פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 437 מישיבת ועדת הבריאות יום ראשון, ט"ז באייר התשפ"ו (03 במאי 2026), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> הכנסת תוצרת חקלאית נגועה בשאריות הדברה מהרשות הפלסטינית לישראל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עמית הלוי – היו"ר לימור סון הר מלך חברי הכנסת: אביחי אברהם בוארון מוזמנים: אבי ביתון – מנהל תפעול רשות המעברים, משרד הביטחון סא"ל ניר עזוז – רע"ן תכנון אזרחי, תאום פעולות הממשלה בשטחים, משרד הביטחון ד"ר זיוה חממא – מנהלת אגף בכיר מזון, משרד הבריאות דורית האוס – ראש אגף ייבוא, משרד הבריאות מרינה אוסטפלד – עו"ד, ראש צוות ייעוץ משפטי, מזון, משרד הבריאות חנוך יחיא – מנהל תחום אכיפה ומידע, משרד החקלאות וביטחון המזון יאמלאק ווגאו אצ'שמן – מחלקה משפטית, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל משה ברוקנטל – מנהל ענף הפירות, מועצת הצמחים דוד לנקרי – רב, יצרן מזון משתתפים באמצעים מקוונים: סמיר מועדי – קמ"ט חקלאות, מתפ"ש, משרד הביטחון עמוס זוארץ – קמ"ט בריאות, מתפ"ש, משרד הביטחון ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הכנסת תוצרת חקלאית נגועה בשאריות הדברה מהרשות הפלסטינית לישראל << נושא >> << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> שלום לכולם, צוהריים טובים. מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות בנושא הכנסת תוצרת חקלאית רעילה מהרשות הפלסטינית לישראל. אני אפתח כדי שכולנו נדע על מה מדובר ונוכל לנהל את זה בצורה רצינית ומדוקדקת. הפרשייה הזו מתחילה מבחינתי לפני שלושה חודשים. אני נחשפתי לתמונה המזעזעת הזו של הרעלה המונית של אזרחי ישראל, אין דרך להגדיר את זה אחרת. הרעלה של אנשים, נשים, ילדים, זקנים, יהודים, ערבים, דרוזים, נוצרים, של כל מי שגר כאן. הרעלה של אזרחי ישראל, אחת הפרשיות החמורות ביותר שקרו כאן. אני אומר לכם, אני אומר את זה לכל מי שנמצא כאן וכל מי ששומע אותנו בבית, אני בהתחלה לא רציתי להאמין. לפני שהרמתי טלפון לנציגות משרד הבריאות שנמצאות כאן, היה נשמע לי מופרע ומופרך לחלוטין שזה קרה במדינה שלנו. משאית עברה, ראו שיש בה זרחן אורגני במאות אחוזים יותר ומישהו הסכים שזה יעבור לרשתות המזון בישראל. נראה לי מופרך לחלוטין. הפרשייה הזו, אני נחשפתי כשהרב לנקרי שנמצא כאן הסב את תשומת ליבי דווקא לא בתחום של פירות וירקות אלא בתחום של טחינה. נדבר על זה ואני אשמח שתציג את זה בהמשך. ככל שאני בדקתי וחקרתי, התמונה הרחבה התגלתה בפניי כתמונה מזוויעה משחשבתי. בפעם הקודמת, בדיון שהתקיים כאן בוועדת הבריאות ברשות חברת הכנסת סון הר מלך שנכנסה עכשיו, נחשפנו למה שכבר ידעתי על נתוני הרעלים, על עשרות אחוזים כמו שהציגה פה זיוה, בפעם קודמת. עשרות אחוזים של חומר רעיל בתוך הפירות והירקות, מתוכם עשרות אחוזים של רעלים טוקסיקולוגים מהסוג הנורא ביותר של הפלת עוברים, של פגיעה במערכת הנוירוטית, במערכת העצבים שלנו, של אלה שאכלו את המלפפונים והעגבניות הללו. אני לא יודע אם מישהו יכול לשער כמה מחלות, כמה סבל ומוות הדבר הזה המיט על אזרחי ישראל. לא נכנסתי לבדוק, היה לי צורך והתאפקתי. קשה לדעת. כמה נשים בעפולה שאכלו את הירקות האלה מהביוב של ג'נין, כמה מהן חלו בסרטן? כמה אנשים בנתניה שאכלו את הפירות והירקות האלה מטולכרם, כמה מהם חלו, כמה עוברים נפלו מהדבר הזה? אני אומר לכם ואני אומר את זה פה לעובדי המדינה ולאנשים שכאן, זה חמור מאוד בכל מקרה, גם אם לא היה חוק. אתה רואה רעל, איך אתה לא עוצר אותו? אני לא מבין את המצב הזה. לי אין שום יכולת לפרש אף אחד מכם כאן. לא מבין איך הגענו למצב הזה. חמור עוד יותר שיש חוק מפורש, כל הפרקים בחוק בריאות המזון מ-2015 שתוארו כאן בחלקם, פרקים ב', ד, ה' וכל ההיתר שאני ארצה שתציגו אותו כאן, נציג המנהל האזרחי, מתפ"ש, התנאים בהיתר שהיו עד עכשיו. אנחנו נרד לפרטים עוד מעט. זה חמור גם אם לא היה חוק, חמור שבעתיים כשיש חוק מפורש ומישהו מעז להפר אותו וחושב שהוא מעל החוק וחמור במיוחד הציטוט הזה מהמתפ"ש, כשביקשתי ממשרד הבריאות להבין למה החוק לא מיושם. עמדת מתפ"ש הקודם, ברשות ראש מתפ"ש הקודם. "מתנגדים ליישום שלב ב' של חוק המזון. עמדתנו נשענת על הערכות מקצועיות של גורמי המנהל האזרחי המצביעות על פגיעה כלכלית חמורה הצפויה לסקטור החקלאי הפלסטיני". אחד היישומים הנוראיים של הקונספציה שמערכת הביטחון סובלת ממנה. ההעדפה של מה? של הרווחה הפלסטינית על פני הבריאות של אזרחי ישראל? מי השתגע במתפ"ש? ב-6 באוקטובר, אני חבר ועדת חוץ וביטחון, מכרו לנו, אמרו לנו תהיו בשקט, זה נקרא חוק שימור השקט, כדי שמחר לא יקרה משהו ביטחוני. פה אמרו תהיו בשקט ותאכלו רעל בשם שימור השקט זה. למישהו נשמע הגיוני? אנחנו התכנסנו כאן לדיון מעקב. אני ניגש לישיבה הזו בחרדת קודש בגלל כובד האחריות כדי לוודא שכל הנהלים ישתנו בפועל, לא על הנייר. אני אומר לכל מי ששותף כאן בצורה רצינית ומדוקדקת מאוד, אנחנו נרצה להבין בעצמנו ולהסביר לאזרחי ישראל מי אחראי על כל פעולה, איזה פעולות מתבצעות מאז. אני אומר בשבח האלוף יורם הלוי, ראש המתפ"ש הנוכחי, שמשעה ששמע על זה בהמשך לדיון הקודם, שלח את ראש המטה שלו וציין בפניי שכל הנהלים השתנו. נרצה להבין בדיוק איך עובד מעכשיו הפיקוח על המזון שמגיע אליכם לצלחת. אני אומר מראש, מה שהיה לא יהיה, לא ימשיך, לא יכול להמשיך, לא יעלה על הדעת שימשיך. הנושאים של הישיבה הזו כפי שגם שלחנו אליכם, קודם הנהלים שהשתנו. אני אומר את זה עכשיו בקצרה ואחרי זה נבקש התייחסות של כל מי שנמצא כאן ואחראי לחלקים שלו. נוהל ההשהיה, האם התחיל הנוהל? באיזה יום? כמה מחסנים קיימים שמיצרים את הנוהל הזה, כמה סחורה נכנסת במחסנים הללו? הדיגום המלא כפי שנאמר במכתב של משרד הבריאות שנשלח אלינו, האם אכן יש דיגום מלא כמו שכתבתם, כל ה-16 טון נדגמים? מה התוצאות עד עכשיו מאז הדיגום? הקנסות מאז הדיגום, הקנסות והעונשים על המגדלים. גם זה נאמר במכתב שלכם. מה השתנה, כמה קנסות ניתנו עד עכשיו? כל זה נוגע לנהלים שהאלוף הלוי אמר שהשתנו. האם השתנו, מה השתנה בדיוק? הכול, כמויות, נתונים, אנחנו רוצים את הכול לדעת כדי שכל אחד שנוגס במלפפון יודע שהוא נוגס במלפפון ולא ברעל. יש עוד נושאים שהעלינו, גם שלחנו, כל נושא ההברחות. לא יודע למה שירות הביטחון לא נמצא כאן, לא הספקתי לדבר עם ראש השירות. מי שלא בא לכאן היום יצטרך לתת דין וחשבון לכנסת. כל נושא ההברחות, הסטטוס של ההברחות בכלל, בטח בענייני המזון, מה ההיקף שלהם ואיך אפשר למנוע את זה? עלה בפעם הקודמת, אני אומר פה לסגן אלוף ניר עזוז, אתה מייצג את המתפ"ש, אני אומר את זה לך, שתכיר. היה פה קמ"ט בשם סמיר בפעם קודמת. מעבר למה שאני מתאר על הפירות והירקות שמגיעים בדרך המלך ומעבר להברחות, הוא ציין שאחת הבעיות, השקר המרכזי לטענתו, הוא היקף עצום של פירות וירקות שעוברים כיסוי בבתי אריזה ישראליים וכך לא נכנסים, לא נדגמים, לא עוברים. ביקשתי שהוא יגיע, אנחנו נבקש להעלות אותו בזום. אני אומר את זה גם לך, כל נושא הכיסוי דרך בתי אריזה. אם אכן קורים דברים כאלה ובהיקפים שנרמזו כאן בפעם הקודמת, זה הופך את כל הדיון שלנו לחלקי מאוד, נצטרך להתייחס גם לזה. שני דברים אחרונים. מזון רגיל, זיוה, כל מה שקשור למזון רגיל, לא לפירות וירקות. עיין ערך טחינת היונה וכל הסיפור של הטחינה. גם מזון אחר. יש פה רשימה ארוכה, אני רוצה שתתייחסו אליה. מזרח ירושלים, עלה בפעם קודמת, זיוה. אני לא מבין את האירוע הזה. למה במזרח ירושלים, מזון רגיש בניגוד לאחר, אם יש חשש לבני אדם, בירושלים יש בני אדם. גם במזרח ירושלים כידוע, אני מקווה שכולם מתייחסים לזה כך, שלא לדבר, 90% מהתיירות במדינת ישראל היא בירושלים. תחשבי זיוה, על תייר שמגיע לירושלים ואוכל גלידה שאת לא מוכנה שהיא תשווק ברעננה ואת נותנת לתייר במנהטן. זה נורא ואיום, שלא לדבר שזה זולג לכל הארץ. קודם כול ולפני הכול יש בני אדם בירושלים וצריך להתייחס לזה כך. דבר אחרון, סימון מקור הייצור. התיקון שעשינו לא מזמן בקדנציה הזו בוועדת הכלכלה בהקשר לפירות וירקות, נשמח לשמוע את ההתייחסות שלכם. תכלית החקיקה מבחינת כוונת המחוקק, בין עם אלה שרצו במחוקקים שזה יהיה לעודד קנייה מכחול לבן ורצו שארץ הייצור תסומן, ובין אם זה כמו מהות החוק, חוק הגנת הצרכן. בין אם זו הרשות להגנת הצרכן. שלום אדוני, יאמלאק. עו"ד יאמלאק, החוק הזה הוא חלק מחוק הגנת הצרכן ועיקרו בהקשר הזה הוא מנהלי, לא מדיני. מי מפקח, מי מגן על הצרכן? לכתוב על ירקות מג'נין, ארץ ישראל, מה שנכון מבחינה גיאוגרפית ומדינית, לא נכון מבחינה מנהלית היום. הפירות האלה לא מפוקחים על ידי מדינת ישראל אלא על ידי הרשות הפלסטינית. את זה גם צריך לתקן. אני מסכם במה שפתחתי ואומר שוב, האירוע הזה, המצב הנוכחי, הוא יותר מחמור. אי-אפשר להגדיר בכלל את התופעה שקרתה כאן לאורך שנים. עשרות שנים, מתברר. בלתי מתקבל על הדעת ולא יימשך. אנחנו כאן בדיון מעקב, נבקש את כל התשובות לכל שמונת הנושאים הללו. אם יש מי מחברי הכנסת שרוצים להתייחס בפתיחה, בבקשה. אחריכם נתחיל במשרד הבריאות. זיוה, הצגת פה פעם קודמת, ותציגי גם היום מה הסטטוס, ונעבור למתפ"ש, אחרי זה התייחסויות שלכם, של כל השאר. בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה על הדיון החשוב הזה, הוא דיון המשך לדיון הקודם שחשפנו בו את התופעה ואת הנתונים המדאיגים של ההרעלה של אזרחים בתוצרת חקלאית שמגיעה מהרשות הפלסטינאצית. כעת קיבלנו נתונים שדרשנו ואנחנו רואים שאם היה מה לדאוג עם הנתונים הקודמים, עכשיו אחרי שהתוצרת נדגמת, הדאגה היא כפולה ומכופלת. אנחנו מבינים שכשאנחנו דיברנו רק על פירות וירקות, אנחנו מדברים עכשיו שזה הרבה יותר רחב, ההרעלה הזו. אדוני היושב-ראש, אתה בדיון הקודם ניסית וביקשת להציף גם את הסוגיות האלה של המוצרים האחרים, מוצרי המזון האחרים. בוודאי שהדבר הזה מאוד מטריד וכאשר הם נדגמים אנחנו מבינים שהמציאות הרבה יותר מדאיגה משחשבנו. אני מבקשת להודות מאוד לראש המתפ"ש החדש, יורם הלוי. אני רוצה לברך אותו על המהלך החשוב הזה והמשמעותי הזה שקרה כתוצאה מהחשיפה שנעשתה פה בוועדה. יש פה נציג של משרד הכלכלה? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הרשות להגנת הצרכן. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני רוצה לקרוא מפה. כל הרשויות האלה, זה תמיד בצורה כזו או אחרת נופל בין הכיסאות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא ייפול, אנחנו לא ניתן לשום דבר ליפול. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני יודעת, אני סומכת עליך, מכירה אותך היטב אדוני היושב-ראש. אני יודעת שאצלך אין ואקומים. מה שאני רוצה זה לקרוא מכאן לשר הכלכלה ניר ברקת לסמן את המוצרים כמו שאמרת. אנחנו מחויבים לסמן את זה. אני יודעת שזה מהלך שהוא עצמו מעוניין בו. במציאות האידיאלית לא צריך שאזרחי ישראל יקבלו תוצרת שמגיעה מהרשות. לצערי הרב אנחנו לא במציאות אידיאלית, לפחות אנחנו מחויבים לתת לאזרחי ישראל להחליט, לבחור, לדעת מה הם אוכלים, לדעת מאיפה מגיע האוכל שלהם, מה הם מכניסים לפה שלהם. אני ממשיכה את הדברים שאתה אמרת ביחס לעליית עקומה. בפעם הקודמת בדיון הקודם, נציג המתפ"ש דיבר איתנו על הברחות משטחי הרשות. הוא דיבר כמו שאמרת על היקפים מאוד גדולים ומדאיגים. זו דלת עוקפת לבדיקות שנעשות היום. אני רוצה לשאול את המתפ"ש ורוצה לשמוע תשובות, לא רק לשאול, כמו שבפעם הקודמת בחר נציג המתפ"ש לשתוק פה, הרשה לעצמו. אני פה מקווה שאנחנו גם נקבל תשובות. אני רוצה לבקש שתגישו לוועדת הבריאות תוכנית להתמודדות עם ההברחות האלה. זה התפקיד שלכם, הסמכות שלכם וזו השליחות שלכם לטובת אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> תודה לימור. חבר הכנסת בוארון, אתה רוצה לומר משהו בפתיחה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בהמשך. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> ד"ר זיוה חממא בבקשה. תעדכני אותי מה קורה בשטח מאז. היו שתי תשובות, מצד אחד במכתב אחד של משרד החקלאות היה כתוב. של משה. משה פה? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> חנוך פה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> משה אחרק, אתה עובד איתו, נכון? משה אחרק כתב שהחל מחודש ינואר 2026 ייושם נוהל מחסני השהייה. את זה הוא כתב בתשובה לעמותת לביא, לאבישג שהייתה פה פעם קודמת, שהחל מינואר. שר החקלאות כתב לי במכתב אלי, שזה יתחיל אחרי פסח. לא יודע למה היו צריכים לאכול רעל בפסח, זה לא חלק מהמצוות שידועות לי. תעדכני אותנו מה קורה. אפילו מרור זה לא רעל. מה קורה זיוה? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> צוהריים טובים לכולם, ד"ר זיוה חממה, מנהלת אגף מזון במשרד הבריאות. כמו שהצגנו בדיון הקודם, משרד הבריאות קידם נוהל ברור שהגדיר את כל השלבים של הבאה של פירות וירקות מהאזור. נדרש להיות יבואן רשום מהאזור שמקבל סחורה רק ממגדלים שנבדקו ואושרו על ידי קמ"ט חקלאות. סחורה שעוברת במעברים, שם נמצאים מפקחים של יחידת הפיצו"ח במשרד החקלאות. מה שהם דוגמים היה אמור ללכת למחסני שיהוי. זה מה שקראנו לו שלב ב' של הפעלת הנוהל. כידוע לכולם במשך כמה שנים טובות שלב ב' של יישום הנוהל, לא יושם בפועל מכל הסיבות שציינת קודם. מבחינתנו לאחר הדיונים בשיתוף פעולה עם מתפ"ש, הנוהל מיושם במלואו כולל הכנת מערכות המחשוב שלנו בפרקי זמן קצרים ביותר כך שיחידת הפיצו"ח יכולה להתממשק למערכת הממוחשבת שלנו, שהכול ייעשה בצורה מסודרת. מלפני פסח יושם הנוהל מבחינתנו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> העניין של יושם הנוהל מבחינתנו זה לא. השאלה אם יושם הנוהל בפועל? מה קורה מבחינתך זיוה, אני קונה מרשתות המזון, האם אני קונה פירות וירקות שנעצרו במחסנים ונדגמו על ידיכם? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> הדיגום נעשה על ידי יחידת הפיצו"ח. אני אעביר את רשות הדיבור - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> את לא יודעת מה קורה? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אנחנו רואים מה שיש לנו במערכת. מי שנמצא בפועל בשטח זה מפקחים של יחידת הפיקוח. הם מעדכנים אותנו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני שואל כדי להבין פעם אחת ולתמיד, איך הקשר בינכם, איך זה עובד בינכם? מה את יודעת על מה שקרה במעברים מלפני פסח? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אני אעביר את רשות הדיבור לדורית האוס, מנהלת אגף ייבוא אצלנו, שתסביר בדיוק על המערכת הממוחשבת, על הממשקים ואיך זה עבד. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> תאמרי לנו כמה יבואנים רשומים או משווקים כמו יבואנים רשומים לך מתוך יהודה ושומרון, כמה יש כאלה? ואם תוכלי לומר לנו מה ההיתר שהם הציגו לכם. הם מקבלים היתר מקמ"ט חקלאות, רק ממגדלים שיש להם היתר. כמה יבואנים יש כאלה, מה ההיתר עכשיו הקיים עם התנאים שלו כמו שמופיע בחוק בריאות המזון, איזה סוג היתר מאושר היום ומה קורה במעברים, שנדע מה מגיע לצלחת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> וגם כמה מגדלים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כמה מגדלים. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> צוהריים טובים. אני דורית האוס, מנהלת אגף ייבוא. אתחבר למה שזיוה אמרה. אנחנו החל מסוף חודש מרס הוצאנו את ההנחיה שמיושמת במעברים לעניין ההשהיה עד קבלת תוצאות הדיגום לגבי התוצרת. לסבר את האוזן, מ-31 במרס ועד אתמול לפי המערכת שלנו, אין לנו רישום של מעברים שהתקיימו עד אתמול, הכוונה לחמישי. אין לנו רישום של העברת סחורה שהתקיימה דרך המעברים של פירות וירקות בתקופה הזו. המשווקים התממשקו באופן מלא מהמערכת שלנו על מנת שנוכל לנטר אותם גם בטרום רישום וגם בעת ההעברה. המשמעות היא שכדי שמשווק יוכל להעביר את הסחורה שלו במעבר, עליו למלא טרם הגעתו למעבר, את הטופס שחרור לתוצרת. במעמד הטופס הזה הוא צריך לציין באופן ברור ברחל בתך הקטנה, מהם הגידולים שאותם הוא מעביר. הוא מציין את מספר כלי הרכב, את הייעוד שלהם, השימוש שלהם, בדומה להעברה של מזון וייבוא בתחנות ההסגר שיש לנו, האחרות. כאשר הוא מגיע אל נקודת המעבר, מה נמצאים ב-100% דיגום, המפקח של הפיצו"ח, עשינו הדרכה, גם וובינר לעוסקים. גם למשווקים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> דורית, סליחה. או שאני פספסתי משהו. מה-31 במרס, כל מה שאת מתארת עכשיו בהרחבה, לא קרה. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> לא. רק ביום חמישי היה מעבר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אף מלפפון לא עבר עד יום חמישי האחרון. אף מלפפון לא עבר מיהודה ושומרון לתוך השווקים. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> נכון. זה המידע שאנחנו קיבלנו ואנחנו עקבנו באופן יומי מול הפיקוח במעברים. לא קיבלנו מידע. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לאן הלכו המלפפונים בחודש הזה לדעתך? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> זו שאלה אחרת. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> נשמע לא הגיוני נכון? זה לא משהו שרק אני. אתה רוצה לומר משהו? איך קוראים לך? << דובר >> משה ברוקנטל: << דובר >> משה ברוקנטל, חפץ חיים, מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> רק הערה. מותר קריאות ביניים פה, אחרי זה נשמע אותך בנחת. רוצה להתייחס לזה? << דובר >> משה ברוקנטל: << דובר >> כן. מנהל ענף הפירות. היום נכנסים ענבים לא דרך המעברים. פיצו"ח, יש לנו קשר. ענבים נמצאים ברשתות באריזות, לא תמיד של - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> למה רק ענבים? << דובר >> משה ברוקנטל: << דובר >> אני אומר מבחינת הפירות. אני אחראי על הפירות, גם תמרים. אחרי זה ידגישו לך בדיוק את הנושא של התמרים. ענבים יש ברשתות היום ביהודה ושומרון. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> משרד הבריאות, על ההברחות, אם יש לכם מה להתייחס. נשים את זה בצד. את אומרת במעברים, מה שראינו, אותם 16,000 טון בשנה. 1,000 ומשהו בערך טון בחודש. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> בהתאם ליישום הנוהל לא התקיים מעבר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> באפריל לא היו 1,000 טון. אלה לא עברו. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> יתרה מזאת אנחנו מקבלים פניות ממשווקים מהאזור. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 100% דיגום? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> 100% דיגום. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 0% דיגום. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מאפריל. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מרגע שזה נכנס לתוקף. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא קרה בפועל. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בפועל זה לא קרה. 0% דיגום. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> זה קורה לפירות וירקות שעוברים במעבר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא. אנחנו נפשט את האמירות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא עבר בפועל. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> הבחירה אם להעביר סחורה או לא, היא לא של משרד הבריאות. אני מניחה שזה ברור לכולנו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו מבינים לגמרי, זיוה. אותי את לא צריכה לשכנע. השאלות שלי מופנות מאוד ברור. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> המשווקים מהאזור בוחרים אם להעביר או לא. ככל שעוברת סחורה, ההנחיה היא לדגום 100%. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> אני אשלים את התהליך. המפקח של הפיצו"ח שנמצא במעבר מבצע בדיקה באמצעות המערכת שלנו שמחוברת בשידור חי. לא עוד רשימות של משווקים מאושרים או לא. לא תשלחו לי, לא ידעתי, כן ידעתי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> יש לו אפליקציה. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> יש לו אפליקציה, הוא באופן ישיר יכול לראות שהמשווק רשום, שהוא השלים את תהליך הרישום מולנו ובנוסף השלים תהליך רישום לבקשה לשחרור שנותנת את כל הפרטים לגבי היבולים שלו מראש, לא באמצעות המעבר תוך כדי. לאחר שמפקח הפיצו"ח מבצע את הבדיקה הזו, יש לו אפשרות באמצעות המערכת שלנו לבצע את הדיגום ולתעד אותו באפליקציה אצלנו כך שכל הדיגום מתועד אצלנו. יש לנו קשר ישיר עם המעבדות. המעבדות מזרימות את התוצאות בחזרה אלינו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כמה זמן לוקח? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> זה תלוי בהתקשרות של המשווק מול המעבדה. יש אפשרות לקבל תוצאות ב-24 שעות, זה עניין של עלויות. אנחנו הדרכנו את המשווקים בנושא הזה, שהם צריכים להיערך מראש עם מעבדה ועם תוכנית מתאימה. אנחנו נשחרר ונוציא תעודת שחרור רק לאחת קבלת התוצאה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה קרה ביום חמישי? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> ביום חמישי הגיעו מלפפונים למעבר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> איזה מעבר? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> מעבר גלבוע. המפקח פיצו"ח ביחד איתנו, אנחנו נמצאים איתם בקשר הדוק, ביצע את כל הפעולות האלה. המשווק היה רשום. הוא צריך להעביר חשבונית קנייה, את הפרטים של המשלוח, את כל הפרטים מראש. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> משווק זה לא מגדל. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> משווק זה לא מגדל. זה המשווק. הוא מבצע בדיקה שיש לו מגדל שמופיע אצלנו. הבדיקה שלהם, אם המגדל מאושר או לא, נעשית מול קמ"ט חקלאות. הוא מוודא מולנו שהמשווק רשום וביצע את פתיחת הבקשה הזו. הוא עבר על המסמכים של התיק, הצמיד לזה את הדיגום והדיגום נלקח. למיטב הבנתי התוצאות התקבלו היום בשעת אחר הצוהריים על ידי מעבדה מאושרת ומוכרת על ידינו. גם את זה העברנו למשווקים שאנחנו נוכל לקיים את הבדיקות רק במעבדה מאושרת ומוכרת. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה קורה כשמדובר על דיגום 100%, כמה משאיות עברו שם ומה המשמעות של דיגום 100% בהקשר של המחסן? עברו כמה, עבר טון מלפפונים, מה קרה עם כל הטון הזה? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> בהתאם להנחיות שלנו, כאשר עוברים מלפפונים, מבצעים דיגום למלפפונים מתוך המשאית. כמה יחידות זיוה? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> מינימום קילו. יש הגדרה מאוד ברורה לאופן הדיגום. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה המשמעות של השינוי של דיגום 100%. מה זה נקרא דיגום חלקי ומה היום דיגום 100%? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> כל משלוח נדגם. אם במשלוח לדוגמה - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה זה משלוח, זו משאית? לפי שדה, לפי מה? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> כפי שזה מוגדר כמשלוח בתעודה. אם לדוגמה יש במשאית הזו מלפפון וגם עגבנייה, ידגמו בנפרד את המלפפון, ידגמו גם את העגבנייה. זו הכוונה 100%. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תוצאות הדיגום על האירוע האחרון כבר התקבלו? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא. היא אמרה היום אחרי הצוהריים. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אמרתי, הם יתקבלו אחר הצוהריים היום. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> והם עדיין נמצאים במחסני השהייה? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> הם עדיין נמצאים במחסני השהייה. במקרה הזה מדובר במשווק מהאזור שמשווק בעבור מפעל יצרני. אנחנו היינו בקשר איתם בבוקר. המוצרים נמצאים בהשהיה. בדקנו את זה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כל המשאית הזו, את לוקחת מתוך המשלוח. נניח היה משלוח רק של מלפפונים לטובת מלפפונים חמוצים או מה שזה יהיה. שמו את כל המשאית במחסנים אצל אותו משווק והוא מחכה לעניין לפני שהוא מתחיל להפוך. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> נכון. אנחנו יצרנו איתו קשר הבוקר לוודא שזה נמצא אצלו. התוצאות עדיין לא הגיעו וקיבלנו את האישור של זה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אם עד סוף הישיבה התוצאות יגיעו, אני אשמח שתציפי אותם כאן. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> התהליך יושלם כאשר יתקבלו התוצאות. יש לנו מפקח ייעודי אצלנו במטה ייבוא, שעובר על התוצאות ומנפיק באופן אקטיבי אישור לשיווק או פסילה בשיתוף פעולה במקרה של פסילה ביחד עם המחוזות שעושים פיקוחים על המחסן, וגם יחד עם הפיצו"ח במקרה ורוצים להחזיר את זה למעבר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה הקו האדום ומה יקרה? נניח שאת מוצאת פי עשרה זרחן אורגני. מה יכולות להיות התוצאות? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> כאשר משלוח ייפסל לשיווק, מה הקו האדום? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה המינימום שייפסל? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> זיוה תתייחס לזה. זה ספציפית בהתאם לסוג המזהם. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בואי נלך עם המלפפונים היום. נלך עם המלפפונים עד הסוף. מה יקרה כדי שתפסלו את המלפפונים? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> יש חוק בישראל והחוק מגדיר את חומרי ההדברה המותרים לשימוש לפי גידול ואת הרמות המרביות של כל חומר באותו גידול. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> יש תווית. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> לא. תווית, אתה מדבר על תכשיר הדברה. אנחנו לא רואים את החומרים שהם משתמשים בשדות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אם תמצאי מעל התקן המותר על פי כל חומר הדברה - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אם נמצא חריגות כפי שהן מוגדרות כחומר הדברה שהוא לא מותאם, כמו גידול. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> זה עונה להגדרה של חריגה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זו לא רק החריגה בכמות אלא גם בהתאמה בין מה שמותר. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> כל חריגה באשר היא חריגה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש פה שני סוגי חריגות. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> יש כאן שני סוגי חריגות. מבחינת החוק חריגה היא חריגה. גם אם משתמשים בחומר אסור לגידול וגם אם משתמשים בחומר מותר ברמות שהן יותר גבוהות מהמותר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> ומה יקרה? נניח שמצאנו ב-50%. עד עכשיו היו אחוזים עצומים של מעבר לתקן. מה הולך לקרות למלפפונים הללו? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> זה לא מאושר לשיווק. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה יקרה איתם? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> יש אפשרות לבחור או השמדה על ידי הגורם הישראלי או החזרה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מי אמור להשמיד ומי אמור להחזיר? איך אנחנו מפקחים על זה שזה מושמד או מוחזר? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> יש לנו מחוזות כפי שדורית ציינה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מפקח המחוז. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> כל מחסן שיהוי נמצא בשטחי ישראל ונמצא תחת פיקוח של מחוז מסוים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> את יודעת היום שיש שם 0.5 טון. את יודעת ש-0.5 טון יחזרו או יושמדו. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> כל הסחורה שמוזנת עכשיו במערכת, מכיוון שזה באופן ישיר, אנחנו יודעים תמיד באיזה מחסן היא שוחררה. המחסן הזה נמצא תחת פיקוח של מחוז מסוים וברגע שיידרש, המחוז יגיע לשם לפיקוח. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני שמח מאוד, אני אומר את זה פה גם לאזרחים שצופים בנו. רק את המקרה הזה, המקרה הראשון מסוף מרס, צריך למצות אותו שהוא ייעשה באופן מלא. אני אשמח מאוד, אם זה במהלך הישיבה ואם זה בסוף היום, תעדני את הוועדה, את מיכל, שנוכל לפרסם לציבור, כמה יש שם, 0.5 טון מלפפונים? דורית, כמה יש שם? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> בדיוק התחלתי לעשות את החישוב. תיכף אני אגיד לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 15 טון. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> 15 טון? 15 טון מלפפונים. מה הדיגום הראה ומה גורלם של המלפפונים, שנדע שאם הם בסדר, שיאכלו בתיאבון ואם לא בסדר, שהם אכן יושמדו או חזרו? אם הם חוזרים, צריך לפרסם את זה גם באזורים שאליהם חוזרים, ידעו האנשים שהאוכל הזה הוא רעיל ולעקוב אחרי זה. לפעמים ראינו פעם קודמת וגם על זה רמז הקמ"ט שהיה פה קודם. לפעמים גם מגדל שמקבל עונש של שלושה חודשים, התוצרת שלו מוצאת את עצמה בכל זאת בשווקים בישראל. כדאי לעקוב אחרי 16 טון אלה. את יכולה לשתף אותנו לפני שנעבור למנהל אזרחי, למתפ"ש, כמה משווקים יש היום ביהודה ושומרון, כמה מגדלים יש, כמו ששאל חבר הכנסת? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> רשומים 41 משווקים מהאזור, מתוכם 16 רלוונטיים לפירות וירקות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> שהם מייצגים כמה מגדלים? או שאין לכם. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> אנחנו לא יודעים כמה מגדלים הם מייצגים. המגדלים מאושרים על ידי קמ"ט חקלאות. זה הצד השני של האישור שלנו. הם ישות ישראלית מאושרת. יש לנו יכולת לייצר קשר איתה. יש להם במחסן מאושר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> למה אנחנו לא משמידים את התוצרת הזו? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> איזו תוצרת? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה לא בסדר בעיניי שאם יש תוצרת נגועה היא חוזרת ויכולה לחזור אלינו בדלת מסתובבת. למה אנחנו לא משמידים את זה? עוד פעם לבידוק נוסף שאולי במקרה יצליח כן לעבור. למה? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> בהתאם לסעיף 92 לחוק הגנת בריאות הציבור, כאשר מגיע מזון מיובא לארץ שלא מתאים - - -לחקיקה מקומית, יש אפשרות ליבואן להשמיד או להחזיר אותה בחזרה. ההחזרה נעשית בתיאום יחד, מול הפיצו"ח. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הבנתי, תודה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו יודעים שזה יחזור בבידוק נוסף. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הדיון הזה מובחן, אמרתי בהתחלה, יש שני סעיפים. סעיף א', כל הפירות והירקות שעוברים בדרך המלך שהתבררה כדרך הרעל, זה נושא א' עליו אנחנו דנים עכשיו וזה מה שקשור למשרד הבריאות. יש נושא ב' של הברחות, בין אם אלה חומרים שלא עוברים בדיקות ובין אם חומרים שעברו בדיקות ועדיין יוברחו אחר כך. על כל זה נדון. אני ביקשתי שיהיו פה נציגים גם של שירות הביטחון הכללי. הדיון על ההברחות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש לקונה בחוק ביחס לאירוע הזה. אנחנו צריכים לוודא - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אם ארדואן רוצה לאכול עגבניות רעילות, שיאכל. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הבעיה שלא ארדואן יאכל את זה. זה יבוא אלינו לנו בדלת מסתובבת לבידוק נוסף שאולי יש סיכוי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה חוזר לסוגית ההברחות. אני מקבל, זה חוזר לסוגית ההברחות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> האירוע המג'ורי פה זה שממרס עד מאי יש אפס דיגומים מהמשאית הזו. הסחורה עוברת, היא לא עוברת במעברים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> חזרת לסוגית ההברחות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה משהו שהוא מטריד. הנתון הזה, כולם אומרים אני בסדר. בינתיים הסחורה הזו עוברת בלי בידוק, ואזרחי ישראל מורעלים אולי פי כמה וכמה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> ההערה שלך היא הזדמנות טובה לעבור אליך, סגן אלוף עזוז. העזוזיות נדרשת כמו שאתה רואה, בסיטואציה שלנו. אני אשמח שתתייחס לנוהל החדש של האלוף יורם הלוי. מה מבחינתכם היה התהליך ואיך הוא מתרחש עכשיו? ב', מה שמשרד הבריאות בצדק, זה לא חונה אצלו, כמה מגדלים יש היום ביהודה ושומרון של פירות וירקות, של מזון, ומה עשיתם גם בהקשר של הקנסות והעונשים? תציג לנו היתר אחד לדוגמה, שנבין מה ההיתר. חוק המזון אומר, נדמה לי סעיף 142, ההיתר מהרשות המוסמכת שאלה אתם, והיתר כולל תנאים. איזה תנאים יש היום בהיתר ומה אתם מתכוונים לעשות אחרי כל הגילויים הללו? בבקשה ניר. << דובר >> ניר עזוז: << דובר >> בוקר טוב לכולם. מתפ"ש מחויב בראש ובראשונה לביטחונם ובריאותם של אזרחי ישראל. הטענה שאנחנו כופים הכנסת מזון מזוהם בשם שקט ביטחוני היא שגויה מן היסוד. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זו התשובה שלכם. אתה צודק שהמדיניות השתנתה. אתה לא יכול לומר שעד עכשיו זה לא היה כך. << דובר >> ניר עזוז: << דובר >> אני אשמח ברשותך לסיים את הדברים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו העמדנו פה נתונים שמשרד הבריאות הציב בפנינו. יש לנו פה מסמך של משרד הבריאות שאומר "יישום מנגנון של השהיה במחסנים עד לקבלת תוצאות מעבדה תקינות היה קיים בנוהל תקופה ארוכה ולא ניתן ליישום בשל התנגדות גורמי הביטחון", אנחנו יודעים שזה מטפ"ש, "למרות התעקשות חוזרת ונשענת מצד משרד הבריאות מול הגורמים הרלוונטיים על יישום שלב זה כשלב משמעותי". אפשר לומר שחל שינוי במדיניות. עד עכשיו זה נעצר אצלכם. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> ניר, יש מסמך של מתפ"ש כאן לפנינו. הוגש לנו, חתום עליו או חתומה סרן סנדורסיה ודימי. היא מייצגת פה כפי שנאמר לי אחר כך כשבדקתי במתפ"ש, את רסאן עליאן שנתן את ההוראה הזו. הקראתי בתחילת הדברים ואני חוזר על הדברים. "מתנגדים ליישום שלב ב' של חוק המזון". יותר מזה, יש נימוק –"עמדתנו נשענת על הערכות מקצועיות של גורמי המנהל האזרחי המצביעות על פגיעה כלכלית חמורה הצפויה לסקטור החקלאי הפלסטיני". הדברים האלה נאמרו כמו שאומרת חברת הכנסת סון הר מלך, הם מזעזעים עד תהום הנשמה. אתה צודק, כך ראוי. מה שאמרת עכשיו זה מה שראוי, שבריאות ושלום אזרחי ישראל יהיה לנגד עיניכם. זה לא מה שהיה. אי-אפשר לקרוא את המסמך הזה. << דובר >> ניר עזוז: << דובר >> אני ברשותך אתייחס למדיניות הנוכחית של מתאם פעולות הממשלה בשטחים. בריאות וביטחון אזרחי ישראל היא מהמעלה הראשונה ומה שמוביל בהקשרי הסוגיה הזו. אם היוודע נתוני החריגות, קיימנו דיון חירום ברשות המתאם, האלוף יורם הלוי בהשתתפות יתר משרדי הממשלה, יחידת הפיצו"ח, משרד החקלאות, משרד הבריאות, רמי"ם, על מנת לבנות פרוטוקול עבודה שיאפשר להדק את מנגנוני הבידוק, גם שזו לא סוגיה מתפ"שית קלאסית. יש פה גופים רבים שזה בסמכותם לבדוק את זה. בדיון של המתאם הוחלטו מספר דברים. בדיקה של 100% מהתוצרת החקלאית הנלווית, אף שזה היה מעבר למה שהנחו משרד הבריאות, בטח בתחילת הדרך, בנוסף על שתי הבדיקות שנעשות במעבר. אנחנו הנחנו על בידוק ודיגום של שטחים חקלאים בשטחי יהודה ושומרון על יד קמ"ט חקלאות שמגיע לאזור ועושה דיגום נוסף על השטח החקלאי על מנת להגדיל את מעגלי הביטחון ולוודא שהסחורה הזו תקינה לשיווק בישראל. על בסיס אותן בדיקות גם טייבנו את רשימת המשווקים המורשים בהתאם לתוצאות של הבדיקה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה עם המגדלים? אתה מדבר על משווקים. << דובר >> ניר עזוז: << דובר >> דיברתי על המגדלים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אמרת משווקים עכשיו. << דובר >> ניר עזוז: << דובר >> סליחה, מגדלים. בשטחי איו"ש. המגדלים הפלסטינים. קמ"ט חקלאות מגיע פיזית לשטח על מנת לבצע דיגום וזה מגדיל את מעגלי הבקרה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> איזה דיגום הוא עושה, אתה יודע? << דובר >> ניר עזוז: << דובר >> שני סוגים של בדיקות שנקראות DC ו-LC, אותן בדיקות שנעשות במעבר. בנוסף על כך הנחה המתאם ליישום מידי של חוק המזון ושל העברת התוצרת החקלאית למחסני השהיה. קיימנו גם אחרי הדיון הזה מספר שיחות עם משרד הבריאות ומשרד החקלאות. אנחנו מבינים שההנחיה להתחיל את מחסני השהיה התעכב עד לאחרי החגים, למרות שהדיון שלנו נעשה חודשיים קודם לכן. כתבנו פרוטוקול משותף עם כלל המשרדים. הוא נמצא גם פה, אני יכול להציג לך אותו אם תרצה, שמסביר את הסמכויות והמחויבות המשותפות שלנו ושל משרדי הממשלה ליישום של חוק המזון. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> למה מעכבים חודשיים, ניר? איך אפשר לומר שהנוהל מתעכב חודשיים? << דובר >> ניר עזוז: << דובר >> ההנחיה של האלוף שלנו הייתה ליישום מיידי. העיכוב הוא פועל יוצא של משרדי הממשלה. אפשר להעביר את השאלה אליהם ולבדוק את הסוגיה הזו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתם מתנגדים לסימון התוצרת כתוצרת שבאה מהרשות? << דובר >> ניר עזוז: << דובר >> זו סוגיה שעד עכשיו לא שמעתי עליה. אנחנו צריכים לבחון את העמדה של האלוף. אני לא יודע להשיב על זה בשלב הזה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה חוק שנוגע - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה לא קשור למתפ"ש. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אם רוצים לשמר את האינטרס הכלכלי זה א', ואם רוצים לדאוג לבריאות הציבור, זה ב'. << דובר >> ניר עזוז: << דובר >> אנחנו אמונים על בריאות הציבור. זה מספר שבועות שהנוהל הזה מיושם במלואו, גם מהצד שלנו וגם מהצד של משרדי הממשלה, מה שהוביל כמו שאמרו, לצמצום משמעותי עד אפסי בכמות של התוצרת שעוברת בתצורה רשמית דרך מעברי הסחורות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אתם פרסמתם את זה למגדלים, ניר? << דובר >> ניר עזוז: << דובר >> בוודאי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה יודע מה מטריד? שהם כנראה מבינים שהסחורה לא תעבור את הדיגום ובגלל זה הם לא מעבירים אותה דרך שם. זה מטריד פי כמה וכמה. אתה צריך להבין את גודל האירוע. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה אתה חושב מהניסיון שלך? << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> השאלה מה התוצאה של הדיגום בשטח. אם יש תוצאות של הדיגום בשטח. << דובר >> ניר עזוז: << דובר >> אנחנו מבינים שהמשווקים הישראלים הם אלה שגם מתנגדים לקבל את התוצרת החקלאית ולהחזיק אותה במחסני שיהוי מספר ימים. זה לוקח בין שמונה לעשרה ימים, בטענה שהדבר הזה פוגע ביכולת למכור אותה לאחר מכן. יש פה התנגדות - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> למה? זה לוקח שלושה ימים לפי מה שראינו עכשיו. מיום חמישי עד יום ראשון אלה שלושה ימים. היא אמרה שאפשר גם תוך 24 שעות, דורית. << דובר >> ניר עזוז: << דובר >> אני מביא את הטענה של המגדלים - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> תעדכן אותם שאפשר תוך 24 שעות. בפועל עשינו ניסיון, מקרה למידה בחסות הוועדה, 16 טון מלפפונים ביום חמישי נדגמו. היום יהיו תוצאות, אנחנו נפרסם אותן לציבור. זה לוקח לכל היותר שלושה ימים וזה כולל שבת. << דובר >> ניר עזוז: << דובר >> אני מביא את הטענות של המגדלים הישראלים. אנחנו גם מבינם שחלק מהמשווקים הישראלים לא עמדו בפרוטוקול - - - חלק מהתוצרת טרם קבלת התוצאות של הדיגום. בכך נוצר מצב שחלק מהתוצרת שהגיעה לחנויות היא תוצרת שנפסלה. פה צריך לברר עם משרדי הממשלה מה הסנקציות שהוטלו על אותם משווקים ישראלים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אתה מדבר לאורך כל השנים, לא מאז. << דובר >> ניר עזוז: << דובר >> לא. מחודש אפריל האחרון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הוא אומר אלה שקיבלו סחורה שלא עברה דיגום, הם עברו על החוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמרו שלא הגיעה סחורה בגלל המעברים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אתה מדבר מ-31 במרס? זיוה, את יכולה לעשות לנו סדר? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> אני יכולה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני אחדד את השאלה. סגן אלוף ניר עזוז טוען שמ-31 במרס בניגוד לכאורה למה שאמרת עכשיו, את אמרת שלא היה שום מעבר של פירות וירקות למעט המלפפונים של שלשום. הוא אומר שהיה ושווק טרם דיגום. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> ב-31 במרס, היום האחרון שבו היה מעבר של סחורות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בואי לא נלך על 31 במרס. מ-1 באפריל. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> אני רוצה כן להתייחס לזה. ב-31 במרס היה מעבר של סחורות, הסחורות האלה נדגמו. בדיגום של הסחורות האלה, אני מניחה שלזה הוא מתייחס, היו שלושה משווקים שהייתה לגביהם חריגה של התוצאות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> שלושה מתוך כמה? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> שלושה מתוך 19 תוצאות שקיבלנו. שלושה אלה, אנחנו התחלנו נגדם הליכים מנהליים. הוצאנו להם מכתב תוצאות והבהרות ואנחנו נמצאים איתם עכשיו בתהליך. כל תהליך לוקח 21 ימים. אנחנו נמצאים איתם בתהליך של הפעלת כל הכלים המנהליים שעומדים ברשותנו. השלושה האלה של 31 בחודש - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אם זה נמצא פסול, איך זה הגיע לחנויות? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה זה הפעלת כל הכלים? למה באותו רגע שאתם רואים את ההפרה הזו, שאתם מקבלים את הדיגום הלקוי הזה, למה אתם לא באותו רגע מוציאים את אותו מגדל מהאפשרות? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> אנחנו לא מנהלים את המגדלים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא מגדלים, את המשווק. יש לכם אחריות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לימור ברשותך. יותר מזה, אם נמצאה סחורה פסולה, איך טכנית היא הגיעה? היא צריכה להיות מוחזרת או מושמדת. איך טכנית היא הגיעה לחנויות? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> הם שיווקו אותה לפני קבלת התוצאות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מי שיווק אותה, מי שחרר אותה לפני קבלת התוצאות? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> המשווק מהאזור שלקח עליה את האחריות וכנגד זה הסנקציה המנהלית. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אין דין ואין דיין, אדם יכול לקבל את הסחורה ולא משנה הדגימות, הוא משווק אותה, מפזר אותה בישראל? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> הכלים המלאים שעומדים לרשותנו הוא לחלט לו את הערבות שהוא הפקיד, בסך 25,000 שקלים. לעשות לו שימוע, להוציא אותו ממרשם המשווקים מהאזור. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה לא מה שאתם תעשו. השאלה היא טכנית. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> זה מה שהתחלנו לעשות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> עזבי רגע את הפרוצדורה. טכנית זה מגיע למעבר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> שנייה אשמח לעזור. מהסכמי אוסלו, לא עכשיו. אתה מתלונן על 31 במרס. אתה יכול להתלונן על 31 במרס 2025, 2024, 2023, 2022. לך אחורה 30 שנים, זה מה שקורה כאן. למרות שנחקק חוק המזון ב-2015, זה מה שקורה כאן. באות משאיות. הן נדגמות רק בגלל שיש עוד כללים על המגדל, כמו שנאמר כאן. דוגמים אותן גם במחסום. אף אחד לא עושה כלום, המשאית המשיכה. לפי כך התכנסנו כאן. החידוש בשאלה שלך חשובה. אני אומר את זה לך דורית, אחרי שעשינו את הדיון ואחרי שנחשפה כל ההרעלה הזו, לא יכול להיות שב-31 במרס, לא היו מחסנים, הנוהל עוד לא היה קיים? זה על היום האחרון? מה היה שם? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> הנוהל היה קיים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה לא. זה החדש. עד עכשיו זה לא קרה במשך 30 שנים. משך 30 שנים הנוהל הזה, בגלל התנגדות מתפ"ש לאורך השנים, רסאן עליאן וחבורתו לאורך כל השנים אפשרו את ההרעלה הזו. צריך לומר את האמת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 31 - - - זה חוסה תחת הנוהל החדש. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> עכשיו לכאורה היה נוהל חדש והיא אומרת שזה חל מ-31 במרס. באיזו שעה זה חל? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני שואלת אותך ניר. מ-1 באפריל לא היה שום מעבר של סחורה? << דובר >> ניר עזוז: << דובר >> את זה צריך לשאול את משרדי הממשלה ויחידת הפיצו"ח. אנחנו מכירים על המקרה של 31 במרס. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> על זה אתה התייחסת. מי פה ברשות המעברים? איפה אבי? מ-1 באפריל היה עוד מעבר או שזה כמו שדורית אומרת? אתה מכיר? << דובר >> אבי ביתון: << דובר >> אני לא מכיר מעברים נוספים. בהחלט כפי שצוין פה, הייתה ירידה משמעותית. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא ירידה משמעותית. האם היה מעבר של תפוח אחד מ-31 במרס? << דובר >> אבי ביתון: << דובר >> למעט הדיווח שעבר באמצעות הפיצו"ח, אני לא מכיר מעבר נוסף. אני אעשה בדיקה לתקופה המדוברת. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הדיווח של 31 במרס אבי? << דובר >> אבי ביתון: << דובר >> אני מדבר על 15 טון של המלפפונים שיצאו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> של יום חמישי האחרון. << דובר >> אבי ביתון: << דובר >> אני שוחחתי עם מנהלי המעברים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אין מנהל מעבר שמ-1 באפריל יודע על פירות וירקות שעברו מ-1 באפריל עד יום חמישי האחרון. << דובר >> אבי ביתון: << דובר >> כל מה שעובר דרך המעברים נבדק ביטחונית ולאחר מכן מועבר ליחידת הפיצו"ח להמשך התהליך. לכן לפחות לפי הנתונים שמופיעים ביחידת הפיצו"ח שידידי נמצא כאן, המעבר האחרון שיש בחודש אפריל או מ-31 במרס ה-1 באפריל, זה אותם 15 טון של מלפפונים שיצאו במעבר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> דורית, המשווקים האלה, שלושה משווקים אלה, ב-31 במרס, היה נוהל או לא היה נוהל? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> היה נוהל. הפיצו"ח החתים אותם על אי שיווק. אנחנו פועלים נגדם באמצעים שעומדים לרשותנו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מי הם שלושת המשווקים הללו, את יכולה לומר לנו? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> אני אצטרך למצוא את זה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני אשמח שתאמרי לנו מי שלושת המשווקים ותחזרי על הסנקציות. מה הסנקציות על הרעלת אזרחי ישראל. מה הסנקציות אותם שלושה משווקים שידעו שהסחורה שלהם נגועה? במה היא הייתה נגועה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אין סנקציות. אני הסתכלתי בנוהל. אין סנקציות על המגדלים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אנחנו מגיעים לזה. אני אגיע למגדלים. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> רק משווקים מהאזור. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> קודם נתחיל במשווקים. נגיע למגדלים. קודם המשווקים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> גם לא על משווקים. בנוהל אין. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> המשווקים זה באמצעות חוק - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> שנייה, דורית. אני על תקן מנחה כאן, אני מתכוון למלא את התפקיד הזה. רשימת שלושת המשווקים שלמרות שאמרתם להם שהסחורה נגועה, החליטו להרעיל את אזרחי ישראל. אני מבקש לשמוע מי הם שלושת המשווקים האלה. תבדקי, תחזרי אלינו. מי שלושת המשווקי האלה שהחליטו למרות שאמרתם להם ולמרות שהנוהל קיים. מי הם המשווקים שהחליטו על דעת עצמם לא לשים במחסנים ולהמשיך? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה הבעיה שאתם לא רוצים לספר לציבור מי המשווקים האלה? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> זה לא שאנחנו לא רוצים. זו שאלה שאנחנו צריכים לבדוק עם הייעוץ המשפטי שלנו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתם מחויבים לחופש מידע. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> תשאלי אם כבר את מתעניינת בייעוץ המשפטי, תשאלי אותם אם נשים שחלו בסרטן יכולות לתבוע את אותם משווקים ואיך צריכה להתבצע התביעה הזאת? האם הריונות שנפלו בעקבות החומרים הללו, זיוה, הסברת לנו מה זה זרחן אורגני פעם שעברה. וכל מתעניין שצופה בנו יכול להסתכל באינטרנט, להבין מהם הנזקים הנוירוטיים שיכולים לקרות, הנוירולוגיים ואחרים. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אני מניחה שלאף אחד אין ספק שהדבר הראשון שעומד לעיני משרד הבריאות זו בריאות הציבור. אנחנו ניתן כל בדיקה שיש ברשותנו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זיוה ההתנהלות הזו היא התנהלות שמעלה ספק כבד מאוד. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אנחנו נעביר כל מידע שיש ברשותנו. זו לא עבירה על החוק. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ההתנהלות הזו היא התנהלות שמעלה ספק כבד מאוד. אם בשורה תחתונה אתם לא מוכנים לספר לציבור מי המשווקים שמרעילים אותו, זה נתון שהוא פשוט, שהציבור צריך להכיר אותו, זו בעיה מאוד חמורה. שאתם מגינים ומייצרים מעטפת הגנה למשווק. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> יותר מזה זיוה, מה שחשוב לנו זו הפרוצדורה. יש מפקח מטעמכם שהיה אמור לוודא. כמו שדורית אמרה לי קודם, המשווקים של אותם 15 טון מלפפונים. אנחנו מחכים כולנו בדריכות רבה לתוצאות של המעבדה. אם אחרי שנדע את התוצאות של המעבדה, המשווק ישווק עדיין, משהו במערכת מחורר. אנחנו רוצים להבין אם שלושת המשווקים האלה קיבלו את ההנחיה מהמפקח שלכם ונאמר להם, לשים אותם במחסנים. המפקח של הפיצו"ח במעבר אמר להם. אחר כך זה הגיע למחסנים ולכם יש מפקח, הסברת דורית, קודם. זה הגיע למחסנים, אמור היה להגיע למחסנים. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> לשחרור כן. ב-31 חשוב לציין שהמערכת המחשובית הייתה עדיין - - - ועשינו על זה בצורה הדדית. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא קשור למחשוב. ההוראה הייתה, ההנחיה הייתה. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> ההוראה הייתה. ההנחיה הייתה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הוא היה צריך לשים את זה במחסן. אותו משווק היה אמור לשים במחסן. המפקח שלכם היה צריך לדאוג, או שהסחורה מושמדת או שהיא מוחזרת. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> המפקח שלנו קיבל את התוצאות לאחר שהסחורה שווקה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> למה רשות המעברים שחררה את הסחורה הזו? יש נוהל חדש, ב-31 במרס. << דובר >> אבי ביתון: << דובר >> השיהוי מבוצע במחסנים, לא במעבר. אנחנו מעבירים את זה ליחידת הפיצו"ח. משם זה הולך למחסן השיהוי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתם פעלתם על פי הנוהל? << דובר >> אבי ביתון: << דובר >> בוודאי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> למה יחידת הפיצו"ח שחררה את זה ולא פעלה בהתאם לנוהל? למה יחידת הפיצו"ח? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה היה אמור להיות במחסנים. המשווק שיווק, הוציא מהמחסנים לפני שהוא קיבל את התוצאות של הדיגום. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> איך הוא יכול? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> איך הוא מוציא מהמחסן? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> איך הוא מוציא מהמחסן? המחסן הוא מחסן שלו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה הסנקציות על משווק כזה? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הגענו לסנקציות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> איפה המשמעות של הנוהל החדש שאמור למנוע מהמשווק להוציא את הסחורה הרעילה? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הגענו. דורית, מה הסנקציות חוץ מהחילוט? בואי תפרטי לנו וניקח את הדוגמה הזו לאותם שלושה. מה הסנקציות שעומדות לפני ולפי מה מבחינה חוקית? זה החוק, התנאים שבהיתר, איפה זה עומד? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ברשותך אדוני היושב-ראש. זה לא רק הסנקציות. איך בפועל מונעים מהסחורה לצאת לשוק? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בפועל המחסנים הם אצל המשווק עצמו. הוא, יש לו את המפתח למחסן. זה מה שהוא עשה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הנוהל הוא אות מתה ביחס למשווק שיכול טכנית - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אם הוא היה יושב בכלא שלוש שנים, אני מניח שזה היה משמעותי עם החזקת המפתח. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זו חוכמה שלאחר מעשה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא. בוא נדון עכשיו. מה הנהלים עכשיו דורית? מה הסנקציות על אדם כזה? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> הסנקציות המנהליות שלנו הן בהתאם לחוק המזון ועל שחרור מוצר כנגד ערבות. כל יבואן, לא רק משווק, שמבצע בדיקות לתוצרת שלו, הוא מוציא אותן למחסן והמחסן הוא ברשותו, כמו שאתה אומר, בערבות. ברגע שהוא מפר את תנאי הערבות יש את החילול של הערבות, זה 25,00 שקלים. בנוסף. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מי קבע את הסכום הזה של 25,000 כערבות כנגד האחסון? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> זה קבוע בחוק. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה בחוק? זה בחוק המזון לגבי כל יבואן. לא משנה אם זה 16 טון או 100 טון? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה סכום קבוע בחוק. איזה עוד סנקציות מנהליות יש? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> הסנקציות המנהליות הנוספות הן כנגד שימוע. אנחנו יכולים להכריז על משווק מהאזור, לסרב לרשום אותו מחדש, להפסיק את הרישום שלו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מי עושה את השימוע? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> עשיתם את זה בעבר? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> טרם עשינו את זה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יפה. מעניין למה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מי עושה את השימוע, דורית? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> את השימוע עושה רשם היבואנים, זו אני. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> תוך כמה זמן את חושבת לעשות? בכל זאת עבר שבוע וחצי. מתי את חושבת לעשות להם את השימוע? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זיוה, אל תגידי לנו שאין ספק. יש ספק וגם ספק מאוד גדול. רק שהציבור יכיר איך אתם עובדים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מתי את מתכוונת לעשות שימוע, דורית? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> שלחנו. יש לנו חובה לשלוח. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תשאל אם היא רוצה לעשות. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> יש לנו חובה לשלוח תוך 21 ימים מכתב למשווק שנותן לו התראה לתוצאות ולאפשר לו להסביר את התוצאות שהתקבלו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא. את התוצאות של מה? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> החריגה. מכיוון שאין בידיו את התוצאות, החוק מחייב אותי להעביר לו את התוצאות - - - מוכרת ומאושרת. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מתי העברתם לו? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> העברנו לו שלושה, ארבעה ימים אחרי. כבר הזמן תם. המשווקים התייחסו, חלקם לא התייחס. בהתאם לכך אנחנו נוציא את הזימון לשימוע. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מעניין אותי דורית. מי שהתייחס מהשלושה, אחד התייחס? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> אחד התייחס. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה הוא אמר? אני שואל את זה בדם, בכאב לב אני שואל את זה. מה אותו אדם אמר? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> הטענה היא שהתוצרת שעברה, היא לא הייתה על דעתו והוא לא ביקש להעביר אותה. זו הטענה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כל ערבי ביהודה ושומרון עונה לך את התשובות האלה. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> המשווק הוא ישות ישראלית. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מישהו אצלו במשווק, לא נזכיר פה שמות, אני מכיר כמה מהם, מישהו נכנס למחסן ולא יידע את הבעלים. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> המעבר היה רשום על שמו. הוא לא זה שביקש להעביר את זה במעבר. עוד לפני המחסן. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הוא לא ביקש להעביר? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> זה נמצא בבדיקה שלנו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> ולשניים האחרים לא התייחסנו בכלל. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> והשניים האחרים טרם התייחסו. אנחנו נתקדם בהתאם ללוחות הזמנים - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני רוצה לערער על הקביעה של חברתי, בדרך כלל אנחנו חושבים לא רחוק. אני רוצה להניח שאת מאוד רוצה לטפל בזה. זו ההנחה שלי. א', למה עברו 40 ימים ולא עשית להם שימוע? העברת להם את זה ב-3 באפריל. אנחנו היום ב-3 במאי. למה לא לעשות להם שימוע? זה חמור מאוד, דורית. האירוע הזה חמור מאוד. אנחנו ברשות ובסמכות כביכול, מרעילים את אזרחי ישראל. אי-אפשר. אנחנו לא מוכנים לזה דורית. שימוע צריך להיות תוך כמה ימים במקרים מהסוג הזה. זה לא אדם שהעביר לגו והוא קצת לא לפי התקן בדיוק. זו הצלחת של כל ישראלי. זה המלפפון שאוכלים במלונות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש לך הסבר יותר טוב ממה שאני הסברתי את זה? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני רוצה לחשוב שדורית רוצה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה שאלת שאלה שהחיוך הנבוך אולי עונה עליה - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה הנוהל? האם צריך לערב פה את שר הבריאות שירשום נוהל? יש שימועים תוך שבוע בהקשרים אחרים, חוקים אחרי שעשינו פה, תוך שבעה ימים. למה זה נמרח חודש? אתם חייבים להגיב בחריפות, מרעילם את אזרחי ישראל. זיוה הסבירה לנו בפעם הקודמת מה זה זרחן אורגני. אנחנו כולנו יודעים מה זה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בפעם הקודמת אדוני היושב-ראש, אנחנו חשבנו שכמו שמשרד הבריאות הציג את זה, יש להם חסם. החסם הזה זה גורמי הביטחון. עכשיו מסתבר שהם לא רוצים. יש לנו ספק גדול. ואיך שזה מתנהל עכשיו, אני מצטערת. מוכרחה לומר שעד עכשיו לא חשדתי בכם. עכשיו אני מבינה שאני כן. אני רוצה לומר שהציבור צריך לדאוג מאוד מההתנהלות שלכם. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מתי יהיה שימוע, דורית? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> כמו שאמרתי, אנחנו נמצאים בתהליכים. השימוע הוא משהו שיוצא לאחר שאנחנו עוברים ומאשרים אותו בכל הגורמים הרלוונטיים. זה נמצא בעבודה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מי צריך לאשר? מי נמצאת פה, מרינה נמצאת פה? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> הייעוץ המשפטי שלנו יכולה להסביר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מרינה, את רוצה להסביר? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> היא שותקת, היא עושה את הכול מתחת לפני השטח. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אנחנו בדיון רציני מאוד, לימור. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> משום שזה כל כך רציני ויש מי שמרשה לעצמו לנהל את הכול פה מתחת לפני השטח ובפועל לסתום את הפה, זה לא עובד. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה התהליך? אנחנו שואלים למה לא נעשה שימוע במשך חודש? מה דרוש כדי לעשות שימוע למשווקים, בטח לשני המשווקים שלא התייחסו? נניח שלאחד יש טענה עניינית, הוא אומר, "זה לא אני, קרה בטעות". אפשר לדבר על זה וצריך לבדוק את זה כמו שאמרה דורית. יש שני משווקים שאפילו לא התייחסו לכך למרות שהם ידעו ותוצאות המעבדה עברו להם ב-3 באפריל ולא הזיז להם כלום, לא לשווק לאזרחי ישראל את הרעל הזה ולא להתייחס למה שאתם אומרים. למה לא לעשות שימוע אתמול? מה מעכב את השימוע? << דובר >> מרינה אוסטפלד: << דובר >> הנתונים יועברו ללשכה משפטית. הם יבדקו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> את לא עונה לשאלה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מי עושה את השימוע, מרינה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> שאלו אותך שאלה, תעני לשאלה, לעזאזל. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> זה בהתאם לסעיפים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> דורית רוצה לעשות שימוע, למה היא לא יכולה לעשות שימוע מחר בבוקר במשרד הבריאות? הודעה סבירה של שלושה ימים לקרוא לו, מה צריך? << דובר >> מרינה אוסטפלד: << דובר >> בוודאי שהיא יכולה לעשות שימוע. כדי לעשות שימוע בן-אדם צריך לקבל את הזימון. אין מה לעשות, יש כללים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כמה זמן צריך לקבל זימון בעינייך? << דובר >> מרינה אוסטפלד: << דובר >> זה לא בעיניי, אדוני. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כמה כתוב, איפה זה כתוב? << דובר >> מרינה אוסטפלד: << דובר >> זה לא כתוב. יש כללי משפט מנהליים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה כללי המשפט המנהלי, כמה זמן הוא צריך לקבל לפני שימוע? << דובר >> מרינה אוסטפלד: << דובר >> הוא מקבל זימון לשימוע. יש זכות טיעון. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אין בעיה, כמה זמן הוא צריך לקבל מראש? בואי נעשה את זה עכשיו. הנה אנחנו עושים את זה. כמה זמן הוא צריך לקבל מראש כדי להגיע לשימוע בעינייך, לפי כללי המשפט המנהלי כמו שאת מכירה? << דובר >> מרינה אוסטפלד: << דובר >> לפי כללי המשפט המנהלי הסביר המקובל, 21 ימים. במידה שיש צורך אפשר - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> 21 ימים לשימוע. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> באמצע היה גם חג. אלה 21 ימי עבודה. אנחנו כן פועלים ורוצים לפעול. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מתי תשלחי לו את ההזמנה לשימוע? היום? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> אנחנו כן רוצים לפעול ואנחנו פועלים ועובדתית שאנחנו פועלים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא זה לא. זה לא נקרא לפעול. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> אני יכולה להגיד את החלק שלי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> החלק שלך בעייתי מאוד, גבירתי. יש לכם אחריות כבדה מאוד בהתנהלות שלכם, שאתם ממשיכים להרעיל את אזרחי ישראל, שהתוצרת הזו ממשיכה להגיע. זה לא נראה שאתם מתייחסים לזה ברצינות כפי שהיה ראוי להתייחס לזה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מתי תשלחי לו את השימוע, דורית? מתי תוציאי לו את המכתב לשימוע? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> בלי קשר לוועדה זה נמצא בעבודה ואנחנו עובדים על זה. בזמן הקרוב. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני שואל שאלה פשוטה, אני לא מבין מה הקושי להשיב עליה. אם הייתי חושב שיש קושי לא הייתי מעיק עלייך. מה הבעיה להוציא לו היום מכתב לשימוע? נניח שמרינה צודקת. אני מכיר שימועים בחוק שהם תוך שבוע, לדוגמה בנושא שלילת אזרחות, זה יותר מאשר שלילת מסחר. בכל זאת אני שואל אותך שוב, מתי תוציאי לו את המכתב לשימוע? לשלושת המשווקים הללו? מתי תוציאי להם את המכתב, מה הבעיה להוציא מכתב לשימוע? את רוצה שנעשה את זה עכשיו? אביתר, אתה רוצה להביא מחשב? נוציא לכם את הנוסח עכשיו של השימוע? מחר תוציאי לו? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> בהקדם האפשר, אוציא את המכתב לשימוע. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> היא אמרה שרק אם היועצת המשפטית של הוועדה תאשר. אמרה את זה היועצת המשפטית. תקשיב. << דובר >> מרינה אוסטפלד: << דובר >> אדוני הציע להביא מכתב. להביא מחשב לא? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה שאנחנו שואלים וטוב שאביתר כאן חידד. האם יש מישהו שאת צריכה? את צריכה אישור מרגולטור? לכאורה זו הסמכות שלך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה השם של היועצת המשפטית? מה השם שלך? << דובר >> מרינה אוסטפלד: << דובר >> מרינה אוסטפלד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> דורית, את צריכה אישור מהיועצת המשפטית של משרד הבריאות להוציא זימון? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה חסר לך כדי להוציא, זיוה? מה חסר לכם כדי להוציא? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> הדברים נמצאים בעבודה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אל תבלבלו את המוח. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> לא חסר לנו שום דבר, אנחנו נעשה את העבודה שלנו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> התפקיד שלנו זיוה, להבין. התפקיד שלנו בכנסת לפקח על עבודת הממשלה. אנחנו שואלים אחרי שאנחנו רואים כאן שבמשך למעלה מ-30 ימים לא יצא, אנחנו תוהים מהי עבודת הממשלה בהקשר הזה? את המילון הזה של המונחים "יש עבודה רבה", "נעשית עבודה", "נעשה כמיטב יכולתנו" יש לי בחדר מכל הגופים השונים, מצה"ל וכולם. הכול בסדר. אנחנו שואלים מה עשית, מה מעכב אותך להוציא מכתב? אם את אומרת ברגולציה שאת צריכה אישור של השר, אני אדע שאת צריכה אישור של השר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הזלזול שלכם במה שקורה פה הוא בלתי נתפס. זרקתם את האחריות על המתפ"ש ועל גורמי הביטחון בפעם הקודמת ועכשיו אתם לא נושאים באחריות, כשאתם קיבלת מהם את כל הכלים וכל הסמכות. עכשיו מה שאתם מציגים פה מביש, בושה לכם. אתם מזלזלים בציבור, לא בנו. אנחנו לא עצמנו, אנחנו מייצגים את הציבור. מרעילים את אזרחי מדינת ישראל ואתם יושבים פה במתק שפתיים ומספרים לנו איך אתם נותנים להם מסלול עוקף, איך אתם מכסים עליהם, על אותם עבריינים שמרעילים את אזרחי ישראל. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מתי יצא השימוע זיוה? אחר כך חבר הכנסת בוארון. הוא צריך לצאת, הוא יתייחס. מתי יצא השימוע זיוה, מה חסר לכם טכנית? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> הזימון לשימוע יצא בימים הקרובים. חבל שזה אופן ההתייחסות. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לעשות את העבודה שלנו בזמן שהיה חג והייתה מלחמה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מסכימה איתך. חבל מאוד. הזלזול שלכם בציבור, בלתי נתפס. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אנחנו מנסים לקבל תשובה לא על החג. זיוה, אנחנו ניסינו לקבל תשובה וחברי כנסת יקבלו כאן תשובות ככל שאני יושב בכיסא הזה. השאלה הייתה אם חוץ ממקלדת ונייר חסר לכם עוד משהו כדי להוציא את השימוע. "לכבוד המשווק שלום, הנדון, הזמנה לשימוע". אמרת שבימים הקרובים, לא אמרת מה חסר לך. מה הפרוצדורה? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> לא חסר לי. אנחנו נעשה את העבודה שלנו ואנחנו נוציא את המכתב לשימוע. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אתן עושות את זה? אין שום פרוצדורה חוץ מההוצאה שלכם. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> יש פרוצדורות - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני שואל, מה הפרוצדורה? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אנחנו נוציא את המכתב לשימוע בימים הקרובים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> חבר הכנסת בוארון, התייחסות שלך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בירור אינפורמטיבי אחד ממך, ניר, ברשותך. בבדיקות שלכם במגדלים, בשטחי גידול, יש לכם ממצאים או שעדיין אין? ואם כן מהם, ממש בקצרה? << דובר >> ניר עזוז: << דובר >> זו סוגיה שאני צריך לבדוק מול קמ"ט חקלאות. ההנחיה שלנו היא מאוד ברורה. ברגע שיש חריגות בשטח החקלאי המגודל שבו מגדלים את הסחורה, ההנחיה היא להסיר את הרישיון ולא לאפשר לו לשווק את זה בישראל. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אולי צריך לשקול פה השמדת הגידול. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחזק את ידיך במאבק הזה לבריאות הציבור, זה מאבק מאוד חשוב וקריטי. רבים חברי הכנסת על אף שיש פה רק שלושה חברי כנסת, עומדים מאחוריך ונותנים לך את כל הכוח להוביל את המאבק הזה. אני מחזיק ביד מכתב מגברת הדר גולדשטיין האמונה על העמדת מידע לציבור במשרד הבריאות לארגון לביא. כפי שאתה יודע אדוני היושב-ראש אני בקשרים ויחסים טובים איתו. מה שאני רואה לנגד עיניי זה דבר חמור מאוד. אתם אומרים שאתם עושים את העבודה שלכם, לא עשיתם את העבודה שלכם בשלוש שנים האחרונות. רק מעבר שער אפרים, אדוני היושב-ראש, מתוך 552 דגימות, 231 חריגות. בשנת 2024 מתוך 473 דגימות שבוצעו, 202 חריגות. שיא בשנת 2025, מתוך 222 בדיקות, 127 חריגות. זה אומר 57% מהתוצרת שנבדקה התגלתה כרעילה. אתם מאפשרים יום-יום, גם כשאנחנו יושבים פה, למשאיות עם רעל להיכנס לרחובות ישראל. אתם במחדל שלכם, בחוסר המעש שלכם, אני לא רוצה לומר בנבכיות שלכם, מאפשרים, גורמים לאזרחי ישראל לאכול רעל וצריך לדעת את זה. אם הייעוץ המשפטי של משרד הבריאות הוא זה שמנהל את האירוע, ידיו מוכתמות בדם, צריך לומר את זה. זה חמור מאוד. אנחנו יודעים היום לומר שהבעיה היא במשווקים ובמגדלים. אדוני היושב-ראש, יכול להיות שלא מדובר פה באירוע בריאותי. יכול להיות שמדובר פה באירוע של הרעלה מכוונת, של גורמי טרור שנמצאים ברשות הפלסטינית ביהודה ושומרון ומכוונים בכוונת מכוון. פועלים להחדיר רעל למזונם של אזרחי ישראל. אני אומר לך את זה כחבר ועדת חוץ וביטחון ולהעביר אותו לוועדת חוץ וביטחון, אולי להעביר אותו ישירות לשב"כ ולקרוא לגורמי הביטחון, לומר להם, מה קורה פה? איך זה יכול להיות שמתפ"ש במשך שנים, אני לא מדבר על הנוהל החדש, במשך שנים מאפשר אירוע, נקרא לו אירוע של טרור בריאותי. אתה עומד משתומם. יותר מזה, איפה אתה רואה שיש פה כוונה? אני לא רוצה לקחת את זה צעד נוסף. שיש פה ידיעה ברורה, יש פה שותפות ברורה. אני רוצה להראות לך תשובה שהתקבלה ב-21 באפריל במענה לדרישה של ארגון לביא שוב על ידי הדר גולדשטיין. אני מקריא לך אדוני היושב-ראש. "יובהר כי אנחנו דוחים את בקשתם לקבל שמות משווקים ומגדלים בהתאם לסעיף וכולי. למה? לגבי כל גוף או רשות שיש להם סמכות חקירה על פי דין, לא תיתן את המידע שלה לגבי מידע שנאסף או שנוצר לצורכי חקירה ולגבי מידע מודיעיני. האם המידע של המגדלים והמשווקים נאסף לצורכי חקירה? התשובה היא לא. הוא נאסף פרוצדורלית כדי לדעת מיהם המגדלים והמשווקים. למה לא ניתן המידע הזה? למה נתלים בסעיף של מידע מודיעיני, מידע חקירתי? זה לא מידע חקירתי. יש פה כוונת מכוון להסתיר, כדי לא לספר לנו שהמגדלים האלה קשורים למשפחות חמאס, למשפחות טרור אחרות, שמדובר בכסף גדול? שאולי יש פה גורמי טרור שנותנים דמי חסות. מדינת ישראל, אתם תתנו לו לשווק את האוכל הזה לאזרחי ישראל ואנחנו ניתן לכם הגנה. חס וחלילה אני לא רוצה להעלות על דעתי. אלה הדברים שצריכים להיבדק. הממצאים מחשידים. גם מתפ"ש צריך לדחוף פה כמה שיותר, לגלות לאזרחי ישראל. אנחנו פה כלום. חברי כנסת הם שום דבר, צינור לציבור. כצינור לציבור אזרחי ישראל צריכים לדעת מי המגדלים האלה. האם מדובר במשפחות טרור? את הגידולים הרעילים, ניר, צריך להשמיד בשטח כדי לא לתת להם להתקרב לגבול ישראל. לא יכול להיות שמשאית שהתבררה כרעילה, זה מדהים, אף גורם ישראלי, מדינת ישראל הגדולה לא עוצרת פיזית את המשאית הזו, לא משחיתה אותה במקום. מחזירים את זה ליהודה ושומרון, בשביל מה? מה הדבר הזה? איפה תחושת השליחות שלכם כעובדי ציבור? אני לא מבין את זה. שנים על שנים אזרחי ישראל אוכלים רעל בפיתה ואתם נשענים אחורה, נתלים בכל מיני נהלים משפטיים. יש פה אירוע חירום. כמה נשים הפילו את פרי בטנם בגלל המלפפונים הרעילים האלה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> חלו בסרטן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> גם האחיות שלכם, כמה חלו בסרטן? מה זה? תודה רבה אדוני. אני מתנצל שאני צריך לצאת. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> תודה חבר הכנסת בוארון. תקבל עדכון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו עכשיו התעכבנו על האירוע הקטן. האירוע הגדול זה הנתון המדאיג הזה שהם לא מגיעים למעברים. הסחורה הזו עוברת, אנחנו צריכים לראות איך היא עוברת. אנחנו רואים שינוי מדיניות ועל זה אנחנו מברכים, לפחות במתפ"ש, שם הראש הבין את זה ויצר מתווה שהגדיר הידוק מאוד ברור בבידוק וגם באחסון. עכשיו אנחנו רואים שהם עוקפים את זה. אנחנו חייבים לראות איך מוצאים את הדרך, בונים פה תוכנית כדי לוודא שהסחורה הזו לא עוברת עכשיו בלי בידוק בכלל. בהיקפים גדולים מאוד. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> ברשותך לימור, מכיוון שכל הנושא הזה של הברחות, גם הברחות שעוברות כיסוי של בתי אריזה ישראליים, אני מציע שניקח את זה כתחום נפרד. אני לא בטוח שנספיק את זה בישיבה הזו. אין ספק שגם על נתונים שהזכיר סמיר בפעם הקודמת כאן, אני אומר לך, ניר, כשהתחילו מ-100,000 טון, הגענו ל-16,000 טון בשנה. אני תהיתי כמה פשטו את הרגל ביהודה ושומרון. התשובה שלו פחות או יותר הייתה, תחפש בדיוק בדברים שאמרה פה חברת הכנסת סון הר מלך, תחפש בהברחות, תחפש בבתי אריזה ישראליים. כל הנושא הזה, לתשומת ליבכם, נדון בו בעוד רגע. אני מתעכב רגע כדי לסיים. דורית, רשמנו לפנינו, אני מקווה שביום-יומיים הקרובים יצא מכתב לשימוע. אני מבקש שהשימוע לא יקרה עוד זמן רב. כמו שימוע בהקשרים רבים אחרים. אפשר לתת שבוע, לא צריך לתת יותר מזה. שהוא יבוא בשבוע הבא לשימוע, אם יבואו שני המשווקים האלה וכל סוגיית השימוע תהיה מאחורינו בשבוע הבא, ותבחנו אותה בעין קפדנית. תירוצים של כיתה א' לא צריכים להתקבל, לא בנושאים חמורים מהסוג הזה. לגבי הקנסות, תשלימי לנו דורית, שכולנו נדע, חילוט והוצאה מרשימת המשווקים, אלה שתי הסנקציות המנהליות בחוק היום או שיש עוד סנקציות שאפשר להשית במקרים כאלה? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> את הנושא של עיצומים כספיים, צריך לבחון מה העיצומים הכספיים המתאימים למקרה כזה, כל מקרה בהתאם לסוגו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה מופיע בחוק? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> יש כל מיני, זה תלוי בסוג המקרה. אני אפתח את החוק, אני יכולה להסתכל. זה בהתאם לאיזה סעיף מתבצע לגביו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה היה בשנתיים, שלוש האחרונות. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> העיצומים הכספיים נכנסו בינואר 2025 לחוק המזון. כמו שכבר ציינו במה ששלחנו לוועדה כחומר רקע, לא נתנו קנסות ועיצומים כספיים קודם. אנחנו נמצאים עכשיו באמצעות - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> את זו שמשיתה את הקנס? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> לא אני. זה מערך הרגולציה. יש לנו אגף אכיפה ועיצומים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מי שמחליט על גובה העיצום, יש שם טווח בחוק? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> זה בהתאם לחוק, בהתאם להכנסות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני אומר כאן בשם רבים בישראל על המקרה החמור הזה שציינת כאן, של אותם שלושה משווקים שלמרות שהם ידעו שנעשה דיגום, הם המשיכו לשווק ולא עמדו בכלל הבסיסי הזה. יש לנו ציפייה עמוקה ואנחנו נעקוב אחרי זה, נרצה שתתייחסו לזה בחומרה, הן לגבי החילוט שעוד לא נעשה, נכון? לא מומש. השיק לא מומש, לא נפרע לטובת - - - << דובר >> דורית האוס: << דובר >> ברגע שלא יצא השימוע, אי-אפשר לחלט. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> חילוט חלק מזה. לפעמים יש סנקציות מנהליות שהן אוטומטיות, זה לא המקרה הזה. גם לגבי הוצאה מרשימת המשווקים וגם לגבי עיצומים כספיים. סיכמתי את האפשרויות, אלה שלוש האפשרויות. זה לגבי אותם משווקים. אני רוצה לחזור אליך, ניר. סבלנות, נגיע לכולם. לגבי המגדלים, השאלה ששאל פה חבר הכנסת בוארון. אם אתה רוצה, סמיר נמצא פה בזום, הוא יכול להתייחס לזה בעצמו. כמה השתנה מאז השינוי של האלוף הלוי של תוספת הבדיקה הכפולה בשדה, מה היו התוצאות, מה היו הבדיקות ומה עשיתם בהקשר, מה הסנקציות שיש לכם על מגדלים היום? אני יודע שהאלוף הלוי הורה להשית, להחמיר בעניין הזה. מה הסנקציות שיש על מגדלים, לא על משווקים כפי שנאמר עכשיו על ידי דורית, ומה מתוכם החלתם בהנחה שהיו תוצאות רעות? << דובר >> ניר עזוז: << דובר >> אני אגיד כמה משפטים ואתן את רשות הדיבור לסמיר. אנחנו נחושים להמשיך ולדבוק בנוהל וליישם אותו. מתייחסים באפס סבלנות להסטה מהנוהל. אנחנו משתמשים בכל הסמכויות שיש לנו. אם אנחנו מזהים מגדל שהתוצרת החקלאית שלו שנדגמה, חורגת מהנהלים ומהתקן הישראלי, הוא יוצא מרשימת הרישיון לשיווק בישראל. כפי שאנחנו משתמשים בכל הסמכויות שלנו, אנחנו מצפים מיתר המשרדים לממש את הסמכויות שלהם. זה נוגע בעיקר בסוגיה של ירידה בכמות שאנחנו רואים שעוברת בצורה סדירה במעברים ויכול להיות שיש דרכים אחרות שאנחנו לא חשופים אליהן שדרכן עוברת הסחורה לישראל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> שלום סמיר, מה שלומך? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> מצוין, הכול בסדר, תודה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> פה אצלנו נשמע פחות מצוין. נשמח להתעודד ממך. תציג את עצמך ושאלתנו אליך, כמה בדיקות נעשו מאז הנוהל החדש של ראש מתפ"ש החדש, כמה בדיקות עשיתם על מגדלים אצלך כקמ"ט ומה היו התוצאות, בהתאם לתוצאות מה עשיתם? אלה שלוש השאלות. << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> מה שאמרו לגבי אותם מלפפונים שיצאו דרך המעבר ומה שאני יודע מהספק או מחברת בית השיטה, היו להם סך הכול ארבעה מכלים. כל מכל, 500-400 קילוגרם, בסך הכול יש לנו 2 טון. יותר מזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> דיברו על 15 טון. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אתה מדבר על יום חמישי הזה, סמיר, אתה מתייחס למעבר גלבוע ביום חמישי האחרון? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> כן. זה הדבר היחידי שיצא מאז שהאלוף נתן את הנחתו ליישם את החוק מלא על מלא. << דובר >> אבי ביתון: << דובר >> יכול להיות שאבי ביתון שוקל. אבי, מה אתה אומר על זה? 16 טון או 4 טון? << דובר >> אבי ביתון: << דובר >> מאחר שהנתונים נספרים על ידי הפיצו"ח. ידידי פה מחזיק את הרשומה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כמה זה? << דובר >> אבי ביתון: << דובר >> 15,000 קילוגרם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> סמיר, יש פה פער משמעותי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> חנוך, מה אתה אומר? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> אני יכול לעשות בדיקה עכשיו במחשב ואני יכול להגיד לכם מספר מדויק. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> חנוך אומר שיש 16 טון במחשב שלו. אנחנו לא אוכלים את המחשבים, אנחנו אוכלים את המלפפונים וזה העיקר. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> 16 טון, 12 טון ב-28 והיום עוד 3 טונות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> היום זה 3 טונות, סמיר, וב-28 זה 12 טון. << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> לגבי מה ששאלתם, לגבי משווקים מורשים מהאזור, לגבי כמות החקלאים שיש להם, זה יכול לנוע בין חמישה חקלאים ל-12 חקלאים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> סך המגדלים באזור, סמיר? סך הכול כמה מגדלים יש באזור, ביהודה ושומרון? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> באזור יש לנו אלפי מגדלים. אלה שנמצאים ששווקו עד היום או לפני שהתחלנו ליישם את החוק במלואו, היו לנו מעל 400 מגדלים. היום אני מאמין, תנו לי דקה ורבע, אני יכול להגיד לכם בדיוק כמה מגדלים מורשים יש לנו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לפני כן היו 400 מגדלים מורשים בערך? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> 400, אפילו מעבר לזה. היום זה הרבה פחות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> סמיר, כמה בדיוק מגדלים מורשים היו לפני? בדיוק, לא מעבר. כמה בדיוק, מה המספר המדויק? מגדל מורשה זה אחריות, זה עניין. << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> אני יכול לתת לך. אני צריך להיכנס למחשב. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ידעתם על הדיון הזה. למה זה לא? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> אף אחד לא הזמין אותנו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> סליחה, לא ידעתי את זה, סמיר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> סמיר, בוא נתקדם. תעדכן אותנו ותשלח לוועדה, כמה מגדלים מורשים? למה השתנה המספר? באיזה מובן השתנה המספר, למה אתה אומר שהיה שינוי במספר? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> משתמע מספר מזה שהתחלנו לקחת, לעשות שתי בדיקות בשטח כמו שמשרד הבריאות הנחה, גם GC וגם LC. זה עלויות רבות ומאוד כבד על החקלאים. לא מעט החליטו שהם לא רוצים יותר לדגום אותם. אנחנו בכל זאת דגמנו מי שרוצה. יש לנו במערכת, אשלח לוועדה בדיוק. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כמה עולות הבדיקות האלה? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> אני דיברתי עם מעבדת בקטוכם והם החליטו לתת עבור שתי הבדיקות ביחד, LC ו-GC, 850 שקלים, כולל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> וזה מושת על החקלאי שאותו אתה בודק, הוא משלם לך? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> על החקלאי שלהם, משלם. האיש שלהם מגיע לשטח, לוקח את הדגימות וגם מעבירים - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כמה בדיקות עשית מאז הנוהל החדש של האלוף הלוי? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> אני מנסה לספור אותן, לא יכול תוך כדי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אתה זוכר בערך תוצאות, סמיר? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> כן. אני מחזיק פה ברשימה של בערך, רשימה שיש לי אותה. יש פי פה קרוב ל-20 בדיקות. מן הסתם כולן היו תקינות. GC וגם LC. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה של הגידולים בשטח, סמיר? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> אלה בדיקות טרום שיווק. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> איך אתה מסביר את הפער? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> אני עושה עכשיו חישוב כמה היה לנו, כמה חריגים ואני אעביר אותם לניר שיעבירו לכם אותם. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא יכול להיות, תקן אותי אם אני טועה, שאצלך הבדיקות תקינות, ונניח, הדגימות שנמצאו במחסומים לא תקינות, יכול להיות? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> עוד לא קיבלנו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> היו דגימות פה, הזכירו זיוה ודורית. היו דגימות שנעשו על המשלוחים של 31 במרס, שלוש מתוכן נמצאו חריגות. האם יכול להיות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יכול להיות. אפשר לרסס אחר כך. << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> התחלנו עם הנוהל מיד עם סיום פסח. כמו - - - זה היה עדיין על אותו נוהל ישן. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אתה לא בדקת. אתה ממתי התחלת לבדוק בנוהל החדש שלך? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> אני התחלתי לעשות מ-12 באפריל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה מסביר את זה. אתה מ-12 באפריל התחלת. << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> התחלנו לא מעט דגימות. אני אתן לכם בדיוק כמה היו, כמה היו חריגים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אנחנו מחכים. << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> הייתה שאלה, חשוב לי לענות עליה, חבר הכנסת בוארון הציג אותה. כל מגדל שאנחנו דוגמים אותו, עובדים מולו, אנחנו בודקים אותו ביטחונית, שלא נתבלבל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מי בודק אותו ביטחונית? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> סמיר, זה משהו חדש? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> לא חדש. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בפעם שעברה אמרתם שאתם לא בודקים. << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> אני בודק את זה אצלי במערכת. אני רואה אם יש לו בעיה, אין לו בעיה. הכול בסדר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> איך אצלך במערכת? אתה מחובר - - - << דובר >> אבי ביתון: << דובר >> יש מערכת שמאפשרת לדעת אם יש לאדם מניעה ביטחונית, כן או לא. היא זמינה במנהל האזרחי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה משהו מאוד בסיסי. << דובר >> אבי ביתון: << דובר >> בלי להיכנס לעולם התוכן הזה, אם האדם הוא - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> יש מניעה ביטחונית. << דובר >> אבי ביתון: << דובר >> אין מניעה ביטחונית, הוא לא מוכר בדרך כלל על ידי גורמי הביטחון. אם יש צורך לתת לו היתר לישראל הוא יכול לקבל על הבסיס הזה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אין לו מניעה במחשב של המנהל האזרחי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> סמיר, אתה הבאת רק 20 דגימות שעשית בשטחים. << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> יש לי לפני. אני צריך לחשב אותן ואתן לכם אותם. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני מנצל את ההזדמנות שאתה כאן. תבדוק ותיתן לנו נתון מעודכן בהמשך הישיבה. פעם קודמת אם אתה זוכר סמיר, שאני תהיתי על הפער בין 100,000 טון ל-16,000 טון, אתה חייכת חיוך עצוב ואמרת שאתה צריך לבדוק אם הפער הזה בעשרות אלפי טונות למרות שלא היה צונאמי ביהודה ושומרון ולא פשטו את הרגל אלפי מגדלים, איך הוא נובע, ורמזת לנו שנבדוק את תחום ההברחות שהזכירה פה חברת הכנסת סון המלך ואת תחום האריזות. לארוז. לקחת משהו, שקר, ולתת לו אריזה של אמת. אנחנו מכירים. << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> אני שנים מתריע שיש הברחות, יש הלבנות. לאף אחד לא אכפת, לצערי הרב. אני יכול לתת לך דוחות של 2020, 2021, 2019. תמיד אמרנו, יש פה כמות מסוימת שנכנסת, לא יודע לכמה מעברים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> באיזה היקף לדעתך, סמיר? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> אני תמיד הערכתי בסביבות 30%. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> 30% מה-100,000 טון או 30% ממה? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> 30% סך הכול שיבואו להיכנס. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה-16,000 טון אתה אומר ש-30% מה-16,000 טון? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> לא. 16,000 זה נכנס. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אז מה אתה מתכוון? 30%. תאמר לי את זה במספר. מה זה אומר מבחינתך? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> מספר, יכול להגיע ל-20,000 טון, 15,000 טון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> סמיר, יש אפשרות שזה שאנחנו לא רואים את הסחורות שמגיעות למעברים לבידוק, שהאחוזים שעכשיו שיערת אותם בזמן רגיל, יכול להיות שהם גדולים יותר עכשיו? אתה מדבר מאוד בכנות, אני מרשה לעצמי לשאול. איך אתה מסביר את התופעה שמ-1 באפריל יש אפס דגימות חוץ מיום חמישי האחרון שאולי הבינו שכנראה זה יעורר חשד? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> היום לדוגמה לקחתי עשר דגימות מלפפונים לתעשייה, למעבדה. אנחנו ממשיכים לדגום. דעה אישית, אני לא יודע כמה זה, כמו שאמר משרד הבריאות, מיותר לחלוטין והם גם לא רוצים את זה. המתאם ביקש ואני אומר למתאם, אנחנו נעשה את זה. בפועל אנחנו נמשיך לדגום כל עוד אנחנו יכולים להמשיך לדגום. השיטה הזו היום שאנחנו מדברים עליה, וחשבתי לעשות פה חשיבה נכונה, איך אנחנו יכולים עם מחסני שיהוי, בלי לפגוע, אנחנו רוצים ליישם זאת. זה דבר שגם המשווק הישראלי החליט, הוא לא מוכן יותר לשאת את עלויות הבדיקות במעבר, זה עולה לו כסף רב. צריך להגיד את האמת. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה מבין שזה מעודד עבריינות, מה שאתה אומר. מה שאתה אומר עכשיו מעודד עבריינות ומעבר בלי פיקוח. לא האמירה שלך. אם אתה מצדיק את זה שהמשווק בצד הישראלי מרשה לעצמו לקבל סחורה שלא עברה בידוק ודיגום כפי שהחוק מבקש ודורש, יש פה משהו בעייתי מאוד. << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> זה לא נכון. אני לא מסכים, אני מתנצל. אנחנו עושים את הבדיקות. אני רואה, האמיני לי. אלה דגימות, אנחנו בודקים אחת-אחת. אנחנו מגיעים לכל המגדלים. מה לעשות, היום זה עולה להם כך וכך. בינינו, מי שאמור לשלם את הדגימה זה לא המשווק, זה החקלאי. שלא נתבלבל. הוא ישית את זה על החקלאי. התוצרת הולכת למחסני שיהוי. האמיני לי, מלפפון לתעשייה אחרי יומיים הוא מאבד מהערך שלו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> סמיר, מה שאתה אומר לא מצדיק את זה שמעבירים. אנחנו ראינו את הנתונים, מה הדיגום מעלה. אנחנו ראינו איזה נתונים מזעזעים ומטלטלים פגשנו פה ברעילות שגורמת לתחלואה חמורה וחריפה. << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> התחלנו לעשות את הבדיקות. כל הבדיקות בשטח, זה ייתן מענה רב. וגם במעבר עושים את זה. - - - עוד יותר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני שאלתי אותך שאלה אחרת, לא על הבדיקות בשטח, אני שאלתי אותך על העובדה. אתה שיערת שטרם הבדיקות בשטח, טרם ההידוקים שנעשו על ידי ההוראות והמדיניות החדשה ביחס לדגימות. מה קורה עכשיו? אנחנו רואים שיש מ-1 באפריל אפס דגימות. חוץ מהמשאית האחרונה שהייתה פה. הסחורה עוברת, כנראה שהיא עוברת. אני שואלת מניסיונך וממה שאתה מכיר, אם אנחנו מבינים שזה עובר באופן שזה עובר, בצורה לא מבוקרת ללא דיגום, זה דבר שצריך להדאיג אותנו. אתם כמתפ"ש צריכים לבנות תוכנית. אתה תאמר לי איך עושים את זה, הבמה שלך. איך אתם עושים את זה? עד יום חמישי האחרון מ-1 באפריל הייתה אפס סחורה במעברים. << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> לא. מ-12 באפריל, גברת. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא חשוב הפרטים האלה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא משנה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הוא התחיל את הבדיקות מ-12 באפריל. את הבדיקות שלו בשדה, בגידול. הם התחילו מזה. זה לא כל כך חשוב. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני שאלתי אותך סמיר, על המעברים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> יש לנו עוד נושאים רבים. אני רוצה למקד. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה האירוע. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> השאלה שלך ברורה מאוד לגבי ההברחות. סמיר, אני רוצה לחזור על הנתון שאמרת, להבין שאני הבנתי נכון. תגיב לשאלה של חברת הכנסת סון הר מלך. אתה מעריך הברחות של 15,000 טון בשנה, הבנתי נכון, זו ההערכה שלך? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> אתה רוצה שאני אהיה כן? הרבה יותר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כמה? 30,000 טון בשנה? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> אני חושב שכן. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> ההערכה של קמ"ט חקלאות. << דובר >> ניר עזוז: << דובר >> חבר הכנסת הלוי, אלה נתונים שהן הערכות אישיות. אם רוצים תשובה רשמית ממתפ"ש, אנחנו נוציא את זה בצורה מסודרת. << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> ניר, רגע. חברים. אני עושה דגימות בשטח. אני דוגם 200, 300, 400, 500 מגדלים. כל מגדל יודע כמה, איזה גידול יש לו. כמה הוא כל יום יכול לקטוף ומה יכולת השיווק שלו כל יום וכך אנחנו עושים, לפי זה אני קובע כמה יכולים להיכנס לישראל. בפועל, לא כולם נכנסים, צריך להגיד את האמת. זה לא חדש. זה ישן מאוד. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> נשמח לתשובה של המתפ"ש ונוסיף את זה גם בסיכום שנבקש התייחסות של מתפ"ש להערכה של ההברחות. אני רושם לפניי, אנחנו רושמים לפנינו שההערכה של סמיר, קמ"ט חקלאות, של 30,000 טון בשנה. ניר, לפי דעתי זו הערכת חסר. הנתונים היו לפני 20 שנים 100,000 או 90,000. זה היה כך לאורך שנים. זה שהגענו ל-16,000 אומר דרשני. ההנחה של סמיר שיש עוד 30,000 היא הערכת חסר. יש לי עוד שאלה אליך לגבי מה שהוזכר בפעם הקודמת, לא הברחות דרך מעברים או דרך הכבישים. לארוז את המוצרים בבתי אריזה ישראליים, אתה מכיר את התופעה הזו סמיר, אתה רוצה להתייחס אליה? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> אני לא מכיר אישית. ממה שאני מבין, זה כן מתבצע. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה זאת אומרת ממה שאתה מבין? מה שאתה שומע ממגדלים וכדומה? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> אני שומע ממגדלים וסוחרים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> ניר, אני אומר את זה לך, שני הדברים האלה, גם לראש השב"כ זיני. ההברחות בהקשרים האלה, גם אם הן לא באות ממניעים של טרור, בן אם כן ובין אם לא, בפועל הן הורגות ומזיקות. כל תחום ההברחות, בין אם ההברחות של עשרות אלפי טון בשנה בדרכים שונות ובין אם זה מה ששומע סמיר ממגדלים ומסוחרים, זה די מבוסס. גם אני שמעתי את זה ממגדל על בית אריזה ספציפי בבקעת הירדן. צריך לבדוק את זה בדיקה מחמירה. סמיר, בין אם אתה, בין אם ניר, מה הקנסות שיש לכם למגדלים? נניח שמצאת כמות מסוימת בדיקות לא תקינות. מה אתה עושה היום אחרי השינוי של האלוף יורם הלוי, מה אתה עושה היום? 20 תקינות ויש אחרות. נניח שמצאת לא תקינות. מה אתה עושה בפועל? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> אלה שלא תקינות אנחנו משתדלים יותר לקחת מהם דגימות. חד-משמעית. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אתה מוציא אותו מרשימת המגדלים? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> אני מוציא אותם מהרשימה שלי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בפעם שעברה אמרת שזה לשלושה חודשים ואחרי זה הם חוזרים. זה השתנה, בשם האלוף הלוי אמרו לי. << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> כבודו, אי-אפשר לדעת. אנחנו עדיין רק בתחילת הדרך. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> נניח שנמצא עכשיו. התחלת ב-12 באפריל. נניח עכשיו אתה תמצא בבדיקות שעוד לא הראית לנו, מצאת בדיקות לא תקינות. מה קורה מחר בבוקר אצלך? מה קורה אצל דורית וזיוה? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> הם לא נכנסים לרשימה בכלל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לכמה זמן? לצמיתות? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> בינתיים הם לא יכולים לשווק. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לכמה זמן, מה זה בינתיים? מה הנוהל? מה האלוף הלוי מחייב אותך? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> אם יהיה נוהל לצמיתות, אין לי בעיה - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה הנוהל היום? סליחה. כשהוא אמר שהוא אוכף, מה הנוהל היום? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ניר יגיד. << דובר >> ניר עזוז: << דובר >> אם יורשה לי. עכשיו ההנחיה היא להוציא אותם מרשימת המשווקים לישראל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בכלל. מגדלים. << דובר >> ניר עזוז: << דובר >> עכשיו הם לא יכולים להמשיך ולשווק. מה יקרה בעתיד, אפשר לדבר על העתיד. עכשיו לעצור את התופעה ולא לאפשר להם להיכנס לישראל. << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> בעבר, בפגישה שהיינו עם משרד הבריאות, אני חוזר עוד הפעם על השם גברת רינה ורסנו. היא אמרה לנו שלושה חודשים ואחר כך בודקים אותו שוב. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> על פי מה היא אמרה? מי זו רינה ורסנו, זיוה? << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> אני לא יודע אם מישהו היה בחיים, ב-1994. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה ב-1994. שתהיה בריאה. ניר, עכשיו הנוהל הוא עד להודעה חדשה. הוא יוצא עד הודעה חדשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> סמיר, אתה מבין שיש הוראה חדשה ביחס לאירוע הזה, שמגדל שיצא זה לא אחרי שלושה חודשים בודקים אותו מחדש. << דובר >> סמיר מועדי: << דובר >> אנחנו מוזמנים לעשות מה שאומרים לנו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> תודה סמיר. רשמנו לפנינו. אני אומר לך וגם בסיכום של הדיון. נכון לעכשיו הוראת מתפ"ש, מגדל שנמצאה חריגה בבדיקה שלו, יוצא מרשימת המגדלים עד הודעה חדשה. אם יש שינוי בעניין הזה אני מבקש לעדכן אותנו. עכשיו הוא יוצא עד הודעה חדשה. אם אין נוהל להחזיר אותו הוא לא חוזר, אם אני מבין נכון. לפני שאנחנו עוברים לתחום המזון הרגיל והרב דוד לנקרי. דקה לפני כן, אם יש לאנשים כאן שקשורים לפירות וירקות, קרי, קודם חנוך, משרד החקלאות ואחריו התאחדות חקלאי ישראל, מועצת הצמחים, משה, אם אתה רוצה להרחיב עוד בזוויות שלכם. יוני, זה הזמן. ממש בתמצית. כל אחד כמה דקות ונעבור למזון רגיל. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> שלום. ב-1 באפריל במעברי גב אל גב פיצו"ח לא עבר כלום למעט 28. והיום עברו בסך הכול 15 טון של מלפפון לתעשייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נבדקו. הם עדיין לא עברו. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> עברו והגיעו למחסן שיהוי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הוא במעברים. הוא מדבר על המעבר עכשיו. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> מעבר לזה יש פניות של סוחרים שאנחנו מפנים אותם למשרד הבריאות בנוהל הרגיל. פונים סוחרים משווקים בהמשך לנוהל שאנחנו משיתים עכשיו בכל מרחב התפר, כולל המעברים, ומפנים אותם משרד הבריאות ליישם את הנוהל. בתקופה הזו - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא כל כך הבנתי את זה. יש היום 41 משווקים. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> פונים אלינו, אנשים שאנחנו לא מכירים אותם ואנחנו מפנים אותם למשרד הבריאות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> התחילו לפנות עכשיו חדשים? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> הוא רוצה להעביר ירקות מהשטחים, אנחנו מעבירים אותם למשרד הבריאות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הוא רוצה להיות משווק. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> אנחנו מפנים אותם לצינור. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> קיבלתם עוד פניות חוץ מ-41 משווקים, זיוה? אתם מקבלים עוד פניות, זה מה שחנוך אומר. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> ערב היישום היה 38 ועכשיו יש 41. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> נוספו עוד שלושה. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> זה לגבי הנוהל הזה. לגבי הנוהל של המוצרים מן החי שדיברנו, שמועברים למזרח ירושלים, יצא מכתב של המנכ"ל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה זה המוצרים של החי? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> בשרים וגבינות, מה שהזכרת בדיון השני. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> היו שם גלידות גם, או שאני לא זוכר נכון. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> אנחנו לא מעבירים גלידות. מוצרי חלב, גבינות ובשרים במסגרת יישום הסכם אוסלו שנחתמו לפני 30 שנים. המנכ"ל הטיל וטו על המשך ההוצאה של המוצרים האלה. אנחנו מיישמים את זה כבר מ-31 במרס. מאז יש שתי תפיסות של גבינות של אותן מחלבות. חלק מהמחלבות 36 טון ועוד ארבע טונות שהושמדו. סך הכול 40 טון של גבינות. לגבי ירקות, אין לנו תפיסות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לגבי נוהל מזרח ירושלים, מעכשיו הסנקציה היא השמדה בפועל? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> לא יוצא, לא מועבר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> נניח שמצאת. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> אם יש הברחה דרך מעבר אחר, אנחנו משמידים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אותם 36 טון ו-4ארבע טונות. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> הושמדו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> איך תפסת אותם? הם היו במעברים, הם עברו במעבר. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> מעבר א-זעיים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> עברו במעבר, אמרת לו אין לך אפשרות, תפסת לו את זה והשמדת. הנוהל הוא השמדה. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> השמדה. באישור, עם צו השמדה של משרד הבריאות. אנחנו משמידים. הרכב עכשיו עדיין תפוס, שני רכבים תפוסים, בנוהל החדש של מנהל יחידה. מעבר לזה לא נתקלנו בחודש האחרון בניסיונות הברחות של ירקות. לא שיש תפיסה, חוץ מזה תפיסה של תרד עם כמות מאוד קטנה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> יש עוד סנקציות אם תפסת? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> אנחנו משמידים הכול. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הסנקציות זה השמדה והרכבים? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> עד מתי הרכבים מוחזקים? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> או לחילוט. אם זו פעם שנייה או שלישית, חילוט. אם זו פעם ראשונה, תשלום כל ההוצאות כולל ההשמדה עצמה, הגרירה, כולל הכול. זה כמה מאות אלפי שקלים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אם זו פעם שניה הרכב מחולט? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> תלוי איזה מנהל יחידה מחליט. המדיניות שלו זה מפעם שנייה לחלט. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> המדיניות של משה. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> או לשחרר בערבות גבוהה דרך בית משפט. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אם אנחנו בתחום מזרח ירושלים. זיוה, אני תוהה לגבי הגלידות והמים. אני זכרתי גלידות. פה פתאום אני שומע בשרים וגבינות. אני לא זכרתי. את לא מכירה? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> בשרים וגבינות אסורים למעבר. אסור להעביר את זה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בכל מקרה אסור. אומר חנוך נוהל חדש מ-31 במרס. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> זה נוהל שלהם, אני לא יודעת. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה המשמעות? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> החוק לא מאפשר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בשרים, יש מעבר בהברחות בהיקפים מאוד גדולים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כל סוגיית ההברחות, אנחנו מיד נגיע. עד עכשיו מה זה נוהל חדש של מנכ"ל משרד החקלאות? שאין בשרים וגבינות. עד עכשיו היו בשרים וגבינות במזרח ירושלים? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> מבחינתנו אסור להעביר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא ידעתם. מה זה מבחינתכם, זה לפי החוק? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> כן. יש מוצרים מסוימים שמותר להעביר בהעברה מהאזור, ויש מוצרים שלא. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה נקרא מזון רגיש, בשרים וגבינות. בכל זאת זה עבר עד 31 במרס לירושלים. לאן להוליך את הבושה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מופיע ברשימה שמשרד הבריאות נתן. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> מבחינתנו זה אסור. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> היא אומרת שהיא לא ידעה מזה. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אין מפקחים של משרד הבריאות במעברים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה לגבי הגלידות, זיוה? חוץ מבשרים. גלידות זה נחשב מזון מה? רגיש, רגיל? מה זה נחשב? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> זה מזון מעובד כשזה מבוסס על חלב. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לכאורה זה כמו גבינות. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> לא כמו. זה גלידה. יש הסדר מיוחד לזה במסגרת הסכמי פריז. המעבר הזה למזרח ירושלים - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בהסכמי פריז מופיעה ירושלים? לא מכיר את זה. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> יש שם הסדר כלכלי שמאפשר מעבר, אם מרינה כאן רוצה לתקן אותי ולדייק את הנתונים. זה הסדר שקיים שנים רבות מאוד. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני לא מכיר. אתה יכול לבדוק, לפתוח את הסכמי פריז? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה זה לא מופיע במסמך שלכם גם? יש פה את כל המוצרים שאושרו תוצרת הרש"פ. לא רשום פה את הגלידות האלה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> היא מדברת לשווקים. אתה צודק. ירושלים זו בירת ישראל. אני מניח שהם לא התייחסו פה למזרח ירושלים והעליתי את זה כסעיף. אתה צודק שהיה ראוי שזה יופיע בהתייחסות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בהסכמי פריז התייחסו. את זה היועצת המשפטית אמרה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא חושב שמופיע בהסכמי פריז, ירושלים. המתפ"ש התעקשו שלא להופיע. אני חושב זיוה, שאת טועה בזה. אנחנו מיד בודקים את זה ונצטט מהסכמי פריז. עזבי את זה שההסכמים האלה מזמן טבעו בדם של יהודים וכל ההסכמים האלה הופרו 1,000 פעם. הסמכי פריז הם חלק מהסכמי אוסלו כמו שאת יודעת ויש שם את הסעיף. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> על זה נאמר שלוש פעמים גלידה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> שלוש פעמים טרור. מיד נבדוק את זה, אני לא חושב שיש התייחסות. למען בריאות הציבור והסדר הציבורי, אם אנחנו רואים כאלה תוצרים. גם לגבי גלידות ראוי להתייחס כמו גבינות, לא? חנוך. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> אנחנו לא מאפשרים עכשיו שום מעבר של שום מוצר מן החי ולא ירקות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה לגבי גלידות? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> גם לא. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> גם לא? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> היא אומרת שכן. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> לא דרכנו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה זה לא דרככם? לא דרך המעברים. לא דרך מחסום א-זעיים. אתה אומר, לא עוברות גלידות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אם זה לא עובר דרככם, דרך מה זה כן עובר? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הברחות שימי בצד. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני לא מדברת על הברחות. יש משהו אחר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יכול להיות שאלה מפעלים במזרח ירושלים שמקבלים אישור חריג והם לא צריכים לעבור דרך מחסומים. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> זה לא יכול להיות. יש שמונה מפעלים שיש להם הסדר מיוחד. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> יש שמונה מפעלים שמה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במזרח ירושלים? איפה הם ממוקמים אותם מפעלים? האם מאחורי המחסום או לפני המחסום? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> שמונה מפעלים. המפעלים הם לא במזרח ירושלים. המפעלים ביהודה ושומרון. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> המפעלים לא במזרח ירושלים. הם יכולים להעביר למזרח ירושלים. << קריאה>> קריאה: << קריאה >> איפה הם עוברים, באיזה מחסום? הוא לא מכיר את האירוע הזה. באיזה מחסום הם עוברים? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> חנוך, יש פה פער גדול בינכם. מכיוון שהיא אומרת, לא רק שזה לא במקרה. יש שמונה מפעלים ביהודה ושומרון ברשות הפלסטינית שמפוקחים או יותר מדויק לא מפוקחים על ידי הרשות הפלסטינית ולא מפוקחים בפועל והם מעבירים גלידות. מבחינת זיוה, ברשות ובסמכות. זיוה, צריך לבחון את זה מחדש. זה אצלך. עוד שניה אצטט לך מהסכמי פריז. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> זה נמצא בבחינה. כל הדלת המסתובבת הזו זה משהו שאנחנו רוצים להסדיר. זה קיים כבר שנים רבות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הגלידות האלה מסומנות? הציבור יודע שהם מגיעים למזרח ירושלים? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הגענו לזה, לשווקים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הן מסומנות? הן מחויבות בסימון? הגלידות האלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יכול להיות שיש פה אירוע מתחת לרדאר. יש אישור שהם לא יצטרכו לעמוד בתקן הישראלי. הם כן מיוצרים בצורה כזו או אחרת. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הם כן משווקים לישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יכול להיות שהם מיוצרים באזור מזרח ירושלים. אם הם לא עוברים מעברים - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אם הם במזרח ירושלים, הם מחויבים כמו כל מפעל ישראלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יכול להיות שהם לא מחויבים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> גם אם הם מיוצרים ברמאללה, עדיין אם חנוך לא מכיר את זה וזיוה אומרת שלא רק שהיא מכירה את זה, היא גם מאשרת את זה. זה הנוהל. זה שזה שנים רבות, לא הופך את זה לקל יותר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> היא לא אמרה שהיא מאשרת את זה. שאותם שמונה מפעלים - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מבחינתה זה באישור. יש להם אישור, שמונה מפעלים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> היא לא מאשרת את זה. היא אומרת. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אנחנו לא בודקים מפעלים שנמצאים מחוץ לשטחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> את אומרת שיש להם אישור לשווק לירושלים. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אותם מפעלים ספציפיים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> יש להם אישור לשווק לירושלים. חנוך לא מכיר את זה. התוצרים האלה מבחינתו אם היה רואה אותם הוא היה משמיד אותם, כמו 40 טון גבינות. הוא לא משמיד עכשיו את הגבינות הללו. יש פה פער מבחינתכם כרגולטורים להבין מה מותר ומה אסור. אנחנו נבדוק את העניין הזה. גם אם זה היה נכון, זה היה מופיע בהסכמי פריז. נוכח הנתונים המזוויעים שהיו כאן, ברור שאי-אפשר להעביר את זה בלי בדיקה, זיוה. מכאן אני בדיוק עובר למזון הרגיל, זה נוגע לזה. אפשר להראות את הסרטון? הסרטון הזה, ממנו אני נחשפתי לפרשה. כך התחלתי, לפני חצי שנה זה היה, האירוע הזה או פחות. אנחנו רואים פה סרטון של ייצור טחינה, שומשום. לשומשום הזה שאתם רואים כאן אזרחי ישראל, עוד שניה תראו מה מוסיפים באזור שכם, פחות או יותר. זה מופיע אצלכם, מגיע אליכם למוצרים בטחינה שנקראת טחינת היונה. אני ראיתי את הסלוגן. הסלוגן היה משתלם לקנות בריא. בשביל היושר, הסרטון הזה הוא מלפני ארבע שנים. התופעה הזאת, התריע עליה הרב לנקרי, מיד תציג את זה, לפני שמונה שנים. במשך ארבע שנים לא נעשה כלום. לפני כמה חודשים כשאני פניתי למשרד הבריאות, מתברר שהעסק הזה המשיך. בואו נראה קודם את הסרטון והתייחסות שלך דוד והתייחסות של הגורמים שנמצאים כאן. בבקשה. (הקרנת סרטון) מי שלא הבין, מוסיפים סיד. דוד בבקשה. << דובר >> דוד לנקרי: << דובר >> שמי דוד, אני יצרן טחינה במדינת ישראל משנת 2006. כשאני התחלתי לייצר טחינה התחלתי לעבוד בטחינה, המציאות הייתה כמעט בלי פיקוח. היינו באזור התעשייה עטרות, כמעט לא היה פיקוח. עם הזמן ברוך השם נהיה יותר פיקוח וגם אנחנו נדרשנו לשנות ולסדר. עם הזמן נוכחנו לדעת שצריך לפנות שפכים. אני לא באתי מעולם של תעשייה. צריך לפנות שפכים וקליפות, צריך לדאוג לתרשים זרימה מסודר ורגולציה. הלכנו יד ביד עם משרד הבריאות והשתפרנו לעילא ולעילא. כל מי שנמצא בתוך מדינת ישראל, יכול להגיד שהיה משרד הבריאות לפני 20 שנים ומה שיש היום זה לא אותו הדבר. היום יש הרבה יותר דרישות, כמעט כל מפעל מחויב ב-HACCP, ב-ISO. ב-ISO פחות, יותר ב-HACCP, בתהליך כזה שהוא משווק מוצר בטוח. ב-2017 או 2016, נתבקשתי על ידי אחד המשווקים בארץ, לייצר לו טחינה, מותג פרטי. הוא הביא לי מותג פרטי מהרשות הפלסטינית וביקש ממני, אומר לי אתה רואה? כזה אני רוצה, צבע לבן. אמרתי לו היהפוך כושי עורו? איך אפשר לעשות את זה כך לבן? השומשום עצמו הוא בז'. הוא אומר לי לא יודע, תעשה לי כך, לבן. אמרתי לו, תן לי כמה דוגמאות, אני אבדוק. הדבר הראשון שעשיתי, בדיקת מעבדה לראות האם יש שם תוספים אחרים. מצאתי שיש שם טיטניום דיאוקסיד, זה נקרא 171E, זה חומר שאסור בתעשיית המזון. זה חומר שמותר בקוסמטיקה. זה סיד שמכשירים אותו פחות או יותר למזון והוא אסור. זה צובע את הטחינה. לא רק טחינה, זה נמצא בעוד כמה דברים. זה עושה את זה לבן-לבן. אמרתי לו תקשיב, אני לא יכול לייצר כך, תשכח מזה. פניתי בעבר גם למשרד הבריאות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> נראה שהוא מצא אלטרנטיבה, דוד. << דובר >> דוד לנקרי: << דובר >> כן, יכול להיות. אני לא רוצה להגיד מי ומה, אחר כך אנחנו נדע. הוא סבל מזה אחר כך. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הוא מצא גורמים אחרים. << דובר >> דוד לנקרי: << דובר >> מה שקרה לאחר מכן, פניתי גם למשרד הבריאות עם הסרטון הזה בשידור חי. ארבע שנים, לפני ארבע שנים שלחתי אותו. אמרו לי אין לנו כל כך מה לעשות, זה ברשות הפלסטינית. זו הייתה הטענה. כל שנה כתבתי מכתב למי שאני יכול. כתבתי להתאחדות בעלי המלאכה, כתבתי להתאחדות התעשיינים. המטרה שלי הייתה שיהיה קרב הוגן בין יצרנים ישראלים לבין יצרנים. לא יכול להיות שאני עובר את הגדר ואני עושה מה שאני רוצה, איך שאני רוצה, ואם אני אחרי הגדר אני מחויב בכל מיני חוקים. החוקים האלה באים לידי ביטוי במחיר המוצר, באים לידי ביטוי במים שאנחנו שותים. זה שייך לכולנו המים הללו. המים שהוא שופך שם והמים שאני שופך, הם אותם מים. זה הולך לאותו מקום, זה לא הולך למקום אחר. אנחנו מחויבים כיצרנים במדינת ישראל לתהליך מסודר, לשפכים. הקנסות על שפכים, הזכירו פה 25,000 שקלים, על שפכים לא תקינים, זה 100 ו-200, ו-300. זה גורם לך טוב-טוב לסדר את המפעל שלך כי אחר כך אתה סוגר אותו. 25,000 שקלים על תפיסה או משהו כזה, זה נראה לי ליצרנים. צריך לבדוק אם אפשר לסדר את זה. דבר נוסף, משרד הבריאות הכניס בשנים האחרונות וגם ב-HACCP, יש דבר שנקרא זיהוי ועקיבות. אם אני מכרתי את המוצר והמוצר נמצא בסופר ועברה חצי שנה, אפילו שמונה חודשים והמוצר נמצא נגוע. אנחנו כיצרנים אמורים על ידי הצנצנת שנמצאת אצל הצרכן, אני אמור לדעת את הספק של הצנצנת, מתי הצנצנת הזו סופקה, את השומשום שנמצא בתוך הצנצנת, מי הספק. אנחנו מחויבים בזיהוי ועקיבות בצורה מלאה. למה? על מנת חס ושלום אם יש צרה, שאתה יכול להגיע לבעיה עד הסוף ולפתור אותה. שם זה לא קורה, אין את הדבר הזה. לבד מזה שמי שיסתכל בחדשות, רואה שהגיעה טחינה ממצרים עם דבק קרמיקה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אם אין את זה, אין כלום. << דובר >> דוד לנקרי: << דובר >> הגיעה טחינה מאל רוזנה. הגיעה עם דבק קרמיקה. לא יודע מי ראה את זה. בעבר תפסו את זה, זה מטורף. לא יודע אם שמעתם על זה. אפשר לראות את זה באינטרנט, זה דבר שלא נסתר מעיניי בני אדם. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מתי היא הגיעה דוד? << דובר >> דוד לנקרי: << דובר >> אני לא זוכר את התאריך. אפשר להיכנס לאינטרנט. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> עכשיו? בשנה האחרונה? << דובר >> דוד לנקרי: << דובר >> לא. זה היה אולי ב-2019 או 2020, משהו כזה. אני זוכר שכתבתי מכתב ופתאום חבר אומר לי תקשיב, אתה לא מאמין, דבק קרמיקה. אמרתי לו תקשיב, אני שמעתי על סיד. אומר לי לא, דבק קרמיקה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> שדרגו. << דובר >> דוד לנקרי: << דובר >> רצו לעשות את זה סמיך או משהו כזה. הבעיה המרכזית, מה שאני שמעתי, אני לא יודע את הכול, יש משווקים בארץ שהמטרה של כל אדם שעובד זה להתפרנס. כשהדברים הללו לא עוברים שום בידוק, מגיע למשווק, בין אם זה במרכז, בצפון, בדרום, הגיעה סחורה שמבחינת משרד הבריאות לפי מה שאני קיבלתי, מכתב, שהיא לא נחשבת לסחורה שהיא מסוכנת. היא לא צריכה לעבור בדיקות. אנחנו כן, אנחנו מחויבים בבדיקות. יש תקן 7259, בעבר היה 642. אתה עושה בדיקות שאין שם סלמונלה ולא ליסטריה ולא עובשים, קוליפורמים. הכול צריך להיות מסודר. שם אין את הבדיקות הללו, המשווקים משווקים את זה קדימה. גם אם זה נתפס, למי את הולך? זה לא כמו בפירות והירקות שאני שומע שיש משווקים וגידולים, זה קצת יותר מסודר. בדברים שהם פחות מסוכנים לבריאות, אין את הדבר הזה. זה קרב לא הוגן בינינו היצרנים שמייצרים במדינת ישראל על פי החוקים והתקנים ומחויבים להשתפרות תמידית, לבין יצרנים שמגיעים מהרשות הפלסטינית שאנחנו רואים שהפיקוח שם ברמה נמוכה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> תודה רבה דוד. תודה רבה על זה שהסבת את תשומת ליבי ועל מה שאתה עושה. << דובר >> דוד לנקרי: << דובר >> תודה רבה לעמית שבשיחה לפי תומו, אמרתי לו, יש משהו שכתבתי אותו לאנשים רבים כל כך, והרים את הכפפה על זה וגם חברת הכנסת לימור סון הר מלך שעשתה ישיבה קודמת. תודה רבה. אתם ממש עוזרים לעם ישראל לאכול בריא והזכות הזו תעמוד לכם בעזרת השם. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זיוה, התייחסות שלך למזון רגיל. מעלה כאן דוד לנקרי שני עניינים, שתי נקודות. נקודה א', לגבי אותם 25, אם הבנתי נכון קודם את הנתונים. 45 אמרתם, 16 מהם מגדלי פירות וירקות. יש לנו עוד 25 משווקים של מזון רגיל אם אני מבין נכון, מיהודה ושומרון. אותם 25, מה התקן ברמת המגדלים כמו שהוא אומר, ברמת המייצרים? היצרנים עצמם, האם יש כמו בפירות וירקות, יחס גם ליצרנים כמו אותו מפעל סיד שראינו כאן, סיד עם קצת טחינה או דבק קרמיקה כמו שנאמר כאן? מה הנוהל, היחס? איך אתם דוגמים? אני אומר על הרשימה ששלחתם לנו, לחם, ממרח חלווה, עוגיות. מי בודק את זה? סוכריות, שוקולדים, בירה, חטיפים. לא ברור איזה חטיפים. עוד שאלה, איזה בדיקות כן נעשות ביחס ליצרנים ובתווך בין היצרנים למשווקים, אם אתם דוגמים, מה היו התוצאות ואם תפסתם, מה עשיתם? והשאלה החשובה ביותר, מה שאמר פה דוד על זיהוי ועקיבות. הלכתי לסופר, ניסיתי לחפש באותם מקומות שידעתי שהם מגיעים מהרשות הפלסטינית. לא היה זכר, זיוה, שזה מהרשות הפלסטינית. היה שם המשווק, אף אחד לא יודע שזה בא משם. זה קצת מקשה על הזיהוי והעקיבות. כן, בבקשה. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> דברים רבים להתייחס אליהם. ננסה לעבור אחד-אחד. טיטניום דיאוקסיד נאסר לשימוש בישראל הן עבור יצרנים ישראלים והן עבור - - - ביוני 2023. אם אתה מדבר על מקרים שקרו לפני כן, זה היה מותר בישראל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> למה, מה התחדש? במדע התחדש שזה יותר מסוכן? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> כן. היו מידעים לגבי ההשפעות הבריאותיות, הערכות סיכונים באירופה וכדומה. במקומות אחרים בעולם - - - << דובר >> דוד לנקרי: << דובר >> בתקן 642 של הטחינה הוא אסור בכלל. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אלה דברים שונים. האם מותר להשתמש בו, כן או לא, מסיבות בריאותיות? עד יוני 2023 זה היה תוסף מזון שהיה מותר להשתמש בו. גם היום, במדינות רבות אחרות בעולם, מותר להשתמש בו. << דובר >> דוד לנקרי: << דובר >> ידוע. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> למה מותר במדינות אחרות? << דובר >> דוד לנקרי: << דובר >> זה ידוע. במדינה זה אסור. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> בישראל מיוני 2023 זה אסור. << דובר >> דוד לנקרי: << דובר >> באופן גורף. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> נכון. << דובר >> דוד לנקרי: << דובר >> ועל טחינה הוא היה אסור מעולם. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> מה שאתה מדבר, על תקן של קטגורית מזון כזו או אחרת, יש כל מיני תקנים. יכול להיות חומר שמותר לשימוש בישראל, לא בסוג מזון מסוים, לדוגמה טחינה. נעשה קצת סדר. אחרי שעברנו את זה, באופן כללי מזון שמיובא לישראל מתחלק לשניים, מזון רגיש ומזון רגיל. מזון רגיל, מעצם היותו כזה שמיוחסים לו פחות סיכונים בריאותיים, הוא נבדק בתדירות נמוכה יותר. זה משהו שקבוע בחוק ומיושם בייבוא מכל מיני מדינות שמגיע מזון רגיל לישראל. זו פרקטיקה שמקובלת בעולם. גם אם מגדירים את זה כמזון רגיל וגם אם לא. אי-אפשר לפקח על הכול כל הזמן. עושים ניהול סיכונים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה הנוהל היום? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> על מזון רגיל? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> דיברו פה על טרור בריאותי. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אם יש כאן עניין של טרור, זה לא - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא מניעה ביטחונית של המגדל. באופן כללי תשומת הלב לגורם המכונה רשות פלסטינית, צריכה להיות תשומת לב אחרת. את יודעת את זה. גם תושבי ג'נין אוכלים את הביוב הזה. לצערי הרב זה עניין של תרבות, נהלים, חוסר פיקוח. עניין של רשות, שכשאנחנו בוחנים את התקציב המרכזי שלה, רובו ככולו הולך לטרור ולשחיתות. לא לשגשוג, לא לבריאות, לא לרווחה. ביחס לכלל מדינות העולם וישויות כאלה ואחרות, בתחום הפיקוח הם לא מצטיינים. כדאי להתייחס אליהם אחרת. מה הנוהל היום, גם לגבי יהודה ושומרון ובכלל לגבי מזון רגיל ומה קרה ספציפית לגבי אותם 25 משווקים, מה בדקתם בשנים האחרונות, מה התוצאות של זה? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> הבאה של מזון מהאזור בהתאם לקטגוריות המורשות וכולי, זו החלטת ממשלה. כל עוד מותר להביא את זה מהאזור וזה עובר במעברים המוסדרים, אנחנו משיתים על זה את מה שקבוע בחוק. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> ומה זה? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> טחינה כדוגמה זה מזון רגיל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה קבוע בחוק, מה הנהלים של זה? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> הדיגום הוא דיגום שהוא הרבה יותר נמוך. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כמה, זיוה? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> החוק קובע עד 5%. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> עד היום מה הנתונים מחמשת האחוזים האלה? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> כאן אנחנו חוזרים לעניין של מפקחים שנמצאים במעברים. במשרד הבריאות אין מפקחים שנמצאים במעברים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> למה זה קשור למעברים? את אומרת שבכולם את בודקת מהמדף, לא? שזה בא מטורקיה. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אני רוצה לעשות את ההבחנה. חשבתי ששאלת לגבי - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> את בודקת מוצרים במדף, לא? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> נכון, אנחנו דוגמים בשיווק. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כמה דגמתם עד היום? מה היה עד היום? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> נעשה הבחנה. יש דיגום במעבר, היכן שיש תחנת הסגר במעבר יבשתי או בתחנת הסגר כפי שהיא מופיעה בחוק. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> למזון רגיל יש גם? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> למזון רגיל, עד 5%, זה מה שזיוה התכוונה, לפי סעיף 86. מזון רגיל שמיובא. אנחנו לא קוראים להבאה מהאזור ייבוא. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> החוק משווה את זה. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> משווה עם שינויים, כמו שאתה יודע. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> יש שינוי לגבי מזון רגיל? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> כרגע כשאין מפקחים במעבר, לא ניתן לדגום אותו במעבר, אין לנו סמכות במעברים. הסמכות ניתנת ליחידת הפיצו"ח שהוסמכה מכוח סעיף 244 באופן מלא. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לגבי מקום אחר. חסר לי, פערי מידע. במקומות שיש מעברים, בא מטורקיה בנמל, מה קורה בפועל בינתיים, עד שדוגמים? נניח שבאה טחינה מטורקיה, מה קורה בדיגום? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> דיגום אקראי? עד 5%. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה קורה בינתיים עם הסחורה? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> הסחורה, אם היא משוחררת, היא משוחררת. אם היא נדגמת היא נעצרת וממתינה לתוצאות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> גם מזון רגיל נעצר ונדגם? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> ברגע שזה עולה לדיגום. יש בסך הכול עד 5% שזה עולה לדיגום. רק משלוח שעלה לדיגום במסגרת הדיגום האקראי, הוא נעצר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> רק המשלוח נעצר. למה לא להחיל את זה ביהודה ושומרון? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> ברגע שאין מפקחים במעבר, אין לי איך לעצור את המשלוח. המפקח עוצר את המשלוח בתחנת ההסגר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> את אומרת לאותם המשווקים כמו שאת אומרת למשווקי הפירות והירקות. את אומרת לו אדוני, אתה שם את זה במחסן. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> לפירות וירקות יש מפקחים במעברים, זה המפקחים של פיצו"ח. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> מפקחי הפיצו"ח יכולים להפעיל את הסמכויות גם על מזון. הם לא מפעילים את הסמכויות על מזון מעובד, רק על פירות וירקות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> למה, חנוך? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> שאלה לפיצו"ח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לא מפעילים את סמכויות הפיקוח גם על מזון? על זה? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא צריך להיות לכם קושי עכשיו. לפי הנוהל החדש. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> במעברי גב אל גב, לא עוברים מוצרים שהם לא גלידות ולא טחינה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> עזוב את המזון הרגיש. אני מדבר על כל מה שעובר. אני אקריא לך. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> אתה יכול להקריא לי, אבל לא נתקלנו בהעברות של גלידות ולא של טחינה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> עזוב גלידות. עוגיות, עוגיות בקלאווה במילוי אגוזים. עוגיות בקלווה, קוטון קנדי, חלווה, בירה ללא אלכוהול, שוקולדים. להמשיך, חנוך? יש פה רשימה ארוכה של מזון רגיל. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> מה השאלה? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לפי החוק צריך להיות דיגום של עד 5% למזון רגיל. בעת הדיגום של אותם 5%, המשלוחים האלה שנדגמים מחכים במחסן, במעבר או במחסן. אם הם נמצאים נגועים, הם מושמדים. הנוהל הזה נעשה על ידכם. עכשיו הוא נעשה בפירות וירקות ולא נעשה במזון רגיל. אותה טחינה מגיעה עם הסיד שראינו, לא נבדקה מעולם. אתם לא בודקים מזון רגיל. לא ברור לי למה אתם לא בודקים מזון רגיל, בטח מהרשות הפלסטינית שכמו שראינו, יותר מחשודה על בריאות הציבור הישראלי. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> אני צריך לבדוק אם יש לנו דיווחים על מעבר של טחינה, גלידה או ביסקוויטים דרך מעברים שהם לא גב אל גב. אני יכול לעדכן אתכם. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה זה משנה אם זה גב אל גב? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> גב אל גב זה לא עובר. - - - << דובר >> דוד לנקרי: << דובר >> טחינה עוברת בכל מעבר עם מקאסה. גב אל גב. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> גב אל גב? << דובר >> דוד לנקרי: << דובר >> מה זה גב אל גב? תגיד לי בעברית. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> מעבר עופר, מעבר שער אפרים, מעבר גלבוע. << דובר >> דוד לנקרי: << דובר >> עובר בכל מעבר, בחיזמא. יש לו מקאסה, הוא עובר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אם סחורה עוברת בחיזמא, אתם עוצרים אותה. מותר להעביר סחורות. רק במעברי סחורות. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> אנחנו מתעסקים במוצרים מן החי וירקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה>> השאלה היא למה? משרד הבריאות אמר לכם שהסמכות נתונה לכם להפעיל אותה על אותם מוצרים שיושב-הראש הקריא עכשיו. למה אתם לא מפעילים? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> כי אם מקור התוצרת הוא פלסטיני, הוא צריך לעבור בגב אל גב, לא במעבר רגיל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> יש לנו פער בהבנה. מה הכוונה גב אל גב? שמגיעה משאית? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> כל מוצר שמקורו מהאזור, חייב על פי צו אלוף לעבור דרך גב אל גב. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה זה אומר דרך גב אל גב? תסביר לנו. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> שער אפרים או גלבוע. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> דרך מעברי הסחורות. אם מגיע מוצר לא במעברים הללו, שער אפרים, גלבוע, תרקומיא וכולי, הוא נשלח חזרה. מה שעובר דרך מעברי גב אל גב, מעברי סחורות, מגיעים ולא נדגמים, זו הטענה. יש חובה בחוק לדגום לפחות עד 5%. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> במעברי הסחורות לא מגיעים המוצרים האלה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא יכול להיות. אתה מכיר טחינת היונה? בוא ניקח דוגמה שאנחנו מכירים. מה זה 25 משווקים שלהם, איפה הם משווקים אתה חושב, בחלל, בירח? יש 25 משווקים. היא לא רוצה להקריא את השמות שלהם, יש שמות. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> אני אבדוק. אני לא מכיר שהמוצרים האלה עוברים במעברי גב אל גב, מעברי סחורות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הכול מוברח לרמי לוי, לסופר סל? אנחנו קונים את זה. מי קונה פה הטחינה הספציפית הזו? קונים אותה, היא מהמוצרים. קיים. איזה ממרח חלווה התכוונת? בואו ניקח כמה דוגמאות. דורית, תעזרי לנו. תעזרי לחנוך. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> אין מה לעזור לי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> קרמבו. אין? הכול שקר מה שכתוב פה? הכול סתם? הקרמבו, דורית, שאמרתם. איזה קרמבו? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> אתה מדבר על הרשימה שהעברנו לכם. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כן. הרשימה שהעברתם. יש פה מזון רגיל. קרמבו, לחם, אשכוליות, משקה בראבו ג'וניור. נראה לי פחות בראבו לפי מה שאנחנו שומעים. נניח, בראבו, לצורך העניין. תפוז גזוז. אתה לא שותה את הדברים האלה? חנוך, אני רוצה לומר לך כלל. כלל צריך להיות כזה. כל מה שאתה מעביר אתה חייב לאכול, באופן אישי. חייב. זו הדגימה הכי. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> לטעום. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אתה חייב לטעום באופן אישי. כך היו עושים בעבר המלכים. אתה יודע לחיים? כדי שיצא הרעל. קח על עצמך את האחריות עד הסוף. חומוס קלוי, פולי קפה. פיסטוק חלבי, צנובר, עוגיות, עוגיות בקלאוות. יש לזה משמעות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הילדים שלהם, של כולנו, אוכלים את זה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> חלווה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> המשפחות שלהם, ההורים שלהם. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה עוד? קפה, שוקולד, חטיפים, לא כתוב איזה חטיפים. איזה חטיפים, ביסלי? איזה חטיפים, דורית? חטיפים, תבלינים שונים, שמן, בירה ללא אלכוהול, אורנצ'ט. מיכל, את מבינה בדברים האלה? יש פה רשימה חנוך. אף אחד לא זיהית במעברים? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> לא שאני יודע. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא הגיוני. דורית, תעזרי לנו. כמה טון עובר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פה דיגום שכן נעשה. אנחנו רואים פה דיגום על אותם מוצרים שחנוך לא מכיר, תה קמומיל שנמצא לא תקין, חלווה. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> מי דוגם את זה? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> זה בדרכי השיווק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא יודע, שמן זית שנמצא לא תקין. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה זה דרכי שיווק? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> דרכי השיווק זה לא במעבר, זה על המדף. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה על המדף. אתם כן דוגמים על המדף. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> על המדף כן. מחלקים לשניים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> 5%, החובה בחוק, מהי? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> זה במעבר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> חובה בחוק היא במעבר, לא מתבצעת עכשיו. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אדוני חנוך, תוסיפי את זה בסיכום בבקשה ליקירי, שר החקלאות אבי דיכטר, אתה עובד תחתיו, נכון? אני אומר את זה בלשון עדינה. נא לעמוד בכללי החוק. לדגם 5% עכשיו. אנחנו נשנה את זה בחוק, חברתי חברת הכנסת. כמו החלטה של מתפ"ש לשנות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש פה כמה חוקים שצריך. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אם מקור מסוים אתה רואה ש-50% רעיל, שיניתם בצדק ל-100% דגימה. צריך להתייחס כך לרשות הפלסטינית. דגימת המזון הרגיל שנדרש על פי חוק עד 5% במעברים. החוק אומר מה הדיגום מדפי או שאתם עושים את זה מעצמכם? הדיגום על המדף, מה זה? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> הדיגום בדרכי השיווק? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הוא נוסף? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> הוא נוסף. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בחוק. עכשיו אין דיגום במעברים, חנוך. אדון מתפ"ש. דיגום במעברים. אתם מחויבים לזה על פי חוק. זו לא התנדבות. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> אנחנו נצטרך לנתב הכול למעברי גב אל גב, מעברי סחורות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה עובר. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> לא. זה הדבר הראשון שצריך לעשות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אדם מגיע לחיזמא, נותנים לו לעבור למרות שהוא לא בא - - - סחורות? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> לא מכיר. << דובר >> דוד לנקרי: << דובר >> הוא בא עם משאית ישראלית. זו לא משאית פלסטינית, משאית ישראלית. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה המוצר? הוא מראה את הטופס. << דובר >> דוד לנקרי: << דובר >> שואלים אותו, יש לך חשבונית, תעודת משלוח? הוא מראה ועובר. מג"ב אחראי על המסמכים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה הוא מראה? תעודת משלוח. הוא משווק, הוא צריך להראות משווק. << דובר >> דוד לנקרי: << דובר >> לא. הוא עובר כך. הוא לא מראה כלום. אם הוא עם תעודת משלוח של מי ששלח אותו, לא לאן זה הולך. אתה לא יודע לאן זה הולך. לפעמים זה הולך למספר משווקים בארץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם זה ששלח אותו זה מפעל בברקן, זה משווק - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אבי, תעשה לנו סדר. אבי ביתון. << דובר >> ניר עזוז: << דובר >> נמצא איתנו על הקו קמ"ט בריאות, מר עמוס זוארץ. הוא רצה להתייחס לסוגיה הזו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כן עמוס, אנחנו איתך. << דובר >> עמוס זוארץ: << דובר >> תודה על ההזדמנות להשמיע. אי-אפשר לבוא בטענות לחנוך, הוא לא בעניין הזה. מוצרי מזון רגיל ומעובד עוברים במעברי הסחורות. לא סתם אומר חנוך ולא בכניעה, אנחנו משרד החקלאות לא מתעסקים עם זה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מי מתעסק עם זה? << דובר >> עמוס זוארץ: << דובר >> זו לא המשימה שהוטלה עלינו. גם אם משרד הבריאות חושב שהוא הסמיך אותו, זו לא בדיוק המשימה שלו ולא חלק מהצו שרמ"א הסמיך אותו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> של מי כן? << דובר >> עמוס זוארץ: << דובר >> לפה אני מגיע. יחידת הבריאות במנהל האזרחי נמצאת בשלבים של הקמת צוות אכיפה בדיוק לאירוע הזה שיטפל במעברים של רמי"ם בכל מה שנוגע למעבר מזון מעובד. לא צריך לדבר, לא עם שר החקלאות ולא עם דומיו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> שנייה, עמוס. לא הבנתי, עוד הפעם. יש חוק שאומר לעשות עד 5% דיגום במעברים. אומרת זיוה, זה נעשה בנמל אשדוד ונמל חיפה אבל לא נעשה להבדיל בתרקומיא או במעבר גלבוע. מי אמור לעשות את זה במעבר גלבוע על פי החוק לדעתך? << דובר >> עמוס זוארץ: << דובר >> אין מי שיעשה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מי אמור לעשות את זה? לא מי עושה את זה. << דובר >> עמוס זוארץ: << דובר >> הנחת העבודה היא שמשרד הבריאות צריך לעשות את זה, וגם בשאר מעברי הגבול. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זיוה, את יכולה להתייחס לדברים האלה? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> אין לנו סמכות במעברים מצו אלוף. << דובר >> עמוס זוארץ: << דובר >> לנו תהיה סמכות. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> לך, אתה מתפ"ש. לנו אין סמכות. << דובר >> עמוס זוארץ: << דובר >> אני גם משרד הבריאות. יש לי תעודה של עובד משרד הבריאות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אתה עובד משרד הבריאות, אתה לא מקבל את ההנחיות ממשרד הבריאות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה לוח הזמנים? << דובר >> עמוס זוארץ: << דובר >> אנחנו התחלנו להוציא את המכרז לספירת העובדים, חברת הכנסת סון הר מלך. מבחינתנו מחר. עד שיגיעו העובדים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> העובדים זה מה שמעכב? << דובר >> עמוס זוארץ: << דובר >> חד-משמעית, כן. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש אפשרות שניפגש פה בעוד כמה חודשים ואתם תאמרו שלא מצאתם עובדים? << דובר >> עמוס זוארץ: << דובר >> אם ירצה השם אני מניח שהתשובה שלנו תהיה אחרת ואנחנו כן על זה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש לכם אחריות שהתשובה שלכם תהיה אחרת. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אנחנו לא נחכה לזה. שנייה עמוס, בוא נשמע תוצאות, שתכיר גם אתה. מה התוצאות מהדיגום עד עכשיו, דורית? מה היו התוצאות במדפים? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> אנחנו שלחנו לכם את הקובץ. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה כתוב? תעזרי לנו. זה האקסל הזה עם התה? זה מהמדף. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> 20 דגימות טחינה נדגמו לבדיקת סלמונלה ב-2023 ונמצא תקין. ב-2024 דגימות טחינה נדגמו לבדיקת סלמונלה ויצא תקין. דגימות של מים נדגמו לכימיה, סימון המים היה לא תקין. שתי דגימות חטיפים לזימולוגיה אורגנולפטיקה פלוס מראה, יצא תקין. ב-2025, בנוסף. זה מפורט. בנוסף לזה, בחודש הזה באפריל אחרי סיום המלחמה, ביצעו עוד דגימות בדרכי השיווק שחלק מהתוצאות שלהם הגיעו וחלק לא, לחטיפים, טחינה, משקאות קלים. זה מדרכי השיווק לבדיקה של מיקרו וגם כמו שציינו פה, מזהמים כימיים, צבעים סינטטיים ודברים מהסוג הזה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה היו התוצאות? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> התוצאות נדגמו בשבועיים האחרונים וחלק לוקח יותר זמן לקבל תשובות. סלמונלה יצא תקין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עכשיו איפה הסחורה? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זו דגימה במדפים. מה הנוהל? נניח מצאת במים מינרלים כמו שאת אומרת, דגימה לא תקינה. מה קורה? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> עושים החזרת מוצר, מורידים אותם מהמדפים ומבצעים השמדה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> עשו את זה על המים? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> כן. על הרבה מים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה הסנקציות הנוספות בהקשר הזה? יש דבר כזה כמו בפירות וירקות? אם מצאתם משהו לא תקין, מה הסנקציות? יש בדיקה, הולכים למגדלים, יש סנקציות במקרה הזה על היצרנים? איך זה עובד, יש סנקציות במקרים האלה של מזון רגיל כמו פירות וירקות? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> תפיסה והשמדה. החזרת מוצר, גם הודעה לציבור. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> איפה היא מתפרסמת ההודעה לציבור? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> בכל כלי התקשורת ובאתר שלנו. לפי הנוהל, בשני עיתונים יומיים אבל זה מפורסם בכל כלי התקשורת. מתבצעת גם השמדה של התוצרת שאוספים אותה מהמדפים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> יש לו סנקציה על המשך שיווק? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> מבחינת סנקציה, זה תלוי מה הייתה החריגה, כמה פעמים היא חזרה לעצמה, מה היה ההיקף, מה שיתוף הפעולה ועמידה בחוק ביתר הסעיפים של המתווה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מי קובע? זו חקיקה ראשית או שזו את? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> זו לא אני. יש לנו מחלקת אכיפה. גם בנושא הזה יש תיאום של פיקוח באמצעות המחוזות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה החוק? אנחנו פה כדי לתקן. מה החוק מאפשר לכם לעשות למי ששם מים מינרלים שגרם לכם להשמיד את כולם ולעשות החזרת מוצר. מה החוק מאפשר לכם להטיל עליו? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> זה תלוי מה היה סעיף העבירה. כמו כל סעיף עבירה יש לגביו, האם מתאפשר לגביו עיצום, מה אפשרות התקינה המנהלית, מה בדיוק הייתה העבירה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כל זה מופיע בחוק בריאות המזון? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> כן. מרינה מתקנת אותי שיש נהלים נוספים שמשלימים את חוק המזון במסגרת המשפטית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הוטל על מה שראינו פה בדרכי השיווק? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> היא אמרה שזה הושמד והייתה הודעה. << דובר >> דורית האוס: << דובר >> אמרתי. עשו החזרת מוצר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הסנקציות הכספיות שהוטלו? << דובר >> דורית האוס: << דובר >> אין לנו סנקציות כספיות. רק מינואר 2025. אנחנו לא יכולים לעשות בדיעבד לשנים קודמות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כתוב פה, "בשנת 2024 עודכן חוק הגנה על בריאות הציבור מזון ליצירת מנגנון חוקי להטלת עיצומים כספיים בגין עבירות" - - - << דובר >> דורית האוס: << דובר >> זה נכנס לתוקף ב-ינואר 2025. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני מבקש לסיכום שהתוצאות של השבועיים האחרונים, חוץ מאלה שנמצאו לגבי סלמונלה שאמרה שהוא נמצא תקין. בהקשר הזה, אני אומר את זה בשם רבים בציבור. גם בהקשר הזה הסנקציות הכספיות שאתן יכולות להטיל מינואר 2025, יש לנו יותר מציפייה שתחילו אותן בדברים האלה של בריאות הציבור. צריך להבין את הדבר הפשוט. המדינה שלנו, אם יש אחריות שמחייבת מעורבות של מנגנוני המדינה, זה בדיוק בדברים האלה. שהאזרח לא מודע, לא יכול להיות מידע, מאכילים אותו בעל כורחו. את יודעת תמיד שיש ויכוח עד כמה הממשלה צריכה להתערב ולא צריכה להתערב. אם יש מקום מובהק שלכל הדעות הממשלה חייבת להתערב, זה בדיוק המקומות האלה. חייב להיות פה יחס מחמיר כולל הסנקציות הכספיות. בנקודה הזו עלו שני דברים. אני אומר את זה פה לחנוך ולעמוס. א', הדיגום במעברים. אנחנו מבקשים לדעת לוח זמנים. אם זה יתעכב יותר מדי, אנחנו צריכים לעצור את זה. אני אבקש משר הבריאות פשוט לעצור. לא יהיה מזון שיעבור. אם אתם לא יודעים לבדוק את זה במעברים כמו שהחוק מחייב, לא יהיה. לא נאפשר הכנסה של מזון רגיל מהרשות הפלסטינית. או שאתם עושים את הבדיקות לפי חוק או שלא. אני אומר את זה פה לעמוס ששומע אותנו בזום. אם תוך כמה ימים תהיה תשובה מסודרת מתי מתחילות הבדיקות, זה דבר א'. אם לא יהיה תוך כמה ימים, אני אומר גם לשר הבריאות, ידידי חיים כץ. אם לא תהיה תשובה ברורה שיש מפקחים במעברים ואתם מקיימים את מה שהחוק דורש מכם, לבצע דיגום במעברים, לא יעברו סחורות. אנחנו נדרוש שלא יעברו סחורות ולא יעברו סחורות, אני אומר את זה גם פה למתפ"ש. זו אחריות שלכם בתוך יהודה ושומרון. אם אין אפשרות לבצע את מה שהחוק קובע בדיוק כמו בעגבנייה המורעלת, לא יעברו סחורות. המשוואה הזו שאזרחי ישראל והבריאות שלהם בתחתית סדר העדיפויות, לא תמשיך. זה לגבי מזון רגיל. אנחנו נשארנו עם נושא אחר, לא נעשה אותו היום - - - אנחנו לא מסיימים. אני אומר לך מיכל כמנהלת הוועדה, כל נושא ההברחות המוברחות דרך מעברים והברחות המועברות דרך בתי אריזה ישראליים, כל זה אנחנו צריכים לבחון בצורה רצינית מאוד וזה גם חלק מהסיכום. נעשה דיון ייעודי על הברחות. הדברים נאמרים פה גם לניר וגם לשב"כ שלא הגיעו הפעם, יגיעו בפעם הבאה. יש להם גם אחריות בעניין הזה. משטרת ישראל, כל גורמי הביטחון שרלוונטיים להברחות. נציג מל"ל, גם הם עוסקים בנושאים הללו. שמענו פה הערכה מזעזעת של סמיר ונראה לי שבין הנוכחים בחדר הוא נוכח בשטח יותר מכולם, לא בחדרים הסגורים. הוא מדבר על עשרות אלפי טון רק בפירות וירקות. כל נושא ההברחות הללו, ככל שמוברח יותר, גם מפוקח פחות. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> אני לא מסכים עם ההערכות האלה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אתה לא מסכים עם ההערכות של סמיר? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> לא מסכים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אתה צריך לתת הסבר מניח את הדעת, איך הגענו מ-100,000 ל-16,000. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> כמו שניר אמר, זה הערכות אישיות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אלה לא הערכות אישיות. מה שאמרתי לך זו לא הערכה. היו לאורך שנים 100,000 טון של פירות וירקות שהגיעו לרשתות המזון והגענו ל-16,000. זו החידה הגדולה, קודם כול. איפה נעלמו 80,000? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה חושב שזה יותר או פחות? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> עד 7 באוקטובר, 9 באוקטובר, היו העברות מסיביות של ירקות משטחי עזה לאיו"ש. זה נפסק עכשיו. הייתה בעבר גם סחורה שעשתה סיבוב. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כמה היה מעזה? כמה יצא מעזה בשנה? - - - << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> לא לישראל, לאיו"ש. הייתה הוצאה לאיו"ש - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כמה יצא מעזה? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> יצאו 30,000 טון. 40,000 טון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעזה היה - - - בערך, מעזה. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> לישראל. אני מדבר לאיו"ש. יש לנו כמויות אחרות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> וזה חזר לישראל? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> חלקו חזר והיו תפיסות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> 100,000 אלה, חלקם זה 30,000 מעזה. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> בתוך כל המעגל הזה של החישובים והספקולציות, הייתה גם תנועה - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> את המרכיב של עזה. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> ירקות של עזה. עכשיו זה הופסק, כבר שלוש שנים. כל היכולת של הגידול של הפלסטינים באיו"ש, נשארה גם אצלם. 30,000 טון, אני ממש לא מקבל את זה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> רבותיי, בבקשה. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. ישבתי היום בשקט בקשב רב לדיון. דיון מעניין מאוד. אני רוצה להודות על הדיון, הוא חשוב מאוד לטובת ביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל וזו הנקודה העיקרית. מה המוטיבציה פה? מה המוטיבציה לפגוע בבריאותם של אזרחי מדינת ישראל, לפגוע בבריאות ולפגוע בביטחון? ברור שהמוטיבציה נובעת פעם אחת מהנושא של המחיר. אפשר לעשות משהו במחיר יותר נמוך מול התוצרת של החקלאים שמייצרים בשטחי מדינת ישראל. ופעם שנייה, המוטיבציה גם נוצרת כאשר יש מחסור. מחסור, גם זה דבר שאפשר לטפל בו. זו בדיוק הנקודה, שמדינת ישראל צריכה להחליט, לקבל החלטה של מדיניות, שהיא רוצה לחזק את הייצור המקומי. אם לא יהיה חסר, תהיה פחות מוטיבציה להכניס את התוצרת הזו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> היא צריכה להחליט את זה פעמיים. גם כי מה שנכנס הוא לא עומד בקריטריונים וגם כי יש אינטרס ציוני של חיזוק התוצרת המקומית. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> אנחנו מדינת אי וכל הדקלומים של כל הדברים האלה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כמה אחוז מהפירות והירקות תוצרת ישראל היום, אתה יודע לומר? << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> היום? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כן. כמה אחוז של פירות וירקות, ישראל? << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> הייבוא של פירות וירקות נכון להיום למדינת ישראל, בסביבות 25%-30%. << דובר >> משה ברוקנטל: << דובר >> תלוי באיזה גידולים. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> תלוי באיזה גידול. כמו שאתה יודע אדוני היושב-ראש, יש גידולים של 100% שאנחנו מתלוננים על זה, כדוגמת השום המפורסם ויש עוד דוגמאות. בסך הכול הנושא הזה - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> שליש ממה שבא מבחוץ לצורך העניין, אם נכליל את הרשות הפלסטינית, למרות שזה בתוך המולדת שלנו, שליש זה מהרש"פ. אם זה 16,000 טון, זה בערך שליש מה-25%, לא? אני טועה? << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> אני לא רוצה להיכנס למספרים, אני לא יודע. אין לנו אותם. אנחנו יודעים מה שיש מדידה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זה מה שאני אמרתי. אנחנו חושבים שאנחנו יכולים, אנחנו בטוחים שאנחנו יכולים לספק כמעט את כל התוצרת של הפירות וירקות לאזרחי מדינת ישראל אם במידה והמדינה תחליט שהיא רוצה והיא החליטה. יש החלטת ממשלה שאומרת להגדיל את הייצור המקומי של פירות וירקות בעשר שנים, ב-33%. המדינה מבינה שאת הנושא הזה צריך לעשות. בסך הכול יש אנשי מקצוע מעולים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה נעשה בכיוון הזה? מה אתה רואה חוץ מהחלטת ממשלה? << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> חוץ מהגשת תוכניות, לא נעשה. החלטת הממשלה, ההחלטה שהממשלה החליטה להגדיל את הייצור המקומי ב-33% של פירות וירקות, לא מיושמת. גברתי חברת הכנסת, קחי את הצעת התקציב לשנת 2026. אין למשרד החקלאות שקל להשקעות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני לא סתם שאלתי. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> את מכירה מערכת של מו"פים אזוריים, את בטח מכירה אותם, אין שם תקציב. לא שמו תקציב. זו לא גישה של ביטחון המזון. מצד שני, יש לנו אנשי מקצוע מעולים בנושא הזה. גם במשרד הבריאות, אני מכיר אותם מצוין ועובד איתם, וגם במשרד החקלאות. צריך לתת להם את הכלים, הם יעשו את העבודה. הדרישות מבחינת השאריות לחקלאים בכל מקום, צריכות להיות לא רק ברשות הפלסטינית או על אחת כמה וכמה ברשות הפלסטינית, צריכות להיות אותן דרישות שיש מהחקלאים שלנו, מהחקלאים הישראלים. צריך להגביר את הפיקוח, אנחנו בעד להגביר את הפיקוח גם על כאלה שעושים כל מיני. בלי להיכנס כאן לפרטי פרטים. על המוטיבציות דיברתי כבר. הנושא של הסימון. מבחינתנו הנושא של הסימון הוא נקודה מרכזית מאוד. כשתופסים תוצרת, תופסים בשווקים, תופסים תוצרת, אף אחד לא יודע אם היא הגיע מחקלאי משטח מדינת ישראל או הגיעה מהשטח של הרשות הפלסטינית. מחתימים את החקלאים שלנו. אומרים רגע, הם עשו את זה. הסימון מבחינתנו כמו שאנחנו מאוד מקפידים ומאוד לוחצים גם על רשות להגנת הצרכן, להגביר את הפיקוח על רשתות השיווק, על סימון ארץ המקור גם בנושא הזה. משפט אחרון, ההכנסה של תוצרת חקלאית, אם זה מאיו"ש, אם זה מטורקיה, ירדן או ארצות הברית, היא צריכה להיות בהתאם לתפיסת ביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל ללא פגיעה בייצור המקומי. יש כאלה שחושבים שזה כן צריך לפגוע בייצור המקומי. אם אדוני היושב-ראש ב-15 שנים אחרונות, התפוקה בכמויות בטונות של פירות וירקות, נמצאת בסטגנציה. היא לא גדלה. יש גידול דמוגרפי של אזרחי מדינת ישראל כל הזמן. אנחנו מוצאים את עצמנו במקום שאנחנו צריכים להיאבק על זכותנו להמשיך להתקיים, לייצר ולצמוח. תודה רבה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> תודה לך. אני ממשיך את ההערה שלך לגבי הסימון ומבקש מעורך דין יאמלאק. אתה תאמל"ק לנו, ברשותך. << דובר >> יאמלאק ווגאו אצ'שמן: << דובר >> סימון מחירים מתייחס אך ורק למעברים דרך מעברים רשמיים ולא להברחות מן הסתם. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני אחדד את השאלה. היום המצב הוא שהסימון, למרות שבמקורו תפקידו היה הן לעודד תוצרת ישראלית והן להגן על הצרכן, שזה תפקידך. בפועל אנשים באים לסופר, רואים עגבניות, כתוב עליהן ארץ הייצור ישראל, חושבים שזה נעשה בשדה בתקומה, בעוד שזה נעשה בג'נין. תכלית החוק הייתה להגן על הצרכן, זה לא קורה בפועל. כוונת המחוקק גם בדיונים שהיו בוועדת הכלכלה היו בדיוק זה. מה עמדתכם ביחס לאפשרות שממחר בבוקר מגדלים שהם בעלי מעמד ברשות הפלסטינית ממילא מחויבים לפיקוח ברשות הפלסטינית, הסימון על המוצרים שלהם יהיה רשות פלסטינית? זו השאלה. << דובר >> יאמלאק ווגאו אצ'שמן: << דובר >> בעניין הזה יש אי בהירות בחוק לגבי סיווג סוגית הסימון בשטחים לאור המינוח ארץ ייצור. אנחנו בוחנים את זה, זה נמצא בבחינה. כשזה יהיה אנחנו נעדכן את הוועדה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מי בוחן את זה? << דובר >> יאמלאק ווגאו אצ'שמן: << דובר >> ברשות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> ברשות להגנת הצרכן? מתי תהיה לנו תשובה על זה? יכולה להיות הצעת ביניים, שגם אם ארץ הייצור זו ישראל, יהיה כתוב "בפיקוח הרשות הפלסטינית". זו המטרה שלכם, זו המטרה שלנו וזו הייתה מטרת החוק מראש. מטרת החוק הייתה להגן על הצרכן, זה חלק מחוק הגנת הצרכן. אם רוצים להשאיר את ארץ הייצור ישראל, בפיקוח המלפפון הזה, הוא בפיקוח הרשות הפלסטינית. אתה יוצא ידי חובה. כל המדקדקים בחוק וגם תכלית החוק, בלי להגיע לפרשנות תכליתית מהסוג הלא כל כך טוב שרווח בשנים האחרונות, אלא במובן הכי מצומצם שלו, לשרת את המטרה, להגן על הצרכן. << דובר >> אבי ביתון: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אם אפשר הערה אחת, בעבר כשיצאה הסחורה מעזה, היא סומנה כתוצרת הרצועה. לפני 7 באוקטובר היו מדבקות על התוצרת, כל מיני הברחות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה היה לפני החוק? << דובר >> אבי ביתון: << דובר >> לפני אוקטובר 2023. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה קרה? אתה מדבר על עזה. ואין כניסה לעזה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה אתה חושב, עו"ד יאמלאק, מה אתה חושב על זה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו מדברים על סימון מאיו"ש. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אותו הדבר, אם יהיה מעזה, גם מעזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מהרשות התכוונתי. << דובר >> יאמלאק ווגאו אצ'שמן: << דובר >> זו סוגיה משפטית שצריך לדון בה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה לוח הזמנים לדיון? << דובר >> יאמלאק ווגאו אצ'שמן: << דובר >> אנחנו נעדכן את הוועדה, אני לא יודע אם היא מתכנסת שוב פעם או לא. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אם יש לזה תקדים, למה זו סוגיה משפטית? << דובר >> יאמלאק ווגאו אצ'שמן: << דובר >> איזה תקדים? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה שעכשיו אמרו לנו. << דובר >> יאמלאק ווגאו אצ'שמן: << דובר >> הוא התייחס לחבל עזה. עכשיו אין ייצור לחבל עזה ולכל הפחות אני יודע שזה מפוקח. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> כל מה שיוצא דרכנו, יוצא, מסומן, כל אריזה ואריזה. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> יש ייצוא לחבל עזה, עו"ד יאמלאק. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> אין לנו שליטה כשזה מגיע לנקודות השיווק. כשהסחורה מגיעה אלינו למעבר, לא תעבור סחורה ללא סימון כל אריזה ואריזה בפני עצמה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כשזה בתפזורת, אין לכם. אנחנו יודעים. צריכים להיות פה כמה דברים. על הסוגיה של התפזורת. ב', איך מסמנים. הסימון, או שהוא לא ברור, מה שכתוב לא ברור או שכתוב קטן מאוד שאתה לא יכול לדעת. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> את מדברת על מוצרי מזון רגיל עכשיו? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא. אני מדברת על פירות, ירקות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> פירות וירקות, בסופרים מופיעה ארץ הייצור. אנחנו נחזור עוד שניה לזיוה לגבי הסימון של מזון רגיל. לא הבנתי את התשובה לגבי הזיהוי. אנחנו עכשיו בעניין של סימון פירות וירקות. אני מבקש שתדבר עם ראש הרשות. אנחנו נעשה עוד אלף דיונים עד שנאכל בריא. אנחנו לא נחכה לדיון הבא. אנחנו מצפים להתייחסות של הרשות הזו שהיא רשות רצינית. זה המנדט שלה, להגן על הצרכן. אתם הייתם הראשונים פה שצריכים לקפוץ אחרי מה שאתה שמעת כאן גם בדיון הקודם וגם בדיון הזה. החוק מאפשר גם בנוסח הנוכחי שלו, להבהיר. החוק הזה הוא לא חוק שנוגע בעניינים מדיניים. הוא לא בא לעשות הגדרות מדיניות. הוא בא לעשות הגדרות מנהליות לטובת הצרכן. אני מבקש שתיתן לנו התייחסות בהקדם. << דובר >> יאמלאק ווגאו אצ'שמן: << דובר >> באופן כללי, הרשות אוכפת. התייחסת, אנחנו כן אוכפים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אוכפים את הסימונים, את זה אני מבין. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> אוכפים זה נכון, אפילו יש קנסות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בהקשר הזה לא רק שאתם לא אוכפים, בהקשר הזה מופיע, אתם מטעים את הציבור. לא אתם, התוצאה בפועל היא הטעיית הציבור. בא אדם, חושב שהוא קונה מלפפון מהנגב והוא קונה מלפפון מג'נין. את זה אתה צריך לומר לו. אתה אדוני, קונה מלפפון מג'נין. אם אתה מאוד רוצה אתה יכול לשים שם את התוצאות של הדיגומים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ותנו לו לבחור אם הוא רוצה לקבל את המלפפון של מג'נין. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בפרט נוכח התוצאות, אנחנו מבקשים שינוי. אם עמדתכם היא שדרוש שינוי חקיקה, אני לא חושב כך, תתייחסו. אנחנו נסיים עוד חמש דקות. זיוה, תאמרי במילה אחת מה קורה עם מוצרים? אני בא לסופר, אני לא רואה שזה מגיע מהרש"פ. מה מצב הזיהוי, מה סטנדרט הזיהוי מבחינתכם לפי החוק? מה אמור להיות? על מזון רגיל. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> הסימון הוא סימון. הסימון שחל על מזון זה על פי חוק מדינת מקור. זה אחד מחובות הסימון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה עושים במקרה של רשות פלסטינית? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> החוק מתייחס למדינת מקור. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> היא לא הייתה, גם לא תהיה. מה קורה בפועל? מצד שני צריך להגן. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה עושים? איך פותרים את זה? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> עכשיו זה החוק. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה מה שמופיע בחוק לגבי סימון. << דובר >> אבי ביתון: << דובר >> אי-אפשר להשתמש בסמכויות האלוף בהקשרים האלה. זה לשיקול דעת יועצים משפטיים. האלוף הוא הריבון למרחב, הוא יכול גם בתחום הזה להורות על סימונים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לחייב. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה בסמכות האלוף. << דובר >> אבי ביתון: << דובר >> למיטב ידיעתי, אני לא יועץ משפטי, זה נכון. אני מניח שזה יהיה אפשרי. זו הערכה אישית. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני רואה גבינות, זיוה, שמופיע פיקוח האיחוד האירופי לדוגמה. לא כתוב מדינה, כתוב האיחוד האירופי בחלק מהגבינות. למה זה כך? זה כן סוג של פיקוח. זו לא מדינה רק, זה לא מדינתי. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אם הם כותבים פיקוח זה משהו אחר. כשאנחנו אימצנו לפני מספר שנים חקיקה אירופית כולל לגבי סימון, הוחלט שאפשר במקום מדינה ספציפית, האיחוד כולל 27 מדינות, יהיה אפשר לכתוב שהמקור הוא האיחוד האירופי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מי החליט את זה? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> זה נמצא בחוק. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בחוק עצמו הופיע. כל זה בחוק הגנת הצרכן או בריאות המזון? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> חוק הגנה על בריאות הציבור מזון. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני אומר את זה פה לגברתי חברת הכנסת וגם לעצמי, גם לצוות כאן. זה עניין של חקיקה ראשית. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> לפי החקיקה הראשית, יש הוראות אירופיות מאומצות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> יש בחקיקה סעיף אחד שמאפשר לשר הכלכלה, את מכירה את הסעיף הזה, להתקין תקנות בהתאם לזה. אני ממליץ מכאן ותרשמי שהוועדה מבקשת משר הכלכלה ניר ברקת, לתקן בעניין הזה גם סימון על מזון רגיל שמגיע מהרשות הפלסטינית, שתהיה חובת זיהוי על מזון רגיל שמגיע מהרשות הפלסטינית, שהוא יתקין את זה כדלקמן. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> סימון זה סימון. זה לא קשור לרגיל או רגיש אלא רק - - - זה לא ארוז מראש. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לעומת ירקות וירקות שאי-אפשר להדביק על העגבנייה. על העגבנייה אמרנו, על הרשות להגנת הצרכן, זה בחוק הגנת הצרכן. לגבי התקנות של מוצרי המזון, שר הכלכלה יתקן, אני בטוח שהוא יסכים לזה מהיכרותי עם ניר ברקת. לתקן במסגרת מה שמאפשר לו הסעיף בחוק הכללי. רבותיי וגבירותי, יש פה מישהו שלא התייחס ורוצה להתייחס? זה הזמן. עיקרון אחד שאנחנו מעריכים בישיבה הזו, אנחנו לא אוכלים שום דבר. גם לא אוכלים מזון מהרשות הפלסטינית, לא אוכלים בכלל. << דובר >> משה ברוקנטל: << דובר >> משה ברוקנטל, מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים. תודה על הדיון המעניין והתורם. זה תורם רבות. שני ענפים שאנחנו מטפלים בהם מול ההתמודדות הזו, זה ענף הענבים. יש לנו צוות שבודק את האיכויות של אחוז הסוכר כדי שיגיע לא ברמה של בוסר אלא ברמה טעימה. אנחנו עוברים את כל החקלאים - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא ראינו ענבים בכלל בדוח של משרד הבריאות. << דובר >> משה ברוקנטל: << דובר >> ענבי מאכל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא ראינו ענבים אצלכם. היו מלפפונים, חציל. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> בעיקר מייבאים ירקות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני חשבתי שענבים מגיעים מאירופה. << דובר >> משה ברוקנטל: << דובר >> יש גם בעיה עם ייבוא מאירופה. יש היום סדר גודל - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כמה ענבים מגיעים מיהודה ושומרון? << דובר >> משה ברוקנטל: << דובר >> סגר גודל מהשטחים, הערכה. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> מדרום אפריקה. << דובר >> משה ברוקנטל: << דובר >> ומפרו. יש לנו הערכה היושב-ראש. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> של כמה? << דובר >> משה ברוקנטל: << דובר >> סדר גודל של 5,000 טון נכנס, של ענבים. במיוחד בתקופות הראשונות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מקפידה לקנות תוצרת הארץ. מאוד מקפידה על זה, זו המוטרדות שלי. מה שאני מכניסה לפה אני מאוד משתדלת, לפחות פירות וירקות, שיהיו מפה. << דובר >> משה ברוקנטל: << דובר >> ענבי מאכל נכנסים מהרשות בהיקפים גדולים. המעברים זו רק כותרת. יש את כל הדברים. אנחנו בכותרת, הפיצו"ח עוזר לנו רבות. הוא בודק את המשאיות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> דקה, משה. חנוך, אתה מכיר 5,000 טון של ענבים? אתה חייב להכיר. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> במעברים שלנו לא. << דובר >> משה ברוקנטל: << דובר >> לא במעברים. אתן לך דוגמה. הצוות שלנו - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> איפה 5,000 טון עוברים? הוא אומר שזה לא במעברים. << דובר >> משה ברוקנטל: << דובר >> איזה מעברים, מי עובר במעברים? הפיצו"ח יושב בעמדות שם ובודק. מי עובר במעברים? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> למה שאלתי את חנוך? חנוך קודם אמר שהוא חולק על סמיר, לגיטימי לחלוטין, על 30,000. תרשום לך 5,000 לפחות רק של ענבים שאומר משה שהם עוברים בכל מקרה. לא במעברים גב אל גב, לא בטן-בטן, לא בטן, גב. עוברים. 5,000 לפחות. << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> אני אשמח לדבר איתו אחר כך. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> איפה מגדלים ענבים ביהודה ושומרון, אתה יודע? << דובר >> משה ברוקנטל: << דובר >> אני רוצה לתת לכם דוגמה. היינו בבדיקה בשבוע שעבר ברשת גדולה, הגיעו ענבים מהשטחים. הגיע מהרשות באריזות אחרות. הצוות שלנו בדק את האיכויות של הסוכר וכל הדברים. אחוז הסוכר לא היה בסדר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> באיזה אריזות זה הגיע, משה? << דובר >> משה ברוקנטל: << דובר >> לא יודע בדיוק. לא יכול להגיד לך. לא מצוין שזה מהרשות. הרשת שמה את זה על המדפים ואף אחד לא יודע. סמיר אמר שעושים בדיקות איכות וכל הדברים האלה. איך שמגיעים כל הדברים, לא באחוזי הסוכר שאת זה אני בודק, הם לא מתאימים. הם נכנסים ומקלקלים את כל השם שלהם עם ערבים, ישראל עם ערבה והבקעה, שמשווקים. במקום שאנחנו עושים פרסום - - - הישראלי, פתאום זה חמוץ מול הענבים מדרום אפריקה. זה בנושא של הענבים. יש שותפות של מגדלים בישראל שחצי המשאית הראשונה ובעומק, יש סחורה של פלסטינים. את זה אנחנו יודעים מאנשים, אנחנו תופסים אותם. אני פחות או יותר נכנסת כמות די גדולה של ענבים. במיוחד בתחילת העונה הם נכנסים, זה באזור הבקעה, בגב ההר, הם נכנסים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כשהצרכן שואל, הוא בטוח שהוא קונה תוצרת הארץ. << דובר >> משה ברוקנטל: << דובר >> את לא יכולה לדעת. זה נמצא ברשת ואת לא יודעת אם זה תוצרת הארץ או לא. לא מסומן. אין סימון של הרשות, נקודה. הנושא השני הוא הנושא של התמרים. יש היום קרוב ל-28, 30, 20, 5,000 דונם של תמרים, של הרשות הפלסטינית. הם מייצאים הרבה מאוד. חלק נכנס לשוק המקומי. אנחנו בענף התמרים מקפידים מאוד בטווח של - - - של חומרי הדברה וכל הדברים. יש לנו את החדקונית, זה מזיק גדול שמפיל את העצים. אנחנו לא נותנים למגדלים לתת את החומרים האפקטיביים, צריך להיות טווח. כולם מקפידים על הנושא הזה. יש גם בדיקות שלנו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כמה לדעתך מגיע מהרש"פ תמרים? כמה טון תמרים מהרש"פ? << דובר >> משה ברוקנטל: << דובר >> אני לא יודע. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אם אני קונה תמרים שכתוב עליהם תמרים אורגני מהבקעה. זה אורגני? זה מהבקעה? תגיד לי, שאדע. אני מקפידה על הדברים האלה. << דובר >> משה ברוקנטל: << דובר >> את התמרים, הכי קל להחזיק אותם אורגני. זה גידול שלא דורש ריסוסים רבים. יש מגדלים רבים שמקבלים עוד שקל, שניים, שלושה שקלים על אורגני. יש מגדלים רבים שעושים אורגני. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה באמת אורגני? << דובר >> משה ברוקנטל: << דובר >> כן, זה אורגני. קל מאוד. כבוד היושב-ראש, הנושא הזה של התמר זה ענף נוסף שיש לנו בעיה בנושא הזה של הערבוב ואף אחד לא יודע מה זה נמצא. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כן, חנוך? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> לפני פסח, 20 טון תמרים הושמדו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> 20 טון תמרים הושמדו? איפה תפסתם? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> במעבר הבקעה. << דובר >> דוד לנקרי: << דובר >> מה הסיבה שהם הושמדו? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מדי פעם מגיעים. למה הושמדו? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> פלסטיני. << דובר >> אבי ביתון: << דובר >> להלבנה. << דובר >> דוד לנקרי: << דובר >> זה ניסה לעבור? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> כמו תמיד. << דובר >> משה ברוקנטל: << דובר >> זה מה שיש לי לציין בענף הפירות. אלה שתי הבעיות העיקריות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> ענבים ותמרים. יש פה עוד מישהו שרצה להתייחס? << דובר >> חנוך יחיא: << דובר >> עוד נתון אחד. מחצי השנה האחרונה אנחנו גבינו מכל המבריחים האלה כ-2 מיליון שקלים רק הוצאות. << דובר >> אבי ביתון: << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם לכן ביקשת להגיד מילה על נושא המעברים. לעשות סדר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בדיקות במעברים. << דובר >> אבי ביתון: << דובר >> מעברי גב אל גב המופעלים על ידי רשות המעברים כוללים כמו שצוין, את מעבר גלבוע, מעבר שער אפרים ומעבר לכיש, תרקומיא. אלה המעברים שמופעלים על ידינו. בפיקוח, בהתאם לכל ההנחיות שמבוצעות כולל נציגות של משרדי הממשלה הרלוונטיים. במקרה הזה יחידת הפיצו"ח או יחידת - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מגיעה משאית שלחטיפים לחיזמה, מה אתם עושים? << דובר >> אבי ביתון: << דובר >> חיזמה זה לא בגזרתנו. יש מעברים אחרים שמופעלים על ידי משטרת ישראל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה הם אמורים לעשות משטרת ישראל או מג"ב, אם זה בעוטף ירושלים? << דובר >> אבי ביתון: << דובר >> אמורים להעביר אותם למעבר גב אל גב. או לביתוניא שמופעל על ידי משטרת ישראל, הוא מעבר סחורות. מהבחינה הזו יש עוד גורמים או עוד גורם שמפעיל מעברי סחורות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אולי בפעם הבאה משטרת ישראל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> תודה לכל משתתפי הדיון. אני מעלה פה את הסיכום לפני שאני נועל את הדיון. הסיכום יצא אליכם גם בכתב, שלא תשכחו את התשובות. הוועדה מבקשת לקבל עדכון על תוצאות הדיגום שנעשה במשלוח הירקות, זה אלייך דורית, בחמישי האחרון ובהתאם לתוצאות, מה נעשה. מועד השימוע זה גם אצלך דורית. מה קורה עם שלושת המשווקים שהפרו את הנוהל ב-31 במרס? אנחנו מבקשים לקבל את פרוטוקול השימוע. אני מציע שיהיה פרוטוקול מדויק וגם לגבי הסנקציות שיוטלו. אני מזכיר לך את ההוצאה מרשימת המשווקים, את החילוט. גם את העיצום הכספי שצריך להישקל בכובד ראש. אנחנו מבקשים מעכשיו והלאה שתשלחו לנו דיווח מדי חודש לגבי מספר משלוחי התוצרת החקלאית שהגיעו מהרשות הפלסטינית. רשמנו לפנינו רק את אותם 15 טון של הימים האחרונים. כמה מתוכם נדגמו, מה היו תוצאות הדגימה, מה נעשה עם התוצרת במקרה בו התוצאות היו חריגות? ככל שתעשו את זה, זה יחסוך לכם זמן. יהיה לכם זמן לעשות את זה, לא תצטרכו להגיע לכאן. תעשו את זה, תשלחו לנו את זה באימייל. אנחנו מבקשים שתשלחו לנו, דורית, את רשימת המשווקים, אותם 41 משווקים, אין בזה שום בעיה. להיפך, זה חופש מידע, זה צריך להיות פה בוועדה. אני אומר גם למתפ"ש, את רשימת המגדלים. אני מבקש ניר, שתשלחו לוועדה את רשימת המגדלים ברשות הפלסטינית. את התוצאות שאמר סמיר, התוצאות של השבועות האחרונים שנערכו מאז 12 באפריל. תשלחו לנו אותם. כל נושא ההברחות, נעשה לזה דיון ייעודי. אני אבקש מבועז ביסמוט, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ומחבר הכנסת מישרקי, אולי נעשה דיון משותף מכיוון שזה ביטחון המזון. גם לגבי התוצרת המוברחת וגם לגבי זו שעוברת אריזה כמו שהוזכר כאן לגבי הענבים, גם לגבי מוצרים אחרים. כל נושא ירושלים, זיוה. אנחנו מחכים להבהרה, מה המקור החוקי לאי-קיום הבדיקות עליהם. אני לא מצאתי את זה בהסכמי פריז עד כה. מה המקור החוקי, מה קורה לגבי העברת מוצרי המזון הללו, כולל מזון רגיש לאזור ירושלים, בין אם שמונת המפעלים האלה ובין אם מקורות אחרים. מתפ"ש, צריך לדגום את המעברים עד 5%, זה החוק חנוך, תעמדו בחוק. אם אתם לא יודעים לעשות את זה, אני אומר את זה לך ולעמוס, הוא אומר שזה אצלו, במשרד הבריאות, אם אי-אפשר לעשות את זה בימים הקרובים, אנחנו דורשים להשהות את שיווק המזון הרגיל מהרש"פ. יש חוק, לא עוברים על החוק. החוק הוא לא המלצה במדינת ישראל, אף אחד לא מעל החוק, עמוס. אתם מחויבים לחוק. אם אתם לא יכולים, אתם לא מעבירים ואחר כך מחכים לתוצאות. אם לא יכולים, עוצרים. נראה לי דבר פשוט. תוצאות הדיגום מהמדפים, דורית וזיוה. מזון רגיל, תוצאות הדיגום כמו שאמרת, מהשבועות האחרונים. הרשות להגנת הצרכן, מבקשים התייחסות מהירה שלכם לגבי השינוי בסימונים לרשתות. תוציאו נוהל חדש גם בחוק הנוכחי. לגבי מדינת מקור, לא לגבי השינוי של ארץ הייצור, במזון רגיל, מה שאמרה פה זיוה. אנחנו נעלה את הבקשה גם לשר הכלכלה לגבי לשנות את זה בתקנות. דבר אחרון לגבי המעברים, מה שעלה עכשיו. מבקשים התייחסות של משטרת ישראל כמו כל אלה שאחראים על המעברים. לא גלבוע, שער אפרים ולכיש. בין אם זה ביתוניא, אם זה מעברים אחרים. בין אם זה מג"ב, בין אם זו משטרת ישראל. התייחסות, בשנה האחרונה, סחורות שהגיעו אליהם, האם אכן העבירו אותן למעברים האחרים? כל זה כאמור יחייב המשך מעקב. אנחנו נקיים עוד דיון לגבי הברחות. נודיע על מועד הדיון הזה. תודה רבה לכולם. תודה לך דוד. הישיבה הזו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:55. << סיום >>