו את העיניים של האנשים האלה ואנחנו יודעים שהם ממשיכים לסבול. מה? סטס ושי הם נגד הישובים?
המצב הוא, או שיהיה החוק או שלא יהיה כלום. רבותי, כל אחד מאיתנו עמד במצב כזה. אתם ראיתם מה שהוא אמר בזמן שהוא נאם בכנסת. אנחנו כולנו נתמוך בחקיקה שאתם תיזמו עוד כמה חודשים, אבל בינתיים יהיה לשדרות חוק שישרת אותה. רבותי, אנחנו כולנו בני אדם ואנחנו מבינים את המסגרת ומבינים מה הולך כאן.
אורית, גם אנחנו היינו חברי כנסת חדשים ואני רוצה לומר שהוא לומד די מהר ודי טוב.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לא מדובר בי.
ראובן ריבלין:
סופה, יש לי שאלה. אמיר פרץ הוא תושב שדרות? הוא הצביע בעד?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הוא דואג לשדרות כמו שאני דואג לרמאללה.
אורית נוקד:
עמיר פרץ דואג לשדרות.
אבשלום וילן:
עד כאן.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מוחק את האמרה וחוזר בי. אני חוזר בי.
סופה לנדבר:
אני מדברת על סטס, על שי ועל החקיקה. אם שי וסטס מבקשים מכם, אז אני חושבת שצריך לקבל את זה.
אופיר פינס-פז:
לא שמעתי את היועצת המשפטית לוועדה בכל מה שקשור ליכולת להוריד את החוק בוועדה והפרוצדורה שהחוק ירד כי הפרוצדורה מאוד בעייתית.
שגית אפיק:
בסופו של דבר נמשך כל החוק.
אופיר פינס-פז:
אני לא בטוח שהוועדה מוסמכת לא לקבל הסתייגות שהתקבלה במליאה. הייתי שמח לשמוע יעוץ משפטי מסודר בעניין הזה.
מעבר לעניין המשפטי, יש דיון בוועדת הכנסת הנוגע למעמדה של הכנסת. ועדת הכנסת קבעה דיון בהצעה שלי לבחון מה קורה למוסדות ציבור שמאבדים את מעמדם בציבור. אני חושב שמה שעשינו במליאה היה פשוט גול עצמי לכנסת. סטס, כולנו הלכנו איתך מהרגע הראשון. שתדע שאני בספק אם בכלל היה אפשר היה להביא את החוק הזה למקום שהוא הגיע אם לא היית יושב ראש ועדת הכספים. זכית לגיבוי גדול מאוד מהכנסת ומהממשלה. אתה עשית הסדר, שהוא לגיטימי, והכנסת קיבלה את מה שעשית לאורך כל הדרך. היתה לה מחלוקת איתך על נושא שהוא בלי ספק בשולי החוק, מבחינת הממשלה. אני יודע שכולם פה נהיו משפטנים ואומרים שזה לא עובר בבג"צ. בעניין הזה אני מציע להיות זהירים.
אורית נוקד:
עד שבג"צ ידון בהצעה החוק כבר יפקע כי זאת הוראת שעה.
אופיר פינס-פז:
תראו מה קרה. עברה הסתייגות, שהרחיבה במעט את הצעת החוק שהוא חוק מאוד חשוב. עכשיו נוצר מצב אבסורדי שאתה, בסעיף הספציפי הזה, הצבעת נגד החוק של עצמך. ירד החוק מסדר היום של הכנסת. הביזיון הוא כבר עד השמים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מה זאת אומרת שהצבעתי נגד החוק של עצמי?
שגית אפיק:
הצבעת נגד הסעיף.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בבלגאן שהיה, מי בכלל יכול היה לדעת למה הוא הצביע?
אופיר פינס-פז:
אין לי טענות אליך. השאלה שנשאלה על ידי יו"ר הכנסת היתה: "מי בעד סעיף 1 כנוסח הוועדה עם ההסתייגות" ואתה הצבעת נגד.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אדם שפוי יכול להצביע נגד עצמו? אתה חושב שהיינו מצביעים כך אם היינו שומעים?
ראובן ריבלין:
התשובה היא חיובית פעמיים. אדם שפוי יכול להצביע בעד דבר כזה כי עובדה שאתה הצבעת.
אופיר פינס-פז:
היה מצב אבסורדי, שקורה בחיים הפרלמנטרים. למה אני אומר את כל זה? בואו לא נחזור למליאה למהדורה שניה של אותו סרט. מה הולך להיות? נגיד שאתם תנצחו פה. נעלה למליאה ושוב נצביע מפוצל על חוק שכל הכנסת צריכה לתמוך בו, מימין לשמאל. זאת פשוט טעות נוראה. איך אנחנו נראים בעיני הציבור.
אני אומר שהאופוזיציה לא יכולה להתעלות על עצמה כי היא אופוזיציה. קואליציה יכולה להתעלות על עצמה כי יש לה את הכלים להתעלות על עצמה. עזוב את הדיון כאן. לך להתייעצות עם שר האוצר ותחזור עם הצעה שכולנו יכולים להתאחד מאחוריה.
אלכס מילר:
אדוני היושב ראש. רוב הדברים נאמרו פה. אני רוצה להתייחס לכמה דברים שנאמרו כאן. דיברו כאן על המצוקה של סטס ושל שי חרמש. אני לא חושב שזאת מצוקה שלכם, אני חושב שזאת מצוקה של תושבי שדרות.
לפי מה שנשמע פה, אני רואה שרוב רובכם מעבירים חקיקה ללא תאום וללא הסכמה. אם זה מה שקורה, אז יש חיים אחרי החוק הזה. ניפגש בעוד חודשיים וחצי ואז מבחינתכם אין שום הסכמה. יש חבר כנסת שמקדם הצעת חוק ומתחייב לקדם את הצעת החוק הזאת בהסכמה. הוא מסכם, החוק מתקדם, ואז חברי כנסת אחרים רואים בזה כמשהו שולי ומכניסים את הדברים שלהם.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אמרתי את זה בפתיח.
אלכס מילר:
קרה לי בדיוק אותו דבר. היתה לי הצעת חוק זכויות סטודנטים. עבדנו על הצעת החוק הזאת קרוב לשנה. בקריאה שניה ושלישית הכניסו הסתייגות, שגם לי נראתה מאוד הגיונית. ההסתייגות הזאת עברה בוועדה. אמרו לי שאם ההסתייגות עוברת בוועדה אז מושכים את החוק. כמי שקידם את הצעת החוק, רציתי שהחוק יתקדם. כל דבר שחברי הכנסת מעלים הם בסופו של דבר אלה דברים הגיוניים. אבל, יש הסכמות ויש הבטחות. בסופו של דבר, כל אחד ימצא עצמו באותה סירה. גם אנחנו יכולים להוציא רשימה של החוקים של כל חברי הכנסת, להיכנס לוועדות ולהתחיל להכניס הסתייגויות.
יצחק וקנין:
אני בין הוותיקים פה, חוץ מרובי. זאת לא פעם הראשונה שהסתייגויות עוברות במליאה. אני יכול לספור על כף היד את ההסתייגויות שעוברות במליאה. כשיש דבר עקרוני אתה רואה שההצבעה גם עקרונית. לא פעם עשינו הצבעות שמיות ונפלנו בהצבעות מאוד חשובות.ב-1997 עברתי הסתייגות של 320 מיליון. בא יושב ראש ועדת הכספים ואמר שהוא מושך את כל חוק הגליל. הוא עשה חשבון שאם הוא יעלה את ההצעה שוב הוא ייפול. בסופו של דבר לא היתה ברירה והבינו שכדאי להעביר את ההסתייגות הזאת.
סטס, לו לא היו מפילים את הסעיף, היית ממשיך עם ההסתייגויות עד הסוף ואז אולי מבקש, לפי סעיף 127, למשוך את כל ההצעה. אם לא היית עושה את זה, ההסתייגות היתה עוברת והיו מצביעים על החוק עם ההסתייגות של ארבעת הישובים. זה מה שהיה קורה, והחוק שלך כולו היה עובר עם ארבעת הישובים. זה מה שהיה צריך לקרות.
אבל, מה קרה לנו? התברברנו ובאמת לא שמנו לב.
חיים כץ:
אמרנו: "מה פתאום הקואליציה מעבירה, מה פתאום האופוזיציה הצליחה"?
יצחק וקנין:
אנחנו נתפסים פה בדבר שאנחנו לא צריכים להיתפס בו. אני אומר לך, סטס, גם ברגע הזה, אני רוצה שהחוק שלך יעבור ואני האדם האחרון שרוצה לתקוע לך את החוק. אני אומר את זה חד וחלק. אם אני אהיה הגורם שתוקע לך את החוק, אני לא אתן לזה יד, גם אם אצטרך להצביע בניגוד למצפוני. הדבר האחרון שאני רוצה הוא, שהחוק שלך ייתקע. אני אעשה את הכל שהוא יעבור.
אבל, אני מבקש. עברה הסתייגות מסוימת במליאה. המליאה אמרה את דברה. בוא נשאיר את זה כמו שזה. נעלה את זה בחזרה ונצביע על החוק ונגמור את העסק.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתה מתאר את זה כאילו המליאה אמרה את דברה. בסך הכל היה הפרש של 5 קולות.
יצחק וקנין:
אפילו קול אחד.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אם אנחנו נוציא את אנשי הליכוד שממש - - -
שלי יחימוביץ:
מה פירוש תוציא אותם? מה, הם לא חלק מהפרלמנט?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כשאת צריכה אותם את צריכה אותם וכשאת לא צריכה אותם את לא צריכה.
שלי יחימוביץ:
לא.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
את גדעון סער הכי פחות מעניין עוד כמה ישובים או עוד 3 ישובים.
חיים כץ:
זה לא בסדר מה שאתה אומר.
שלי יחימוביץ:
זה חוסר הבנה של הפרלמנט.
ראובן ריבלין:
כל פעם שאתם לא מבינים על מה הצבעתם, נבטל את ההצבעה?
יצחק וקנין:
סטס, אתה מדבר על 5 חברי כנסת. ההסתייגות שאני מדבר עליה עברה עם קול 1, 48 נגד 47.
שלי יחימוביץ:
ויסקונסין עבר בהפרש של קול אחד.
אורית נוקד:
סופה, אני רוצה להזכיר לך שבהסתייגות שלך לא הצבעתי נגד.
יצחק וקנין:
אני רוצה לומר משהו לבועז. יש לנו איזה שק חבטות שאנחנו רגילים לרדת על פקידי האוצר. אלה אנשים שעושים את התפקיד שלהם וצריך לעשות אותו. אני אומר לבועז שגם אתם צריכים להתעלות על עצמכם. המליאה אמרה את דבריה לגבי ההסתייגות הזאת. אתם לא יכולים לבוא עכשיו ולהפוך את הקערה על פיה כי גם על פי מה שאתם אומרים, שארבעת הישובים מוסיפים 4 מיליון, זה רק 2%. לכן אני אומר שכאן יש לנו את כל ה"קייס" להעביר את זה.
בשורה התחתונה, אני לא אהיה הגורם להפיל לך את החוק, אבל אני חושב שגם אתה ושי צריכים להתעלות על עצמכם ולא לנפנף כל הזמן עם הבג"צ.
משה גפני:
אני רוצה לברך אותך ואת שי חרמש על החוק הזה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זכרונו לברכה.
משה גפני:
הממשלה היתה צריכה את החוק הזה, והיא לא עשתה את זה. לכן לממשלה אין פה זכות עמידה בכלל.
רונית תירוש:
היא צריכה לממן אותו, נו, באמת.
חיים כץ:
של מי התושבים האלה? של המדינה.
רונית תירוש:
מה זה משנה?
חיים כץ:
היא צריכה לממן אותו, היא צריכה למגן את הישובים.
רונית תירוש:
כשאני אקבל רשות דיבור אני אעשה פה סדר.
אבשלום וילן:
כשהיה לך נוח, העברת חוקים בניגוד לעמדת הממשלה.
משה גפני:
כיוון שהחוק הזה הוא חוק שהממשלה היתה צריכה להביא והיא לא הביאה אותו, אני מציע שהממשלה תצטנע ושלא תתערב בחקיקה. החקיקה היא של חברי כנסת מאוד מכובדים, שאחד מהם הוא גם יושב ראש ועדת הכספים והשני תושב של האזור. חברי הכנסת היו שותפים איתכם בחקיקה הזאת. גם אני חתום על החוק הזה ואני חושב שהוא חוק נכון וראוי. היו פה הרבה דיונים בנושאים שונים. לאחר דיון ארוך החברים החליטו להוסיף 4 ישובים. ארבעת הישובים האלה הם מוכי קסאמים. החוק הזה מתנהל 8 חודשים ואין היגיון שישובים מוכי קסאמים, שנמצאים באזור, לא יהיו בפנים.
אלה מה? אנחנו חוששים משני גורמים בעייתיים. גורם אחד זאת הממשלה.
ראובן ריבלין:
והבג"צ.
אורית נוקד:
להפך, יהיה בג"צ יותר מהר, יהיה בג"צ של הישובים במקום.
משה גפני:
גורם אחד זה הממשלה. כיוון שהגעת להסכם עם הממשלה, בצדק, אתה לא רוצה להפר את הסיכום איתה. אנחנו מכירים את זה. הרבה פעמים אנחנו מגיעים להסכמים עם הממשלה, בכתב ובעל פה. בפני הממשלה עשית את המוטל עליך, הרבה מעבר למה שהיית חייב. נגמר העניין. בסופו של דבר המליאה היא הריבון והיא המחליטה. היא מעל הרשות המבצעת.
אגב, נאמר שהממשלה מממנת. הממשלה לא מממנת כלום. אנחנו מממנים את הממשלה. הממשלה לא מממנת שום דבר, מלבד את הפקידים שלה.
רונית תירוש:
אז בשביל מה אתה מבקש מהם תוספות?
משה גפני:
אני לא מבקש מהם דבר.
רונית תירוש:
אתה כל הזמן מבקש. אתה בא למשרד החינוך ומבקש תוספות.
משה גפני:
בטח שאני מבקש את מה שמגיע לי, אני משלם מיסים. הם מחזיקים את האקדח.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אז רק מתי שנוח לך אתה נלחם?
משה גפני:
באמת? אני אביא לך אלף דוגמאות שנלחמתי איתם, בחלק ניצחתי ובחלק הפסדתי, כמו כל אחד מאיתנו. ש"ס כל הזמן חושבים שהם מנצחים אבל הם כל הזמן מפסידים.
בג"צ הוא הבעיה האמיתית. תראה, אדוני היושב ראש, מה יקרה. אם הישובים האלה לא ייכנסו, בצדק הם ילכו לבג"צ. הם יביאו את התמונות של הקסאם ואז אני לא יודע מה הבג"צ יחליט. אם כן תביא את הישובים האלה, אחרים ילכו לבג"צ.
יכול לקרות אחד מהשניים. אל תהיה נפחד כל כך. אל"ף, מסתבר שבג"צ, במצבו הנוכחי, לא ילך להפר חוק של הכנסת. בי"ת, והיה אם הבג"צ יגיד שארבעת הישובים שנכנסו הם לא חוקיים, החוק לא יפסל והוא יישאר. אני מציע לא להגיד שנניח חוק חדש. אם לא תתמכו בהסתייגויות גם לא נניח חוק חדש. גם אז יכול להיות בג"צ. אין סיכון של החוק. יש סיכון שארבעת הישובים לא יפלו בבג"צ. והיה אם כן וארבעת הישובים יפלו, בג"צ לא יגיד להפסיק את הסיוע לשדרות. אין מציאות כזאת.
לכן, שי, אל תחששו מהעניין הזה. אנחנו הריבון, אנחנו מחליטים. מליאת הכנסת מאשרת את זה ואני מקווה שהיא שוב תאשר את זה. אני לא שם על הממשלה בכלל, מכיוון שהיא לא גורם בעניין הזה. היא היתה צריכה להביא את החוק. הם עוד מעיזים לדבר?
אמנון כהן:
אדוני היושב ראש. אני רוצה לשבח אותך ואת חבר הכנסת שי חרמש על הובלת החוק. הממשלה היתה צריכה להביא את החוק, 7 שנים הם לא עשו שום דבר. פה היתה יוזמה של חברי כנסת, בשיתוף עם חברי ועדת הכספים. אנחנו נותנים לעצמנו גול עצמי כאשר במליאה אנחנו אומרים שאנחנו רוצים לקדם הצעת חוק, ואז הממשלה אומרת שאם אנחנו רוצים לקדם את ההצעה צריך לעשות זאת בתאום עם הממשלה. אם אני רוצה לחוקק הצעת חוק, מה אני צריך לתאם? זה חוק ראוי ואני רוצה לקדם אותו. הרגלנו את הממשלה שאנחנו נקדם הצעות חוק בתאום עם הממשלה.
יושבים פה יוזמי החוק. הם ישבו מול האוצר מול המשרדים הרלוונטיים ועשו עבודה. הם השקיעו בזה הרבה שעות ויש הבנות. מחר לא נוכל להעביר חוקים כי יגידו - - -
חיים כץ:
מה אתה אומר? כל בקשה תקציבית שהוא יבקש, יגידו לו שלא מעבירים. מספיק עם פקידי האוצר.
אמנון כהן:
אם מסכמים משהו, צריך לכבד. יואילו חברי הכנסת, שמכניסים הסתייגות - - -
אם ההסתייגות הזאת תעבור והחוק יצא לפועל אז בסדר. אבל אם על ידי ההסתייגות אנחנו קוברים את החוק, לא עשינו שום דבר. לכן בואו נהיה חכמים. ראשית נעביר את מה שכבר הוסכם עליו. לאחר מכן חברי ועדת הכספים יכינו הצעות חוק שתכלול עוד ישובים. למה להרוג את העיקר בגלל 3-4 ישובים. אני לא אומר שלא חשוב לטפל בהם, אבל אי אפשר להרוג את החוק בגלל זה. את תהיי אחראית על זה.
רונית תירוש:
אפשר להמשיך לטמון את הראש בחול ואפשר לשחק את ה"רמבו". אנחנו שולטים, אנחנו סוברנים. נערה הייתי וגם התבגרתי. ראיתי החלטות ממשלה עם הרבה רצון טוב, אבל בסופו של דבר לא העבירו את התקציב. יותר מזה, ראיתי שעושים רפורמות ויומיים לאחר מכן עושים קיצוצים פלט. כשהממשלה לא רוצה היא תמצא דרך לחבל בכל מהלך.
משה גפני:
שרת החינוך אומרת את זה על החוק שלה.
רונית תירוש:
כן, בסדר. יש לי כמה רעיונות בשבילה. תעזוב, אל תוציא אותי מהפוקוס כשאתה מזכיר אותה. היא היחידה שמוציאה אותו מהפוקוס.
יצחק וקנין:
יש דבר איתך שאני מסכים איתך.
רונית תירוש:
אני מציעה לתמוך בהצעתו של חבר הכנסת כהן. אני חושבת שצריך לעבוד בשכל. לא לעשות תרגילים לממשלה. נרצה או לא נרצה, אנחנו משלמים מיסים. הם יתחננו אלינו, הם יבואו לסטס, כיושב ראש ועדת הכספים, אבל בדרך שלהם הם יכולים לחבל בכל דבר שהם לא רוצים אותם.
ראובן ריבלין:
אוי ואבוי אם יהיה כך בחוק החינוך שקיבלנו רק לפני שבוע, 400 מיליון.
רונית תירוש:
אבל עשיתי את זה בהסכמה. יש לי חוק שעולה 4 מיליארד ואני מצפה להסכמה. אני לא עושה אנטי. בחוק השני, שאני חושבת שהוא לא פחות חשוב, אני חושבת שהייתי משיגה רוב.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני לא מבין. יש הבדל בין המצב עכשיו לבין המצב שבו אתה היית בקואליציה? הפקידים הם אותם פקידים. האוצר זה אותו אוצר. אותו דבר בדיוק.
ראובן ריבלין:
היתה ממשלה שידעה מה היא רוצה. היא היתה מכריעה, עד שהיא נפלה. אחרי שלוש וחצי שנים היא נפלה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו יודעים למה היא נפלה.
ראובן ריבלין:
סטס, ממשלות לא נופלות ביום שני. היו אלפי הצעות אי אמון ואף אחת מהן לא הפילה ממשלה. ממשלות נופלות ביום רביעי, זה הכל.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
ראינו את כל ה"מסחרה" במרקע הטלוויזיה.
רונית תירוש:
אני חושבת שזה לא הוגן להפוך את המקרה של שדרות וישובים אחרים לבמה להתנגחות פוליטית בין סיעות ובין קואליציה לאופוזיציה. אנחנו שומעים את ההערות ואת הציניות. יש לאופוזיציה מספיק הזדמנויות לנגח את קדימה, את העומד בראש ואת הממשלה.
ראובן ריבלין:
אני רציתי לשנות את דעתי. אחרי ששמעתי אותך, אני בטוח לא משנה. פתאום באים אלינו גדולי הדור שנבחרו מהציבור. הם אפילו לא נבחרו בגוף של שלושה חברים, מינו אותם. עכשיו הם באים ללמד אותנו מה זה התפקיד הציבורי. מה זה הדבר הזה?
רונית תירוש:
חבר הכנסת רובי ריבלין, אמרתי מה אני חשה ואתה לא יכול - - -
ראובן ריבלין:
האישה הזאת העבירה לפני שבוע 400 מיליון שקל חוק של עסקנות.
רונית תירוש:
חבר הכנסת ריבלין. אתה ותיק ממני ואני מכבדת את זה מאוד ויש לי מה ללמוד ממך. אבל אני הולכת עם השכל הישר שהיה איתי בכל דרכי בחיים ובתפקידים המכובדים שעשיתי ועל זה אין לך ויכוח. אני מציעה שנקבל את ההחלטה ללא ההסתייגות. במקביל, או שיהיה בג"צ של הישובים, שיהיה מוצדק כשלעצמו, או/ו ליזום חקיקה פה ולסייע לישובים.
אופיר פינס-פז:
את קיבלת מהממשלה גיבוי להצעות החוק שלך.
רונית תירוש:
למה אתה אומר את זה? מה נראה לך, שאני לא תומכת ב"אובר רולינג" לממשלה? על הצעות שלי לא עשיתי "אובר רולינג" לממשלה. אני מבקש מבקשת מיושב הראש לבקש מחבר הכנסת ריבלין שיפסיק לעלוב באנשים טובים שבאו לשרת את המדינה ועשו תפקידים, חלקם גם ציבוריים, בצורה מכובדת. זה שהם נבחרו או לא נבחרו, לא פוגם כהוא זה מהיכולת שלהם לתפקד כאן ולתרום גם לכנסת הזאת.
ראובן ריבלין:
לא התכוונתי לשום דבר אישי.
רונית תירוש:
התכוונת, אמרת.
ראובן ריבלין:
אמרתי שיש אנשים שלא נבחרו. את נבחרת? לא נבחרת. את טובה אבל לא נבחרת.
רונית תירוש:
במה זה מוריד מערכי כאן?
ראובן ריבלין:
שליח ציבור צריך להיות שליח ציבור.
שי חרמש:
איש לא יכול לחשוד שאני לא מעוניין שכל ה-7 ייכנסו. הפחד שלי הוא מקיר אש. אני לא נגד הישובים. אני מחפש היום קיר אש שיפריד בין מה שהוא גשר ברזל. שדרות וה-43, בזה לא יפגעו. זה עמד בבג"צ באפריל 2003. הבעיה שלנו היא התוספות שמתחילות ב-4 והופכות ל-8 וגם אשקלון.
אורית נוקד:
הוא אמר שהוא יבקש את אשקלון רק אם זה לא יעבור.
שי חרמש:
אני מציע שנאשר את החוק כמו שהוא ונשב בוועדת הכספים הבאה כדי ליזום הרחבה של 7 ישובים. צריך להעביר את החוק כפי שהוא כדי ליצור קיר אש בין מי שגורלו מובטח ולא בסכנה לבין מי שאנחנו שנינו רוצים שייכנסו. בישיבת ועדת הכספים הבאה נביא את 7 הישובים כתיקון לחוק. והיה וה-7 יפלו לא פגענו בשדרות וב-43. היה וה-7 יעברו, הרווחנו ולא יהיה שמח ממני.
אופיר פינס-פז:
סלח לי שאני אומר לך, זה היגיון עקום. שדרות תעביר את ה-7.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הצעת הפשרה של שי מקובלת עלי.
אורית נוקד:
זאת לא הצעת פשרה.
ראובן ריבלין:
התרשמתי מכל החברים שאמרו שיש שכל ויש רגש ושצריך לפעול לפי השכל. אני מבקש מכל חברי הוועדה לפעול לפי השכל. השכל אומר כך: אי אפשר להתעלם מהחלטת מליאת הכנסת, שהיא החלטתו של הריבון. החלטת מליאת הכנסת קיבלה את ההסתייגות. הוצבעה החילופין של הסתייגות, שגם היא הסתייגות לסעיף. בסעיף הזה נכללים 4 ולא 7. אני מציע לא לפתוח את הדיון עכשיו ב-7 ואני מציע לחברת הכנסת אורית נוקד לחזור בה מדרישתה. יכול להיות שהארבעה האלה יוצרים מצב בעייתי מבחינת התחולה לגבי ישובים מקופחים. אנחנו נקבל בוועדה את דבר הכנסת, בהחלטתה מהיום במליאתה, ונאמר שהחוק הוא כפי שהציעו שני החברים המבקשים, עם ההסתייגות שהיתה חילופין להסתייגות, כפי שהיה.
והיה ותהיה סכנה לחוק כתוצאה מקבלת ארבעת הישובים, ויהיו דיונים על כך, הוועדה תאמר לבית המשפט שאם הסטייה היא כזאת שיכולה לסכן את מערכת החוק כולה, אנחנו נשנה את החוק ונחזור.
עוד לא שאלתי את היועצת המשפטית מה עומד בפנינו. כפי שהטיב לומר אופיר פינס, אנחנו מחויבים להחלטת הכנסת. החלטת הכנסת היא כקול שדי מבחינת המחוקק. אנחנו צריכים להבין שהקולקטיב של הכנסת וההחלטה של הכנסת היא החלטה שמחייבת אותנו והיא לא איזו צעקה או זעקה או שוד ושבר מצד קואליציה כזאת או אחרת. הכנסת יותר גדולה מכל המרכיבים שלה. זאת סינרגיה ואם המערכת תתרופף אוי לנו, לא נצטרך בג"צ ולא דברים אחרים. הכנסת קיבלה את החוק כפי שהוא. אתם רוצים לחזור בכם מהחוק, אני חושב שאתם עושים שגיאה גדולה.
בועז אומר בצדק. אם אתם הולכים ל-7 ישובים זאת הסתייגות תקציבית ולזה צריכים 50 חברי כנסת. אם עלות 4 ישובים היתה מעל 5 מיליון, ההסתייגות הזאת היתה צריכה לקבל 50 חברי כנסת. לכן, ההסתייגות שהתקבלה בקולם של 34 חברי כנסת, היתה שווה כקליפת השום. אבל לא כך הדבר. מדובר פה בסעיף לא תקציבי, ב-4 מיליון מקסימום.
לכן אני מציע שנכבד את החלטת הכנסת, נקבל את החוק ונאמץ את הסעיף כפי שהתקבל במליאה עם ההסתייגות או החילופין להסתייגות. במידה ונצטרך לעשות שינויי חקיקה, נעשה שינויי חקיקה על פי החלטת הכנסת.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני רוצה לשמוע את בועז סופר ואת נציגת משרד המשפטים והיועצת המשפטית.
בועז סופר:
רבותי חברי הכנסת, אני אהיה מאוד קצר. זה בכלל לא עניין של ריבון. ודאי שאתם ריבון. אבל, החלטת הממשלה נעשתה משיקולים ביטחוניים גרידא ולא כי בועז אמר למישהו. עם כל הכבוד על העניין של כן עובדים לא עובדים. מה-7 קילומטר אפשר להזיז לאן שרוצים, ל-7.5 ל-8 וכדומה. אני לא עושה צחוק, אני לא אומר לכם 20. רק צריך להגיד למה. נטל ההוכחה על מי שמציע. כאשר מציעים 4 ישובים, הקילומטראז' לא יכול לתפוס כלום.
כאשר באים ואומרים שאנחנו רוצים להגיד לא 7 או משהו אחר, אפשר להגיד קילומטראז' אחר ואז אפשר 4 או 7, אבל אז אשקלון נכנס וגם חלץ יהיה בפנים. אפשר גם לומר סתם רשימת ישובים. הסתם רשימת ישובים נמצאת בתיקון 146. אמר בג"צ את דברו: "הכנסת קבעה את זה בלי קריטריונים ולכן במטותא מכך, תחזרו".
אני אנסה לקצר. אנחנו לא נזוז אפילו מטר מ-7 קילומטר, אבל עדיין אתם הריבון. יש לי הצעת פשרה כדי לא להביך את ועדת הכספים, לא את מגישי ההצעה ולא את הכנסת עצמה, וכדי להעביר את זה. האמן לי חבר הכנסת פינס, לא הייתי מציע את זה אם לא הייתי רוצה להעביר את זה.
אני מציע את הצעת הפשרה הזאת, שמקובלת גם על משרד המשפטים. אנחנו נוסיף לחוק שאפשר להוסיף ישובים משיקולים ביטחוניים בלבד, מעבר ל-7 קילומטר. אנחנו כבר נמצא את הנוסח, אבל ברור שאלה יהיו שיקולים ביטחוניים. אנחנו נאמר שזה שר האוצר באישור ועדת הכספים. אני אומר למה אנחנו אומרים את זה. כי אז אני לא צריך אישור ואז אני לא צריך חקיקה ואני יכול לעשות את זה בעוד שבוע.
ההתחייבות שלי היא, שאנחנו נשב תוך שבועיים ונביא את משרד ראש הממשלה ואת משרד הביטחון. זה יתבסס על שיקולים ביטחוניים. נוכל לעשות את זה תוך שבועיים או שלושה. לא תיפגע התחולה של החוק. אנחנו נעביר את זה באישור ועדת הכספים. שר האוצר באישור ועדת הכספים.
אורית נוקד:
אני מבקשת התייעצות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
5 דקות הפסקה.
(הישיבה הופסקה בשעה 18:15 והתחדשה בשעה 18:32)
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו מחדשים את הישיבה.
אורית נוקד:
אני נוטה לקבל את זה. לפני כן, אני רוצה לשמוע שהיועצת המשפטית שתגיד שאכן, לאור ההחלטה שהתקבלה במליאה, בסמכותנו לשנות את הסעיף כפי שהוצע. האם אפשר לוותר על ההסתייגות והאם אנחנו יכולים עכשיו לתקן את הנוסח של החוק?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אם מורידים את ההסתייגות, בשביל מה צריך להצביע עליה?
שגית אפיק:
המליאה קיבלה 3 החלטות. החלטה אחת לקבל את ההסתייגות של חברת הכנסת אורית נוקד לפיה יתווספו 4 ישובים לסעיף 1 להגדרה "אזור קו עימות דרומי".
ההחלטה השניה היתה להפיל את סעיף 1 ולהצביע נגדו. ההחלטה השלישית לחזור ולהטיל על ועדת הכספים לדון מחדש בכל החוק. בסופו של דבר הוחלט בכל החוק. אלו שלוש ההחלטות. כתוצאה מההחלטה השלישית, החוק כולו חזר לוועדה בלא הסתייגויות. לכן הצעת החוק כולה מונחת בפניכם. אם רשאים לקיים עליה דיון, לשנות את הסעיפים כפי שתמצאו לנכון.
ככל שתחליטו להעלות הסתייגויות אחרות, דומות למה שהיה כבר, הוועדה צריכה להצביע עליהן מחדש. אם הן עוברות בוועדה הן נכנסו לנוסח הצעת החוק שנעלה למליאה לקריאה השניה מחדש. אם הן נופלות בוועדה, וחבר הכנסת שהציע את ההסתייגות עומד על ההסתייגות, היא תעלה למליאה כהסתייגות.
שלי יחימוביץ:
האם אפשר להוסיף ללשון החוק ולא להסתייגות את מה שבועז אמר?
שגית אפיק:
אנחנו מוסיפים את זה לסעיף עצמו. זאת לא התחייבות זה יהפוך לנוסח הסעיף עצמו. אתם תצביעו על זה כנוסח של סעיף אחד. זה ייכנס לנוסח ההגדרה עצמה. מייד אנחנו נקריא את זה.
אני מקריאה: "בסעיף 1, בהגדרה אזור קו עימות דרומי, הישובים אשר בתיהם, כולם או חלקם, שוכנים עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה".
עד כאן זה מה שהיה וירד למליאה.
"(להלן: ישובי עוטף עזה) וכן ישובים ואזורים נוספים שיקבע שר האוצר, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת ושמתקיימים בהם אותם השיקולים הביטחוניים שמתקיימים בישובי עוטף עזה, הנובעים מהקרבה לגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה".
את אותה ההגדרה שמופיעה בסעיף 1 ותכף תצביעו עליה - - -
ראובן ריבלין:
צריך את שר הביטחון ולא שר האוצר.
אורית נוקד:
אולי בהתייעצות עם שר הביטחון.
יצחק וקנין:
אתם תסבכו את זה יותר.
בועז סופר:
מרגע שכתוב שיקולים ביטחוניים, אנחנו לוקחים את פיקוד העורף ואת כל מי שצריך.
חבר'ה, אני מקבל, בהתייעצות עם שר הביטחון. הציעו בהתייעצות עם שר הביטחון ואני אומר בסדר.
ראובן ריבלין:
זה עוד יותר גרוע, כי אז יהיו ויכוחים ביניהם. צריך שיהיה שר אחד.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אותי זה לא מעניין כל עוד זה יהיה באישור ועדת הכספים.
אבשלום וילן:
בועז צודק.
ראובן ריבלין:
משני השרים, עדיף שר האוצר.
אופיר פינס-פז:
יש כאן בעיה. אמרתם שיקולים ביטחוניים אחרים שמתקיימים מהקרבה לעוטף עזה ולקרבה לגדר. עניין הקרבה לגדר נפסל כי אמרתם 7 קילומטר. ברור שהם לא ב-7 קילומטר.
בועז סופר:
אני פשוט לא רוצה את מטולה, זה הכל. אתם רוצים להגיד בין 7 ל-10 קילומטר, גם בסדר.
קריאות:
לא, מה פתאום?
בועז סופר:
ישבתי שעתיים ולא אמרתי כלום. הקשבתי בקשב רב וממש ניסיתי, בסופו של יום, להציע את ההצעה הטובה ביותר. תסמכו עלי שהצעתי את ההצעה הכי טובה והכי פרקטית.
אורית נוקד:
סטס, אני מבקשת ממך ברמה האישית, כיו"ר הוועדה. תוך שבועיים הוא יביא לנו את הרשימות של הישובים. אנחנו נעזור לו.
בועז סופר:
תוך שבועיים. ההתחייבות פה בעינה עומדת. אנחנו נסכם את רשימת הישובים, בהתאם לשיקולים הביטחוניים. אל תהרגו אותי אם זה יהיה עוד שבוע אבל אני אסיים תוך שבועיים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תקריאי על מה אנחנו מצביעים ואז נצביע.
שגית אפיק:
"סעיף 1: אזור קו עימות דרומי, הישובים אשר בתיהם, רובם או חלקם, שוכנים עד 7 קילומטר מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, (להלן: ישובים עוטף עזה). וכן ישובים ואזורים נוספים, כפי שיקבע שר האוצר בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, שמתקיימים בהם אותם השיקולים הביטחוניים שמתקיימים בישובי עוטף עזה, בשל סמיכותם לגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה".
זה לעניין סעיף 1. אם יש הסתייגויות לסעיף 1, מכיוון שההסתייגויות ירדו, צריך להצביע קודם.
יצחק וקנין:
אין הסתייגויות אנחנו מצביעים על הכל.
אורית נוקד:
זה בסדר ובלבד שזה ייושם.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
ניסן, יש לך הסתייגות?
ניסן סלומינסקי:
מישהו ביקש ממני ואני לא יכול לרדת מזה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מבקש להוריד את ההסתייגויות.
שגית אפיק:
אותה הגדרה נכנסת גם לעניין סעיף 5. סעיף 5 מדבר על פקודת מס הכנסה. גם לסעיף 11 נוסיף את אותה הגדרה, על מנת שההנחות במס יחולו גם על הישובים שייקבעו בצו.
ניסן סלומינסקי:
צבי ביקש להוסיף לסעיף 1 להגדרות. להוסיף תאגידים חקלאיים שרוב פעילותם באזור.
חיים כץ:
סטס, תצביע ונפיל את זה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני לא אעלה את זה להצבעה.
אבשלום וילן:
בישובי גוש קטיף יש תאגיד חקלאי.
בועז סופר:
אני לא מוכן לדון בזה, אני לא בר סמכא לדון בזה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני לא מבין, אתם נהנים מזה? אתה רוצה שנצביע על ההסתייגויות?
ניסן סלומינסקי:
לא.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו מצביעים על ההסתייגות של ג'ומס לסעיף 8א.
שגית אפיק:
שאוצר המדינה יקצה את הסכום הנדרש למימון הוראת חוק זה בשנות התקציב 2007 ו-2008.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מבקש להצביע נגד כדי שהוא יעלה את זה למליאה, זה תקציבי.
אופיר פינס-פז:
אורון ביקש?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כן, אבל זה תקציבי.
מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת חיים אורון?
הצבעה
בעד – 4
נגד - רוב
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תודה, ההסתייגות ירדה.
מי בעד אישור כל הצעת החוק - - -
שגית אפיק:
סיוע לשדרות ולישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), בתוספת ההגדרה המתוקנת של אזור קו עימות דרומי.
משה גפני:
יש לי שאלה למר סופר לפני ההצבעה. קודם נאמר שאם נכניס את שמות הישובים זה יפול בבג"צ. אני שואל, מי ערב לנו, עכשיו כשזה הולך לחקיקת משנה, שר האוצר באישור ועדת הכספים, שזה לא ייפול?
בועז סופר:
אנחנו אומרים שזה משיקולים ביטחוניים ואנחנו צריכים לנמק.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו עוברים להצבעה.
מי בעד אישור החוק בכפוף לסעיפים שהוקראו על ידי היועצת המשפטית.
הצבעה
בעד - רוב
נגד - אין
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אושר. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 18:50