פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 335
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ב באב התשס"ז (6 באוגוסט 2007), שעה 13:30
סדר היום: שביתת הבוחנים של מבחני הנהיגה העיוניים
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד ארדן – היו"ר
טאלב אלסאנע
אליהו גבאי
דוד טל
יעקב כהן
מוזמנים:
עוזי יצחקי, סמנכ"ל בכיר, מינהל התנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
חנן אהרן, סגן מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
עו"ד שגית ששון, הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
ישעיהו אברהם, יו"ר ועד הבוחנים הארצי
רונן אברמוב, יו"ר ועד בוחני הנהיגה, מחוז תל-אביב והמרכז
אבי קרמר
אבי גולן
אורי שחר, מועצת התלמידים הארצית
מעין כהן, מועצת התלמידים הארצית
זוהר בדארנה, מכללת סכנין
מנהלת הוועדה:
לאה ורון
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
שביתת הבוחנים של מבחני הנהיגה העיוניים
היו"ר גלעד ארדן:
אני פותח את ישיבת ועדת הכלכל כאשר הנושא שעל סדר היום הוא שביתת הבוחנים של מבחני הנהיגה העיוניים.
לפני שאתן את רשות הדיבור לבוחנים, הייתי רוצה שמשרד התחבורה יתאר מה המצב מבחינת המדינה. כלומר, גם לפרוס בקצרה, כי קיימנו כבר דיון בנושא, מה היו השיקולים להעביר לזכיינים פרטיים את נושא מבחני התיאוריה, איפה זה עומד כרגע מבחינתכם, ולאחר מכן נשמע את הטענות של ועד הבוחנים.
עוזי יצחקי:
קוראים לזה הפרטה, מקור חוץ, אבל צריך לזכור שמדובר בפרויקט של מחשוב מבחני התיאוריה ולצד זה באמת העברה לטיפול של גורמים חיצוניים, אבל לב לבו של המהלך הוא מחשוב המבחנים.
אני כבר רוצה לומר שכאשר נכנסתי לתפקיד לפני שנתיים, לא המצאתי את הגלגל. החלטות הממשלה מאז שנת 1986 ועד לפני כשנתיים, סדרה של חמש החלטות ממשלה שיש לי אותן כאן כלשונן, דיברו והחליטו ממשלות ישראל לדורותיהן להפריט את המבחנים העיוניים ובאמצעות זה גם למחשב אותן כי כבר אז התחילו הצרות של זיופים ידניים וכולי. ברגע שנכנסתי לתפקיד, אני רק יישמתי את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
למחשב, גם המדינה יכולה לעשות. היא לא חייבת למחשב את זה דרך גורמים חיצוניים.
עוזי יצחקי:
השיקולים שהנחו אותנו ליישם את אותן החלטות ממשלה היו לגבי המצב הקיים. מבחינת המצב הקיים, ממש בקצרה, מדובר ברמת שירות נמוכה ובזמנים מוגבלים.
היו"ר גלעד ארדן:
מה זה זמנים מוגבלים?
עוזי יצחקי:
בדרך כלל זה משעה 7:00 בבוקר עד 10:00 לפני הצהרים, או לפעמים עד 11:00, ואז הבוחנים נדרשים לבצע את המבחנים המעשיים. זמני המתנה ארוכים יחסית, יכול גם להגיע תלמיד צעיר שהתכונן ודגר על המבחן וגם לא להיכנס למבחן באותו יום, ולצערנו הרב – זה גם חלק מהעניין שלנו – המתקנים הם ברמה ירודה כתוצאה ממה שיכולה המדינה להעניק.
קריאה:
תשפץ אותם.
עוזי יצחקי:
לצערנו הרב, כתוצאה מהמבחן הידני, נוכחנו בשנים האחרונות לסוגיות קשות מאוד של זיופים, טוהר מידות, המבחן הוא מבחן ידני ואפשר להכין אותו לפני, מבחן שמועתק על ידי שבלונה, אנחנו מוצאים השכם והערב שימוש באמצעים טכנולוגיים לזיוף, שיטות טכנולוגיות חדשות, טלפונים סלולריים, מיקרופונים וכולי. זה יוצר בעיות כאלה ואחרות עם העובדים שאין זה המקום לפרטן, אבל מבחינתנו גם זה בעייתי.
היו"ר גלעד ארדן:
אולי זה כן המקום לפרט? אני לא מבין מה זה אין המקום לפרט. מה זה בעיות עם העובדים?
עוזי יצחקי:
במצב כזה של זיופים וטוהר מידות, מתחילים לשאול איך זה קרה ולמה זה קרה.
היו"ר גלעד ארדן:
מה היה אחוז המעבר בבחינות עד כה?
עוזי יצחקי:
49 אחוזים.
היו"ר גלעד ארדן:
וזה אחרי כל הזיופים? כמה עוברים בלי הזיופים?
עוזי יצחקי:
הגענו למסקנה ביחד עם משרד האוצר, אחרי בדיקות כלכליות שעוד מעט אומר עליהן כמה מלים, איך הן נעשו בנקודות זמן מסוימות לאורך התהליך, גם לעניין של עלויות אחזקת מבנים.
היו"ר גלעד ארדן:
כמה מקומות בארץ היו עושים מבחנים?
עוזי יצחקי:
עשרות מקומות כאשר חלקם פתוחים יום בשבוע.
קריאה:
37 מקומות.
עוזי יצחקי:
חלקם פתוחים יום בחודש, תלוי במקום, ויש כאלה שגם פתוחים 5 ימים בשבוע. עלויות אחזקה של ארנונה, חשמל, מים, חניה, אבטחה ודברים כאלה ואחרים, עלויות כבדות מאוד בתקציב משרד התחבורה שגם כך מקוצץ בקיצוצים רוחביים כאלה ואחרים.
קריאה:
מה העלות?
עוזי יצחקי:
בין 5 ל-6 מיליון שקלים עלויות ישירות. יש גם עלויות עקיפות של טיפול בתוך המשרד.
היו"ר גלעד ארדן:
הוצאות על המבחנים העיוניים?
עוזי יצחקי:
כן, על כל המבנים.
היו"ר גלעד ארדן:
זה בלי המשכורות.
עוזי יצחקי:
בלי המשכורות. הדבר החשוב ביותר של בזבוז יקר בכספי מדינה הוא שימוש בבוחני הנהיגה המקצועיים שמיועדים לבצע טסטים, מבחנים מעשיים, ואנחנו משתמשים בהם כבוחנים ויותר נכון כמשגיחים לטובת המבחנים העיוניים. זה בזבוז גדול מאוד. בוחן הוא בוחן, זמן בוחן הוא זמן יקר, עלות בוחן היא עלות יקרה למדינה, מדובר בעובדים מקצועיים, מסורים וחרוצים שאנחנו רוצים לייעד אותם ל טובת מבחנים מעשיים.
היו"ר גלעד ארדן:
זאת אומרת, ההפרטה תאפשר לכם לקחת את אותם אלו שהיו מעורבים במבחנים התיאורטיים ובאותן שעות הם יערכו מבחנים מעשיים?
עוזי יצחקי:
אני אגיע לזה. היום יש לנו חוסר בכ-60 אלף מבחנים מעשיים, תלמידים ממתינים מעל הזמן הסביר, חודשיים וחודשיים וחצי לטסט, והפניית אותם בוחנים לטסטים תסגור לנו את הפער הזה.
לגבי הבדיקות הכלכליות. אנחנו ביצענו שלוש בדיקות כלכליות. ברגע שביצעתי את הרעיון באוקטובר 2004, נערכה בדיקה נוספת בינואר 2005 לגיבוש מתכונת המכרז, וברגע שהיה לי את המכרז מוכן, טרום היציאה למוכן, ערב היציאה למכרז, שבוע לפני היציאה למכרז או חודש לפני היציאה למכרז, במרץ 200, המכרז יצא באפריל 2006, ביצענו בדיקת כדאיות כלכלית כאשר גם לקחנו עלויות, כמה זה באמת יעלה, והגענו למסקנה, דרך הבדיקה הזאת – כמו שזה יצא גם בפועל – שזה יוזיל את העלויות לתלמידי הנהיגה.
אנחנו גם דאגנו לתאם עם העובדים. תיאמנו עם העובדים, תיאמנו את היציאה למכרז עם העובדים. נמצא כאן נציג עובדי אגף הרישוי. יש לי פה מכתב של עוזר ברקוביץ זיכרונו לברכה שמודיע לי על התיאום עם העובדים וגם על ההסכמות. הם קיבלו גם רמות ניידות, רמות רכב ומענק של אלף שקלים כל עובד. כלומר, זה היה מהלך משרדי מתואם גם כלכלית, גם ארגונית והליך שקוף וגלוי.
יצאנו למכרז פומבי וההליך היה שקוף וגלוי. במהלך המכרז, עוד לפני שבחרתי זכיינים, עוד לפני שפתחתי את המעטפות, הייתי כאן ב-29 במאי 2006 והצגתי את זה בפני ועדת הכלכלה. זו אחת הישיבות הראשונות של ועדת הכלכלה בכנסת ה-17 בראשות חבר הכנסת כחלון. קיבלתי גיבוי, קיבלתי תמיכה מלאה למהלך ויצאנו למהלך הזה.
בחרנו שלושה זכיינים. לאחר בחירת הזכיינים, עם המחיר של 40 שקלים, הגעתי גם לוועדת הכספים והצגתי את זה בוועדה. זכיתי גם לגיבוי ועדת הכספים ואישרו לנו את האגרה ויצאנו לדרך.
נכון להיום אני חוזר ואומר היה פה הליך מכרזי ואני לא מציע לאף אחד להטיל דופי בהליך המכרזי ובמי שנבחר כי אני חושב שנבחרו זכיינים ראויים. נבחרו שלושה מציעים – המכללה הארצית שתפעיל את הצפון, חברת מנפאואר שתפעיל באזור ירושלים והדרום, וחברת טלדור באזור תל-אביב והמרכז.
התחלנו בפיילוט. משרד התחבורה חתם עם הזכיינים בחודש יוני והוא מעניק להם שלושה חודשי היערכות. הזכיינים אמורים להתחיל בתחילת אוקטובר את מתכונת המבחנים. התחלנו פיילוט במשרד הרישוי בחולון ואנחנו לוקחים מועמדים למבחן תיאוריה, הם נכנסים, עושים את המבחן הממוחשב ויש לזה הצלחה אדירה ומשובים יוצאים מן הכלל. חלק מהאנשים שנמצאים כאן ראו את אותם נבחנים. אנחנו לא לוקחים רק חבר'ה צעירים אלא בכוונה אנחנו שולפים מהתור גם אנשים מבוגרים שידעו להתמודד עם מחשבים. בשבוע הקרוב נתחיל פיילוט בשפה הערבית באזור באר-שבע כדי לראות איך אותה אוכלוסייה מתמודדת עם המחשב.
אני רוצה לציין שלא תהיה שום פגיעה בעובדים, לא בעובדים שלי, בפקידות שמקבלות את אותם תלמידים, לא תהיה פגיעה בבוחנים. אני התחייבתי, כתבתי והודעתי וזאת הכוונה. אנחנו לא נפטר שום בוחן אלא להפך, היום במצבת הבוחנים חסרים לי מעל 15 בוחני נהיגה.
היו"ר גלעד ארדן:
כמה בוחנים יש לכם היום?
עוזי יצחקי:
היום יש לנו 135 בוחנים כאשר פעילים 128 בוחנים.
טלב אלסאנע:
איך תתמודד עם הבחינות בעל-פה?
עוזי יצחקי:
הבחינות בעל-פה נשארות במשרד הרישוי והן יבוצעו על ידי הבוחנים.
היו"ר גלעד ארדן:
מה זה הבחינות בעל-פה?
טלב אלסאנע:
יש נבחנים שלא יודעים קרוא או כתוב.
עוזי יצחקי:
דיסלקטים. הם מקבלים אישור מיוחד והבחינות עבורם ימשיכו להיות מבוצעות על ידי הבוחנים. אני חוזר ואומר, מדובר בעובדים רציניים, מסורים וחרוצים שאין לנו שום כוונה לפגוע בהם אלא להפך, לקדם אותם, להמשיך לעבוד בשיתוף פעולה ולהפנות אותם לטובת בוחני הנהיגה המעשית שחסרים לנו.
בסוף דבריי אני אציין שהפרויקט הזה הוא פרויקט מבורך, הוא פרויקט שייצר מאות מקומות עבודה למשק, וכבר אנחנו רואים את הזכיינים קולטים את אותם עובדים חדשים, כאשר אני לא פוגע בעובדים שלי אלא להפך, ואנחנו משפרים את השירות לציבור הן מבחינת זמני המתנה, הן מבחינת זמני המתנה לטסט וברמת השירות הציבורי.
ישעיהו אברהם:
אני מודה לך על המחמאות שקיבלנו ממך.
צהרים טובים לכולם. אני קצת נרגש, אני לא במעמד הזה כל יום, אבל אני אנסה לדבר בצורה מסודרת.
אנחנו עומדים על שינוי קיצוני מאוד בנושא התיאוריה. אני בטוח אנשים שהחליטו על כך לא לקחו לתשומת לבם דברים רבים ואני אתחיל לתרגם לכם אותם.
נכון שאמרו לנו פעם שבתחבולות תעשה לך מלחמה, אבל לא הבנתי למה המשרד צריך נגדנו לעשות תחבולות.
היו"ר גלעד ארדן:
גם לשיטתכם, מעבר לדאגה שלכם לבטיחות וכולי, לא תהיה השפעה בכלל על תנאי ההעסקה של הבוחנים גם בעקבות ההפרטה?
ישעיהו אברהם:
להערכתי לא תהיה. אם תהיה, יכולה להיות בשוליים אם בסופו של תהליך כולם ילכו למבחן המעשי. אם לבחינות התיאוריה מקציבים למשל ולצורך הדוגמה חמישה בוחנים, יקציבו לה יותר כי יותר אנשים יופנו אליה. כלומר, הנושא של כאילו בוחנים יופנו היום מהתיאוריה למעשי, זה בשוליים.
היו"ר גלעד ארדן:
אני רוצה להוציא מהדיון את עניין תנאי ההעסקה שלכם. זה לא מה שעל הפרק אלא הוויכוח הוא מקצועי מה נכון לנהג הישראלי, לבטיחותו, לנוחות שלו, לתור שלו וכולי.
ישעיהו אברהם:
אני אומר בצורה חד-משמעית שאך ורק זה הנושא ולא מעבר לזה. אני מדבר מהבטן. הציעו לנו לבוא לכאן עם עורכי דין, הציעו לנו לבוא עם יחצ"נים, אבל אמרנו שמהבטן זה הכי אמיתי.
היו"ר גלעד ארדן:
גם מהראש זה טוב.
ישעיהו אברהם:
תמיד. למה אני קורא תחבולות. יושב נציג משרד התחבורה בוועדת הכלכלה ואומרת לו מנהלת הוועדה, גברת לאה ורון: "ממילא תצטרכו לבוא לוועדה עם תיקונים של חקיקת משנה או חוק על מנת ליישם את הרפורמה". עוזי יצחקי אומר: "אין צורך בשינוי חקיקה". וראו זה פלא, לא עובר זמן והוא מגיע לוועדת הכספים של הכנסת ופתאום מופיע שינוי חוק. למה שינוי חוק? הנה, אנחנו רואים פה שהמבקש הוא עוזי יצחקי שמתייחס לסעיף 1 אותו קראתי עכשיו ואומר: "אנחנו מבקשים היום לתקן את תקנות התעבורה בהיבט של הפרדת אגרות מבחני נהיגה וכיוצא בזה". לפני כן אין צורך בשינוי, אבל פתאום כן יש צורך בשינוי.
היו"ר גלעד ארדן:
מתי זה היה בוועדת הכספים?
ישעיהו אברהם:
ביוני 2007.
היו"ר גלעד ארדן:
אתם לא ידעתם על הדיון הזה בוועדת הכספים?
ישעיהו אברהם:
לא ידענו שום דבר. אחר כך הסתכלנו באינטרנט, ראינו והזדעזענו. לזה הייתי קורא ההיבט התחבולתי.
אחר כך יש לנו את ההיבט הכלכלי. נזרקו פה מספרים, בישיבת הוועדה הקודמת דובר על הוצאות המדינה בסכום של 70 מיליון שקלים והיום אנחנו שומעים 5-6 מיליון שקלים. אנחנו מנסים קצת להפעיל את הראש. נציג משרד התחבורה טען שבחינות התיאוריה עולות לאוצר המדינה בין 50 ל-70 מיליון. ניסינו לעשות חשבון וראינו שאם נכפיל בסביבות ה-280 אלף בשנה כפול 116, זה נותן לנו 32 מיליון שקלים, תוציא את ההוצאות שהן בסביבות 2.5 מיליון שקלים של כל מה שקורה מסביב, ועדיין תגיע לכך שהמדינה מרוויחה מהסיפור הזה 30 מיליון שקלים. אני לא יודע מאיפה נלקחו המספרים האלה שלדעת הדוברים מהווים הוצאות.
לפני כשנה הוציאו תוכנית מל"ן בכפר סבא, ושם הוציאו יותר מ-5 מיליון שקלים. פיזרתי כאן את החוברות לגבי התוכנית ואתם יכולים לראות שעל התוכנית הזאת אומרים שהיא כישלון. לשם יש משום מה תקציב אדיר למשרד להקציב.
אבי קרמר:
מי כתב שזה כישלון? זה לא נכון.
ישעיהו אברהם:
יש כאן ציטוט מי כתב את זה וזה לא אני. כתב את זה מנהל המל"ן. לשם היו תקציבים. ללכת ולשים כמה מסכים במשרדים שלנו למחשוב, לזה אין תקציב.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה נותן את הדוגמה כדי להראות שכאשר משרד התחבורה רוצה, הוא יודע למחשב גם בלי להפריט.
ישעיהו אברהם:
כן.
אבי קרמר:
הוא השאיל את זה ולקח בחזרה. הוא הביא ארבעה מחשבים לצורך הפרויקט ועכשיו לקחו אותם. המחשבים האלה עכשיו מפוזרים במשרדי הרישוי ולא מדובר בתקציב של 5 מיליון שקלים. אני חבר הוועדה, כך שאני יודע את הנתונים. כל הציוד, כולל הפלזמה, משרד התחבורה השאיל ולקח חזרה ומשתמש בזה הלאה.
ישעיהו אברהם:
לגבי טוהר מידות. למדתי ממישהו שרצה להכניס את זה לכמה היבטים והוא יושב כאן היום ביושב-ראש ובזמנו ישב כחבר ועדה. אם ניקח את ההיבט של טוהר המידות, בוא נסתכל על העבר. באו והאשימו אותנו שהיו נציגים של הבוחנים, עשרה מקרים, שנחשדו. בדקנו אצל מבקר המדינה ונוכחנו שבעשר השנים האחרונות היה בסך הכול בוחן אחד שהוא נחשד ועדיין הוא בבית משפט ועדיין לא יודעים איך זה ייגמר.
היו"ר גלעד ארדן:
אני דוחה על הסף את הטענה הזאת כי אף אחד לא יכול להבטיח לי בין היזמים הפרטיים לא יהיו בעיות של טוהר מידות. אף אחד לא יכול לתת על זה ערבות בנקאית. אפשר לדבר על התור כי זה פרמטר שאפשר לבחון אותו.
ישעיהו אברהם:
אם אנחנו הולכים לעבר הלא רחוק, אנחנו רואים את מכללת סכנין, ואני מצטער שאני צריך להזכיר אתכם כאן.
טלב אלסאנע:
אתה מכפיש עכשיו.
ישעיהו אברהם:
אני עוד לא מכפיש. למה אתה חושב שאני נגדך? אני נותן את מכללת סכנין כדוגמה. אם נראה מה שקרה בעבר, יש לנו תוצאות מה קרה כאשר הוציאו את זה החוצה.
עוזי יצחקי טוען – תסתכלו בפרוטוקולים – שאנחנו טובים בפיקוח. לא ראיתי שאנחנו טובים בפיקוח, לא ראיתי במכון שאנחנו טובים בפיקוח, לא ראיתי במכללות. לפני שנתיים הוציאו החוצה את שיטת הניקוד בנושא נקודות החובה. אני מרצה במקומות האלה, אני לא רואה שזה גרם לאיזשהו שיפור אלא להפך. כשלא מצא חן בעיניהם התוצאות, ביקשו לתת גם את התשובות למבחנים כדי להראות תוצאות יפות. זה מה שהם עשו וזאת כל תוצאת המכרזים. אני לא רואה את הפיקוח שיש עליהם. היום, מחר ומחרתיים אותו הדבר יהיה בתיאוריה.
לגבי השירות לאזרח.
היו"ר גלעד ארדן:
זה ההיבט הכי חשוב.
ישעיהו אברהם:
בתוכנית ההפרטה מוצעות כעשרים נקודות כאשר אנחנו מבצעים את המבחנים, אנחנו בערך 37-38 נקודות. נכון שאחד יותר, אחד פחות. לפני שעוזי יצחקי אמר שיוציאו את הנושא הזה להפרטה, בא ועד הבוחנים והציע למשרד ללא תשלום, ללא שום דבר נוסף, שום תנאים נוספים, אנחנו מוכנים לעבוד כל יום משעה 7:00 עד שעה 7:00 בערב כל יום ללא שום בקשות נוספות, מוכנים לסגור את כל התורים, מוכנים לעבוד בימי שישי, מוכנים לעבוד בערבי חג. אני לא ראיתי סקטור אחד במדינה הזאת שמוכן לתת את מה שאנחנו היינו מוכנים לתת, רק אל תוציאו את זה החוצה. אני אומר לך שוב שנכון שזה נשמע ציני, ואני לא יודע למה עד כדי כך הגענו במדינה הזאת, אנחנו אזרחים וחושבים על בטיחות המדינה ולא דבר אחר. לא איכפת לנו המשרות ולא איכפת לנו שום דבר אלא זה הדבר היחידי שמטריד אותנו, אם זה יצא החוצה, כי אנחנו רואים מה קורה היום בפועל כאשר אנחנו מנסים לעצור. מה שהוא אמר, מאיפה הוא יודע את הדברים? כי אנחנו גילינו. מצאנו את העטים, מצאנו את התחבולות עם מכשירי הקשר ומצאנו את הכול אבל לצערי המשטרה לא עושה עם זה כלום. אני חושש שבמקומות אחרים זה פחות יעניין אותם. אני לא אומר שהם יהיו מושחתים, אבל זה פחות יעניין אותם כפי שזה מעניין אותנו.
אנחנו מוכנים לתת את כל השירות הזה. אתם רוצים מחשבים? בואו תמחשבו. יותר מזה, באו אלי ואמרו שהם מסכנים, אין להם תקציב, האוצר לא מוכן לתת תקציב. לבוחנים יש עמותה, אמרנו שהעמותה של הבוחנים מוכנה להקים את כל המחשוב הזה אבל תנו לנו את האפשרות, אל תוציאו החוצה את הדבר הזה שהוא כל כך קריטי למדינה. זה לא מעניין אף אחד ואני משתגע. אני לא יודע מה עומד מאחורי הדברים שבכוח רוצים להוציא את זה החוצה. למה? מה יכול לעמוד מאחורי זה? אין לי מושג. אין שום דרך, אין שום מחשבה למה זה צריך לצאת החוצה.
היו"ר גלעד ארדן:
לאזרחים זה יעלה אותו הדבר?
ישעיהו אברהם:
נלך לתשלום. באו ואמרו שלאזרח זה יעלה פחות. היום בפועל אזרח נכנס למבחן תיאוריה, הוא משלם אגרה בסך 116 שקלים שזה כולל את התיאוריה פעם ראשונה וזה כולל להיכנס למבחן מעשי פעם ראשונה.
היו"ר גלעד ארדן:
ואם הוא נכשל?
ישעיהו אברהם:
אם הוא נכשל, הוא משלם עוד פעם 116 שקלים. אז כביכול התלמיד של הפעם השנייה יפסיד קצת כסף. זה נכון. יחד עם זאת, כ-49 אחוזים מה-280 אלף עוברים תיאוריה בפעם הראשונה. כלומר, הם יוענשו.
היו"ר גלעד ארדן:
כמה זה יעלה עכשיו?
ישעיהו אברהם:
116 שקלים פלוס 40 שקלים, בשעה שעד היום זה עלה לו 116 שקלים. 40 שקלים עבור התיאוריה ו-116 שקלים עבור המבחן המעשי.
היו"ר גלעד ארדן:
מי משצליח פעם ראשונה, זה מתייקר לו, מי שנכשל, זה מוזיל לו.
ישעיהו אברהם:
בדיוק כך. אותי מעניינת בטיחות המדינה ולא הכנסות המדינה. בהפסד של 30 מיליון שקלים שכביכול המדינה תפסיד, מישהו יכסה את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
עדיין ממשיכים לגבות 116 שקלים למדינה, כך שההכנסות ממשיכות אותו הדבר.
ישעיהו אברהם:
יהיה הפסד.
היו"ר גלעד ארדן:
עד עכשיו שילמו 116 שקלים.
אבי קרמר:
280 אלף נבחנים מדי שנה, 116 שקלים עבור כל מבחן. ממחר אותם 280 אלף נבחנים ישלמו 40 שקלים לזכיין. כלומר, אותם 116 של ה-280 אלף, ה-32 מיליון, כבר לא נכנסים.
היו"ר גלעד ארדן:
לא הבנתי כי אתם לא מציגים את זה טוב. ישעיהו אמר שהיום משלמים 116 שקלים לתיאוריה ראשונה וזה כולל גם את הטסט. מחר בבוקר זה אצלם, כמה הם משלמים?
ישעיהו אברהם:
ישלמו 40 שקלים להם ו-116 לי.
היו"ר גלעד ארדן:
זה עוד פעם כולל את התיאוריה הראשונה ואת הטסט.
ישעיהו אברהם:
כן. פעם ראשונה.
היו"ר גלעד ארדן:
אם כן, ה-116 שקלים נשארים 116 שקלים. עדיין הרווח מתוך ה-116 שקלים שהיה קודם, נשאר. אלו שהצליחו פעם ראשונה, יעלה להם עוד 40 שקלים, ואלה שלא הצליחו פעם ראשונה, יעלה להם פחות 116 שקלים.
ישעיהו אברהם:
נכון. בהפרש הזה המדינה כאילו תינזק.
היו"ר גלעד ארדן:
יש הפסד הכנסה על אלו שניגשים פעם שנייה.
ישעיהו אברהם:
בדיוק.
היו"ר גלעד ארדן:
מי שמצליח בפעם הראשונה משלם יותר, ומי שעושה פעמיים, משלם פחות.
ישעיהו אברהם:
מדובר במחצית מהנבחנים ואלה נתונים שמסר משרד התחבורה ולא אני.
טלב אלסאנע:
אלה שמצליחים במבחן הראשון, המבחן השני יעלה להם פחות או יותר?
ישעיהו אברהם:
זה יעלה להם פחות. 116 פחות 40.
צריך להסתכל על כל המכלול ואני אומר לכם למה אני מסתכל על כל המכלול. נכון שאולי הוזלת את זה בשקלים האלה, אבל כאשר אתה תיקח את ההוא מדימונה ותאמר לו שעכשיו הוא ייבחן בבאר-שבע – וזה בזמן שאני נתתי לו שירות בדימונה – כמה יעלו לו הנסיעות מדימונה לבאר-שבע?
היו"ר גלעד ארדן:
פה יש 20 מרכזים וכאן יש 137.
ישעיהו אברהם:
אני מוכן לפתוח עוד. אין לי בעיה. אני מוכן ללכת להיכן שהמשרד שולח אותי. אנחנו לעולם לא נאמר לא. אנחנו לא מסתכלים על חישוב כלכלי, אם זה משתלם לי לנסוע או לא. אנחנו נלך לאן שהמשרד ישלח אותנו.
לטענתו של משרד התחבורה משלמים ארנונה ודברים נוספים.
היו"ר גלעד ארדן:
הוא אמר שזה 5-6 מיליון שקלים.
ישעיהו אברהם:
את רוב המקומות מממנות העיריות כי הם רוצים שנעשה את המבחנים אצלן.
היו"ר גלעד ארדן:
עוזי יצחקי אמר שההוצאה היא 5-6 מיליון שקלים על אחזקת המתקנים.
ישעיהו אברהם:
בזמנו עשינו חינוך תעבורתי ונסענו לכל בית ספר בארץ. כל בית ספר שהזמין אותנו לבוא, הגענו אליו. מה קיבלנו? קיבלנו בקושי שעות נוספות ולא דרשנו. היינו מוכנים לעשות כל דבר.
היו"ר גלעד ארדן:
תרשה לי לשאול אותך שאלה ואל תרגז עלי, אבל אני רוצה שתבין אותה לעומק. אתה בעצמך אמרת שמבחינתכם אין הבדל בתנאי ההעסקה. זה לא שעכשיו בגלל זה יפטרו חצי מהבוחנים או יפגעו בזכויות שלהם.
ישעיהו אברהם:
יש לכך הבטחה בכתב.
היו"ר גלעד ארדן:
בכל הכבוד הראוי לבוחנים, ויש לי הרבה כבוד, מי שבסוף נותן דין וחשבון לציבור זה שר התחבורה והבטיחות בדרכים. כלומר, ייפגע השירות, ייפגעו הכנסות המדינה, תיפגע הבטיחות, לא ידרשו הסברים ממך כי אתה עובד המשרד, התקבלה החלטה על ידי השר, זוהי מדיניות המשרד, עוזי יצחקי בתוקף תפקידו כפקיד בכיר במשרד מיישם אותה, והם אלו שייתנו את הדין. למה אתם צריכים להוביל בעניין הזה מאבק כאשר השר הוא הגורם הבכיר ביותר במשרד והוא אמר שהוא שמע את זה ושמע את זה, אבל הוא הולך עם העמדה הזאת. אני גם לא שאלתי מה שעות הפתיחה במרכזים החדשים ואני מניח שיהיו יותר שעות, ואתה תאמר לי שהגשתם הצעה. בסדר, השר לקח את כל הנתונים שאמרת ואמר שזה מה שהוא חושב שהמשרד צריך לעשות. למה אתם צריכים להשבית או להוביל את המאבק הזה?
ישעיהו אברהם:
ראשית, כדי שהוא ישמע מה שאנחנו אומרים, צריך להזמין אותנו. מהיום שהשר הגיע למשרד אנחנו מבקשים ומתחננים לבוא אליו לדיון, אבל הוא לא מוכן בשום אופן. הוא לא מוכן להזמין אותנו, לא הוא ולא המנכ"ל. עכשיו אני שומע מעוזי שהמנכ"ל בדרך להזמנה, אבל עוד לא ראיתי את ההזמנה.
קריאה:
עוזי מוכן לשמוע אותך?
ישעיהו אברהם:
עוזי שומע אותי, אבל מה זה עוזר לי?
היו"ר גלעד ארדן:
הוא שומע. אתה מתכוון שהוא לא מקשיב.
ישעיהו אברהם:
עוזי חייב למלא אחר הוראת השר והוא ממשיך למלא אחריה.
היו"ר גלעד ארדן:
זה גם השר הקודם דרך אגב, כי זאת יוזמה של שטרית.
ישעיהו אברהם:
איפה יהיה כל אחד עוד חצי שנה? אתה יודע?
קריאה:
גם אתה לא יודע.
ישעיהו אברהם:
אבל אני אשאר שם, חוץ מאשר אם בורא עולם ייקח אותי. אני אשאר גם בעבודה ואני אשאר גם כנהג שנוהג עם אותם אנשים שאני מאמין שהם נהגים פחות טובים. לכן זה איכפת לי.
היו"ר גלעד ארדן:
הזכיינים מקבלים לפי מספר האנשים שמגיע אליהם.
ישעיהו אברהם:
באנו ואמרנו שלא כל החכמה ניתנה לנו, יכול להיות שבאמת ניתנה לאלו שהחליטו על ההפרטה, אבל בואו תנסו, למה אתם הולכים בגדול, בואו תעשו פיילוט במחוז מסוים, תעבדו אתו חצי שנה-שנה, יכול להיות שהוא הדבר הכי מצוין בעולם ונקבל אותו באהבה. ביקשנו שינסו, כי להחזיר אחר כך את הגלגל אחורה זה כבר יותר בעייתי.
אורי שחר:
אתה חוזר ואומר שהתלמידים, אלו שעברו את המבחן העיוני, יצאו פחות טובים לכביש ואני לא מצליח להבין למה. הם הרי לומדים את אותו ספר, את אותו חומר, ואם כן, למה שיצאו פחות טובים? הם נבחנים על אותם 30 שאלות.
ישעיהו אברהם:
אני מסתכל על זה מכמה היבטים. אני רואה אותם בקורסי הנקודות, אני רואה אותם בקורסים מקצועיים כמרצה לדיני תעבורה, אני רואה אותם כשהם באים לתיאוריה ואני רואה אותם כנהגים ותיקים שבאים לעשות מבחן תיאוריה אחרי שהם קיבלו שלילת רשיון. אתה רואה את כל הדברים האלה ואתה מבין לאן זה ילך אם הם יעשו עם פיקוח כפי שקיים היום במכללות.
טלב אלסאנע:
אתה לא אומר אולי, יכול להיות, אלא אתה אומר בוודאות.
ישעיהו אברהם:
אמרתי שיעשו פיילוט, שינסו, יכול להיות שיצליחו לשכנע אותי, אבל הניסיון בעבר, ראינו מה היה. הפיקוח הוא לא פיקוח, העבודה היא לא עבודה, מה שמעניין אותם אלה הן ההצלחות ולא מעבר לכך.
קריאה:
או הכישלונות.
אמנון בן-חמו:
אמרת שמי שמקבל את ההחלטה והאחריות זה שר התחבורה. אתם רוצים שנהיה ראש קטן?
היו"ר גלעד ארדן:
יש הבדל בין להציג את כל הטענות ואחרי שהוצגו כל הטענות והשר קיבל את ההחלטה, אתם הולכים עכשיו למהלך של השבתה. השבתה אתה עושה אם פוגעים לך בזכויות. למה אתה הולך להשבתה עכשיו? הרי השר הוא זה שנושא באחריות אם זה ייכשל.
אמנון בן-חמו:
מבחן עיוני הוא חלק מאוד חשוב בנהיגה. מורה נהיגה לא יכול להנפיק את הידע העיוני לתלמיד ללא הלימוד המעשי. אדם שעובר את המבחן העיוני, והוא עובר אותו אחרי שהוא למד, הוא השפה בכביש. אנחנו לא יכולים לתת את הדבר החשוב הזה ליזמים פרטיים שהשיקול הכלכלי ינחה אותם.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה באותה מידה יכול לקום מחר בבוקר ולומר לי שאם לא יעשו בחינת בגרות חובה, שהם יגיעו אלי אחרי שהם עברו בחינת בגרות, אני מפסיק לעשות כי לדעתי המקצועית כך צריך להיות, אבל אתה לא בעל הסמכות לקבוע את זה בסופו של דבר.
אמנון בן-חמו:
איך אפשר אותנו לבוחן שמקבל 17 שקלים לשעה שיהיה אמין, שישמור על טוהר המידות ושישקיע? אנחנו מדברים על אנשים שעובדים הרבה שנים, שיש להם מעמד, שיש להם אחריות על מה שהם עושים. איך אפשר להשוות את שני הדברים האלה? אתם מקלים ראש בקטע הזה. דרך אגב, באף מדינה בעולם אין מבחן עיוני בידיים פרטיות. אין דבר כזה.
היו"ר גלעד ארדן:
שלא תטעה, זה לא שאני חושב שהמודל הזה הוא הנכון, כמו שאני חושב שמודל הפרטת בתי הסוהר הוא נכון. כרגע יש איזשהו מצב נכון שההחלטה הזאת התקבלה גם לפני השר הנוכחי ויצאו למכרזים ויש זוכים. אתם הולכים כרגע למהלך שאתם משביתים ופוגעים בציבור, אולי מתוך כוונות טובות, אבל יכול להיות שאפשר היה להגיע לפשרות אחרות. יכול להיות שהמשרד יכניס אתכם לעשות בקרת איכות מדגמית, ואם יהיו ליקויים, אפשר יהיה גם לא לחדש את הפעולה.
אמנון בן-חמו:
אני בעד שירות כמה שיותר טוב לאזרח כי זה תפקידה של המדינה לספק. אני יושב כאן כי על סמך נתונים כוזבים התקבלו כאן החלטות. לא באו ושמו את הדברים על השולחן בצורה הנכונה ועל סמך זה התקבלו החלטות שנדחפו על ידי אינטרסנטים. אין פה הסבר אחר. אם אתה מסתכל על כל הנתונים, הפרכנו אותם אחד לאחד. מה מטרת ההפרטה? לשפר שירות, להוזיל עלויות, ליצור תחרות, אבל במקרה הזה מה אנחנו משיגים? לוקחים עבודה שנעשית, שיש בה הכנסה לטובת המדינה, עם השקעה מינימאלית אפשר להשיג את אותה תוצאה, אבל הולכים ונותנים את זה ומסתכנים בכך שיזמים פרטיים ישגיחו על הנהגים שאמורים לעלות לכביש. כשאני עושה מבחן מעשי, אין לי את האפשרות לדעת מה באמת הוא יודע עיונית. אני נפגש בזה כאשר באים אלי נהגים אחרי 20 שנים ומקבלים 36 נקודות, ואני פותח את לוח התמרורים, אותו אדם עשה תיאוריה לפני 26 שנה ובינתיים השתנו 30 ו-40 תמרורים והוא לא יודע עליהם. איך הוא נהג עד היום? בורא עולם שמר עליו.
קריאה:
זה לא קשור.
אמנון בן-חמו:
זה קשור ועוד איך קשור. תבוא ותראה שכשאני עושה מבחנים בעל פה או מבחנים בכתב, ונהג שנוהג 20 שנה, יש לו 17 טעויות. איך הוא נהג עד היום? מה שקרה הוא שבשנים האחרונות יש יותר מעורבות ואכפתיות לבוחנים כי הקמנו ועד, כי אז היינו כמו עבדים והחליטו שבוחני הנהיגה מתאימים לעבוד רק שלוש שנים.
ישעיהו אברהם:
עוזי יצחקי אמר שיש הסכמים עם הבוחנים, אבל אני שואל איזה הסכם יש.
עוזי יצחקי:
אמרתי שיש לי מכתב של עוזר ברקוביץ זיכרונו לברכה.
אמנון בן-חמו:
הולכים לדבר עם ה-ש.ג. על הוצאת התיאוריה כאשר בפועל מבצעים אותה מורי הנהיגה. התקנה מחייבת שעל מבחן תיאוריה, יהיה חתום בוחן נהיגה. הבוחנים מבצעים את המבחנים.
אם היום אנחנו עושים איקס מבחנים בעל-פה, אחרי שזה יצא החוצה האיקס הזה יהיה כפול עשר וכפול עשרים. במקום שהמשרד יבוא אל האוצר ויאמר שככה אי אפשר לנהל עבודה, אנחנו פוגעים בפרנסה של מורים, אנחנו לא מאפשרים להם את התנאים לעבוד בצורה מכובדת שיהיה קו שווה לכולם ויוצרים מצבים שבאזורים מסוימים, בפריפריות, שם אין כוח, שם יקבלו אחד לארבע. זאת הפקרות. אני לא בא לדבר כאן על שכר אלא אני אומר שזאת תהיה בכייה לדורות. אי אפשר יהיה להחזיר את הגלגל אחורה. אתה יודע מה קורה במכוני רישוי רכב? שם הכי קל לפקח. איך אפשר לתת לאדם פרטי לפקח על מבחן כל כך חשוב? בחצי שעה מבחן מעשי אין לי את האפשרות לדעת מה באמת התלמיד יודע.
מעיין כהן:
אמרתם מצד אחד שאנשים לא ייפגעו ולא יפטרו את הבוחנים, אבל מצד שני אומרים שיבואו בוחנים חדשים.
אמנון בן-חמו:
הדרישה שנדרשת היום היא תוספת כוח אדם. אותם 12 בוחנים שמבצעים בכל הארץ מבחנים עיוניים עומדים לכסות את הפער שקיים היום. הפער לא יכוסה כי אותם 12 בוחנים, יצטרכו להוסיף להם עוד שמונה בוחנים שיבצעו מבחנים בעל-פה כי התור שם יגדל.
רונן אברמוב:
לעניין הסכם עם העובדים. אני לא ראיתי הסכם כזה, ואם יש, תראו לי אותו ואני אשמח לומר שטעיתי. אין הסכם עם העובדים. אם יראו את המסמך הזה, אין שום בעיה. אם יראו מסמך הסכם, אין שום בעיה.
קריאה:
אין הסכם עם העובדים. יש הבדל בין הסכם להסכמה.
רונן אברמוב:
אם ההסכם קיים, הוא מתויק באיזשהו מקום ואפשר לראות אותו.
היו"ר גלעד ארדן:
לא כתוב שיש הסכם, כתוב שיש שיתוף פעולה.
רונן אברמוב:
אם כן, אין הסכם.
הייתה איזו יוזמה תמוהה של משרד התחבורה לתת אלף שקלים לכל עובד בדירוג של משרה מלאה. עובדת שעובדת משרה מלאה, מרוויחה משהו כמו 3,200 שקלים, אמרו שייתנו לה אלף שקלים באופן חד-פעמי, לעובדת משרה מלאה. זאת שעובדת בחצי משרה מקבלת 500 שקלים. זה לפי היקף המשרה.
אני לא יודע לומר לכם בדיוק, אבל משהו כמו 90 אחוזים מהעובדים חתמו על מסמך שנמצא בחשבות השכר של משרד התחבורה שהם סירבו לקבל את זה. לא מוכנים לקבל את זה מאחר שלא היה הסכם. שום דבר לא נעשה עם זה.
לעניין המבנים שדובר עליהם כאן. המבנים האלה יישארו קיימים בכל מקרה כי משרדי הרישוי מתקיימים בהם. השמירה תישאר אותה שמירה. זה שיורידו את מבחני התיאוריה, לא יורידו שומר. הארנונה תישאר אותה ארנונה כי אתה לא תוריד חדר ותאמר שבחדר הזה אתה לא משתמש. מה שנדרש זה דבר מאוד פשוט, קחו צ'אנס, תעשו פיילוט. ניכשל עוד שלושה חודשים, אין שום בעיה, נמשיך את המהלך.
אבי קרמר:
אני מתנצל שזה נגרר לאיזשהו ויכוח של אנחנו והם כי זה מיותר וזה לא נכון כי חלק גדול מהדברים שהם אמרו, כמו שבוחן אחרי שלוש שנים או חמש שנים שהוא משתבח, זה חד משמעית נכון.
יש פה כמה עובדות שהתערבבו ויצאו מכלל שליטה. המל"ן בכלל לא קשור לנושא הזה כי אתם אמרתם שהתיאוריה לא מספיק טובה, אז המל"ן משפר את התיאוריה, אבל מאחר שזה לא הדיון, אני אעזוב את זה.
יש פה נושא של תלמידים ואנחנו מדברים על שירות לתלמידים. תלמידים ועובדים היום צריכים לעזוב ימי עבודה וימי לימודים וצריכים לצאת בשעה 6:00 בבוקר ולעמוד בתור, והיום בשעה 10:00 בבוקר נסגרים המספרים. ישעיהו חדש בתפקיד ואני מברך מאוד את היוזמה הזאת שפתאום הבוחנים מוכנים לעבוד ALL AROUND עד הבוקר, עד הערב, עד הלילה. שנים אנחנו סובלים ממחסור בטסטים ומנסים להגיע לפתרונות ולא הגענו. התלמידים שנים מנסים לעשות תיאוריה ונותנים להם זמן המתנה בכל מיני הוראות נוהל של שבועיים המתנה בין מבחן למבחן.
ישעיהו אברהם:
שבוע.
אבי קרמר:
היו גם שבועיים ועכשיו זה שבוע, כי משרד התחבורה לא מסוגל לספק את התור ולעמוד בלוחות הזמנים.
לגבי מבנים. למשל בצפון תל-אביב אנחנו שוכרים מבנה, משרד התחבורה שוכר מבנה נפרד לצורך התיאוריה. לכן חשוב לדייק בכל העובדות.
אני מסכים שיכול להיות שצריך לפקח וצריך לפקח טוב וצריך להשקיע. דיברתי עם עוזי לא אחת על הפיקוח ועל הדברים האלה, אבל אם הבוחנים, אם תלמידי הנהיגה יזכו עכשיו ביותר מבחני נהיגה כי קשה להשיג בוחנים, ואנחנו בעד המאבק שייכנסו עוד בוחנים, קשה להשיג בוחנים, אז יהיו יותר מבחני נהיגה, זמן ההמתנה יהיה קצר יותר. אף בוחן לא נפגע. מה רע אם נלך לקידמה? מה רע שתהיה בחינת תיאוריה בשעה 7:00 ו-8:00 בערב ולא צריך להפסיק יום עבודה?
ישעיהו אברהם:
הצענו את זה כבר לפני 4 שנים.
אבי קרמר:
עכשיו זה נוח לכם כי הפחד הוא מהפרטה כללית.
אני רוצה למחות על דבר אחד. כולם כאן צריכים לדאוג לציבור ולתלמידים שלא יפסידו קרוב ל-300 ימי עבודה בשנה ושהם יוכלו לעשות את הבחינות בערב. כמו שבבדיקות העיניים, אם לא היית בא למשרד הרישוי ומאבד יום עבודה, לא היית יכול להוציא טופס של בדיקת עיניים. בא עוזי, הוציא את זה החוצה לקניונים, אתה רוצה להוציא בדיקת עיניים, אתה נכנס בשעה 8:00 בערב ולא צריך לאבד יום עבודה. הבחורים האלה לא צריכים להפסיד שום שעת לימודים. אנחנו דרשנו כל הזמן קידמה והנה עכשיו מביאים קידמה לציבור. אתם לא נפגעים מזה. רק באזור המרכז יעברו שישה בוחנים מהתיאוריה למעשית, שזה יקטין את התור ואני לא מבין מה רע בזה.
עוזי יצחקי:
לא עקפתי שום ועדה. הגעתי לוועדת הכספים כדי לאשר את התיאוריה בעל-פה שתהיה שווה למחיר שהציעו הזכיינים. כלומר, הגענו למסקנה שתיאוריה בעל-פה שאנחנו ממשיכים לבצע, מחובתי להשוות אותה ל-40 שקלים, למחיר שיצא במכרז. לכן הגעתי לוועדת הכספים.
היו"ר גלעד ארדן:
40 ועוד 116?
עוזי יצחקי:
בחינה בעל-פה עולה 40 שקלים. הייתה הצבעה ותריסר חברי כנסת הצביעו בעד.
בדיקות כדאיות כלכלית. האוצר אפילו חצי בוחן לא נותן לי, אז הוא יאבד 30 מיליון שקלים? סך הכול החסכון הכלכלי, בשלושת הבדיקות הכלכליות, בשיטה החדשה הוא כארבעה מיליון שקלים. אנחנו נתנו לחברות, הן לקחו את הנתונים ממשרד התחבורה, אף אחד לא שיחד אותם, משרד האוצר הוא לא אידיוט אלא הוא בדק אותם ואותנו. בדימונה יש מבחנים פעם בשבוע.
קריאה:
אנחנו עשינו מבחנים אחר הצהרים במשך שנה-שנתיים אבל סגרנו את זה כי לא הייתה הצדקה, כי התלמידים רצו לבוא בבוקר.
היו"ר גלעד ארדן:
מה השעות בהן אמורים להיות המבחנים?
עוזי יצחקי:
מ-8:00 בבוקר עד 8:00 בערב, בימי שישי וערבי חג במקומות מסוימים. אדם יכול לעשות כל יום מבחן בבאר-שבע ולהגיע לשם במוניות שירות שגם את זה אנחנו הפרטנו והשירות הוא מצוין.
ישעיהו אברהם:
אתם מסתמכים על נתונים לא נכונים.
עוזי יצחקי:
אפרופו פיקוח, אני לא מציע להידבק למכוני רישוי. אני חושב שמכוני הרישוי, עם כמה שבאים ומכפישים ומנסים להכפיש, אין תאונות על רקע כשל טכני. מכוני הרישוי עובדים יפה, מכוני הרישוי סוררים, אני דואג לסגור אותם לשבועיים והנזק הכלכלי בשבועיים האלה נאמד במיליוני שקלים. אותו הדבר נעשה עם הזכיינים הפרטיים. הכול עניין של פיקוח ובקרה, היד תהיה יד קשה ובעניין הזה לא נוותר.
אליהו גבאי:
טוענים כאן שנשאר כסף למדינה והמדינה חוסכת. מי יכול לקבוע מה האמת?
היו"ר גלעד ארדן:
באופן עקרוני השיקול המרכזי הוא השירות לאזרח. השאלה אם יש יותר או פחות כסף למדינה, אני מניח שנשאיר את זה למשרד האוצר.
אליהו גבאי:
אם יש תקציב, יש אפשרות לשפר את השירות. זה לא עניין שהמדינה מרוויחה או מפסידה כי הלא חלק מהטענות היא שהמדינה מפסידה אם היא משאירה. יש כאן משהו שהמשרד צריך לאמת.
סגירת הסניפים, השאלה אם זה שיפור השירות או הורדת טיב השירות.
עוזי יצחקי:
אותם 36 מקומות עובדים פעם בשבוע בזמנים חלקיים. ה-20 יהפכו לחברות פרטיות ויעבדו מהבוקר עד הערב וידעו לנווט את התור. תהיה קבלת תורים ממוחשבים באינטרנט לפני ההגעה.
אליהו גבאי:
האם הניסיון יהיה זמני לשנה?
עוזי יצחקי:
החוזה שנחתם עם הזכיינים, כפי שפורסם במכרז, הוא לארבע שנים עם שנה נוספת. כאשר זכיין מגיע להשקעה כלכלית כזאת, הוא צריך לקחת את הטווח שלו.
אליהו גבאי:
מה הערך של הדיון הזה אם כבר נחתמו חוזים?
עוזי יצחקי:
אני מציע לשאול את כבוד היושב-ראש.
אליהו גבאי:
מה התועלת בדיון הזה אם נחתמו חוזים?
היו"ר גלעד ארדן:
התועלת היא שאולי נצליח להפסיק את השביתה אם השר יואיל בטובו שהוא או מנכ"לו ייפגשו עם הבוחנים.
עוזי יצחקי:
מנכ"ל משרד התחבורה הודיע זה עתה שביום רביעי הוא נפגש עם הבוחנים.
היו"ר גלעד ארדן:
ושתהיה התחייבות שלכם לפרוטוקול, כי אני חושב שזה הדבר הנכון, שהם ישולבו, הסגל הקיים, במערך הפיקוח והבקרה על הזכיינים הפרטיים. אם אני אקרא למשרד לבטל את זה, אין אפשרות כי הוצאו מכרזים. הנייר סובל הכול ואני יכול להצהיר כאן מה שאתה רוצה, אבל השאלה מה האפקטיביות של הדברים.
ישעיהו אברהם:
אני יכול לומר מה שאני חושב. אני לא משפטן ואני לא יודע מה אפשר לעצור ומה אי פשר לעצור. אני באתי לכאן מסיבה אחת פשוטה, אני רוצה לומר את האמת ולומר מה הולך להיות ושלא יבוא מישהו פעם ויאמר שהוא לא ידע, שלא אמרו לו, שהוא לא חשב, כי כל הנתונים כאן שהם בנו את מה שהם בנו הם נתונים לא נכונים. פשוט לא נכונים ואני לא רוצה לומר שקריים. אני אמרתי את מה שאני חושב והראיתי לכם אחד לאחד שכאן ישבו והחליטו על פי נתונים שגויים, וזה מה שקורה.
היו"ר גלעד ארדן:
איזה נתונים שגויים?
ישעיהו אברהם:
גם באוצר, גם בהכנסות, גם בהיבט הציבורי. יושב כאן עוזי ואומר שייתנו שירות משעה 7:00 עד 8:00 ואני דקה לפני כן מראה לך מה השירות שייתנו במחוז מסוים עליו אני יודע.
היו"ר גלעד ארדן:
הוא אמר באופן כללי. אני ראיתי בטבלה שבתל-אביב יהיו 5.5 ימים.
ישעיהו אברהם:
בת-ים לא מקבלת שירות, חולון לא מקבלת שירות, תל-אביב לא מקבלת שירות. אין שם נקודה. הרצליה לא מקבלת שירות. עכשיו יש, אבל זה לא יהיה.
אבי קרמר:
היום יש נקודה בהרצליה?
ישעיהו אברהם:
כל ארבעת הערים האלה לא יהיו ואני מוכן ללכת לכל נקודה. אמרתי קודם שאני מוכן. אל תאמרו שהיום פתאום אנחנו מוכנים. ועד הבוחנים התחייב לפני יותר משנתיים שהוא מוכן ללכת לכל נקודה.
היו"ר גלעד ארדן:
ארגון מורי הנהיגה הם שותפים באחד מאלה שזכו?
קריאה:
לא.
ישעיהו אברהם:
תשאל אותו, הוא שם.
היו"ר גלעד ארדן:
האם יש לארגון מורי הנהיגה אינטרס כלכלי?
אבי קרמר:
אין לנו כל קשר. אין לנו אינטרס ואנחנו לא מעורבים.
היו"ר גלעד ארדן:
הם הצהירו לפרוטוקול שאין להם שום אינטרס כלכלי. הם אלה שגם יסבלו אם העיכובים יהיו גדולים יותר ביחד עם התלמידים שלהם. אנחנו כאן בבעיה כחברי כנסת. אתה בא להילחם מלחמות של אחרים.
ישעיהו אברהם:
למה של אחרים? של אזרחים. אני אזרח המדינה הזאת.
היו"ר גלעד ארדן:
אזרחים לא פנו אליך. בוועדה הזאת דנים הרבה פעמים בנושאים שעולים כסף למדינה. כשזה עולה כסף למדינה, בא משרד האוצר, אם הוא חושב שההוצאה לא מוצדקת, וצועק אבל הוא לא בא לכאן. בא השר לבטיחות בדרכים ואומר שהוא תומך בזה, בדק מקצועית וזה מספיק לו.
ישעיהו אברהם:
הוא לא יודע מה יהיה כשזה יקרה. זאת הבעיה.
היו"ר גלעד ארדן:
אתם באים ואומרים שהזכויות שלכם, כרגע אני לא רואה שייפגעו. באים התלמידים, אין להם טענות, כרגע אין להם טענות. באים מורי הנהיגה, הם מרוצים מהשירות. מה אני כחבר כנסת יכול לעשות מעבר לדאגה המוצדקת שלך שגורמים פרטיים, הפיקוח עליהם הוא יותר קשה? אומר עוזי יצחקי שישבו אתכם בימים הקרובים, שנית, הוא מתחייב לפרוטוקול – ואני אעמוד על כך – שאתם תשולבו במערך הפיקוח והבקרה על איכות המבחנים. אני חושב שזה איזשהו פתרון משביע רצון.
אם נראה שהתורים לא רק שלא התקצרו אלא התארכו ויגיעו תלונות מהציבור, אני מתחייב לך – אני לא יודע איפה השר יהיה, אבל אני כנראה בשנה הקרובה אהיה כאן, אלא אם כן מישהו ידרוס אותי – וכפי שאתה יודע, הנושא הזה הוא בראש סדר העדיפויות של הוועדה כל עוד אני ישוב-ראש הוועדה, ואני מתחייב לך לכנס שוב את הוועדה לעניין הזה בתוך מספר חודשים קצר. יש לי כוונה, גם אם לא יהיו תלונות, להביא לשולחן הזה עוד שישה ודשים אתכם, ברגע שתשולבו, ותספרו לי מה קורה שם בעניין הזה.
הייתי מבקש שאם הדברים האלה יקרו, ייפגשו אתכם ויתחייבו לכם, שתשקלו להפסיק את השביתה בימים הקרובים לטובת הציבור אלא אם כן יש הערות אחרות.
טלב אלסאנע:
יש עניין אחד שמטריד, עניין הנקודות של המבחנים. לדעתי צריך לשקול להגדיל את המספר של 20. לדעתי המטרה היא להקל וזה צריך להיות זמין ונגיש.
היו"ר גלעד ארדן:
אני אומר שאם הפיזור לא יהיה משביע רצון, אתם תבהירו שזכיין שלא יסכים להרחיב את זה, הסיכויים שלו להמשיך בעתיד קלושים.
טלב אלסאנע:
גם בעניין של הבחינה הראשונה והטסט הראשון. מדוע במצב הקיים, זאת הנחה של 40 שקלים לעומת המצב החדש? לדעתי לא צריך לגרוע ממצבם של הנבחנים.
היו"ר גלעד ארדן:
יש עלות של הפעלת המרכזים החדשים. האזרח מממן את ההפרטה.
טלב אלסאנע:
עלפי המצב הקיים, 116 שקלים כולל גם את הטסט וגם את המבחן העיוני. בחידוש שיש, מוסיפים עוד 40 שקלים אבל אחר כך, אם הנבחן לא עובר, במבחן השני, השלישי והרביעי, יש ירידה של פחות מ-40 שקלים. צריך להשאיר את המצב לגבי המבחן הראשון, המעשי והעיוני, כפי שהוא קיים היום ולאחר מכן לעשות הנחה של 40 שקלים.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מוכן לקבל את ההצעה שלך עכשיו, אין בעיה.
ישעיהו אברהם:
בוא לפחות נשמע מעוזי כמה נקודות הוא חושב להוסיף על ה-20 כדי שנשפר את השירות לאזרח. אם היום יש 36, תשאיר את זה.
עוזי יצחקי:
ביום שאישרנו לזכיינים לרוץ על אותם מקומות שהם הגישו במכרז, נקבע ונחתם בכתב שאותם זכיינים, בתום תקופת הרצה של שבועיים-שלושה, חודש-חודש וחצי, אנחנו נראה את הנקודות. אני לא רוצה להתחייב על מספר אבל הם התחייבו להגדיל את מספר הנקודות.
היו"ר גלעד ארדן:
מה זה התחייבו? יש במכרז אפשרות לדבר כזה?
עוזי יצחקי:
כן.
זוהר בדארנה:
אני מהמכללה הארצית בסכנין. זה המקום להודות למר עוזי יצחקי שחייב אותנו במכרז במידת הצורך לגבי רהט, סכנין, נצרת, המגזר הערבי שעד היום לא היה קיים ולא קיימו מבחנים במגזר הערבי, הוא חייב אותנו ואת שאר הזכיינים להקים נקודות נוספות. זה מוזיל את המחיר מ-116 שקלים ל-40 שקלים.
עוזי יצחקי:
במכרז יש לנו גם נקודות יציאה אם אנחנו רואים שזכיין מבצע מספר עבירות, פגיעה ברמת השירות, דברים כאלה ואחרים. יש לנו אפשרות גם להפיל את החוזה.
היו"ר גלעד ארדן:
מתי נקודת היציאה הראשונה?
שגית ששון:
המכרז הוא לארבע שנים לאחר התארגנות של שלושה חודשים פלוס אופציה לשנה נוספת. במידה שיש פגיעה בטוהר הבחינות או ירידה ברמת השירות, אפשר לבטל את החוזה מחמת הפרה יסודית. מעבר לכך יש להם ערבות של 350 אלף שקלים שאפשר לחלט מיידית במקרה כזה. מעבר לכך, נקבעו פיצויים מוסכמים בסכום של אלפי שקלים.
אבי גולן:
כמה פעמים רצתי וישלחו בוחנים לדרום ולצפון מאחר שקיים מחסור? אמנון אומר שאני דואג רק למרכז.
היו"ר גלעד ארדן:
נרשם בפרוטוקול שאתם חלוקים בנקודה הזאת.
עוזי יצחקי:
אני רוצה את התיווך שלך שלפחות עד הישיבה עם מנכ"ל משרד התחבורה ביום רביעי הם יחזרו לעבודה סדירה.
היו"ר גלעד ארדן:
כחבר כנסת אני הצעתי את הסיכום הזה ואני חושב שחברי הכנסת יצטרפו אלי. עם כל הרצון שלי, יכול להיות שאם היינו שנתיים אחורה הייתי נאבק יחד אתכם לא להוציא את זה החוצה כי אני לא בטוח שעקרונית ומוסרית נכון לעשות זאת. אבל משקרו כבר הדברים, אני לא חושב שהציבור צריך לשלם את המחיר.
לכן הייתי מאוד מבקש מכם להפסיק בשלב זה את העיצומים, להיפגש עם מנכ"ל המשרד, ובמידה שהסיכום יהיה לשביעות רצונכם ותראו שאתם משולבים בפיקוח ובבקרה, תוכלו לתרגם את כל החששות שלכם – שהם גם שלי – לנושא המקצועי על ידי הפיקוח והבקרה שלכם וכל הידע המקצועי שנצבר עם השנים במהלך הפיקוח.
אני מתחייב שוועדת הכלכלה תקיים דיון מעקב נוסף ותזמין אתכם לשמוע מה קורה שם.
ישעיהו אברהם:
בנושא הפיקוח, זה סגור שזה נשאר אצלם.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:10