פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 34 מישיבת הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 (מ/1898) יום ראשון, כ"ג באייר התשפ"ו (10 במאי 2026), שעה 12:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אבי מעוז – מ"מ היו"ר איתן גינזבורג שלי טל מירון חברי הכנסת: ולדימיר בליאק סמיר בן סעיד אלעזר שטרן מוזמנים: אלעד מקדסי – מנכ"ל, משרד התקשורת אריאל שטיינר – רמ"ט מנכ"ל, משרד התקשורת זיו גלעדי – עו"ד, סגן בכיר ליועצת המשפטית, משרד התקשורת עדי ליברוס – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים שולמית סקעת – סמנכ"ל כספים ומנהל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו מיכל גרוס – עו"ד, יושבת-ראש ועד העובדים, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו נגה רובינשטיין – עו"ד, שדלנית, שידורי קשת ורשת אסף גרינבוים – עו"ד, שדלן, שידורי קשת ורשת בעז אקרמן – לוביסט ציבורי, לובי 99 רונן רגב-כביר – מנהל פיתוח מקצועי, אמון הציבור עמית קלדרון – רכז המחקר והמדיניות, ארגון העיתונאים והעיתונאיות מודי שרפסקי – עו"ד, מנהל אגף רגולציה, YES עופר ויסוקר – עו"ד, סמנכ"ל ייעוץ משפטי ורגולציה רונן ריינגולד – עו"ד, מכון זולת אבי בן הלל – מנכ"ל שח"ם דב אברמוביץ – עו"ד, שדלן, ערוץ 9 וערוץ i24 מיכל פליישר – עו"ד, סמנכ"לית רגולציה, הוט נועה גבע – עו"ד, שדלנית, ערוץ הספורט דבורה קמחי – עו"ד, יועצת משפטית, ערוץ 13 משתתפים באמצעים מקוונים: מוטי סטולוביץ' – ראש תחום משרדי ממשלה, משרד הביטחון ייעוץ משפטי: נעמה מנחמי פנחס גורט מצדה מצלאוי דוד מנהלת הוועדה: נועה בירן-דדון רישום פרלמנטרי: יונית חגואל, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025, מ/1898 << נושא >> << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בוקר טוב וצוהריים טובים. זמננו קצר היום, אז חברי הכנסת יפתחו אם הם רוצים לפתוח. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בוודאי. איזו שאלה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> ודאי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לפני זה תוכל להגיד לנו את סדר היום כדי שנבין על מה אנחנו מדברים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אנחנו מדברים על המשך דיון - פרק ט', סימן ב': אספקת תכנים בידי הרשות – סעיפים 99 עד 107 (עידן+). משרד התקשורת עדכן את הנוסח אז אנחנו נעבור על הנוסח החדש. משרד התקשורת יסביר אותו בדיוק. אם יישאר זמן אז נדון בפרק ט"ז, סימן ג': הוראות מעבר ואם יישאר זמן נוסף אז נדון פרק ו', אסדרת תוכני צפייה-ושמע וסימן ב': תוכני חדשות, סעיפים 71, 72. בסדר? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא שאפתני בכלל. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אנחנו יוצאים להפסקה ב-13:20 וחוזרים ב-13:50. בבקשה, חברי הכנסת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> להתחיל? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אני מוותר על דבריי כי זמננו קצר היום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אני שוב מתלבטת ממה להתחיל כי יש הרבה מה להגיד אבל אני אגיד את הדברים הקריטיים ביותר שחשוב לי להגיד. ראשית, אני רוצה לציין שביום חמישי הפילו עלינו כרעם ביום בהיר שהיום אנחנו הולכים לעסוק בסעיפים שקשורים בפרק החדשות. אני רוצה להזכיר ולציין שזה בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי לכנסת. היועצת המשפטית לכנסת הוציאה מתווה. הדיון בסעיפים האלה לא אמור להיות בעת הזו. זה בניגוד לעמדתה ולכן הוצאתי אתמול מכתב ליועצת המשפטית לכנסת שמפרט את הליקויים בעצם זה שהדבר הוכנס לסדר היום. מעבר לזה, ביום שישי בצוהריים לפני כניסת השבת קיבלנו שינוי בסדר היום שזה היום. כמובן, אין לי טענה בכלל לצוות הוועדה כי זה לא הם אלא אלה מקבלי ההחלטות. לשלוח לנו בצוהריי יום שישי לפני השבת שינוי סדר יום שמצריך מאיתנו למידה והתכוננות הוא לא תקין, כי אלה סעיפים שעוד לא דנו בהם והם הרי גורל ומהותיים ביותר. מעבר לזה אתמול סמוך ל-23:00 קיבלנו שינוי בסדר היום של היום ושינוי זמן הוועדות. גם זה משפיע על עבודתנו בכנסת ועל לוח הזמנים שלנו בכללי. אני רוצה לציין שצריך לכבד גם אותו. חשוב לי להגיד שהעיסוק כרגע בסעיפים שנוגעים לחדשות הוא בניגוד לכל הליך חקיקה תקין. זה פשוט הזיה שאנחנו הולכים לדון לראשונה על מנגנון רגולטורי שהולך לחול כאשר לא הגדרנו בכלל על מי. אנחנו דנים בספקי החדשות מבלי להגדיר מיהם ספקי חדשות תוך התעלמות מעולם האינטרנט משל האינטרנט הומצא אתמול ואנחנו בשנות ה-80 או ה-90. זה לא תקין ולא מקובל. הדבר הזה פוגע בהליך החקיקה. מה גם שבגלל סדר היום הקצר אני לא יודעת אם כל הגופים הרלוונטיים שרוצים לטעון את טענותיהם בכלל יכולים להשתתף בדיון. זה משליך השלכות הרות גורל על גופי התקשורת במדינת ישראל. זה אחד הפרקים הכי רגישים ובעייתיים בחקיקה הזו. גם השר סתר את עצמו כמה פעמים. הוא אומר שאין רגולציה על האינטרנט כאילו אין ספקי חדשות באינטרנט. חזרנו ואמרנו את זה בדיון. הייתה התעלמות כאילו זה אוויר. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> יש לך עוד חצי דקה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני משדלת למהר. כמו שאתה יודע אין כאן ביקוש גדול של חברי הכנסת אז נראה לי שאפשר לכבד את דבריי - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אני מכבד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בתור ה"מקפידנית" הלאומית להגיע לוועדה הזו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אני מכבד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה. פרק החדשות עתיד לעצב את פני הרגולציה על חופש העיתונות. לא פחות מזה. זה לב ליבה של הדמוקרטיה במדינת ישראל. אני מבקשת לא להקל על זה ראש. חקיקה שהיא כל כך רגישה שאמורה להסדיר את גבולות הגזרה של עבודת העיתונאות בחברה דמוקרטית לא יכולה להיעשות בשיטה של טלאי על טלאי ולא יכולה להיעשות במחטף לפני שקבענו עקרונות יסוד. זה חשוב לי להגיד. בנוסף לזה אני רוצה לציין בנושא עידן+ שאנחנו נדון בו היום שחשוב לי מאוד-מאוד - - - קראתי את מה שכתבו רח"ל – רשות החירום הלאומית. יש נושאים הרי גורל. אנחנו נצטרך כמובן לשמוע אותם פה ולהתייחס לדבר הזה בכובד ראש. אני לוקחת ברצינות רבה. האחריות היא עלינו, המחוקקים, למה שיקרה פה. אני מבקשת שיינתן להם הזמן לדבר ולהסביר לנו את הנושא. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה מאוד את התייחסות של הייעוץ המשפטי לוועדה בנושא שינוי סדר היום והפריצה של מתווה היועצת המשפטית לממשלה בעצם הדיון בסעיפי החדשות פה. אני דורשת התייחסות של הייעוץ המשפטי לוועדה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. לא כרגע. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה לא כרגע? ביקשתי את התייחסותם. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. הם יתייחסו לכל מה שדיברת וכל מה שביקשת. חבר הכנסת סמיר בן סעיד? תודה רבה לך. הייעוץ המשפטי, נא להתייחס לדברי חברת הכנסת שלי טל מירון. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> גם אנחנו חשבנו שיש קושי - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק להדגיש. אתם מדברים על סעיפים 71, 72 - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> שנמצאים בסוף סדר היום. להערכתי, לא נגיע לדבר עליהם אבל בסדר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כמו שאני תמיד אומרת, אני מתייחסת למה שכתוב ומוגש לי. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> מצוין. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ולא לדברים בעלמא. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> גם אנחנו ראינו קושי עם הוספת הסעיפים האלה. אנחנו העברנו עמדה כתובה ליושבת-ראש וועדה ואני אקריא אותה. לעמדתנו לא ניתן להוסיף סעיפים ובוודאי לא סעיפים בנושאים משמעותיים, שנזכיר כי במתווה היועצת המשפטית לכנסת הוצגו כנושאים שהיו במחלוקת משמעותית בין המשרד לייעוץ המשפטי, מסימנים אחרים שלא עמדו על הפרק בעת פרסום לוח הזמנים הנוכחי וזאת במועד כה סמוך לדיון. כבר עמדנו כמה פעמים על כך שיש ליתן זמן הכנה מספיק לחברי הכנסת ולמשתתפי הדיון בימי עבודה לצורך לימוד הסעיפים לקראת הדיון. כל זה קרה באמת בשישי בבוקר. אנחנו הבענו את עמדתנו. הם עדיין נכנסו ללוח הזמנים - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה להתייחס למה שנאמר פה? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברי הכנסת - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו ממשיכים כרגיל ושמים פס על הייעוץ המשפטי? זו המשמעות? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הגענו לדון על זה. אני אתייחס אם נגיע לדיון על הסעיפים הללו היום. חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני, מה סדר היום? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> זה סוף סדר היום. הקראתי מה סדר היום. אנחנו ממשיכים מעידן+. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הייתי, סליחה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הכול בסדר. אנחנו ממשיכים בעידן+. אם נגיע לזה עוד היום אז אנחנו נתייחס כמובן. מכיוון שאני רק ממלא מקום יושבת-הראש, אז כל ההתכתבויות לא היו איתי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני. בוקר טוב. קראתי את זה בקבוצת הוועדה שלא ידעת שנתחיל לדון בנושא סוגיות החדשות שזו סטייה ניכרת וחמורה ממה שהתוותה היועצת המשפטית לוועדה לגבי האופן שבה הוועדה צריכה לפעול כדי הפגמים שעלו לאורך הדרך לא ירדו לשורשו של הליך. נראה שלאט לאט אנחנו מגיעים לשם. כל האופן שבו הוועדה מנוהלת ומתנהלת פוגע בתהליך החקיקה. אנחנו וגם אתה אדוני בשבתך כחבר הוועדה מרגיש כיצד העסק מתנהל. אנחנו מובילים פה הצעת חוק יד ביד כאשר אנחנו בעצם לא רואים את החוק. אנחנו לא מבינים אותו. אנחנו קופצים מסעיף לסעיף. אין קוהרנטיות בין הסעיפים, מדלגים ולא מבינים את הגדרות. אני מנסה להיות הכי מקצועי שיכול להיות והכי ענייני שיכול להיות. הייתי מאלה שתמכו בהצעת החוק בתחילת הדרך עם תיקונים וסייגים לגיטימיים כמו כל הצעת חוק אבל אנחנו רואים לאט-לאט שהעסק כמו סריג שבוטחים באיזה חוט והוא לאט-לאט נפרם. אנחנו לא מבינים איך החוק הזה הולך לפעול. אנחנו שומעים פה דברים סתורים גם מפי יושבת-הראש הוועדה גם ממשרד התקשורת. מנכ"ל אומר דבר אחד בסוגיות מסוימות בכמה דיונים. מגיע השר ואומר דבר הפוך לגמרי בדיונים אחרים. הרבה זמן לא ראיתי הליך חקיקה כל כך פרובלמטי וכל כך בעייתי. אני מקווה שאנחנו נוכל לצעוד עקב בצד אגודל כדי להגיע לכדי הצעת חוק ברורה, טובה, חשובה ונדרשת אבל עם כל אותם סעיפים שחשובים לכולם גם בנושא מהימנות החדשות, גם בנושא היוצרים, גם בנושא הפקות המקור הבין-לאומיות ובהרבה מאוד תחומים כדי שנוכל להביא את שוק התקשורת לעידן הבא. באופן שבו הדבר הזה מתנהל כרגע, מה שיש פה, גם אם החוק הזה יעבור בסופו של יום, הוא בעיקר כאוס. כאוס אדיר שבקצה שלו אני יודע שמבחינת אנשי המקצוע יש כוונות טובות, אבל הוא ייצור כאוס ובלגן אדיר בתוך שוק התקשורת הישראלי ובמדינה ושלא נדבר על ערכים אחרים שהדבר יפגע. עד כאן דברי הפתיחה. אני מודה לך. אני מניח שהדברים יעלו גם במעלה הדיונים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. מטרתי היום היא להתקדם באופן ענייני בעידן+ ונראה מה נספיק. חבר הכנסת בליאק, רוצה להגיד דברי פתיחה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני אשתדל להיות קצר. אני מודה שלא הצלחתי להגיע להרבה דיונים מסיבות מובנות בגלל עיסוקים בוועדות אחרות. עם זאת כל מה ראיתי והצלחתי להיכנס לפרטים - - - אגב, אני חושב שהדיון האחרון בשבוע שעבר היה דיון מייצג. אני לגמרי מתעלם כרגע מהרכיב הפוליטי של האירוע. אפשר לדבר על זה. אני מודה שאני חושב שבשוק המשתנה הזה החוק הזה הוא חשוב. החוק הוא חשוב באופן כללי. האסדרה של התחום היא חשובה. השר מדבר שלוש שנים וחצי על החוק הזה. אני חושב שמתחילת הקדנציה הוא דיבר שהוא רוצה להביא את החוק הזה להצבעה ולהעביר אותו בכנסת הזו. כל סעיף או כל פרק שמגיע לדיון אנחנו רואים שהוא לא מוכן. זה מעלה הרבה ספקות לגבי היכולת של השר הזה בכלל לעבוד באופן מקצועי על חקיקה ממשלתית, כי החוק הזה לא מוכן. מעבר לזה, כל ההליך של הקמת הוועדה המיוחדת וניסיונות לפצל וכפי שחבריי אמרו, קפיצות מסעיף לסעיף בלי לסגור דברים – יש תחושה ששר התקשורת דוהר לעבר הקיר. אנחנו מכירים דוגמאות מהעבר בכנסות הקודמות עם חוק דירה שלישית ועוד שפגמים בהליך החקיקה הביאו בסופו של דבר לפסילה של החוק. אני באמת לא מבין מה המטרה. אם המטרה היא להסדיר את השוק ולעשות סדר ולהעביר חוק מושכל, אז זה לא המקרה. אם המטרה היא באמת להשתלט, כפי שאנחנו באופוזיציה סבורים, על התקשורת ולפגוע בחופש הביטוי במדינת ישראל אז אולי זו הדרך. אנחנו כאן כדי לעצור את זה בכל מקרה. מהניסיון שלי בכנסת של חמש וחצי שנים, כך לא מחוקקים. כך לא מחוקקים. תודה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. משרד התקשורת, הבהרה לגבי האינטרנט, אם אני מבין נכון, ואחרי זה נעבור - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הדבר עלה בדברי חבר הכנסת גינזבורג ואני אגיד כפתיח שאם יש אי בהירויות ואם יש משהו שנראה לכם סותר או לא קיבל ביטוי בהסבר, תשאלו ואני אבהיר. לעניין האינטרנט ועניין החדשות, אני אסביר מה אנחנו מציעים כאן. קודם כול, אף אחד מהסעיפים שעומדים על הפרק, כל הסעיפים שעל סדר היום , לא מחיל חובה על מי שעוסק בחדשות. סעיפים שנועדו להחיל חובה על מי שעוסק בתחום החדשות הם כרגע בצד, לצערי - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איך אפשר להגיד את זה על הסעיפים האלה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> עד שלא נגיע להסכמות. אני אסביר על הכול. אף אחד לא אמור ולא מטיל חובות בתחום החדשות אלא בעצם - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אף אחד מאילו סעיפים לא נוגעים? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אלא בעצם מאפשר לשחקנים מסוימים לעלות על עידן+ ואני אסביר מה קורה בהיבט האינטרנט. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> על אילו סעיפים אתה מדבר כרגע? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מדבר על כל הסעיפים שבסדר היום להיום. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אתה יכול להגיד על אילו סעיפים - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק שנייה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> סעיפים 107-99 וסעיפים 71, 72. אני אתן הבהרה לעניין האינטרנט שעלה בדיון הקודם וגם הוזכר פה בדברים. אני אפנה לעניין זה לפרוטוקול מיום 27 בינואר 2026 עמודים 35, 36. אני הבעתי עמדה והצגתי את מה שהחוק מציע לעניין הזה בדיוק באותם מעמודים, עמודים 35, 36 לאותו פרוטוקול, והעמדה הזו לא השתנתה. היא עומדת בתוקף היום ואני אחזור עליה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> עמוד 35, 36 לאיזה פרוטוקול? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> הכותרת של סעיף 71 היא ספק חדשות. איך אתה אומר שזה לא ספקי חדשות? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> פרוטוקול מיום 27 - - - << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> הכותרת של סעיף 71 הוא ספק חדשות. הצעת החוק שעלתה - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברים, אתה לא קיבלת רשות דיבור. אני מבקש כרגע - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל הם צודקים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם אתם תיתנו לי להציג - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק רגע. מקדסי, רק שנייה. תחילת הדיון, מי שיתפרץ, ייצא. אם מדובר בחברי כנסת, מותר להם. כל היתר ייצאו ברגע שיתפרצו לא בזכות הדיבור שלהם. אדוני המנכ"ל, בבקשה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני הפניתי ואני אפנה שוב ואז אחזור על עיקרי הדברים. הפניתי כדי להראות שהדברים כבר הוצגו. אני מפנה לפרוטוקול מיום 27 בינואר 2026 עמודים 35, 36 לגבי מה שנאמר שם וזו גם עמדתנו היום. לגבי הפעילות שאנחנו מדברים עליה של ספק תכנים שדורשת רישום, נדרש רישום רק מעל הכנסות של 40 מיליון שקלים. 40 מיליון שקלים הם הכנסות של אודיו-ויז'ואל. מדובר בהכנסות מפעילות אודיו-ויז'ואל של 40 מיליון שקלים. הפעילות הזו יכולה להתבצע בכמה צורות. היא יכולה להתבצע בצורה המסורתית כמו שאנחנו מכירים היום שהיא ערוצים שנמצאים על גבי הפלטפורמות ומכניסים כספים מפרסומות או מדמי העברה. ההכנסות שלהם מאודיו-ויז'ואל נספרות ככאלה. הפעילות הזו יכולה להתבצע גם בדרך אחרת שהיום היא בחיתוליה. השחקנים שפועלים רק בדרך הזו היום לא מגיעים לסף של 40 מיליון. היא יכולה להתבצע דרך יישומון ייחודי או דרך שידור וובי של אותו ערוץ לדוגמה אתרים כמו YNET או וואלה שמפעילים אולפנים. ההכנסות היום לא עולות על 40 מיליון וזה רחוק מכך ולכן השחקנים האלה - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> איך אתה יודע? זה לא עולה מניירות שלכם. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> נגה, התראה אחרונה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לכן השחקנים האלה לא חייבים ברישום. סעיפים 107-99 עוסקים בעידן+. מה המשמעות של מה שכתוב שם? המשמעות היא שאותם שחקנים יוכלו אם ירצו לעלות על גבי היישומון אך בוודאי לא תוטל עליהם חובה לעלות על גבי היישומון. לגבי סעיפים 71, 72 של חובת העברה, המשמעות של הסעיפים האלה היא שאם אותם ערוצים בחרו לעלות על היישומון, אז הסעיפים האלה יהיה רלוונטיים גם עבורם. בכל מקרה, גם 107-99 וגם 71 ו-72 הם סעיפים שמקנים זכויות לאותם ערוצים ולא מטילים עליהם חובות. החובות שחלות על ערוצים אלה חובות שהיו אמורות להיות - - - אני מקווה שעוד נגיע לפרק החדשות ואני מקווה שנגיע שם להסכמות ויהיה שם שיח פורה כדי שנטיל חובות שמוסכמות בצורה רחבה ועל זה אנחנו לא דנים. זה לא בסדר יום כרגע. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה על ההבהרה. אנחנו לא דנים כרגע ב-71, 72. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש פה עניין עקרוני שהוא התייחס אליו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> מדובר ב-102(א)(1). << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> חייבים להתייחס למה שהוא אמר. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק רגע. אני רוצה לנהל את הדיון בצורה עניינית לגמרי, בסדר? לא פוליטי, לא ימין ולא שמאל, אלא בצורה עניינית לגמרי. אני מבין את הרגישות. אני מבין שאנחנו בתחילת כנס הקיץ. אנא מכם נשמור על תרבות דיון והכול יובהר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> קוראים לך ביטן? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> איך הגעת פתאום? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא מממש את זכותו הפרלמנטרית. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> במקום להגיד כנס קיץ טוב - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> קיץ טוב. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אתה יודע בדיוק איך קוראים לי. אתה מכיר אותי לא מהיום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שיהיה כנס קצר - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> פישהיימר. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תגיד, אין בעיה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת מעוז, היועצת המשפטית לא קבעה שזה יימשך אצל חבר הכנסת ביטן אחרי כל הבלגן שהיה פה? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> היועצת המשפטית לא קבעה כלום. אנחנו ועדה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> קבעה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אחרי כל הבלגן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> קבעה, אבל פשוט התעלמתם. היא הוציאה הנחיה ברורה שהוועדה צריכה לעבור לוועדת הכלכלה. קבעה מאוד. אי אפשר להתעלם מהמציאות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברת הכנסת שלי טל מירון, את מתנהלת פה בדיונים. היועצת המשפטית קבעה. הוועדה לא קבעה. אנחנו ממשיכים לדון - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יושב-הראש - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אנחנו ממשיכים לדון - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> דיברת יפה כל כך על כנס הקיץ והדיון לא יהיה פוליטי אבל לפחות שיהיה חוק. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> ברוך הבא, חבר הכנסת אלעזר שטרן. אנחנו ממשיכים את הדיון. אנחנו ממשיכים לא מהיום את הדיון. בפעם הקודמת בדנו בסעיפים 107-99. אני מבקש עכשיו מהמנכ"ל להציג - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא תיתן לנו להתייחס לדברים שהוא אמר? הם היו מהותיים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תתייחסי אחרי זה. בסדר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא סתם שאלתי אם קוראים לך ביטן. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אדוני יושב-הראש, אם יש דברים לא ברורים ושאלות ענייניות מה עמדתנו אז חשוב להיות פה ולהשיב. אנחנו לא מסתירים בהיבט הזה. אם יש שאלות ענייניות - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש פה שאלות עקרוניות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אני מציע - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק שנייה. סיימת את דברי הקדמה שלך? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> את ההתייחסות לסוגייה שעלתה בפעם שעברה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הייעוץ המשפטי של הכנסת, בבקשה. << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> אני רוצה להבין משהו. לגבי הדיון אחרון שהיה בשאלה אם אינטרנט לא אינטרנט, אז השאלה לא הייתה אם יוטיוב למשל נכנס או לא נכנס או רשתות חברתיות נכנסות או לא נכנסות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא דיברתי על יוטיוב ולא על רשות חברתיות. << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> אם יורשו לי להשלים את דבריי, תודה רבה. הפנית לדיון מ-27 בינואר וביקשתי שידפיסו לנו את העמודים הללו ואני רואה שזה בדיוק מה שאמרתי לשר. זכרתי היטב. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> 27 בינואר או 27 בפברואר? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> 27 בינואר. << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> 27 בינואר 2026. המנכ"ל הפנה לעמדתו כפי שהובאה בעמוד 35, 36. ביקשתי שידפיסו לנו אותם. בדיוק כמו שאמרתי לשר, אם תוכן אינטרנט שיש בו תוכנית צפייה ושמע, כמו שנאמר על ידך בדיון, חוצה את רף ההכנסות של 40 מיליון ביחס אליו הוא בפנים. אם לא, הוא בחוץ. מוחרג יוטיוב וגם רשתות חברתיות שבהן לא רציתם לעסוק. השר בנקודה הזו הציג עמדה אחרת בדיון האחרון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> במה זה שונה ממה שאמרתי עכשיו? << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> השר הציג משהו אחר. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אמרתי שמה שאמרתי עכשיו הוא גם על דעת השר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא שינה את דעתו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> השר הציג שלא מוטלות חובות. אם היה פער בהבנה, אני באתי לפה להבהיר - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא פער בהבנה אלא זה מה שהוא אמר. אנחנו הבנו מצוין. << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> זה לא פער בהבנה. הוא הציג עמדה אחרת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני לא הייתי בדיון ואני מודה שגם לא עקבתי אחרי הפרוטוקול. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש לי את הפרוטוקול. אני יכולה להקריא לך מהפרוטוקול כי עשינו שיעורים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הבהרתי את עמדת המשרד. נראה לי שדי בכך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה. אנחנו יכולים להקריא מהפרוטוקול מה נאמר פה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברת הכנסת טל מירון, רק שנייה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> העמדה היא כפי שהצגתי כרגע. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק שנייה, המנכ"ל. עכשיו הייעוץ המשפטי של הוועדה. << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> אם יורשה לי רגע להשלים. אני רק רוצה לוודא דבר אחד. את דבריך ב-27 בינואר רשמנו לעצמנו והפנית לפרוטוקול בנקודה הזו ותודה רבה על כך. כל מה שאני אומר שהוא שהיה פה דיון בשבוע שעבר. השר הגיע ואמר אני רוצה להציג עמדה שונה. מה שהבנתם הוא לא נכון. על אינטרנט זה לא חל בכלל. אם זה נמצא בספקיות תוכן וזה תוכן חדשות או תוכן של ספקי תוכן מקובל כמו סדרות, תוכניות או דברים מן הסוג הזה אז הדבר ייכנס. כל מה שנכלל בתוך ספקיות תוכן בפנים. אם זה נמצא באינטרנט וזה תוכן צפייה ושמע, למשל, אני אתן דוגמה שהייתה ממש בדיון האחרון, אם יש אולפן חדשות של YNET בתוך האתר שלהם זה מבחינתו בחוץ לחלוטין. אני אמרתי לו שההבנה שלנו הייתה שהמנכ"ל שיקף שרף של 40 מיליון הוא משמעותי מאוד. אם זה נכנס וחוצה את הרף של 40 מיליון אז אנחנו רוצים שזה יהיה בפנים ואם לא, זה בחוץ. כל מה שביקשתי להבין לאור העובדה שהפנית לכאן אבל זה כבר בעבר, זה נאמר בינואר, אבל בחודש מאי השר אמר דברים אחרים. אני ביקשתי לוודא - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> פנחס, זה מובן ואני מבקש מהמנכ"ל - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אולי הוא רוצה התייעצות סיעתית עם השר. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> להבהיר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא לא יודע מה השר שלו אמר. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני יודע מה השר אמר. באתי פה להבהיר את הנקודה הזו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא מדובר בלהבהיר אלא לשנות אותה, אדוני. יש לנו הבנה בסיסית. אל תעשו מאיתנו מטומטמים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה בעיניי פחות חשוב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בעינינו זה חשוב מאוד. אל תעשו מאיתנו צחוק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה פחות חשוב? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שבעיניכם זה פחות חשוב, אבל אנחנו חברי כנסת ואנחנו מחוקקים פה ולא אתם. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברי הכנסת, המנכ"ל בא לפה כדי להבהיר. אם נצטרך אנחנו נדייק את דבריו לפרוטוקול בדיוק מה שהוא אומר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מוחים על המילה להבהיר. מדובר בלשנות את העמדה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה הכוונה לדייק את דבריו? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא מדובר בלהבהיר. אל תזלזלו באינטליגנציה שלנו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> עוד מעט אתה תראה מה הכוונה לדייק את דבריו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא אומר דברים אחרים. מה הכוונה לדייק את דבריו? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, אני לא רוצה לקרוא בקריאות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני הולך תיכף לרמטכ"ל - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תלך לרמטכ"ל. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש לפעמים דברים חשובים לפעמים. להגיד לך את האמת? זה יותר חשוב מהרמטכ"ל. רק שם צריך להגן על הרמטכ"ל מפני 34 ממלאי המקום שיש שם. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> מפני אנשים כמוני. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אולי הוא רוצה הפסקה בשביל לדבר עם השר שלו שאומר פה דברים הפוכים? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, די. << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> החידוד שלי הוא לא חלילה לעומתי. הוא בסך הכול נועד לומר שהשר סיים את הדיון בשבוע שעבר בכך - - - חזרתי על מה שאתה אמרת בשעתו מהזיכרון - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עברו ארבעה ימים. << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> חידדתי לעצמי מהפרוטוקול. שיקפתי לו מה שאמרת אז והוא אמר בסדר, אנחנו נחשוב על זה. כשחזרת ואמרת שאני מפנה לדברים ההם, אז רציתי לוודא שזו עמדת השר. זה הכול. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זו עמדת השר. שימו לב שיש פער שיכול להיות שהוא שזה עלה בדיון הקודם. בפועל, השחקנים מסוג שאתם מדברים עליהם YNET, וואלה וכולי הם עמוק מתחת לאותו רף מחייב ברישום וכן בפועל לא יחויבו ברישום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איך מפרידים גופים - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם הם יחצו יום אחד את הרף הזה אז כן. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> העולם משתנה אנחנו קובעים פה חוק לעתיד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הטכנולוגיה משתנה. יש גופים שעושים גם וגם. << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> אני רוצה לומר את הדברים האלה בדיוק. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רבותיי. << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> אני רק אשלים את דבריי. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> כבוד יושב-הראש, אני אשמח לשאול את המנכ"ל על זה כי זה לא בדיוק מסתדר עם - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אני רואה שאתה מצביע. כרגע, זה דיון בין הייעוץ המשפטי לוועדה על מנת לדייק את הדברים. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> השאלה שלי אולי תדייק את הדברים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אחרי זה יהיה לך מקום לשאלות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רק רוצה לומר - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק רגע, זה לא נגמר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר שאתה לא רוצה שהגוף יגדל כדי שלא שייכנס לזה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בכלל לא. << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> בדיוק הדברים האלה עלו בדיון האחרון. אמרת, המנכ"ל, שלא היית בדיון האחרון ואתה לא מכיר כל מילה שנאמרה אבל בדיוק את זה אמרתי לשר. בסופו של דבר בדיוני הפתיחה נאמר שמביאים כאן הצעת חוק שאמורה ככול הנראה "להחזיק" לעשרות שנים קדימה ולכן צריך לקחת בחשבון שאולי דברים ישתנו. גם יושבת-הראש הוועדה הצטרפה לדברים. השר אמר שהוא יחזור ויבדוק את הדברים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מסכים עם הדברים. חשוב גם להכיר עוד משהו שאולי רלוונטי לנושא הזה. יש סמכות בחוק בעוד מספר שנים - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> המנכ"ל, ראינו את זה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> גם לשנות את הרף הזה של 40 מיליון - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> המנכ"ל, אנחנו ראינו את כל - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> יכול להיות שאם השוק ישתנה יצטרכו לתת תשובה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> זה לא קשור לזה. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> זו לא סמכות בחוק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק מה שאמרתי. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> זו לא סמכות בחוק. << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> זה רק לבדוק. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> זו אפשרות לבדוק והמלצה לבדוק. << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> סוג של הצעה לבדוק. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> המנכ"ל, המשמעות של הדברים - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה כל כך קרדינלי. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק רגע. המשמעות של הדברים שאתה אומר שאינטרנט בפנים? המנכ"ל, אתרי האינטרנט בפנים? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ככול שהם חוצים רף של הכנסות מאודיו-ויז'ואל בסך 40 מיליון הם בפנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא מה שהשר אמר בדיון הקודם. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הרף הזה נכון לגבי כולם. המשמעות היא שהאינטרנט כן בפנים, הפוך ממה שהשר אמר בדיון הקודם. זה נרשם בדיון הזה. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אולי צריך לדייק שסעיף 172 שנראה לי שאליו התכוונת - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא, בהצעה הצענו לגבי תיקוני נוסח במרשם ספקי התכנים הכנסנו גם שבעוד חמש שנים, וזו גם הייתה המלצה של רשות האסדרה בהקשר הזה, הנושא של רף הכניסה וסף ההכנסות ייקבע מחדש. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לפי מה אתה יודע ש-YNET וואלה לא בתוך זה, אם אתה לא מפקח עליהם? איך אתה יודע את המספרים? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו יודעים מהבדיקה הכלכלית שעשינו שהם עמוק מתחת. אם למישהו יש מידע אחר אני אופתע מאוד. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק רגע. עורכת דין ליברוס, רצית להעיר. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> עדי ליברוס, משרד המשפטים. אדוני אמר שלא נדבר על סעיפים 71, 72 ולכן אני לא אסיט את הדיון. אני רק מבקשת לומר שהאופן שבו הוצגו הסעיפים על ידי המנכ"ל, להבנתנו, לא משקפים את המצב המשפטי, אלא זה רחוק מכך. הם בהחלט חלק מהסוגייה כבדת המשקל של שידורי החדשות שגם לפי המתווה היועצת המשפטית לכנסת לא היו אמורים להידון בדרך הזו. אם וכאשר נגיע, אגיד את הדברים בהרחבה, אבל ההצגה של המנכ"ל כאילו מדובר בסעיפים אגביים ושל מה בכך היא רחוקה להיות נכונה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זו הפרדה מלאכותית. זה מה שאנחנו מנסים להגיד. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מודה על ההבהרה. בפעם שעברה השר חזר ואמר וחזר ואמר שלא יהיה שום פיקוח על אינטרנט. זה היה ממש קטגורי. אני לוקח את הדברים האחרונים שנאמרים בוועדה כאילו הם הדברים שמפה יוצאים. אדוני יושב-הראש, צריך לדעת שיחולו חובות על האינטרנט. צריך להבין את זה ושלא יגידו שזה לא על האינטרנט, כי זה יחול על האינטרנט. אנחנו לא יודעים איך נגיע למצב שבו נדע אם – סליחה, שאני משתמש בקבוצות קיימות – קבוצת ידיעות או בחדרי חרדים חצו את 40 מיליון איש לא יידע. אני לא יודע איך נדע. אנחנו נצטרך לדון סביב הדבר הזה. מכיוון שזה חל עליהם אנחנו צריכים לראות איך המנגנון החקיקתי שאנחנו מייצרים עכשיו יידע לומר שהגיעו ל-40 מיליון האלה. זה דבר שלא קיים בחוק. נצטרך לעצב אותו ולדייק אותו מחדש. הייתי מציע למנכ"ל להציע לנו ניסוח מחדש של סעיף 99 בהתאם לעמדה שהוא הציג כאן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש לי הערה קטנה לגבי YNET כדוגמה. אני רוצה לראות אם הבנתי נכון. מה שאתה אומר לי שזה יש להם הוצאות של פחות מ-2 מיליון שקלים? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא, אמרתי שאנחנו מכירים שההכנסות שלהם מאודיו-ויז'ואל, שאלה הכנסות שנספרות בחוק, הן עמוק מתחת לרף המחייב ברישום של 40 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> 2 מיליון שקלים הם היכולת שלהם לעלות לעידן+. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איך אתה עושה בכלל את ההפרדה בין אודיו-ויז'ואל - - - איך אתה בכלל יודע? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אפשר לשאול את זה על כל גוף. איך אנחנו עושים את ההפרדה בסלקום - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל אתם מתעקשים להתייחס לזה. זו אסדרה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו מכירים את הנתונים. גם בסלקום מוכרים סיבים ומוכרים טלוויזיה. אלה שתי הכנסות מסוג שונה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אדוני המנכ"ל, אתם תצטרכו להתייחס לעניין הזה של המנגנון שבו המועצה יכולה לבדוק את 40 מיליון שקלים ו-2 מיליון שקלים שהוא הרף המינימלי שבו היא יכולה לעלות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אדוני יושב-הראש, התייחסנו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה צריך להיות מנוסח בחוק בצורה כלשהי. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אתם רוצים להתייחס להבהרה? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> שאלות על ההבהרה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> שאלות על ההבהרה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש לי הערה אחת לפי שאנחנו ממשיכים וגם אמרתי את זה גם ביום חמישי. אתם הרי משרד התקשורת. אתם יודעים שהעולם מתקדם. אתם יודעים שהטכנולוגיה רצה. אין סיכוי שכל אתרי הפודקאסטים לא מגיעים לרף של 40 מיליון. יש לנו V1 וכל בתי הפודקאסטים. זה גם אירוע בפני עצמו. איך יכול להיות שאתם מתעלמים מזה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> למיטב ידיעתנו, אף אחד מהפודקאסטים הללו לא מגיע - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה הכוונה למיטב ידיעתנו? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו עשינו בדיקה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איך המיטב של ידיעתכם מגיע לידי ביטוי? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> עשינו בדיקה. זה מה שאנחנו יודעים. ככול שלמישהו יש מידע אחר - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא עובד כך, אדוני המנכ"ל. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מניח שאם פודקאסט כזה, הוא יהיה הראשון שיבוא ויצעק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני נסמכת על נתונים ולא על הרגשות של אחרים והתחושות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הנתונים שלנו אומרים שאין אף אחד - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תציג את הנתונים. אני רוצה לראות אותם. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הצגנו מספר פעמים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> המנכ"ל, תודה רבה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא הצגתם אותם. אני רוצה לראות את הנתונים על הפודקאסטים. תציגו לנו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברת הכנסת טל מירון, תודה רבה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם ביקשתי דיון חסוי שני שלא קרה. לא הצגתם לנו כלום. הדיון החסוי הקודם לא היה חסוי. הוא היה משהו בלי נתונים בכלל. אתם לא יכולים להמשיך לסובב אותנו כאילו אנחנו מטומטמים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> לא יפה להגיד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זו התחושה. מערבבים אותנו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אף אחד לא מסובב. אני לא מתווכח עם תחושות אבל אף אחד לא מנסה לסובב אותנו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז אני רוצה שיציגו לי נתונים. מה הכוונה למיטב ידיעתנו? או שאתם יודעים או שאתם לא. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> נגה רובינשטיין. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו יודעים שאף אחד לא עובר 40 מיליון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז תציגו נתונים. אני מוכנה לראות, גם בדיון חסוי. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בבקשה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> עורכת הדין נגה רובינשטיין, אני מייצגת את רשת וקשת. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> שאלה קצרה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זו לא שאלה קצרה. הדבר הזה מהותי מדי גם כלכלית וגם דמוקרטית בשביל שזה יהיה בהכרח שאלה קצרה. יש כאן כאוס מוחלט ואני אומר למה. המנכ"ל עכשיו אומר דברים הפוכים מהשר. יכול להיות שב-27 בינואר נאמר משהו כזה וכזה. השר אמר הפוך. המשרד אמר הפוך. הדברים חייבים להיות ברורים. אם יש תשתית עובדתית שאומרת שקבוצות תקשורת – הרי מדובר על קבוצה ולא על אתר מסוים – הן מתחת ל-40 מיליון אז יכול להיות שלמשרד יש. ראינו בעבר שהמשרד טעה בנתונים עובדתיים שהוא הציג ולכן אי אפשר לסמוך על תחושת בטן. מעבר לזה, חקיקה היא לא דבר קזואיסטי. חקיקה לא נעשית פר מקרה. אנחנו עושים חקיקה לשנים קדימה ולכן ההגדרה צריכה להיות הגדרה ברורה על מנת שאתם תדעו ואנחנו נדע על מה מתקיים הדיון. רגע, עוד לא סיימתי. עוד שלוש נקודות. הנקודה השלישית היא שבפעם הראשונה שיכולנו לדבר כאן אמרנו בואו נתחיל מסעיף ההגדרות. סעיפי ההגדרות הם הדבר הכי חשוב - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> את חוזרת על מה שאמרת כבר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל זה בדיוק מה שקורה כאן. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר, אבל את חוזרת שאמרת. תעברי לנקודה הבאה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה מה שהיא רוצה להגיד. נכניס לה מילים? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תעברי לנקודה הבאה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כל החקיקה הזו נולדה משינוי טכנולוגי והצפי לשינוי טכנולוגי. אם הציפייה היא שמה שיקרה הוא שאתרי האינטרנט יהיו מלאים הרבה יותר בתוכן אז מה זה משנה אם כרגע קבוצה מסוימת, שאני מבינה שלמנכ"ל יש גישה אליה - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אבל כבר המנכ"ל הגיב שהיא כן תהיה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יש לו גישה אליה שאנחנו לא יודעים מהי, היא נמצאת בפנים או לא נמצאת בפנים. שיציג במה מדובר. הופלד בתורת המשפט הבסיסי אומר שלכל זכות יש חובה בצידה ומול חובה יש זכות. אין דבר כזה - - - אגב, מה שנאמר שהחדשות מקבלים זכויות או לא מקבלים זכויות. אין דבר כזה בחקיקה. אתה צריך לראות את התמונה המלאה. גם אם סעיף 71 מקנה זכות, אבל מהצד השני מקנה למישהו חובה, הרי הדבר הוא חלק ממערכת מלאה. לכן אי אפשר לומר שהסעיפים שהזכרת אינם רלוונטיים לחדשות. לכן אנחנו מבקשים לעשות את העבודה באופן מסודר. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> תקנו את הסעיפים כדי שלא כולנו נבזבז את הזמן. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. כן? << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> בעז אקרמן מלובי 99. אני לא רוצה לכפור בנתונים לפיהם YNET לא חוצים את רף 40 מיליון השקלים הכנסות בשנה. אני לא חשוף לשום נתון כזה ועל כן אני אקבל את זה כמו שזה. אני כן רוצה לכפור במתודולוגיה. לא צריך לבחון כל ישות משפטית בנפרד. בסוף יש פה בעל שליטה. יש פה קבוצות תקשורת. YNET היא חלק מידיעות. אם ניקח את Jerusalem Post אז הוא לא עומד לבדו. בעל השליטה בו הוא אלי עזור. יש לו גם וואלה וגם את מעריב. להסתכל מחור המנעול כאילו גוף קטן שלא חוצה 40 מיליון ולא צריך לחול עליו רגולציה זה לכפור בתפקידכם בתור מפקחים. לצורך העניין, כל גוף, גם נגה לידי או רשת או ערוץ 14 או פטריק דרהי, כל אחד יוכל עכשיו להתפרק להמון תתי-ישויות קטנות משפטיות ובכך לחמוק מהרף שיחיל עליו חובות רגולטוריות. להסתכל על זה כאילו YNET לא חוצים, לי זה נראה טריוויאלי אבל אני לא מבין למה בכלל זו צריכה להיות נקודת המבט. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. המנכ"ל יענה בסוף לכל השאלות. << אורח >> רונן רגב-כביר: << אורח >> רונן רגב-כביר מארגון אמון הציבור. בהמשך מה שאומר לובי 99 והדיון פה, הסדר כזה של רף 40 מיליון מתחיל בתשתית של חובות, הסדר, דיווח. יש חובות דיווח? הוטלו על הערוצים הרלוונטיים חובות דיווח? איך אתה מקבל מידע? בעולם של פיקוח מחירים יש עולם שלם של מניפולציות שצריך לדעת איך להתמודד איתן. כאן מדובר על סוג של פיקוח תלוי הדיווח של הגורם מפוקח שברור שיש לו אינטרס לא להיות מפוקח. איפה נמצאות הסמכויות המוסדרות כדי שאתם, משרד התקשורת, תדעו לקבוע האם מגיעים או לא מגיעים לרף 40 מיליון? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> עמית קלדרון: << אורח >> תודה, אדוני יושב-הראש. עמית קלדרון מארגון העיתונאים והעיתונאים. אני מבקש רק להוסיף כי נאמר כאן בצדק רב על הקשר בין הסעיפים 71, 72 לשוק החדשות ושבמעטפת טכנית הם משפיעים על המהות וזה נכון גם לגבי מה שאין חולק שהוא נמצא פה היום על השולחן והוא עניין היישומון. אני אומר בקצרה. היישומון הזה אמור להעביר בחינם את השידורים של כל ספק חדשות רשום לכל אזרחי ישראל. זו המטרה שלו וזו התכלית שלו. למרות שזה כביכול דיון טכני על הקמה של יישומון, כל עוד הקריטריונים למה הוא ספק חדשות רשום או מי שיכול להירשם בתור ספק חדשות רשום נמצאים במחלוקת והם בליבת השאלה של מה הוא גוף עיתונאי, מה הוא גוף חדשותי ובזה אנחנו לא יכולים לדון אז אנחנו בעצם מתעלמים מהפיל שבחדר. זהו הפגם המהותי שהצביעו עליו גורמים רבים מרשות האסדרה, דרך משרד המשפטים ואחרים של מהימנות החדשות. כמו שאנחנו תופסים את זה, המדינה בונה צינור מרכזי שיוביל שידורים לכל בית לישראל אבל היא מתעלמת מהשאלה אילו מים מוזרמים שם. האם מוזרמים מים שמובטח הניקיון שלהם, מובטח שיש איזושהי אמת מידה שמבטיחה שלאזרחי ישראל יש סביבת מידע שהיא סביבת מידע בריאה שמפוקחת וזה בסוף התפקיד של המועצה החדשה שאמורה לקום - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש לי הערה. << אורח >> עמית קלדרון: << אורח >> וזה התפקיד של המשרד התקשורת או שמוזרמים מים שהם עכורים ואינם נקיים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. << אורח >> עמית קלדרון: << אורח >> איש הישר בעיניו יעשה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כן, חברת הכנסת טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד שני דברים. בנוגע לנושא חובת הדיווח, אני רוצה לציין עוד פעם כי אנחנו יושבים בוועדה הזו וזה רלוונטי ויושב כאן מנכ"ל המשרד ויושבת כאן נציגת הרשות השנייה. פניתי לרשות השנייה מספר פעמים במכתבים מסודרים וביקשתי לדעת האם הערוצים הזעירים הגישו את הדוחות שלהם לשנת 2025 בנושא ההכנסות שלהם כדי שנבין אם חלק מהערוצים עברו את הרף והם ערוצים לא זעירים כבר. במכתב הראשון ששלחתי קיבלתי תשובה בכתב שאומרת שערוץ 14 קיבל הארכה של שבועיים. חיכיתי שבועיים. ביום של שבועיים שלחתי מכתב נוסף. בינתיים, להבנתי, התפטר מנכ"ל הרשות השנייה. לא ניכנס לסיבות למה ולצעקות שהיו במסדרונות. אני אשים את זה בצד. אפשר לתאר לעצמנו מי איים עליו ולמה. לא קיבלתי תשובה למכתב השני. לפי החוק, הם מחויבים בחודש מאי שזה עכשיו לפרסם לציבור לגבי ההכנסות של הערוצים הזעירים. אני שבה וחוזרת על זה, כי הינה אנחנו מדברים פה על חובות דיווח. אני רוצה לראות שהמנגנון שעכשיו אמור להיות בכלל קורה. אני אשמח מאוד שהם יתייחסו לזה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> לא, הם לא יתייחסו. זה לא קשור לדיון שלנו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה קשור מאוד. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> מה הדבר השני? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הדבר השני, אי אפשר לנסות לערבב את המציאות בנושא ההכנסות ולחשוב שאנחנו נקבל את זה. אתר כמו YNET וסליחה שאני נטפלת אליו אבל בכל זאת הוא אתר גדול מאוד ודומיננטי – לחשוב שהאודיו-ויז'ואל לא מגיע ל-40 מיליון נשמע לי מוזר. נשמע לי שאתם מנסים לעוות את הנתונים. כאשר עשינו את הדיון החסוי, אני אגיד בלי לחשוף כי כמובן שלא נחשוף שום דבר שהיה בדיון החסוי, אבל אני עשיתי גוגל הכי פשוט לגבי הפלטפורמות והוצאתי דוחות של הפלטפורמות מימים ספורים לפני הדיון. הגשתי אותם בוועדה ליושבת-הראש ולמשתתפים, לשר ולמי שהיה שם. הם הופתעו כי לא הכירו את הנתונים האלה. צר לי שאני מפקפקת בנתונים שמוצגים לנו אבל אם לא תציגו לנו משהו אמיתי מוסדר שאני יכולה לראות בעיניים אני לא יכולה להסתמך על המילה שלכם. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> ההערה מובנה. אדוני המנכ"ל, אתה רוצה לענות על שאלות ההבהרה שהיו פה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כן. ראשית, הערת לובי 99 על קבוצת תקשורת. אני מסכים לגמרי לגבי ההסתכלות, כך גם החוק בנוי. צביעת הכנסות היא צביעת הכנסות על פני כל הקבוצה ובוודאי שאי אפשר לקחת רק חלק מהקבוצה וכך להימלט מהחוק. זה מוסדר בסעיף 56 לחוק. לעניין רף ההכנסות התייחסתי והצגתי את המידע כפי שאני מכיר אותו. יחד עם זאת, זו לא הנקודה החשובה. הנקודה החשובה היא שהעמדה העקרונית שלנו שאם מישהו עולה על 40 מיליון אז הוא צריך להירשם. זו עמדה שמגיעה מתוך עיקרון. אנחנו מאסדרים פה שוק צופה פני עתיד ואנחנו רואים פחות חשיבות לשאלה האם הוא מועבר דרך כבלים, דרך לווין או דרך אינטרנט. אנחנו חושבים שלעניין החובה המשמעותית ביותר שהיא חובה להפיק הפקות מקור לא צריך בדרך של שידור דרך האינטרנט שזו תהיה הדרך לחמוק מתוך הרגולציה ולכן גם אם ימצאו איזשהו גוף שאני לא מכיר כרגע שחוצה את הרף זה לא ישנה את העמדה העקרונית לפיה זה הרף שצריך לחול בצורה של אדישות טכנולוגית. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא סותר את מה שאמרת קודם? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה לא סותר. זה לא סותר. יש לנו עמדה עקרונית של 40 מיליון. אמרתי שהיום זה לא חל על אף גוף שעובד רק דרך האינטרנט. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת שיש רגולציה על האינטרנט. זה כל פעם דבר והיפוכו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הרגולציה היא לא על חדשות אלא היא על ספק תכנים רשום שעובר את הרף של 40 מיליון שקלים. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> אבל בכללם יש גם ערוצי חדשות. המנכ"ל, נגיד את הדברים כהווייתם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא הגדרתם מה זה ספק חדשות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מה עם יוטיוב? זה מעל הסכום הזה. למה יוטיוב לא? << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> אין ספקי תכנים שהם ספקי חדשות? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה ממש קרקס. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הרגולציה חלה על ערוץ כמו ערוץ סדרות אם הוא עובר את הרף של ההכנסות. היא חלה על פלטפורמה כמו סלקום, פרטנר או פרי אם הם עוברים את הרף של ההכנסות. כל הרגולציה שדיברנו עליה עד עתה היא לא רגולציה על החדשות. גם אם היא חלה על גוף שמשדר גם חדשות, היא לא רגולציה על חדשות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני, יש לי שאלה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם אפשר לסיים את השאלות שנשאלתי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו שאלה בהקשר למה שאמרת ואז תמשיך. סליחה. זה אומר שיכול להיות שיהיה ערוץ שמשדר שידורים אסורים ויש לו גם שידורי חדשות והוא יוכל לעלות על הפלטפורמה הזו, היישומון. זה מה שאתה אומר? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אתה יכול לחזור על השאלה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ערוץ שמשדר שידורים אסורים - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> מה הכוונה שידורים אסורים? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למשל פורנו, והוא משדר גם שידורי חדשות - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> או אלימות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא יוכל לעלות ליישומון או לא יוכל לעלות ליישומון. אם כל מה שעכשיו אמרת הוא שצריך להמציא 2 מיליון שקלים אז הוא יוכל להיות ביישומון ואין סוף לדבר הזה. אני רוצה להבין מה אתה אומר בעצם? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בהצעת החוק שהבאנו ואלה סעיפים שדילגנו עליהם, לצערי, הנושאים של שידורים כמו השידורים שציינת - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם מחקתם את ההוראות לשידורים איסורים. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> השר אמר שזה נמחק. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> דילגנו על זה למיטב ידיעתי. אני לא מכיר שזה - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> דילגנו והשר רצה לפצל את זה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אישית חושב זו גם העמדה המקצועית שלנו שאלה סעיפים חשובים ורלוונטיים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל השר אמר שזה יפוצל. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הוא יתייעץ עם השר ויחזור אלינו עם תשובה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בגלל שאנחנו לא מגיעים להסכמות בנושא הזה, אז אנחנו כרגע לא דנים בזה. אני אשמח לדון הזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חוזר על שאלתי בהקשר הזה - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם ההוראות נמחקות כמו שרוצה השר והוא יפצל את זה מהחוק אז אין הוראות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה לא חל רק על היישומון אלא חל בהוט, ביס, בסלקום TV ופרטנר TV. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> אבל זו פלטפורמה ממשלתית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה חל בכל המקומות האלה. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> זו פלטפורמה ממשלתית שתשדר שידורים ציבוריים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> לא, לא. המנכ"ל, בנקודה הזו - - - << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> המנכ"ל, אולי תתייחס לעובדה - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק שנייה, נעמה. חבר הכנסת גינזבורג העיר פה הערה נכונה מאוד. אני חושב שבייחוד אחרי הרצח של ימנו זלקה אתם צריכים לעשות חשיבה מחודשת לפחות לגבי הסעיף הזה של שידורים אסורים שנוגעים לפורנו ונוגעים לאלימות. אנחנו חושב שבזה אנחנו צריכים לדון בזה ולא יכול להיות שבגלל שהם ישדרו גם חדשות הם יזכו לזכות הזו לעלות ביישומון הממשלתי שאנחנו נשדר. זו הערה שלי אליכם ותחזרו עם תשובה. דבר עם השר ותחזרו עם תשובה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני רושם את זה. זה סעיף חשוב גם לדעתי. זה לא קשור לעולם החדשות. זה יכול להיות גם ערוץ שהוא לא משדר חדשות וגם בו יכול להיות - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> לא, אלה שני דברים שונים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> החיבור של זה לחדשות הוא לא רלוונטי. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> שנייה אחת. אלה שני דברים שונים. השר דיבר וביקש להסיר את זה כרגע. הוא אמר שזה מטופל בחוקים אחרים. מכיוון שיש פה פרצה שהצביע עליה חבר הכנסת גינזבורג שזה יכול להיות פלטפורמה ואם ישדרו חדשות ויהיו להם הוצאות של 2 מיליון שקל, אז הם יוכלו לעלות ליישומון הממשלתי. זו לא כוונתנו. תחשבו על זה ותחזרו אלינו עם תשובה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הבנתי את השאלה ונחזור עם תשובה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> רק הבהרה קטנה בהמשך לדבריך. הבהרה קטנה. נתת קודם את הדוגמה ש-YNET לא חוצה את רף 40 מיליון ולכן לא תחול רגולציה, היא לא רלוונטית, נכון? זאת בגלל שמסתכלים על הקבוצה ולכן YNET נספרת כחלק מקבוצת ידיעות שכן יחולו עליה חובות רגולטוריות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ההכנסות הנספרות - - - ניקח לדוגמה אתר כמו - - - << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אתה נתת את הדוגמה של YNET ובגלל זה הזכרתי אותם. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני משיב לך. ההכנסות שנספרות וזה נכון על פי כל החוק הן הכנסות מפרסום או מהכנסות אחרות שמקורן משידורי אודיו-ויז'ואל ולכן אם אתה מדבר על YNET וידיעות אחרונות אז פרסומים, אגב, כתבה ב-YNET שלא במסגרת איזשהו סרטון אודיו-ויז'ואל לא ייספרו. הכנסות אחרות שהן כן אודיו-ויז'ואל - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איך עושים את ההפרדה הזו? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> על השאלה איך עושים את ההפרדה, עניתי לא מעט פעמים ואני חוזר על שזה עובד אצל הרבה רגולטורים. זה צריך לעבוד פה בחוק לא רק בהיבט הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא עובד וזו בדיוק הסיבה שהרשות השנייה לא מפרסמת את הדוחות שלה. בדיוק על חילוקי הדעות בסוגיות האלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> עושים קומבינות כדי לא לעבור את הרף. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברים, רק שנייה. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אני מבין אבל - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> מודי, אל תתפרץ. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> סליחה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אני מבקש גם ממך לא להתפרץ. כל מי שנהגו להתפרץ בישיבות הקודמות אני מבקש מהם להתאפק בישיבה הזו. ההתפרצויות לא יתקבלו בברכה. בטח אתה - - - עשית תשובה. כל הכבוד. לגבי ההתפרצויות, אתם לא מציגים את עצמכם. זה לא נכנס לפרוטוקול. זה עושה אי סדר בפרוטוקול. אנא מכם, נהלו תרבות דיון. המנכ"ל, תשלים את דבריך. אני רוצה לעבור לסעיפים. אני מבין שעוד יהיו הרבה שאלות. הנושא ברור. השאלות נרשמות. גם הייעוץ המשפטי לכנסת עוד רוצה הבהרות. תני למנכ"ל להשלים את דבריו. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אני רק אשלים משפט אחד כדי שהוא יוכל לענות ביחד. לצד הקריאה של ממלא מקום יושבת-הראש, בנוסף לסעיף 70 שנזכר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סעיף 70? << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> סעיף 70 עוסק בתכנים אסורים? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כן, סעיף 70. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> בנוסף לסעיף 70 היו לנו עוד כמה סעיפים שדילגנו עליהם כמו הגנה על קטינים, מסר פרסומי, מסרי חירום באמצעות ספק תכנים. אני כבר לא מדברת על פרק מהימנות החדשות. גם אם אנחנו לא נכנסים ממש לפרקי החדשות יש לנו עוד סעיפים שהמטרה שלהם שהפלטפורמה, ובטח פלטפורמה ממשלתית, לא תהפוך לג'ונגל. אני מציעה לעשות עוד חשיבה במשרד - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> את חוזרת שוב לאותה חשיבה על הדברים האלה. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אני רק ציינתי עוד כמה סעיפים - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אני דיברתי בהקשר של מה שהעיר חבר הכנסת גינזבורג. אני חושב שזו הערה חשובה ודיברתי בהקשר הזה של האפשרות לעלות ליישומון הממשלתי . << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> גם אני דיברתי על ההקשר הזה. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> אפשר מילה על זה? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> מילה על מה? << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> כדי להבהיר את הנקודה הזו. גם אם ישאירו את סעיף 70 שעוסק בתכנים אסורים, דברי ההסדר מציינים שערוצי פורנו יוכלו לעלות פנימה. תשימו לב לנקודה הזו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> יוכלו לעלות לאן? ליישומון? << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> לכל מקום. אין הגבלה עליהם. תשימו לב. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> המנכ"ל, שים לב לזה ותחזור עם תשובות בעניין. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זו הערה חשובה ואנחנו נבדוק אותה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. מודי. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לגבי התשובות שלא - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק רגע. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> שאלה קטנה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תציג עצמך. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> מודי שרפסקי, מנהל רגולציה ב-YES. אמרת קודם לגבי YNET שהוא לא ייכנס אבל לגבי וואלה שלבעלים שלו יש להם גם ערוצים שהכנסות שלהם מעל 40 מיליון כמו ערוצי ספורט, אז על מהדורה של ואללה זה כן יחול? הוא יחשב ספק רשום? אנחנו לא מצליחים להבין את זה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> שוב, מי שההכנסות שלו יהיה מעל 40 מיליון בהסתכלות מאוחדת, ויש כללים מתי מאחדים ומתי לא, אז כל הקבוצה תספר. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אז וואלה - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני לא יודע. אני לא מכיר את מבנה האחזקות המדויק שם. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אתה לא יודע את ההכנסות של הגוף - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני לא מכיר את מבנה האחזקות המדויק בקבוצת וואלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איך אתם יודעים את ההכנסות? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> יש אפשרות לראות מי מחזיק במי. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> חברים, אני לא זוכר כל דבר שקרה בארבע שנים של בדיקה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> המנכ"ל, אתה מוכן להמשיך? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לכן ביקשנו שתציגו לנו את הנתונים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> השלמת את דבריך? רשמת את כל ההערות? תודה רבה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> יש פה עוד שאלות. עוד שאלה לגבי איך נדע האם יש חובות דיווח. יש חובת דיווח בסעיף 108. היא חלה כלפי גורם שהיה לראש המועצה יסוד סביר להניח כי הוא ספק תכנים המספק תכני צפייה ושמע בישראל גם אם הוא לא חצה את 40 מיליון שקלים אז בוודאי שהסמכות הזו חלה כלפיו. לכן יש את היכולת להגיע נתון הזה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> סעיף 108 בנוסח החדש? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> סעיף 108 בנוסח הקודם וגם בחדש. << אורח >> רונן רגב-כביר: << אורח >> כבוד יושב-הראש, אם אפשר השלמה בעניין הזה? דיברת על כללים להגדרה של ההכנסות. יש כללים שאתם פרסמתם לאיך אתם מחליטים לצורך העניין ב-YNET מהם חלק מ-40 מיליון - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> סליחה, סליחה. לא קיבלת רשות דיבור, נכון? תודה רבה. המנכ"ל, סיימת להשיב? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לסימן ב', סעיף 99. אתם רוצים להקריא מחדש את הנוסח החדש? קדימה. יש לכם את הנוסח החדש? << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> כן. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> אריאל שטיינר, רמ"ט מנכ"ל משרד התקשורת. אני אתן איזושהי סקירה בדקה. אנחנו מדברים על מערך עם חשיבות ציבורית. המערך הקיים הוא עידן+ הפועל על תדרי רדיו. יש לו הפצה קרקעית. דיברנו בדיון שבעבר על המורכבויות שזה עושה. זה מערך שהוא לא יעיל בהיבט של תדרים ובהיבט הכלכלי ולכן אנחנו מציעים חלופה שהיא חלופה אינטרנטית. זו חלופה טוב יותר גם בצד ההוצאה הציבורית, גם בצד איכות השידור, גם בצד הפריסה. היום גם הפריסה הסלולרית וגם פריסת האינטרנט בפס רחב היא פריסה מצוינת וגם בהיבט הזמינות. כפי שראינו, בשעת חירום מערך עידן+ סובל מכל מיני קשיים בשל סיבות מסוימת. לכן אנחנו חושבים שהחלופה שאנחנו מציעים היא חלופה טובה יותר מכל ההיבטים שציינתי. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אריאל, בנקודה הזו של הקשיים בעת החירום, אתה יכול להציג לנו את מספר התקלות או הטענות שהיו? האם היו תיקונים של זה? אתה יכול להציג משהו יותר עובדתי ופחות אמירה כללית. כמה תלונות היו, מה היו תלונות? האם ניתן לתקן את הדברים? את העמדה של רח"ל נשמע כשנוכל לשמוע. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש נתונים מסודרים. אני יכולה להקריא לכם אותם, אם לא הבאתם. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> רח"ל היא רשות החירום הלאומית. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> הצטברו פניות ציבור גם - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הצטברו זו לא תשובה. תביא נתונים, אחוזים, מספר התלונות. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> עוד לא התחלתי לדבר. הצטברו פניות ציבור גם במשרד התקשורת וגם ברשות השנייה. הגורם המפעיל שאמון על המערך הוא הרשות השנייה. אני אוכל להביא לדיון הבא או אפילו לצאת ולבדוק את הכמויות. אני יכול להסביר. הסיבה לתקנות היא שיבושים במנגנון של סנכרון שעונים וזה חלק גדול מהתקלות. אלה תקלות שקשורות למצב החירום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש לנו את הנתונים ולא צריך לחכות לדיון הבא. אנחנו התכוננו ובאנו מוכנים. יש פה נציגים שיכולים להציג את הנתונים. יש פה את הרשות השנייה שיכולה להתייחס. יש פה את רח"ל שגם מכירים את הנתונים. אנחנו לא צריכים לחכות לדיון הבא. כאשר עושים שיעורי בית ובאים מוכנים לדיון אז יש נתונים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הכול בסדר. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> הרשות השנייה היא הגורם ולכן אמרתי שאפשר לפנות אליה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כן, הרשות השנייה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא צריך לחכות לדיון הבא. אפשר לדון בזה כעת. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> עוד לא התחלת לקרוא. הכול היה הקדמה. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> כן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ההקדמה אמרה שהוא יבוא עם שיעורי בית בדיון הבא. כבר יש לנו נתונים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זו לא מה שאמרה ההקדמה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הוא לא אמר את זה. הוא לא אמר שהוא יבוא לדיון הבא. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> חברת הכנסת שלי טל מירון, אני לא חושב שזו הדרך לנהל דיון ענייני ולהגיע למסקנות לטובת הציבור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך משהו. אני אשמח שלא תנהל את הדיונים. מותר לי להגיד מה שאני רוצה. דבר שני, בעקבות הדרך שאתם מנהלים את הדיונים והחוכא והאטלולא שאתם עושים מהוועדה הזו - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הם לא מנהלים, אנחנו מנהלים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו איבדנו אמון לחלוטין גם בנתונים שאתם מציגים וגם באיך שאתם מדברים ומה שאתם עושים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברת הכנסת טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איבדנו אמון בתהליך הזה. נקודה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לכן אני אפקפק בכל דבר שאתם תגידו - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> עד שלא תציגו נתונים מסודרים. מה שבאוויר – הפסקתי להאמין. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברת הכנסת טל מירון, בסדר. תודה רבה. אני מבקש ממך להקריא את הסעיף הראשון. את הסעיף הראשון, סעיף 99, בנוסחו הקודם הקראנו אותו בפעם הקודמת ועכשיו יש תיקונים שהגשתם. תקריא אותו עם הנתונים שאתם הגשתם ומאותו רגע יתחיל להתנהל הדיון על היישומון. אנחנו נשמע את רח"ל ואת כל מי שיש לו מה להשמיע. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> כבוד יושב-הראש, אני נשמח להתייחס לפני שיורדים לסעיפים לגבי הטענות שהועלו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> את תתייחסי לגבי הטענות אחרי שהוא יקרא את הסעיף הראשון. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> משפט אחד לפני שאני קורא. הסימן הזה בנוי באופן הבא. אנחנו נותנים הגדרה מיהו ספק תכנים פתוחים. שתי הנקודות העקרוניות פה הן מי עולה למערך. יש פה חלוקה של מי רשאי ומי חייב. הדבר השני החשוב הוא מה הסדר המימון של כל גורם שעולה. הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 99 – הגדרות לסימן ב' בסימן זה – "ספק תכנים פתוחים" – כל אחד מאלה: (1) ספק תכנים המספק תוכנית חדשות המיועדת בעיקרה לציבור בישראל ואשר הוצאותיו השנתיות עולות על שני מיליון שקלים; (2) תאגיד השידור הישראלי – לעניין תוכנית צפייה-ושמע של ערוצי הטלוויזיה שלו; (3) ערוץ הכנסת; (4) ספק תכנים המספק תוכנית צפייה-ושמע של אירוע ספורט בעל חשיבות ציבורית – לעניין תוכני הצפייה-ושמע של אירוע הספורט האמור, למעט אירוע ספורט כאמור המשודר על ידי ספק תכנים פתוחים כאמור בסעיפים קטנים (1)-(3). << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. הייעוץ המשפטי לכנסת, בסך הכול התיקונים שהמשרד עשה הם תיקונים שנאמרו פה בדיון הקודם. אני דיברתי גם על הרדיו וזה לא נכנס לפה. אם אתם לא מכניסים את הרדיו, אנחנו נגיש הסתייגויות בעניין הזה. הייעוץ המשפטי לכנסת, בבקשה. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אני חושבת שלפני שאנחנו צוללים לסעיפים אנחנו עדיין נמצאים בשאלות הבסיס. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה מהיום בבוקר? ממתי התוספת הזו באתר? << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> אין לנו את הנוסח שהוא הקריא. הוא קרא במרוצה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אפשר להבין מתי הנוסח עלה לאתר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האם עובדי הכנסת עבדו בשבת? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא יכול להיות. רק אנחנו עובדים בשבת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הנוסח האחרון שמופיע באתר הוא לא הנוסח שהוקרא. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אולי כדאי שקודם נראה את הנוסח ולא נבזבז זמן לוועדה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אנחנו נדבר עכשיו באופן כללי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, אנחנו רוצים את הנוסח. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> את תקבלי את הנוסח, עם כל הכבוד. תקבלי את הנוסח. בזמן שיש פה עד אחרי ההפסקה את תקבלי את הנוסח ואז תוכלי לדעת מה מקריאים. הרשות השנייה, רצית להעיר על דברי הפתיחה. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> רציתי להתייחס לגבי מערך עידן+ והחשיבות שלו בחירום. אני אגיד לגבי תקופת המלחמה והשיבושים שיש במערך, הכוונה היא שלא כל הציבור לא קולט. אנחנו רואים את זה במספר הפניות. אם בתקופה שלפני המלחמה יש בערך 40 פניות בשבוע אז בתקופת המלחמה מדובר במאות בודדות, זאת אומרת בין 200 ל-300 פניות בשבוע. במענה לזה - - - אני מאמינה שרשות חירום לאומית יבואו ויציגו את עמדתם אבל אני אגיד שבשבועות האחרונים רשות החירום הלאומית תקצבה איזשהו רכיב במשדרים כדי להתגבר על הבעיות שהיו בשני הסבבים האחרונים. יש לזה מענה וזה דבר חשוב מאוד ולכן היא שמה כסף. אני אתייחס גם באופן כללי. אמרתי כמה משפטים בדיון הקודם לגבי החשיבות של המערך. מה שקורה הוא שהשידור הוא דרך האינטרנט גם בסלקום, פרטנר ו-YES. היום זה בעיקר באינטרנט. גם FreeTV וגם הוט עוברות לאינטרנט. מערך עידן+ הוא מערך לא תלוי באינטרנט. זאת אומרת שבזמן של סייבר או איזושהי תקלה שתהיה באינטרנט במלחמה, שזה דבר סביר מאוד שיקרה, למערך עידן+ אין שום קשר לאינטרנט. הוא מנותק לגמרי. כל המערכות הן מנותקות לגמרי מהאינטרנט. חשוב לציין שהיום בכל טלוויזיה חכמה שנרכשה בעשור האחרון יש ממיר מובנה של עידן+. צריך להתייחס לזה בזמן חירום לא רק ב-150,000 או 200,000 איש שהיום צופים בזה דרך - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> משקי בית. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> משקי בית, סליחה, את צודקת. משקי בית שצופים היום בעידן+ אלא מבחינת הסקרים כמעט בכל בית חלק גדול מהטלוויזיות הן טלוויזיות חכמות. במקרה שלא יהיה אינטרנט אז תהיה אפשרות להפעיל ולחבר אנטנה קטנה ולצפות בעידן+. אני לא אומרת שהצפייה תהיה 100% ממשקי הבית אבל כן באחוז משמעותי. זה דבר שנותן יתרון בזמן חירום שיש עוד אופציה לצפות בשידורי הטלוויזיה כאשר אינטרנט קורס אם באזור מסוים או באופן כללי. אני מדברת על כלל הערוצים. אם באזור מסוים או בעיר מסוימת תהיה תקלה או באופן כללי תהיה מתקפת סייבר משמעותית אז זה נותן מענה שחשוב מאוד להתייחס אליו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> הצעת החוק אומרת כרגע שתוך שלוש שנים מערך עידן+ ייסגר. המדינה שלנו בנושא טלוויזיה תהיה כולה תלויה באינטרנט. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> מה ההמלצה שלכם? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> ההמלצה שלנו היא להשאיר את מערך עידן+. אם רוצים להקים במקביל מערך אינטרנטי אז אנחנו לא מתנגדים אבל צריך להשאיר את עידן+ בגלל החשיבות הלאומית שלו כמערך שנועד לזמן חירום. הצבא משקיע כסף רב כדי להגיע לציבור. להוריד דבר כזה שהעלויות שלו – אני לא אומרת שהן עלויות מועטות – אבל הן עלויות של 35 מיליון שקל בשנה. צריך להבין את החשיבות של הדבר הזה לעומת העלויות שלו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. רח"ל – רשות חירום לאומית. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הכי חשוב לשמוע אותם. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> גבירתי, אנחנו ניתן רשות דיבור לכולם. כולם יוכלו לדבר. סבלנות. בבקשה, תציג את עצמך. << אורח >> מוטי סטולוביץ: << אורח >> מוטי סטולוביץ', אני ראש תחום משרדי ממשלה ואני מרכז את ועדת מידע לציבור. זו ועדה בין-משרדית מתוך החלטת ממשלה שהחליטה על הנגשת מידע בחירום לציבור בישראל. ברשותכם, אני אתייחס לסוגייה ממספר רבדים. רח"ל רואה חשיבות רבה לשמר את ההיכרות וכל הכלים האפשריים להנגשת מידע לציבור. גם הבענו את זה בעמדה שהועברה למשרד התקשורת במהלך שנת 2024 כאשר הם גיבשו את החוק וגם בעמדה שהועברה לוועדה לקראת הדיון. חשוב לציין לגבי יעדי השירות שהוגדרו במדינת ישראל, אחד היעדים המרכזיים הוא הנגשת מידע לציבור ומיצוי הכלים בין אם זה להנגשת מידע על פעילות הממשלה או אם זה הנגשת מידע בנושא סוגיות מצילות חיים. על כן אנחנו רואים חשיבות רבה מגוון הכלים שאפשר להשתמש בהם להנגשת המידע. לגבי עידן+ כתשתית רדיו, כיום יש כ-70 משדרים שעובדים כמו שנאמר קודם. כולם בעלי עיבוי אנרגטי, כלומר לא משנה מה קורה הם יכולים להמשיך לשדר. הדבר בשונה מרשתות האינטרנט בדגש על האינטרנט הסלולרי שכרגע ברובו יכולת הגיבוי נעה בין שעתיים בין מספר שעות בודדות. זאת אומרת שבמצב חירום שבו תהיה הפסקת חשמל ממושכת או רעידת אדמה או תרחישים אחרים כמו שצוין גם בתרחיש של סייבר אנחנו למעשה נשאר ללא כלים להנגשת מידע לציבור והנחיות מצילות חיים לאורך זמן משמעותי. זה גם נכון אנחנו קידמו תהליכים ביחד עם משרד התקשורת ולבקשת משרד התקשרות לאפשר הבטחת פעילות של אנטנות באמצעות הרכיב הנוסף שנרכש - - - והדברים הושקעו מתקציב. אומנם זה לא תקציב שיועד לכך אבל לאור החשיבות של הנושא, ראש רח"ל תקצב את זה והקצה כבר יותר מ-30 רכיבים ו-30 אנטנות. מה שלמעשה הגדיל ושיפר משמעותית את רציפות התפקוד - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לציין כמה הושקע בזה? מה התקציב שהושקע בזה? << אורח >> מוטי סטולוביץ: << אורח >> סדר גודל של כמיליון שקל על מרכיבים שונים. זה תקציב משמעותי לרח"ל. זה לא באחריות רשות חירום לאומית להשקיע בזה. יש פה אחריות משרדית ועם זאת לבקשת משרד התקשורת, ראש רח"ל לקח מהתקציב הפרויקטים שלו והשקיע את זה במהלך מלחמה בלוח זמנים קצר מאוד וזה הותקן. יש עוד כמה רכיבים שלא עובדים אבל הם מותקנים בימים אלה. זה לבקשת משרד התקשורת לאור החשיבות להמשיך ולהנגיש את המידע לציבור גם בגלי הרדיו. אני חייב לציין שבמהלך המלחמה וגם בשטחי כינוס ובכל מקום שיש טלוויזיה עם מקלט אתה לא תלוי באינטרנט. אתה יכול למעשה לקבל את המידע. זה מיועד לאוכלוסיות שונות וזו הנגשה לאנשים שלא משתמשים באינטרנט, אנשים שאין להם אינטרנט בבית או שלא רוצים לרכוש את המוצר. למעשה זה כרגע המוצר היחיד שיכול להנגיש את המידע לכולם. אני רוצה להוסיף ולהגיד שאנחנו מסכימים עם משרד התקשורת שצריך להנגיש בכל הכלים והמשאבים האפשריים. לדוגמה, סיימנו עם משרד התקשורת עם משרדי AM שנועדו לחזק ולשמר את יכולת הנגשת תקשורת על גלי רדיו לציבור. זה מסוג מהסוגיות שאנחנו חושבים שצריכות להיבחן ולדון על מגוון הסוגיות ולא בדיון צד בוועדה. יש פה משמעות ארוכת טווח על מגוון תרחישי הייחוס. לסיכום, אני אשמח להגיד שעמדת ראש רח"ל שבשלב זה לאור תרחישי הייחוס והסיכונים השונים ולמעשה בהעדר חלופות אחרות אנחנו מציעים להסתמך רק על תשתית אחת, תשתית אינטרנטית שחווה לא מעט בעיות וגם הרציפות התפקודית שלה בדגש על אינטרנט סלולרי מוגבלת מאוד, אז איננו רואים לנכון רגע לבטל את גלי הרדיו כי למעשה אין מענה חלופי אחר שיאפשר לנו את היתרות ורציפות התפקוד במצבי חירום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר להגיד משהו? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני חייבת להגיד שהעמדה הזו - - טוב שהם דיברו. חשוב מאוד ששמענו אותם כי בדיון הקודם קצת השתכנעתי שזה לא כזה עניין גדול, לפי נתוני השימוש וכמה עוברים לאינטרנט וכמה משקי בית יש להם. אחרי שאני שומעת את רח"ל, וזה לא קשור לפוליטיקה, יש לנו אחריות כמחוקקים. מדובר פה על הרשות לחירום לאומית של מדינת ישראל. אנחנו אחרי שנתיים וחצי של מלחמה מטורפת. אנחנו יודעים שיש לנו כאן אתגרים ביטחוניים כל הזמן, לצערנו וכנראה לפתחנו בשנים הבאים. איך משרד התקשורת מתנגד לעמדה של רח"ל שאומרים שבעת הזו לא נכון לסגור את השימוש בעידן+? איך אנחנו יכולים להרשות לעצמנו את הדבר הזה בטח בעת הזו? אני מפוחדת מהדבר הזה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. המנכ"ל. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> אני אגיד כמה מילים ואחריי המנכ"ל ישלים. יש פה שני היבטים שלא לקחו אותם בחשבון. היבט אחד שנאמר פה לגבי עיבוי אנרגטי הוא מתייחס לצד השידור ולא לצד הקליטה. כאשר יש הפסקת חשמל, אז בכל מקרה זה לא משהו שיעזור. הטלוויזיה לא תעבוד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה הקשר? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הדבר השני שלא נלקח בחשבון הוא החדירות של גלי רדיו לתוך מקלט או לתוך ממ"ד. זו חדירות שהיא מוגבלת מאוד ולכן חלופה קווית, נייחת שאליה מוטי לא התייחס אלא הוא התייחס בהשוואה בין סלולר לבין עידן+ שהוא DTT שהן חלופות אלחוטית, אבל קיימת החלופה הנייחת. אנחנו רואים שבשנה האחרונה ומאז מצב החירום המוגבר הרבה מאוד מקלטים וממ"דים נפרסים בחלופה הנייחות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אשלים בשני משפטים. אנחנו כמשרד תקשורת עשינו מהלכים רבים מאז תחילת חרבות ברזל וגם בשנה וחצי האחרונות כדי להנגיש ווי-פי במלקטים ואינטרנט במקלטים כדי לאפשר תקשורת אינטרנטית בתוך המקלטים. אחרי כל זה אני לא אומר שאין חשיבות לעידן+ ברדיו. יש חשיבות נוספת כנדבך נוסף. זו חשיבות מסוימת בהיבט חירומי. השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא האם התוספת שניתנת על ידי עידן+ שהוא כאמור מערך מוגבל עם איכות שידור נמוכה וקיבולת מוגבלת שווה את השקעה של כמה עשרות מיליוני שקלים שהמדינה תשים כל שנה על אחזקת המערך. צריך לקחת בחשבון הוא רק יהפוך להיות מיושן משנה לשנה. זו שאלה תקציבית. אני יכול להביע את דעתי לגביה, אבל זו שאלה האם זה שווה למדינה בהיבט חירומי לשלם 40+- מיליון שקלים כדי להחזיק את המערך הזה. כרגע אין לזה מקור. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רח"ל, אתה עדיין נמצא איתנו? << אורח >> מוטי סטולוביץ: << אורח >> אני נמצא איתכם. אני מבקש להתייחס לתרחיש הייחוס ולא תרחיש - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא נעלם לנו פתאום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר אדוני יושב-הראש לשאול שאלה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תן לו לענות. הוא חוזר אלינו? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר אדוני? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הוא עלה. << אורח >> מוטי סטולוביץ: << אורח >> חברים סליחה, זו דוגמה מעולה לבעיות תקשורת אינטרנטית. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> לא בשעת חירום. << אורח >> מוטי סטולוביץ: << אורח >> זה לא היה מתוכנן. אני מבקש לציין סוגיה אחת. בהסתמכות לתרחישי ייחוס, אנחנו נוגעים רק לתרחיש מלחמה והם נוגעים גם לתרחישים אחרים שאחד מהם הוא תרחיש סייבר שעודכן, תרחישים של אסונות טבע ואירוע טבע שאחד מהם הוא רעידת אדמה. כנראה לפי כל התרחישים אנחנו נחווה במהלך השנים הקרובות והשלכות הן הרבה יותר עמוקות ורחבות. על כן נקודת המוצא שיש מספיק מענה ורואים טלוויזיה תקשורת רק במקלטים היא מוטית. אנחנו צריכים להבטיח אספקת תקשורת כיעד וחובה שלנו כלפי הציבור במגוון תרחישים וגם במגוון מאפיינים. אם תהיה הפסקת תקשורת אינטרנטית כמו שיכול לקרות בכל מקום במדינת ישראל גם בשכונת מגורים במרכז הארץ אז כל שירות הטלוויזיה כולל שירותי לווין שהיום מסתמכים על תקשורת אינטרנטית לא יהיו ראויים כמענה. על כן אנחנו עומדים על עמדתנו שלפחות כרגע ללא ניתוח מעמיק של חלופות שמשרד התקשורת יכול להציע אנחנו חייבים לשמר את המנגנון הזה. ייתכן שנכון לבחון את החלופות לאורך זמן אבל לא כהחלטה מהירה ללא הצבת חלופה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר, תודה. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> אפשר עוד משפט? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק רגע. חבר הכנסת גינזבורג? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני. אני מבין את העמדה המקצועית. אני לא חושב שזה מעניינו של משרד התקשורת לעסוק בעניינים תקציביים ככול שהדבר הזה קיים. תגיד לי אתה אם זה היה תנאי של העברת הצעת החוק בכך שיבוטל עידן+ ושלא יושקעו 40 מיליון שקלים. אני לא יודע. אני שם את ההערה הזו בצד. אני מבין את העניין המקצועי שאתם חושבים שצריך להתקדם בחיים אבל אנחנו נמצאים במציאות מסוימת שאי שאפשר להתעלם ממנה. יש פה פן ציבורי ולא בהכרח פן מקצועי. לפעמים אנשי המקצוע שוכחים את הפן הציבורי. יש טעם בהותרת שירות כזה שהוא עדיין משרת אוכלוסייה לא קטנה – לא ענקית – אבל לא קטנה בישראל, בטח בתקופה הזו שהשירות הזה יישאר על כנו עם איכות פחות טובה, עם קליטה פחות טובה. הכול בסדר. אנחנו מבינים את האירוע. עדיין אני לא חושב שאנחנו צריכים לבוא היום בעידן הזה ולחסל את השירות הזה שנקרא עידן+ בעת הנוכחית. יכול להיות שבעוד עשר שנים או אם הטכנולוגיה תתקדם אז אולי אפילו פחות נמצא לנכון שהדבר הזה צריך לעוף מהעולם. עד אז, למה? למה להזדרז? יש לנו אפשרות לעשות גם יישומון אבל גם להשאיר את השירות האנלוגי. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה. הרשות השנייה. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> רציתי להתייחס לגבי המקלטים. מאז 7 באוקטובר היה מהלך של התקנת טלוויזיות עם ממיר של עידן+ במקלטים באמצעות אנטנה חיצונית. אפשר במקלט עם כל הקירות שלו לקלוט את עידן+ כל עוד שמים אנטנה בחוץ. זה מהלך של משרד התקשורת עשה בשנתיים האחרונות. חשוב לציין את זה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. כן? תציגי את עצמך. << אורח >> מיכל גרוס: << אורח >> עורכת הדין מיכל גרוס מהרשות השנייה. אני יושבת-ראש ועד העובדים ברשות ועורכת דין בלשכה המשפטית. אני אוסיף כמה מילים בנושא של עידן+ ואני גם אסביר אחר כך למה. קודם כול, על המהירות. נאמר כאן שזה טכנולוגיה מיושנת. יש כאן בדיקה של YNET. תוצאת בדיקת YNET מראות שעידן+ הוא המהיר ביותר, לסלקום והוט יש פער של עד עשר שניות, לפרטנר ו-YES יש פער של עד 30 ול-FreeTV יש פער של כ-35 שניות. זה לגבי עידן+. דבר שני, הטכנולוגיה עצמה היא טכנולוגיה הכי מתקדמת שיש היום. אנחנו עובדים לפי התקן האירופי. כל העובדים שלנו הם כחול-לבן. עובדי הרשות השנייה הם עובדים מסורים שיודעים לתקן תקלות בשטח ויצאו גם בזמן סכנה וזמן מלחמה לתקן תקלות. אגב, הספקטרום והתקלות שאתם מדבר עליהם, הם באחריות שלך והיה ראוי שתציין את זה ולא אחריות של הרשות השנייה. התקלות שהיו בקליטה אצל חלק מהצופים של עידן+ נגרמו כתוצאה משיבושי GPS של הצבא. זה דבר שדי התגברו עליו ומוצאים כל הזמן פתרונות חדשים. הגשתי לכם שקף שמראה ותוכלו אחר כך להתעמק בו. יש בו מספרים והוא בנוי יפה מאוד. בנתה אותו מרים, הממונה על מוקד תלונות עידן+. השורה התחתונה היא חשובה ביותר, ואת זה לא נאמר, שיש 72.5% ירידה כוללת במספר הפניות. 72.5%. כמו ששולמית אמרה, כל המפונים שישבו הן במקלטים והן במקומות אחרים קלטו עידן+. הטכנולוגיה והתקן של DVB-T2 זו טכנולוגיה מתקדמת מאוד. זה לא נכון שהיא טכנולוגיה מיושנת. לגבי הפער של הזמנים, בואו נחשוב רגע על מצב של התרעות על נפילת טילים - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה. << אורח >> מיכל גרוס: << אורח >> אז כל שנייה היא משמעותית. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> זה ברור. << אורח >> מיכל גרוס: << אורח >> מילים אחרונות. מה זה ברור? זה ברור אבל פה זה נשמע כאילו אנחנו המערך המיושן ביותר שקיים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הטענה ברורה. << אורח >> מיכל גרוס: << אורח >> אני רוצה לומר שלרשות יש גם מערך תחזוקה עבור עידן+ וחלקי חילוף ללא תלות בספקים מבחוץ. זה אומר שכאשר אתה צריך משהו מחוץ לארץ ומישהו החרים אותך כי הוא לא אוהב את ישראל או כי הוא סתם פוחד לטוס לפה אנחנו לא תלויים בזה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. << אורח >> מיכל גרוס: << אורח >> דבר אחרון אני רוצה לומר לגבי העובדים של הרשות השנייה, אם יורשה לי או שאתה מעדיף שאני אגיד - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> מאוחר יותר. << אורח >> מיכל גרוס: << אורח >> מצוין. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אדוני המנכ"ל, אני רוצה להגיד משהו. יש פה רשות ממשלתית שהיא רשות חירום לאומית. תעשו שיעורי בית בתוך הממשלה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פה עוד רשות שהיא הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. אלה שתי רשויות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> ברור, ברור. תעשו שיעורי בית. זה עניין של חירום. כמו שאמרו פה זה לא רק לעתות חירום של מלחמה אלא גם לעתות חירום של רעידת אדמה שכולנו כבר כמה שנים טובות מחכים שהיא תגיע. תראו אם אתם מוותרים על זה. הממשלה צריכה לקבל את ההחלטה. תחזור אלינו. אנחנו נקבל את ההחלטות שלנו ואנחנו נמשיך את הדיון בתחום הזה. אני מבקש ממך לקרוא את הסעיף ומייד אחר סיום הקראת הסעיף אנחנו יוצאים להפסקה כמו שאמרנו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סעיף 99? ונדבר עליו? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא כבר קרא את הסעיף. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> קראת את סעיף 99? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להתייחס אליו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר, לפי הנוסח החדש. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הנוסח החדש. או שאתה רוצה אחרי ההפסקה? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תתחיל לדבר ואנחנו נצא בדיוק 13:20. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פה בעיה קשה בהגדרה החדשה שנמצאת בפנינו. צמצמתם את ההצעה הקיימת שהבאתם מלכתחילה. אתם מורידים את החובה שכתובה במרשם ספקי החדשות כמו למשל העסקת חמישה עיתונאים שנושאים תעודת עיתונאי של לשכת העיתונאים הממשלתית, אתם מוותרים על הצורך שהוא יספק תוכנית חדשות בהיקף יומי מצטבר של 40 דקות לפחות בימים ראשון עד חמישי. אתם בעצם הופכים את היישומון הזה למין רשת חברתית. לא נראה שזו הכוונה המקורית של הדבר הזה. הייתי שמח, אדוני המנכ"ל שתתייחס לכך. אתם מורידים את סיפור החדשות? אתם כאילו עושים פליק-פלאק או אקרובטיקה שלא מובנית? למה אתם הופכים את זה? זו הטענה העיקרית שלי. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> המנכ"ל תרשום. בסוף תתייחס. עוד מישהו רוצה להתייחס או שהמנכ"ל יענה בקצרה ואנחנו נצא להפסקה? יש לך דקה וחצי לענות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הנוסח של הסעיף לא מתייחס מטבע הדברים ולאור מה שעברנו למונח שהיה קודם של ספק חדשות רשום. אין פה במסגרת הזו פיקוח או חובות שאנחנו מטילים על ספקי החדשות. לכן מה שהותרנו פה כמעין דמי רצינות להיכנס למערך ולא כל ערוץ שכל אחד פותח בגראז' שלו יעלה לעידן+ אז יש דמי רצינות של הוצאות של 2 מיליון שקלים. מעבר לזה אנחנו לא רוצים שבמסגרת הזו נטיל חובות ונעשה כסות של פיקוח על חדשות, על כמה עיתונאים יש, מה היקף הזמן שמשודרים שידורי חדשות באותו ערוץ. ההסתכלות היא אותה הסתכלות שהייתה קודם רק היו שינויים לאור הנסיבות פה בוועדה. ההסתכלות היא שלכל תוכן ציבורי צריכה להיות האפשרות לעלות לבמה המשותפת של עידן+. תוכן עם חשיבות ציבורית יכול להיות תוכן של התאגיד, ערוץ הכנסת או תוכן ספורט עם חשיבות ציבורית או ערוץ שהוא כולל תוכן חדשותי. כל אלה יכולים לעלות ואנחנו מכניסים רף מינימום של דמי רצינות של הוצאה כדי שזה לא יהיה רשת חברתית או משהו בסגנון - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה התכלית של זה? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסוף זו פלטפורמה שהמדינה מממנת. אנחנו מממנים אנשים - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג, אנחנו נשוב אחרי ההפסקה ונמשיך את הדיון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה ההגדרה לחדשות? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אנחנו מתחילים ב-13:50. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:20 ונתחדשה בשעה 13:50.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> השעה 13:50 ואנחנו מתחילים את הישיבה. רצית לשאול שאלת הבהרה? << אורח >> עמית קלדרון: << אורח >> נכון. תודה רבה. עמית קלדרון מארגון העיתונאים והעיתונאיות. אדוני המנכ"ל, בהמשך לדבריך לפני ההפסקה, אני אשמח לשאול ברמה המעשית איך אפשר להבטיח, כאשר אתה אומר שאין שום עניין לפקח על חדשות, שהפלטפורמה הזו שהיא פלטפורמה מכספי ציבור ופלטפורמה ממשלתית לא משמשת להפצה של שקרים, קונספירציות, דברים שבינם לבין תוכן עיתונאי אין קשר גם אם המעטפת ואם הקריטריונים שקיימים בחוק הם כן קיימים שם. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה. << אורח >> רונן רגב-כביר: << אורח >> אם אפשר להוסיף לאותה שאלה? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק רגע. << אורח >> רונן רגב-כביר: << אורח >> לאותה שאלה בדיוק. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק שנייה. נעמה, רצית לדבר? אני לא מחכה, אני מצטער. אני התחלתי את הוועדה. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> בסדר גמור. אני רוצה לומר שבמובן מסוים אנחנו עושים כאן דיון שהוא קצת הפוך על הראש. דרך עידן+ וההוראות של עידן+ אנחנו דנים בפרק החדשות או לפחות בחלקים משמעותיים מפרק החדשות. קודם כול, צריך להגדיר מהי תוכנית חדשות. כדאי שנקרא את ההגדרה ונגדיר מהן חדשות. כדאי שנקרא את ההגדרה. אולי צריך לדייק את השאלה בין חדשות, בין אקטואליה ובין תוכן בענייני היום. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איך כל ילד עם אייפון ו-2 מיליון שקל חד פעמיים לא מקבל סמכות להיכנס ליישומון הזה. הגזמת אולי עם האייפון וראית שחייכת - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא חייכתי על אייפון אלא על 2 מיליון שקל שיש לו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חד-פעמי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא כל כך מופרך. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא חד-פעמי אלא שוטף. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> לא נדרש. הוצאותיו השנתיות בכמה שנים? איזו הפצה קודמת צריכה להיות לו? אם מחר בבוקר מדינת אויב מחליטה שהיא תופסת נער ואומרת לו קח, נעשה לך מיני חברה עם 2 מיליון הוצאות. איך אנחנו מבטיחים שזה לא הופך למשהו שמשודר בפלטפורמה הממשלתית. בגלל שאין דרישות סף עד כמה שאני מבינה, וכדי שנצלול להגדרה של שידורי חדשות ותוכנית חדשות, איך אנחנו מונעים מצב שבו בהתעלם מכך שנדרש מבחן תפוצה, מבחן גודל, מבחני הכנסה - - - כל השאלה פה מצטמצמת לזה שיש לי 2 מיליון שקלים להוציא. כל אוליגרך יכול לתפוס כל אדם ולתת לו 2 מיליון להוציא וכך להיכנס דרך זה לפלטפורמה הממשלתית. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אגב, יכול להיות אוליגרך מקטאר. זה לא חייב להיות אפילו ישראלי. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> השאלה מובנית. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> עוד שנייה נצלול להגדרות של חדשות אבל לדוגמה חובת סימון. בחוק הגנת הצרכן יש לנו משהו שיישאר, אבל ברגע שאנחנו לא נכנסים לפרק החדשות זה מייצר מצב שבו שיש לנו חובת סימון לפרינט. עם זאת דווקא בטלוויזיה שנראה לי שכולם מסכימים על זה שזה דווקא תוכן מועד יותר להשפעה ומאפשר בקלות יותר להשפיע על הציבור אז דווקא שם אין לנו בכלל חובות סימון או איזשהן חובות מינימליות של אתיקה, של שידורים אסורים וכולי. אם תישמע דעתי, אני חושבת שנכון לעשות שנייה חשיבה ואולי להחזיר את היוצרות ולדבר קודם על נושא החדשות ואז להיכנס בחזרה לעידן+ ולדון בעידן+. במובן מסוים הזנב מקשקש בכלב ולא הפוך. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רצית להוסיף? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש לנו גם תוספת. << אורח >> רונן רגב-כביר: << אורח >> תוספת קטנה מאוד שהיא רלוונטית בהקשר הצרכני. מדובר בפלטפורמה ממשלתית. האופן שבו הציבור צורך תוכן דרך הפלטפורמה הזו והמידה שבה הוא מסתמך על התוכן הזה היא שונה. מצד אחד הורידו פה את הרף ופחות או יותר כל אחד כל אחד כולל כל עסק וזה לא צריך להיות קטאר, אלא זה יכול להיות כל עסק קטן - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> או כל מפלגה. << אורח >> רונן רגב-כביר: << אורח >> יכול להשקיע בקוף שיקים ערוץ חדשות עם product placement מכאן ועד מטולה ואין שם שום מנגנונים להגביל ומצד שני הצרכן אומר הנה, עידן+. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. << אורח >> רונן רגב-כביר: << אורח >> הרשויות הממשלתיות מעבירות לי תוכן ואיפה ההגנה מההטעיה שיכולה להיות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> טוב, כן? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מסכימה עם מה שנאמר. אני רוצה להוסיף את המילים מהימנות, מהימנות התוכן שעובר לציבור, אתיקה מקצועית. בסוף מה זה עיתונאי? האם הוא מחויב לחוקי אתיקה, האם הוא - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הוא שאל את זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> חשוב לי להגיד את זה. הדבר האחרון שאני רוצה להגיד הוא שבעולמנו החדש כשהרשתות החברתיות הן נפוצות מאוד ובטח טלגרם וכולי, אז היום אפילו בני נוער שהם משפעיני רשת מצליחים מגלגלים המון כסף, הרבה מעבר למה שאתם חושבים. בקלות רבה אנחנו יכולים למצוא משפיען/משפיענית רשת ללא שום רקע עיתונאי שעומדים בקריטריון והם על היישומון הממשלתית. איפה אנחנו נמצאים? מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. כן? << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> תודה רבה. עורך הדין רונן ריינגולד בשם זולת. שתי הערות. הראשונה היא פרוצדורלית. אנחנו מבקשים לעשות מאמץ שהתיקונים להוראות החוק שבו אנחנו דנים יובאו בפני כל הנוכחים זמן מספיק כדי לדיון ולהבין. מדובר פה על דברים חשובים מאוד ואנחנו חושב שיש פגיעה ממש משמעותית ביכולת שלנו להביא פידבק משמעותי לוועדה הזו כאשר הוועדה ממשיכה ומתנהלת בצורה כזו. הערה שנייה לגופם של דברים. לגבי שידורי החדשות, אני חושב שמה שקורה פה הוא דרך עקיפין של עידן+ או אפליקציה או חובת העברה אנחנו יוצרים פה את הפיקוח על שידורי החדשות ומגיעים לאותו מצב שבו אנחנו מגדירים שידורי חדשות, מגדירים את החובות. אני לא מבין איך אפשר לעשות את ההפרדה שביקש לעשות מנכ"ל משרד התקשורת בין חובות וזכויות. כל חובה היא זכות וכבר הדבר נאמר פה. תוצאת הדברים תהיה שאנחנו בעצם דנים בשידורי החדשות וקובעים עובדה שתהיה חובה להעברת חדשות, תהיה הגדרה מהותית מיהם ספקי החדשות, תהיה קביעה שאין פיקוח על שידורי החדשות וזו התוצאה של החקיקה. כל זה כאשר אנחנו מתיימרים לפעול לפי המתווה של היועצת המשפטית לכנסת כאילו לא מדברים על שידורי החדשות. המצב בפועל הוא שאנחנו מדברים על שידורי החדשות וקובעים עובדה מוגמרת שאין פיקוח על שידורי חדשות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> ברור. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> כול עוד זו הכוונה של אדוני יושב-הראש אז אני חושב שכדאי להביא את הדברים ולהבין. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הם אמרו על ידיך. כן, נגה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני מבקשת להתייחס להגדרה. עורכת הדין נגה רובינשטיין, מייצגת את רשת וקשת. ההגדרה שהוקראה כאן עושה שינוי דרמטי ויוצרת שינוי דרמטי ביחס לנוסח הקודם. כתוב ספק תכנים המספק תוכנית חדשות כאשר המונח תוכנית חדשות נמצא בפרק ההגדרות. אפשר להגדיר מהי תוכנית חדשות על מנת שנוכל לחזור לסעיף? לאחר מכן אני אשמח להבין איך ניתנת למועצה, שעמדנו על הקושי הפוליטי ועל הזיקה הפוליטית בעניין המועצה, שיקול דעת להחליט במי מדובר ומי יכנס לתוך ההגדרה? אלה שתי נקודות שאני מבקשת שנתייחס אליהן עכשיו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה. רצית? << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אבי בן הלל, מנכ"ל שח"ם. איך מונעים מצב שבו מפלגה מקימה לעצמה ערוץ חדשות ורצה עם שידורים בכסות חדשות? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זרקת רעיון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש כבר מפלגה שהקימה לעצמה ערוץ. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> דיברו על זה מקודם. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אשמח לשמוע - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. כן? << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> תודה רבה, כבוד יושב-הראש. בעז אקרמן מלובי 99. שלוש הערות קטנות שאשמח להשלים. דבר ראשון, אני רוצה להגיד תודה רבה לצוות הוועדה שבהתראה קצרה מאוד הדפיס לכל הנוכחים את הניירות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אין על הצוות של הוועדה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> כדי להיערך לדיונים האלה כמו שצריך עד כמה שניתן ועד כמה שהדיונים האלה מנוהלים כמו שצריך, אנחנו נשמח בכל זאת לקבל את החומרים בצורה נגישה לפני כן. זו הערה קטנה. עוד הערה בנושא שלכאורה הדיון בו מוצה אבל לא לגמרי, כי שמעתי את המנכ"ל מדבר על זה בחוץ עם כבוד השר בנוגע לאיך עושים את ההפרדה - - - כבוד המנכ"ל, סליחה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הוא שאל אם הקלטת? << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> חס וחלילה. אני עברתי במקרה. אפילו לא תכננתי להאזין. אני מבטיח לך, המנכ"ל. יש לי הגינות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> חס וחלילה. עברתי במקרה. אפילו לא תכננתי להאזין. אני מבטיח לך, המנכ"ל. יש לי הגינות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> שמעתי בחצי אוזן שדיברתי על איך מייצרים ההפרדה בין תוכן אודיו-ויז'ואל לתוכן כתוב. אתה אמרת שזה מופיע בחוקים אחרים ואצל רגולטורים אחרים שיש את היכולת לעשות את ההפרדה בין ההכנסות כאלה להכנסות כאלה. עם זאת אני אגיד ממה ששמעתי שאמרתם, וגם חשבתי עליו במקרה כי הראו לי פה כתבות כאלה, שיש כתבות כתובות או כתבות באינטרנט שיש בהן כתבות ששודרו בטלוויזיה בתוכן אודיו-ויז'ואלי או קטעים מתוך כתבות של תוכן אודיו-ויז'ואלי או הדהוד של כתבות ופרסומים שהיו בפרינט. אני לא בטוח שההפרדה הזו היא דבר שכל כך קל לבצע. ההערה השלישית והאחרונה, כבוד יושב-הראש, היא שאני רוצה להצטרף לחבריי רונן ועמית שדיברו פה על מהימנות על התוכן החדשותי. לפקח דה-פקטו על תוכני חדשות מבלי להבטיח מנגנון שייצר שמירה על מהימנות החדשות זה במקרה הטוב מדרון חלקלק, אבל זה אפילו לא מדרון חלקלק. זה פשוט צוק שכבר קורה ברשתות החברתיות שהנפילה ממנו תהיה כואבת מאוד, מהירה מאוד ולא בת תיקון. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> לכן חייבים לייצר מנגנונים שיבטיחו שמירה על מהימנות החדשות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> הזכרתם פה 2 מיליון שקלים. אם אני זוכר נכון גם אמרתם לפני ההפסקה שמדובר בדמי רצינות. גם לאור ההערות שעלו כאן עד עכשיו באופן כללי, כאשר אומרים משפט כזה של דמי רצינות צריך לבסס אותו מבחינה כלכלית. אם מדובר במגרש שהשחקנים בו מוכנים להשקיע כסף רב מאוד למטרה מסוימת – נניח עלו פה טענות למטרה פוליטית או מטרה חברתית או אולי מטרה של מדינות זרות - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. השפעות זרות. בהחלט. << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> השפעות זרות וכאלה. יכול להיות מאוד שדמי רצינות של 2 מיליון שקלים הם לא מספיקים. בכל מקרה אני אומר שמנותק מזה, קודם כל בראש ובראשונה כאשר מביאים מספר אני חושב שצריך לבסס אותו בנתונים. מעבר לזה, לאור מה ששמענו כאן, יכול להיות ש-2 מיליון שקלים הם לא דמי רצינות מספיקים. בכל מקרה, נדרשת עבודה על זה. אני מתחבר גם למה שנאמר שאם מגיעים תיקונים ביום חמישי קשה להיערך לזה עד ליום ראשון. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> יכול להיות שאתם נערכתם לזה קודם ועשיתם עבודה מקיפה יותר. תשקפו לנו, כי את העבודה הזו אנחנו לא מכירים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> טוב. כן? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שתי הערות קצרות בהמשך למה שעלה פה מהבוקר בהקשרים שונים. קודם כול, אני לגמרי בעד להיסגר על נושא ההגדרות לפני שעוברים לנושאים אחרים. אני חושב שזה בסיס בכל הליך חקיקה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד לא הגענו לפרק ההגדרות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בהמשך למה שאמרת, פנחס, בין אם מדובר ב-2 מיליון או בין אם מדובר 40 מיליון אז מוטב שנבסס את זה על בסיס נתונים ולא מספרים שנזרקים בעלמא. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. המנכ"ל? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נתחיל מהסוף. 2 מיליון שקלים הם רף דומה לזה שנקבע במקור לעניין חובת הרישום במרשם ספקי החדשות. הוא רף שנקבע על בסיס נתונים כלכליים והסתכלות על השוק הקיים, גם על השחקנים הקטנים בו שאנחנו רוצים לשמר. השחקנים הקטנים בשוק הזה הם קטנים מאוד. אני לא אתן את מחזור ההכנסות שלהם באופן מדויק אבל הוא עומד על מיליוני שקלים בודדים. בהקשר של מה שכונה דמי רצינות כמונח קליט, אז אנחנו חושבים שצד ההוצאות הוא נכון יותר מהצד של ההכנסות בהיבט הזה, אבל ההסתכלות הייתה על בסיס השחקנים הקיימים ומשם גזרנו את הסכום גם בהצעת החוק וגם עכשיו בשיקוף של העניין. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אשמח אם תיתנו לי פעם אחת לענות על רצף של שאלות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> על הסעיף הזה. אנחנו רוצים לשאול על זה ולא על האחרים. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> קשה לנהל לדיון עם רצף של אמירות במקום לעצור על האמירה לשנייה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ושנבין אותה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> גם קשה לנהל דיון אם כל הזמן קוטעים אותך בכל משפט שני. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נתת תשובה שהיא מעומעמת לחלוטין. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> מה שיושב-הראש יחליט, אני אבצע. אני פה לרשותכם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> או שאנחנו דנים בדברים או שאנחנו סתם עושים וי על הכול. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> השאלה אם מדובר - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק שנייה, רק שנייה. יש אנשים שקשה להם שנכנסים לדברים שלהם. אחרי זה אפשר לחזור לזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר לדון על כל סעיף. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> יהיה דיון. המנכ"ל מבקש פעם אחת לתת לו לסיים את הדברים. נא לכבד את זה. הוא יסיים את הדברים. תרשמו את השאלות. נחזור עוד פעם. זה נקרא דיון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אני לא בעד לעצור את המנכ"ל ואני חושב שצריך לאפשר לו לדבר בלי הפסקות ככלל כמו שגם אני חוטא באירוע. מכיוון שיש פה רצף של שאלות בנושאים שונים - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז למה לדלג? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק שנייה. אני מנסה. אם עוברים לשאלה אחרת ולא מיצינו את הסוגייה הזו אז ייצא שאנחנו נעשה פינג-פונג ולא נמצה את הדיון. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא קשה לי לדבר. אני יכול לדבר בכל צורה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אתה סיימת את התשובה לגבי 2 מיליון? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לעניין רף ההוצאות, אני אגיד עוד משפט אחד ואז תשאלו. ההוצאות הן שנתיות. ההבנה שלנו את המונח הוצאות שנתיות שהדבר הוא מבחן שנתי חוזר. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הערה של 2 מיליון שקלים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם עצם האמירה מבוסס על נתונים כלכליים, מבחינתי זה מושג סתום. אני לא יודעת איך להתייחס לדבר הזה, כי לא הצגתם לנו אף פעם את הדברים האלה. אני חוזרת ואומרת. זו סיטואציה. היה דיון חסוי ולא הצגתם את הדברים האלה שם. אני לא יודעת מה הנתונים הכלכליים שאתם מסתמכים עליהם. אתם צריכים להציג לנו אותם כדי שאנחנו נבין. אני לא יודעת על סמך מה הדבר הזה מוכר. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. נעמה, לך היית הערה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אמור להיות המשך דיון? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני רוצה להתייחס לזה, כי אני חושב שהצגנו. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> לעניין הרף של 2 מיליון שקלים, אז הסתכלנו על הערוצים הזעירים הקיימים היום. יש לנו ארבעה כאלה. הסתכלנו על הקטן שבהם ולפי זה בחרנו את הרף. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אתם יכולים להציג את זה? << אורח >> מצדה מצלאוי דוד: << אורח >> הסתכלתם על ההוצאות שלו? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הסתכלנו על רף ההכנסות. אפשר להציג אותו שוב. אני לא זוכר אם הצגנו אותו. אני חושב שצד ההוצאות לעניין הסעיף הזה הוא נכון יותר מצד ההכנסות. אם הוועדה תחשוב אחרת - - - << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> אולי חשוב לחדד – איך הגעתם ל-2 מיליון שקלים ברף ההוצאות? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הוא אמר את זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הם הסתכלו רק על ערוצים זעירים. << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> המנכ"ל חזר לדבר על הכנסות, לכן התבלבלתי. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הצגנו את ההכנסות פה בדיון. זה מה שעשינו. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> הסתכלנו על הערוצים הזעירים הקיימים. הסתכלנו על ההכנסות שלהם. מההכנסות גזרנו הוצאות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בהתאם לאיזו שנה הסתכלתם על ההכנסות? << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> לערוצים זעירים, שנת 2022 או 2023. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> סליחה, זה לא מתייחס רק לערוצים זעירים. עכשיו זה חל גם על אתרי אינטרנט. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כאמירה כללית, השאלה של למה בחרתם 40 ולא 45 או למה בחרתם 45 ולא 35 היא תמיד שאלה שקשה לענות עליה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> צריך לשים משהו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא, היא מבוססת. היא מבוססת על בדיקה כלכלית ולכן הערתי כלפייך מה שהערתי בפעם שעברה, כי אני חושב שאין פה כבוד לבדיקה הכלכלית העמוקה שנעשתה במשרד התקשורת במשך ארבע שנים אחרונות כולל עבודה של ועדות כלכליות מבוססת נתונים. אני עשיתי אותה עוד בתפקידי קודם, עוד לפני שהייתי מנכ"ל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז למה אתם לא מציגים לנו אותם? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אריאל עשה את זה במגוון תפקידים ועוד שורה ארוכה של אנשים פה שחלקם יכולים לדבר וחלקם לא יכולים לדבר ולהציג את - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מכבדת מאוד, אבל אתם לא מציגים לנו את זה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הצגנו אותה מיטב יכולתנו. אני אומר שוב, עוד לא קרה מקרה אחד שמישהו הגיש לי שאלה כתובה ולא השבתי עליה. אני אעביר - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> המנכ"ל - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני גם משיב תוך כדי דיון על כל השאלות. אם התפספס משהו, ובתוך מאות שאלות יכול להתפספס, אז תבואו אליי ואנחנו ניתן תשובה. אנחנו לא מתחמקים מאף שאלה. הניסיון הזה - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אין ניסיון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבין שהיה אמור להיות המשך דיון על הדיון הכלכלי החסוי. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא התחמקתי אף פעם מלתת תשובה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז למה אין עוד דיון חסוי? אפשר תשובה על הזה? אין תשובה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> המנכ"ל עושה מאמצים. ביקשתי לעשות המשך לדיון החסוי שהיה. זה עדיין לא התקיים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה? יש תשובה לזה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני לא יודע. אליי לא פנו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הוועדה אמורה לקבוע את זה. אני מקווה שהוועדה תקבע את זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אגיש את זה בכתב עוד פעם לוועדה כי מתעלמים מהשאלה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> נעמה, בבקשה. רק רגע. << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> עוד השלמה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> על העניין הזה? << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> כן. אתם מפנים ל-2 מיליון וברור שגזרתם את זה. אני מזכיר שאנחנו בשלב הנוכחי לפי מתווה היועצת המשפטית, שלצערנו לא ממש מקוים, דולג העניין של החדשות. עכשיו אמורים לחזור לשני הסעיפים האלה. אני לא נכנס אליהם, אבל אם אנחנו כבר מדברים על חדשות אז יכול להיות שעשיתם איזשהו תחשיב שלכם והגעתם לאיזשהו מספר שאנחנו עוד לא דנו בו בוועדה. הדברים האלה לא נפתחו בהיבט של 2 מיליון. עולה שאלה ממה שאני יודע שחברות החדשות אמורות היום להשקיע הרבה יותר כסף. אלה לא המספרים האלה בכלל. אני חושב שזה 20 מיליון. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> יש חוות דעת כלכלית ארוכה שלנו שכולם מוזמנים לקרוא אותה שמסבירה למה החובות הנוכחיות שהן בסדרי גודל גבוהים הרבה יותר של 70 ו-80 מיליון שקלים בשקל הם חסם כניסה גבוה מאוד לענף ולמה זה פוגע תחרות בשוק החדשות, שוק ה-broadcast על פי ההגדרות השונות שניתן להציע. בגלל זה הבינו בשלב מסוים שאף אחד לא יוכל להיכנס עם הרף הזה וצריך להפחית את הרף. בנוסף, בגלל זה ובגלל דברים אחרים וחסמים אחרים שנמצאים היום בחקיקה, הדרך היחידה שבה נכנסו ערוצים חדשים לתחום הזה של חדשות הייתה דרך הוואקום האסדרתי שיש במדינת ישראל. כמו שהשוק הפלטפורמות היום תחרותי הרבה יותר בזכות, לא נעים להגיד, שכנסת ישראל לא הייתה מספיק מהירה לחוקק או ממשלת ישראל לא הייתה מספיק מהירה להביא חקיקה עדכנית, אבל הציבור יצא מורווח מזה, גם שוק הערוצים מורווח מזה שנכנסו ערוצים - - - עכשיו אנחנו באים ומדברים על כל חסם וחסם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התרבות הישראלית לא יצאה מורווחת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נכון. זה אחד הדברים שאנחנו רוצים לתקן. << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> המנכ"ל, אני מחזיר למה ששאלתי לפי כן. נכון, כמובן שתחרות היא עניין חשוב אבל גם בדיון הקודם הדברים עלו והוזכרו פה גם על ידי חברי הוועדה וגם על ידי גופים נוספים שברגע מדובר שוק התקשורת אז תחרות היא לא חזות כול. שאלה שעלתה כאן שיכולים להיכנס גורמים זרים שיש להם אינטרסים - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זו הייתה שאלה אחרת שעוד לא הגעתי אליה. << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> זה מתחבר אחד לשני. אני חיברתי את זה לפחות. השאלה שלי חיברה את שני הדברים יחד. כאשר הייתה טענה שיכולים להיכנס זרים, אולי גורמים פוליטיים, אולי גורמים כאלה ואחרים שלא רוצים שההתערבות שלהם תהיה התערבות זרה ודווקא בתוכן של חדשות אז האם הרף הוא מספיק. זה שאתם רוצים לקדש תחרות זה בסדר, השאלה על חשבון מה זה מגיע. אני חושב שזה - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מקבל את הטענה הזו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני, צריך להזכיר שהיום - - - << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> גם בית המשפט קבע שזו הנקודה שבה צריך לתת את האיזון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היום יש חובת השקעה של 80 מיליון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. יש הפער בין 2 מיליון ל-80 מיליון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אלעד, חובת ההשקעה היום היא 80 מיליון בחדשות? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בעלי רישיון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, בעלי רישיון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה פער עצום. הדבר הזה לא הגיוני. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> היום החובה היא מופרכת. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> עורכת הדין ליברוס. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני גם רוצה להוסיף בבקשה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> טוב, אני - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק רגע, עורכת הדין ליברוס. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אתם לא רוצים שאני אשיב על - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> זה באותו עניין. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> הייתי באמצע שאלה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> מתי שתגידו. אני אמתין. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אני נותנת קודם לעורכת הדין ליברוס את זכות הדיבור. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> צריך להבין שיש גבול לכמה אפשר ללכת עם ולהרגיש בלי. חברי הכנסת שיפתחו את פרק החדשות, שאיננו דנים בו, יגלו שהוא פרק רזה מאוד ודל מאוד ולכן העיסוק בנושא החדשות בסעיפים האחרים והעקיפים, אלה שאנחנו מקריאים עכשיו ואלה שאולי נקריא בדיון הבא יהפכו בנסיבות העניין דה פקטו לאסדרת נושא החדשות. למרות הדברים שאמר המנכ"ל בפתח הישיבה, התרחיש שיגיע לכאן בשבועיים, שלושה הקרובים פרק חדשות מוסכם ומקובל על היועצת המשפטית לממשלה וכן הלאה וכן הלאה נראה לי לא קיים. אנחנו צריכים להפסיק לספר לעצמנו שעוד נגיע לשם. לא נגיע לשם. אנחנו נהיה עם הסעיפים האלה שדה פקטו מחייבים לקבוע מהי תוכנית חדשות, איך מודדים אותה, מהי משדרת, מי בוחן אותה. עוד לא הגענו לזה אבל מי מחליט אילו ערוצי חדשות עוברים איפה. התשובה תהיה שנחכה למושב הבא. נושא החדשות הוא כבד מדי, דרמטי מדי. לא סתם גם היועצת המשפטית לכנסת ולא רק היועצת המשפטית לממשלה השאירה אותם מחוץ לדיון. לשחק בכאילו שאנחנו רק מתייחסים לאיזה הגדרה ואחר כך יבוא איזה גוף של אסדרה, זה פשוט לא נכון. זו לא ההצעה שעל השולחן כרגע. אני ממש מזהירה כאן בפני תקלה. לא יהיה משהו אחר פרט לסעיפים האלה. המועצה תצטרך להפעיל הסעיפים האלה, להפעיל את שיקול דעתה לפי המעט מאוד שיש לה כאן. התוצאה תהיה רעה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה. כן? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש לנו כמה הערות לגבי - - - זה קשה, כי יש הרבה דברים להגיד. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו רק נציין שעניתי רק על שאלת 2 מיליון בינתיים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הדבר העלה עוד סוגיות. נעמה, את היית באמצע? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אם הדבר העלה סוגיות נוספות אז תנו לו לענות תשובות. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אני ספציפית רוצה לשאול על נושא של ההוצאות מול הכנסות. בהנחה שכל הדברים היפים שנמצאים בסעיף 55 שקשורים לתנאי סף לרישום במרשם ספקי חדשות לא נכנסים כרגע, אז מה מונע ממני כרגע, אם כל מה שדרוש לי הוא 2 מיליון הוצאות, לשכור וילה ב-200,000 בחודש שממנה אני אשדר את הפודקאסט שלי והגעתי ל-2 מיליון שקלים. מה חוצץ, איזה עוד חסם מונע ממני להפוך מחר בבוקר להיות לא רק משדרת חדשות אלא משדרת חדשות על הפלטפורמה הממשלתית? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני רוצה לחלק את שני סוגי השאלות שנשאלו לשניים. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> שנייה, אני אוסיף משפט אחד. סעיף 55 הוא סעיף שאתם חשבתם שצריך וראוי להכניס אותו לתנאי סף. מדובר בתאגיד שזה תאגיד שאחת ממטרותיו היא לא רכישת אמצעי פרסום, הוא לא מפלגה, נושא משרה בו לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה וחומרתה לא ראוי - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חמישה עיתונאים. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> יש לנו רשימה ארוכה של דברים שהם מינימום. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נעמה, האם ההצעה שסעיפים מהסוג הזה יחולו גם כתנאי סף כדי להופיע בעידן+? << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> אתם בעצמכם - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מקבל פה הרבה בוועדה - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> מנהלים דיון. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מקבל הרבה בכלל, ולא רק בוועדה דרך אגב, אלא גם בממשלה מה לא. אני מקבל מעט מאוד מה כן. אני שואל אם ההצעה היא שהתנאים בסעיף 55 הם יהיו תנאי סף לשידור? האם זה עונה על הקושי שאת מעלה פה? << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> המנכ"ל, קודם כול מה כן הוא בהחלט משהו שצריך לבוא בוודאי בהצעת חוק ממשלתית מהממשלה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הצענו מה שאנחנו חושבים שכן. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> שנייה. כרגע לפחות, ולפי הדברים שעלו בדיון האחרון ולפי איך השר הציג אותם ונתחבר גם לדבריה של עורכת הדין ליברוס, זה לא נראה שהתוכן הזה, שהוא אולי המינימום שאתם חשבתם שכן צריך להיכנס, נכנס כרגע. לכן אני חוזרת על הצעתי אולי לעשות עצירה ולחזור לכלב ולא לזנב - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני שואל מה כן, לא במובן של נעצור הכול כי זה לא מה - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> לא, לא. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> בתור התחלה - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> במובן של איך מדייקים ואיך מטייבים את ההוראה. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> בתור התחלה, צריך לקבוע תנאי סף שהם לא רק תוציא 2 מיליון שקלים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני רוצה להתייחס לשתי השאלות שעלו פה. עלו פה שאלות משני סוגים. אחד, סוג של תנאי סף. אני קראתי לזה דמי רצינות ואפשר לכנות את זה בצורה אחרת. האם 2 מיליון הם מספיק טוב או לא טוב. זה סוג של שאלה. סוג אחר של שאלה הוא האם אנחנו עכשיו רוצים לוודא שאין תוכן פורנוגרפי, שאין תוכן מסית, שאין תוכן לא הולם אחר, תוכן של מפלגה, תוכן פוליטי וכולי. אני מתחיל בשאלה הראשונה ואני אעבור לשאלה השנייה. בהקשר של השאלה הראשונה, אני חושב שאנחנו כמדינה צריכים לרצות שתנאי הכניסה יהיו כמה שיותר נמוכים, זאת אומרת לא תנאי כניסה גבוהים. זה נכון בכלל לכל שוק. אני חושב שזה נכון גם לתחום הזה. ככול שחסמי הכניסה יהיו נמוכים יותר אנחנו נקבל שוק משוכלל יותר עם יותר תחרות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מוטרד מהמהימנות? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> חילקתי את שתי השאלות ואני אשמח להציג. אני חושב שזה בוודאי שייך לחלק השני. חשבתי גם מאז החלק הראשון של הדיון שדיברתם ואני חושב שזה עלה מכיוון חברי הכנסת שזה לא יהפוך להיות רשת חברתית עם שידורים קצרים מאוד וסרטונים מאוד. זו לא הייתה כוונתנו. פה אני חושב שההערה הייתה נכונה. מעבר לרף ההוצאות אנחנו חושבים שצריך להגדיר את זה כאיזשהו ערוץ. לכן הייתי מציע את ההצעה, בעקבות ההערה הזו ,שזה יהיה ספק תכנים המספק ערוץ הכולל תוכניות חדשות או תוכנית חדשות וזה לא יהיה איזשהו סינק אחד כזה או אחר, כי זו לא הייתה כוונתנו. בהקשר הזה, ההערה נכונה. זה מעבר לרף ההוצאות. אני חושב שאלה שני נדבכים שבסוף הם לא מספיקים. אני מסכים. אני כבר נותן איזשהו פתח לתשובה לשאלה השנייה. אני חושב שיש צדק בטענה, אבל הם כן איזשהו רף מינימלי כדי שלא באמת כל אדם ייכנס אבל רף נמוך מספיק כדי שתהיה תחרות - - - << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> אתה יכול לחזור על הניסוח שאמרת עכשיו? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אמרתי הוצאות שנתיות כפי שהצענו ושזה ערוץ - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הוצאות שנתיות של 2 מיליון? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> 2 מיליון. לדעתי זה לא נכון להעלות את זה. תראו את השחקנים הקיימים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> צריך להתייחס למה שנעמה אמרה. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אני לא מדברת על הסכום אלא אני מדברת על הפונקציה של הוצאות לעומת הכנסות. הכנסות הן - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בגלל זה אני שואל האם את חושבת שהכנסות הן יותר נכונות מפונקציה של הוצאות. אני מחזיר את השאלה אלייך. בעיניי, הוצאות זו פונקציה טובה יותר. אני אתן לך דוגמה. אני רוצה להרים ערוץ עם 3 מיליון שקל הוצאות. יכול להיות שבעוד שנה, שנתיים יהיו לי גם 3 מיליון שקלים הכנסות. אני רוצה שביום הראשון, כשאני מתחיל להוציא את זה, כמה שיותר מהר אני אוכל להיכנס למערך. בגלל זה אני מעדיף להסתכל על ההוצאות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> היא שאלה משהו אחר. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אני אגיד שוב. למה אני שואלת על הכנסות להבדיל מהוצאות? הכנסות מראות את הרצינות של הגוף באמצעות העובדה שיש מישהו שמשלם עליו, יש מישהו שמוכן לפרסם בו, יש מישהו שמוכן לקנות דמי מינוי שלו, יש לו צופים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מזכיר לכם שהיינו באותו דיון לגבי ספק תכנים וטענתם בדיוק את הצד השני. אני חושב במקרה הזה נכון יותר הוצאות. להגיד לכם שזה הדבר הכי קריטי? לא. אני באמת חושב וזו האמת המקצועית שלי שזה נכון יותר שזה יהיה רף הוצאות ולא רף הכנסות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חבר הכנסת בליאק רוצה להגיד משהו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם אני רוצה אחרי זה. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> שנייה, אני אשלים. הוא ענה לי ואני רוצה לענות לו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עוד נקודה מהמקצוע הקודם שלי. אני יכול להציג לך אלף ואחד דברים איך אתה מייצר 2 מיליון שקל הוצאות בלי להוציא שקל מבחינה חשבונאית. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> להכניס. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בהכנסות זה סיפור שונה במקצת. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> מקום לשכור את הווילה הזו כל חודש אני אקנה ואני אפרוס את ההוצאות - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו נשקול להמיר את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לייצר הוצאות בלי להוציא שקל. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם זאת ההצעה, אנחנו נשקול להמיר את זה ברף של הכנסות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. קיבלנו תשובה. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> לצד ההמרה להוצאות - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> להכנסות. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אני מסכימה שהכנסות הן נכון. הכנסות הן לא חזות הכול. זה עדיף מההוצאות ולפחות כרגע בתצורה הזו. עם זאת אמרנו גם שהכנסות הן אלמנט נוסף שמצביע על תפוצה. אני חושבת שנכון גם לצד ההכנסות גם להראות תפוצה מסוימת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> תוך כדי שאני חושב על זה, אני מיהרתי להגיד שאני - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק, אדוני המנכ"ל. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה לא נכון. זה לא נכון. אני אסביר. נחשוב על ההערה, נעמה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק רגע. אנחנו מקיימים דיון. המנכ"ל פתוח לנהל את הדיון. הוא הציע הצעה שהוא חזר בו תוך כדי דיבור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שמח שהוא חזר בו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הכול בסדר. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> תוך כדי שאני חושב יש פה בעיה גדולה מאוד. למה הרף הזה צריך להיות נמוך? כדי לאפשר לשחקנים להיכנס ולחדור לשוק. הדבר הכי קשה הוא לחדור לשוק מאפס. אם אנחנו ניצור פה רף של הכנסות אז כאינטואיציה ראשונית, כמענה לטענה, אנחנו יוצרים פה בעיית ביצה ותרגולת. אנחנו רוצים לתת לו להיכנס, להרוויח מפרסום, לצבור הכנסות ואז הוא יהפוך להיות שחקן משמעותי. אם אני כופה עליו הכנסות - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ומצד שני אתה רוצה ליצור מבחן אמין. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> במחשבה שנייה ואני מודה שזרקתי מהר מדי ואני חושב שזה לא - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מעריכים את זה. אפשר להעיר על זה הערה קטנה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> חשבתי תוך כדי שדיברנו על הדבר הזה ותיארתי לעצמי - - - תדייקו אותי אם אני טועה בכינויים ובמילים. נגיד שהפודקאסט של אדון נהוראי ואבא שלו – אבא אוהב את נהוראי ואוהב את התשובה שלו – הוא שוכר את הווילה, הוא קונה ויסקי וסיגרים. יש לו הוצאות של 200,000 שקל. סליחה, 2 מיליון שקלים בשנה. ומנגד יש לזה תפוצה מטורפת כי זה סבבה וזה עלה באתר של הפודקאסטים ועכשיו סעיף ההכנסות הוא גבוה. כדי לטייב את הסעיף הזה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש להם גם מהימנות גבוהה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. כדי לטייב את הדבר נתתי דוגמה קיצונית כדי שנבין שצריך פה עבודת תשתית רצינית מאחורי הקלעים. אנחנו לא יכולים לזרוק את זה כך באוויר – לא את זה ולא את זה. צריך להיות פה איזון נורמלי וכרגע אין איזון כזה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה מה שהצענו אחרי עבודת התשתית. הצענו את רף ההוצאות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. חבר הכנסת גינזבורג. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ניסיתי לחשוב בחיוב. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר גמור. חבר הכנסת גינזבורג. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב שיש פה בעיה בניואנסים. יש פה בעיה של חילוקי דעות עמוקים ביחס לעניין הערכי. אתה מקדש, כמו שאתה מטיב לתאר, בהרבה מאוד מובנים את עניין תחרות שהוא חשוב. לצד קידוש עניין התחרות, אתה מזניח לגמרי ולא מתייחס, כאילו זה לא קיים, ערכים אחרים. אלה ערכים של שמירה מהימנות, ביקורת על השלטון, מי היינו רוצים שיהיו אלה שמשדרים חדשות. האם אנחנו רוצים למשל שכל אחד יוכל להיכנס לפלטפורמה הממשלתית. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לגמרי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אלה שאלות שהן לא בהכרח עניין של תחרות אלא סוגיות ערכיות שאני חושב יש קונצנזוס לפחות בין חברי הכנסת השותפים בעיצוב הצעת החוק שאי אפשר להתעלם. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מסכים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סוגיית התחרות היא לא הסוגייה העיקרית, אלעד. אתה מקדש אותה לאורך כל החוק הזה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> חבר הכנסת גינזבורג - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה חשוב אבל זה לא רק. זה לא סופרמרקט. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> תנו לי רגע להשיב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא מכשיר טלפון. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> ניתן למנכ"ל את רשות הדיבור. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אתה אומר את זה, כי לא ניתנה לי האפשרות להגיד את החלק השני של התשובה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רשות הדיבור שלך על החלק השני של התשובה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> מה שהתכוונתי להגיד ואני חושב שאפילו יותר מרמזתי את זה קודם שאני מקבל את הערות באשר לצורך להכניס פה דברים מעבר לרף כניסה נמוך כמו דברים והוראות נוספות. זה עלה בחלק הראשון של הדיון מיושב-הראש וזה עולה גם עכשיו. זה משהו שנצטרך לבדוק, לדוגמה האם לקחת את התנאים שקבועים כרגע בסעיף 55 ולהגיד שבלי לעמוד בהם אז אי אפשר לעלות לעידן+. ודאי לא נרצה שיהיה מישהו שנושא המשרה שלו הוא מדינת אויב ובוודאי לא נרצה שמפלגה תקים ערוץ שיעלה לעידן+. זו לא הייתה מטרה וזה כמובן - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש לנו כזו דוגמה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני משתמש בדוגמאות שעלו כאן. נצטרך לחשוב איך לשלב את זה. לעניין ההערה שעלתה, ואני חושב שזה קשור לגבי פרק החדשות, נאמר פה שאנחנו רוצים ללכת עם ולהרגיש בלי או להפך. אנחנו רוצים ללכת עם ולהרגיש עם. אנחנו לכל אורך הדרך ואני עדיין אומר את זה ואמרתי את זה פה בוועדה מספר פעמים וכתבתי את זה בהרבה מאוד מכתבים ואני אומר פה שוב את עמדתי האישית וגם היא מתואמת עם השר, העמדה שלי היא שצריכה להיות רגולציה ואסדרה על מהימנות חדשות. מדיניות השר היא, כפי שידוע לכם, שלא צריכה להיות התערבות בתוכן. אנחנו חשבנו לאורך כל הדרך שזה מסתדר יחד והצענו כל הרבה מיני הצעות. אם יהיה קשב מהצד השני לדיון, אני חוזר ואומר שאני פתוח לדיון הזה בכל שעה ובכל רגע. יש הרבה מאוד דרכים לתת אסדרה על מהימנות חדשות ולהגיע לאסדרה מוסכמת על מהימנות חדשות בלי להתערב בתוכן. יש דרכים כאלה בעולם. הראינו אותם. יש שורה של הצעות כולל בזמן האחרון שהצעתי בנושא הזה לקדם כמדיניות מוסכמת. אין דבר שהייתי רוצה יותר מללכת עם ולהרגיש עם גם בהיבט הזה. אני אשמח שנסיים את החוק הזה עם להיכנס את הפרק של מהימנות בחדשות. אני חושב שזה יהיה חבל אם נדחה את האסדרה של מהימנות החדשות לפעם הבאה. אני חוזר ואומר שאני פותח לשיח על העניין. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לכנסת הבאה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר עוד הערות, בבקשה? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק רגע. כן? << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> עורך הדין אסף גרינבוים. מייצג את רשת וקשת. אני רוצה להצביע על נקודה שעדיין לא דובר בה. מה שקורה פה עכשיו הוא שיוצרים שתי שכבות שונות של ספקי חדשות. ספקי חדשות מסוימים שכמו שהדגיש המנכ"ל, יש להם אך ורק זכויות. יש להם זכות לעלות ליישומון, הפלטפורמות יהיו מחויבות לשאת אותם אבל הם לא יהיו חייבים בשום פרמטר של מהימנות, שום פרמטר אחר של השקעה. 2 מיליון שקלים כמו שהוצג פה לגבי הוצאות, זה כולם ושום דבר. מן הצד השני נוצר פה, אף אחד לא מדבר על זה וזה מאחורי הקלעים, שכבה אחרת של ספקי חדשות קיימים שחלות עליהם חובות רגולטוריות כבדות מאוד והם באותו מעמד. לכולם יש אותם זכויות. אף אחד לא מבטיח את מעמדם השונה של אותם גופים שיש להם הרבה יותר חובות שמוטלות עליהם. הפועל היוצא של הדבר הזה הוא שיש פה אפליה נוספת בחסות החוק. ראינו פה במסגרת ההליכים האלה הרבה מאוד אפליות שיש אבל זו אחת המובהקות והבולטות שבהן. אין שום תכלית שהוצגה כדי להצדיק את אותה אפליה ואת כל מה שהולך פה כעת. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. כן? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש לנו גם כמה הערות. << אורח >> עמית קלדרון: << אורח >> עמית קלדרון מארגון העיתונאים והעיתונאיות. אם אפשר להתחבר לדברים, חדשות הן מוצר יקר. זה ידוע לכולנו. לייצר חדשות מהימנות שמאחוריהן עבודת תחקיר של כתבים, מפיקים, עורכים, אנשי מקצוע הוא דבר שעולה יותר כסף ממה שהוא מכניס. המצב שנוצר כאן הוא שהמונח הזה, תחת המטרייה הזו של ספק חדשות, יכול כרגע להיכנס גם אדם אחד שלא עושה את כל התהליכים האלה שדיברנו עליהם כמו הצלבת מקורות ובדיקת עובדות. הוא ישודר ביישומון הזה שהוא בכספי ציבור ותפוצה מדינתית. השאלה הפשוטה שאני מרגיש שלא קיבלנו עליה תשובה עדיין – נאמר שיש דרכים אבל נשמח לשמוע מהן הדרכים האלה להבטיח בלי אותה רגולציה או איך שלא יהיה מבחינתכם – איך אתם רואים את האופן שבו אפשר להבטיח שהציבור בקצה שמשתמש ביישומון הזה יקבל חדשות שהוא יודע לומר שהן חדשות שמתארות את המציאות ולא שקרים ותיאוריות קונספירציה ולא משנה מה המניע שעומד מאחוריהן. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כן, מודי. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> מודי שרפסקי, מנהל רגולציה ב-YES. המנכ"ל הפנה קודם לסעיף 52 עם 2 מיליון שקלים אבל בסעיף 52 יש עוד כמה תבחינים של מי זה ספק חדשות, כמו החובה להעסיק חמישה עיתונאים עם תעודת עיתונאי של לשכת העיתונאות הממשלתית ותוכנית שהיא בהיקף של 40 דקות לפחות. אתם בעצמכם כתבתם בדברי ההסבר שמדובר בתבחינים שנועדו ליצור הבחנה בין מי שפועל באופן ספורדי בהספקת חדשות לבין מי שפועל באופן שיטתי ומקיף. אם זו הייתה המטרה ואני עוד לא מדבר ספציפית על התבחינים אבל יש עוד תבחינים, אז למה פתאום הכול נעלם ונשאר רק 2 מיליון שקלים כדמי רצינות? למה לא עוד תבחינים לרצינות ולהראות שיש שם חדשות ולא ערוץ שגם אני אצטרך להעביר לאותו - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> ברור. כן? << אורח >> דב אברמוביץ: << אורח >> דב אברמוביץ, ערוץ 9 וערוץ i24. כמו שהמנכ"ל ניסה להגיד צריך להבחין בין שני דברים. אחד הוא השאלה איזה ערוץ חדשות ראוי שיעלה ביישומון. השאלה האחרת היא שאלת המהימנות או שאלת ההשתלטות הזרה, מפלגתית או אינני יודע מה. אלה שני דברים שונים. לגבי הנושא הראשון של איזה ערוץ ראוי שיעלה, אני מסכים שזה צריך להיות תלוי במוצר החדשות שהוא מנפק. לעניין זה אני מסכים עם מה שמודי אמר כאן. התבחינים שנאמרו פה הם תבחינים נכונים. מי שמשדר חדשות יומית למשל, מי שמעסיק מספר מסוים של כתבים וכמובן רף ההוצאה המינימלית. זה לעניין הזה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. << אורח >> דב אברמוביץ: << אורח >> לעניין שאלת המהימנות יש לי גם מה להגיד אבל מכיוון שלא נכנסנו לעניין הזה כרגע אני משהה את זה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כן, מיכל. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> מיכל פליישר, סמנכ"לית רגולציה בהוט. אני מסכימה קודם כול עם הדברים שנאמרים לגבי דרישת מינימום. נראה לי שכולם מסכימים עם זה. אחרי שתקבע דרישת מינימום אני רוצה לאבחן בין ערוצים שיופצו במערך הממשלתי שזו החלטה של המדינה ומשאבים שלה ולבין ערוצים שאמורים להיות מופצים בדרך של הטלת חובה או אפילו הפקעה של אפיקים מפלטפורמות פרטיות. זה לא אותו דבר ולכן המשוואה שמה שמופץ בעידן+ בהכרח אם הוא לא מוגבל ואין לו תנאי סף, אפשר להטיל חובה להפיץ אותו גם בפלטפורמות, היא משוואה לא נכונה. כשנגיע לסעיפים האלה אני ארחיב. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כן, לובי 99. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> תודה רבה, כבוד יושב-הראש. בעז אקרמן מלובי 99. שלוש וחצי הערות קטנות. דבר ראשון אני שמח מאוד שהנושא הזה מדובר, כי זה הנושא הכי חשוב שיש בהצעת החוק. יחד עם זאת, חבל מאוד שכך זה מגיע לשולחן – על הדרך, בלי שאנחנו נערכנו אליו כמו שצריך בניגוד למתווה של היועצת המשפטית לכנסת, עורכת הדין שגית אפק. צריך לקיים על הדבר, בעיניי ובעיני לובי 99 בהתאם למתווה, דיון נפרד ורציני כאשר כל החומרים יעלו לחומרי הרקע בצורה נגישה מבעוד מועד. בנוגע לעניין הוצאות והכנסות, אנחנו לא מתנגדים בלובי 99 למדוד את הדברים מצד ההוצאות. יש פה מורכבות למדוד את זה מצד ההכנסות. בהינתן שזה יהיה רק מצד ההכנסות אז בגלל, כמו שאמר חברי עמית, שחדשות זה מוצר יקר אז לא בהכרח ירצו להשקיע בתחקירים ובתוכניות יקרות יותר וכך גם אם לא יחצו את הרף אז לא יכנסו להגדרה של ספק חדשות. יש יתרון למדוד את זה מצד ההוצאות. יחד עם זאת צריך להבטיח שכל ספק חדשות רשום, גם אם הוא מוציא 2 מיליון שקלים וגם אם הוא מוציא 80 מיליון שקלים בשנה על אילו תכנים שהם לא יהיו, יהיה כפוף לחובות רגולטוריות שמטרתן להבטיח שמירה על מהמהימנות החדשות. זה משהו שהוא חסר מאוד בדבר הכי חשוב שהחוק הזה בא להסדיר. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> בגלל שהדבר הזה מגיע על הדרך ובגלל שלא הוגדרו תפקידים למועצה וגם לא מטרות לחוק אז הנושא הרגיש כל כך של השמירה על מהימנות פשוט נעדר מהנושא הזה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אני רק אגיד בהקשר הזה - - - אמרתי שלוש וחצי הערה וזו החצי. אם המטרה של לא להסדיר את נושא מהימנות החדשות היא כדי לא להתערב בתוכן יש לי הצעה די פשוטה שאמרתי כבר פעמים. צריך לנתק את זיקה הפוליטית שיש בין הממשלה לבין הרגולטור - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לגמרי. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> על ידי זה שיוציאו את מנכ"ל משרד התקשורת מראש ועדת האיתור. כך גם אם יתערבו במהימנות החדשות הדבר יהיה במנותק מהממשלה, כל ממשלה שלא תבוא. תודה רבה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> זו הייתה חצי הערה? << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כן? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> חיכיתי בסבלנות. יש כמה דברים, קצת סבלנות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כל הכבוד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, המנכ"ל התייחס לעובדה שאתם לא רוצים להתערב בתוכן. אני ממליצה לשר התקשורת שרוצה להקים עכשיו ועדה שתאכוף על עיתונאים הדלפות לא התהדר בזה שהוא אומר שהוא לא רוצה להתערב בתוכן כי אין יותר התערבות בתוכן מלהתערב לעיתונאים מה מותר להם להגיד ומה לא ולהפחיד אותם. דבר שני, כל הבסיס של הדבר הזה יושב על הנתונים. אתה אומר דברים רבים אבל אני לא ראיתי את הנתונים ולא התקיים פה דיון חסוי. אני חוזרת לזה שוב ושוב. למה אני אומרת את זה? כי אני יודעת שגם עמותת הצלחה פנו אליכם מספר פעמים בנושא חוק חופש המידע וביקשו מכם את הנתונים ולא עשיתם את זה. אני יודעת גם שהם לפני עתירה גם בדבר הזה, כי לא סיפקתם להם את הנתונים. בסוף, חדשות ומהימנות חדשות הם מוצר שעולה כסף. זה לא להשוות תפוחים לתפוחים. מוצר חדשותי הוא מוצר שעדיף לנו שיהיה יקר מאשר שהוא יהיה זול. לפעמים הזול הוא יקר מאוד. אנחנו לא רוצים את זה. אנחנו רוצים חדשות איכותיות ומהימנות שמשקיעים בהם את מה שצריך להשקיע בהן ולא על הדרך כל אחד ייחשב פה לעיתונאי ולערוץ חדשותי. חדשות באופן כללי זה לא מוצר רווחי. לא מרוויחים עליו כסף אלא מוציאים עליו כסף. חשוב לזכור את זה. כאשר אתם כל הזמן מדברים לפתוח את השוק, צריך לזכור שזה לא כמו חברות כלכליות אחרות. תחשבו על איכות המוצר. מה הייתם אומרים אם זה היה מוצר רפואי. בכל רובדי החיים שלנו לא היינו רוצים להתפשר על האיכות, נכון? כאשר אנחנו הולכים לרופא, אנחנו רוצים שהוא ייתן לנו את השירות הכי איכותי שיש ורפואה ברמה גבוהה. לא היינו מתפשרים על זה. אותו דבר פה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. תודה רבה. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אגב, לא רק הרופא. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> נעמה, נעמה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כל דבר. היועץ המשפטי, רואה החשבון – כל מקצוע בפני עצמו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. מיצינו את הדיון בסעיף הזה. כולם דיברו. המנכ"ל, אני מבקש ממך לקחת לתשומת לב את הדברים שנאמרו פה ולחזור אלינו עם תשובות. סעיף 100. מי מקריא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היה כאן נוסח שהוא הקריא קודם לגבי ערוץ. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אמרתי וכדי שלא אצטרך להגיד את זה שוב לאור ההערות שעלו, לגבי ספק תכנים, במקום המספק תוכנית חדשות אז המספק ערוץ הכולל תוכנית חדשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש הגדרה לערוץ? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> יש הגדרה לערוץ. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אנחנו לא פותחים את הדיון הזה. ההערות נשמעו. יחזרו אלינו עם תשובות. אנחנו מתקדמים לסעיף הבא. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זו לא הערה. אי אפשר להפנות לסעיף, אם אין הגדרות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> לא, אני מצטער. אנחנו עוברים לסעיף הבא. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> המספק או הכולל? זו השאלה מבחינה מילולית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ערוץ הכולל תוכנית חדשות אבל הכוונה היא שזה ערוץ ולא סינקים בודדים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הכולל. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אנחנו לא רוצים להתייחס למהימנות? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> המנכ"ל יחזור עם תשובות. נעמה, זה לא יעזור שתשאלי חמש פעמים את אותה שאלה. המנכ"ל אמר שהוא רשם לעצמו את כל ההערות. נגמר הדיון בסעיף 99. אנחנו עוברים לסעיף 100. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אבל לא קראנו את ההגדרות של סעיף 99. צריך לקרוא את ההגדרות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אפשר לקרוא את ההגדרות? זה מרכיב של הסעיף. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> צריך לקרוא את ההגדרה של ספק חדשות רשום וצריך לקרוא את ההגדרה של חדשות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אין ספק חדשות רשום. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> סליחה, תוכנית חדשות וחדשות. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> ועכשיו גם ערוץ. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> וערוץ. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הגדרה של ערוץ קראנו מספר פעמים. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> יש מקום אחד בחוק שמופיע ערוץ ועד היום לא התייחסנו אליו. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> בכל מקרה צריך להקריא את ההגדרות שכתובות בסעיף. בעמוד 51 יש את ההגדרה של תוכנית חדשות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא בעמוד 51 אלא בהגדרות. << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> עמוד 51 להצעת החוק. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> עמוד 51 להצעת החוק – תוכנית חדשות. אריאל, אולי תקרא? << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> צריך להקריא קודם תוכנית ואז חדשות. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> עמוד 47. קודם חדשות ואז תוכנית חדשות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בבקשה. תקרא את זה, בבקשה ואנחנו נעבור לסעיף הבא. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 1. "תוכנית חדשות" – תוכנית המוקדשת בעיקרה לחדשות; << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> תקריא את ההגדרה של תוכנית שנמצאת שתי הגדרות למעלה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לדעתי, את זה הקראנו אבל אני אקריא את זה שוב. הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 1. "תוכנית" – יחידה בסיסית של תוכן צפייה-ושמע, בעלת תוכן והיקף ידועים ומוגדרים ובכלל זה מהדורה, מבזק, תקציר, יומן, עדכון, פרק בסדרה או סרט, במתכונת הערוכה להפצה באמצעות ספק תכנים; << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> והגדרת חדשות. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 1. "חדשות" – איסוף, תיעוד, סיקור ודיווח לציבור על אודות אירועים בעלי ערך ציבורי בישראל, שהתרחשו או צפויים להתרחש בישראל או מחוץ לישראל מועד הקרוב למועד הסיקור והדיווח כאמור, ולמעט סיקור ודיווח שעניינו באירועי תרבות, בידור או ספורט, בלבד; << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> תוכל להתייחס - - - << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> ערוץ. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> האמת היא שאני לא אוכל להתייחס. אלה חלק מהדברים שהם שנויים מאוד במחלוקת בכתיבת החוק. זה נמצא במתווה של היועצת המשפטית לכנסת. אני מבקש להסביר. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> מה עם ערוץ? << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אולי אני אגיד משהו על ההגדרה. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> חסר לנו ערוץ. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אולי שהמשרד יסביר למה בחרתם בהגדרה הזו ולא בהגדרה של כללי הרשות השנייה? מה עומד סביב ההגדרה הזו דווקא? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> שנייה אחת. אולי בינתיים נקרא את הגדרת ערוץ ואז - - - << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> בסדר. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 1 "ערוץ" – מסגרת שבה מופץ רצף של תוכני צפייה-ושמע בזמן אמיתי באופן אחיד עבור כלל הצופים; << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> מה מנביע השילוב של בין ערוץ לבין חדשות? יש לזה משמעות? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ערוץ, לפני החדשות שעוד רגע אריאל יתייחס, מדבר על מסגרת של הספקת תכנים שבה משודרים – ואני כרגע מפנה לדברי ההסבר – תכנים בזמן אמיתי, כלומר לפי סדר שנקבע מראש ברצף ובאופן אחיד. אין הכוונה לשידור ישיר LIVE אלא הכוונה כפי שכתוב כאן לסדר שנקבע מראש, רצף, אופן אחיד כפי שאנחנו רגילים לראות בערוצים שמשודרים היום בשידור ליניארי בטלוויזיה. זה גם הבסיס של מה שאמור לספק היישומון ולכן כחלק מההתייחסות להערות שהובאו קודם - - - << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אבל, המנכ"ל - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני רק אסיים את המשפט, אז אני מסכים שמה שנכון הוא שהתכנים שיעלו ליישומון יהיו תכנים שמסודרים בצורה ערוץ ולא איזשהו תוכן סינק כזה או אחר או סרטון כזה או אחר שעולה ברשתות חברתיות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כן? << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> לגבי הגדרת חדשות, רצינו לתפוס משהו שהוא חדשות במובחן מאקטואליה, כלומר סיקור ודיווח של האירועים ולא דיבור על האירועים שקרו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה סיקור. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> דבר שני, רצינו להוציא מההגדרה הזו את מה שעוסק בסוגות ספציפיות בלבד שהן תרבות, בידור וספורט. זאת אומרת שאם יש חדשות הספורט, אז הן לא עולות בכדי חדשות. יש חדשות הבידור וחדשות התרבות וכולי הן לא עולות בכדי חדשות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> למה זה משנה אם מדברים על חדשות או משדרים חדשות? << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> שאר הדברים עולים בכדי חדשות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כן, בסדר? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ההסתכלות על חדשות היא כעל סוג משמעותי של תוכן בעל ערך ציבורי. הוא חשוב למרקם החיים במדינה דמוקרטית ולכן אנחנו צריכים לעודד אותו כמדינה ולאפשר לאנשים לבוא - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הדברים מובנים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ולהגיע לקבוצה רחבה. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אני אשמח אם תוכלו להתייחס להגדרה של שידורי חדשות של הרשות השנייה ולמה בחרתם בבחירה הזו. זו סתם דוגמה אחת אבל אתם מדברים פה על איסוף, תיעוד, סיקור ודיווח על אירועים בעלי ערך ציבורי בישראל ושידורי החדשות בכללי רשות השנייה מדברים על סיקור אירועים בעלי ערך חדשותי שהתרחשותם במועד קרוב למועד שידור התוכנית. ההגדרה של כללי הרשות השנייה היא מצמצמת יותר ואני חושבת שאחת השאלות שאנחנו צריכים לשאול היא האם ההגדרה הזו רלוונטית לזכויות כמו לעלות על עידן+, להיות משודרים בפלטפורמות בחינם או שמדברים על הגדרה שהיא עוסקת אולי בחובות ככול שישנן או בדרישות ככול שישנן, אבל מדובר בחירה. הייתי רוצה שתבהירו את הבחירה ולמה בחרתם בהגדרה הזו ולא לדוגמה בהגדרה של כללי הרשות השנייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה רציתם לתפוס? << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> מה רציתם לתפוס ומה המטרה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לעניין החלק השני, כרגע כפי שהבהרנו כמה פעמים אנחנו מדברים על זכות ולא על חובה. אני מקווה מאוד שנגיע גם לעולם של אסדרת מהימנות החדשות ואז זה יכלול גם חובות שכולנו נסכים עליהן שראוי להחיל אותן על ספקי חדשות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כבר אמרת את זה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> גם בהקשר הזה חשוב להגיד, כי זה נשכח קצת בדיון שחלק גדול מספקי החדשות שלנו כמו עיתונים, אתרי אינטרנט שלפי הבדיקות שלנו ואחרים והציבור מייחס להם מוניטין ומהימנות לא פחותה מאלו של שידורי הטלוויזיה, הם כיום לא מפוקחים בכלל, בשום צורה. לא חלה עליהם שום אסדרה. גם את זה צריך לזכור. כרגע, במצב שאנחנו נמצאים בו, זו זכות וההגדרה המפורשת היא הגדרה שתופסת, כפי שאתם רואים, את האירועים ואת מה שמסביבם. למה הלכנו להגדרה מדויקת כזו ולא הגדרה של הרשות השנייה? זה התבצע בעבודה של הייעוץ המשפטי שלנו אל מול הייעוץ המשפטי לממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שתקוע כידוע. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני לא יודע - - - << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אלעד, דווקא אם אתה - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> להגיע בדיוק למה בחרו מילה כזו אחרת. המהות של ההגדרה ברורה בעיניי. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אלעד, תראה. דווקא אם אתה מדבר על זה המטרה שהיא לקבע זכויות אז הייתי מצפה שההגדרה תהיה כמה שיותר מצומצמת ואז הייתי מצפה שבאמת הגדרה שהיא דומה יותר - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נעמה, אני חושב שהיא יחסית מצומצמת. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אני חושבת שהיא הגדרה רחבה מאוד. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> היא לא מתייחסת לאקטואליה במובן - - - אריאל ציין שזה שיח על ענייני היום. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> זו הגדרה רחבה מאוד. לדבר על אירועים בעלי ערך ציבורי בישראל זה משהו רחב מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה סובייקטיבי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לתת המחשה. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> זה סובייקטיבי ורחב מאוד. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם הצעה לצמצום של ההגדרה - - - אני תפסתי את ההגדרה כהגדרה מצמצמת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני אתן דוגמה קטנה כדי שנבין. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כן? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ההגדרה היא כל כך רחבה שלצורך העניין כל חדשות שהן חדשות בידוריות - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה ברור למה לא. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הוא הוציא את זה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בעיניי זו הגדרה מצמצמת. אם אתם חושבים שזו הגדרה רחבה מדי לענייני חדשות וענייני היום ולא תרבות, ספורט וכולי שאני לא חושב שהם קשורים לאירוע, אז אני אשמח לשקול צמצום של - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה גם פוגע ביוצרים ברגע שזה לא אתר חדשות - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> חברת הכנסת טל מירון, אני רוצה לחדד. נדמה לי שהדיוק של מה שניסית לומר הוא שיכול להיות גם תוכן חדשותי שנוצר שלא בתוך מערכת חדשות - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> חד-משמעית. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> ולא לפי כללי אתיקה של מערכת חדשות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. בידורי - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> הוא לא מבטא תוצר חדשותי במובן הדיבורי המקובל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק ואפשר לקרוא לו אתר חדשות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא הבנתי את ההערה. תוכלו לחדד? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני לא רוצה להשתמש בשמות - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אבל חברת הכנסת טל מירון הבינה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ספציפיים כי אני לא רוצה לפרסם פה כזה דבר או אחר אבל יש ערוצים שונים שמשתמשים במילה חדשות אבל הם יותר רכילותיים, הם יותר בידוריים ואין להם ערך חדשותי, אין להם מהימנות עיתונאית. זה מתיימר להיות חדשותי. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כתפיסה, אני חושב שזה לא נכון שהמדינה היא זו שתגדיר למישהו אם אתה חדשות טובות או לא טובות במובן הזה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא קשור לטובות או לא טובות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ולא במובן המהימנות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ידוענים בביצה הן לא חדשות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ידוענים בביצה הוא אירועי תרבות ובידור. נראה לי שקל מאוד כרגולטור להגיד. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> המנכ"ל, הדברים הובהרו. הייעוץ המשפטי העיר את ההערות שלו ואתה תצטרך לעשות עבודה על העניין הזה. תגיד למה הנוסח שלך הוא מצמצם או הנוסח שמופיע בכללי הרשות השנייה מצמצם. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> שוב, ככול שיש הצעה לצמצום אני אשמח לקבל. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> למי שיש הצעה, תגישו למנכ"ל. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> ברשותך, היושב הראש. נכנסה פה הגדרה שלא הייתה קיימת עד היום והיא ערוץ הכולל חדשות. הביטוי ערוץ הופיע בתזכיר בחוק אבל הוא בוטל מאוחר יותר והופיע - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא, הוא מופיע פה. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> שנייה, אני אתייחס לזה. אני יודע מה אתה הולך לענות. ובמקום זה קבעו הגדרה אחידה של ספק תכנים. יש מקום אחד בחוק בלבד שנותר הביטוי הערוץ והוא לא רלוונטי להקשר הזה שבו המנכ"ל הכניס אותו עכשיו. צריך להבין מה זה ערוץ הכולל חדשות. אם יש לי עשר דקות ביום בערוץ הזה חדשות אז זה ערוץ הכולל חדשות? מה זה אומר? הרי ראינו את הגדרת תוכנית שכתוב שם עדכון, מהדורה וכולי. מה זה ערוץ הכולל חדשות? קורים פה דברים במהירות רבה ולא מבינים מה המשמעות. מכניסים הגדרות שכבר ירדו באופן מכוון על ידי משרד התקשורת ומכניסים אותם עכשיו בדלת האחורית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> המונח ערוץ מופיע לא רק בתזכיר אלא גם בהצעת החוק. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> נכון, פעם אחת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ההצעה להכניס ערוץ באה כתגובה להערה שעלה. זו הייתה תגובה שלי והסכמה להערה שעלתה בחלק הראשון של הדיון שבו נאמר בצדק שהיישומון לא נועד לכלול קטעי אודיו-ויז'ואל קצרים. זה לא מה שאנחנו מחפשים לאסדר פה ולא מה שאנחנו מחפשים פה להכניס לתוך היישומון ולגדר היישומון. לכן אנחנו סבורים שההגדרה הקיימת כבר של ערוץ היא הגדרה מתאימה גם לעניין זה. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> מה זה אומר? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם אתה לא עונה להגדרת ערוץ אלא רק משדר קטעי חדשות ספורדיים אתה לא נכלל. אתה לא נחשב כספק תכנים פתוחים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לדעתי העיסוק פה הוא בכלל מסביב ולא במהות. המהות היא המקצוע של עיתונאות. זו המהות. איך אנחנו מבטיחים שתהיה עיתונאות ראויה עם מהימנות, עם אתיקה מקצועית. זו המהות. בזה אנחנו לא נוגעים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מסכים שזה נושא חשוב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה הכי חשוב. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מסביר שאנחנו לא מאסדרים פה את שוק העיתונאות ולא את עולם החדשות אלא אנחנו מאסדרים פה את שוק האודיו-ויז'ואל. אנחנו לא מאסדרים פה עיתונאות ועדיין אף אחד לא קופץ ואומר למה אין אסדרה לחדשות בעיתונים. אנחנו לא מאסדרים את אתרי - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו דנים בהצעת החוק שלך. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נכון. בהצעת החוק שלי - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הוא מגדיל ומגביל אותה. בסדר גמור. תודה רבה על ההבהרה, אדוני המנכ"ל. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> אף אחד לא הבהיר מה זה ערוץ. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> ערוץ הוא כפי שמופיע בהגדרות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> שמונה שעות ברצף נחשב לערוץ. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש גם ערוץ הכלבים. אתם מכירים את ערוץ הכלבים? אולי זה גם ייחשב לערוץ. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> עוד הערה לעניין הזה של ההגדרות? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יש לי שאלה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> שמענו את כל השאלות שלכם. דנו בזה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מה התשובה? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> המנכ"ל ייתן תשובה במועד שנמצא לנכון. קדימה. מצדה. << אורח >> מצדה מצלאוי דוד: << אורח >> המנכ"ל, מבחינת נוסח כאשר אתה אומרים ספק המספק ערוץ הכולל תוכנית חדשות אפשר להשתמע מזה שהפסקה הזו חלה רק על פלטפורמות כי בסוף רק פלטפורמות מספקות ערוצים. לצורך העניין, ערוץ מסוים מספק תוכניות אבל רק פלטפורמות הן אלה שמספקות ערוצים ולכן זה יכול להיות - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> או מישהו שמשדר 12 שעות - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> קודם כול, אני מקבל. זה נשמע - - - << אורח >> מצדה מצלאוי דוד: << אורח >> צריך לשים לב לזה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> מהצד השני, צריך לשים לב למקרה שבו יש לי שני ערוצים. אחד מהם הוא ערוץ שכולל תוכנית חדשות והשני ללא תוכנית חדשות ואנחנו רוצים שההגדרה תחול רק על הערוץ שכולל תוכני חדשות, אבל נכון, הכוונה היא לא רק - - - << אורח >> מצדה מצלאוי דוד: << אורח >> צריך לחשוב על - - - << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> או לספק תכנים שהוא ערוץ. << אורח >> מצדה מצלאוי דוד: << אורח >> צריך לחשוב על זה מבחינת הנוסח. עוד משהו כמשפט סיכום. אני חושבת שהדיון הזה ממחיש את הקושי של הדילוגים האלה. זה קשה מאוד-מאוד לעקוב. קשה מאוד לעקוב אחר ההגדרות, לדלג ולעבור. זה גם מקשה על המהות. אני אומרת לך המנכ"ל, גם בפסקה 1 יש קושי גם ברמה שלנו עם ההבנה של המשמעות של הפסקה הזו עד הסוף. יכול להיות ואני אומרת את זה כאמירה שתיקחו אותה לתשומת ליבכם שצריך להקשיח כאן את התנאים של מי שנכנס לתוך פסקה 1. בסוף, גם אתם במסגרת הצעת החוק יצרתם מודל שמדבר על תנאי מרשם סף למרשם שכרגע הוא לא נכנס ודילגנו עליו. זה מודל שמדבר על תנאי סף למרשם שגם שם התנאים קשוחים יותר ממה שיש כאן כרגע וכאן זה חסר מאוד. בסוף חלות על מי שנכנס למרשם הזה גם כל מיני הוראות אופרטיביות לרבות שידורים אסורים ולרבות תקנון אתיקה שגם זה כרגע לא נמצא כאן. בסוף אנחנו נמצאים כאן עם פסקה שהיא חסרה מאוד ובטח ובטח כאשר מדובר במישהו שמספק תכנים, כמו שנאמר כאן ביישומון ממשלתי. אני חושבת שצריך לחשוב. תעשו חשיבה איך אתם מקשיחים את הדבר הזה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בסדר. << אורח >> מצדה מצלאוי דוד: << אורח >> צריך אולי לחשוב על הצעה של ספק התכנים המספק ערוץ הכולל תוכנית חדשות על גבי פלטפורמה, למשל רק מישהו שהוא מספק ערוץ שמשודר בפלטפורמה לצורך העניין ואז זה גם איזשהו רף מסוים שיכול להקשיח כאן את רף הכניסה לצורך היישומון. זו ההצעה שאני מציעה שתשקלו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. תודה רבה. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> מה ההגדרה לפלטפורמה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> יש הגדרה דומה לפלטפורמה. רשמתי. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברים, המנכ"ל רשם את ההצעות. כל ההצעות שעלו פה - - - << אורח >> נועה גבע: << אורח >> רק לגבי ספקי ערוצי ספורט - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק שנייה. << אורח >> נועה גבע: << אורח >> אנחנו רוצים להעיר לגבי הפסקה העוסקת בספקי ערוצי הספורט. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> פסקה 4. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> סעיף 99(4). << אורח >> רונן רגב-כביר: << אורח >> אם אפשר תוספת אחת על סעיף 1? אין כאן הגדרה של 2 מיליון לצורך חדשות. גם הספק יכול להוציא על שהוא רוצה 2 מיליון ולהוציא 10,000 שקל בשנה על מוצר חדשותי. גם הבהירות על מה זה 2 מיליון ולמה הם בדיוק - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> גם ההערה הזו נרשמה. הערה אחרונה לגבי ערוץ הספורט ואנחנו עוברים לסעיף הבא. << אורח >> נועה גבע: << אורח >> אנחנו רוצים להסביר שוב על הפגיעה בערוצי הספורט בעקבות העברת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תוכלי להציג את עצמך? << אורח >> נועה גבע: << אורח >> עורכת הדין נועה גבע, ערוץ הספורט. הפגיעה שנוצרת בעקבות הפקעת אירועים בעלי חשיבות ציבורית שנדרשים להעביר אותם ליישומון היא חורגת מההסדרים והמודלים המקובלים בעולם. אנחנו נסביר. מעולם מקובל - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> נדמה לי שאת ההערה הזו אמרת גם בדיון הקודם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> דיברנו על שידורי הספורט, אז דיברנו גם על זה. << אורח >> נועה גבע: << אורח >> לא קיבלנו על הדבר הזה תשובה. איך יתכן שההעברה ליישומון היא המצאה חדשה, ישראלית שאין לה אח ורע בעולם ואין לה שום תקדים - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> נכון. << אורח >> נועה גבע: << אורח >> היא מונעת אפשרות למסחר לחלוטין את האירועים האלה - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אמרתם והערתם את ההערה. יש פה פגיעה חמורה בקניין. << אורח >> נועה גבע: << אורח >> יש פה פגיעה חמורה מאוד. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> נכון. אמרתם את ההערה הזו. היא נרשמה. << אורח >> נועה גבע: << אורח >> אני רוצה להפנות לחוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה שניתנה בסוגייה הזו, חוות דעת מאיר לוין, שדיברה על העדר מידתיות וחוסר בדיקה הולם שנעשתה על יד משרד התקשורת, כי לא ציינו שם איזו פגיעה נגרמת לבעלי הזכויות בכלל. הפגיעה הזו לא נשקלה בדוח הכלכלי שלהם. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה. העניין נרשם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אגב, ההערה שלה תקפה לא רק לערוצי הספורט. זה בדיוק אותו טיעון שאמרנו בדיון הקודם על הערוצים המסחריים שאנחנו שמים את זה על היישומון ומפקיעים מהם את הקניין שלהם ביישומונים שלהם. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> העניין הזה נרשם. ההערה נרשמה. אנחנו עוברים לסעיף הבא. מי מקריא? סעיף 100. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אם אפשר, אדוני, שבפעם הבאה נתחיל בתשובות כדי שאפשר יהיה לקבל תשובות. אין הקשרים. אנחנו כל פעם קופצים מנושא לנושא. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו עונים על כל התשובות ב-live. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כאשר התחלנו בתשובות, אמרתם שאתם רוצים - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא סיכמנו פה כלום. מה זה עונים ב-live? לא סיכמנו כלום. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כאשר התחלנו בתשובות אמרתם שאתם רוצים להעיר על כל תת-תשובה של המנכ"ל - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> לא אנחנו אמרנו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> ועכשיו כאשר אנחנו מגיעים לסיום - - - עוד פעם אתה מתפרץ? << אורח >> שי חייק: << אורח >> לא אנחנו אמרנו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה סעיף חדש שראינו היום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אמרתי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה סעיף חדש שראינו היום, אדוני. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב שמה שהתכוונו לומר במדויק יותר שהדברים נרשמים, כמו שאתה אומר, והמנכ"ל יבדוק אבל אנחנו לא מסכמים כלום. הכול נשאר פתוח. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> נכון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כאשר הכול נשאר פתוח - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> לאחר מכן כאשר יהיו שינויים בנוסח, אנחנו נדון על זה מחדש. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קשה לחזור ולשחזר. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. יש פרוטוקולים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדרך בכלל באים, סוגרים וממשיכים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> יש פרוטוקולים. << אורח >> שי חייק: << אורח >> חבר הכנסת מעוז, זה מודל ייחודי לכם. כך אתם עושים לעצמכם - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הגענו עד לסעיף 100 באופן הזה, אז אתה רוצה שעכשיו נשנה? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> עם חורים רבים באמצע. לא באמת הגענו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אין סדר קוהרנטי נורמלי. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 100 – הפעלת יישומון הרשות תפעיל יישומון לאספקת תכנים בישראל (בחוק זה – היישומון), ורשאית היא להסתייע באדם אחר לצורך הקמת, הפעלת או תחזוקת היישומון. הרשות או הרגולטור הוא זה שאמון להקים, לתחזק ולתפעל את היישומון הזה והוא יכול לעשות את הדברים האלה באמצעות אחר. << אורח >> שי חייק: << אורח >> מה הכוונה אחר? << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> אחר יכול להיות כל אורגן אחר. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק שנייה. כל אחד בתורו. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אחר יכול להיות מתחרה? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> עוד פעם אתה מתפרץ? << אורח >> שי חייק: << אורח >> רגע. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> עכשיו הייעוץ המשפטי. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> תודה רבה. רציתי לשאול האם יש כאן הערה של שיקול הדעת? ככול שיש העברה של שיקול הדעת נדרש סעיף "הפרטה" ונדרש סעיף מסודר יותר שמבהיר מה עובר ומה לא עובר, אילו חובות יחולו על אותו ספק נוסף. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> אפשר להסביר איזה שיקול דעת? שיקול דעת של מה. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> לדוגמה, ההחלטה על את מי שמים במספר 15, את מי ב-16, את מי ב-17. איזו בולטות תהיה להם על השלט. אני יכולה לחשוב על דברים רבים שבסופו של דבר עוסקים בשאלות שיש מאחוריהן שיקול דעת. << אורח >> שי חייק: << אורח >> גברתי, אפילו שיקול דעת באשר למי נותנים את זה. פה כתוב את המילים או לאחר. זה יכול להיות גם מתחרה שלנו. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> גם זה נכון. השאלה היא קודם כול העניין של העברת שיקול דעת ואם כן אני חושבת שהסעיף הזה לא מספיק. אם אין פה העברת של שיקול דעת אז גם מה שכתוב לא נדרש. הרשות תמיד יכולה לקחת מישהו יעשה לה איזשהו משהו כל עוד מדובר בעניינים טכניים. זה חלק מההתנהלות התקינה של גופים. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> כוונתנו פה הייתה לעניינים הטכניים בלבד. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אז למה צריך בכלל את הסעיף הזה? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ממילא המדינה יכולה להסתייע או הרשות יכולה להסתייע בגורם חיצוני על מנת להוציא לפועל את התפקיד שלה, כל עוד אתה לא מפריט סמכויות שלטונית וזו לא סמכות שלטונית. לכן אין צורך בסעיף הזה. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אני חוששת שיש יותר פה - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אפשר להחליט להוריד את הסעיף אם האמירה של הוועדה היא שאפשר לבצע את זה - - - הנה, רצינו החלטות. האמירה של הוועדה היא שאפשר לבצע את זה גם באמצעות אחר. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק את הדברים הטכניים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו רואים לנגד עינינו רשות שמתקשרת עם גורם חיצוני שיפעיל את היישומון, כמו שכתבנו פה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תוך הפעלה טכנית בלבד. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אם זו הפעלה טכנית. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בלי שיקול דעת על תוכן. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הפעלה טכנית בלבד. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> הגורם האחר יכול להיות אחד הערוצים שיש לו חובה לעלות ליישומון? << אורח >> שי חייק: << אורח >> אני מזכיר למה השאלה הזו רלוונטית. בעבר הדבר היה אמור ללכת לתאגיד למשל. אתה שואל את עצמך האם גוף שעדיין מתחרה בנו, ולא משנה אם הוא מסחרי או לא מסחרי, יכול לקחת את הדבר הזה ולהיות שומר סף גם של הערוצים המסחריים. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> האם יש כוונה להעביר את זה לתאגיד? זה נראה לך חלק - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אחד האפשרויות שעלו בעבר היא שמי שיפעיל כגוף שהוא גוף ציבורי הוא התאגיד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא יכול לקרות. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> האם אחרי שאנחנו מורידים את הסעיף הזה - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כל הזמן שהממשלה קיימת זה לא יהיה באמצעות התאגיד. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני לא רואה בזה בעיה גדולה מאוד. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> בהנחה שאנחנו מורידים את הסעיף - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> לצורך העניין זה יכול להיות ערוץ ,12 ואז הם לא ירצו. צריך שזה לא יהיה אחד מהשחקנים. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> בהנחה שאנחנו מורידים את הסיפה אז מבחינתך התאגיד עדיין יכול – או מבחינת משרד התקשורת – התאגיד עדיין יכול להפעיל את היישומון הזה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ניתן זיו להשיב. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא הגענו לשם. בתיקונים העקיפים באחד התיקונים לחוק השידור הציבורי מוצע תיקון להוסיף לתפקידי התאגיד גם אפשרות הפעלה של יישומון כזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה ההיגיון? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> ההיגיון הוא שהתאגיד יוכל להפעיל את היישומון הזה עבור רשות השידור. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> טכנית או גם מהותית? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> היום התאגיד מוגבל - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא מתחרה בערוצים האלה. מה ההיגיון? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> כיום התאגיד בצד שלו מוגבל בביצוע תפקידים שלא הותוו לו בדין ולכן אנחנו מציעים - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא סתם הוא הוגבל. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> גם בחוק הפצת שידורים אסור לו היום. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אפשר לקחת את ההגדרה מחוק הפצת שידורים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> התאגיד מחזיק היום אפליקציות - - - << אורח >> מצדה מצלאוי דוד: << אורח >> הוא לא השלים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> יש בזה גם יעילות שהוא יפעיל את זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא יחליט על ערוצים מתחרים? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני לא רוצה מצב שבו הרשות תיתן את זה לערוץ 12 או 13 או 14. זה לא הגיוני. יש פער בין תאגיד ציבורי לבין ערוץ מסחרי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> התאגיד הציבורי מתחרה בנו. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> המנכ"ל, מה הכוונה לא רואה מצב? בסוף הדברים צריכים להיות כתובים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם אני היום כמשרד תקשורת רוצה להקים איזושהי פעילות של מדידת תכני איכות הסלולרית, אני לא אתן את הפעילות הזו לחברת סלולרי. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אלעד, הם ספקי תוכן. על מה אתה מדבר? << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> היום בחוק הפצת שידורים יש סעיפים ברורים מאוד מי יכול לעשות את זה, איך הוא עושה את זה, איך בוחרים אותו באמצעות מכרז, מה מותר לו לעשות, התניית שירות בשירות ודברים מסוג הזה. פה יש סעיף שלא אומר שום דבר. אתם מכניסים פה פלטפורמה מתחרה באמצעים דיגיטליים. אתם גם לא מסדירים שום דבר כמו אבטחת מידע ונתוני צפייה שלה. מי שמפעיל אותו יכול לקחת אותם, לעשות איתם, לעקוב אחרי אנשים? שום דבר לא מוסדר פה. הכול באוויר. אין שום איסור על מי יכול להפעיל את זה. אם מחר אחד הערוצים ייקח את זה כי מישהו ברשות - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> או אחת הפלטפורמות. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> או אחת הפלטפורמות. ברשות יושב מישהו ויחליט שזה בסדר. מי יפקח על זה? למה אין איסור קטגורי למשל שערוץ שעולה בחובה או לא חובה על היישומון לא יוכל להפעיל את זה? הוא יוכל להפלות ולפגוע בתחרות בשוק. להגיד שנסמוך על שיקול דעת בעתיד זה לא טיעון משפטי. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אני מסכים להערה הזו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> סעיף 2 לחוק הפצת שידורים מונה גופים שלא יכולים להיות מפעיל של היישומון או שמה היה עידן+. אפשר לקחת את ההשראה משם, אבל בכל מקרה, אם מדובר רק בעבודה שהיא עבודה טכנית ללא כל העברה של סמכות וכולי אז מדובר במקרים שלרשות מותר להתקשר עם גורם אחר. הפנים של ההפעלה הם כול כולם של הרשות ולא של אף גורם אחר. את הדבר צריך לכתוב. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> גם עם זה יש קושי. הרשות מצד אחד היא הרגולטור ומצד שני עצם זה שהיא מפעילה את היישומון מייצר איזשהו חיכוך, אני מניחה – לא יודעת אפילו אם חיכוך – אלא איזשהו קשר יומיומי עם הפלטפורמות והגורמים שהיא מפקחת עליהם. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> זה מה שקורה היום עם מערך עידן+. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> יש לכם - - - << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> אם יש בזה איזשהו קושי? בעצם הפעלת מערך עידן+ ורגולציה? << אורח >> רונן רגב-כביר: << אורח >> זה לא רלוונטי כי כיום אין כמעט ערוצים בעידן+. פה מדובר בכניסה של כמות עצומה וכמעט אין סופית. מדובר על כמות גדולה של ערוצים ואז הקשב שמקבל המקום שלך על מדף הערוצים הוא סיפור שונה לחלוטין מהמצב כרגע בעידן+. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> היום הגופים שמפוקחים על ידי הרשות השנייה מופצים במערך. << אורח >> רונן רגב-כביר: << אורח >> כן. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אגיד לכם מה חשוב לנו מהותית - - - << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> שנייה, רק עוד דבר אחד. בכל מה שקשור לעידן+, מועצת הרשות השנייה היא תחת חוק הרשות השנייה. המועצה היא לא הגורם המפעיל של המערך אלא הרשות השנייה היא הגורם המפעיל. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> וכאן כן. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הרשות. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> כאן זה כן יחול. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כאן כתוב הרשות. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> כאן לא תהיה הפרדה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> מבחינה מהותית וזה דוגמה לסעיף שאפשר לחתוך עכשיו בעיניי, מה שחשוב לנו שתתאפשר לרשות להסתייע באחרים על מנת להקים, להפעיל ולתחזק את היישומון. זה יהיה חוסר יעילות אם היא תצטרך לעשות את זה בעצמה. זה מה שחשוב לנו. לעניין התאגיד, אני מציע שנדחה את הדיון עד שנגיע לסעיף התאגיד, שנגיע לתיקון העקיף הזה. לעניין סעיף 100, אמרתי מה שחשוב לנו מבחינה עקרונית, ואני אחיה עם כל החלטה של הוועדה אם להשאיר את הסעיף או לא להשאיר את הסעיף. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אלעד, לא מקובל עליך שצריכות להיות מגבלות על מי יכול להיות האחר? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> מי שמפעיל את היישומון היא המועצה החדשה, הרשות החדשה שתקום. היא יכולה להסתייע באחר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אם האחר הוא התאגיד או גורם אחר שיש לו היבטים תחרותיים איתנו או שיכול לעשות שימוש במידע - - - << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> למה ההתנגדות לייצר את המגבלות האלה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זו סמכות שהיא לא סבירה לרגולטור. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> מבחינתי, אפשר לכתוב בחוק שלא מדובר בספק תכנים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא רק לא ספק תכנים, אלא גם מישהו שיכול להיות מחר בבוקר ספק תכנים, גם מי שהוא בעל עניין בספק תכנים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם הוא יהיה מחר בבוקר ספק תכנים אז הוא גם לא יוכל להפעיל. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כל ההסדר צריך להיות - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה ברור לי מאליו שלא ייתנו לי לספק תכנים, אז אין לי בעיה להוסיף את זה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לך זה ברור. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נגה, אפשר להוסיף את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה יש חוץ מזה? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אז תיקחו את ההגדרה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נגה, שנייה. מה חוץ מספק תכנים? << אורח >> שי חייק: << אורח >> התאגיד. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לתאגיד אסור היום. כאשר נגיע לסעיף שמדבר עליו אז אפשר לדבר על זה. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> דרך אגב, אי אפשר להגדיר את זה כספק תכנים כי ממילא הוא הופך להיות ספק תכנים ברגע שהוא יישומון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש הסכמה שהוא לא יהיה ספק תכנים, אבל מה עוד? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כל מי שהוא בעל עניין, כל מי שעוסק בתחום הפרסום וזה אומר משרדי פרסום וגם - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> והפצת תוכן. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אין חובות כלליות עם מי יכול להתקשר ועם לא וניגוד עניינים וכולי? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה בעצמך אומר שאתה רוצה שזה יהיה התאגיד. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> חבר הכנסת גינזבורג, בסעיף 2 בחוק הפצת שידורים יש את הרשימה. אפשר לקחת את הרשימה ולשתול אותה כאן. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. המנכ"ל, יש בעיה עם זה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סעיף 2 לחוק הפצת שידורים. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> יש איסור על התאגיד, יש איסור על בעל זיכיון ובעל רישיון. אני לא רואה לגבי פרסום. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אפשר להוסיף. מה הבעיה? מה הבעיה? << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> נחשוב על זה, אבל זה לא מופיע בסעיף 2. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לפחות על הסעיפים הכתובים היום אפשר - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אגב, לגבי מפרסם יש סעיף 41 לחוק הרשות השנייה. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> משעה שהכנסנו ספק תכנים אז מכיל את התאגיד וכל ערוץ אחד. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לגבי מפרסם, יש בסעיף 41 לחוק הרשות השנייה ואפשר לקחת משם. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם האמירה היא שלא צריך את הסעיף כי ממילא אפשר להסתייע וחלות חובות רגילות שרגולטור - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הכוונה רגילות? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> מאסדר מכוח החובות הרגילות שלו - - - יש חובות והוא לא מתקשר עם מישהו - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אנחנו מבינים שמה שאנחנו רואים כמובן מאליו, בעיניך הוא לא מובן מאליו, למשל כמו עניין התאגיד. אז כדאי שהדבר הזה יהיה כתוב. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לעניין התאגיד, מה שאמרתי הוא שהיום אסור לו לעשות את זה מכוח הדין. מותר לו רק מה שהוגדר לו. מה שהצעתי ולא אמרתי שזה מובן מאליו - - - נגה, גם אם תנסי כל פעם, זה לא העניין. אמרתי שיש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות. החיסרון ברור אבל עדיין הוא לא שחקן מסחרי. מנגד הוא מפעיל כבר מכוח כספים ציבוריים אפליקציה ופעילות ויש בזה גם יעילות. אפשר לדבר על זה. לא חשוב לי לכאן או לכאן אבל זה סעיף שנגיע אליו ונדבר עליו בהמשך. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אני רוצה לחדד רק שיש הבדל בין משרד התקשרות שהוא מתייעץ עם יועץ. אתה מציין פה במפורש שיהיה אפשר להקים ולהפעיל את המערך על ידי אחר. זה לא רק איזשהו ספק מיקור חוץ אלא ממש לשלוט במערך. מכאן החשש שלנו, של כולם – כל אחד קצת חושש מהשני וזה בסדר – שגורם מסחרי יפעיל את המערך ויוכל כך להטות את הצגה של התוכן. כמו שנתנו את הדעת על זה בחוק הפצת שידורים או בחוק הרשות השנייה אז צריכים להיות תנאי סף מקבילים. נראה לי שכולנו מסכימים על זה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. יש הסכמה פה? << אורח >> מצדה מצלאוי דוד: << אורח >> עוד משהו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> המהות ברורה. אנחנו צריכים להתאפשר באחר והאחר הזה לא צריך להיות חלק מהשוק. << אורח >> מצדה מצלאוי דוד: << אורח >> עוד משהו, המנכ"ל. מאחר ששיניתם את ההגדרה בפסקה 1, ייצרתם הגדרה שהיא מקנה שיקול דעת. יש פה איזושהי בחינה מהותית שצריך לעשות האם זה עולה כדי תוכנית חדשות המיועדת בעיקרה לציבור בישראל. יש פה בסוף בחינה שמאפשרת שיקול דעת. במובן הזה זו לא רשימה סגורה אוטומטית שמי שנכנס נכנס ומי שלא נכנס לא נכנס. לכן סעיף 100 הופך להיות לא כל כך טריוויאלי, כי בסוף השאלה האם אתה מעביר רק את הביצוע של הדבר או האם השאלה מי ייחשב ספק תכנים המספק תוכני חדשות ייבחן על ידי הרשות או לא ייבחן על ידי הרשות, המועצה. בסוף זו השאלה המהותית. זה לא רק ההפעלה. ברגע שאתה מכניס לתוך פסקה אחת איזושהי הגדרה שהיא מקנה שיקול דעת אז השאלה הביצועית הופכת להיות שאלה מורכבת קצת יותר. לצורך העניין, הרשות תעביר את זה למישהו אחר שיפעיל את זה אז מי בסוף יקבל את ההחלטה האם ספק תכנים הוא ספק תכנים המספק חדשות של תוכנית חדשות המיועדת לצורכי - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ככול שיהיה פה ספק, הרשות תקבל את ההחלטה ולא המפעיל. << אורח >> מצדה מצלאוי דוד: << אורח >> זה משהו שצריך להגדיר אותו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> צריך לרשום ולהגדיר. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> החוק צריך לקבל את החלטה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> החוק, אבל היא שאלה מי ייפרש את החוק. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> בסדר, למען הסר ספק. לא אמור להיות שיקול דעת. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> צריך לרשום את זה בחוק. סעיף 101. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 101. – שימוש ביישומון לכלל הציבור ללא תמורה הצפייה בתוכני צפייה-ושמע באמצעות היישומון תתאפשר לכלל הציבור בישראל, ללא תמורה, באמצעות כל מכשיר או התקן נפוץ ומקובל לצפייה בתוכני צפייה-ושמע באמצעות יישומונים. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אולי תסביר? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> מי מסביר? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ההסתכלות היא הסתכלות רחבה ולא רק על טלוויזיה. האפשרות לקבל ולצרוך את תוכנית הצפייה והשמע היא גם באמצעים כמו מכשיר סלולרי שבו אנחנו צופים היום ביישומונים או טאבלט. אם יהיה בעתיד משהו אחר שנפוץ ומקובל צפייה בתוכני צפייה ושמע אז גם באמצעי הזה. זה מורה לרשות לאפשר לציבור לצרוך את היישומון הזה באמצעים האלה. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> ללא תמורה. זה חשוב. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ללא תמורה, כמובן. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> בסוף הסעיף צריך לתקן ליישומונים במקום יישומנים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חסר ו"ו אחרי המ"ם. << אורח >> שי חייק: << אורח >> נעמה, זה תיקון שהם מוכנים לקבל. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> בגלל שזה אני מתחילה עם זה כדי להרגיש שהצלחתי לעשות משהו. << אורח >> פנחס גורט: << אורח >> שי, אתם מוכנים אבל שאלנו את המנכ"ל. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> היו פה הרבה תיקונים שהסכמנו לקבל. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> גם השר לא נמצא היום. בכל מקרה, מה זה נפוץ ומקובל? למה כוונתכם בנפוץ ומקובל? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> סליחה אבל הכוונה שלנו לנפוץ ומקובל. אני יודע להגיד היום שיישומונים מהסוג הזה של אודיו-ויז'ואל נפוצים בטלוויזיה, בסלולר ובטאבלטים. אני מפספס פה משהו? כנראה שלא. זה על בסיס בחינה של היגיון בריא של איפה צורכים את השירותים האלה. האם נפוץ זה 20%, 30%, 70%? זה לא רף שנהוג לקבוע ולא חשוב לקבוע אותו. אם יהיה משהו בעתיד כמו משקפיים שבהם אני צורך תכני אודיו-ויז'ואל שלי וזה יהיה נפוץ ומקובל, אז אולי הרשות תעביר את עידן+ גם שם. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> עוד הערה? הסכמנו על ההערות. סעיף 102. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 102. – התכנים ביישומון (א) הרשות תספק באמצעות היישומון את תוכני הצפייה-ושמע של ספק תכנים פתוחים, בלבד, במסגרת ערוץ. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות לא תספק באמצעות היישומון תוכני צפייה-ושמע הכלולים במסגרת ערוץ שבגינו נגבה תשלום ייעודי מהציבור הרחב עבור צפייה בתכניו כאמור, בזמן אמיתי, בישראל; לעניין סעיף קטן זה, "גובה תשלום" – לרבות באמצעות אחר. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> אתה יכול להסביר את הסעיף כי הוא סעיף - - - << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> זה ארוך אז אולי נעשה עצירה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> זה מקום העצירה הראשונה או שיש עוד משהו? << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 102. – התכנים ביישומון (ג) אספקת תוכני הצפייה-ושמע כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה בדרך של העברה מלאה, בזמן אמיתי, במתכונת ההעברה המקובלת לגבי תכנים אלה, ללא כל קטיעה, עריכה או שינוי שלהם, וללא הוספת מסר פרסומי. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> תקרא גם את סעיף ד' כי הוא רלוונטי. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 102 – התכנים ביישומון (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לבקשת ספק תכנים פתוחים, תתקשר הרשות עימו בהסכם שלפיו תספק את תוכני הצפייה-ושמע שלו גם כהשלמת צפייה שלא בזמן אמיתי, ובלבד שאספקתם תתבצע במהלך 90 הדקות שלאחר תחילת אספקתם בזמן אמיתי. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הסברים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אסביר. לגבי 102(א), אנחנו מגדירים פה מהם תוכני הצפייה ושמע שהרשות מספקת באמצעות היישומון. זה למעשה שינוי שהוא שינוי נוסח בלבד. במקום למנות את תת-הסעיפים בהגדרה של ספק תכנים פתוחים אז הצענו פה לכתוב ספק תכנים בהגדרה ולא לחזור על ההגדרה. זה לעניין סעיף א'. סעיף ב' מחריג ערוצי פרימיום. למעשה, אין מודל כזה היום בישראל בערוצי חדשות, אבל יכול להיות שיהיה בעתיד והוא מודל שנפוץ באתרי אינטרנט ועיתונות. יש אפשרויות למודל של ערוץ שהוא ערוץ פרימיום שמשודר רק למי שרוכש אותו תמורת כסף בדומה לערוצי הפרימיום בספורט שאנחנו מכירים. סעיף ב' מחריג את הערוצים האלה מגדר התכנים שיהיו ביישומון. אם אני עכשיו בערוץ 18 מקים גם 18+ ושם אני שם תוכני פרימיום אז החובה שלי לא תחול על ערוץ הפרימיום שלי. זה לעניין ב'. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> אתה יכול לחדד את הפרימיום? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אסיים את ההסבר על ג' ו-ד' ואז אני אחדד מה שצריך. סעיף ג' מבטיח שההעברה תעשה בצורה מלאה בזמן אמיתי במתכונת העברה מקובלת ולא בצורה ערוכה, הוספת מסר פרסומי וכולי אלא כפי שאותו ערוץ שהוא למעשה ערוץ פתוח משדר את שידוריו, כך הוא יופץ גם לצופי היישומון. לפי סעיף ג' אין פה קאצ'אפ וברירת המחדל שלא מועברים תוכני קאצ'אפ שאלה תכנים שנהוג להעביר בפלטפורמות המסחריות. על אף האמור, כדי לתת אפשרות בסיסית ורק לבקשת הערוץ עצמו, אם הוא חושב שזה משרת אותו, הרשות יכול להתקשר עם ספק תכנים פתוחים ולתת עד 90 דקות של קאצ'אפ. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> למה לתת או למה זה מוגבל? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה בכלל אתם מכניסים את הקאצ'אפ לזה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> למעשה, יש פה שירות בסיסי לכלל התושבים. החשיבות של היישומון היא הפצה של התכנים הפתוחים לכלל תושבי מדינת ישראל ללא עלות וללא תמורה. היום היישומון - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שיניתם את זה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הוא רק בזמן אמיתי. בינתיים השתנו הרגלי הצפייה. כולנו מכירים שהרבה פעמים כאשר אנחנו צופים בתכנים מסוימים אנחנו מתחילים 10 דקות, רבע שעה או חצי שעה אחרי הזמן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש לזה השלכה גורלית מאוד. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ייתכן שיש לזה השלכה על ההכנסות של הערוצים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בוודאי, איזו שאלה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לכן אנחנו אומרים שזה יהיה אך ורק אם הערוץ מבקש את זה ולא ייכפה על ערוץ לתת את השירות הזה אלא רק אם הוא ירצה בכך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תקן אותי אם טועה. אני לא מכירה שיש דבר כזה בעולם בשום מקום. זו פעם ראשונה שאני שומעת שיש קאצ'אפ על גבי יישומון. לא מכירה דבר כזה בכלל בעולם. בנוסף, בוודאי שיש לזה השלכות כלכליות. בסוף על מה הנשענים הערוצים בקאצ'אפ? אם יהיה קאצ'אפ גם דרך היישומון אז כל ערך של הפרסומות הולך לאיבוד. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם ערוץ לא יהיה מעוניין בכך הוא לא - - - << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> על מי את מגינה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ככול שערוץ לא יהיה מעוניין - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, כזכור לי מותר לי להגיד מה שאני רוצה ולא לבקש מכם רשות. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אבל את לא דואגת לציבור. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> מה הבעיה שלך? למה את סותמת לנו את הפה? אז אמרנו משהו שלא מתאים לעמדות שלך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתם קצת חצופים. זכותי להגיד מה שאני רוצה ואני לא שואלת אתכם מה להגיד. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> סליחה, חברים. למה אתם כל כך כועסים? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> דבר שני, אף אחד לא מונע מכם להקים ערוץ חדשות כדי שהחוק יעבור. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> כמה אפשר לדאוג רק לקשת ורשת, חברת הכנסת טל מירון? כמה אפשר לדאוג רק לקשת ורשת? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> התבלבלתם לגמרי. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברת הכנסת טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא זכור לי שאני צריכה לבקש רשות מה להגיד. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברים. << אורח >> שי חייק: << אורח >> הם לא מבינים מה פתאום נבחר ציבור לא בכיס שלהם. הם לא מבינים. הם כתבו לשר התקשורת את החוק. הם לא מבינים איך זה יכול להיות שמישהו ישאל שאלה אחרת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם אתם יכולים אחרי החוק הזה לפתוח ערוץ חדשות ולהיות ניזונים מפרסומות. << אורח >> שי חייק: << אורח >> כבר יש להם ערוץ חדשות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז אני לא מבינה מה בכלל האירוע? למה זה קשור? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברת הכנסת טל מירון, חברת הכנסת טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני לא מוכנה שאתם תפנו אליי בכלל. אתם חצופים. אתם חצופים. זה מה שיש לי להגיד לכם. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברת הכנסת טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> חוצפה. << אורח >> שי חייק: << אורח >> הם התרגלו לקבל הכול. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> החוק למען קשת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד מה שאני רוצה. אני לא שואלת אתכם. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברת הכנסת טל מירון. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> המנכ"ל אמר בעצמו שכל החוק הזה הוא הטבות לקשת. << אורח >> שי חייק: << אורח >> עופר, זה משכנע מאוד. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> מה שמך, סליחה? איך קוראים לך? עופר ומיכל, זו פעם אחרונה. אתם לא תרימו את הקול שלכם ובטח לא על חבר כנסת. אתם לא תרימו את הקול שלכם. אתם לא תגידו חוצפה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> דעו איפה אתם נמצאים. עם כל המתח שיש פה, דעו איפה אתם נמצאים. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אנחנו נדבר בזכות דיבור. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> מיכל, את לא תקבלי זכות דיבור אם את תתפרצי כל הזמן. מותר לכם לדבר ולהגיד מה שאתם רוצים בכבוד אבל בזכות דיבור. אני מבקש. חברת הכנסת שלי טל מירון הייתה באמצע דבריה. אל תתפרצו. זו פעם אחרונה שאתם מתפרצים. בפעם הבאה – בחוץ. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה שרציתי להגיד בכלל לא קשור לזהות של ערוץ כזה או אחר כי מחר אתם יכולים לעשות חדשות בפלטפורמות לפי החוק ולשדר פרסומות. זה נוגע גם אליכם. << אורח >> שי חייק: << אורח >> יש להם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שלא לדבר על זה שהבעלים של הוט הוא הבעלים של i24 אז לא הבנתי במה אתם באים בביקורת עליי. מחר יקום ערוץ חדש. מה זה משנה בכלל זהות הערוץ? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> מיכל, אל תעני. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת את העמדה שלי. אני צופה קדימה. יכולים לקום פה ערוצים חדשים. זה בכלל לא רלוונטי. הנקודה היא נקודה עקרונית של מודל כלכלי. זה כל מה שתהיתי לגביו. שאלתי. בגלל המודל הכלכלי המוצע, זה יכול לפגוע בשוק הפרסום שפוגע כלכלית בערוצים מסחריים. מה לא בסדר במה שאמרתי? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אני יכול לענות לכך. כתוב פה לבקשת הערוץ וברגע שזה לבקשת הערוץ גם אם זה פוגע בערוץ אז מותר לעלות את זה. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אפשר לענות לזה? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אני אתן למנכ"ל להשיב ואז נעמה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> מה שאמרה חברת הכנסת טל מירון עמד לנגד עינינו. יכול להיות שערוץ, ויכול להיות מאוד שערוץ, לא יהיה מעוניין שייצפו בו בקאצ'אפ במסגרת היישומון אם הוא יחשוב שזה פוגע בהכנסות שלו ולכן זו בחירה שלו. ברירת המחדל היא שאין קאצ'אפ והוא יכול לבקש זאת. נגיע לזה עוד מעט, אבל הוא יהיה חייב בעלות על השירות הזה. ברירת המחדל היא שאין קאצ'אפ. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה בחרתם 90 דקות? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> היה כתוב - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> היה 120, לא? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> עשינו שינוי קטן. היה כתוב שעה ראשונה או שנייה ושינינו ל-90 דקות. ההסתכלות הייתה על התוכניות שאנשים נוהגים לצפות בשידור ישיר יותר מאחרות לדוגמה שידורי חדשות ומה סדרי הגודל - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> חדשות זה בדרך כלל בזמן אמת או הפוך? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בזמן אמת או קצת אחרי. מתחילים לראות לצפות קצת אחרי. כמו בנקודות אחרות בחוק אין לי איך להגיד למה לא שעה ורבע או שעה ו-45 דקות אבל זו נראה לנו נקודה טובה של הגדרה וזה לא הופך להיות שירות פרימיום כמו שמציעים בפלטפורמות שמציעים ימים שלמים של קאצ'אפ אבל זה עדיין ייתכן גם לאוכלוסייה הזו שצופה ביישומון את השירות שהוא היום שירות יחסית בסיסית לראות קצת אחרי השידור. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> אני אוסיף עוד נקודה בעניין העולם. חברת הכנסת שאלה לגבי מה שקורה בעולם אז באנגליה יש עידן+ DTT כמו שיש בישראל - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> על יישומון? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> וקיים גם יישומון חינמי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש גם יישומון וגם - - - << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> הוא של BBC ולא של המדינה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שנייה, אני רוצה להבין. זה גם יישומון וגם - - - << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> הוא לא של המדינה, הוא של BBC. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה שידור ציבורי? << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> זה לא שידור ציבורי בלבד. << אורח >> שי חייק: << אורח >> הוא שידור ציבורי ומסחרי. זה מודל שאין פה בארץ. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> שידור ציבורי ומסחרי. תודה. << אורח >> שי חייק: << אורח >> לכן הדוגמה לא קשורה אבל נזרום. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> יש שם גם ערוצי ליניאר ו-on demand. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הייעוץ המשפטי. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> גם DDT לא של המדינה. אז מה? אנחנו חריגים ביחס לעולם בכל מה שקשור לעידן+. צריך להגיד את זה. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> בסדר, אבל כאשר אתה מביא דוגמאות - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הן צריכות להיות רלוונטיות. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> יש לי שתי שאלות. אני דווקא כן חשבתי שאולי 90 דקות, ואני לא יודעת אם אפשר לעשות את זה טכנית - - - אם אני לא טועה, פעם היה אפשר לחזור אחורה לתחילת התוכנית אבל רק לתחילת התוכנית. זה לא הוגדר בדקות אלא פר יחידת תוכנית. אני שמה על השולחן למחשבה. לגבי השאלה שעלתה קודם והתשובה שנאמרה שזה לבקשת הערוצים, אני חושבת שעלול להיות מצב שבו זה יהפוך להיות משהו שמתבקש. כולם עושים את זה ומי שלא יעשה את זה או מי שלא יסכים אז הוא ייתפס משהו בעייתי. גם כאשר אנחנו עושים משהו לבקשתו של מישהו זה לפעמים מייצר סטנדרט - - - אנחנו מכירים רשאי או חייב. יש פה משמעות. הייתי שמחה לנסות להבין למה שבעצם ערוץ ירצה לעשות את זה כשאנחנו יודעים - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> ועוד לשלם על זה. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> שהמודל שלהם הוא מודל פרסומות. אני מנסה להבין את ההיגיון הכלכלי שעומד - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אתן דוגמה. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> אנחנו לא כותבים סתם סעיפים שאין מאחוריהם היתכנות תיאורית לפחות. הייתי שמחה להבין את ההיגיון הכלכלי או מה שזה לא יהיה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אתן דוגמה אחת ויכולות להיות דוגמאות אחרות. ערוץ שרוצה לחדור ולהגדיל את נתח שוק שלו אז יכול להיות שהוא יכול לוותר על חלק מקטן מההכנסות שלו לטווח קצר והוא מעדיף לצבור נתח שוק לטווח ארוך. הוא מעדיף בשיקולי עלות-תועלת בין החלטה לקחת את זה או לא לקחת את האפשרות הזו אז לעשות באמצעות האפשרות לתת שעה וחצי וככה להתחבב בקלות יותר על קהל הצופים. זו דוגמה אחת. יכולות להיות עוד אפשרויות. בשאלה הקודמת הצגת אפשרות שאולי משיקולי תחרות שהאחר מציע ואני גם רוצה להציע כדי לא להיות בנחיתות כלפיו, אז גם זה שיקול לגיטימי. כמו כן עולות טענות של הפלטפורמות שהפגיעה ב- CatchUp בטווח הזה היא לא משמעותית מאוד אז אני לא יודע ולא מבקש למדוד מה הפגיעה. ייתכן שהיא קטנה יחסית. בסוף אנחנו אומרים שזה שיקול של הערוץ. הערוץ יחליט עם זה טוב לו או לא טוב לו לפי השיקולים שלו. אנחנו בוודאי לא נכפה, אבל לא אסור זאת. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כן, מיכל. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> לגבי ה-CatchUp בעידן+, מבחינתנו, בסוף אני מייצגת פה לא את הציבור אלא חברה עסקית, אז תעשו מה שאתם רוצים. אני חושבת שכך צופים היום בטלוויזיה ולכן זה היה מוזר לי. לגבי המודל הכלכלי וגם כפלטפורמה שתוכל לעשות פרסומות או ערוץ חדשות שיוכל לעשות פרסומות, אז חשוב לציין פה שוועדת המדרוג בודקת את הרייטינג גם בשעות של ה-CatchUp כול עוד לא מריצים את הפרסומות. השאלה היא אם זה נותן יותר שעות שידור. שבעה ימים קדימה – וידאנו את זה. השאלה אם זה נותן יותר נקודות - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> מה שבעה ימים קדימה? את מדברת שטויות. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> זו התשובה שקיבלנו מוועדת המדרוג. << אורח >> שי חייק: << אורח >> שזה נכנס לרייטינג? התשובה היא לא. ממש לא. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> זה המידע שיש בידי. בכל מקרה, אם בעידן+ סבורים שמספיק לציבור לקבל חבילה בסיסית שלא כוללת CatchUp, אז זה בסדר מבחינתנו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כן, נגה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> נגה רובינשטיין, רשת וקשת. CatchUp ככול שזה לבחירת הערוץ מכיוון שהדבר הזה שווה הרבה מאוד כסף, אז מבחינתנו זה אפשרי. אנחנו רוצים, בגלל שכוונת המנסחים היא שהשידור יהיה שידור ליניארי בלבד, להוסיף בסעיף קטן ג' שלא תתאפשר וזה בסוף המשפט השלמת צפייה שלא בזמן אמיתי. זו נקודה שהיא קריטית מבחינתנו ברמה הטכנולוגית - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> עוד פעם. לא תתאפשר מה? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא תתאפשר השלמת צפייה שלא בזמן אמיתי אלא אם יש הסכמה. זה מבחינתנו קריטי על מנת שברמה הטכנולוגית לא ייווצר שום פתח שמשבש את המודל העסקי שלנו. הנקודה הנוספת היא מה המשמעות של ערוץ פרימיום בעיניים של המנכ"ל? מכיוון שאמרת שאין מודל כזה בישראל וממה שאנחנו יודעים יש ערוצי פרימיום, אז אולי אנחנו לא מבינים למה כוונתך. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אמרתי שאני לא מכיר. יכול להיות שפספסתי משהו. אני לא מכיר בתחום החדשות ערוץ כזה - - - אני אתחיל כך. בתחום הספורט יש לדוגמה ספורט 5 שהוא ערוץ פתוח לכל צופי הפלטפורמה ויש את ערוצי הספורט של צ'רלטון שהם ערוצי פרימיום. אני לא מכיר מודל דומה לערוצי הספורט של צ'רלטון בעולם החדשות בטלוויזיה. זו הייתה כוונתי. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> למה לא לייחד את זה לספורט, אם אין ערוץ פרימיום? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כי אני רוצה לאפשר. נניח שאותו ערוץ 18, שנתתי כדוגמה, יקים ערוץ פתוח לכולם במודל הרגיל שנהוג בישראל אבל הוא יקים גם ערוץ 18+ עם תכנים שהוא יחשוב שהם תוכני פרימיום. אני לא רוצה למנוע את המודל העסקי הזה. זה מודל שמקובל באתרי האינטרנט. יש אתרי אינטרנט כמו אתרים כלכליים שפועלים במודל פתוח ויש אתרים כלכלים שפועלים במודל סגור. אני לא רוצה למנוע את המודל הזה ככול שאפשרי. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אם מחר בבוקר למשל ערוץ שיש לו גם פלטפורמה מחליט שבאותה פלטפורמה הוא גובה תשלום על הערוץ הזה. זה משתלם לו. הוא לוקח על זה חמישה שקלים. דמי המנוי הם 60 שקלים והוא מחליט שזה ערוץ פרימיום בפלטפורמה שלו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> רק בערוץ הזה ורק בפלטפורמה הזו? << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> כן. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אז זו לא הכוונה. הכוונה היא באופן - - - << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אז צריך להבהיר את זה. אם הוא כופה על יתר הפלטפורמות עכשיו לגבות כסף על הערוץ, הוא יכול. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם הערוץ הזה הופך להיות ערוץ פרימיום אז כן. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אבל איפה? אם זה בחלק מהפלטפורמות? צריכים להבהיר את הדברים האלה. מחר בבוקר ערוץ כזה למשל שיש לו חובה לעבור לעידן+ החדש יחליט שבפלטפורמה שלו או בשתי פלטפורמות מתוך חמש הוא ערוץ פרימיום אז הוא עלול לאיין את החובה שלו לעלות ליישומון החדש. זה דבר אחד. דבר שני, אמרת ערוצי ספורט פרימיום אבל משהו לא מסתדר. אם יש ערוץ ספורט פרימיום שיש בו מפעל בעל חשיבות ציבורית אז הוא לא עולה ליישומון או עולה? יש שם כשל לוגי לא ברור. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני לא רואה קושי, כי התוכן שנצבע כאירוע ספורט הוא תוכן ספציפי שאותו צריך לשדר. אנחנו מדברים פה במונחים של ערוץ. הכוונה היא - - - אני קורא את זה כפי שהתכוונו אבל אם יש פה תיקון נוסח שצריך לעשות אז נעשה. הכוונה היא שהוא ערוץ שמשודר לציבור הרחב בכלל הפלטפורמות בצורה שהיא בתשלום כפי שנהוג היום ולא איזה תרגיל שבחלק מהמקומות כן ובחלק לא. זה לא אמור להיתפס בסעיף הזה. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אז צריך להבהיר את זה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בגלל זה כתוב המילה רחב ואם צריך להבהיר בעוד דרך אז תציעו ונאמץ. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> קודם סעיף 102(א) אמר איזה ערוצים חייבים לעלות ליישומון. איפה עכשיו ההבחנה בין החובה לוולונטרי? << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> סעיף 103. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נגיע לזה עוד מעט. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> בסדר. לא ברור שם, אבל בסדר. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. תודה רבה. הלאה. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> המנכ"ל, הזכרת שהביטוי הרחב נועד להוסיף משהו. לא ברור. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הציבור הרחב הוא עוד הדגשה או הרעיון המסדר מאחורי שזה ערוץ שהוא לכלל הציבור בישראל, מסופק במתכונת של פרימיום ולא במתכונת של ערוץ פתוח. הדוגמה הכי טובה היא מעולם הספורט. אנחנו רואים ערוצים שהם במובהק ערוצי פרימיום וערוצים שהם במובהק ערוצים פתוחים שאומנם דורשים מינוי לפלטפורמה אבל ברגע שאתה מנוי פלטפורמה הם פתוחים. הם שני המודלים המקובלים. ככול שנהיה באירוע אמצע אז הסעיף לא יחול. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> כלומר, הרחב בא לומר שהוא לא נגבה במסגרת הפלטפורמה אלא במסגרת פרטנית? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הכוונה בביטוי הרחב שזה לא אירוע אמצע שבפלטפורמה עכשיו הוא נמכר כפרימיום - - - לדוגמה, יש ערוץ, גם מעולם הספורט, ערוץ ספורט 5 live או ערוץ ספורט 5 גולד אז ב-FreeTV הוא ערוץ פתוח לכולם ובשאר הפלטפורמות הוא פרימיום. הסעיף לא יחול על ערוץ מהסוג הזה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אגב, אם ערוץ יעשה את מה שהם אמרו אז ממילא יש למועצה יכולת תחרותית להתערב בזה. אני לא מבין למה צריך. אם אתה פוגע בתחרות אז ממילא יש סעיף - - - << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> למה פוגע בתחרות? לכאורה זה לגיטימי שהוא יחליט שבחלק מהפלטפורמות - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> אם אתה מחליט שהערוץ שלך הוא פרימיום בפלטפורמה שלך - - - << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אני לא חושבת שזה מגיע לתחרות. << אורח >> שי חייק: << אורח >> עזבי, אני לא מתנגד. אף אחד לא הולך לשם. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אני חושבת שאנחנו אומרים שאותו ערוץ שלא עולה לעידן+ הוא ערוץ שהוא ערוץ בתשלום ולא מופץ באופן פתוח בכלל. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מה זאת אומרת לא מופץ באופן פתוח בכלל? << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> לא באתר אינטרנט שלו, לא בפלטפורמה שלו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> למה? << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> הוא בחר להיות ערוץ בתשלום. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זו הכוונה. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> זו הכוונה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני לא חושבת זה קשור בכלל לפלטפורמות. אם אתה מסתכל על הדוגמאות בעולם אז ערוץ יכול להיות - - - << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אבל - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני באמצע דיבור. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> הוא נתן תשובה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אתם מפריעים לי. אדוני, אני צריכה הגנה. בעולם יש גורמים שיכולים להפיץ את עצמם באפליקציה למינויים ללא תמורה. איך עושים את זה? הדבר הוא בתמורה לפרסום, לשיתופי פעולה וכולי. באותה עת הם יכולים למכור את עצמם בתמורה לכסף, למשל בלי פרסום או עם פרסום מצומצם. אני לא חושבת שיש איזושהי סיבה להגביל כאן את המודל. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> מי שלא רוצה להיות מופץ לציבור בישראל - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו לא מגבילים את המודל אבל אם הוא מפיץ בדרך כלשהי - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תנו למנכ"ל לענות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם הוא מפיץ בדרך כלשהי באופן פתוח אז מבקשים ודורשים לפי הסעיף הזה שהוא יהיה גם על היישומון שהוא המקום הציבורי שבו ערוצים מהסוג הזה מונגשים לציבור הרחב. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. יש לכם עוד הערות? << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> יש לי הערות ניסוחיות בעיקר לסעיף ג'. אנחנו מעירים את זה בהקשרים שונים וגם כאן. אולי צריך לכתוב את קצת פחות סביל כמו תוכני הצפייה-ושמע כאמור בסעיף קטן (א) יועברו באופן מלא ולא אספקת תיעשה. צריך להיות ניסוחי בצורה של חקיקה. בסוף כתוב ללא הוספת מסר פרסומי. אולי כדי להבהיר שהכוונה שהיא לא תוסף מצד היישומון. זה נכון שאפשר להבין את זה - - - << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> באיזה סעיף? << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> בסעיף קטן ג'. ללא הוספת מסר פרסומי מצד היישומון או על ידי היישומון. ברור שאין כוונה למנוע מסרים פרסומיים של - - - << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> זה מתקשר גם לסעיף קטן ח' ששם מדובר ברשות. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> נכון. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> עוד הבהרה. נראה שהכוונה שם הייתה - - - << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> עוד לא קראנו את ח'. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> סליחה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> סעיף ח' מבהיר את מה שאת אמרת. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא נכון. אני חושבת שמבחינה משפטית זו הערה נכונה. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> סעיף ח' עוסק במשהו קצת אחר. אולי תמשיך לקרוא ונגיע לסעיף ח' ונדבר על זה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל זה כן הסעיף המתאים להבהיר את המסר הפרסומי, גם לדעתנו. << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> את מה שביקשתי? שזה יהיה מצד היישומון? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כן. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> סעיף ה'. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 102. (ה) ספק תכנים פתוחים לא יתקשר בהסכם שעניינו זכות לאספקה בישראל של התכנים המפורטים בסעיף קטן (א) אלא אם כן ההסכם מתיר את אפשרות ביצוע הפעולות בתכנים אלה, בהתאם לזכות האמורה, גם ביישומון. (ו) אספקת התכנים המפורטים בסעיף קטן (א) - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר להסביר את סעיף ה'? << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> כן. הכוונה שהגורם המנוי לפי סעיף 99 שרשאי או חייב, כפי שתיכף נקרא, לעלות ליישומון - - - << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אם הוא רשאי אז למה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, רגע. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> הוא נדרש להתקשר שבאופן שמאפשר את השימוש בתכנים ביישומון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אריאל, שוב. סליחה. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> גורם שאמור לעלות ליישומון נדרש להתקשר באופן כזה שבו התכנים שלו יוכלו לעלות ליישומון. << אורח >> נועה גבע: << אורח >> אנחנו רוצים להתייחס לנושא הזה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> מה ההסבר? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> שלא תהיה התקשרות שעוקפת את ההוראה של הסעיף. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> שלא תהיה התקשרות שעוקפת את ההוראה של הסעיף. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה המשמעות של זה? << אורח >> שי חייק: << אורח >> רק בשביל להבין. הכוונה היא בהתקשרויות אחרות שלו. אם נגיד אחד מהערוצים מתקשר עם HBO או דיסני אז אסור לו להחיל על עצמו הסכם שמכריח אותו לא לעלות על היישומון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שתהיה לו בעיה לעלות ליישומון ושהוא יקשור את עצמו כדי להימנע מהחובה לעלות ליישומון. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בין אם היא קושר עצמו או לא, יש הוראה כזו וזה לא חוקי. << אורח >> נועה גבע: << אורח >> אני לא רוצה להדגיש שבגלל שההוראה הזו היא כל כך תקדימית ברמה עולמית כאשר קונים זכויות ספורט בעולם אין תקדים לדבר הזה של להעביר ליישומון. אין לנו מושג איך הדבר הזה הולך להתקבל בעולם כאשר אנחנו קונה זכויות ספורט. אי אפשר לדעת. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אגב, גם אצלנו. << אורח >> נועה גבע: << אורח >> אי אפשר לדעת אם זה בכלל. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> מה זאת אומרת? היום לא משודרים שידורי ספורט ב-OTT? << אורח >> נועה גבע: << אורח >> פתוח? OTT של המדינה? אין דבר כזה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יכולים להיות סעיפים מצד מפעילים בין-לאומיים שאוסרים על הפצה של ערוץ שיש בו תוכן מסוים להיות מופצים לכולם בחינם. זה יכול להיות. << אורח >> שי חייק: << אורח >> או שדורשים בלעדיות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה כבר עניין בין-לאומי. זה לא סעיפים שלא נמצאים במקומות אחרים בעולם. << אורח >> שי חייק: << אורח >> צריך להבין שזה מצמצם את היכולת שלנו להתקשר איתם. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אזכיר וזה גם משתקף בנוסח של סעיף 99 שהגדרנו שהאפשרות הקיימת, והיא מקובלת מאוד בעולם לספקי אירועי הספורט האלה, היא אפשרות להתקשר עם הערוצים הפתוחים, עם ערוצי התאגיד ועם הערוצים הפתוחים האחרים. רק אם הם לא עושים את זה אז הברירה השנייה היא לשדר באופן ישיר. גם פה יש שתי אפשרויות. אתה לא חייב להעביר את השידור ליישומון אלא אתה יכול לשדר אותו באופן ישיר רק שתהיה אפשרות לגשת דרך היישומון. לכן אני חושב שזה מצמצם מאוד את החששות מהסוג הזה. << אורח >> נועה גבע: << אורח >> אתם לא מסתפקים במודל המקובל והעדיף בעולם. לגבי להעביר את זה לערוץ פתוח, אני לא חושבת שיש עם זה בעיה מבחינת ההסכמים הבין-לאומיים. את זה מכירים וכולם יודעים לאכול את זה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו נותנים לכם עוד אפשרות. אם העברתם לערוץ פתוח זה מספיק. << אורח >> נועה גבע: << אורח >> היא הבעייתית. זה מה שאף אחד לא - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אם ההסכם עם הגורם הבין-לאומי לא מאפשר את זה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אז שיעבירו לערוץ פתוח. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם ההסכם לא מאפשר להעביר ליישומון? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני מדברת על ערוצי הספורט. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הסעיף אומר כזה דבר. הוא אומר אל תתקשרו בהסכם שמונע מכם לבצע את הפעולות שאתם מחויבים אליהן לפי הסעיף. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אם יש הסכם קיים? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם ההסכם אומר שהם יעבירו את זה לערוץ 11, 12, 13 אז זה לא מונע את מה שאתם אומרים. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אתה מבין שזה מייצר שינויים הסכמיים - - - << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> יש לכם זמן עד שהחוק ייכנס לתוקף. תקראו את מה שפורסם ברשומות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ברור שזה לא יחול על הסכמים קיימים. ככול שמדובר על הסכמים קיימים, ברור שזה לא יכול לחול. ביחס להסכמים עתידיים, זה רלוונטי מאוד לנושא הספורט, גם בהיבטים האחרים אבל בספורט מאוד. יכולות להיות ישויות בין-לאומית, פלטפורמות או גורמים משדרים או בעלי זכויות בין-לאומיים שלא יאפשרו לערוצי ספורט להעלות את ערוץ שלהם ליישומון פתוח. זה דבר ברור מאוד. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> הם גם עושים את זה מסיבה מובנת מאוד. הם לא רוצים שהצופים שלהם במדינות אחרות בעולם יצפו דרכנו בחינם באותם תכנים שהם רוצים לגבות עליהם תשלום, לצורך העניין בקנדה, באוסטרליה ובמקומות אחרים. המשמעות של הסעיף הזה שהוא מגביל את ספקי התכנים בישראל להתקשר עם גופים בין-לאומיים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה לא מדויק. יש לזה הסבר בסעיפים הבאים. סעיפים או התניות מהסוג הזה של לא לפתוח את השידורים לאזורים אחרים הם סעיפים שניתן ואפשר להכניס לחוזים. אנחנו נגיע לסעיפים הבאים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אסף דיבר על התכלית. אני מכירה מהקשרים אחרים הוראות כאלה ואלה הוראות כלליות שלא מאפשרת לערוץ ולא לכל ערוץ מטעם הגוף הבין-לאומי שמחזיק בזכויות להעביר את השידור של ערוץ לגורם שהוא גורם פתוח. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> שבכלל אי אפשר להעביר לגורם פתוח? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אלא אם כן יש הסכמה. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אלעד, הגורם שאתה עושה איתו את שיתוף הפעולה צריך לקחת בחשבון ברגע שאתה משדר את זה אצלך אתה ממילא פותח את זה לכל הציבור בחינם. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> או שאתה מעביר את זה לערוץ פתוח אחר שזו המתכונת - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא יהיו תכנים בין-לאומיים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> למה שלא יהיו? יש לנו אסדרה אירופאית שמחייבת להעביר משחקים דומים לערוצים שהם ערוצים פתוחים. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אנחנו מדברים עלינו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> נניח שערוץ ספורט משדר ליגה ספרדית - - - << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> רגע, נגה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> זיו - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הוא לא יוכל לשדר. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רגע שנייה. זיו, אתה מוכן להתייחס? יש לך רשות? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני אנסח את זה אחרת. הבעיה היא אכן בעיה אבל הנושא של אירועי ספורט בעלי חשיבות ציבורית שהוא נושא שכבר דיברנו עליו והחובה הבסיסית לגבי אירועים בעלי חשיבות ציבורית היא לשדר אותם באופן פתוח, אני חושב שכבר סיימנו את הנושא הזה. יש כאן שאלה משלימה לזה האם את אותם אירועים שחייבים להיות משודרים באופן פתוח צריך גם ביישומון או לא. ההצעה כאן אומרת כן. צריך אותם גם ביישומון וזה אכן לא יחול על הסכמים קיימים. עם זאת לגבי הסכמים צופי פני עתיד אז האמירה הברורה כאן לבעלי זכויות בחוץ לארץ, שאנחנו יודעים שעוקבים אחרי הדיונים האלה כי הם שולחים אלינו ולייעוץ המשפטי של הוועדה מכתבים, אז בישראל כדי לשדר אירועים שהם בעלי חשיבות ציבורית לפי ההצעה שכרגע מונחת יהיה צריך גם בערוץ שישדר אותם פתוח וגם ביישומון. הם צריכים לקחת את בחשבון. אנחנו מדברים על רשימה יחסית מוגבלת של אירועים שאפשר לדמיין אותה די בקלות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ישראל לא מספיק גדולה בשביל שכל הגופים הבין-לאומיים יש להם תנאים אחדים יתאחדו - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> יתקשרו לפי הרגולציה שלך. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> למקרה שערוץ 12 או ערוץ 13 מתכוונים לשדר את שידורי הליגה הספרדית ולכן זה מטריד אותם, אז אני יכול רגע להניח את דעתכם ולומר שתחזרו לסעיפים שקבענו בנושא חשיבות ציבורית ותנסו לחשוב מה הסיכוי ששידורי הליגה הספרדית יפלו לשניים מתוך שלושת הסעיפים האלה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אתה לא מבין את הבעיה. << אורח >> שי חייק: << אורח >> זה רק ממחיש כמה אתה לא מקשיב. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> משם תבינו שמרבית בעלי הזכויות עליהם אנחנו מדברים בעולם הזה, אם לא כל בעלי הזכויות, הם עולמות שגם כך משדרים בערוצים פתוחים, כי אלה ההסכמים בטורנירים בין-לאומיים או בעלי זכויות מקומיים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני חושבת שאתה לא מבין את השאלה ואתה לא מבין את הסיטואציה. הסיטואציה היא שיכול להיות ערוץ שהוא ערוץ שמתאים להיות משודר ביישומון כמו שאתה רואה אותו מבחינה מהותית. הערוץ הזה יכול לשדר תוכנית של HBO, יכול לשדר ליגה ספרדית, יכול לשדר כל מיני דברים שלא בעטיין של התוכניות האלה כמו הליגה הספרדית או HBO הוא נחשב לבעל חשיבות ציבורית - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> אני מקווה שהמנכ"ל יודע שאנחנו מתקשרים עם גופים בין-לאומיים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> שנייה, שי. הוא נחשב בעל חשיבות ציבורית אלא מכיוון שהוא ערוץ שבמאפיינים שלו הוא כזה שהוא אמור לעלות ביישומון. בהוראה הזו כאשר אתה כופה על גורם בין-לאומי תנאים מסוימים שהם לא קיימים בשבילו בשום מקום בעולם, אז לא HBO ולא מי שמוכר את זכויות הליגה הספרדית ישנו בגלל שישראל - - - ישראל לא מספיק גדולה בשביל זה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נגה, בסוף אתם, כלומר שני הערוצים שאת מייצגת, משדרים בשידור פתוח באינטרנט את השידורים שלהם בחינם לכל צופה. כנראה שאין מגבלה כזו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אז אתה כנראה לא יודע. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו מאפשרים גם את האפיק - - - בעקבות הטענות שלכם בין היתר שעלו בהקשר של עידן+, אנחנו מאפשרים את השידור דרך היישומון ולא באמצעות היישומון ולזה נגיע עוד מעט. לכן הטענה בהקשר הזה של HBO וכולי היא לא ברורה לי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> גם המשרד עצמו מכיר את ההסדרים האלה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> נגה, הטענה נשמעה. עופר, כן. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> עופר ויסוקר מ-YES. יש פה אחיזת עיניים שמהצד של קשת ורשת ואני אגיד בדיוק למה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> למה כזה דיבור? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נגה, מותר לו להגיד את זה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה לא נעים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מותר לו. תנו לו להגיד מה שהוא רוצה. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אני מבקש הגנה מנגה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עזבי. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> מי ביקש הגנה? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> הפעם אני. סעיף 13(ג) לחוק הפצת שידורים קובע כבר היום שהם צריכים להעביר את השידור הליניארי לפלטפורמות ובאופן פתוח. למרות כל הטענות שנשמעו גם אז שיש לנו הסכמים שאסורים לנו וזה קשה אין מי שמבין בהסכמים יותר - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> למה אתה נלחם שזה יעבור ליישומון? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אפשר להשתיק אותו? אין מי שמבין בהסכמים יותר מאיתנו. כמה פעמים קיבלנו מהם אמירות שלא נגיע להסכם. תוכלו רק לשדר את השידור החי פתוח. סימן שזה אפשרי, שאין שום בעיה. זו אחיזת עיניים מוחלטת. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. כן? אנחנו עוברים לסעיף הבא. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אתה עובד בשביל התאגיד מהצד? << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> זיו, יש לך עוד משהו לומר בנושא? << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> סעיף ו'. הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 102. (ו) אספקת התכנים המפורטים בסעיף קטן (א) באמצעות היישומון יכול שתתבצע בין השאר, באופנים שלהלן, בהתאם לבקשת ספק התכנים הפתוחים: (1) העברת התכנים במישרין על ידי הרשות באמצעות היישומון; (2) העברת התכנים באמצעות קישור מהיישומון למקור אספקתם בידי ספק התכנים הפתוחים. יש פה שתי אפשרויות טכנולוגיות לספק את השידורים. אפשרות אחת, כל התכנים מועברים לגוף שידור של היישומון והוא זה שמפיץ את התכנים בעצמו. אפשרות שנייה היא לעשות לינקג'. המנוי בקצה לא יודע מה קורה מאחורי הקלעים. הוא אדיש. הוא לוחץ על ערוץ אבל מקור השידורים הוא לא מהיישומון ולא ממרכז השידורים של היישומון אלא מרכז השידורים של הערוץ המקורי. הסיבה לכך שאנחנו מאפשרים את שתי החלופות היא כתוצאה מהרבה טענות ששמענו מערוצים וקיבלנו אותם. היום לערוצים יש את היישומון שלהם ויש להם את אתרי האינטרנט שלהם. באמצעות כך, ברגע שצופה גולש וצופה באופן ישיר דרך הכלים הישירים של הערוצים אז הערוצים יכולים לאסוף את נתוני הצפייה על אותו אדם ואז לטרגט פרסום. אנחנו מאפשרים עדיין את האפשרות הזו וכך אנחנו שומרים על האפשרות הזו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> טוב. רק שנייה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי יקבע - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אני מציע לקרוא גם את סעיף ז'. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> יש התייחסות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. תהיה התייחסות. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> נשארו עוד עשר דקות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אני אחראי על הזמן. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אריאל, תקריא גם את סעיף ז'. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 102. (ז) אספקת התכנים באמצעות היישומון תהיה באיכות ההעברה המקובלת; שוכנעה הרשות כי ספק התכנים הפתוחים מספקם רק באיכות נמוכה יותר מאיכות ההעברה המקובלת, רשאית היא לספקם באותה איכות העברה. (ח) הרשות מיוזמתה לא תטמיע ביישומון מסר פרסומי כל שהוא. אני אסביר לגבי סעיף ז'. כפי שראינו גם בסעיפים אחרים כאשר דיברנו על חובת העברה אז אנחנו מדברים על חובת ההעברה המקובלת. יחד עם זאת, פה אנחנו מאפשרים לבקשת אותו ערוץ לשדר באיכות נמוכה יותר מאיכות ההעברה המקובלת וזאת מכיוון שמבדיקה שערכנו כלפי ערוצים זעירים קיימים למשל אז כאלה שמשדרים באיכות שהיא פחות מהאיכות המקובלת בגלל הקשיים הפיננסיים שלהם. אנחנו רוצים לשמור את זה ולא להכריח אותם לשדרג את איכות השידור שלהם, מה שיהיה כרוך אצלם בתשלומים. לגבי סעיף ח', אני חושב שהסעיף מדבר בעד - - - << אורח >> נעמה מנחמי: << אורח >> צריך להקריא אותו. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> הקראתי אותו. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> משהו לא ברור. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק שנייה. לובי 99, בבקשה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> תודה רבה, כבוד יושב-הראש. בעז אקרמן מלובי 99. יש לי שתי הערות כי כבר הקריאו את סעיף ח'. בנוגע לסעיף ו', תקנו אותי אם אני טועה אבל לדעתי, מטרת היישומון היא להנגיש תכנים שיש להם איזושהי חשיבות ציבורית לציבור. ברגע שיש אפשרות לראות את אותם תכנים דרך לינק בפלטפורמה, באתר, באפליקציה או במה שלא יהיה של אותו ספק שמשדר אותם ולצאת מהיישומון אז האפשרות לזפזפ בין תכנים ולהיחשף למגוון שונה של ספקים נפגעת. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> בעז, זו לא הכוונה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> בסדר גמור. אם זו לא הכוונה אני אשמח להבהרה. יש לי עוד הערה אחת קטנה, כי כבר - - - << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> אני אענה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> יש לי עוד הערה אחת קטנה. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> זה משפט אחד. המנוי אדיש. הוא לא רואה את הדברים האלה. האפשרות האלה הן מאחורי הקלעים. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> מעולה. זה הכול back office. בסדר גמור. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> איך זה קורה? << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> נגה, בבקשה תני לי להשלים. ההערה השנייה היא לגבי מה שהיועצת המשפטית, נעמה, אמרה קודם על סעיף ג' שאחרי זה הקריאו גם את סעיף ח'. הכוונה בסעיף ג' כפי שאני מבין אותו היא לא לרשות אלא מסר פרסומי שנוסף על המסרים הפרסומיים שמועברים בכל מקרה בצורה ליניארית על ידי ספק התכנים או ספק החדשות. לכן חשוב דווקא לא להוריד את הקטע ולא להדגיש שמדובר במסר פרסומי מטעם הרשות כדי שלא ייווצר מצב שאותו ספק תכנים שעולה על גבי היישומון ומשדר את התכנים באופן ליניארי מוסיף עוד מסרים פרסומיים על מה שהוא משדר בשאר - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מה? זה שידור ליניארי. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> נכון, ולכן לא צריך - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> למה זה נדרש? << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אולי בנוגע לקאצ'אפ. אני לא יודע למה זה נדרש. אפשר להוריד את זה לגמרי אבל בטוח לא צריך הבהרה שמדובר ברשות. זה מה שאני אומר. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> בטח שצריך. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> לפי דברי ההסדר, זו לא הייתה כוונתנו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> מודי, רצית לדבר. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> רציתי לשאול את אריאל - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק רגע. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> מודי שרפסקי, מנהל רגולציה ב-YES. רציתי לשאול את אריאל מה הכוונה עם הלינק הזה. זה משהו לא ברור. ברגע שהוא לוחץ על הלינק לאן הוא עובר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק על זה רציתי לשאול. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אם הוא עובר - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> לשידורים הפתוחים באינטרנט של הערוצים - - - << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> שנייה רגע. << אורח >> שי חייק: << אורח >> בין אם זה 12+, 13+ או 14. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אם הוא הועבר לאפליקציה של 13 אז הוא נשאר שם? הוא חוזר? הוא יכול לעבור לתוך Free או ל-12. מה הכוונה בלינק? תסבירו את זה. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> אני אסביר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> או לחסום את זה. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> נגה, אני מנסה לשאול שאלה. למה את מפריעה? << אורח >> שי חייק: << אורח >> אתה כל הזמן מפחד מ-Free. תירגע קצת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> תנו לאריאל להשיב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תסביר לנו טכנית. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> אז אני אסביר. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אנחנו לא מכירים דרך כזו. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> בסדר. הכוונה היא למה הוא מקור השידורים. המנוי פותח את האפליקציה ומה שרואה זה האפליקציה הציבורית הזו לאורך כל הדרך כולל המיתוג וכולי. גם כאשר הוא לוחץ על ערוץ מסוים - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא עדיין בתוך היישומון. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> הוא עדיין בתוך היישומון. כאשר אני אומר לינק אז הכוונה היא שהוא לא עובר לכתובת אינטרנטית אחרת אלא הוא עדיין בתוך היישומון. ב-back office מאחורי הקלעים, מקור השידורים של אותו ערוץ לא יהיה מההפצה של היישומון, מהמקור הציבורי, אלא מהמקור המסחרי. למה זה רלוונטי בין היתר? הוא רלוונטי מה מקור הדאטה, האם הדאטה יוצא מהמקור הציבור או מהמקור הפרטי. כאשר אנחנו נדבר על הסדר התשלומים אז נראה את ההבחנה הזו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מבחינת היכולת להחיל על היישומון, יש לכם מגבלה? יש לזה סעיף תקציבי? מעניין אותי אם יהיו הרבה שמתלבשים על האפליקציה אז איך אתם - - - << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> מבחינה הנדסית וטכנולוגית, בוודאי שאין מגבלה למספר ערוצים אבל יש מדרגות שהן גוזרות שינוי מסוים בעלות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שאתם יודעים להגיד אותן כבר? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כן. עד 40 מיליון לא יהיה תשלום. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> לא, היא שואלת לגבי מספר ערוצים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ככול שיהיו יותר ערוצים על היישומון, בסוף אתם צריכים יכולת - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה פחות נגזרת של מספר - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> אתם מדברים על עלויות הסטרימינג? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה פחות נגזרת של מספר ערוצים אלא יותר נגזרת של היקף השימוש ביישומון. ככול שהיקף השימוש ביישומון יהיה גדול יותר סך העלות תהיה גדולה יותר, אבל חלק גדול מהעלות הערוצים יישאו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בכל מקרה, הגלישה עצמה היא בתוך היישומון עצמו. לא יוצאים החוצה? << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> כן. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אריאל, אמרת משהו שקצת סותר את זה קודם. המטרה לתת את הלינק היא שאותו ערוץ יוכל לאסוף נתוני צפייה ולטרגט את האדם הזה. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> לא, זו לא המטרה. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> זה מה שאמרת. אמרת קודם שהוא יוכל לעשות את זה. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> הוא יוכל. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל זו לא המטרה. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> שנייה. יש לי שתי שאלות בעניין הזה. אני לא מכיר דרך - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> מקדסי, אתה לא שואל אותו למה שזה מטריד אותו כמו שאתה שואל אותנו? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> תמיד אתה שואל אותנו. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אמרנו רייטינג אז זה עשה משהו לקשת. שנייה, אני רוצה להבין. מי שצופה באפליקציה ציבורית אז הוא צופה באפליקציה ציבורית חינמית. אם אתה נותן לערוץ שעולה אפשרות לטרגט ולאסוף נתוני צפייה, אתה בעצם מעביר לו נתוני צפייה ששייכים לאפליקציה הציבורית. אתה מעביר אותם לערוץ הזה. אני לא בטוח שזו הייתה הכוונה של אפליקציה ציבורית. זה דבר ראשון. << אורח >> שי חייק: << אורח >> זה לא נתוני צפייה אלא נתוני גלישה באינטרנט. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> אין מטרה שאפליקציה ציבורית תאסוף נתוני משתמשים. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> מה? << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> מה המטרה של אפליקציה ציבורית לאסוף נתוני משתמשים? << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אני לא יודע. למה אתה רוצה לתת? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מה זה מפריע לך? << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> תקשיבו, אני מנסה - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> אתה צודק. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> כל דבר מפריע לכם. << אורח >> שי חייק: << אורח >> מודי, סליחה. קדימה. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> זה מפריע. << אורח >> שי חייק: << אורח >> מודי, תתקדם. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אני לא מצליח להבין. אם אדם צופה, נתת לו אפליקציה - - - אפשר שקט. זה מפריע להתרכז. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אסף, אתה בלתי נסבל. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> מה אתה רוצה ממני? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> תשתוק. אתה מפריע לו לדבר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה הסינדרום של שעה 15:55. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> מי צריך הגנה? מי שצריך הגנה שירים את היד. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אני חושב שכל הוועדה צריכה הגנה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נראה לי שזה הזמן לסגור את הוועדה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> קשת-רשת, די. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אריאל, לא הצלחנו להבין. אם זו אפליקציה ציבורית, למה אתה לוקח נתוני צפייה של אדם שהתחבר לאפליקציה ציבורית ומעביר אותם לערוץ כדי שהוא יוכל לטרגט שם אנשים? זה מה שעלה מהדברים שלך קודם. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> לא, אז - - - << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אם לא, אז תסביר. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> שאלת אז עכשיו תן להסביר. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> שיסביר. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הסבר, הסבר. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> אני אסביר. אף אחד - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברים, שקט. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> שנייה, אני חייב להגיד משהו. << אורח >> שי חייק: << אורח >> לא, אתה לא חייב. תמשיכו. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> תהיה בשקט. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מה זה תהיה בשקט? אתם לא נורמליים. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> כל דבר יש לכם מה להגיב. לא שאלתי אותך. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> תפסיק לדבר כך. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> מודי, אתה רוצה תשובה? << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אני רוצה תשובה מהמנכ"ל. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אז אל תחזיר להם. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> לא מחזיר. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אדוני, תמשיך. מודי לא מרשים אותי. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> השעה 16:00. דבר. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> רק להבהיר. אף אחד לא מתכוון - - - << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אל תגיד לי סתום פה. מה זה? אתה מקלל אותי? << אורח >> שי חייק: << אורח >> אני לא יודע מה עובר עליו. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> סליחה, אני לא מוכן שידברו אליי בוועדה. מה זה תסתום את הפה? למה שמישהו יידבר אליי כך? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אתה צודק. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מה עם תהיה בשקט? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אני מבין שאתם לא רוצים לסיים את הסעיף? << אורח >> שי חייק: << אורח >> אדוני, אני רוצה שתתקדם. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אני מדבר על המראה החיצוני שלך? מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תשב בשקט. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> מי אתה חושב שאתה? מי אתה חושב שאתה? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> שי, חתיכת אפס. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> מודי, אתה רוצה לשמוע את התשובה? << אורח >> שי חייק: << אורח >> מה יש לו? << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> כמו שנגה אומרת, אני אשמח שיושב-הראש ייתן לי הגנה. מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אני מנסה לתת לך הגנה. אתה לא רוצה לקבל אותה. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אני מוכן לקבל אותה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> יפה. עכשיו שקט. רק אריאל מדבר. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> תודה רבה. אני מבהיר עוד פעם. אנחנו לא מתכוונים שהרשות דרך האפליקציה תאסוף נתוני משתמשים. דיברנו על זה גם ברייטינג. אף אחד פה סביב השולחן מעוניין שהרגולטור, גוף ממשלתי, יאסוף ויתחקה אחר נתונים של אנשים פרטיים. זו לא הכוונה. זו לא הכוונה פה. זה לא עולה בשום מקום מהנוסח. אנחנו לא מתכוונים שהאפליקציה הציבורית תאסוף נתוני משתמשים ותעביר אותם למאן דהו. לא. מה אנחנו כן מאפשרים? אנחנו מאפשרים שמקור השידורים יגיע - - - שהמנוי יתחבר לאפליקציה ואז בעצם הוא יגיע למקור השידורים של אותו ערוץ באופן ישיר ואותו ערוץ יוכל להתחקות אחר הנתונים של אותו מנוי - - - << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> תקשיב, מבחינה טכנית, מה שאמרת הוא לא הגיוני. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> של אותו אדם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא כל כך הבנתי. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אתם צריכים לבדוק את זה טכנית. זה פשוט לא הגיוני מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תרשמו את ההערה. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> שנייה, המשמעות של מה שאתה אומר היא לתת נתוני צפייה ציבוריים לערוץ מסוים. זה דבר אחר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני לא הצלחתי להבין את החלק השני. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> לגבי סעיף ח', הכוונה, אם אני מבין נכון, היא שהרשות עצמה לא תכניס כל מיני פרסומים ולא תכניס SDK ומעקבים. זה צריך להיות ברור. איך שזה כתוב עכשיו זה לא ברור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יהיו גם הגנות סייבר לצורך העניין ביישומון הזה? אריאל, יוודאו שאין זליגה של נתונים? דבר שני, לא הבנתי את החלק השני. תסביר לנו שוב. את החלק הראשון הבנתי מצוין. אתם לא אקטיבית אוספים ומעבירים. תסביר שוב את החלק השני, כי באמת לא הבנתי אותו. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> יש אפשרות - - - איך אני אסביר את זה מעבר למה שהסברתי? << אורח >> שי חייק: << אורח >> ברגע שהוא מעביר את זה דרך האפליקציה שלנו - - - << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> הוא אמר שהוא לא מעביר את זה דרך האפליקציה שלכם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר שנשארים בתוך האפליקציה. << אורח >> שי חייק: << אורח >> רגע, הם מתחברים למקור השידור אצלנו. אתה לא מרוויח מזה משהו חדש. הגולשים האלה שממילא יכולים לצפות ממך בחינם אצלנו באפליקציה צופים בך בחינם דרך היישומון האינטרנטי. אני לא מבין מה פתאום מודי מזדעק על זה מכיוון שבסעיפי הרייטינג מבקשים מהם לעקוב אחרי האנשים שצופים בהם - - - << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> הזדעקנו גם על זה. << אורח >> שי חייק: << אורח >> ולתת את הנתונים חזרה. אני לא מבין. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> מה שאמרת הוא לא נכון כי זה לא עובר לאפליקציה שלכם. ההסבר הטכני שהמשרד נתן הוא פשוט לא נכון ואי אפשר להבין את זה. בוא לסמנכ"ל הנדסה שלנו ודבר איתו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אריאל, בפתח הישיבה הבאה תתנו תשובה מבחינה טכנולוגית האם החשש של מודי הוא חשש נכון. אם כן, אז צריך לשנות משהו בניסוח. אם הוא לא חשש נכון כמו שאומר שי, אז תתנו תשובה טכנולוגית מוסמכת על העניין הזה. בסדר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני, בישיבה הבאה נמשיך בדיון בפרק הזה? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> על זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, לא סיכמנו. << אורח >> אסף גרינבוים: << אורח >> יושב-הראש, דבורה רוצה להגיד מילה. אפשר? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> את סעיף 102 סיימנו, חוץ מההבהרה הזו. רק שנייה, לא. << אורח >> דבורה קמחי: << אורח >> בכל הכבוד - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> גברת דבורה, תודה רבה. התבטאתם מפסיק בעניין הזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא לא דיברה היום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> היא לא דיברה בכלל היום. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. משפט אחד. << אורח >> דבורה קמחי: << אורח >> משפט אחד. בכל הכבוד, זה לא עניינו של מודי וזה לא עניינן של הפלטפורמות מה קורה ביישומון שלנו שהוא נכס שלנו. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> זה לא יישומון שלכם, זה היישומון הציבורי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מודי ועופר, מה קרה לכם? מה יש לכם? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תנו לה לדבר. << אורח >> שי חייק: << אורח >> חיות. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> שמת לב איך הם דיברו אלינו. פשוט בושה וחרפה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תנו לה להשלים משפט. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> חרפה ששי עדיין פה ולא יצא מהוועדה. מה זה לדבר כך לאדם ולהגיד לו סתום את הפה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שמת לב איך הגנתי עליכם בפני נגה? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברים, תודה רבה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הם אמרו לי שאני מאחזת עיניים וזה בסדר. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> לא אמרנו שאת אלא הלקוח שלך. << אורח >> שי חייק: << אורח >> חברים, זה לא גנון. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> רק שנייה. מודי, אני רוצה לנעול. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> תסתום את הפה עכשיו. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אמרת שאסור להגיד סתום את הפה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אני רוצה לנעול את הישיבה. יש לך משפט אחד. << אורח >> שי חייק: << אורח >> מכוער, קוקסינל. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> מה אמרת לי? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> עכשיו שי אמר למודי במיקרופון ושיירשם בפרוטוקול שאתה מכוער ואתה קוקסינל. << אורח >> שי חייק: << אורח >> ממש לא. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> זה מה שאמרת. עכשיו הוא גם משקר. << אורח >> שי חייק: << אורח >> ממש לא אמרתי. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> פעם הבאה אנחנו - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> רגע, היא רוצה לנעול. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כן? << אורח >> דבורה קמחי: << אורח >> אני אומרת שמבחינת רשת, הנוסח שכתוב מקובל. לא ברור לי למה YES מתערבת. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> במחילה, זה כבר נאמר. זה כבר נאמר מקודם. הכול בסדר. זה כבר נאמר. אני נועל את הישיבה. לפני שהישיבה נעולה, התבקשתי על ידי יושבת-הראש הוועדה למסור שיש היתכנות לקיומן של ישיבות נוספות השבוע ושהודעה על כך תימסר מוקדם ככול הניתן. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ישיבה או ישיבות? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> מה ששמעתם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו צריכים לדעת. לוח הזמנים של הוועדות הוא עמוס השבוע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו בחוק ההסדרים? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:00. << סיום >>