פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 207
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי כ"ד באב התשס"ז (8 באוגוסט 2007), שעה 10:00
סדר היום: סקירת שר הפנים מאיר שטרית על מדיניות משרדו.
נכחו:
חברי הוועדה:
אופיר פינס-פז – היו"ר
דוד אזולאי
אסתרינה טרטמן
שרה מרום-שלו
מוזמנים:
מאיר שטרית - שר הפנים
אריה בר - מנכ"ל משרד הפנים
רון נחמן - ראש עיריית אריאל
בני כשריאל - ראש עירית מעלה אדומים
אריה מצליח - מנהל היחידה הכלכלית, המרכז לשלטון מקומי
יעקב אגמון - מנכ"ל מרכז השלטון המקומי
חנניה ויינברגר - ארגון חברי מועצה
עו"ד עודד פלר - האגודה לזכויות האזרח
מנהלת הוועדה: יפה שפירא
רשמת פרלמנטרית: איה לינצ'בסקי
סקירת שר הפנים על מדיניות משרדו
היו"ר אופיר פינס-פז:
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו מארחים היום את שר הפנים החדש, חבר הכנסת הוותיק מאיר שטרית, הגיע לכאן גם מנכ"ל המשרד החדש אריה בר. אני רוצה לברך היום את עיתון הארץ על המוסף הכלכלי "דה-מרקר" שהיה כולו ירוק, זה דבר ראוי לציון שלא קורה כל יום. הוועדה הזו היא ועדה ירוקה אנחנו עוסקים הרבה בנושאים האלה. למשרד הפנים יש השפעה בנושאים האלה יותר מאשר למשרד לאיכות הסביבה, לא פחות בכל אופן, אתם בהחלט תורמים ליכולת של ישראל להיערך למשבר האקולוגי שאנחנו חווים, לא כולם מבינים את זה אבל אנחנו חווים אותו, ונשלם עליו מחיר, שאני מקווה שיהיה פחות יקר מאשר צפוי כרגע.
אדוני השר, קודם כל ברכות, משרד הפנים הוא משרד חשוב גדול שיש לו השפעה על כל אזרח במדינה. אני לא חושב שיש קליינטורה לאיזשהו משרד ממשלתי שהיא יותר רחבה יותר תובענית ויותר צורכת את שירותי משרד הפנים, דבר שנובע מאחריות מאד כבדה על המשרד ועל העומדים בראשו.
אני כרגע לא רוצה להכביר במילים, אני רוצה לאפשר לשר להציג את הדברים, אבל אי אפשר שהוא יהיה פטור בלא כלום, אני אגיד כמה הערות קצרות. דבר ראשון, התפלאתי מאד לראות שהממשלה מחקה עד לשקל האחרון את התקציב המיוחד לנגב, שנקבע עוד בממשלת שרון, כשאתה ואני ישבנו באותה ממשלה. פתאום השר פרס הופך להיות הנשיא פרס, אז או שהכול היה "קאלאם פאדי", או שבשנייה שהוא הולך אז השר אדרי לא מספיק חשוב שתהיה לו השפעה על 17 מיליארד ₪ כי זה לא השר פרס.
בכל אופן זה דבר מביש ומחייב הסברים משום שיש משמעות עצומה ליכולת הפיתוח של הנגב במשך שנים, אני יודע שזה לא נוגע ישירות לתפקודך כשר הפנים, אבל עדין יש לזה השלכות על משרד הפנים, עסקת גם בנושא הנגב כשהיית השר לשיכון ובינוי, ואחראי על מנהל מקרקעי ישראל, אלו דברים מרחיקי לכת.
אומר שהוועדה כולה דורשת מראש הממשלה ושר האוצר תשובות לגבי סעיפי התקציב של הנגב ואנחנו לא מוכנים שהסעיפים האלה ימחקו באחת מספר התקציב של 2008, חד וחלק. אם הדברים יעמדו כפי שיעמדו אני מניח שתהיה לממשלה בעיה קשה מאד בכנסת בהקשר הזה. הוועדה יוצאת לסיור בנגב ב- 22 באוגוסט, סיור מאד אינטנסיבי שיעסוק בעיירות הפיתוח, הישובים הבדואים, בכל נושאי איכות הסביבה מרמת חובב דרך האנרגיה הסולארית, אנחנו נבקר בקציעות יחד עם השר לביטחון פנים במתקן לפליטים שהגיעו מאפריקה.
זה הולך להיות סיור מאד אינטנסיבי של יום שלם, נתחיל את הסיור בביקור אצל המפונים באתר הקרוונים בניצן, אנחנו נשמח אם הצוות הרלוונטי של משרד הפנים ילווה אותנו בסיור עדכנו גם את מנהל המחוז ונשמח לקבל איתות מההנהלה הראשית והשר.
דבר שני לגבי חוק העיריות, בעקבות השיחה שהייתה לי עם שר הפנים, שר הפנים הודיע לי שהוא לא מתכוון למשוך את חוק העיריות. יש לו הסגות על חלק מהדברים שכתובים בהצעת החוק הממשלתית וזה הכי לגיטימי, אנחנו נקדם את החוק בעצה אחת בשיתוף פעולה, אבל נקדם את החוק. בהחלט יש בחוק הזה דברים שמיישרים קו, שמתאימים את החקיקה למציאות אחרת, זו חקיקה מיושנת וחייבים לשנות אותה.
זה יצריך מאתנו מאמץ מיוחד כי זה חוק עצום וגדול לכן אני מתכוון מהשבוע הבא לכנס את ועדת המשנה לדיון ראשון, נעבור את החוק הזה עקב בצד אגודל, אני מניח שייקח לחוקק אותו משהו כמו שנה, אבל אין ברירה צריך לעשות את המלאכה על אף שהיא סיזיפית וקשה, צריך לשנות את החקיקה הזו שינוי דרמטי.
עדכון נוסף לגבי הסיור באילת, קיבלתי תשובה ממנכ"ל משרד האוצר בעקבות הפניה שלי לשר האוצר בשם הוועדה, מנכ"ל שר האוצר השיב בשמו של השר שאכן אילת במצב קשה. הופתעתי לחיוב לראות שמנכ"ל משרד האוצר מודה שאכן אילת עוברת משבר כלכלי מסוים, והם בהחלט ערים לו ומתכוונים לייצר שורה של החלטות שיחזירו לאילת יתרון יחסי גם בהתמודדות מול עקבה וגם מול דברים אחרים שאילת צריכה להתמודד אתם.
הצענו לך אדוני השר, בהקשר של אילת להקים ועדה מחוזית נוספת, ועדה מחוזית נגב היא ענקית מבחינת שטח, התפקוד שלה מצוין, אבל בכל זאת חשבנו אולי יש מקום לחשוב על ועדה מחוזית בנושא אילת והערבה, שזה גם 15% מגודל המדינה, שתהיה להם היכולת לקבל הכרעות בעיקר בנושאים של פרויקטים לאומיים של תשתית, לא רק באילת אלא בערבה גדולה.
אני חושב שלערבה יש פוטנציאל כלכלי אבל זה מחייב עבודה, בלי לפגוע בוועדה הקיימת שאני מסכים אתכם שהיא ועדה מצוינת, זה לא ברמה הזו, זה צריך להיות דבר אחר, את הערבה אפשר להרים לפי דעתי במאות אחוזים למעלה, בפרויקטים אסטרטגים שקשורים לתעלת הימים וקשורים לאגמים ויש הרבה מה לעשות ברמות שוועדה מחוזית רגילה לא עושה ויכול להיות ששווה לשקול את ההצעה הזו.
אני אסתפק בדברים האלה, אני רוצה לאפשר לך אדוני השר להציג את תכנית העבודה שלך לגבי המשרד החדש שאתה עומד בראשו.
שר הפנים מאיר שטרית:
בוקר טוב ליושב ראש הוועדה ולחברי הוועדה, אני שמח שיושב ראש הוועדה הוא אופיר פינס שהיה שר הפנים ומכיר את עבודת המשרד, כך שנוכל לעבוד בשיתוף פעולה ותיאום מלא. כמי שהיה שר הפנים אתה מכיר את בעיות המשרד מכל הזוויות לכן אני מקווה שנמצא אוזן קשבת בוועדה בנושאים שעומדים על הפרק כדי לטפל בבעיות של השלטון המקומי וביתר נושאים שמשרד הפנים אחראי עליהם.
ברשותך הכנו מצגת לגבי נתונים של משרד הפנים, נעבור עליה בצורה מסודרת ונתייחס בכל פעם לסעיפים הרלוונטיים. משרד הפנים מופקד על תכנונה וביצועה של מדיניות לאומית בנושא השלטון המקומי, תכנון פיזי, רישום אוכלוסין כבאות והצלה, פיקוח על הבחירות ופיקוח על הבניה.
מבנה משרד הפנים - יש את המטה, הכולל את החשבות, ייעוץ משפטי, מנהל וארגון משאבי אנוש, ביקורת פנימית, דוברות ויחסי ציבור. יש את המנהלים, מנהל האוכלוסין שאחראי על כל נושא רישום האוכלוסין במדינה, מנהל התכנון שאחראי על כל ועדות התכנון מהוועדה הארצית ומטה, המנהל לשלטון מקומי שמטפל בכל הנושא של רשויות מקומיות, נציבות כבאות הצלה ושירותי חירום והמנהל למשק המים ברשויות המקומיות והממונה על תאגידי מים וביוב, זו פונקציה חדשה שקמה במשרד לנוכח חקיקה שהייתה.
לפי החוק חייבת כל רשות מקומית להקים עד ה- 1 בינואר 2008, מה שלא יקרה כבר, תאגידים למים וביוב ובעצם מה- 1 בינואר 2008, כל רשות שלא הקימה תאגידים אפשר להטיל עליה סנקציות. אני כבר אומר לכם שנצטרך כנראה בלית ברירה לדחות את הביצוע של החוק הזה לפחות בשנה כדי לאפשר זמן נוסף הדרוש כדי לפעול להקמתם של תאגידים אלה, כי אין לי ספק שאין סיכוי מעכשיו עד ינואר, ברוב הרשויות שאכן יוקמו תאגידים, לכן נצטרך לשנות את הזמנים של העניין הזה.
יחידות ארציות, יש את הפיקוח על הבניה והמפקח על הבחירות. אלה שתי יחידות שמטפלות אחת על פיקוח על שטחים גליליים שהם לא בתחומים של רשויות מקומיות, כשיש עבירות בניה הם מטפלים בהריסת המבנים במקומות האלה, וכנ"ל הם מפקחים על ועדות מחוזיות ומקומיות על דרך הפעולה שלהם בתחום של אכיפת חוקי התכנון והבניה.
יש במשרד הפנים מחוזות בצפון בחיפה , תל אביב, מרכז, ירושלים ויו"ש, ומחוז דרום. אלה ששה מחוזות של משרד הפנים.
נתוני כוח אדם - יש במשרד הפנים 1,567 עובדים, רוב העובדים עובדים במנהל האוכלוסין, מתוכם חצי הם עובדי מנהל האוכלוסין. כמות נוספת גדולה של עובדים הם בעדות הלא יהודיות, 300 עובדים, מדובר על אימאמים בכפרים הערביים. 205 עובדים במחוזות, ומה שנותר זה המטה וכל היחידות שלו, שהם מאד מצומצמים מבחינת כוח אדם.
תקציבי משרד הפנים- התקציב המקורי של משר' הפנים ב- 2007 , 4.680 מיליארד, ביקשנו בדיון עם שר האוצר תוספת של 1.6 מיליארד ₪, ברור לנו לצערי הרב, מפגישה שהייתה אתמול בערב, כשלא יצאתי עם שיקים ביד, היו סיכומים בנינו שבכמה נושאים נצטרך לנהל דיון מול האוצר ספציפית כדי לקבל סיוע. אמרנו את מה שנראה לנו נכון מבחינת המשרד, מתוך רצון להתמקד בנושאים החשובים, לפי היעדים שקבענו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה יש בחוק ההסדרים שקשור למשרד הפנים?
שר הפנים מאיר שטרית:
יש שורה של הצעות חוק שלרובן אנחנו מסכימים חוץ מאחד שאני מתנגד לה, תכף נגיע לזה. אחת הבעיות הכואבות במשרד, הסתבר שנעשה קיצוץ בתקציב המשרד ב- 2007, בתחילת השנה, של 182 מיליון ₪ במענק האיזון. בנוסף לזה יש קיצוץ מתוכנן ב- 2008, של עוד 58 מיליון ₪. גם היום מענק האיזון לא עונה על הבעיות, רוב הנוסחא של מענקי האיזון הם לרשויות המקומיות, והרשויות המקומיות רבות מהן בצרות, המצב הזה עושה את הכול יותר גרוע מכיוון שבג"צ כזכור ביטל את ההחלטה שנתנה העדפה לנוסחת מענק האיזון לרשויות יהודיות.
הטיעון היה שברשויות יהודיות שקולטות עליה יש לנו הוצאות על קליטת העלייה ולקחו את זה בחשבון. בג"צ ביטל את ההטבה הזו כך שהורדו עוד 50 מיליון ₪ מסך כל המענקים וחולקו אחרת בתוך כלל התקציב. הקיצוץ בפועל גרם לכך שיש קיצוץ או שינוי בתקציב של 182 מיליון ₪, שזה נעשה בתחילת השנה, שר הפנים דאז, שהיום הוא שר האוצר, נאבק נגד הקיצוץ הזה ולא ביצע את הקיצוץ בחצי השנה הראשונה.
במילים אחרות, בחצי השנה הראשונה הועברו מענקי איזון לפי המתכונת המלאה, עכשיו כשקיצצו 182 מיליון ₪ הפגיעה אנושה בישובים החלשים שמקבלים מענק.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה אתה רוצה להגיד ששר האוצר עבר על החוק? על הפסיקה של בג"צ?
שר הפנים מאיר שטרית:
הוא כשר הפנים חשב שיצליח לבטל את הקיצוץ, דרשתי ממנו אתמול כשר האוצר לבטל את הקיצוץ הזה.
אריה בר:
182 המיליון לא קשור לעדיפות הלאומית, הם בנוסף.
שר הפנים מאיר שטרית:
182 מיליון הוא קיצוץ שנעשה ושלא בוצע, לתורך הביצוע השנה, אין לנו ברירה, במצב הנוכחי החודש יועברו מענקי איזון לפי הקיצוץ שהוא קיצוץ כפול .
היו"ר אופיר פינס-פז:
השאירו לך ירושה יפה.
אסתרינה טרטמן:
השאלה איך הוא מתייחס אליו, שר האוצר או שר הפנים לשעבר.
שר הפנים מאיר שטרית:
כדי להסביר את ההיגיון למה זו בעיה גדולה, אם רשות קיבלה 12 מיליון ₪ מענק איזון, הבאנו לה עד עכשיו כל חודש מיליון ₪. נניח שהמענק שלה קוצץ לששה מיליון, זאת אומרת שכבר קבלו את כל הכסף ובחודשים הבאים יקבלו אפס, ברור שברשות תהיה קטסטרופה.
ביקשתי להבין את חוסר ההיגיון ודרשתי משר האוצר לבטל את הקיצוץ הזה, אמרתי לו שהוא צריך להגן על זה יותר חזק ממני, ואני מקווה באמת שנצליח להביא לכך שהקיצוץ הזה יבוטל משום שאני חושב שאם הוא לא יבוטל ההשפעה על הרשויות המקומיות תהיה דרסטית. באופקים למשל, הפגיעה במאזן הוא בהיקף של 4.3 מיליון ₪, נתיבות 4.6 מיליון ₪, דימונה 6.2 מיליון ₪, חצור 2 מיליון ₪, בית שאן 3.6 מיליון ₪ ועוד. כל הרשויות האלה, קיצוץ המענק הזה יביא אותם להתרסקות ולכן אני מקווה שהקיצוץ הזה אכן יבוטל.
יעדים לשנת 2007 - 2008 - אני בכוונה שם את היעדים לשנה 2007 ו- 2008 כי אני לא מעז לחשוב יותר רחוק.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זו חשיבה אופטימית.
שר הפנים מאיר שטרית:
הסעיף הראשון הוא המשך מתן הקלות לרשויות איתנות והקטנת החיכוך עם השלטון המקומי. אני חושב שצריך לחזק את הסמכויות של השלטון המקומי אני בין אלה שחושבים שצריך לבזר סמכויות ולא לרכז סמכויות.
אני רוצה לומר אדוני היושב ראש בשבילי זה סגירת מעגל, במקרה נוצר מצב שאני שר הפנים הראשון שהיה ראש עיר ואני בא עם המון ניסיון מוניציפאלי, אני מכיר את הנשוא הזה מכל הזוויות ולכן אני רגיש הרה יותר לבעיות של השלטון המקומי ואני שמח שיש לי הזדמנות לשרת בתפקיד הזה כיוון שאני חושב שצריך לתת סמכויות לשלטון המקומי.
אני רוצה להגיד לך בצער שסמכויותיהם שלה שלטון המקומי מאז שהייתי ראש עיר. לפני 20 שנה סיימתי את תפקידי וזה נעשה בכוונה תחילה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה לא קשור לזה שסיימת...זו לא נקמה על זה שעזבת...
שר הפנים מאיר שטרית:
חלילה, זה נעשה לדעתי בכוונה תחילה. נעשו במשרד הפנים שני תהליכים מאד חמורים, הראשון, סרסו את המחוזות, אני בכוונה משתמש במילה סירוס, מנהלי המחוזות בזמני, הממונים על המחוז, היו בעלי סמכויות מוחלטות כמעט, באישור התקציבים, אישור התכנון, כראש עיר במשך 13 שנה, הייתי בענייני יבנה במשרד הפנים רק שלוש פעמים, פעמים ביוזמתי ופעם ביוזמת מנכ"ל משרד הפנים לדיון שהתקיים, אלה היו הפעמים היחידות שהגעתי לירושלים, בכל היתר הגעתי למחוז.
מי שטרח לעשות, סרס את המחוזות וגרם לכך שכל הסמכויות הועברו לירושלים, דבר שאילץ את כל ראשי הערים לרוץ לפריץ בירושלים ולהתחנן על נפשם. אני חושב שזה עקום, לא נכון ואני שואף לשנות את המצב הזה חזרה, לחזק את המחוזות לתת להם יותר סמכויות יותר כלים ופחות להתרוצץ בירושלים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בשביל זה צריך גם לרצות סמכויות.
שר הפנים מאיר שטרית:
לא תהיה להם ברירה, רוב ראשי הערים רוצים סמכויות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא הם, ראשי המחוזות. לא לגלגל למעלה אבל לקחת אחריות.
שר הפנים מאיר שטרית:
מי שלא רוצה שילך הביתה. הם עובדים על חוזה.
אסתרינה טרטמן:
הוא לא מתכוון לפורמאלי אם הם רוצים או לא רוצים אלא הלכה למעשה, כשתגיע בעיה לפתחם הם לא ימהרו לקבל החלטה ויגלגלו את זה הלאה.
שר הפנים מאיר שטרית:
בעיני כשלממונה מחוז יש אחריות או תפקיד, אם הוא לא ימלא את התפקיד הזה הוא ילך הביתה. פשוט ולעניין, זה לא משחק ילדים. ממונה על מחוז הוא תפקיד חשוב בעיני והוא יותר קרוב לשטח ממני. תפקידו להיות קרוב לשטח ולראות מה קורה ברשויות המקומיות, להגיב מיד ולא לחכות שזה יגיע לירושלים, לתכתובת וייקח שנה עד שמתעוררים יום אחד ורואים שיש משבר בשלטון המקומי, 14 מיליארד ₪.
אסתרינה טרטמן:
זה אומר שלפי ראות עינך, היה ומחוז מגלגל משהו לירושלים, תבוא ירושלים ותגיד לו, אדוני, זה בסמכותך, אל תגלגל את זה לפתחי, קבל החלטה. זה צריך להיות הדדי, גם מבחינתכם צריך להחזיר להם חזרה.
שר הפנים מאיר שטרית:
לכן אני אומר שאני מעוניין לבזר סמכויות, אני מעוניין להיות פחות ריכוזי אני מאמין בעבודה של מי שעומד בראש מערכת לא צריך לנהל הכול בעצמו, הוא צריך להאציל סמכויות למטה ולפקח שזה מתבצע, לפקח, לתאם, לסייע, לעזור, לחשוב. ככה אני אפעל במשרד הפנים, אני חושב שצריך להחזיר את זה אחורה ולתת סמכויות לראשי ערים ולממומנים על המחוזות כדי שהפיקוח על הרשויות המקומיות יהיה הדוק יותר.
היום, עד שמישהו מגיע לירושלים, עד שבודקים, כבר עוברת שנה. כבר קרה לנו שהיינו באוצר בשנת 2003, 2004, מצאנו פתאום משבר בשלטון המקומי של 14 מיליארד ₪ חובות, שאלתי את אנשי משרד הפנים, איפה הייתם כל השנים? הרי לכל רשות מקומית יש רואי החשבון, הם מגישים דוחות מאזנים כל שנה, אז מה שווה כל הכסף שמשקיעים בזה? אם אף אחד לא קורא את המאזנים האלה ולא מתעוררים מראש כשיש אור צהוב, לא כשיש אור אדום, מה הטעם בכל המשחק הזה בכלל? אין טעם בפיקוח הזה. לכן אני מתכוון להדק את הפיקוח, להיות יותר ערני ולהוריד אותו כלפי מטה לשטח.
רון נחמן:
מה זה רשות איתנה.
שר הפנים מאיר שטרית:
רשויות נטולות מענק כיון שהן עצמאיות. יעד שני הוא חיזוק מעמד ראשי הרשויות וצמצום מספר חברי מועצה. אחת הבעיות שהתגלתה לצערי בשלטון המקומי זו סגרגציה מאד חריפה של המערכת הפוליטית . היה מי שטרח להגדיל את מספר חברי המועצה בצורה רצינית מאד והתוצאה היא שהמדד לחבר מועצה נהיה מאד קטן ולכן כל קבוצה קטנה של אנשים מכניסה חבר מועצה.
אני רואה מועצות שיש להם 31 חברים ויש 11 סיעות, 15 סיעות ו- 10 סיעות. אחוז החסימה הוא 0.75% שהוא נמוך מאד. הדרך הפשוטה לשנות זאת, ואם אני אצא מהוועדה הזו עם גיבוי ותמיכה, אני מוכן גם להגיש הצעת חוק להעלות את אחוז החסימה, אבל אם לא יהיה לי את הגיבוי והתמיכה אני באמצעות צו יכול להקטין את מספר חברי המועצה ואם שר הפנים לשעבר מסכים עם התזה הזו נוכל לשנות את אחוז החסימה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני אשמח לסייע בעניין ולתת גיבוי בתנאי שחברי המועצה שיישארו יקבלו החזר תשלומים כדי שלא יהיו אצל עיריית מעלה אדומים על הנייר אלא שיבואו לעבוד, לייצג ציבור ושלא יספרו אותם כמו אוויר. לא נותנים לחברי מועצה לתפקד, ראשי ערים רוצים חברי מועצה חלשים.
שר הפנים מאיר שטרית:
אני מסכים עם הגישה הזו, לדעתי זה יותר יעיל לשלם הוצאות לחברי מועצה, לפחות לחברי מועצה, כדי שיעשו עבודה יותר טובה, בוודאי שאני תומך בזה, אם תסכים נוכל לעשות את זה במהירות ולזוז עם העניין.
אני רוצה להסביר את חשיבות העניין הזה, כאשר יש ראש מועצה במועצה שיש לה עשר סיעות, הוא לא יכול לתפקד, הוא לא יכול לנהל את העיר הוא צריך לשלם מחיר ציבורי מאד יקר כדי שתהיה לו קואליציה אחרת יש לו מועצה שכל אחד דורש ממנו נתח בשר שהוא לא יכול לתת, המועצה מתרסקת וצריך לפזר אותה. זה מה שקרה בשנים האחרונות.
בזמני לא היה המצב הזה , היו שלוש או ארבע סיעות בעירייה, שניים באופוזיציה שניים בקואליציה, אחד שלוש אחד או ל אופציה אחרת ויכולת לעבוד. היום אני רואה ראשי ערים שיש להם מנדט אחד מתוך 31, לאהוד אולמרט היו שני מנדטים מתוך 31 בירושלים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
רק שהוא לא היה מסכן.
שר הפנים מאיר שטרית:
ירושלים הייתה מסכנה. יעד הבא, יישום תכניות הבראה והתייעלות, אנחנו נמשיך כמובן בתכניות של תכניות הבראה והתייעלות.
עדכון חוק העיריות החדש וקידומו, תוך שינויו, אני חושב שכמה דברים שנכתבו בחוק הם לא נכונים, אני אומר את זה כראש עיר לשעבר ואני מתכוון להגיע להידברות עם השלטון המקומי, אני רוצה לעשות חוק בהסכמה. חשוב מאד לעשות חוק שלטון מקומי ולהתפטר מהחוק המנדטורי אבל צריך לעשות את זה בשיתוף פעולה עם השלטון המקומי ובהסכמה.
השלטון המקומי הוא לא אויב העם ולא אויב המדינה, ראש עיר זה אחד התפקידים הפוליטיים הקשים ביותר במדינה, אמנם בעל הסיפוק הגדול ביותר אבל אחד התפקידים הפוליטיים הכי קשים במדינה ואני אומר את זה כבעל ניסיון מכיוון שהם עומדים בחזית הראשונה מול האזרחים, הממשלה יכולה להחליט מה שהיא רוצה אני לא יכול לבצע את זה, הביצוע הוא בידי הרשויות המקומיות.
כשחסרה כיתת גן לא באים למשרד החינוך להפגין, הולכים להפגין מול ראש העיר. כשחסרות דירות לא באים להפגין למשרד השיכון באים לראש העיר למרות שלראש העיר אין לו שום סמכות בענייני דיור. כל בעיה שיש ביישוב, ראש העיר אחראי. לכן אני חושב שצריך לתת לראשי העיר את הסמכויות לפעול נכון. יחד עם זאת צריך לפקח על כך שיעשו את עבודתם כהלכה. אני אומר לך בלי היסוס, ראשי רשויות שיתפרעו, שלא ינהגו כהלכה, ילכו הביתה. אני לא מהסס לעשות את זה כי אני חושב שזה נכון. אני בעד מתן סמכויות ואחריות. סמכויות בלי אחריות לא הולך ואחריות בלי סמכויות גם לא הולך.
היו"ר אופיר פינס-פז:
פיטרת עכשיו את ראש עירית ערד.
שר הפנים מאיר שטרית:
נכון. דבר הבא, חיזוק והרחבת סמכות המחוזות, דיברתי על זה. איחוד רשויות מקומיות, נצטרך לטפל בסוגיה הזו, הוקמה עוד לפני ועדה שבודקת את העניין של איחוד הרשויות במטרה לחשוב אם אפשר לאחד רשויות. לדעתי, אדוני היושב ראש, אם אפשר לאחד רשויות צריך לעשות את זה לפני הבחירות כי אז יש פחות מחלוקות. עושים איחוד לפני הבחירות, ירוץ כל מי שרוצה ומי שיבחר יבחר. אם עושים עכשיו איחוד רשויות, לא היית רוצה שיישאר איחוד רק בישובים הדרוזים הערביים, אם הולכים על איחוד רשויות צריך ללכת על ערים גדולות ולעשות שם איחוד, אז נראה אותם חכמים.
שרה מרום-שלו:
פה תהיה לך בעיה.
שר הפנים מאיר שטרית:
אני לא יודע אם תהיה לי בעיה. כאשר מכריזים על איחוד ערים גדולות, יש בחירות ויכול להתמודד בבחירות כל מי שרוצה, שיתמודדו.
דוד אזולאי:
תתחיל בקריות בצפון.
שר הפנים מאיר שטרית:
אתה צודק. יש ועדה שיושבת על זה. רה-ארגון במינהל לשלטון מקומי והקמת יחידת בקרה לרבות בניית מערך פיקוח ובקרה על תאגידים העירוניים. עבר חוק בכנסת לפני כמה שנים, נדמה לי שבתקופתך כשר הפנים, של הפיקוח על התאגידים העירוניים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הוא עבר לפני, אצל השר פורז.
שר הפנים מאיר שטרית:
עבר חוק שהיה צריך להסתיים עד סוף שנה זו, סוף 2007, ולצערי אפילו זה לא התחיל להתבצע מה שמראה שחוקים לפעמים הם אות מתה לחלוטין. עבר חוק בכנסת שקובע שמשרד הפנים יקים ועדה ברשות שופט מחוזי לשעבר, ועדה ציבורית עם שלושה אנשים, יושב ראש הוא שופט מחוזי לשעבר, איש ציבור שאין לו קונפליקט או אינטרסים עם העיריות, ומנכ"ל עירייה רלוונטי. הוועדה הזו תצטרך לאשר כל מועמד לחברה עירונית לתאגיד עירוני.
היו"ר אופיר פינס-פז:
כן, זה עבר בתקופתי.
שר הפנים מאיר שטרית:
לצערי הוועדה לא קמה עדיין.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זו הייתה החלטתי האחרונה כשר הפנים לפני שעזבתי.
שר הפנים מאיר שטרית:
הוועדה לא קמה ולא נוצר שום פיקוח על התאגידים העירוניים. אני מקים את הוועדה עכשיו וגם שם נצטרך לשנות את מועד הביצוע לפחות לשנה או שנתיים קדימה, כי יש כאלף תאגידים עירוניים ועד שיבדקו את כולם זה תהליך ארוך. אני מקים את הוועדה מיידית, שבוע שעבר מיניתי ראש ועדה ואני אמנה גם את שני החברים הנוספים, הוועדה אמורה להתכנס לפעולה במטרה לבדוק את המינויים של הרשויות.
העיקרון שהחוק קבע ואני לא משנה אותו, אבל צריך להפעיל אותו, ששליש מהדירקטורים יכולים להיות חברי מועצה שהם לא צריכים לעמוד בתנאי סף, מי שנבחר כחבר מועצה הוא אוטומטית כשיר. שליש יהיו עובדי עירייה שצריכים לעבור בדיקה של תנאי סף , כמו ועדת שפניץ, ושליש אנשי ציבור שאינם עובדי עירייה, שלא צריכים לעבור ועדת שפניץ. זאת אומרת שלתאגידים האלה יהיה דירקטוריון שייבחן, ולא ימנו סתם אנשים על בסיס פוליטי.
רון נחמן:
רק שזה לא יהיה ועדת אביבי מספר 2.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זו ועדת רביבי.
רון נחמן:
אם זו ועדת רביבי אז חבל על הזמן.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה לא חבל על הזמן. יש היום תאגידים עירוניים שהם יותר חזקים מהעירייה עצמה, זה כמו בסרטים, העירייה היא הפסאדה, והחברה הכלכלית העירונית היא העירייה. בלי פיקוח בלי שלשר הפנים יהיה מה להגיד על זה, בלי שמנהלי משרד הפנים יהיה מה להגיד על זה.
רון נחמן:
כשחברת חפציבה קרסה, אף אחד מכול הגופים, כולל משה טרי, כולל כולם - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה זה קשור?
רון נחמן:
האחריות על קריסה. יש שלטון מרכזי ומקומי כשיש קטסטרופה השלטון המרכזי בורח מכל אחריות בכל תחום ותחום, לכן גם כאן.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה זה קשור?
רון נחמן:
אני מבקש רשות דיבור להגיב על כל הדברים האלה.
שר הפנים מאיר שטרית:
בחוק ההסדרים יש חקיקה שקובעת עוד תיקון נוסף שבא לחזק את הפיקוח על התאגידים וקובע ששר פנים יוכל לפזר תאגידים עירוניים ולמנות חשבים לתאגידים עירוניים ולחברות עירוניות. שאפשר יהיה לפקח על תאגידים עירוניים כהלכה כי היום זה לא ניתן.
טיפול מערכתי בנושא ארנונה, היטלים ואגרות, כמו שאתה יודע אדוני היושב ראש, הוקמה ועדה ברשותו של עורך דין אודי ברזילי, שמונתה לטפל בכל נושא הארנונה בכל הארץ ולהציע לממשלה הצעה כיצד לטפל בנושא הארנונה. זה נושא מאד מורכב בעייתי מסובך שצריך להסדיר אותו. אני מקווה שהוועדה תעשה עבודה טובה, אני לא מיניתי אותה היא מונתה לפני.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה דעתך על החלטת הממשלה להעביר ארנונות?
שר הפנים מאיר שטרית:
אני מתנגד. הרעיון של הממשלה היום להיכנס באמצע עבודתה של ועדה שמונתה לטפל בארנונה הוא לא נכון. דבר שני יש בעיה, אתה לא יכול להפוך ארנונה כללית למס הכנסה. אתה אומר בעצם שאתה לוקח מעירייה שיש לה מיסים, לוקח למדינה והמדינה תחלק את הכסף למי שהיא רוצה, אתה הופך את זה למס הכנסה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
למי שיש לו סוציו-אקונומי 1, 2, 3.
שר הפנים מאיר שטרית:
למי היא רוצה, זה כמו תקציב המדינה. אתה הופך את זה לתקציב המדינה.
דוד אזולאי:
אתה גם הורג את המוטיבציה של ראשי הרשויות לגבות ארנונה.
אסתרינה טרטמן:
זו טעות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני רוצה שתדע שאני מכיר לפחות שניים מהחתומים על המכתב הזה, שאחד מהם אמר לי שהוא לא יודע מה הוא אמור לעשות עם הכסף שיש לו. הוא אמר שהוא כבר מרים מדרכות, מרים כבישים... יש הון תועפות של כסף, יש חוסר שוויוניות, בסוף יש לנו אותה חברה ואותם תושבים. אחד צריך לקבל הכול והשני כלום? למה זו לא אותה מדינה?
שר הפנים מאיר שטרית:
המדינה יכולה להחליט על בסיס חקיקה שעיריות חזקות שיש להן עודף גבייה ומיסים, ייקחו מהם פחות השתתפות בחינוך ורווחה, אז יתפנה הכסף שאתה יכול לתת למענקים, זו דרך יותר מסודרת משפטית. נדמה לי שהוועדה שיושבת על המדוכה צריכה לעשות עבודה.
דוגמאות נוספות, הממשלה יכולה להחליט למשל, מה שיותר הגיוני בעיני, שמוסדות ממשלתיים בישובים כאלה, המיסים שלהם לא ילכו לרשות אלא לחלוקה אחרת, המדינה יכול להגיד שבמקומות האלה אנחנו לא משלמים מיסים, אנחנו נשלם את המיסים האלה במקום אחר.
יעקב אגמון:
להוריד מיסי ארנונה במרכז זה פשוט לרוקן את הפריפריות.
שר הפנים מאיר שטרית:
ייעול עבודת מנהל האוכלוסין ושיפור השירות לאזרח – זה אחד היעדים שהצבנו לפנינו. המדינה יזמה בזמנו את דוח שגב שעשה עבודה מקיפה ואני מקווה ליישם את הדוח הזה ולהקים רשות לאוכלוסין והגירה במשרד הפנים כשהכוונה להעביר אליה את כל משטרת הגבולות שהיום נמצאת תחת אחריות של המשרד לביטחון פנים ולהפוך את זה לרשות הגירה כמו שמקובל בכל מקום בעולם.
תוך כדי זה אנחנו רוצים לשנות את המבנה שלה, את דרך התפקוד שלה, אני חושב שאנשים שהיו בבניין ג'נראלי בירושלים כדי לקבל שירותים ממשרד הפנים ומנהל האוכלוסין יכולים להעיד על רמת השירות הנמוכה מאד לצערי הרב, לא בגלל אשמתם של עובדים אלא בגלל התנאים הפיזיים שהם נתונים בהם. זה לא מתקבל על הדעת. אין סיבה בעולם שאנשים יקבלו שירות בצורה הזו. אז זה אדוני היושב ראש אני מתכוון לשנות בצורה דרסטית.
החלק השני הוא השלמת הפרויקט של תעודת זהות חכמה ודרכון מאובטח בטכנולוגיה ביומטרית: במדינות אירופה וארצות הברית ייכנס תוך שנתיים התקן שמי שלא יהיה לו דרכון עם ביומטריה לא יוכל להיכנס למקומות האלה ויצטרך ויזה. מי שיהיה לו, יהיה יותר קל לוותר על ויזה , כולל ארצות הברית. לדעתי העניין הזה בנפשנו לא רק בגלל הצורך להיכנס למדינות אחרות, לפי נתוני המשטרה שקיבלתי כשהייתי במשרד האוצר, ניסיתי בעצמי להקים את הפרויקט הזה, יזמתי הקמת ועדה, וראש צוות היגוי, הבאתי את זה כמעט לקצה ואז העבירו אותי למשרד התחבורה והעסק מת.
היום כבר לא יכולים להעביר אותי למשרד התחבורה, ואף אחד לא יכול להתחמק מזה, אני מתכוון ליישם הלכה למעשה את הפרויקט של תעודת זהות חכמה בטכנולוגיה ביומטרית. על פי נתוני המשטרה יש במדינת ישראל 350,000 אנשים שמסתובבים עם תעודות זהות מזויפות. תעודת זהות מזויפת מדובר באנשים שהסתננו לארץ, שב"חים, אנשים שעברו את הגבול לא חוקי, ומסתובבים עם תעודת זהות של מישהו שאיבד, אתה יודע כמה תעודות הולכות לאיבוד בשנה, מזייפים את התמונה ואת התעודה וזהו. יש הרבה אנשים שמסתובבים עם זהויות שאולות של אנשים. אם תיתן לי את תעודת הזהות שלך אני מזייף לך אותה בשעה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
קיבלתי השבוע דו"ח בתאריך שהייתי בו באילת.
שר הפנים מאיר שטרית:
המדינה בעניין הזה פרוצה ואני מתכוון לגרום לכך שאנשים שאין להם אזרחות ישראלית לא יוכלו להישאר פה.
דוד אזולאי:
אני מציע לך לבדוק מי מעכב את תעודת הזהות החכמה כי אני מכיר את זה כבר מספר שנים. נדמה לי שעוד בתקופתו של אלי סוויסה הרעיון עלה, הלוואי ותצליח, זו בושה למדינה שזה עוד לא נעשה.
שר הפנים מאיר שטרית:
הדרכון הישראלי ותעודת הזהות הישראלית הם ברמה הנמוכה ביותר בעולם. לפלשתינים ולמדינות אפריקה יש דרכון יותר מאובטח משלנו, זה פשוט בלתי נסבל. חייבים לשנות את זה כי זה בנפשנו.
מישור נוסף שאנשים לא ערים אליו, בגלל העובדה שכל כך קל לזייף אזרחות ישראלית ולשהות בארץ, כשאני מדבר על רפורמה במנהל האוכלוסין זו גם רפורמה בכל מערך הנתונים, במחשוב שלה, כיוון שהיום לצערי הרב הביטוח הלאומי במדינת ישראל משלם, לאור הרישומים הקיימים שהם לא מעודכנים, מיליארדים קצבאות לשנה שהם לא כחוק.
כזכור לך כשהייתי במשרד האוצר עשיתי תחקיר בביטוח הלאומי והצגתי נתונים מזעזעים איך הביטוח הלאומי משלם חמישה מיליארד ₪ לא כדין כשמתוכם חלק מהתשלומים הם ממש לא חוקיים, לאנשים שהם לא אזרחי ישראל. כל העניין הזה פרוץ כל עוד אין לנו תעודות מאובטחות שיודעים מי אזרח ומי לא, אי אפשר לתקן את זה. לכן העלות של כל הפרויקט הזה היא שולית בהשוואה לתועלת שתצא למדינה מהעניין. אנשים לא יודעים, התהליכים האלה מאד מסוכנים לעתידה הדמוגראפי של מדינת ישראל והם צריכים להיעצר. אני מתכוון לעשות כל שאני יכול כדי לעצור את זה.
העברת יחידת רישוי כלי ירייה למשרד לביטחון פנים: היום מי שמוציא את רישיונות כלי הירייה זה משרד הפנים ומי שעושה את הבדיקה ומחליט אם כן או לא זו המשטרה. הפיצול הזה מיותר, אנשי משרד הפנים לא בדיוק מומחים לנשק, אני מתכוון להעביר את כל היחידה הזו למשטרה, שהמשרד לביטחון פנים יוציא את הרישיונות ויעשה את הכול בעצמו. אנחנו מקבלים שבמשטרת הגבולות, כולם ילכו להיות שוטרים, אנחנו ניקח עובדים אזרחיים שיתנו שירות אחר מבחינת בקרת הגבולות, זה גם יותר מתוחכם ויותר ידידותי לסביבה וגם יותר מהיר.
צמצום מספר העובדים הזרים: אני מדבר על מספר העובדים הבלתי חוקיים, לצערי יש עדין מספר גדול של עובדים זרים לא חוקיים. העניין הזה של סחר בבני אדם, ישראל נמצאת ב- primary watch list של ארצות הברית. כשהייתי שר המשפטים נלחמתי בשיניים עם ארצות הברית והצלחתי להוריד את ישראל מה- primary watch list ל- watch list אחרי שהראיתי להם נתונים שעשינו חקיקה וענישה וטיפול. לצערי החזירו אותנו שוב ל- primary watch list
היו"ר אופיר פינס-פז:
תגיד את הדברים כהווייתם, בממשלת אולמרט חלה עליה דרמטית במספר העובדים הזרים אחרי שנים שהייתה ירידה.
שר הפנים מאיר שטרית:
זה לא רק בממשלת אולמרט, גם הממשלה הקודמת.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני יודע שלא. כשנתניהו היה שר האוצר בממשלת שרון היה קיצוץ דרמטי, מרגע שאולמרט נהיה שר האוצר ואחר כך ראש ממשלה נהיה גידול דרמטי במספר העובדים הזרים בישראל ועל זה אני מניח שמבקר המדינה יעשה דוח נוסף.
שר הפנים מאיר שטרית:
בכל מקרה אנחנו רוצים לפעול לצמצום העובדים הזרים הבלתי חוקיים כי לצערי מי שמניע את המערכת זה דמי התיווך שמקבלים כל אותם יבואנים של העובדים הזרים. אני רוצה לשקול לשנות את כל הגישה ואת כל השיטה כדי לנטרל את כל המתווכים הללו. אחד הדברים שאני רוצה לשקול זה לתת את ויזות העבודה בחו"ל, ישירות על ידי אנשים מוסמכים, במטרה לבטל את הצורך של מתווכים שגובים אלפי דולרים כדי להביא עובדים זרים ואחר כך זורקים אותם ולא מעניין אותם מה קורה להם. זו בושה.
דוד אזולאי:
אני מחזק את ידך בנושא, הלוואי שתצליח
שרה מרום-שלו:
אם תצליח בזה אז עשית הרבה.
שר הפנים מאיר שטרית:
דבר שני בעניין הזה, מעבר לטיפול בדמי התיווך, אני רוצה להציע לממשלה שעובד זר שמגיע לארץ יחולו עליו כל המיסים שחלים על ישראלים. אני אומר לכם שהבאת העובדים הזרים פוגעת פגיעה אנושה ברמת השכר של העובדים הישראלים. כל עוד שיהיה כדאי להביא עובדים זרים יותר מעובד ישראלי יבואו והשכר יהיה נמוך. אם ישלמו שכר גבוה לעובדים הישראלים, הרבה עובדים ישראלים יחליפו עובדים זרים.
עובדה היא שבענף הבניה בשנה שעברה גדל מספר העובדים הישראלים בענף ב- 17% ומספר העובדים זרים ירד בהתאמה. זאת אומרת שאפשר להביא עובדים ישראלים לעבוד אם משלמים להם יותר. למה לוקחים היום עובדים זרים, כי הם יותר זולים ואולי עובדים יותר קשה.
אני רוצה ליצור מצב שיוטלו מיסים מלאים על עובד זר, כאשר הרעיון שלי כיצד לעשות מזה תועלת גם לעובדים הזרים הוא שאני רוצה שהמיסים הללו ירשמו על שמו של העובד הזר בחשבון לפקודתו בשדה התעופה כאשר ביום שהוא עוזב את הארץ, על פי הזמן שניתן לו, יוכל לקבל את הכסף הזה. אם הוא לא יעזוב את הארץ הוא מפסיד את הכסף. אני יוצר לו תמריץ לגמור את התקופה שלו וללכת הביתה עם חבילת כסף שיקבל בשדה התעופה ביד. אם לא יעזוב את הארץ הוא יפסיד את הכסף ולכן גם לא כדאי לו לא לעזוב את הארץ כי אז יחפשו אותו יתפסו אותו ויגרשו אותו והוא גם יפסיד את הכסף.
אם אדם עובד פה חמש שנים וצוברים לו את הכסף בחשבון בנק זה סכום רציני. היום לצערי הרב סוחטים אותם, אותם מתווכים בשכר, לוקחים מהם תשלומים כל חודש, זה דבר בלתי נסבל בעיני.
אסתרינה טרטמן:
חשבתם על סדר גודל?
שר הפנים מאיר שטרית:
יש חוקים לזה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
יש עליה גדולה במספר העובדים הזרים בשנים האחרונות.
שר הפנים מאיר שטרית:
קיצור תורים ועידוד פעולות מ"רחוק" (ממשל זמין): הכוונה שלנו להכניס טכנולוגיות חדשות לשימוש במנהל האוכלוסין. צריך לחפש דרך כיצד אנשים יוכלו לעשות פעולות באמצעות האינטרנט, באמצעות טכנולוגיה חדשה ולקצר את התורים בתוך המערכות. לחפש דרכים כיצד לעודד אנשים לפעול בלי הצורך שכל אחד יגיע בעצמו למשרד.
לדוגמא, במשרד המשפטים בזמנו, כשנכנסתי, הודעתי שאני מתכוון להוציא את הטאבו לאינטרנט. עובדי הטאבו שבתו שלושה חודשים ולא נכנעתי. היום, כפי שאתם יודעים יש באינטרנט ארבעה ספקים לשירותי טאבו, אדם יכול להיכנס מהבית שלו במחשב לטאבו ולבדוק נסך, לשלם כרטיס אשראי מהבית שלו ולקבל את זה הביתה חתום. הוא לא צריך לעמוד בתור ולשלם 1500 ₪ לעורך דין כדי שיעשה נסך לטאבו, זה יעלה לו בערך 60 ₪. אין סיבה בעולם שלא נעשה שינויים כאלה שאנשים לא יצטרכו לרוץ כל יום למשרדים על כל דבר.
מקצוע וייעול עבודת גופי תכנון – זה היעד הבא, הרעיון לייעל את העבודה של הוועדות, ליצור מצב שבו הוועדות יעבוד יותר מהר, אמרתי ואני אומר שוב, זה בלתי נסבל בעיני שבוועדה מקומית, אנשים מחכים שנה או שנתיים כדי לקבל היתר בניה. בגלל זה נוצרים מאכרים שמקבלים כסף כדי להאיץ או לקדם את התיק בתוך הוועדות, ראה תל-אביב, ראה בירושלים, אין לזה שום הצדקה בעיני.
אני מתכוון להנחות את הוועדות המקומיות שמי שלא יפעל בדרך הזו, אני אפזר את הוועדה. אני אקים ועדה עצמאית שלא קשורה לעירייה שתעשה את השירות הזה. אני לא אהסס לנקוט במהלכים, ואגב אני לא מקבל שום תירוץ של העירייה, אלה תירוצים שאני לא קונה אותם. ראש עיר יכול לעשות ועדה שניים על כל התכניות התואמות ומיידית, ולתת היתרים לאלתר, או לא לתת היתרים, אבל שיחליטו. אפשר להגיד לו, חסר לך אישור הג"א, תביא את האישור תקבל רישיון. אבל שאדם מחכה שנתיים כדי לקבל היתר זה בלתי נסבל.
הייתי ראש עיר וראש ועדה ותבדקו אותי, ביבנה, כל מי שהגיש תכנית בניה תוך שבועיים קיבל תשובה ואם הוא לא קיבל תשובה אמרתי לאזרחים לבוא אלי הביתה אם הם לא מקבלים תוך שבועיים. ששה חודשים באו אלי הביתה ואחר כך הפסיקו לבוא כי ניערתי את המערכת ונגמר העניין. אין סיבה בעולם שאנשים ימתינו. צריך שיהיה זמן סביר בין זה שאדם מגיש היתר ומקבל את הרישיון. אני גם בודק את הפעלת החוק שחוקק בכנסת ולמערי לא עובד, של חוק מורשה היתר שקובע שאדריכל שהסכים להיכנס לסידור הזה יוכל בעצמו להוציא את ההיתר, הוא רק יצטרך לעמוד בתנאים מסוימים.
כשבדקתי למה לא מופעל החוק הזה הסתבר לי שאדריכלים לא מוכנים לקחת את האחריות. אני מתכוון ליזום פניה לאדריכלים ולבחור כמה אדריכלים בכל עיר ולשכנע אותם ללכת למהלך הזה ולהקים משרדים יוציאו היתרים בעצמם, שלא יצטרכו את העירייה. אני בטוח שברגע שייפתח משרד אחד ושניים יקומו מיד עוד עשרה, אבל צריך ליזום את כניסתם של הראשונים ואם צריך, אני גם שוקל אפשרות שלא יצטרכו לשלם ביטוח מקצועי, יכול להיות שיהיה שווה לי לשלם את הביטוח המקצועי כשיפתחו משרדים כאלה כדי ליצור מצב שאזרחים יוכלו לקבל היתר בניה מיידית. האיש יבדוק, יחתום שהכול תואם את התכניות והוא יהיה אחראי ואם הוא מפספס הוא מאבד את הרישיון, זה מה שקובע החוק. אני מקווה להפעיל את החוק הזה, דבר שיקל מאד על האנשים.
ייעול עבודות הוועדות המחוזיות – גם כאן, אני מצפה שכשוועדות מחוזיות מתכנסות שיחליטו, שלא יידחו. התשובה השלילית הגרועה ביותר היא הדחייה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אין לך מספיק עובדים מקצועיים בוועדות המחוזיות. בוודאי לא במחוז הצפוני, אם היו עוד עשרה מהנדסים המדינה הייתה מרוויחה, זה תוקע את כל הכלכלה.
שר הפנים מאיר שטרית:
אנחנו מתכוונים לפצל את וועדה מחוזית צפון לשניים, מחוז הצפון הוא מחוז עמוס ביותר, אני מתכוון להקים ועדה מחוזית נוספת בצפון במטרה להקל על העומס. דבר שני שאני מתכנן זה לקבוע ועדות מחוזיות מקצועיות שיגבו אגרה. כל אזרח ישמח לשלם אגרה על התכניות בתנאי שיטפלו בתכניות שלו לאלתר ויתנו לו תשובה של כן או לא. לכן יכול להיות שנצטרך לעשות חקיקה, אני אבוא אליך בעניין הזה, אני מקווה שנוכל לעשות את זה ולהפעיל ועדות מחוזיות נוספות.
דוד אזולאי:
כשאתה משנה במחוז את הבעלות על תכנון ובניה כדאי שתחשוב גם על מספר המפקחים, יש בעיה קשה שאין מספיק מפקחים בכל הוועדות, זו אחת הבעיות לבניה הבלתי חוקית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אין תכנון, התכנון לא רלוונטי, אין תכניות מתאר עירוניות בהרבה מאד יישובים, בעיקר ערבים, כשאין תכנון יש בניה בלתי חוקית.
בני כשריאל:
לא הכול תלוי בוועדה המחוזית וברשות, יש את הארכיאולוגים, את הירוקים, יש את משרד הבריאות ואלו התוקעים העיקריים בגלגלי תנועת התכנון, לא הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות רוצות להפעיל ולקדם מיזמים, אבל תאר לך שבא ארכיאולוג וצריך לחפור במשך שנה ושהירוקים דופקים לך את הפרויקטים או שמשרד התשתיות לא נותן לך אישור.
היו"ר אופיר פינס-פז:
או שמחפשים אצלך קברים לפני 3,000 שנה.
בני כשריאל:
קברים זה לא אצלי, זה בירושלים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
חשבתי שאתה חלק מירושלים...
שר הפנים מאיר שטרית:
ועדה מחוזית צריכה להחליט. היא לא יכולה להתכנס ולא להחליט. דבר נוסף, אחד הנושאים שאני מכין עליו חקיקה זה לבטל את העניין של שימוש חורג. אני רוצה לקבוע רף גבוה, שמי שירצה להשתמש בשימוש חורג יצטרך לקבל אישור שר הפנים אישית. לצערי הרב זה אחד השערים הפתוחים לעקיפת חוקי התכנון והבניה. כדי לקבל מושג, במחוז המרכז, עד לפני שנתיים היו 84 אולמות חתונה לא חוקיים, על קרקעות חקלאיות, שנבנו בשימוש חורג, כאילו אלה לולים. אתה רוצה להגיד לי שראש ועדה, כשהוא מקבל תכנית של לול כזה, הוא לא יודע שזה אולם? זו העלמת עין. ראיתי כבר תכניות של לול כזה עם קירות בגובה חמישה מטרים מצופי שיש עם חלונות וגנים ומזרקות.
דוד אזולאי:
הוא בטח מהאגודה לצער בעלי חיים...
שר הפנים מאיר שטרית:
כל המרכז המסחרי בגעש, בשפיים, בירקונים, הכול קם במסגרת שימוש חורג. לכן, אין יותר שימוש חורג, מי שירצה שימוש חורג יצטרך לקבל אישור משר הפנים אישית. כשיגיעו לשלב הזה מעט מאד אנשים יעשו תרגיל כזה כי אז אני אעצור את כולם, אני או מי שיהיה שר הפנים.
רפורמה בסעיף 197 לחוק תכנון ובניה: יש חקיקה שמתכוונת לטפל בסעיף 197 שהפך להיות מחלת מדינה, לצמצם את התחולה שלו, אני אתן דוגמא בולטת בכובע הקודם שלי כשר התחבורה - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני רוצה לנחש שאת הרפורמה הזו לא תצליח להעביר.
שר הפנים מאיר שטרית:
אני חושב שאני אצליח. הדוגמא הבולטת היא נתב"ג 2000. בנינו טרמינל, יש תביעות נגד נתב"ג של 3 מיליארד ₪ בגין נתב"ג 2000. אני שואל את הממשלה, למה? הרי אותו שדה תעופה נשאר, אותם מטוסים נשארו אותם מסלולים, בנו רק טרמינל, איפה זה פוגע במישהו, רק שיפרו את הסביבה. באנגליה למשל אין בכלל סעיף 197, יש עוד מדינות שבהם אין סעיף כזה, ביקשתי מהמ.מ.מ. בכנסת לעשות לי בדיקה בכל העולם מה קורה עם סעיף 197.
אין בזה היגיון כיוון שמגישים תביעה גם אלה שאין להם שום קשר לפרויקט ואין להם שום נגיעה אליו, יש עורכי דין שאוספים חתימות של אנשים, מגישים תביעות, נניח הגישו תביעה נגד רשות התעופה של 3 מיליארד ₪, רשות התעופה לוקחת עורך דין מצידם, יושבים שני עורכי דין ואומרים נגיע לפשרה, אתם תשלמו לנו ככה וככה, כל אחד לוקח את החלק שלו, ושלום על ישראל. נתתי הוראה לרשות התעופה לא להתפשר עם אף אחד, אין פשרות, לכו לבית משפט מחוזי, תערערו, לכו לעליון, לא לתת לאף אחד גרוש משום שאין בזה שום היגיון שהמדינה תשלם מכיסה מיליארדים של שקלים סתם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אז עורכי הדין ירוויחו יותר משום שהתהליכים יימשכו שנים.
שר הפנים מאיר שטרית:
ניהול משק המים והביוב – יש חוק שקובע שכל הרשויות צריכות להקים תאגידי מים וביוב לצערי זה לא קרה, עד ה- 1 בינואר 2008 זה גם לא יקרה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
יש הצעת חוק של חבר מהוועדה פה שמציעה שהתאריך יידחה.
שר הפנים מאיר שטרית:
זה מה שהצעתי, אני חושב שצריך לדחות את זה בשנה או אפילו בשנתיים.
שיפור מקצוע וייעול מערך הכבאות – גם פה אנחנו רוצים לבצע את הרפורמה של דוח גינוסר, הרעיון הוא להקים שירות כבאות ארצי לבטל את כל איגודי הכבאות ולהפוך אותם לשירות ארצי, היום לצערי הרב התאגידים נמצאים בצרה צרורה, כל תאגיד משלם שכר אחר, בלגן גדול. יש דוח גינוסר שנעשה בשנת 87 - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
יש לי עצה קטנה, שמעתי שהאוצר בעד. הוועדים של הכבאים מתנגדים לזה שלא תהיה להם את זכות ההתאגדות על פי רפורמת גינוסר ואני אומר לך שצריך ללכת לקראתם. בבריטניה הגדולה מותר אפילו לשוטרים להתאגד, כבאים זה לא שוטרים, מותר להם להתאגד, אסור להם לשבות, על זה הם יסכימו ולדעתי צריך לרוץ עם זה הלאה.
שר הפנים מאיר שטרית:
היערכות לבחירות – בנובמבר 2008 יש לנו בחירות, ביקשתי לדחות את הבחירות בשבוע ימים, אני יודע שהגשת הצעת החוק להקדים את הבחירות, אבל משפטית אי אפשר להקדים בחירות. בגלל שאותו יום נופל על יום הזיכרון ליצחק רבין לכן ביקשתי לדחות בשבוע.
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה אי אפשר להקדים?
שר הפנים מאיר שטרית:
כיוון שאתה מקצר את הקדנציה ואי אפשר לקצר. השנה יש בחירות למועצות האזוריות בנובמבר 2007, השנה תיכנס המערכת לפעולה.
הגברת הפיקוח ואכיפת חוקי התכנון והבניה – דברנו על זה, אני לא רוצה להוסיף. זה מסכם פחות או יותר את היעדים שקבעתי לעצמי כשר הפנים, כמו אתה רואה היעדים מאד ברורים, מאד חד משמעיים ואני מקווה שנצליח ליישם אותם. אם נצליח לעשות את זה בקדנציה הזו אני חושב שהרווחנו את המשכורת שלנו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה רבה אדוני השר. אדוני המנכ"ל, אתה רוצה להוסיף.
אריה בר:
אין לי מה להוסיף.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה. חברת הכנסת שרה מרום-שלו.
שרה מרום-שלו:
כבוד היושב ראש אני מברכת את שר הפנים החדש ואני מאד שמחה שהוא נבחר לשר הפנים, בכל מדינה, הדבר הראשון הם הרשויות המקומיות, הם מנהלים את המדינה לפני הממשלה, ואנחנו יודעים זאת. מאחר והוא בא משורות הרשויות ואני מכירה אותו עוד כשהיה ראש עירית יבנה, אני באמת מקווה שיעשה סדר ברשויות המקומיות.
כפי שאנחנו יודעים, ואני גם באה מרשות מקומית, יש הרבה דברים שצריך לתקן ברשויות המקומיות לטובת התושבים ולטובת המדינה כולה. הראשונים שעומדים בפתח הם ראשי הרשויות המקומיות וחברי המועצה.
הגשתי הצעת חוק שיתנו הוצאות לחברי המועצה כדי שיהיו מעוניינים לבוא. אצלנו בעירית רחובות יש 27 חברים באים לישיבה כמה חברי קואליציה שראש העיר ביקש אותם והשאר לא באים כי לא מתגמלים אותם. אני מציעה לצמצם את המספר ולתגמל אותם כדי שאם הם נבחרים שיעשו משהו. אני מקווה ששר הפנים הנוכחי, מאחר והוא מודע לעניין, יעשה את זה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה. חבר הכנסת מגלי והבה.
מגלי והבה:
מכיוון שזו הופעה ראשונה של שר הפנים בוועדה אני רוצה להצטרף למברכים גם לך וגם למנכ"ל. אין ספק שראינו מצגת עם יעדים מאד חשובים שבאים לשנות מציאות שכולנו הרגשנו שצריך לתקן ואני מקווה שתוכל לעמוד ביעדים שהצבת לעצמך לטובת אזרחי מדינת ישראל.
מה שמפריע לי הוא שאנחנו עדין נתקלים באותם בעיות שכל פעם אנחנו חושבים בכנסת שאנחנו מתגברים ומצליחים לפתור, חוזרים לאותו תסריט מהתחלה. אני היום יכול לציין כמה רשויות שלא מצליחות לשלם משכורות. אני מדבר על רשויות מקומיות ואני יכול למנות לך רשימה של חודשיים ושלושה.
אחרי שאמרנו שעשינו עבודה וטיפול יסודי בוועדת כספים ואחרי שגם כאן נעשתה עבודה יסודית, היום ישנם שבע או שמונה רשויות מקומיות, ואני לא מדבר על אלה שפרקו ושלחו הביתה, אני מדבר על רשויות שנעשו תכניות הבראה, עמדו בתכניות, באו למשרד הפנים, משרד הפנים שלח אותם לשפר עוד ולקבל את מה שמגיע להם, ובסופו של דבר אותן רשויות לא משלמות משכורות, זה מצב בלתי סביר. אני מדבר על אבו סנאן, על עיר הכרמל.
היו"ר אופיר פינס-פז:
עיר הכרמל זה בור ללא תחתית.
מגלי והבה:
אני יודע כמה כסף נכנס.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני לא מכיר רשות שבאחוזים מקבלת כל כך הרבה כסף כמו שהם קיבלו וכל הזמן הם בגירעון. גם בתקופה שלי הם קיבלו יחסית הרבה. נכנס ונכנס והם בור ללא תחתית.
מגלי והבה:
יכול להיות. אבל ניתקל שוב בתופעה שרשויות שלא משלמות משכורות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אין סיבה שבעיר הכרמל לא יקבלו משכורות.
קריאה:
צריך לפרק את זה ולהשאיר אותם שני כפרים.
שר הפנים מאיר שטרית:
לגבי עיר הכרמל יש ועדת בדיקה על תפקוד המועצה. הם לא עומדים בתכנית ההבראה ולכן הם לא יכולים לקבל את הכסף שיש להם בחשבון, הם קבלו למעלה ממאה מיליון ₪ מהתקופה בתכנית ההבראה, הם לא עומדים ביעדים שהיא קבעה, לא מבצעים את התיקונים, למרות שהתחייבו, לכן אלוהים לא יכול לשלם את הכסף בכל פעם שחסר. נחכה שוועדת הבדיקה תגיש את המסקנות, אם זה לא יתפקד יפזרו את המועצה. לא צריך לפרק את העיר צריך לנער אותה.
מגלי והבה:
הלוואי והיו רק בעיות רק בניהול הערים וניהול הרשויות, יש בעיות גם במשרד הפנים ושם צריך לעשות בדק בית יסודי. התכנית הזו למנות עוד חשב וחשב מלווה, תעשיית החשבים הזו... באותם רשויות שמינו חשבים המצב יותר גרוע, אז מה הועילו חכמים? מצד אחד זרקנו את ראשי הרשויות מינינו חשבים והם מנהלים את העניינים שלהם - - -
שר הפנים מאיר שטרית:
איפה נהיה מצב יותר גרוע בגלל חשב?
מגלי והבה:
לירקא יש חשב מלווה מלפני שנה וחצי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לפעמים חשב מלווה לא עוזר אבל לא הוא גורם להרעה.
מגלי והבה:
אנחנו מדברים על טובת האזרחים כרגע לא על טובת ראשי הרשויות.
אריה בר:
אתה מדבר פה על זה שחשב מלווה מונה להיות ראש מועצה וזה לא תקין.
מגלי והבה:
במקביל ליעדים ולתכניות שאדוני שם לנו על השולחן צריך לראות עם הצוות של משרד הפנים כיצד ניתן לטפל באותן סוגיות. לאתר את הבעיות האלה וללכת לפתרונות שנדע שטפלנו בסוגיה והיא מאחורינו, צריך להתקדם ולראות הלאה ולא כל חודש וכל חודשיים שכל העיסוק שלנו, גם כוועדת פנים וגם כנבחרי ציבור, יהיה איך לטפל באותן רשויות ויש על זה עוד ישיבה ועוד ישיבה.
אני רוצה להגיד שצריכה להיות ועדה שתבדוק את כל האיחודים שנעשו, האם האיחודים האלה הועילו, חסכו למערכת, שינו את המערכת, או ששוב סימנו וי. יש הרבה פוליטיקאים ושרים ששמים יעדים ומסמנים וי, אני מכיר אותך לא כאחד שמסמן וי אלא גם בודק למה אנחנו רוצים להגיע . אנחנו כעת בפגרה, ואני מניח שבפתח החזרה שלנו בכנסת, אם לא נטפל באותן רשויות שלא משלמים משכורות, אותן רשויות שהשלטון שלהן רקוב, אנחנו נהיה בבעיה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה. חברת הכנסת אסתרינה טרטמן בבקשה.
אסתרינה טרטמן:
אדוני השר, אדוני היושב ראש, מנכ"ל השר, כשהשר התמנה לתפקיד שר הפנים משר השיכון ברכתי אישית ברמה האישית, שמחתי בשביל ידידנו השר שטרית. הפעם אני רוצה לברך פעם שנייה על התכנים שהצגת כאן, שאין ספק שעם חלקם הגדול, כמעט כולם אני תמימת דעים ואני רק יכולה לחזק את ידכם ולאחל לכם להצליח להוציא את הדברים שהצגתם כאן מהכוח לפועל.
יש לי שאלה שאינה קשורה לדברים ולא עלתה בסקירה, בעקבות מכתבי לראש הממשלה בסוגיית פליטי דארפור, קיבלתי תשובה ממנו שהוא הטיל על שר הפנים הקודם לכנס ועדה לדון בסוגיית הפליטים ולהגיש המלצות. בפנייתי חידדתי את הסוגיה כי גלוי וידוע שהעמדה שלי היא אמביוולנטית. מצד אחד, כמו רבים במדינה, אני חרדה לגורל המדינה שלנו כמדינה יהודית, אני מודעת לסכנה הדמוגרפית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
יהודית ודמוקרטית.
אסתרינה טרטמן:
כמובן, זה מובן מאילו. דברים שהם מובנים מאליהם לא צריך להדגיש, לצערי צריך לומר מדינה יהודית כדי להדגיש את זה. ידועה החרדה שלי על מדינת ישראל, על הבעיה הדמוקרטית שמסתמנת פה ואלה נתונים עובדתיים, זה לא דבר שנתון לשיקול פוליטי כזה או אחר. יחד עם זאת, כבת העם היהודי, שמכירה מעט את ההיסטוריה הכואבת שלנו, אנחנו בהחלט מגלים רגישות לסוגיה של פליטים.
במכתבי לראש הממשלה ביקשתי מצד אחד ביקשתי לבחון את האופציה איך אפשר לסייע בצעד הומאני לאותה אוכלוסיה, ומצד שני לבצע הגבלה מספרית מוגדרת, כי ידוע לכולנו שהמספרים הגדולים שמוצגים לציבור בישראל חלקם הכמעט מוחלט זה מסתננים, זה בכלל לא פליטים של שכירי חרב שלהם אנחנו מחויבים מבחינה הומאנית. רציתי לדעת מה קורה עם זה היום.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה. חבר הכנסת דוד אזולאי.
דוד אזולאי:
אדוני היושב ראש, אדוני השר, אני קודם כל מצטרף לברכות לך ולמנכ"ל, שמענו סקירה מיוחדת ואני רוצה להגיד בכנות שאם תצליח ליישם 50% מהדברים שנאמרו היה שווה שאתה שר הפנים. מי שמכיר את המערכת ויודע - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
גם אם יעשה 30% נשמח מאד.
דוד אזולאי:
זה אתגר לא קל ואני מקווה שיצליח. למשל מנהל האוכלוסין, זה הראי של משרד הפנים. לצערי הרב מי שנזקק לשירות הזה יודע, וגם אנחנו כחברי כנסת יודעים כמה אנחנו עושים שתדלנות שאנחנו לא צריכים לעשות אותה כדי שהם יקבלו שירות שמגיע להם בזכות ולא בחסד. הגיע הזמן שהביזיון הזה במשרד הפנים ייפסק.
אחד הדברים שלא הוזכרו, מדובר על תכניות הבראה ואנחנו יודעים שיש הסכמי שכר וסביר להניח שהרשויות הם חלק מאותו הסכם שכר ויחסר כסף בקופה של הרשויות המקומיות וכדי ליישם את אותו הסכם שכר הם הולכים להיכנס לגירעון. אנחנו שוב חוזרים על אותה תכנית הבראה וחוזר חלילה. עושים תכנית הבראה יש חוקים, העלאת מיסים כמו הסכמי שכר והתוצאה היא שראשי הרשויות לא עומדים בתכנית ההבראה, אנחנו מזמנים אותם, ופה צריך לעצור אחת ולתמיד. כשיש תכנית הבראה לא יכול להיות שבאמצע תכנית ההבראה יידרש אותו ראש רשות לתוספת תקציב שאין לו אותה כי לא הוא יזם את זה אלא מישהו אחר.
רון נחמן:
או קיצוץ תקציבי של השלטון המרכזי שדופק לך באמצע השנה...
דוד אזולאי:
אדוני השר, אני מכיר אותך כאדם שלא אוהב בירוקרטיה, יש שתי נקודות ברשות המקומית שלדעתי זו בירוקרטיה מיותרת. האחת זה נושא הביקורת, יש מבקר של הרשות המקומית, יש ועדה לביקורת ברשות המקומית, יש את היחידה לביקורת במשרד הפנים ויש את מבקר המדינה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ובסוף הם עושים מה שהם רוצים.
דוד אזולאי:
ובסוף הם עושים מה שהם רוצים ויש מחדלים. אני שואל בשביל מה כל כך הרבה גופים שיבקרו את הרשות המקומית. נחליט שגורם אחד יהיה בר סמכא, שהוא יבקר את אותם רשויות מקומיות. אותו דבר לגבי הנושא של ראיית חשבון חוץ מהגזבר שהוא בר סמכא, יש גם את רואה החשבון ויש את החשבות של המשרד שבודקת את נושא ההתחשבנות עם הרשויות המקומיות.
לא שמעתי מהשר דבר מאד חשוב, חברי המועצה. חברי מועצה הם נבחרים, הם משרתי ציבור לא פחות מראש העיר, עם כל הכבוד. הייתי מצפה שחברי המועצה , גם הם, כי הם נבחרים, יקבלו סמכויות. אנחנו יודעים שלא פעם ולא פעם ראשי רשויות אינם מתחשבים ואינם מוכנים לשמוע את חברי המועצה, במיוחד אם הם באופוזיציה. הגיע הזמן שידעו אותם ראשי ערים שחברי מועצה הוא נבחר ואם הוא נבחר צריך לתת לו את כל הזכויות על מנת שיוכל לבקר.
אריה בר:
הוא יושב ראש ועדת הביקורת.
דוד אזולאי:
אתה עוד תלמד ותראה כמה ראשי רשויות לא משתפים פעולה עם אותו יושב ראש הוועדה לביקורת, למרות שהוא חבר מועצה ולמרות שהוא מהאופוזיציה.
אריה בר:
זה תלוי בו ולא בראש העיר.
דוד אזולאי:
אדוני השר, זה שנים שקיצצו את מענקי הפיתוח ברשויות המקומיות. אני חושב שמענקי הפיתוח זה אוויר לנשימה לא רק לרשות המקומית אלא גם לאותו אזרח שרוצה לראות בנייני ציבור, שרוצה לראות פיתוח בעיר שלו. לצערי הרב, כבר למעלה מארבע שנים שתקציבי הפיתוח הוקפאו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הם הוחזרו כשאולמרט היה שר אוצר, לזכותו ייאמר.
אסתרינה טרטמן:
צריך לרשום את התאריך כשאומרים משהו לזכותו של אולמרט...
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה שמוכיח שאני תמיד ענייני...
דוד אזולאי:
זה היה לתקופה קצרה ועכשיו הם שוב קוצצו. שני נושאים קצרים נוספים שאני רוצה לדבר עליהם, הראשון זה שירותי הדת המקומיים. הנוסחה לשירותי הדת היום היא 60% ו- 40% כאשר בכל משרדי הממשלה הנוסחה היא 75%, 25%. הגשתי הצעת חוק בעניין הזה שהייתה בוועדת שרים ואני יודע שאתה, למרות שהיית במשרד הפנים, תמכת ברעיון הזה, אני מקווה שנוכל לקדם את זה כי זה אחד העוולות לשירותי הדת היהודיים כאשר שירותי הדת נזקקים לחסדיו של ראש הרשות, ברצותו נותן וברצותו לא נותן.
דבר אחרון, ישנן חברות גביה הפועלות ברשויות המקומיות ואותן חברות גבייה מוכנות, כדי לסייע לרשויות המקומיות, לתת על חשבון הגבייה העתידית מקדמות. המנכ"ל הקודם הפסיק את הנוהל הזה ובצדק כי זה לא היה רשום בשום מקום. קבלו וזהו. נעשה מעשה, מה שנקרא סור מרע אבל אפשר לקחת את הכסף של אותן מקדמות ולעגן אותם בספר התקציב של הרשות המקומית וכך נוכל לעזור במעט לאותן רשויות מקומיות בתנאי שהכסף הזה גם מבוקר גם רשום בספרים וניתן לבדוק את הנעשה ולא כפי שהיה עד היום שכל אחד עשה כעולה על רוחו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה רבה. רון נחמן ראש עיריית אריאל.
רון נחמן:
אדוני היושב ראש, אדוני השר, קודם כל ברכות שסוף סוף יהיה שר הפנים שהיה ראש רשות מקומית שזו מהפכה שלטונית. גם ראש הממשלה היה ראש העיר הכי מסובכת ולכן קל לנו יותר להסביר את הדברים. אני רוצה לגעת בפרזנטציה שהשר נתן, אני מצטרף לכל מילה שאמר חבר הכנסת דוד אזולאי בנושאים הללו, ואהיה עד לדיונים בוועדה בהמשך.
לגבי המבנה, דברת על המחוזות, היה פעם מחוז יהודה ושומרון הוא בוטל מרוב הצמצומים ושמו אותו כחלק ממחוז ירושלים, אי אפשר לעבוד ככה. החוק שונה, הכול שונה, אנחנו מבקשים להחזיר את המצב לקדמותו, זה עניין של מספר תקנים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אין סיכוי, הלאה, הנושא הבא.
רון נחמן:
אתה לא יכול לדרוש ממני לקיים חוק כראש עיר כשאתה לא מאפשר לי את הבסיס הסטטוטורי. הדבר הזה פסול, ההחלטה שהייתה לעשות את זה הייתה לך היושב ראש כשר הפנים, שצמצמת כי אפשר לפגוע ביהודה ושומרון בכל מקום, גם בזה. אתה לא פוגע בי, אתה פוגע במעמד המשפטי חוקי.
דבר שני, ממשל זמין יש לי הכבוד לשבת בוועדה הממלכתית לחברת המידע, בנושא של תעודות זהות אני מקווה שתגמרו את הסיפור של המכרז, בערך בעשרים רשויות אנחנו מנסים לעשות את התעודה החכמה, זה לא הולך כי הנושא המשפטי עוד לא נגמר . לקחנו לפיילוט שיש באריאל מול איציק קול מהממשל הזמין, את ראשון לציון ועוד עשרים רשויות, אנחנו מחכים כל יום שתגמרו עם הדבר הזה, תנו את תעודת הזהות, גם אם לא תהיה ביומטרית אבל תנו לקדם את זה.
חוק העיריות, יושב כאן מנכ"ל השלטון המקומי, ידידי בני כשריאל , הופעת בפנינו ואמרת שלא תיתן לקדם את חוק העיריות אלא אם כן זה יהיה בהתאם לתפיסה ולעבודה המשותפת. אני מבקש שיהיו דיונים משותפים ולא תיקבע אכיפה בלי להתייעץ אתנו ובלי לשמוע אותנו היטב.
חוק הבניה, בעיקר עכשיו בעקבות דוח דליה ששון על נושא המאחזים ביהודה ושומרון, חוק הבניה לא חל ביו"ש. יש את החוק הירדני ואין אצלנו את כל התיקונים שאתה עושה. גם את טופס 4 שעשו, גם אותו סרסו ועיוותו. אנחנו בקשר עם מייק בלאס ממשרד המשפטים. אני מבקש שהדברים שנוגעים לחוקי הבניה, גם הנושא של חריגות או הגבלות, אתם חייבים לקחת את כל נושא הבניה בראיה רחבה, מה קורה בעוד כמה אזורים חוץ מאשר בתל אביב, ואנחנו נעזור לכם.
בנושא צמצום חברי המועצה אנחנו אתך, מענקי איזון, אני חוזר על מה שאמר חבר הכנסת אזולאי. גמרנו שלוש שנים של הבראה, לא שהיינו חולים, עשו אותנו חולים, השלטון המרכזי. אחרי שעשה אותי חולה הוא רוצה להבריא אותי. עמדנו בזה, פיטרנו, השלטון המרכזי לא פיטר מה שהשלטון המקומי פיטר. באמצע השנה, גמרנו את שלוש השנים, קיבלנו תקציב מאוזן, מפילים אותנו על הקרשים פעם שנייה. עכשיו תגיד לי מה תעשה? תפטר את ראש העיר ערד פעם שנייה? תפטר ראש עיר אחר? זה לא הולך, אלה דברים שהם לא בסדר.
לגבי מענקי האיזון, אתה מטפל בזה, אבל גם הקיצוץ פלט- עלינו, הקיצוץ במשרד הרווחה- עלינו, הקיצוץ במשרד הדתות- עלינו, הקיצוץ במשרד הפנים- עלינו, הקיצוץ במשרד התעשייה- עלינו. במשפך הזה נכנס הכול, והקיצוץ פלט דופק אותנו עמוק מאד.
רשויות איתנות, לא סתם התייחסתי לזה, אני מבקש בהגדרה, לא רק את העצמאיות, אתה מגדיל את הפער. אני מדבר על אלה שעמדו בדרישות משרד הפנים והם מאוזנות ומתנהלות כמו שצריך, מגיע להם פרס. יש יותר מ- 40 רשויות. אני לא שם כי עכשיו גמרתי שלוש שנים של הבראה. מה התמריץ של ראש עיר לעשות הבראה ולהיות מאוזן?
אני אומר שמי שסיים ועומד בכל הדרישות הללו חייב להיות באותה קטגוריה. אתה לא יכול לפגוע בהם פעם שנייה. אתה פוגע כל הזמן בחלשות שעושות את כל המאמצים. קל להיות ראש עיר שיש לו את כל הכספים וההכנסות יותר קשה לעמוד במצב הפוך כשאין לך את כל הדברים האלה, ופה אתם צריכים לתת את העידוד.
חקיקה ביו"ש, אני בא בין השאר כנציג יהודה ושומרון, איתן ברושי, שעכשיו מגיע בתפקידו כעוזר שר הביטחון ישב אצלנו שבוע שעבר ואמר שלא ראה דבר כזה בכל שנותיו כראש מועצה אזורית. מצד אחד דורשים מאתנו לעמוד על פי דרישות החוק ולפעול על פיו, מצד שני שר הביטחון לא נותן אישור, ועדת התכנון לא מתכנסת, מקבלים הוראות פוליטיות, אנחנו עומדים במצב שאנחנו לא יכולים לתת היתר.
שר הפנים מאיר שטרית:
זה בסמכות שר הביטחון.
רון נחמן:
אל תזרוק אותי לשר הביטחון אני בכנסת, אני יודע מה להגיד לשר הביטחון ואני יודע גם מה להגיד לשר הפנים ולשר האוצר. אבל אני דורש מהוועדה הזו, ברשותו של כבוד השר לשעבר אופיר פינס, אתה מייצג היום בוועדה את הכול. אני מבקש שתקרא לישיבה עם כל השרים האלה, גם הביטחון גם הפנים גם האוצר שהם ישבו פה כמו שר הפנים ונעשה דיון משותף.
היו"ר אופיר פינס-פז:
באותה ישיבה?
רון נחמן:
אי אפשר למנוע את התשתית החוקית מראש רשות ומרשות ביהודה ושומרון. אי אפשר להמשיך את המצב הזה, אני ל היום בהתנהלות עם משרד המשפטים בעניין הזה, שישנו שינויי חקיקה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה לא חושב שאולי מישהו מנסה להעביר לך מסר שאתה מסרב לקלוט, שיש כאן בעיה ביהודה ושומרון.
רון נחמן:
מדינה פלשתינית זה חלום באספמיה. לעולם לא תהיה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה רבה, בני כשריאל, ראש העיר במעלה אדומים.
בני כשריאל:
כבוד היושב ראש, השר, המנכ"ל, אני רוצה לברך את השר והמנכ"ל, זו רוח רעננה במשרד עם ניסיון רב גם לשר וגם למנכ"ל שאני מקווה מאד שהנושאים שהעלה השר אכן ימולאו. אני רוצה לומר שאני קצת סקפטי כי בתוך שנה קשה להעביר את הדברים האלה. הנושא של צמצום חברי מועצת העיר והעלאת אחוז החסימה מופיע בחוק הרשויות המקומיות שמרכז השלטון המקומי הגיש ואנחנו מקווים שהנושא הזה יקודם עוד בתקופת כהונתך, כי זה דבר חשוב מאד.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתם מעדיפים שלא יהיו בכלל חברי מועצה.
בני כשריאל:
אני מבין שהשאלה נשאלה ברצינות כך שאני אענה עליה ברצינות הראויה, אנחנו רוצים חברי מועצה אבל אנחנו לא רוצים עשר סיעות שלכל אחת חבר מועצה. אנחנו בעד לתת גם לחברי המועצה תפקידים וסמכויות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
כל הסיעות מכשילות את העלאת אחוז החסימה.
בני כשריאל:
אנחנו בעד לתת סמכויות גם לחברי המועצה ולתת להם גם שכר אלא שמאחר וראש העיר והגזבר אחראים באופן ישיר על כל תקנה וחוזה והם נעמדים למשפט ולא חברי המועצה, אז נא להתייחס לנושא הזה. אי אפשר לתת סמכויות לחברי מועצה ולא להטיל עליהם גם אחריות ראויה. בסופו של דבר מי שיעמוד לדין זה ראש העיר וגזבר העירייה וגם בחיוב האישי זה על ראש העיר ולא על שום חבר מועצה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה לא נכון. כל חבר מועצה שיושב מתוקף תפקידו בוועדה שמאשרת בניגוד לחוק ויוצרת התחייבות לעירייה חשוף לתביעה.
בני כשריאל:
אני לא רוצה להיכנס לזה, בינתיים החיוב האישי היה רק על ראשי הרשויות.
קריאה:
לאף חבר מועצה אין סמכות לחתום בשם המועצה. היחידים שיש להם סמכות זה ראש העיר המועצה והגזבר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אמרה הוועדה בצדק שחיוב אישי במשרד הפנים מכוונת לגורם האחראי אבל יכולה גם לתבוע חבר מועצה כנושא באחריות.
בני כשריאל:
עד היום חברי מועצה לא נתבעו ולא חויבו, חויבו ראשי רשויות וגזברים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה מכיר את מעלה אדומים, זה לא כל המדינה.
בני כשריאל:
לא אחזור על דבריו של רון ידידי, אני מסכים עם כל מילה. בנושא של חוק הרשויות המקומיות אנחנו מאד מבקשים לקדם את הנושא הזה כמה שיותר מהר, לשבת אתנו. יש לנו את הרצון לעשות את זה ואת ההסכמה יחד עם השר בעניין שרשויות מסודרות יקודמו ויתוגמלו ורשויות לא מסודרות יענשו ויהיו עליהם סנקציות.
הנושא הבא, אני מבקש מהשר לראות את הרשויות המקומיות במובן הרחב של המילה ולא רק במובן של הבקרה והביקורת. יש לנו בעיות גדולות מאד עם משרד האוצר ועם משרדים אחרים בממשלה. לא ייתכן שמקצצים אותנו ומעלים שכר ביולי אוגוסט וכשאנחנו נדרשים להגיש תקציב מסודר וסגור בדצמבר אשתקד, ואז לבוא ולקצץ אותנו או להעלות את השכר ביולי אוגוסט לאחר מכן. זה גורם לנו לגירעונות, זה פוגע בנו בעבודה השוטפת, לא ייתכן שיהיה הדבר הזה.
דבר נוסף, רשויות מקומיות מנסות כמה שיותר להוריד את תלותן במענק האיזון של משרד הפנים והם עושים את זה על ידי מיזמים שהם מקימים באזור תעייה מסחריים וכדומה. אדוני השר הבירוקרטיה היא בלתי אפשרית, היא פוגעת ברשויות המקומיות בכך שהיזמים פשוט נעלמים כאשר הם רואים את אורך הזמן שמנהל מקרקעי ישראל, עד שהוא מוציא קרקע ליזם או למכרז. אלה דברים שהשר צריך לעשות.
דבר אחרון, גם בנושא של הרשויות המקומיות שמחויבות לשלם את הכסף כמו למועצות דתיות 60-40 וכמקצצים להם בתקציב ועדין אנחנו נשארים ב- 60-40 כשתקציבי מועצות דתיות הן תקציבים קשיחים. יש למשל שני רבנים, עם שני רבנים אי אפשר לקצץ צריך להמשיך. יש משגיחי כשרות, אי אפשר לקצץ במשגיחי כשרות כי אז נפגע בנושא של בדיקת הכשרות צריכים לשנות את אחוז ההשתתפות, להוריד את אחזו ההשתתפות של הרשויות המקומיות מ 60% ל- 30% כמו משרד הרווחה, יותר נכון 75% ו- 25% כמו במשרד הקליטה ובמשרדים אחרים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה. חנניה ויינברגר, חברי מועצות מקומיות.
חנניה ויינברגר:
אני מצטרף למברכים ואני מקווה שהברכות האלה ילוו אתכם לא רק בכניסתכם לתפקיד אלא בעיקר גם שתסיימו את תפקידכם. אני גם רוצה להביע תודה והוקרה ליושב ראש הוועדה שהן בהיותו שר הפנים והן בתפקידו פה מגלה פתיחות רבה והשתתף בכנסים הארציים של חברי מועצה ומכאן אני מגיע שגם אנחנו חייבים להיות שותפים לחוק העיריות בדיונים שיהיו שלא רק ראשי רשויות ילוו את החוק אלא גם אנחנו נבחרנו על פי אותו חוק באותו זמן בהתאם לסמכויות שניתנות.
ישנה טעות בקשר לאחוז החסימה של חברי מועצה, זה לא רק 0.7 כי אם ניקח את מועצת העיר הכי גדולה, תל-אביב ירושלים, פירוש הדבר שאותו נציג נבחר בזכות 4%, 5% לא כמו חבר כנסת שנבחר על 0.8%. אתה בוחר 31 חברי מועצה, כל אחד מקבל לפחות 3.5%, 4%, אחרת הוא לא יכול להיבחר. אם תלך למועצות יותר קטנות שהם בין 10 ל- 20 , פירוש הדבר שכל חבר מועצה ובעיקר רשימות עצמאיות, וזה התא הדמוקרטי הראשוני בחברה הישראלית, עוד לפני הכנסת, שמנו זה המעגל לחברי הכנסת, הוא חייב להביא 4%, 5% ועד 10% כדי להיבחר במקום, אחרת הוא לא ייבחר.
שר הפנים מאיר שטרית:
התוצאות מראות שהמספרים הרבה יותר נמוכים.
חנניה ויינברגר:
כי אחוז ההצבעה הוא נמוך, אדרבה, הצעתי לא פעם להצמיד את הבחירות למועד הבחירות לכנסת והן לעיריות כמו שהיה בעבר. החברה בישראל מספיק מבינה שרוצים את המפלגה הזו בשלטון ואם זה בחירות איריות אז בוחרים ראש ממשלה ובוחרים ראש רשות מקומית.
דבר נוסף בקשר לחברי מועצה, חברי מועצה היום משוללים כל זכויות כספיות מה שהיה פעם מול לדמי ישיבות השר נאמן, בהיותו שר האוצר ביטל את זה במסגרת חוק ההסדרים, לכן אני מברך את היושב ראש שתמך בעניין הזה.
עימאד שחאדה:
אני לא חבר מועצה אלא אזרח מעיר הכרמל מהוועד לפירוק האיחוד. אנחנו מצטרפים לברכות של חברי הכנסת וחברי הוועדה לשר, אנחנו שמחים שמגיע השר למשרד הפנים שמתחשב באוכלוסיות החלשות בחברה. אם נחזור אחורה לעניין של איחוד רשויות זו תכנית שהתחילה עם 150 ישובים בזמן פורז ונגמרה עם 11 ישובים שאיחדו אותם, מתוכם שני ישובים דרוזים בהתחלה היה איחוד של גאיה גמזי שירד מהפרק כי היו חברי מרכז בליכוד שדחפו את העניין הזה והוא ירד מהפרק, מה שנשאר הוא איחוד רשויות בעוספייה ודליית אל כרמל ושאר האיחודים שנעשו במגזר הערבי והלא ערבי.
האיחודים שבחנו אותם בוועדת הפנים לפני כמה חודשים בנוכחות החברים פה, הגיעו למסקנה שהאיחודים שנעשו במגזר היהודי אכן הצליחו, האיחודים שנעשו במגזר הלא יהודי לא הצליחו. לכן שלוש שנים אחרי האיחוד הזה, שנכפה על התושבים, לא שאלו אותם אם באמת הם רוצים לחיות בעיר ולא בכפר, היום, שלשו שנים וחצי אחרי האיחוד 87% מכלל האוכלוסייה לא רוצה את האיחוד.
אמרת בעצמך שהעירייה לא מתפקדת אמרת שהצביון הזה של עיר במנטאליות של הדרוזים זה לא מתאים - - -
קריאה:
מה זה קשור למנטאליות?
עימאד שחאדה:
זה קשור אנשים רוצים לחיות בכפר וזכותם לחיות בכפר אם זה מה שהם רוצים. המדינה חשבה שזה יועיל למדינה, הקיצוץ הזה של רשויות מקומיות, שלוש וחצי שנים אחרי אנחנו מודעים שזה לא מועיל לשום דבר ואנחנו חוזרים אחורה.
עודד פלר:
אני רוצה לברך את אדוני השר בשם האגודה לזכויות האזרח, לצערנו משרד הפנים ממלא ידינו בעבודה בכל מיני דברים הקשורים לתכנון ובניה מנהל אוכלוסין, אנחנו כמובן נשמח להיפגש עם השר ולהציג בפניו דברים שקשורים בעבודתנו הקשורים לתחום הבניה דברים שקשורים למנהל אוכלוסין.
אני רוצה להתייחס רק לנקודה אחת, כשיושב ראש הוועדה כיהן כשר הפנים הוא מינה לראשונה בתולדות מדינת ישראל ועדה לבחינת מדיניות ההגירה. זה עניין שמשרד הפנים לא עסק בו במשך כל שנות קיומו, הוועדה הזו הוקמה, הגישה המלצות ביניים, התפרקה ומאז לא חזרו לדון בעניינים האלה במשרד הפנים.
אדוני השר דיבר על הצורך לגרש עובדים זרים ועל השפעה של עובדים זרים על הכלכלה הישראלית ועל שוק העבודה הישראלי, הדברים האלה הן אמירות שנשמעות במשרד הפנים במשך שנים ארוכות אבל הן לא נבחנות באמת בהיבטים שקשורים להגירה. ישראל מצד אחד טוענת שהגירת עבודה פוגעת בכלכלה הישראלית ומצד שני ממשיכה ומביאה עוד ועוד עובדים.
אדוני דיבר על תופעת הסחר בבני אדם אבל המשרד שאדוני עומד בראשו, מתעקש פעם אחר פעם, יום אחרי יום, בבתי המשפט לגרש מכאן עובדים זרים שנמצאים בישראל תקופות מאד קצרות ולהביא תחתיהן אנשים אחרים שישלמו שוב דמי תיווך. אלה תופעות אבסורדיות ולכן אני שב וממיץ לאדוני לשוב ולבחון את סוגיות ההגירה לפני שמגרשים מכאן אנשים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה, יעקב אגמון, מנכ"ל השלטון המקומי.
יעקב אגמון:
בדרכי לכאן עדי ביקש להתנצל על כך שהוא לא מגיע, הוא ביקש לברך את השר ואת המנכ"ל במיוחד על האווירה הטובה שהשרית מאז נכנסת. יש לי חמישה נושאים להעלות, בנושא החיוב האישי, אני לא ידוע אם השר מודע לא רק לעובדה שראשי הרשויות הם היחידים שמודעים אלא לעבודה שגם כאשר לא נגרם נזק על ידי פעולה כל שהיא ברשות הוא צפוי לתביעה בחיוב אישי. בנושא הזה נעשית פעולה מנהלית כלשהי טובה או לא טובה, לא מתקבל עלי שגם כשלא נגרם נזק לרשות, גם אז הוא יהיה צפוי לקנס. אנחנו מבקשים שהשר יבחן את כל הסוגיה הזו.
קריאה:
הוא עשה דבר לא חוקי
יעקב אגמון:
לדבר לא חוקי יש פתרונות, כרגע נתבעים ראשי רשויות גם בנושאים שלא נגרם בהם נזק כספי לרשות.
שר הפנים מאיר שטרית:
אתה יכול לתת דוגמא.
יעקב אגמון:
למשל קיבל עובד ללא מכרז, זה לא תקין ואין על זה מחלוקת אבל לא נגרם נזק לרשות.
שר הפנים מאיר שטרית:
בטח שנגרם.
יעקב אגמון:
מדברים על נזק כספי. אנחנו מדברים על פעולות מנהליות שכאשר לא נגרם נזק החוק מתיר ולא מתקבל על הדעת שפעולות שנעשות בתום לב על ידי ראשי רשויות או הפקידות, הדבר הזה יהיה בחזקת קיבל אדם קנס כספי.
שר הפנים מאיר שטרית:
אתה יכול להגיד כמה תביעות אישיות בסך הכול הוגשו נגד ראשי רשויות במשך חמש השנים האחרונות?
יעקב אגמון:
בודדות, אבל עצם העיסוק בתלונות הרבות יוצר תמונה של חרדה וחשש מעבר להרתעה.
שר הפנים מאיר שטרית:
זה מרתיע ראשי ערים מלעשות שטויות.
יעקב אגמון:
בנושא איחוד רשויות, הוקמה ועדת אפרתי, מרכז השלטון המקומי הכין עבודה מקיפה קיבל חוות דעת מכל ראשי רשויות, אנחנו חושבים שאנחנו יכולים להצביע על מקרה עבר מהם התנאים ההכרחיים לאיחוד רשויות, אנחנו נבקש להעביר אותם לשר למנכ"ל וליושב ראש הוועדה.
בנושא ארנונה, אני יודע שכבוד השר והמנכ"ל אמרו לי שהם מתנגדים רק לטענה שהכסף הזה הוא כסף תוספי. כבר בחוק ההסדרים הזה, במסגרת המשרד לאיכות הסביבה, מקרן שעוד לא קבלו ממנה שקל, כבר הממשלה לקחה 30 מיליון ₪. כסף מהרשויות המקומיות שנועד כדי לעודד מחזור לנושאים של איכות הסביבה, והקטינה על בסיס התקציב, זה מה שיקרה מהר מאד גם אם יגידו לך שלא זו הכוונה.
בנושא מס מעסיקים, יש הצעה ברוכה בחוק הזה, אבל אני מקווה שכבוד השר והמנכ"ל יודעים, שאומרים לנו זה ישלם לכם את הסכמי שכר, זה ישלם לכם את הפיגור בארנונה, סופרים לנו את זה כבר שלוש פעמים. אני מבקש שהמשרד יהיה ער כמונו לפחות, שלא יגידו לנו שזה נותן תשובה לכל החולאים. אני אסתפק בהערות האלה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה. אדוני השר, אני ארצה לומר גם את דברי בהקשר לדיון הזה. אני לא מקבל את המדיניות של משרד הפנים, ואני מקווה שתשנה אותה, בכל הנוגע להטלת כל העומס והנטל על הרשויות החלשות. רשות היא רשות חלשה בגלל שתי סיבות, האחת מנהיגות, כושר המנהיגות של נבחרי היישוב, שזה דבר שצריך לטפל בו ודבר השני הוא תנאים האובייקטיבים, המצב הסוציו-אקונומי, המצב התשתיתי, היכולת לגייס הכנסות עצמיות ועוד דברים אחרים.
לא כל כישלון ברמה המוניציפאלית המקומית, ראש מועצה הוא אשם או החברים אשמים וישר מדיחים. גם אני הדחתי ראשי רשויות אבל עשיתי בדחילו ורחימו לאחר שבדקתי מכל הכיוונים והכרחתי את כל עובדי משרד הפנים ולאחר שקבעתי שתשלום לעובדים ולפנסיות זה לפני הכול, לפני כל ספק אחר, אלה בחוזר מנכ"ל משרד הפנים.
אני לא אומר שאי אפשר לפזר, צריך לפזר ויש מקומות שחייבים לפזר, אבל זה לא רק הם אשמים וכולנו נהדרים ונפלאים. בחלק גדול מהרשויות עם מצב סוציו-אקונומי נמוך אין אזור תעשיה אחד, אין מקורות הכנסה, אחריות של מי זה? לא של מדינה? אני אומר את זה בכוונה על רקע הדברים האלה.
דבר שני, לגבי חברי מועצה, אני בהחלט תומך בצמצום מספר חברי המועצה, אני תומך בהעלאת אחוז החסימה כדי ליצור סיעות גדולות יותר, סיעות היחיד ברשות המקומית זה פשוט אסון, מכת מדינה וזו תוצאה קודם כל של החלשות המפלגות הגדולות, החלשות הליכוד והעבודה.
אבל אני אומר שאני גם תומך בריש גלי, לאחר שנצמצם, שמי שחבר מועצה יקבל גמול. להיות חבר מועצה זה לא חלטורה. אני גם בעד שיהיה ראש אופוזיציה גם בשלטון המקומי, כמו שיש ראש אופוזיציה בכנסת לפי חוק.
בני כשריאל:
יש. יו"ר ועדת ביקורת.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה חשוב אבל לא אותו דבר. אני בעד שיהיה ראש אופוזיציה ברשות המקומית.
בני כשריאל:
הם חייבים להיות בחברות הכלכליות בדירקטריונים, הם חייבים להיות בכל הוועדות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
דבר שלישי אני מתנגד למדיניות איחוד הרשויות הקיימת. איחדתי בתקופתי רק שתי רשויות, פורז הלך לאיחוד רשויות סיטוני והתוצאות היו קטסטרופאליות, צריך סיבה לאחד, איחוד רשויות בעיני זה כשעושים אחד ועוד אחד ויוצא שלוש, אז יש טעם. אם אתה לוקח שתי רשויות ואתה יודע בתכנון מראש שהאיחוד שלהם מביא לתוצאה אופטימאלית מבחינת התושבים בכל הקשור לשירותים וכדומה אז טוב, אבל אם זה יוצא אחד וחצי או במקרה הטוב שתיים, לא עשית כלום.
רוב האיחודים לא הצליחו לצערי כתוצאה מכך שלא היה תכנון מראש. העבודה שהקימו את ועדת אפרתי זה דבר מבורך כי היא אמורה לתכנן ולא לקום יום אחד בבוקר, כמו ששר פנים קם בבוקר ומחליט שהוא מאחד 40 רשויות, כי ככה כיף לו, ואחר כך צריך לעבוד שנים כדי שהאיחוד יצליח.
כדי להציל את האיחודים, כשהייתי שר פנים נאלצתי לעשות תקנות מיוחדות כדי להציל אותם, חלק מהדברים לא הצליחו במיוחד במגזר הערבי והדרוזי. אני מבקש ממך, בוועדת אפשרתי אין אך נציג ערבי וזו שערורייה. המלצתי לשר הפנים הקודם רוני בר און שלא הסכים לקבל את המלצה של הוועדה, היא ל הייתה רק המלצה שלי, כל חברי הוועדה חשבו שזה לא נכון. אני פונה אליך כשר פנים, תצרף חבר או חברה ערבי.
לגבי העובדים הזרים, אמרתי את דברי, ממשלת אולמרט הגדילה את מספר העובדים הזרים במדינת ישראל לאחר שנים של מאמצים שהיית שותף להם, לצמצום מספר העובדים הזרים. יש שיטפון, חזרנו למספרים הגדולים, חזרנו למאכרים למתווכים למתעשרים ויש כאן ראש ממשלה שאוהב את התופעה הזו. אני יודע את זה גם כשהיה שר תמ"ת, לא היה שר שנדנד לי בנושא העובדים הזרים כשר הפנים, יותר משר התמ"ת לשעבר, היום ראש הממשלה. מעולם לא היה שר עם בקשות פניות ורצונות כשלו והעבודה שהיום יש עליה גדולה במספרי העובדים הזרים בישראל זה לא במקרה, זו דעתי.
לגבי נושא המצילים, יש היום סכסוך עבודה בין המצילים לבין הרשויות המקומיות, למה לא דברת על זה? חשבתי שזה יהיה אחד מחמשת הנושאים שלך, בכל זאת אנשים מתים. אנחנו נמצאים בסכסוך עבודה שהתוצאות שלו הם חיי אדם וחיי אדם זה קדוש וזה לפני הכול. הסכסוך הזה הוא סכסוך מתמשך שחייבים לסיים אותו ולי אין את הסמכות אבל התחום אצלך ואני חושב שאתה צריך לדרוש מהמרכז לשלטון מקומי וראשי הרשויות הרלוונטיים ומוועדי המצילים, לסיים את סכסוך העבודה הזה.
אני מתחייב לחזור ולדון בתקנות שר הפנים שנמצאות על שולחננו לאחר שקיבלנו הבהרות ממשרד המשפטים לגבי דברים שקשורים בהסדרי עבודה, לא ידענו אם זה מותר לוועדה לחוקק את זה, קיבלנו הבהרות ממשרד הפנים שחלק מותר וחלק לא, אנחנו נחדש את דיוני הוועדה בהקדם האפשרי אבל זה לא קשור להסכם העבודה.
הרי הוועדה לא תתעסק בהסכם עבודה, לא נחוקק הסכם עבודה, את הסכם העבודה כשאנחנו באמצע שנת הרחצה, אז אני מבקש קודם כל מהמצילים לא לעשות שביתות. הם מבינים שבעוד ארבעה שבועות הם לא יהיו רלוונטיים אז הם עושים את העיצומים עכשיו, מצד שני אתם אומרים בוא נחזיק מעמד עוד ארבעה שבועות כדי שלא יהיו רלוונטיים, חברים, יש פה ציבור מתרחצים, זה עולה בחיי אדם, מה קורה לכם? אני מבקש שאתם לא תעשו שביתות ואתם לא תמשכו זמן. מצידי מצילים לא יכולים להרוויח 19 ₪ לשעה. דור ב' מקבל 19 ₪ לשעה.
יעקב אגמון:
זה לא נכון.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אם אגמון אומר שזה לא נכון אני מקבל את זה, אני לא רוצה לפתוח את זה פה. לגבי הפליטים, חברת הכנסת טרטמן אמרה דבר נכון, הנושא אצלך ולא אצל שום שר אחר, יכול השר דיכטר לעזור או שר הביטחון אבל בסוף שר הפנים הוא האחראי.
הוועדה הציעה את הצעתה על דעת כל חברי הוועדה, אנשי משרד הפנים היו שותפים לעריכה של החקיקה הזו וגם אנשי משרד המשפטים, אנחנו רוצים להביא את הצעת החוק הזו לאחר חזרת הכנסת מהפגרה, היינו שמחים אם היית בוחן אותה והיית נותן לה את ברכתך, אנחנו מנסים לייצר מציאות שתוכל לאפשר לך לעבוד בצורה יותר מוסדרת, כולל בדברים הקטנים. שר הפנים הקודם רצה לרשות שעוסקת בענייניה בוועדה, אין לה אפילו כוח אדם מבחינת יכולת לעשות את העבודה אבל אתה גם לא יכול לתת לה כי על פי מה תיתן לה, זה לא מעוגן חוק זה לא מסודר, אפילו הדברים הטכניים בעייתיים שלא לדבר על הדברים המהותיים. ניסינו לייצר תשתית חוקית עבור מדינת ישראל אני מקווה שתקבלו את זה ותראו בזה דבר חשוב.
לגבי שירותי הדת, אני לא יכול לקבל את ההערות שעלו כאן, אני חושב ההפך לגמרי אני חושב שצריך לבטל את המועצות הדתיות, להקים מחלקות לשירותי דת ברשויות המקומיות, אני אומר לכם, וחבר הכנסת אזולאי יודע את זה כי הוא אדם הגון ישר ומקצועי, מחלקות שירותי דת בשלטון המקומי יהיו שירותי דת, אני לא אומר את זה כאדם שלא רוצה שיהיו שירותי דת, יהיו גם יהיו אבל מסודר ובלי חלטורות. למה ראש עיר שיכול לטפל בחינוך וברווחה ובכל דבר לא יכול לטפל גם בשירותי דת.
דוד אזולאי:
אתה יודע שזה לא מעשי, לפחות בקדנציה הזו ואתה יודע את זה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זו דעתי. אדוני השר, אנא תאמר את דברי הסיכום שלך.
שר הפנים מאיר שטרית:
אני מודה לכולכם על הברכות, אני מקווה שנצדיק את התמיכה והאמון שאתם נותנים בנו, אני אעשה כל מאמץ שיש בידי כדי לבצע את מה שהעמדנו פה כמדיניות בזמן הקצר ביותר שנוכל. חבל שיש כל כך הרבה מגבלות כי אז יכולתי להבטיח בלוח זמנים נתון, שלצערי אני לא יכול להבטיח אותו מכיוון שהרבה דברים אינם תלויים רק בי.
כשהקימו את המדינה הרב מימון הציע לבן גוריון להקים מחדש את הסנהדרין, בן גוריון אמר, איך אני יכול להקים את הסנהדרין, על פי התלמוד הסנהדרין צריכים להיות זקנים דוברי 70 לשון עשירים ושונאי בצע, נניח שאני אמצע 70 אנשים זקנים עשירים דוברי 70 שפות אבל שונאי בצע? אז הרב מימון אמר לו בשביל כסף תמצא הכול.
לא הכול לצערי תלוי בנו כי גם כשאני מדבר על רפורמה במנהלך האוכלוסין המשמעות היא תקציב, כשאני מדבר על רפורמה בתחום הכבאות המשמעות היא תקציב, כשאני מדבר על תעודות זהות המשמעות היא תקציב ואני צריך למצוא פתרונות תקציביים מול האוצר ואני מבטיח לכם שנעשה את כל המאמץ לעשות את זה.
אני רוצה להתייחס בכמה מילים לחלק מהדברים שהועלו פה, הנושא הראשון הוא פליטי דארפור, אכן הייתה ועדה ברשותו של שר הפנים שהגישה המלצות, היום הנושא מטופל על ידי ראש הממשלה באופן אישי, הוא עומד בראש הוועדה. אני רוצה להגיד לוועדה שלפני שנה הגיעו לישראל דרך מצרים דרך הגבול 300 אנשים בשנה, היום מגיעים 300 בשבוע. אם לא נעצור את הזרם הזה יכולים להגיע גם 3000 בשבוע.
מתוך 3,000 פליטים שהגיעו עד היום רובם הגדול מסתננים, מתוכם רק 300 הם באמת יוצאי דארפור כל היתר הם סודנים שהיו במצרים, חלקם כבר חודשים רבים, והם מוצאים בישראל מקום פתוח, מקבלים אותם מסדרים אותם בעבודה מטפלים בהם תומכים בהם, כל אחד מצלצל לחברים שלו ואומר בואו ישראל מקום נהדר. אני חושב שמדינת ישראל צריכה לקבוע מכסה בתיאום עם האום מה כמות הפליטים שאנחנו מוכנים לקלוט.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זו הייתה המלצת הוועדה.
שר הפנים מאיר שטרית:
זו גם עמדתי. מדינת ישראל צריכה לקבוע מכסה של פליטים מדארפור שהיא צריכה לקלוט ליישב אותם בארץ, לטפל בהם להפוך אותם לתושבים במדינה כמו שעשינו עם הוייטנאמיים. אנחנו מדינה של פליטים הרבה שנים ולכן יש לנו מחויבות לדעתי להושיט יד כשיש צרה כזו, אבל צריכים לקבוע את זה במכסה כדי שלא ימוטט את המערכת.
אפשר לתאם את זה עם האו"ם לקבוע כמה פליטים ישראל צריכה לקלוט, את המספר שיקבע, לפי גודלה של המדינה, המדינה צריכה לקלוט מראש בצורה מסודרת, לטפל בהם, ואז נראה גם כבני אדם. המצב שבו גבול מצרים ישראל פתוח הוא בעיני סכנה למדינת ישראל מכל הבחינות לא רק דמוגרפית, גם סכנה ביטחונית מדרגה ראשונה, מבריחים דרך הגבול הזה נשק סמים זונות תחמושת, כל דיכפין יטה ויבוא. לכן אני קובע שהמדינה צריכה לסגור את גבול מצרים ולהקים גדר לאורך 200 ק"מ, זה יעלה מיליארד וחצי ₪ - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה יהיה בתקציב של 2008?
שר הפנים מאיר שטרית:
זו עמדתי. זה יעלה מיליארד וחצי ₪ שיהיה שווה זהב, זה יכול לחסוך למדינה מיליארדים רבים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אמרו לי שזה בין 3 ל- 4 מיליארד.
שר הפנים מאיר שטרית:
מיליארד וחצי, אני בדקתי. זה יכול לחסוך למדינה מיליארדים רבים. שר הביטחון אומר שזה יעלה 3, 4 מיליארד, כי אתה נותן לו גדר והוא עושה מזה מעצמה, צריך לבנות גדר שסוגרת את הגבול, לא יותר מזה. להציב מארבים לאורך הגדר ולא לתת לאנשים להיכנס וישראל תוכל לקלוט את הפליטים בצורה מסודרת ממצרים מדארפור או מכל מקום אחר, להביא אותם בארץ במטוס ובצורה מסודרת, זה מה שהמדינה צריכה לטפל.
אמרתי את זה גם באופן פומבי, אחרי 60 שנה, הגיעה הזמן שמדינת ישראל תתנהג כמדינה ולא כוועד הקהילה היהודית. אנחנו עדין מתנהגים בהרבה מישורים כוועד הקהילה היהודית. זה כבר לא תקף למדינה, המדינה צריכה להתנהל כמדינה. לכן הצעתי אדוני היושב ראש, שאחרי 60 שנה המדינה צריכה לקיים דיון בחוק השבות, עוד לא הצעתי מה יהיה בדיון, כל אחד יביא את האינפוט שלו, אם נקיים דיון כזה כל אחד יוכל להגיד מה הוא חושב. אולי נצא מדיון כזה עם החלטה שראויה למדינה, כמו כל מדינה אחרת בעולם.
לא הצעתי עדיין כלום, כל שהצעתי הוא לדון בחוק השבות ולהחליט מה המדינה רוצה שיהיה בה תוך הסתכלות קדימה ארוכת טווח תוך התייעצות עם גורמים שונים במדינה, עם אנשים שונים וכל מי שירצה לשים את האינפוט שלו, הגיע הזמן לקיים דיון כזה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה לא מציע לשנות את חוק השבות.
שר הפנים מאיר שטרית:
לא הצעתי עוד שום דבר, הצעתי רק לדון בו כי אני מניח שאם יתקיים דיון כזה גם יחולו שינויים לטובתה של המדינה לכן לא צריך לפחד לגעת בזה, זה לא טאבו, שום דבר הוא לא טאבו. המדינה צריכה להתנהל כמדינה.
שמחתי לשמוע את ההערות שלכם, חלקם במקום, לדבריך, חבר הכנסת אזולאי, אולי בכל משרד ממשלתי יש מבקר פנים ויש מבקר מדינה אבל אין סתירה בין השניים. מבקר הפנים אמור לעלות מלכתחילה על בעיות פנימיות בתוך העיר ולהעיר למוסד עצמו שיתקנו עוד לפני שמיגע מבקר המדינה. יש את אגף הביקורת שכאשר חבר מועצה או חבר אופוזיציה רוצה להתלונן על המועצה למי הוא יתלונן? למבקר הפנים?
בהרבה מקרים מבקר הפנים עושה דבריו של ראש העיר ולכן הוא לא מבקר, לכן הם מוצאים כתובת לפנות מעליו, זו ההתרשמות שלי. יכול להיות שראוי לבדוק אבל זו החלטה יותר גדולה לקבל, לבטל את כל המבקרים הפנימיים ברשויות המקומיות, ובמקום זה לקיים סיירת ביקורת ממשרד הפנים שכל מי שרוצה יתלונן, הסיירת תגיע למקום תבדוק ותטפל לאלתר. אז אתה חוסך משרות.
דוד אזולאי:
בתוך היחידה לביקורת במשרד הפנים.
שר הפנים מאיר שטרית:
אין לי כלים להגיד לכם אם זה נכון או לא נכון, יש כאלה שמציעים גם לבטל את מוסד מבקר המדינה...אני לא. אני חושב שמוסד הביקורת הוא מוסד חשוב ביותר, מוסד לביקורת אחראי רציני ופעיל זה ערובה לשלטון תקין, לכן אני בהחלט תומך בביקורת ראויה וטובה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה השר היחידי שמוכן להגיד מילה טובה על מבקר המדינה.
שר הפנים מאיר שטרית:
אני אומר את עמדתי בגלוי, כשניסו בסיעת קדימה בכנסת במושב שעבר להעביר החלטה על הגבלת סמכויותיו של המבקר אני התנגדתי לזה בכל תוקף ואמרתי שלא יקום ולא יהיה. אני חושב שהמבקר הוא מערך ביקורת ראוי וטוב וזה ערובה לתקינות של שלטון. לכן אני בהחלט תומך בביקורת. אני נתקל לא פעם בתלונות מחברי מועצה שטוענים נגד מבקר העירייה שהוא לא בודק מה שהם מציעים ובכלל לא מוכן לקבל פניות מהם לכן צריך לבדוק את העניין. אני לא יכול להיכנס לכל הנושאים האחרים אבל שמחתי לשמוע וללמוד.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא דברנו עוד על מדיניות הריסת הבתים, יש עוד הרבה נושאים לדון בהם.
שר הפנים מאיר שטרית:
עדין אני שמח שראש הוועדה תומך בצעדים שאני מתכנן לעשות גם בעניין חברי המועצה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
באופן כללי אני תומך בכל העמדות שלך למעט אלה שאני לא. אני רוצה בשם כולנו לאחל הרבה הצלחה לשר הפנים החדש, למנכ"ל משרד הפנים החדש, הצלחתכם היא הצלחתנו וזו הצלחה בשביל המדינה. תודה לכולם הישיבה נעולה
הישיבה ננעלה בשעה 12:10