פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 272
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, א' אלול התשס"ז (15 באוגוסט 2007), שעה: 10:30
סדר היום: 1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סכנת סגירה לעשרות משפחתונים בעיר סכנין,
של חבר הכנסת חנא סוויד.
2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): החלטת משרדי הרווחה והתמ"ת לסגור את
המשפחתונים בטייבה, של חבר הכנסת אחמד טיבי.
נכחו:
חברי הוועדה:
משה שרוני – היו"ר
אריה אלדד
זהבה גלאון
אחמד טיבי
רן כהן
חנא סוויד
מוזמנים:
תמר אלמוג – מנהלת האגף למעונות יום ומשפחתונים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
מועדי סעיד – יועץ לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה
חנה גד – חשבת, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
יובל רז – רכז, משרד החשב הכללי, משרד האוצר
ורד רוטפוגל – מפקחת ארצית לגיל הרך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים
פיני קבלו – סמנכ"ל לקשרי המרכז לשלטון מקומי
יהודית גלנץ – רכזת רווחה, המרכז לשלטון מקומי
פקדה ישיאלם – המועצה הלאומית לשלום הילד
נעמי לנגוס – יו"ר, האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך
אמיל סמעאן – מנהל מחלקת רווחה פקיעין,
עמותת מנהלי מחלקות רווחה בקרב האוכלוסייה הערבית
עיסאם מסארווה – מנהל מחלקת רווחה כפר קרע,
עמותת מנהלי מחלקות רווחה בקרב האוכלוסייה הערבית
פתחי אבו יונס – מנהל מחלקת רווחה סכנין,
עמותת מנהלי מחלקות רווחה בקרב האוכלוסייה הערבית
מנהלת הוועדה:
וילמה מאור
רשמת פרלמנטרית:
דרורה רשף
1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סכנת סגירה לעשרות משפחתונים בעיר סכנין
2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): החלטת משרדי הרווחה והתמ"ת לסגור את המשפחתונים בטייבה
היו"ר משה שרוני:
בוקר טוב לכולנו, אני פותח את הישיבה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא: הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סכנת סגירה לעשרות משפחתונים בעיר סכנין, של חבר הכנסת חנא סוייד. בנוסף, הצעה לסדר היום (דיון מהיר): החלטת משרדי הרווחה והתמ"ת לסגור את המשפחתונים בטייבה, של חבר הכנסת אחמד טיבי.
קיימנו דיון ראשון וזה הדיון השני, בבקשה. אדוני.
חנא סוויד:
בוקר טוב לכולם, תודה ליושב ראש על קיום הישיבה הזאת בזמן הפגרה.
וילמה מאור:
חשבנו שהמנכ"לים יגיעו.
היו"ר משה שרוני:
הפגרה זה רק במליאה. תמיד מודיעים שכל חברי הכנסת בחופש, במקום להגיד שהוועדות פועלות.
חנא סוויד:
חברי הכנסת התייצבו, כמובן. אני רוצה להתחיל מהנקודה שבה סיימנו את הישיבה הקודמת שבה דנו בעניין הזה. כפי שאמר היושב ראש בפתיחה, אכן קיימת סכנה ויש דיבור על סגירת משפחתונים, גם בסכנין וגם בעיר טייבה, בגלל סיבות שונות.
התברר בדיון שהיה בישיבה הקודמת, שיש מגמה להפריט את השירות הזה – את שירות המשפחתונים – לפי תנאי מכרז בעייתיים לחלוטין, מבחינת היקף החברות שיכולות לגשת למכרז ומבחינת התנאים האחרים שנמצאים בגוף המכרז עצמו. מדובר שם על חברות שיכולות לגשת למכרז ההפרטה של המשפחתונים, שיש להן 1500 ילד, לדוגמא משהו כמו 300 משפחתונים, וניסיון של 36 חודשים בניהול משפחתונים קודם. תנאים כאלה ומפעילים כאלה - אמרנו כבר בישיבה הקודמת - אי אפשר למצוא בישובים הערביים.
אני מניח, ועלה כאן, שיש שניים שלושה גופים במדינה שאולי אכן כן יכולים להתמודד עם התנאים האלה – נעמ”ת וויצ”ו והחברה למתנ”סים – אבל לא יותר מזה. זה בעייתי לגבי הישובים הערביים.
העלינו את הדרישה שצריך לשמור את המצב כפי שהוא בישובים הערבים. המשפחתונים הקטנים שהוקמו במשך שנים בעמל רב ובהשקעה גדולה, גם של הרשויות המקומיות וגם של מפעילות ומפעילי המשפחתונים, לא יכולים לרדת לטמיון בגלל איזושהי החלטה בנקודת זמן מסוימת, שהולכים להפרטה. זה לא יכול להיות. אנשים השקיעו הרבה עבור הכשרות, התאימו בתים, הרשות המקומית התארגנה לצורך העניין הזה ולא יכול להיות שבמחי יד וברגע מסוים מחליטים שאת הכול מוחקים ומבטלים.
לכן, הדרישה חד משמעית: אי אפשר לעבור לסדר היום על החלטה כזו, צריך לשמור על מה שקיים ולחשוב לגבי העתיד. כאשר הדרישה גם לגבי העתיד היא נגד ההפרטה, אם מדובר בהפרטה בקווים הכללים שדיברתי עליהם וכפי שאנחנו יודעים אותם.
נאמר בישיבה הקודמת - ואני באמת רוצה להעלות את העניין הזה, ואני רוצה שנשמע תשובות חד משמעיות - נאמר שהטענה העיקרית והסיבה למעבר להפרטה זה אופן התשלום ממשרד התמ”ת למפעילי המשפחתונים. זה, כמובן, בא על רקע המצוקה של הרשויות המקומיות הערביות. כרגע יש בעיות. נכון, לא בכל הרשויות המקומיות אבל בחלק מהן כן. אני לא חושב שזו סיבה מספקת בגלל משבר רגעי לבוא ולשנות באופן מהותי ורדיקלי את ההסדר שהיה קודם, שמשלמים למשפחתונים דרך הרשויות המקומיות. הבנתי גם שמשרד הרווחה בכלל אין לו בעיה עם העניין הזה ואני רוצה באמת לשמוע מהנציגים של משרד הרווחה כאן, האם באמת אין להם בעיה. ואם למשרד הרווחה אין בעיה להעביר תשלומים ישירות למשפחתונים, אז למה לתמ”ת יש? מה זה, יש פה שתי מערכות משפטיות? שני הסדרים משקיים או שני משרדי אוצר? מה הבעיה כאן?
היו"ר משה שרוני:
הבעיה המרכזית זה ניהול לא תקין במועצות העיר, זו הבעיה ולא משהו אחר.
חנא סוויד:
בסדר.
היו"ר משה שרוני:
איך פותרים את זה? נשבור את הראש.
חנא סוויד:
נכון. אז אם משרד הפנים, נגיד, טוען שהוא עושה עכשו מינוי של ועדות קרואות ושהן אמורות לנהל באופן תקין – יש הרבה מועצות עם תכניות הבראה שהן אכן באותו תהליך של הבראה – אז המצב הזה, המצוקה הזו, היא מצוקה חולפת ואי אפשר להיתקע בה ולהגיד: בגלל המצוקה הרגעית הזו אנחנו נשנה את כל סדרי הרשויות.
היו"ר משה שרוני:
מאה אחוז. תודה רבה. חבר הכנסת טיבי, אתה רוצה להוסיף משהו?
אחמד טיבי:
מאז שדיברנו בישיבה הקודמת, אדוני, על החלטה לסגור את המשפחתונים בטייבה, נדמה לי שחלו התפתחויות מסוימות. אתם גם הייתם בטייבה.
היו"ר משה שרוני:
הגיעו לעמק השווה?
אחמד טיבי:
עדיין לא.
היו"ר משה שרוני:
עדיין לא?
אחמד טיבי:
תכף, בוא, אני בכוונה רוצה שהם יגידו מה הם סיכמו.
היו"ר משה שרוני:
בסדר, אין בעיה.
אחמד טיבי:
אבל, מאז הוויכוח עבר לנושא ההפרטה, גם בטייבה וגם בסכנין ובכלל הישובים. יש בעיה עם נושא ההפרטה – חבר הכנסת סוויד הסביר את הבעייתיות – גם את עיקרון ההפרטה בקשר למשפחתונים - - -
היו"ר משה שרוני:
אבל זה לא פתרון.
אחמד טיבי:
כן. וגם התנאים במכרז מכוונים לקבוצה מסוימת ומדירים קבוצה אחרת. לכן אנחנו רוצים לשמוע, אדוני היושב הראש, הצעה אחרת.
היו"ר משה שרוני:
לי יש הצעה של כמה הפרטות. נפריט את הממשלה ואת משרד האוצר.
אחמד טיבי:
ידעתי שתגיד את זה.
היו"ר משה שרוני:
נקבל כסף ישר מבנק ישראל.
חנא סוויד:
מבתי סוהר.
היו"ר משה שרוני:
בתי סוהר לא אכפת לי. תאמין לי שאם נפריט אותם יהיה סדר. כן, תמ"ת, בבקשה.
תמר אלמוג:
אז ברשותכם, אני אתייחס בראשית דבריי לסיכום הדברים לגבי טייבה ואחר כך לסוגיה של ההפרטה שעלתה כאן. טייבה - התקיים דיון אתמול אצל הממונה בפועל – ועדה קרואה.
אחמד טיבי:
מנהל הכלא.
תמר אלמוג:
כן.
היו"ר משה שרוני:
זה לא חשוב מה היה לפני זה.
אחמד טיבי:
הוא כל החיים יהיה מנהל הכלא.
היו"ר משה שרוני:
טיבי, בוא לא ניכנס לזה. באמת.
תמר אלמוג:
המשבר בטייבה היה משבר חריף מאד, גם על רקע הבעיות הפוליטיות המקומיות וגם, כמובן, על רקע המשבר הכלכלי, וזה יצר מצב שבו הרכזת שעסקה שם בנושא המשפחתונים לא יכלה למלא את תפקידה במשך תקופה ארוכה. הווה אומר המשרד – משרד התמ"ת – העביר מידי חודש בחודשו מימון לרכזת כדי שתפקח על המטפלות, תלווה אותן מקצועית, תבקר אותן, תטפל בשאלונים ותעביר אותם למשרדים השונים כדי שהמטפלות יקבלו כסף ממשרדי הממשלה, גם התמ”ת וגם הרווחה. המטפלות נשארו ללא תשלום, ללא פיקוח, ללא בקרה והיו שם מלחמות עולם. הודענו לראש העיר לפני שפוזרה מועצת העיר שבתנאים האלה לא נוכל לפתוח את המשפחתונים באחד בספטמבר הקרוב.
בין לבין קרו דברים. כמו שציינתי, מונתה ועדה קרואה ואתמול קיימנו ישיבה יחד עם נציגי משרד הרווחה – ורד נמצאת כאן, היתה אתי – וסוכם כדלהלן: הרשות תפרסם מיידית מכרז חירום לרכזת חדשה שתענה על הקריטריונים והדרישות המקצועיות שהמשרד קבע. הרכזת הקיימת תעשה אתה חפיפה עד לכניסתה של הרכזת החדשה, המשפחתונים ייפתחו כרגיל באחד בספטמבר. כדי שיהיה לנו מעקב מסודר תתקיים ועדת היגוי יישובית של כל הגורמים המוסמכים והשותפים בוועדה מדי חודש בחודשו, ולקראת אמצע נובמבר 2007 אנחנו ונציגת משרד הרווחה נגיע לעיר ונשמע איך מתנהל השירות. אם הכל לשביעות רצוננו, הם יוכלו להמשיך ולהפעיל את השירות עד סוף שנת הלימודים.
היה ולא יוכלו ולא יהיו מסוגלים, אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבאחד בינואר נגיד למטפלות: אין לכן עבודה, נגיד לאמהות עובדות: גם אתן אל תעבדו כי אתן עכשיו צריכות לקחת את הילדים ולטפל בהם, ונגיד לילדים בסיכון: תחזרו הביתה לסכנה שיש לכם בבית.
אחמד טיבי:
מה תעשו במקרה כזה?
תמר אלמוג:
טייבה היא בדיוק המשל לדבר שהלכנו אליו בצורה מאוד מסודרות וזה לא משהו רגעי. אנחנו במשרד מתכננים את התכנית הזו במשך חמש שנים, כדי שבמקרה שיהיה לנו מקרה כמו טייבה, יהיה לנו מענה לשירות הזה באמצעות זכיין חיצוני. הנושא הזה לא נעשה במחי יד, לא מדובר באיזשהו משבר רגעי, מדובר במשבר מתמשך. יש לנו רשויות שכבר ארבע, חמש או שש שנים נמצאות במשברים האלה ולא מרימות ראש, מה שנקרא. עשינו את זה במהלך מסודר עם נציגי השלטון המקומי ונציגי לשכות ושירותים חברתיים. יושב פה פיני קבלו והוא יכול להעיד על כך. מנכ"ל המשרד הקודם, רענן דינור, הקים לפני שלוש שנים צוות שבו אני חברה, יחד עם נציגי השלטון המקומי, פתחי יונס שיושב כאן, אסא בן יוסף מעיריית חולון ודוידי מעיריית בני-ברק. יחד עם הצוות הזה אמרנו: לא נעשה רפורמה רחבה, נעשה רפורמה ונעשה את ההפרטה איפה שלא תהיה לנו ברירה. הן בגלל אי תפקוד כלכלי של הרשות והן בגלל אי תפקוד אחר - ואני יכולה למנות את האי תפקוד האחר.
רשויות, דווקא לצערי במגזר הערבי, ואני חייבת להגיד את זה פה על השולחן, עושות ניצול ציני, פוליטי, במערך של המשפחתונים ביישובים - ואני יכולה לתת דוגמאות.
אחמד טיבי:
אגב, לפעמים את צודקת. זה נכון.
תמר אלמוג:
אני אחראית על כל מילה שאני אומרת כאן. מה הכוונה? אם עכשיו אני מאשרת לפתוח עוד עשרה משפחתונים ביישוב, מתחילות מניפולציה ופעילות פוליטית על הרכזת: איזה מועמדות תהיינה כשירות, לא לפי הכישורים המקצועיים והאחרים שלהן, אלא לפי לאיזו חמולה שייכות המטפלות.
חנא סוויד:
גם כשרוצים למנות מנכ"ל של האוצר זה קורה. אמנם בדרכים אחרות, אבל זה קורה.
היו"ר משה שרוני:
רבותיי, בואו לא נכנס לזה. אנחנו יודעים, מה שנקרא.
חנא סוויד:
נו בסדר. אנחנו יודעים איזה מפלגות. השאלה המרכזית נשאלת אם אנחנו יכולים לתת מענה לילדים האלה, או שנעסוק בפוליטיקה וכל זה. אנחנו בעד לתת שירות לתת לילד, נקודה. ולא מעניין אל"ף, בי"ת או גימ"ל. זה הכל. בבקשה.
תמר אלמוג:
הדברים האלה מפריעים לאנשי המקצוע לתפקד לפי מנהל תקין. יש ועדת היגוי שמלווה בכל יישוב את מערך המשפחתונים. היא אמורה לעשות את כל הפעולות האלה. לאשר מועמדות, לאשר פתיחת משפחתונים, לסגור משפחתונים, וברגע שלפעמים רכזת שנבחרה ביישוב עושה את הפעולה הזאת, היא עלולה למצוא את עצמה מפוטרת על ידי ראש הרשות או מנהל המחלקה, תלוי מול מי היא פעלה או נגד איזו חמולה. זה דבר שלא מאפשר לנו לעבוד בצורה מתוקנת. אנחנו לא יכולים להשלים עם המצב הזה. אני, שעובדת בראש התחום הזה, כאחראית על התחום, לא אאשר ולא ארשה. אני גם אודיע למנכ"ל שלי שלא ניתן יהיה לאשר להמשיך להתנהג בצורה כזו ביישובים כאלה.
היו"ר משה שרוני:
נניח שיש מצב בלתי נסבל עם המנכ"ל והגזבר, את חושבת שנושא ההפרטה באותו יישוב ייתן מענה לגבי הילדים?
תמר אלמוג:
כן. אני אגיד לך אדוני היושב ראש, כולם פוחדים מההפרטה, כנראה שהם לא יודעים על מה מדובר. בסך הכל מדובר על זה שבמקום שהרשות תפעיל את השירות היא תמנה מטעמה רכזת שאנחנו ממנים, הרכזת תפעל מטעם אותו זכיין, הזכיין יעשה בדיוק את אותה עבודה שהרשות עושה. אותה רכזת צריכה לעשות את אותן פעולות של בקרה והיגוי מקצועי.
היו"ר משה שרוני:
מי המפקח?
תמר אלמוג:
אנחנו מפקחים. התנאים של המטפלות לא משתנים בכלל, כי השכר של המטפלת זהה גם אם היא שייכת לרשות, גם אם היא שייכת לזכיין. למה? השכר שלה מורכב מתעריף הילד למשפחתון. העלות הזו מגיעה פעם אחת מכספי הורים שמשלמים לה באופן ישיר את חלקם, אם הם מסובסבדים על ידי המדינה, ופעם שנייה על ידי המדינה. גם זכיין, גם רשות מקומית, אסור לה לעשות שום שימוש בכסף הזה.
אני יכולה לציין, במסגרת הבעיתיות שקיימת, למשל, ביישוב אחד - אם אתם רוצים שאני אנקוב בשמו אני אנקוב - שביקשתי לראות מי מתנגד שאני אשלם באופן ישיר למטפלות. אמר לי: אני אשלם להם, הכל בסדר. אמרתי לו: תשלח לי הוכחה שאתה משלם. שלח לי דוחות – יש לי אותם עד היום במשרד – דוחות של תשלומים למטפלות, לעשרים מטפלות לשלושה חודשים. מכל תשלום הוא גרע 33%, כלומר: השאיר אותן מול הרשות.
כפר קרע לא רוצה בכלל לשלם את ה-25% שהוא חייב בדין עבור ילדים בסיכון. הוא אומר: אני עכשיו בתכנית הבראה, המטפלות תסתפקנה בפחות כסף ואני לא מעביר להן. יש פה מניפולציות שעושות עוול למטפלות. עכשיו, אני לא שקטה. כי אם המטפלת לא מרוצה, לא מקבלת את מה שמגיע לה, אני חרדה לשלומם של הילדים – היא לא תיתן טיפול טוב לילדים.
יושב פה גם מנהל המחלקה של סכנין. גם אצלו פועלים בניגוד לנהלים. אני עוד לא הודעתי שסכנין בבכלל בהפרטה ואני לא יודעת מאיפה יצא הסיפור, אבל אני יכולה לתת לך דוגמא: למשל, קבענו בנוהל שמטפלת יכולה לקבל במשפחתון שלה עד חמישה ילדים. היה וכל המשפחתונים ביישוב מלאים ואין שום מקום אחר ויש ילד בסיכון שצריכים לשים אותו איפשהו – לא נשים אותו בבית במצוקה – צריכים לקבל אישור מהמשרד שלי כדי להכניס את הילד השישי. הגענו ליישוב סכנין והיה לנו "פטה-קומפלי" – פשוט עובדות בשטח – כל משפחתון היה לו ילד שישי. בלי לשאול אותנו, בלי לבקש, בלי לאשר. קשה לנו מאוד להתנהל ככה.
אחמד טיבי:
לגבי טייבה החלטתם להגדיל את מספר המשפחתונים?
תמר אלמוג:
כן. יש תכנית של הרחבת המשפחתונים, ציינתי את זה גם בישיבה הקודמת, אמרתי שהמדיניות של משרד התמ"ת היא דווקא לחזק את מערך המשפחתונים. אנחנו עתידים לפתוח 900 משפחתונים, לכן גם יצאנו במכרזים. אנחנו רוצים גם תחרות, אולי.
אחמד טיבי:
לכמה אתם מגדילים בטייבה?
ורד רוטפוגל:
ביקשנו את הצרכים מהרשות. הרשות צריכה לספק.
אחמד טיבי:
לפי הצרכים, אמרת?
תמר אלמוג:
כן, הרשות תגיד אני רוצה 40, אנחנו נבחר 40 מטפלות. אם לא יהיו להן קליינטים לא עשינו כלום. אנחנו צריכים צרכים אמיתיים. אז כל רשות העבירה לנו את הצרכים.
אחמד טיבי:
זה מעניין מול המגמה שהיתה לסגור, עכשיו להגדיל.
תמר אלמוג:
לא. המגמה לסגור היתה מסיבות אחרות. אי תפקוד של הרשות. אם אין לי רכזת אני, וגם ורד, לא נסכים שיהיו שם ילדים ללא פיקוח וללא בקרה של רכזת. סליחה.
חנא סוויד:
יש לי שאלה. לפי הסידור הזה שהעלית כרגע, המועצה, או הרשות המקומית, היא שתבחר את הרכזת?
תמר אלמוג:
נכון.
חנא סוויד:
אבל כרגע אמרת שהסיבה העיקרית שאתם עושים את כל השינוי הזה היא שיש מניפוליציות ויש חמולות. זה לא מסתדר לי. פשוט מאוד זה לא מסתדר לי.
תמר אלמוג:
לא, אנחנו לא רוצים לבוא - - -
חנא סוויד:
זאת אומרת, כאילו להיתלות במשהו, להגיד: זו הסיבה שאנחנו משנים ואחר כך עושים בדיוק אותו הדבר, שזו הטענה שבגללה אתם משנים. אני לא מבין את זה.
תמר אלמוג:
המכרז יהיה פתוח לכל, לא רק לעובדי רשות, והוא מלווה על ידי וועדת ההיגוי המקומית. ועדת היגוי מורכבת ממנהל מחלקה לשירותים חברתיים ביישוב, נציגת משרד הרווחה והמפקחת על ילדים ונוער.
חנא סוויד:
זה היה כל הזמן. אז אני לא מבין מה השינוי.
תמר אלמוג:
אז אני אגיד לך: גם המפקחות שלה וגם המפקחות שלי חוזרות אלינו ואומרות: תשמעו, לא מקובלת עלינו הרכזת, אבל ראש הרשות אומר: אני רוצה רק אותה ואתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים. אז מה אני יכולה לעשות במקרה הזה?
חנא סוויד:
נו, אז אם הוא ייבחר אותה בתהליך הזה?
תמר אלמוג:
לא, אז מה אני הייתי יכולה לעשות במקרה הזה? לבוא ולהגיד: טוב, סוגרים את המשפחתונים, בטייבה לא יהיו משפחתונים? אני לא רוצה.
וילמה מאור:
אז מה את עושה היום?
תמר אלמוג:
אז עכשיו יהיו לנו זכיינים, רשות שלא תמלא את התפקיד שלה, תיתן לנו את כל השירותים כמו שדרשנו, תמלא את כל המטלות כמו שצריך ותתנהל בצורה תקינה, אנחנו נאלץ להגיד לה: סליחה עד כאן, אנחנו עכשיו את השירות מעבירים לזכיין.
חנא סוויד:
אבל עדיין הרכזת מתמנה על ידי הרשות.
תמר אלמוג:
הרכזת תהיה מטעם הזכיין.
אחמד טיבי:
זה לא מה שאמרת לפני שניה, את אמרת שהרכזת בשני המקרים – רשות או זכיין – תמונה על ידי הרשות.
תמר אלמוג:
לא, סליחה. אז זה לא. אני אבהיר.
היו"ר משה שרוני:
רבותיי, יש דבר אחד שצריך להבין. אותי לא מעניין ראש רשות, אני אומר לך דוגרי, אותי מעניין הטיפול בילדים. נקודה. אם צריכים לעשות את זה, צריכים לעשות את זה. וכל רשות שתעשה מה שהיא רוצה, אני לא יודע מה. יש גבול לכל דבר שאנחנו יכולים לאשר. יש גבול. אי אפשר למנוע את כל החמולות וכל הפוליטיזציה. ילדים זה מחוץ לפוליטיקה, מחוץ לכל החמולות וכל זה. או שעוברים לנושא החמולות – אני לא דן בזה כאן אצלי. שיהיה שם תוהו ובוהו. באמת.
אחמד טיבי:
משה, החמולות הן לא על סדר היום עכשיו.
וילמה מאור:
מסתבר שכן.
היו"ר משה שרוני:
טיבי, תראה, אתה יודע שאני מכיר את הנושא הזה, גדלתי בזה - כך שאני יודע את זה.
אחמד טיבי:
אתה יודע כמה חמולות יש בממשלה? כל הזמן רבות, החמולות.
היו"ר משה שרוני:
זה לא חמולות – זה קליקות. יש הבדל בין קליקה וחמולה.
אחמד טיבי:
יש חמולות, קליקות, מפלגות.
חנא סוויד:
לדבר על חמולות זו הסתה של הדיון הזה. זה לא יכול להיות שדיון כזה מתקיים על חמולות. תסלחו לי, זו הסטה של הדיון. אני לא חושב שבעבר חשבו על הפרטה בגלל החמולות, זה נראה לי מלאכותי מידי.
אחמד טיבי:
יש בעיה של חמולות, אנחנו לא אומרים שאין.
היו"ר משה שרוני:
כן, בבקשה גבירתי.
תמר אלמוג:
רק תשובה לחבר הכנסת: אני ציינתי את הבעיות האלה, כיוון שבישיבה הקודמת, אם זכור לך, לא היה זמן לדבר על הכל. נציגת רווחה יושבת פה וגם לה יש מה להגיד על הנושא הזה. אתה ציינת שאנחנו הולכים להפריט רק בגלל התשלום, אז אמרתי: לא רק. חוץ מהתשלום יש בעיות כבדות.
חנא סוויד:
בעיות תשלום.
תמר אלמוג:
לא, זה לא העניין, אתה יודע מה- - -
היו"ר משה שרוני:
הבעיה היא של הרכזת. לא יכול להיות שהיא תהיה רכזת לא מקצועית, רכזת חייבת להיות מקצועית בלבד ולא תלויה בראש רשות שצריכה להגיד "אייווה" כל היום. ראש רשות אין לו מושג בטיפול בילדים.
חנא סוויד:
אבל מה שמוצע כאן לא יבטיח את מה שאתה אומר.
היו"ר משה שרוני:
אני לא יודע. אני אשמע עד הסוף.
תמר אלמוג:
אדוני יושב הראש - - -
אחמד טיבי:
בוא, אני רוצה לתקן את מה שהיא אמרה קודם. במקרה של זכיין פרטי מי ממנה את הרכזת?
תמר אלמוג:
הזכיין עם צוות ועדת ההיגוי שקיים גם ברשות. זאת אומרת, גם הנציג של מחלקת הרווחה שותף להחלטה הזו.
חנא סוויד:
לא יכול להיות שזכיין ימנה מישהי שהרשות לא מסכימה.
מועדי סעיד:
שהיא תפקח עליו, זאת אומרת את נכנסת כאן - - -
תמר אלמוג:
לא עליו.
מועדי סעיד:
תראי, הזכיין יפעיל משפחתונים והוא ימנה רכזת. כלומר: הרכזת שאמורה לפקח על העבודה שלו - הוא בעצמו מינה אותה. תאמיני לי שחמולות יותר טוב.
תמר אלמוג:
לא, ברגע שזכיין נכנס לעבודה הוא ממנה את הרכזת, היא עובדת שלו.
מועדי סעיד:
בסדר, את אומרת בדיוק מה שאני מתריע עליו. לא יכול להיות שזכיין יפקח על עצמו.
תמר אלמוג:
לא, אנחנו מפקחים עליו. מה זאת אומרת?
מועדי סעיד:
מה הרכזת תעשה?
תמר אלמוג:
אני אגיד לך את ההבדל. זכיין התקשר איתנו בהסכם, הוא מקבל חוזה לשנה עבודה עם אופציה לשלוש שנים. כל שנה אנחנו מאריכים לו את החוזה על סמך חוות דעת מקצועית של העובדים שלה, של העובדים שלי, שהוא ממלא את תפקידו, שהוא עושה כל מה שצריך. אני אתן לך סתם דוגמא: בעיר טמרה לקח לצוות שלי ושלה שנתיים לפטר מטפלת שהתפקוד שלה סיכן את הילדים. למה? כי היא אחות של הגזבר של העירייה. הוא פשוט לא הרשה שזה יקרה.
מועדי סעיד:
או. זהו בדיוק.
חנא סוויד:
זה יכול להיות בכל מקום.
תמר אלמוג:
כן, אבל הדברים האלה - - -
חנא סוויד:
זה יוצא מן הכלל, אי אפשר להשליך את הכלל. אני מצדיק אותך על מקרה כזה.
תמר אלמוג:
תאמין לי שאם זה היה מקרה אחד שניים לא הייתי - - -
אחמד טיבי:
תמר, את נתקלת ביחס לא ענייני ובהתנהגות לא עניינית ביישובים יהודיים, לפעמים בדברים כאלה?
תמר אלמוג:
גם קרה לנו.
אחמד טיבי:
לא חמולות, יחס לא ענייני.
תמר אלמוג:
אני אתן לך דוגמא מגדרה: בגדרה ראש העיר היה חדש, את היית איתי?
ורד רוטפוגל:
לא.
תמר אלמוג:
לא. ראש העיר בא ואמר: אני לא רוצה שהמשפחתונים ימשיכו להיות דרך מחלקת הרווחה. למה? כי יש לו בעיה עם מנהלת מחלקת הרווחה. אני רוצה להעביר אותם לזכיינים.
אחמד טיבי:
אצל יהודים קוראים לזה ניגוד אינטרסים, אצל הערבים זה חמולות.
תמר אלמוג:
בסדר, אז מה עשיתי שם? אמרתי לו: אדוני, תשמע: אם אתה תעביר את זה על דעתך עצמך, אז מעוד חודשיים - אנחנו לא רוצים לעשות את זה מיידי - אין את השירות פה. אנחנו נפרסם מכרז ונעביר את זה. אחרי שבוע התקשר אלי וביקש להחזיר את הכל לקדמותו.
חנא סוויד:
רק שאלה אחרונה. איך את מתייחסת לעובדה שלפי שיטתך, השיטה המוצעת של מכרזים, שכנראה רק שלושה גופים גדולים במדינה יכולים לגשת אליהם, גופים שלא פעילים ולא מוכרים ביישובים הערביים יבואו להפעיל שירות שהוא ממש קהילתי וייחודי בישובים הערביים? כשאנחנו מדברים על: נעמ”ת, ויצ”ו והחברה למתנ”סים. זה אומר לך משהו? את חושבת על ההתאמה בין מגיש השירות לבין מקבל השירות?
תמר אלמוג:
יש לנו ניסיון עם זכיין אחד שזו החברה למתנ”סים. הם זכו במכרז לפני שלוש שנים. באותם מקומות של החברה למתנ"סים, אפילו במגזר הערבי - אבו-סנאן, למשל – אין בעיות. החברה למתנ"סים מפעילה את השירות הזה בכל המגזרים, ב-22 ישובים בארץ, אין שום בעיות.
חנא סוויד:
אין בעיות. כלומר, את לא רואה בזה בעיה?
פתחי אבו-יונס:
אבל החברה למתנ"סים מפגרת בתשלום.
היו"ר משה שרוני:
יש לי שתי שאלות: כמה מפקחים יש לתמ"ת על הזכיינים? והשאלה השניה שלי: באילו יישובים יהיו זכיינים ובכמה יישובים לא יהיו זכיינים?
תמר אלמוג:
אז על השאלה הראשונה זה ככה: כיום יש לנו ארבעה מחוזות, לפי גודל המחוז גם גודל הפיקוח. מחוז תל אביב, שהוא הכי גדול, יש שם ממונה מחוזית ושלוש מפקחות. בחיפה אותו הדבר. בירושלים, שתי מפקחות וממונה ובדרום בינתיים יש לי מפקחת אחת וממונה, ואמורה להיכנס מפקחת נוספת.
אנחנו עכשיו נמצאים בתהליך של חקיקה, מקדמים הצעת חוק עם חבר הכנסת מלכיאור, של הפיקוח על מסגרות הגיל הרך. בעקבותיה אנחנו אמורים, במשרד התמ"ת, לקבל סיוע מוגבר גם של מפקחים עם תקנים ממשלתיים. מעט מאוד, אבל זה כסף בשביל לקנות שירות ממקום חיצוני לעשות בקרות.
קריאה:
אבל זה מדובר על מגזרים פרטיים.
תמר אלמוג:
לא רק. הכול.
לשאלתך השניה, באילו יישובים וכמה – אנחנו אומרים ככה: אם במגזר הלאומי-יהודי מתוכננת הרחבה של 300 משפחתונים, אז זה יתחלק בצורה הבאה: באותן רשויות שהשירות פועל לשביעות רצוננו והכל תקין, ההרחבה תינתן לרשות. באותן רשויות שיש בעיות, ההרחבה תינתן לזכיין. לזכיין גם יועברו הרשויות שבשנת הלימודים הבאה ניווכח במהלך השנה, כאשר נעשה את הבדיקות המעמיקות, שהן הרשויות הבעייתיות. הן יצטרפו אליהן. אז אני לא יכולה להגיד לך עכשיו במדויק כמה רשויות ויישובים.
היו"ר משה שרוני:
כן, בסדר. רווחה.
ורד רוטפוגל:
אנחנו, כידוע, מסדרים ילדים בסיכון במסגרות של המשפחתונים ומעונות היום, וכל הנושא של המשפחתונים וההפעלה שלהם היה דרך המחלקה לשירותים חברתיים. מבחינתנו, כמשרד, בעמדה העקרונית, זאת הפעולה הטובה ביותר, כאשר זה נמצא תחת האחריות של המחלקות לשירותים חברתיים. מהבחינה המקצועית, מהבחינה של הילדים בסיכון, מהבחינה של ההורים, לצורך הפעלת תכניות בכלל והסתכלות רחבה בנושא של הגיל הרך בתוך היישוב. זה היווה מנוף לפיתוח שירותים נוספים בתחום הזה.
יחד עם זה הציגה תמי את כל הבעייתיות שקרתה במהלך השנים, וניסינו למצוא איזשהם מהלכי ביניים, למרות שמבחינה מנהלית זו לא בדיוק הדרך הנכונה, וזה בקטע של התשלום הישיר למטפלות. זה היה מהלך אחד שפעלנו בו כדי להבטיח שהמטפלות תקבלנה את התשלום ולא שהכסף נכנס לרשות והיא לא יכולה לשלם למטפלות, והן צריכות להמשיך ולתת את השירות לילדים בלי שום אמצעים.
המהלך הזה יצר בעיה מנהלית גדולה במשרד הרווחה, כי כח אדם נוסף פקידותי-מזכירותי לא קיבלנו. המשמעות, רק ככה, כדי לסבר את האוזן, היא שאם יש לנו רשות מקומית שיש בה 150 משפחתונים, בקטע המנהלי זה לפתוח סמל מסגרת או להעביר תשלום לרשות אחת, זה אומר פתיחה של 150 מסגרות, 150 טופסולוגיה, העברת כספים לכל מטפלת לכל בנק. זה מעמיס מאוד על המערכת. יחד עם זה, בגלל שחשוב היה לנו שזה יישאר בתוך השירותים החברתיים, המשרד נערך לזה. הוא לא יכול להיערך לאורך זמן בנושא הזה, והתקווה היא שבכל זאת מצבן הכלכלי של רשויות מקומיות כן ישתפר ונוכל לחזור למצב הקודם שהיה.
היו"ר משה שרוני:
כמה יש כאלה?
תמר אלמוג:
620 מטפלות בתשלום ישיר במקום לשלם ל-30 רשויות, במקום לבצע במשרד 30 תשלומים לחודש. 620 מטפלות. יש לנו בעיות שאם משלמים להם בטעות אז צריכים לתבוע אותן ולבקש חזרה את הכסף ומסתבכים.
ורד רוטפוגל:
אנחנו משלמים ל-890 מטפלות תשלום ישיר, במקום ל-100 רשויות.
הדבר הנוסף שתמי אמרה הרגע בהערה ואני ארחיב על כך: מטפלת שילד עוזב אותה, עד שנעשה תהליך העזיבה ועד שזה נקלט במחשוב, היא מקבלת את התשלום. אנחנו צריכים לדרוש ממנה את התשלום רטרואקטיבית. אז קשה להן לשלם, ולהתחיל הליכים משפטיים מול מטפלת זה לא נעים. ככה, כשעובדים מול רשות מקומית, הכול נעשה דרך התחשבנות עם הרשות והתהליך הוא תקין. כך שבאמת צריך לחשוב על פתרון לאותן רשויות שהן בקצה מבחינת התפקוד, למהלכים אחרים בנוגע למשפחתונים. ברשויות שכן יכולות להפעיל את זה ניתנה עדיפות לרשויות המקומיות להמשך הפעלת המשפחתונים. בנושא הזה משרד הרווחה ומשרד התמ"ת עובדים עין בעין. בהסכמה.
היו"ר משה שרוני:
טוב, תודה. אבו- יונס, בבקשה.
פתחי אבו-יונס:
אני רוצה להודות על הדיון הרציני שמתנהל פה, ויש לי כמה הערות. אני הוצגתי כשותף למכרז הזה, וזה איום ונורא. אני המתנגד הראשון למכרז הזה ולהפרטת המשפחתונים. מאז שמונה הצוות שאותו הצגת, אני, ליזי ואת, על ידי דינור ומנכ"ל משרד התמ"ת, מאז ה-30 באוגוסט 2004, לא נפגשנו. גם ליזי לא היתה. אתמול היינו בשלטון המקומי והצגנו את זה, אבל מאז עד אתמול לא הוזמנו לפגישות, לא יודע מי הוזמן לפגישות.
וילמה מאור:
מי זו ליזי?
פתחי אבו-יונס:
רכזת משפחתונים בבני ברק, ואם היא היתה פה זה מה שהיא היתה אומרת. אני רוצה להדגיש שרוב המשפחתונים, כ-95%, פועלים או אצל הערבים או אצל החרדים. היינו צריכים להציג את הפן שאנחנו מייצגים אצל הערבים ואצל החרדים. זה השירות היחידי שיש לנו, אצלנו אין מעונות יום. זו המסגרת היחידה שיכולה לקלוט ילדים בסיכון וילדי אימהות עובדות ולכן אנחנו חייבים לשמור עליה בידיים טובות. לשמור עליה בידיים טובות, זאת אומרת לא להפריט אותה ולאפשר לה המשך התפתחות.
מאז שנחתם הסכם בין השלטון המקומי לבין משרד התמ"ת ב-30 באוגוסט 2004, גם תמי יכולה להעיד על זה שחל גידול במספר המשפחתונים בישראל. דבר שני: חל שיפור באיכות השירות שניתן לילדים ולכן אנחנו חייבים להמשיך בהסדר הזה.
התשלום הישיר למטפלות הוא זה שנתן את הדחיפה ואת התנופה למשפחתונים – גם מבחינת טיב השירות וגם מבחינת היקף השירות. לכן, אם אנחנו היום ננסה לעשות כל שינוי בדרך בה אנחנו פועלים, אני חושב שאנחנו - - -
היו"ר משה שרוני:
אנחנו יודעים שלא יכול להיות שנושא התשלום יהיה ישירות, ישר למטפלות, על ידי הריכוזיות. אתה חוזר לריכוזיות. אני לא רוצה ריכוזיות. נח לך שהם ישלמו למטפלות. למה הרשות לא מסוגלת? אם היא לא מסוגלת, אין לה זכות קיום בכלל. העלות עולה יותר.
פתחי אבו-יונס:
הלוואי שיכולתי להשיב, אבל משרד הפנים צריך להשיב.
היו"ר משה שרוני:
לא רוצים א' לא ב'. לא רוצים זה לא רוצים זה. צריכים לבדוק מה טוב.
פתחי אבו-יונס:
הנקודה השניה - - -
היו"ר משה שרוני:
הרשות המרכזית לא יכולה לשלם ישירות למטפלות. נקודה. לא. בבקשה.
פתחי אבו-יונס:
אני מציע, אם גברת תמי מדברת על ניסיון להגיע להבנות בצוות שלא נפגש - אני לפחות, לא נפגשתי מאז 2004 - אני מציע שהוועדה תאפשר לנו לשבת, להביא עבודה רצינית בפני הוועדה, ככה שיהיה מקובל גם על השטח וגם על המשרד איך אפשר להמשיך ולהפעיל את המשפחתונים.
היו"ר משה שרוני:
באחד בספטמבר צריך לפתוח אותם.
פתחי אבו-יונס:
אנחנו מדברים על האחד בספטמבר 2008, אדוני יושב הראש, ולכן יש לנו זמן. אני מבקש שהוועדה תמליץ על הפסקת המשך המכרז הזה, שהמכרז הזה יופסק כי הוא רע, רע מאוד. בסופו של דבר רוצים לבחור במקום רשויות מקומיות שהן גם טובות וגם רעות חברה אחת שתנהל את כל המשפחתונים. זה יצור מצב של מונופול. מונופול שינהל את כל המשפחתונים הערביים. זה אבסורדי, להציב את כל המטפלות ואת כל רכזות המשפחתונים בגדר אדם אחד.
חנא סוויד:
ומה לגבי הטענות לגבי התנהלות המשפחתונים בסכנין, שהועלו כאן, שכאילו כולם חורגים?
פתחי אבו-יונס:
תמי ביקרה בסכנין. סכנין מבחינת מעמד סוציו-אקונומי נמצאת במדרג השמיני בישראל - - -
קריאה:
מה זאת אומרת שמיני? זה הכי גבוה או הכי נמוך?
פתחי אבו-יונס:
נמוך.
קריאות:
אשכול שתיים.
אחמד טיבי:
הוא התכוון כוכב יאיר-סכנין.
פתחי אבו-יונס:
אני רוצה להגיד ובצניעות, המשפחתונים שיש בסכנין אם נכנסים אליהם ועוצמים עיניים ופותחים עיניים, על משפחתון בסכנין חושבים שהוא נמצא בסביון.
תמר אלמוג:
לא אמרתי שהמשפחתונים לא טובים.
פתחי אבו-יונס:
המשפחתונים הטובים במדינת ישראל, גם מבחינה פיסית - - -
אחמד טיבי:
מדובר על שישה ילדים במקום חמישה ילדים.
קריאה:
זה ניצול שטח.
פתחי אבו-יונס:
שישה ילדים במשפחתון במקום חמישה, זה היה מקרה של לפני חמש שנים, תמי, יש לך זיכרון טוב. יש יומנים אפשר לחזור על היומנים. אז היתה מצוקה, שלא יכולנו לפתוח משפחתונים. ואני אומר: בגלל טיב השירות שניתן במשפחתונים האלה ובגלל שאנחנו לא נרשה לעצמנו שילד בסיכון יישאר בחוץ, נאלצנו להכניס ילד בסיכון כזה למשפחתון כדי להבטיח לו מקום.
חנא סוויד:
ומה המצב היום?
פתחי אבו-יונס:
המצב היום: אין ילד שנמצא במשפחתון ולא בפיקוח של המפקחת של משרד התמ"ת - - -
קריאה:
של מחוז הצפון.
פתחי אבו-יונס:
של מחוז הצפון. אם יש מה להגיד כאן על המשפחתונים בסכנין, אז אני מוכן לשמוע.
היו"ר משה שרוני:
כן, אדוני, בבקשה.
אמיל סמעאן:
אני מנהל מחלקת הרווחה בפקיעין ויושב ראש עמותת המנהלים במגזר הערבי. העמותה שלנו כוללת 84 מנהלי מחלקות הדרכה של המדינה. זו עמותה שבסופו של דבר היא חלק בלתי נפרד ממנהלי רשויות הרווחה בשלטון המקומי.
אנחנו עקרונית, ואחרי סבב טלפוני מקצועי עם כל המנהלים, מתנגדים לכל תהליך של הפרטה. אנחנו מאמינים בעבודה שלנו ובמקצועיות שלנו. עם כל הקושי שלנו ברשויות המקומיות ואי העברת הכספים – זה נכון, תמי, יש חלק מהמועצות שלא מעבירים ויכול להיות שבפקיעין גם באנו ממקום שלא מעבירים. כבר חמישה חודשים לא מקבלים משכורות– אבל אני קיבלתי הבטחה. יש היום אפשרות. דיברנו איך להעביר כי יש אפשרות להעביר. ידוע שהיום במועצות מחייבים אותן להקמת חשבון חסין שאי אפשר לנגוע בו, כמו החשבונות של משרד החינוך. אז לכל בעיה יש את הפיתרון שלה ואפשר לעקוף אותה.
עקרונית, אנחנו רוצים לתת את השירות הטוב, מעוניינים במתן השירות הטוב, במיוחד לילדים. אנחנו אומרים: החברה שתיכנס לא תעשה את העבודה יותר טוב מאשר אנחנו עושים אותה, כמחלקת הדרכה.
החשש שלנו, כפי שאמר פתחי וכפי שאמר אדון משה, הוא שטובת הילד תאבד בדרך. מה הכוונה? שתגיע חברה וכל המטרה שלה זה רווח. מה זה הפרטה? נותנים לחברה מסוימת שתגדל ותרוויח על חשבון המשפחות הנזקקות ואז אנחנו לא נשלוט על הפיקוח. זו הפרטה בעיני, כך אני רואה אותה, זה משהו סוביקטיבי. אז אין לי פיקוח, הרכזת לא שייכת אלי אז אני לא יכול לפקח על העבודה שלה. כל מה שנעשה לא יהיה מקצועי. מה שאנחנו מבקשים זה להשאיר את המצב כקדמותו.
כתבנו גם מכתב והגיע אליך העתק, שתנאי הסף של המכרז מקפחים ממדרגה ראשונה, ואי אפשר שאף חברה ערבית תיגש למכרז הזה. זו נקודה שהציג חבר הכנסת סוייד אני לא רוצה לחזור עליה. אני בטוח שגם קיבלתם את המכתב שלנו. נכון שביקשנו להגמשת ספי התנאי של המכרז, אבל אנחנו בעיקרון מתנגדים בכלל להפרטה.
מה שאני רוצה להציע, ואני יודע - - -
היו"ר משה שרוני:
אתה מבקש?
אמיל סמעאן:
אני מבקש להציע שלפני שנפריט בואו נקים ועדה מקצועית משותפת, בין משרד התמ"ת לבין עמותת המנהלים, שאחנו מוכנים להיות שותפים לה.
היו"ר משה שרוני:
ומשרד הרווחה.
אמיל סמעאן:
ומשרד הרווחה, ברור, וגם מרכז השלטון המקומי. שנהיה שותפים, שנבחן.
תמר אלמוג:
זה מה שעשינו בדיוק.
אמיל סמעאן:
אני לא יודע.
פתחי אבו-יונס:
אבל לא נפגשנו ארבע שנים.
אמיל סמעאן:
לא נפגשנו ארבע שנים, אמר פתחי.
אני אומר שהוועדה תקבע ואז נהיה מחויבים, ונכנס את עמותת המנהלים ומחלקת הרווחה, את כל השותפים, נבחן מחדש את כל התנאים, את ההפרטה, את הכל, ונגיע בעוד כמה חודשים לוועדה, נציג את תוצאות הבדיקה שלנו ונעשה את הבדיקה המקצועית בשטח. זהו. תודה.
היו"ר משה שרוני:
מר קבלו.
פיני קבלו:
אולי יהודית תתחיל ואני אשלים.
היו"ר משה שרוני:
אתה מוותר?
פיני קבלו:
לא.
היו"ר משה שרוני:
אתה לא מוותר?
יהודית גלנץ:
הוא מאציל סמכויות.
היו"ר משה שרוני:
בסדר, בבקשה גבירתי.
יהודית גלנץ:
אני ממרכז השלטון המקומי, רכזת רווחה. העמדה שאני הולכת להציג היא לא שונה בהרבה מהעמדה של תמיד והגברת ממשרד הרווחה עם איזושהי תוספת קלה.
מרכז השלטון המקומי, בתחילת שנת הלימודים הקודמת, הגיע להסכם עם התמ"ת לאחר משא ומתן ממושך, שבעקבותיו יצא חוזר חתום על ידי המנכ"ל שלנו ומנכ"ל התמ"ת שקיימות שתי אופציות: אופציה אחת היא שהרשות המקומית תנהל את המשפחתונים, וזו אופציה שמועדפת עלינו גם מבחינה ערכית, גם מבחינה מקצועית ומכל בחינה. אבל יחד עם זה, מתוך ראיית המציאות וקריאת המציאות, אנחנו מבינים שקיימים מקרים שזה לא טוב שהרשות המקומית ממשיכה לנהל את זה, מכל הסיבות שהועלו, ואז קיימת האופציה שגוף חיצוני יענה על מכרז.
כמובן, זו זכותו של ראש העיר, יחד עם מנהל מחלקת הרווחה, לבחור את האופציה הרצויה בתנאי שזה יענה על הנקודה. זה ההסכם, הוא מאד פשוט. יחד עם זה אנחנו ערים לכל הקשיים שמתעוררים בשטח, וההמלצה שלנו היא שלאור כל הדברים שעולים פה תינתן ארכה לאיזושהי תקופת מעבר בהכשרה לכל הרשויות שבאמת לא - נניח הרשות של פתחי - - -
היו"ר משה שרוני:
כמה זמן ארכה?
יהודית גלנץ:
שנה נוספת להתארגנות. אני חושבת שהמשפחתונים זה באמת שירות מועדף במיוחד במגזר הערבי וגם במגזר החרדי, דרך אגב. זה שירות נגיש, הוא עונה על צרכים והוא מאוד מאוד חיוני וחבל מאוד שהשירות הזה יתערער. זאת אומרת, צריך לתת את זמן ההכשרה המתאים, כדי שאפשר יהיה להמשיך להפעיל את המשפחתונים לאורך זמן. זו העמדה שלנו.
היו"ר משה שרוני:
טוב, תודה רבה. אדון מועדי סעיד, בבקשה.
מועדי סעיד:
כן. מאחר שבאתי ממגזר המיעוטים ואני יועץ לשר, ומיותר לדבר על קריסת חלק ניכר מהמועצות במגזר - בניהול המשפחתונים קורה אותו הדבר שקורה במועצות, לצערי הרב. אז אנחנו, עם גברת תמי, החלטנו לעשות את הרפורמה הזאת, ואני רואה שיש פה טענה שחלק ממנה צודקת לגבי תנאי הסף, של כניסת עוד גופים למכרז. בניגוד לטענה שאף גוף לא יכול להיכנס מהמגזר הערבי, יש גופים שכן יכולים, רק שהם מועטים מועטים. ממש מעט גופים שקנו את המכרז ומתכוונים להיכנס למכרז. אבל אני מוכן, ברשות הגברת תמי, כמובן, שנקל קצת בתנאי הסף של המכרז על מנת לאפשר לעוד גופים ממגזר המיעוטים להיכנס.
היו"ר משה שרוני:
באיזה מובן הקלה?
מועדי סעיד:
יש תנאי סף. למשל, יש פה מינוי של 200 עובדים במסגרת חינוכית לגיל הרך. אפשר להקטין את זה ל-50 עובדים ואז תהיה אפשרות לעוד גופים במגזר המיעוטים להשתתף במכרז הזה. או, שתוכנית של בתי ספר או גנים, מעונות יום וצהרונים, בהיקף של לא פחות מ-1500 ילדים בשנה, אפשר גם להקטין את זה על מנת לאפשר לעוד גופים להיכנס. למשל, להקטין את זה ל-1000.
היו"ר משה שרוני:
אתה מתכוון לחלק את זה לכמה חלקים?
מועדי סעיד:
לא. חלק אחד. אבל בתנאי הסף של המכרז שפורסם וייסגר ב-19 בחודש אולי, אם לא יהיו מועמדים - ואני בטוח שכמעט ולא יהיו - להאריך את תוקף המכרז בעוד שבוע ימים ולתקן את תנאי הסף ולאפשר לעוד גופים להיכנס.
היו"ר משה שרוני:
טוב, תודה רבה. מר קבלו.
פיני קבלו:
אני רק אוסיף שאנחנו כאן אפשרנו, בהסכם שלנו, לרשות שלא מעונינת להיכנס לכל התהליך הזה, לא להיכנס. היא לא חייבת. זה תלוי בראש הרשות. לכן מקומות שיכלו להמשיך במתכונת הישנה היו חייבים רק להתחייב לעמוד בתשלומים ושהכספים יועברו. זה היה חלק מההסכם.
אני גם רוצה לומר שמאז תחילת המשא ומתן, בנושא של התשלום והנושא של התקנים - ניהלנו משא ומתן, כאשר גם ליזי נטלה בו חלק - אני לא יודע, פתחי, למה אתה לא הוזמנת - התמ"ת הלך לקראתנו ושינה דברים בצורה משמעותית.
החוזר יצא בחודש פברואר ולא היתה זעקה במשך תקופה די ארוכה. מה שחברתי יהודית אמרה - אנחנו אולי לא נלך בצורה גורפת לדחות את העניין לעוד שנה, אבל במקומות שיש קשיים או בעיות של זכיינים או כל דבר אחר, צריך להתמודד ברמה המקומית בכל מקום ומקום ולנסות לתת מהלך של הכשרה, כדי שהנושא הזה ייקלט בצורה חלקה ולא יגרום לזעזוע גדול.
לכן אני חושב שאם יש כרגע בסכנין או בפקיעין – אני מבין שכבר נתת את הפיתרון לפקיעין, ששם הסף היה גבוה – אני חושב שסך הכל המשרד הוא מאוד גמיש - - -
היו"ר משה שרוני:
אני לא רוצה שהמשרד יהיה גמיש על חשבון הילדים.
פיני קבלו:
זה מה שאני אומר, כמובן. לשמור על הילדים שזה הערך הכי חשוב שקיים.
סך הכל אני חושב שהיה משא ומתן והיה צוות חשיבה והמנכ"ל, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שהיה מנכ"ל התמ"ת, ישב עם המנכ"ל שלנו משרד הפעמים ואריה גם היה בתוך הסיפור. סך הכול אני חושב שהיתה הבנה וכמובן, רק להזכיר שכל המשבר הזה התחיל בגללנו. השלטון המקומי קרס, מטפלות לא קיבלו כסף ולא קלטו ילדים, והורים לא יצאו לעבודה. כל התהליך הזה נוצר סביב העניין הזה וסך הכול אני מבין שהמשרד לא מוכן לקחת סיכונים נוספים של משברים בעתיד. למרות זאת, אנחנו כרגע עדיין נמצאים במשברים ברשויות המקומיות, עוד לא פתרנו את כל הבעיות, והבעיות האלה נמשכות כבר חמש שנים. לכן המשרד נערך במעוד מועד על מנת לפתור את הבעיה, כדי שבעתיד הדבר לא יקרה. תודה.
היו"ר משה שרוני:
מה עמדת התמ"ת לגבי מה שנאמר כאן, לתת ארכה של שנה?
תמר אלמוג:
אני חייבת, אדוני היושב ראש, קודם כל לציין, שבאוקטובר 2006 הוצאתי מכתב לכל הרשויות המקומיות עם תיאום מסודר עם השלטון המקומי בדבר הרפורמה שאנחנו רוצים לעשות. כתוב שם על המכרז, כתוב שם על התנאים המקצועיים שדרשנו שהם יקיימו. נתתי גם תאריך, שמי שלא רוצה להיכנס איתנו לתהליך הזה ולתנאים האלה, שיודיע לנו. אני לא שמעתי תגובה מהם.
קריאה:
אולי לא היה להם זמן.
תמר אלמוג:
בפברואר 2007 יצא חוזר חתום על ידי מנכ"ל השלטון המקומי, יעקב אגמון, ומנכ"ל משרד התמ"ת, ומופיעים בו בדיוק אותם הדברים וגם אז מפברואר ועד היום לא שמענו כלום. מתי זה התחיל? לפני חודש כאשר פרסמנו את המכרז. אז החלה התעוררות.
אני חושבת ככה: מבחינתנו, כמשרד, ברגע שמפרסמים מכרז, לפי חוק חובת המכרזים אין שום אפשרות לשנות דברים. המכרז אמור להיסגר ב-19 בחודש, יהיה לי זכיין, אני צריכה להתחייב אליו. לא יהיה זכיין שיעמוד בתנאים האלה, כמובן שאנחנו נתקן את המכרז, נעדכן את תנאי הסף כדי שיתאימו למגזר ונפרסם אותו מחדש.
לגבי האורכה התשובה שלי היא כזאת: אנחנו גם ככה הולכים לבדוק רשות-רשות בכל הרשויות הבעייתיות. הנה למשל אני יכולה לתת דוגמא של עיריית בני ברק: עיריית בני ברק נמצאת במצב קשה. יש לה 154 משפחתונים. ניהלנו איתם משא ומתן עכשיו, בשלושת-ארבעת החודשים האחרונים, עם הגזבר, עם סגן ראש העיר, עם כולם. הגענו להסכם: הם המציאו למשרד שלנו ערבות בגובה של שני חודשי פעילות, על סך מיליון ומאתיים אלף שקל. הביאו את הערבות, הם ממשיכים לעבוד באחד בספטמבר, הם יעבירו את התשלומים למטפלות, והיה ויקרה איזה מצב נוכל לחלט את הערבות ולשלם למטפלות. אין לנו שום אינטרס להוציא את השירות הזה מרשות תקינה טובה. אבל זה באמת ייעשה נקודתית.
יש לי את ערערה בנגב, נסגר השירות. ילדים בסיכון נמצאים בבית. עכשיו אני חייבת להזדרז, לקחת את הזכיין ולשים אותו שם. זה מאד תלוי במצב של הרשות. וזה ייבחן. בכל מקרה אנחנו לא מתכוונים ליישם את זה לפני האחד בספטמבר 2008. כלומר יש שנה אחת. בכל השנה הזו אנחנו נמשיך לתת פתרון ישיר לכל ההתנהלות, ותוך כדי גם ננהל משא ומתן נקודתי מול כל רשות ורשות בעייתית כזאת. אם נגיע לתנאים שנוכל לחיות איתם והם יהיו סבירים - - -
היו"ר משה שרוני:
אם יהיה נס.
תמר אלמוג:
לא. אם יהיו סבירים ונוכל לראות את זה - חלק מהרשויות יכולות ללכת בעקבות בני ברק. שימציאו לי ערבות וזה בסדר, אבל מי שלא יוכל - נצטרך לפתור את זה.
היו"ר משה שרוני:
כן, גבירתי.
נעמי לנגוס:
אני יושבת ראש האגודה למען הילד בגיל הרך. רציתי לשאול אותך, אדוני, מועדי סעיד, אם נצמצם את דרישות הסף של המכרז מ-200 עובדים ל-50, כך הבנתי, איזו השפעה תהיה לזה על הילדים במשפחתונים ועל איכות הדרכה וההכשרה של המטפלים?
מועדי סעיד:
הסעיף הזה להקטנה זה הניסיון של הגוף שייגש למכרז. במקום שיהיה ניסיון של 200 עובדים, מספיק שיהיה ניסיון של 50 עובדים. זו הקלה. זו הכוונה שלי.
חנא סוויד:
זה על מנת להרחיב, או להגדיל, את מספר הגופים שיכולים לגשת למכרז.
נעמי לנגוס:
את המטרה אני מבינה.
חנא סוויד:
כאשר המטרה של מתן שירות לילד היא לא - - -
מועדי סעיד:
אין אף גוף ערבי שיכול להשתתף במכרז אם אני שם את התנאי הזה.
נעמי לנגוס:
אבל אז עלול להיווצר מצב שמשפחתון מסוים, שלפי המכרז שתמי הציעה עם התמ"ת היה מקבל הדרכה פעם בשבועיים, לדוגמא, מאחר ואתה מצמצם ברבע יקבל פעם בשמונה שבועות.
מועדי סעיד:
לא.
תמר אלמוג:
אם תרשו לי אני אבהיר.
מועדי סעיד:
לא.
היו"ר משה שרוני:
אנחנו לא מבינים אחד את השני. כן אדוני.
אמיל סמעאן:
אני רוצה להעיר הערה לגברת תמי אלמוג. אני מהראשונים שדיברתי עם פנינה בוועדה המחוזית בקשר למכרז. דיברתי איתה, את יודעת מה היתה התשובה? שאנחנו לא יודעים איך תהיה ההפרטה, עדיין לא יצא מכרז ולכן לא יכולים לתת לך הסבר. אז להגיד שלא התנגדנו זה לא נכון. אני אישית פניתי ולא היו להם תשובות. אז להגיד שלא התנגדנו, אני חושב שזה פוגע בנו. התנגדנו, ביקשנו לראות את התנאים, אמרו: אנחנו לא יודעים כי לא יצא מכרז. עד שיסתיים מכרז, אתה יכול להתנגד. כשיצא המכרז אנחנו הראשונים שהתנגדנו. עובדה שפנינו ליועצת המשפטית ששלחה את המכתבים, גם בשלטון המקומי. לא ידענו על מה להתנגד, לא ראינו את המכתב, לא ראינו את תנאי המכרז.
אחמד טיבי:
אדוני, ההצעה של יועץ השר התקבלה פה או שיש מי שמתנגד לה? כי ראיתי הנהוני ראש.
היו"ר משה שרוני:
אני לא מבין מה השאלה.
אחמד טיבי:
ההצעה לגבי שינוי תנאי הסף של המכרז, התקבלה או שנאמרה כאן לוועדה? החשב הכללי - ראיתי שהוא מהנהנן.
היו"ר משה שרוני:
כן, בבקשה. גבירתי. מי את?
חנה גד:
אני חשבת משרד התמ"ת. רציתי להגיד באמת מהצד הפורמלי כי חבר הכנסת יש לו סנסורים מאוד חדים. אנחנו נמצאים באמצע תהליך מכרז. מבחינה חוקית, אין לנו אפשרות כרגע לשנות תנאי סף. המכרז יצא. לפחות, למיטב ידיעתנו, יהיו ככל הנראה פונה אחד או שניים. אין לנו אפשרות חוקית לשנות היום תנאי סף. במידה ואף אחד לא ייגש למכרז בוודאי המשרד ישקול את העניין. הנושאים הראשונים שישקלו אלו העניינים המקצועיים. אם תמי אלמוג והאנשים המקצועיים יגידו שיש צורך בניסיון של 15,000 ילדים או 10,000 ילדים זה השיקול, ולא השיקול האם יש גורם במגזר איקס שיכול לתת מענה או לא. כי בסופו של דבר, זה נאמר כאן רבות, טובת הילדים היא העומדת כאן לנגד עינינו ולא כניסתו של גורם זה או אחר. אנחנו רוצים את המענה המקצועי.
היו"ר משה שרוני:
הבנו את זה. טוב, כדי להגיע לסיכום אני מציע לקבל את הסיכום שהוצג בין משרד התמ”ת לשלטון המקומי, הוועדה תקיים ישיבה נוספת בעוד חצי שנה לקבל דיווח נוסף בנושא.
תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה: 11:40.