חומר רקע - גורמים חיצוניים
4
ביוני,
2026
לכבוד
ח"כ דוד ביטן
יו"ר ועדת הכלכלה
הכנסת, ירושלים
שלום רב,
הנדון: סכנה חמורה לפגיעה בבטיחות הציבור, בתעשייה המקומית ובחוסן
הלאומי כתוצאה ממתן פטור גורף מתקינה לפרוייקטי תשתית לאומית
בהמשך למכתבנו מיום 31
במאי בנושא הצעת חוק התקנים (אימוץ הוראות מחייבות החלות
בארה"ב)
:
ס' 6
(
1
) (ב) בהצעת חוק זו מציע למעשה לאפשר למדינה להעניק פטור גורף מעמידה
בתקינה כלשהי (ישראלית, אירופאית או אמריקאית) עבור מוצרים המיועדים להקמה,
התקנה או הפעלה של תשתיות לאומיות.
התאחדות התעשיינים מתנגדת בתוקף לסעיף זה. מדובר בתיקון חקיקה חמור, מסוכן ובלתי
מוצדק,שאינו נוגע לליבת ההצעהשעניינה אימוץ תקינה אמריקאית, אך עלוללפגוע בבטיחות
הציבור ולהותיר את אזרחי ישראל חשופים לסיכונים מיותרים.
להלן עיקרי הנימוקים להתנגדותנו להצעה זו
:
1
.
על פי חוק התקנים, תשי"ג-
1953
,
הכרזה על תקן כ"תקן רשמי" נעשית אך ורק כאשר
המדינה מגיעה למסקנה חד-
משמעית כי מדובר במוצר שיש בו היבטי הגנה על בריאות
הציבור, בטיחותו, הספקת מידע לצרכן או שמירה על איכות הסביבה. לפיכך, כיצד ניתן
לפטור מוצר מחובת עמידה בתקן הבא בין היתר להבטיח הגנה על בריאות ובטיחות, רק
בשל העובדה שהוא מותקן בפרויקט ממשלתי?
2
.
האמירה שהשר יקבע תנאים חלופיים שיבטיחו בריאות ובטיחות היא כשל לוגי ומנהלי
מוחלט. התקן עצמו הוא התנאי המקצועי להבטחת בריאות ובטיחות. תקן רשמי הוא
הסטנדרט המקצועי המזוקק, שנבחן לאורך שנים על ידי ועדות מומחים, כדי להבטיח
שמוצר לא יתפוצץ, יקרוס או ירעיל את סביבתו. לשם כך בדיוק נועד תקן. אין ישות
מקצועית, לא במשרד האנרגיה, לא בתחבורה ולא באוצר, שמסוגלת להמציא מאפס
"תנאים חלופיים" לחומרי בנייה, פלדה, בטון ועוד ברמה שמשתווה לעשרות שנות פיתוח
של תקינה בינלאומית ומקומית. המשמעות הפרקטית של הסעיף היא מתן היתר לשר
לקבוע "סטנדרט מופחת" (תחת הכותרת המכובסת "תנאים חלופיים.)"
3
.
אם החוק מחייב ובצדק כל צרכן ביתי לעמוד בתקינה מחמירה בתוך ביתו (במערכות
חשמל, אינסטלציה או בנייה) כדי למנוע אסון, כיצד יעלה על הדעת לפטור מתקינה דווקא
את המערכות הגדולות, המורכבות והרגישות ביותר במדינה? כשל במוצר תשתית לאומי
כמו קו גז, מתקן התפלה או גשר)( אינו מסכן משפחה אחת, אלא מסכן אלפי אזרחים
ומאיים על המערך האנרגטי והתחבורתי של מדינת ישראל.
4
.
בעוד שהיצרניםהמקומייםבישראל ויבואניםמסודריםרביםעומדיםבסטנדרטיםובתקנים
המחמיריםביותר(ונמצאיםאףתחתפיקוחהדוקשלתו התקן),המדינהתאפשרלקבלנים
זרים וליבואנים להכניס מוצרים נחותים ולא תקניים מחו"ל, עבור פרוייקטי הענק של
המדינה. מדובר בחיסול ממוקד של כושר התחרות של המפעלים הישראלים, עקב יצירת
תנאים בלתי הוגנים עבורם. ללא חובת תקינה, ישראל תהפוך לאבן שואבת עבור יצרנים
זרים שמחפשים "להיפטר" מסחורה נחותה שלא עומדת בתקנים של האיחוד האירופי או
ארה"ב, ותנותב כעת לתשתיות הלאומיות שלנו.
פרויקטים של תשתיות לאומיות חייבים להישען על רמת אמינות עליונה, ועל תעשייה מקומית
חזקהשיכולה לתת מענה ואספקה גם בימי מלחמה או סגר ימי. הסעיף המוצע יחליש אתשני
הנדבכים הללו במקביל. השנים האחרונות הוכיחו לנו כי הריבונות היצרנית היא צורך קיומי
עבור מדינתנו הגובלת כולה ורובה במדינות עוינות. על כן, אנו קוראים לך ולוועדה בראשותה
אתה עומד להביא לידי ביטוי את תפקידה המרכזי של התעשייה הישראלית אשר משמשת
כעמוד השדרה של הכלכלה הישראלית.
לפיכך,אניפונהאליךבבקשה
לשאלאשרסעיףזה. הצעתנוהיאכיסעיףזה,שאינו קשור
כלללרפורמתמהשטובבארה"ב,יצומצםלתשתיתאחתבלבד,
אסדות הגז.כמוכןחובה
להבטיח כי תוגבל סמכות השר לאשר בצו עמידה באסדרות אירופאיות
או אמריקאיות
שטרם הוכרו בישראל בלבד וזאת לאחר שנועץ ובחן הבטחת שיקולי בטיחות
בריאות
וסביבה.
בברכה,
גיל לידג'י
יו"ר
איגוד תעשיות בנייה וצריכה, התאחדות התעשיינים
העתקים :
חברי וועדת הכלכלה, הכנסת
מר אברהם נובוגריצקי (נובו), נשיא התאחדות התעשיינים
מר מוטי גמיש, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה
מר יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד השיכון