פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום שני, ו' אלול, תשס"ז, (20/08/2007), בשעה 09:00
סדר היום: דיווח שר הקליטה והעליה על פעילות המשרד
נכחו:
חברי הוועדה:
חיים אורון
זאב אלקין
אלי אפללו
אבשלום וילן
יצחק וקנין
שי חרמש
דוד טל
סופה לנדבר
אברהם מיכאלי
אורית נוקד
מרינה סולודקין
ניסן סלומינסקי
ראובן ריבלין
מוזמנים:
השר לקליטת העליה – יעקב אדרי
ארז חלפון – מנכ"ל, המשרד לקליטת העליה
חנוך צמיר – המשנה למנכ"ל, המשרד לקליטת העליה
מירב שגיא – מבקרת, המשרד לקליטת העליה
דני טופז – הממונה על התקציבים, המשרד לקליטת העליה
חביב קצב – מנהל אגף דיור, המשרד לקליטת העליה
גלעד אברהמי – המשרד לקליטת העליה
ברק פילדמן – סגן מנהל חטיבת הכספים, הסוכנות היהודית
משה עשירי – מנהל חטיבת תקצוב וכלכלה במחלקה לכספים, הסוכנות היהודית
דבורה גנני – מנכ"לית הקרן לידידות
רוני דהאן – יועץ השר
יועצת כלכלית:
סמדר אלחנני
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רשמת פרלמנטרית:
אתי אפלבוים
דיווח שר הקליטה והעליה על פעילות המשרד
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בוקר טוב. ברוכים הבאים. היום אנחנו מתחילים סבב של משרדי ממשלה. אנחנו מתחילים בסבב מוקדם מהרגיל ואחר כך אסביר גם למה. אני שמח שדווקא היום אנחנו מתחילים ממשרד שתמיד נחבא על הכלים אבל לדעתי הוא אחד החשובים ביותר.
המשרד השני שיציג יהיה המשרד לפיתוח הנגב והגליל.
חיים אורון, הצעה לסדר.
חיים אורון:
בוקר טוב. אנחנו מתחילים היום בדיוני התקציב. אין לי בעיה שמתחילים מוקדם. יש לי 3 בעיות קטנות, שלא קשורות לפרטים של התקציב. בעיה ראשונה היא, שלא קיימנו דיון עקרוני כללי על התקציב. עם כל הכבוד לדיון עם כל משרד ומשרד, יש לי הערכה שונה לגבי היכולת של הכנסת לשנות. יש דיון אחד בשנה על התקציב. הוא נגמר לפני שבועיים והוא סגור ונעול וזה הדיון של 1.7. אחר כך יעמדו פה ראש הממשלה והאוצר ויגידו שאנחנו נריב אחד עם השני. אתמול אישרו 400 מיליון שקל לניצולי השואה, וזה בסדר, אבל זה הולך להיות קיצוץ "פלט". למי שלא הבין את זה, אני אומר זאת היום: זה ירד מהתקציב של משרד לקליטת עליה.
השר לקליטת העליה יעקב אדרי:
לא מדויק. בסוף ישיבת הממשלה על התקציב, העלה ראש הממשלה את נושא ניצולי השואה ובמקום חתך עוד 1% לטובת העניין. היה לו 200 מיליון והוא חתך עוד 100 מיליון מהמשרדים.
חיים אורון:
זה מה שאני אומר.
השר לקליטת העליה יעקב אדרי:
זה כבר נחתך.
חיים אורון:
אתה רק מאשר את מה שאני אומר. אם החלטנו פה לתת כך וכך מיליונים, ובצדק, לעוטף עזה, זה נחתך והמפלט וכו'. הדיון הזה, אדוני היושב ראש, לא התקיים פה. אנחנו לא חלק ממנו. אפילו לא נבחנה העמדה של הסיעות השונות ושל חברי הכנסת, שכל אחד מהם בנפרד נאם למה הוא חושב ש-1/7 הוא לא בסדר. זה לא נבחן. אני מציע שזה ייבחן בהקדם כי אחרת אנחנו קצת משחקים ב"נדמה לי".
נקודה שניה, לא פחות חשובה. זה טוב שידידי יעקב אדרי נמצא פה. לפני שנה, כעת הזאת, היה בכנסת ממש פסטיבל בנושא חוק ההסדרים. לפי דעתי, מישהי מונתה בגלל זה לשרה. אני מודה שהשתתפתי בפסטיבל. כמה שופטי בית משפט עליון שהופיעו פה, ציטטו פה מקבילות שהגשתי לבג"צ בעניין חוק ההסדרים. מישה חשין אמר שזה כתם חוקתי.
אני קורא עכשיו, ועדיין לא הספקתי לסיים 272 עמודים של מחליטים, שזאת ההצעה. עד היום עוד אין טקסט רשמי של המחליטים. זה אחד מחוק ההסדרים הגדולים שהיו. אז היה פסטיבל, הרוויחו עליו, יש חוק הסדרים, כולם נשבעו פה שלא יהיה יותר ואנחנו מתחילים לדון כאילו לא קרה שום דבר.
יצחק וקנין:
לא חשוב מה אומרים אלא מה עושים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כיוון שכל תפקידי השרים תפוסים, אני מבין שאם אני אתחיל בחוק ההסדרים, זה לא יעזור לי, אז אני לא מתחיל עם זה.
חיים אורון:
בוא נסיים עם זה. בוא נגיד לכנסת, חבל על ההדפסה של "הכחול". בוא נגיד לממשלה שאנחנו לא דנים בזה כי הכנסת החליטה שנגמר. יושבת ראש הכנסת ציינה את זה בסיכום המושב הקודם כאחד ההישגים. מה, אנחנו עושים צחוק מעצמנו?
הנושא השלישי. ראיתי בנייר שהכנת שאנחנו נקיים את דיון מוקדם ואנחנו נציע שינויים ובדצמבר נבחן את התקציב על פי השינויים. אני מחייך. למה אני מחייך? כי אני בטוח שכל השרים יתמכו בשינויים שאתה מציע. אני מתחייב להיות תלמיד חרוץ ולהמשיך לרשום את הרשימה פה ולהגיד לכם שבסוף התקופה, ברשימה הזאת יישארו 3-4 דברים קואליציוניים. כל השאר יישאר מה שהיה ובסך הכל אנחנו עושים ריטואל שאין לו שום תכלית.
אבשלום וילן:
ההערה שלך שאין מקום בשולחן הממשלה אינו נכון. במחסן יש שולחן שני שאפשר להגדיל ל-30 שרים. כבר היו דברים מעולם.
ניסן סלומינסקי:
אפשר לקבל את חוק ההסדרים? אנחנו צריכים לראות על מה אנחנו דנים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
היום אברר מתי נקבל טקסט סופי של חוק ההסדרים.
חיים אורון:
זה יהיה רק בתחילת אוקטובר. חוק ההסדרים יונח יחד עם התקציב בתחילת מושב הכנסת והוא לא יהיה קודם.
מרינה סולודקין:
אתמול קיבלו הסכם של ניצולי השואה. אני מברכת אתכם על ההסכם שקשור בצורה ישירה לניצולים של גטאות ומחנות ריכוז. ככאלה שמייצגים את העלייה, אני רוצה להביע את מחאתי על כך ש-85,000 של פליטי השואה לא נכללו בהסכם. בגלל שיושב הראש הנכבד מייצג את אותו ציבור שאני מייצגת, אני מבקשת ישיבה של ועדת הכספים בנושא זה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אין ספק.
סופה לנדבר:
אני רוצה להצטרף ולהגיד שישראל ביתנו, אתה ואני וכל חברי הכנסת מישראל ביתנו, חושבים שהסלקציה שנעשתה כלפי אותם אנשים, שלא נכללו בתוך ההסכם, אינה נכונה. מדינת ישראל לא יכולה לעשות סלקציה כלפי אותם אנשים שהם ניצולי שואה. אין קבוצות שונות. זאת טרגדיה אנושית של אנשים. הם עברו את הטרגדיה הזאת ולא יתכן שלא ננצל את כל ההזדמנויות שיש לנו כסיעה בכנסת כדי למצוא פיתרון לאותם אלפי אנשים שלא נכללו בהסכם הזה. אני נגד סלקציה, אני חושבת שהיא לא במקום. אני מברכת את אותם אנשים שמקבלים את ההטבות, אמנם באיחור רב ובאחור של שנים. מדינת ישראל היתה חייבת לאנשים האלה, היא היתה צריכה לעשות הכל כדי שהם ינצלו את ההטבות עוד לפני שנים רבות. טוב שהיום הם מקבלים את ההטבות האלו אבי אני ממש נגד הסיפור הזה של ההפרדה בין טרגדיות ובגלל זה אני חושבת שאנחנו נעשה הכל כדי לתת את הפיתרון לאותם אנשים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
סופה, חוץ מהמילה "סלקציה" שהיא קצת קשה, אני מתחבר למה שאמרת.
סופה לנדבר:
היא קשה, אבל היא במקום.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מסכים לכל מילה. אני חושב שמה שנעשה אתמול זה הוספת חטא על פשע. פשוט הבדילו בין דם לדם, בין גורל לגורל, בין טרגדיה לטרגדיה. פשוט השאירו אנשים, שגם עברו מחנות וגם עברו תלאות ואמרו שיפתרו את זה לקראת החגים. אנחנו נקיים בהקדם דיון בוועדת הכספים.
אני רוצה לענות בקצרה לחיים אורון. לגבי המקרו. רציתי לעשות ישיבת פותח עם קובי הבר שיציג את כל המבנה ואת כל התוואי של התקציב.
חיים אורון:
עם השר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לפחות עם קובי הבר, כי רצינו לשמור את השר לפתיחת המושב. קובי יצא לחופשה וזה לא הסתדר. בשבוע שבועיים הקרובים הוא יבוא לפה ויציג לנו את המתווה כדי שנקיים דיון במקרו.
בלי שום קשר, אמנם התחלנו באוגוסט עם המפגשים עם המשרדים, אבל הם יבואו פעם שניה גם בנובמבר ובדצמבר, כפי שמתקבל מחוק התקציב. לדעתי, כרגע יש לנו אמירה.
הייתי רוצה להתמקד בשלוש שאלות: שנת 2007, שלושת הדברים הגדולים ביותר שנעשו במשרד; שנת 2008, שלושת הדברים שמתכוונים לעשות ותקצובם; כיוון שיש קיצוצים בכל משרד כדי שהתקציב יהיה מאוזן, מהם הדברים שיוצאו מתכנית העבודה של המשרד? חיים, כאן יש לנו אמירה, לא רק בקטע של רישום דרישות השרים והמנכ"לים, אלא, לבנות יחד עם המשרדים הממשלתיים, תכנית עבודה עם סדרי עדיפויות. אם יתברר, לאחר שהתכנית תוצג על ידי השר והמנכ"ל, שיש פספוס בנקודות מסוימות, אולי נוכל, יחד איתם, לשכנע לשנות סדרי עדיפויות. לדעתי זה לא פחות מתוספת תקציב. זה היה הרציונאל כדי שהוועדה הזאת לא תהיה חותמת גומי אלא תעשה עבודה רצינית בתוך המשרדים. כיוון שהתחלנו מוקדם יש עוד אפשרות לשנות דברים.
נתחיל עם המשרד לקליטת עליה. אני מברך את השר אדרי, שהוא שר אחראי בשני משרדים.
השר יעקב אדרי:
בוקר טוב לכולם. ברשותכם אומר כמה דברי רקע ולאחר מכן מנכ"ל המשרד ייתן סקירה יותר יסודית. כפי שאתם יודעים נכנסתי לתפקיד לפני כחודש וחצי ונקלעתי ישר לנושא התקציב. הקדשתי את כל כולי לנושא הזה כי ראיתי בזה נקודת מפתח לקראת שנה הבאה. היה חשוב לי מאוד להיות מעורב בכל דבר. בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לחברי הכנסת, שיושבים כאן, שניצבו מהר מאוד לצידי בנושא קליטת העלייה. מכל הסיעות באו והתגייסו. ביקשתי מכולם להגיע ואני שמח שבעבודה משותפת ביטלנו את כל הגזרות. מי שראה את התכנית של האוצר, זה פשוט היה לגלח את כל התכניות העיקריות של המשרד: לקצץ את סל הקליטה, נושא קמי"ע והנושא של מענק המכס. היתה עוד תכנית של הדיור. רצו להעביר את כל נושא הדיור למשרד השיכון. בנושא יש מצוקה גדולה בקרב העולים. התור הוא ארוך מאוד והמצוקה גדולה מאוד. אני מכיר את זה מכובעים אחרים שלי בעבר. אני שמח שכל הגזרות האלה התבטלו.
אני שוב מודה לכל אותם אנשים שסייעו. בסופו של דבר גם האוצר הבין. אמרתי לשר האוצר, שהיה עדיף לנו להתמודד עם מספרים גדולים יותר בעליה ולהתמודד עם הבעיה התקציבית. לצערנו הרב המספרים לא גדולים ואם, בעקבות הקיצוצים, נשדר שאנחנו לא רוצים את העולים, זה מצב לא נכון ולא טוב. אני שמח שבסופו של דבר שמהמשרד לקליטת עליה לא קוצץ כלום. היה הקיצוץ פלט שנעשה בסוף הדיון על התקציב. אני מקווה שבסופו של דבר נמצא תקציב מגורמים אחרים שעוזרים בנושא קליטת העליה.
המשרד לקליטת עליה הוא משרד יחסית קטן, שעושה עבודה באמת חשובה באמצעים דלים. אנחנו יושבים על תכנית שנה הבאה. כולנו שומעים את הנתונים הקשים בנושא הנוער העולה. אני מקווה שהצוות שלנו, שיישב על תקציב שנה הבאה, ייתן דגש. השנה גם טיפלנו בנושא הנוער אבל זה יהיה הדגש בשנה הבאה. האחוזים של העבריינות והפשיעה בקרב הנוער העולה הוא גבוה מאוד. אני לא מחדש כלום. ראיתם את הנתונים וקראתם את הכתבות. הבעיה היא לא פשוטה ואנחנו צריכים לתת טיפול כללי שיכלול את כל המשרדים השונים, חינוך, משטרה משרד לקליטת עליה, רשויות מקומיות. חייבים לעשות תכנית מקיפה שתכלול את כולם, על מנת שניתן פיתרון והמספרים של הפשיעה והעבריינות לא ימשיכו לגדול.
נושא נוסף: הטיפול הייחודי בנושא אתיופים. אנחנו שמים דגש על הנושא הזה. בשנה הבאה נשים דגש יותר גדול כי שם הרגישות גדולה יותר. שם התא המשפחתי התפרק. הסמכות המשפחתית שהיתה התפרקה. אנחנו רוצים לעשות מאמץ משותף עם גורמים שמסייעים בנושא. הופתעתי אתמול לשמוע על נתוני הגיוס של האתיופים. למרות הבעייתיות, הגיוס לצה"ל בקרב האתיופים הוא גבוה מאוד. זה דבר מאוד מעודד. לאור הקשיים זה נראה דבר חיובי.
בנוסף, מספר הסטודנטים בקרב האתיופים הולך ועולה. משרד הקליטה משלם את כל שכר הלימוד בשלושת השנים. אני חושב שזה מפעל יפה. אפשר להוסיף לזה גם את העדה הקווקזית, שהחל משנה מסוימת היא מקבלת שכר לימוד ואני רוצה להרחיב את זה. אני חושב שכל מי שיכול להוציא את העדות ממעגל המצוקה אלה החברה בעלי ההשכלה מתוך העדה. כך האמנתי וכך עשיתי בעבר בעיר הקטנה שלי. הגדלנו את מספר הסטודנטים ובסופו של דבר הם היו העובדים הסוציאליים, העובדים הקהילתיים, מדריכי הספורט. הם עזרו לנו במצוקות השונות. העניין הזה יקבל את ביטויו בשנה הבאה ואני חושב שבנושא הזה, ההתמקדות בארבעת הנושאים האלה, היא מאוד חשובה. אני מאמין שהיא תיתן את הפירות בהמשך.
נושא נוסף, שבוודאי קראתם עליו, הוא נושא היורדים. התברר שיש לנו מספר יורדים שמגיע לכ-750,000. זאת קהילה אדירה שהפוטנציאל שלה לעלייה הוא לא מבוטל. זאת עליה שאם נחזיר ממנה חלק קטן, לא נצטרך ללמד אותם עברית. חלקם הגדול עשו שירות צבאי. הם מתאקלמים מהר בארץ וסביר שהם ימצאו תעסוקה. התברר שהיו כמה מוקשים, כמו הסיפור של ביטוח הבריאות. זה לא היה פשוט אבל אני שמח שהאוצר הבין את החשיבות של העניין וצריך להגיד להם יישר כוח. אמרתי להם שננסה את זה לשנה אחת בשנות ה-60 למדינת ישראל. בברכתו של ראש הממשלה ושר האוצר נעשה את הפיילוט הזה משנה הבאה כדי שנוכל לומר לעצמנו שעשינו את זה ונראה האם מנצלים את זה כפי שחוששים ואולי החשש הוא חשש שווא. אם ינצלו את זה מספרים קטנים זה בטל בשישים. אני חושב שיש ערך מוסף אדיר אם נצליח להחזיר את היורדים. אני מקווה שבסוף בשנה הבאה נוכל לדווח את תוצאות הניסוי. כבר אנחנו מודיעים שיש הרשמה לעליה. החל מה-1.4.2008, מי שיגיע לארץ מהיורדים, מייד יבוטח הוא ומשפחתו החל מהיום הראשון, כאשר משרד הקליטה ומשרד האוצר נושאים בתשלום הביטוח הבריאותי.
בנוסף, אנחנו התחלנו בדיאלוג עם רשות המיסוי על מנת להקל בנושא המיסוי על היורדים, על מנת שלא יתחשבנו איתם על מה שהיה שם. מי שהרוויח שם הרוויח וטוב שהוא יביא את הכסף לישראל. בסופו של דבר הוא ישקיע את זה במדינה וזה יתרום להתפתחות הכלכלית. בנוסף, ניתן מענקים לעסקים קטנים ליורדים שיחזרו. יש לנו עוד כמה תכניות שעדיין לא הגיענו לגביהם להסכמה עם האוצר. ארז, שיושב איתנו, עושה עבודה חשובה מאוד מול האוצר. אני חייב לומר שיש נכונות באוצר ללכת לקראת הנושא הזה.
הנושא האחרון הוא נושא הגיור, שהתפרסם הבוקר. היתה ועדה שהוקמה על ידי הממשלה בראשות המנכ"ל. היא עשתה עבודה יסודית. אני חושב שנושא הגיור הוא נושא רגיש ובעייתי וצריך לטפל בו. גם אני טיפלתי באופן אישי בכמה מקרים. היו מקרים אבסורדיים של חיילים ששירתו ובתום השירות הצבאי אמרו להורים שלהם ללכת הביתה. במילים אחרות, לא נתנו להם אזרחות. האמא לא היתה יהודיה אבל הבן התגייס ואז עשינו מהלך מאוד לא פשוט. בסופו של דבר דאגנו לתעודת זהות. אני זוכר שמרינה עזרה לי בנושא הזה. הנושא של הגיור הוא מאוד חשוב. יש רבנים שמאוד מקלים ויש רבנים שמאוד מקשים. אני לא רוצה לעשות אבחנות. רובכם מכירים את הנושא.
אני מקווה שהרב עמר, שמוביל את נושא הגיור ויש לו פתיחות גדולה מאוד, ירצה ללכת לכיוון העניין הזה. אני מקווה שבעניין הזה יהיו לנו תוצאות. נצטרך לאשר 10 דיינים נוספים על מנת לזרז את הליכי הגיור. הנושא מאוד חשוב. יש בערך 300,000 עולים שלא מוכרים כיהודים. אם נצליח לגייר לפחות חלק גדול מהם, עשינו דבר מאוד חשוב לעתיד של הדור של הילדים שלנו.
אני רוצה לציין לטובה את הגיור בצה"ל. האלוף אלעזר הוביל את זה ועשו את זה בצורה מאוד מכובדת. המספרים שם מאוד מרשימים והלוואי שגם בבתי הדין האזרחיים תהיה לנו הצלחה.
אני מאוד מודה לכם. אם יהיו שאלות, אשמח לענות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
ארז, אני רוצה לכוון אותך. יש לנו שני משרדים ויש לך זמן עד שעה 10:00 לנושא של קליטת העליה. אני מבקש שבמצגת שלך תתמקד בשלושת הדברים שציינתי.
ארז חלפון:
במצגת מופיעים נתוני העליה משנת 2004, כאשר אנחנו מדבריים על תחזיות של עד סוף 2007 . צפי לעליה עד סוף 2007 20,200 – 21,000 עולים. כמו שאתם יודעים חודשי הקיץ יולי עד ספטמבר, אלה החודשים שבהם מגיעים רוב העולים ולכן הצפי ל-2007 הוא 22,500. זה קצת מפתיע אותנו לטובה כי היה לנו חשש שבגלל המלחמה בצפון תהיה האטה בעלייה בשנת 2007.
אנחנו נעבור לגרף הבא. היעדים העיקריים של המשרד, שהונחו על ידי השר הקודם והתבקשנו על ידי השר הנוכחי, יעקב אדרי, להמשיך בהם גם ב-2008, היות וחלק מהעבודה בוצעה כבר ב-2007 וחלק מהדברים, כמו תושבים חוזרים, גולשים לשנת 2008.
הנושא העיקרי ביותר הוא נושא תעסוקת עולים, קידום הכשרה והשמות בתעסוקה לעולים חדשים. הנושא השני הוא תגבור לימוד השפה העברית. כמו שאתם יודעים, למרות האולפנים ולמרות 500 השעות שמקבלים באולפנים לעברית, מרבית העולים עדיין לא מדברים עברית בצורה שבה רצינו. יש ועדה בראשות פרופ' תדמור, עם משרד החינוך, שאמורה לסיים את עבודתה ומסקנותיה יוגשו לשר עד ה-30 באוקטובר. לאחר שיוגשו המסקנות, נחליט על צעדים קדימה מעבר לתכניות, כולל אפשרת לפיילוט עם מכונים פרטיים.
הנושא השלישי עידוד עליה וחזרתם של תושבים חוזרים. כמו שהשר אמר, אנחנו נותנים, מצד אחד, בעליה קהילתית לערים מסוימות כשאנחנו נותנים עדיפות לצפון ולדרום וחזרתם של תושבים חוזרים. הנושא הרביעי זה הגדלת מספר המתגיירים. סיימנו אתמול את דיוני הוועדה הבינמשרדית של ועדת הגיור והיא תוגש היום למשרד ראש הממשלה. לאחר שהיא תוגש, יש שם כמה מסקנות שאם הם יאומצו על ידי ראש הממשלה, אני חושב שאנחנו נעשה פתח ונוכל להגדיל את מספר המתגיירים בצורה שאנחנו רוצים ולהוריד חסמים.
נושא התעסוקה. כפי שאתם רואים המשרד מפעיל מספר תכניות חשובות. לאחר סקרים ומחקרים שעשינו ובגלל קיצוצי תקציב צמצמנו והתמקדנו בכלים החשובים שנותנים לעולים את המירב כדי להשתלב בשוק התעסוקה העיקרי. יש לנו מרכזי הכוון. אנחנו מוציאים את זה לחברות מיקור חוץ פרטיות שמפעילות את המרכזים בערים שיש בהם עולים. העולים מגיעים לשם, עוברים סדנאות בתעסוקה, עוזרים להם לכתוב קורות חיים ומפנים אותם, לאחר יעוץ למה הם מתאימים, למקומות העבודה.
עד אוגוסט 2007 1,500 עולים השתתפו במרכזי ההכוון ונכנסו למקום העבודה. מפורט לכם התקציב. מבחינתנו מדד ההצלחה הוא שאנחנו רואים ש-72% מהעולים שהופנו למקומות עבודה דרך מרכזי ההכוון, עדיין עובדים ולא פוטרו או לא התפטרו מחוסר התאמה.
הנושא השני הוא הכשרת עולים במקצועות רישוי. אנחנו מכשירים את העולים גם למקצועות כמו: עריכת דין, ראיית חשבון, רופאי שיניים. מממנים להם את ההכשרה כדי שהם יוכלו להיכנס למקצועות האלה.
ישנו מרכז לקידום אמנים עולים בעלות שנתית של 5.5 מיליון. 812 עולים השתתפו עד אוגוסט 2007 בפרויקט הזה. לצערי הרב, אנחנו מפסיקים את הפרויקט הזה בספטמבר עקב קיצוצי תקציב.
קידומי העסקה. המשרד ממן חצי ממשכורת המינימום לעולים חדשים. אנחנו משלמים לחברות חצי ממשכורת המינימום על מנת שיעסיקו את העולה חצי שנה במקום העבודה והמעסיק מתחייב להמשיך להעסיק את העולה במשך חצי שנה נוספת. אנחנו יודעים שאם עולה נקלט בעבודה ונמצא במשך שנה במפעל או בחברת הייטק, אנחנו מעריכים שהוא ימשיך את העבודה ולא יפוטר.
הנושא הרביעי זה תכנית הוואוצ'רים של המשרד. זאת תכנית שאנחנו פיתחנו. במקום שהעולה יחכה לקורס שייפתח, אנחנו קוראים לו, בודקים מה הוא רוצה, בודקים שיש ביקוש למקצוע שהוא רוצה לעסוק בו ואז אנחנו נותנים לו תלוש. עם התלוש הוא עובר את ההכשרה ולאחר מכן נקלט במקום העבודה. סך הכל אנחנו משקיעים בתכנית הזאת כ-15 מיליון שקל. עד אוגוסט 2007 כמעט 4,500 עולים קיבלו את הוואוצ'ר ונכנסו למקומות עבודה.
הנושא האחרון זה יזמות עסקית, שנכנס אצלנו לאגף תעסוקה ויזמות. במהלך שנת 2007, לאחר משא ומתן של חצי שנה עם האוצר, הכפלנו את ההלוואות בריבית מינימום, שלא עולה על 2%, והיא הלוואה עומדת. הכפלנו ל-70,000 את סכום ההלוואה שעולה יכול לקבל כדי לפתוח עסק. יש לנו מספר מטי"ם שנותנים יעוץ עסקי לעולה שרוצה לפתוח עסק. עושים לו בדיקת כדאיות, מראים לו מה יהיו הוצאות העסק והאם הוא יכול להצליח. לאחר שהעולה מבין לאן הוא הולך ואנחנו רואים שיש כדאיות כלכלית לעסק, אנחנו מאשרים את זה. אנחנו יכולים לראות שכ-7,500 בקשות אושרו לעולים חדשים שרצו לפתוח עסקים עד אוגוסט 2007. מתוכם, כבר 4,000 פתחו את העסקים. זאת אומרת, 57% אחוזי ביקוש. סך הכל עלות כוללת של הפרויקט – 8 מיליון שקלים.
עד סוף 2008 נקים מרכז עסקים לעולים ולתושבים חוזרים. עד סוף שנת 2007 אנחנו נבחן שוב את התבחינים למתן הלוואות מקרן עולה. למרות שעשינו שיפורים, עדיין יש קשיים. האוצר דורש ערביות מהעולים. הוא דורש מהם להביא חבר כדי לתת ערבות כספית. אנחנו יודעים שלעולים החדשים אין משפחה בארץ וחברים. אנחנו מנסים להוריד את הערבים ובמקום ערבים לשעבד רבע משווי הרכב שבבעלותו.
בראשית שנת 2007 הקמנו מוקד מידע עסקי טלפוני. העולים יכולים להתקשר. גם עולים שנמצאים בחו"ל ורוצים להתעניין יכולים להתקשר למוקד העסקי ולברר לגבי פתיחת עסקים.
הנושא הבא, תגבור אולפני העברית של המשרד. אנחנו רואים שיש פה בעיה. ביצענו מספר תכניות חדשות בשנת 2007 וכפי שאמרתי, עם סיום עבודת הוועדה שתגיש את מסקנותיה לשר הקליטה, אנחנו נחליט, לאחר מכן, על צעדים אופרטיביים, כאשר יש סיכוי שלראשונה נלך למכונים פרטיים. הנושא הזה כבר נבדק והשר יחליט בסוף אוקטובר או בתחילת נובמבר אם לאמץ את כל המסקנות או רק את חלקן.
אעבור ברפרוף על הכלים שאנחנו נותנים לעולים כדי ללמוד את השפה העברית. כל עולה שמגיע מקבל 500 שעות כדי ללמוד עברית. אגב, גם זה נבחן בוועדה. יכול להיות שצריך להגדיל את מספר השעות ולהעלות אותם ל-700 או 800 שעות. אנחנו בודקים את זה במהלך השנה הזאת.
ראובן ריבלין:
מה גובה התקציב בעניין הזה? כמה זה 500 שעות אולפן?
חנוך צמיר:
זה מתחלק בין הסוכנות היהודית למשרד הקליטה. משרד הקליטה משלם את שכר המורים, באמצעות משרד החינוך בסדר גודל של 15 מיליון שקל, והסוכנות היהודית מממנת את ההפעלה.
ראובן ריבלין:
זאת אומרת שאצלכם זה מתוקצב ב-15 מיליון שקל.
חנוך צמיר:
נכון.
ארז חלפון:
כאשר כל הלימודים מבוצעים על ידי המורים של האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך וזה יכול להוות בעיה. משרד החינוך כבר אומר שאם נצא ממנו הוא יצטרך לפטר מורים ויצטרך לעשות כל מיני שינויים קשים. אותנו, כמשרד הקליטה, מעניינים העולים. כמו שאמרתי, השר יצטרך לקבל הכרעות.
ראובן ריבלין:
כשיש קיצוץ רוחבי זה גם הולך על הנושא הזה? זאת שאלה רטורית.
ארז חלפון:
אני יכול להגיד לך שיש קיצוץ אבל הוא במינימום. בגלל שזה הולך למשכורות של מורים אז זה לא מתבצע כ"פלט". אם יש 2% על כל המשרד, אני לא יכול להגיד לך אם הקיצוץ הוא 1% או שליש אחוז, אבל הקיצוץ הוא יותר מינורי מאשר באגפים אחרים.
ראובן ריבלין:
זה יגרום לפיטורי מורים?
חיים אורון:
אם יעשו מיקור חוץ, זה יפגע במורים.
ארז חלפון:
אם זה ייצא למכונים פרטיים, זה יגרום לפיטורי מורים. משרד החינוך מתנגד לזה.
נעבור לגרף הבא. אלה מספר תכניות שהמשרד מפעיל. בינואר 2007 השקנו אתר טלוויזיה אינטראקטיבי שמופיע גם ביס וגם בהוט, במטרה לעודד את העולים שנכנסים לשוק העבודה הישראלי. יש להם צרכים יחודיים. הם צריכים לפרנס משפחה וחלקם הולכים אף לעבודות נוספות. לכן חשבנו שאם נביא את הערוץ האינטראקטיבי לתוך הבית, העולה יחזור מהעבודה, יפתח את הטלוויזיה ויצפה בערוץ. דרך הערוץ הזה הוא יוכל ללמוד עברית. עשינו את זה קצת עם משחקי טריוויה, משחקים ותשבצים, ואנחנו מקווים שזה יעודד את העולים. בסוף השנה אנחנו מתכוונים לעשות סקר שיבדוק כמה עולים נכנסו. בהתחלה היו הרבה כניסות. אנחנו רוצים לבדוק יותר לעומק אם מדובר בכניסות ראשוניות. חשוב לנו שהעולים יחזרו שוב ושוב לאתר.
סופה לנדבר:
יש תלונות.
ארז חלפון:
אנחנו יודעים. היו בעיות בשימוש גם בגלל פס הרוחב. אנחנו יודעים ומטפלים. בסוף השנה נעשה סקר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אם יש תלונות סימן שאנשים נכנסים.
ארז חלפון:
אנחנו מדברים על עידוד עליה ותושבים חוזרים. השר הציג את התכנית לגבי אותם 750,000 תושבים ישראלים חוזרים מצפון אמריקה ומאירופה. משרד הקליטה מפעיל בתים ישראלים בקונסוליות אבל עקב תקציב נמוך אנחנו לא יכולים לשים רכז בית ישראלי בכל קונסוליה ובכל שגרירות בעולם. לכן אנחנו מצומצמים בנושא הזה.
יצאנו בתכנית חדשה שמתייחסת לסעיף 58 בחוק הביטוח הלאומי. האוצר התנגד לבטל את החוק אבל מצד שני הסכים ללכת איתנו לפיילוט לשנת השישים. לאחר שנסיים את הנוהל לגבי הטפסים, מ-1 באוקטובר כל ישראלי שרוצה לחזור ארצה ימלא טופס ויודיע לנו. אנחנו נעדכן את הביטוח הלאומי. משרד הקליטה יממן עבורו את הביטוח הרפואי, יעביר לביטוח לאומי את הסכום עבור אותו תושב ישראלי והתושב הישראלי שיגיע עם בני משפחתו מ-1 באוקטובר יוכל לקבל את הביטוח הרפואי ואנחנו מימנו עבורו את הדבר הזה.
יעקב אדרי:
מהיום הראשון.
סופה לנדבר:
אנחנו גם טיפלנו בנושא הזה אבל זה יפה מאוד.
ארז חלפון:
לתכנית הזאת מתווספת התאמה של חברות מובילות במשק כמו טבע ואינטל, כדי להכין משרות לאותם תושבים חוזרים, שרובם עוסקים בהייטק. צריך להכין להם משרות על מנת שהם יגיעו ותחכה להם עבודה. אנחנו נקים אצלנו במשרד אתר, נחבר אותם לאותן חברות על מנת שאיך שהם יגיעו הם יקבלו ביטוח ויוכלו להיכנס לשוק העבודה. כמובן, מי שירצה לפתוח עסק, אז את אותה הלוואה שמקבל העולה בסך 70,000 שקל, גם התושב החוזר יוכל לקבל. גם פה אנחנו מוכנים. הדבר האחרון שמעכב אותנו זאת הוועדה שאנחנו מקיימים מול רשות המיסים. אגב, מדובר בהקלות במס גם לעולים וגם לתושבים חוזרים. שהמדינה לא תתעסק עם מה שיש להם שם. הם יגיעו לפה, יתחילו לשלם פה מיסים על מה שהם קונים ורוכשים. אני חושב שגם המדינה תרוויח מזה. התחלנו את הוועדה עם ג'קי מצא ואנחנו ממשיכים כעת עם נסרדישי. השר דיבר עם שר האוצר וביקש ממנו לקדם את הנושא הזה. אני יודע ששר האוצר כבר פנה לרשות המיסים על מנת שיקבלו החלטות. אנחנו צריכים לבצע הליכי חקיקה ולכן אנחנו רוצים שזה יתבצע כמה שיותר מהר כדי שנוכל להכניס את התכנית של רשות המיסים לתכנית הכוללת ולא לצאת לשלושתם בלי התכנית האחרונה. אני מקווה שנעמוד בלוחות הזמנים. כמובן שגם המשרד נערך. הוא איחד את האגפים של עידוד עליה ותושבים חוזרים. נבחרה מנהלת אגף שמרכזת את כל העסק, כולל תגבור כוח אדם. אני מעריך שמייד אחרי החגים נהיה ערוכים להפעיל את התכנית.
התכנית האחרונה היא תכנית ביזנס אי. אל על מנת שאותם עולים חדשים ותושבים חוזרים יוכלו לקבל את כל המידע ויוכלו אפילו להתחיל את שלבי הכנסת העסק עוד בעודם בחו"ל. אנחנו עושים את הכל מהמוקד שלנו כאן. כשהעולה או התושב חוזר מגיעים לארץ הם חותמים על הטפסים ויוצאים לדרך. בסוף שנת 2007 או בתחילת שנת 2008 נרחיב את הפרויקט הזה גם לאוקראינה ורוסיה, שלא נמצאים כרגע בתכנית.
לפני חצי שנה הכנו תכנית לעידוד עלייה. אנחנו קוראים לו "המיליון הבא". אנחנו מתכוונים ביחד עם הסוכנות היהודית, העמותות הפרטיות ונתיב, להעלות מיליון יהודים ב-15 השנים הבאות.
ראובן ריבלין:
מסין? מהודו?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
רק באוקראינה יש 350,000 יהודים.
ארז חלפון:
רובי, אוכל לתת לך נתונים לגבי הודו. התכנית הזאת היתה צריכה להיות מוצגת לראש הממשלה. התבקשנו על ידי משרד ראש הממשלה לעכב אותה עקב חוסר תקציב. התכנית הזאת נמצאת במגירה ואנחנו מקווים שניקרא להציג אותה ולאשר את התקציב.
הנושא האחרון: עליה קהילתית שקשורה לעידוד עליה. אנחנו לוקחים קבוצות שלמות שרוצים לעלות כקבוצה ומשייכים אותם לעיר מסוימת. כמובן שאנחנו מלווים עם פרויקטור ונותנים תוספות מיוחדות. התכנית הזאת מאוד מצליחה. כל 3 שנים אנחנו מחדשים את התקציב והשנה אנחנו נכנסים למחזור ד'.
השלכות קיצוצי המשרד.
סטס מיסז'ניקוב:
על מה אתם מוותרים בשנת 2008?
ארז חלפון:
אנחנו בסיום משא ומתן על תקציב 2008. רק מחר אמורה לצאת התכנית מהאוצר. אני אומר מה אנחנו יודעים כרגע:
באגף הרווחה, בגלל הקיצוץ אנחנו צריכים לסגור בתים חמים לנערות. סך הכל התקציב הוא 140,000 שקל. מייד אדבר על שנת 2008 ואומר מה אנחנו מתכוונים לעשות, בהתאם להנחיית השר.
בנושא של דיור: יש 50,000 ממתינים לדיור. פנינו בבקשה לאוצר להקים 5 מקבצים נוספים לעולים חדשים. בנוסף, פנינו לשר הבינוי והשיכון על מנת להחזיר את הזכאות ל-50:50. כפי שאתם יודעים, היום זה 70% לאזרחים ותיקים ו-30% לעולים חדשים. אנחנו מחכים לתשובות ממשרד הבינוי והשיכון. מאיר שטרית, השר הקודם, נתן תנו תשובה שלילית.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
העלות היא 384 מיליון שקל?
ארז חלפון:
ל-10 שנים. 38 מיליון לשנה. התכנית נשלחה לאוצר ונשלחה גם לוועדת הכספים.
אבשלום וילן:
מה עמדת השר הנוכחי?
ארז חלפון:
אנחנו מחכים לתשובה.
השר יעקב אדרי:
אנחנו עדיין במשא ומתן. קל לנהל איתו את המשא ומתן כי הוא היה שר הקליטה לפני.
חיים אורון:
אלה לא יודע אבל בבניה החדשה של הכנסת עשו טיילת מפה עד האוצר. כל השרים הולכים וחוזרים. יש טיילת ואפילו יש מושבים בדרך כדי לנוח.
ארז חלפון:
לגבי תושבים חוזרים. אנחנו סוגריים בית ישראלי בפרטוריה ובמונטריאול עקב חוסר תקציב. אנחנו מנסים לפתוח באוסטרליה. כרגע אנחנו במשא ומתן מול השגריר שם.
אבשלום וילן:
יש מקומות שאתם מתגברים?
ארז חלפון:
כן, כרגע אנחנו במשא ומתן עם השגריר שלנו באוסטרליה. השגרירות יושבת בקנברה והישראלים יושבים בסידני. המרחקים הם גדולים. בדרך כלל רכז בית ישראל יושב בשגרירות או בקונסוליה. בסידני אין קונסוליה. כרגע אנחנו מנסים לפתור את הבעיה. השכירות עולה הרבה כסף. הנושאים הבאים, שיהיו בדיון עם השר מייד עם אישור התקציב, זה לבוא למקומות נוספים כמו גרמניה ואנגליה.
בנושא של תעסוקה: קיצוץ של 2 מיליון שקל בהשתלמויות ערב לעולים. מנהל הסטודנטים זה פרויקט משותף של משרד הקליטה והסוכנות היהודית. הסוכנות הודיעה על קיצוץ של 2 מיליו שקל. השר פנה ליושב ראש הסוכנות כדי לבקש ממנו להחזיר את הקיצוץ ואני מקווה מאוד שהסוכנות תחזיר לנו את הקיצוץ.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני רוצה להבין. עד עכשיו מימנו שנתיים ואתם רוצים להוריד לשנה?
ארז חלפון:
עדיין לא הורדנו כלום.
חנוך צמיר:
בינתיים המשרד מכסה את זה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
למי שלא מכיר: עולה חדש שמגיע והוא סטודנט, מגיע לו 3 שנות לימוד חינם. מה זה 10% שקל?
ארז חלפון:
זה קיצוץ של הסוכנות היהודית. זה שליש מהיקף התקציב.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אז זה שנה פחות.
שי חרמש:
לא, זה שליש ממספר הסטודנטים.
חיים אורון:
יורידו במספר האנשים.
ארז חלפון:
בשנה הזאת עשינו מאמצים כבדים ולקחנו ממקורות אחרים כדי לכסות חלק גדול מהגירעון. בשנת 2008 יש כוונה להגדיל גם לקווקזים ולבוכרים. אנחנו נמצאים בבעיה עקב הקיצוץ החד צדדי של הסוכנות. במידה והסוכנות לא תחזיר את הכסף, יש סיכוי שנפגע במינהל הסטודנטים.
אבשלום וילן:
הסוכנות בכלל רלוונטית היום?
שי חרמש:
תשאל את יוסי ביילין.
ארז חלפון:
קליטה בקהילה. אלה תכניות ברשויות המקומיות. עקב הקיצוץ אנחנו נותנים תוספות לחינוך הבלתי פורמאלי.
עקב הקיצוץ במשרד הלכנו לתכנית רה ארגון על מנת לצמצם את העובדים ולסגור לשכות. ביום חמישי האחרון הגענו להסכם עם ההסתדרות ועם ועד העובדים ומשרד האוצר שמשרד הקליטה סוגר 3 לשכות עד שנת 2007 ומאחד את מחוז באר שבע וירושלים עקב קיצוצי התקציב.
אבשלום וילן:
כמה אנשים יפוטרו כתוצאה מכך?
ארז חלפון:
בסביבות 13 עובדים.
עקב הקיצוצים שהמשרד ספג משנת 2001 עד שנת 2007 הגיעו ל-44%. זאת אומרת שאם התקציב הגמיש של משרד הקליטה היה בשנת 2001 כ-402 מיליון, בסוף 2007, התקציב הגמיש לפעולות עומד על 224 מיליון.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לסיכום אפשר לומר שבשנת 2008 אתם מתכוונים לטפל בשלושה נושאים: גיור, תושבים חוזרים, תגבור לימוד השפה העברית ותעסוקה.
ארז חלפון:
על פי הנחיית השר, אגף רווחה שמתעסק עם נוער עולה, שהתקציב שלו היה 4 מיליון, בשנת 2008 הוא מקבל תוספת של מיליון שקלים ממקורות בתוך המשרד. כל מיליון השקל הולכים לפעילות עבור נוער עולה ונוער בסיכון.
השר יעקב אדרי:
ברשותכם, אני רוצה להוסיף 3 הערות חשובות.
חיים אורון:
אולי תיתן לנו לשאול שאלות. אנחנו באים כל פעם לשיעורים. אנחנו שומעים את המשרדים אבל אנחנו רוצים להעיר לכם הערות.
השר יעקב אדרי:
אז אני מוותר על ההערות שלי.
חיים אורון:
ב-11:00 אנחנו צריכים להיות בדיון במליאה על נפגעי הנאצים.
השר יעקב אדרי:
רציתי לומר שבנושא הנוער יש לנו שותפים מקרנות שונות כמו קרן רש"י וקרן הידידות, שהולכים איתנו וזאת תהיה תוספת תקציב. בנוסף, נכנסו גופים נוספים לנושא העלייה.
ראובן ריבלין:
קרן רש"י אמרה שהיא בתנאי. אם אתם לא תיתנו את הכסף שלכם, הם לא יתנו.
השר יעקב אדרי:
דיברתי על שותפות, אנחנו ניתן.
ראובן ריבלין:
איך תעשה בשותפות אם לא יהיה לך?
השר יעקב אדרי:
יש כבר תקציב שלנו ויכנסו תקציבים נוספים.
ראובן ריבלין:
כראש עיר אני בטוח שהיית מצליח. כשר, אני מפחד שיהיו לך הפתעות.
השר יעקב אדרי:
כבר ישבתי עם אלי, דיברתי עם הגברת דבורה ואנחנו הולכים לשותפות.
דוד טל:
אלאלוף הסכים לזה?
השר יעקב אדרי:
כן. עבדתי איתו הרבה שנים.
נכנסו גופים נוספים לנושא של העלאת יהודים. צריך לציין את זה כי זה דבר מאוד חשוב. הסוכנות ההיסטורית עשתה את זה בצורה טובה ומכובדת. נכנס הנושא של "נפש בנפש" ו"עמים" עם הצלחה גדולה בקליטת עליה. אני מציין זאת כעובדה. הממשלה הולכת להחליט בשבוע הבא לתקצב ישירות את הגופים האלה. משרד הקליטה יתקצב אותם ישירות ואני חושב שזה חשוב.
דבר אחרון. אנחנו הולכים לעשות מיפוי של העליה בארץ. יש היום ישובים שבהם החלטנו שלא לאפשר שם קליטת עולים נוספים בגלל אחוז הגבוה של העולים בהם. זה גורם נזק לעולים ולעיר. סגרנו כבר מספר מקומות ואנחנו הולכים לעשות מיפוי ארצי, בעיקר לאתיופים. זאת אוכלוסיה שצריכה לקבל טיפול מיוחד. ככל שאחוז העולים יותר גבוה, אז הטיפול לקוי. זה בא על חשבון העולים וגורם לקריסה של הערים והשכונות. יהיו ישובים שבהם נפסיק את המשכנתאות על מנת שלא ייכנסו יותר עולים. אני חושב שזה לטובת העולים ולטובת הערים.
חיים אורון:
אני אהיה קצר כי אני מבין שאין הרבה זמן. תראו, אפשר לדבר כמה שרוצים. המצגת, עם כל הכבוד לפירוט שלה, הדף המשמעותי זה הדף האחרון. אנחנו נעלמים בתוך הפרטים. בסך הכל מ-2004, למרות שלא היה שינוי במספר העולים, יש קיצוץ של 33% בתקציב משרד הקליטה. זה המשמעות של העניין. בדרך כלל אומרים לנו שיש ירידה במספר העולים ולכן התקציב יורד. משנת 2004 אין ירידה. סל הקליטה הולך לפי מספר העולים לכן אני לא מתייחס אליו. הוא בלתי מותנה. אני מקווה שלא נגיע למצב שיגידו שהתקציבים לא עולים. אני מדבר דווקא על התקציב הגמיש. זה הביטוי של העניין וכל הדיבורים על קידום עולים ועל מפלגות שתומכות בעולים, זה הסיפור. אני מתאר לעצמי שבמקרה הטוב 2008 יהיה באזור של 210 מיליון שקל וגם הוא קיצוץ לעומת שנה שעברה. ב-2006 היה 284 מיליון וב-2005 היה 360 מיליון שקל. זאת התמונה וכל השאר זה דיבורים. יכול להיות שהשר יזיז מפה לפה, אבל בסוף זה הסיפור הגדול. השאלה, מה אנחנו עושים פה? אני חוזר למה שאמרתי בראשית הדיון.
אני כבר רואה, יהיו 10 מיליון שקלים לסטודנטים. איך אני יודע? יהיה. או שתכריחו אותו להעביר מפה וחצי אנחנו נעביר מפה. זה לא פותר את העניין שאנחנו מדברים עליו. זה ייתן פיתרון נקודתי.
אני רוצה להתייחס לעוד שלוש נקודות. אדוני השר, אתם מטפלים בגיור, כל הכבוד. מטפלים בגיור הזה כבר 10 שנים, מאז ועדת נאמן. אני מצרף את ברכותי לרב עמר אבל אני סקפטי מאוד. אין כאן אף אחד מהמפלגות הדתיות. ביסוד, אנחנו אוהבים את העלייה ושונאים את העולים. אנחנו אוהבים את היהודים וכשהם רוצים להיות, אנחנו לא רוצים אותם. זאת האמת, כל השאר זה דיבורים. אין לזה הצדקה שבעולם. כל אחד מכיר מקרים של חייל ושל הורי חייל. אנשים מטפלים בדברים האלה וזה כמו להבקיע הר. הם בדקו את המטבח של הסבתא שלו וכל מיני דברים כאלה.
ראובן ריבלין:
צריך לתקן את חוק האזרחות, שהורי חייל הם אזרחים. אני לא מדבר על גיור, היהדות היא לא מיסיונרית. עזרא ונחמיה, בזמן שלך, היו כמוך.
חיים אורון:
לא הוזכרה כאן שאלת ברית הזוגיות. זה ביזיון ענק וזה גם מונע עלייה. במצב שהיהודים לא בורחים – כבר אמר לנו אחד העם: הגורם המושך והגורם הדוחף. כאשר הגורם המושך נחלש והגורם הדוחף לא קיים, לא עולים. איך מגדילים את משקלו של הגורם המושך? מקטינים את העיכובים הכי פוגעניים כמו גיור. מונעים את הדברים שהם בידנו. אני לא הולך לעשות פרעות באוקראינה כדי שיהודים יבואו לפה.
אדוני השר, חתמתי הבוקר על מכתב שתקבל אותו היום. מתפתח סיפור הדור הרביעי. אני לא יודע אם אתם מכירים אותו. הורים עולים, בדור שלישי, על פי חוק השבות מגיע להם. הבנים שלהם סיימו את בית הספר ולא מתקבלים לצה"ל. צרפתי לך רשימה עם 3 שמות של תלמידים בכיתה יב' ו-8 שמות שהיום הם בכיתה יא. הם לא באו לארץ בגניבה.
השר יעקב אדרי:
מה הסיבה שלא מגייסים אותם?
חיים אורון:
כי הם לא יהודים. הם דור רביעי והם לא יהודים. אני מעביר את המסמך לך ולשר הביטחון. אני קיבלתי את זה מבית ספר אחד. דור רביעי עלה עם הוריו. הוריו הם בעלי זכות. הבן כבר לא בזכות והצבא לא מקבל אותם.
ראובן ריבלין:
הוא עלה עם הוריו אז הוא אזרח.
חיים אורון:
הוא תושב. הוא מקבל מעמד של תושב. תאר לך כיתה במקום מסוים. פתאום הבנים והבנות מקבלים בכיתה יא' זימון ללשכת הגיוס והם לא מקבלים. אז אל תביא אותם לארץ. אם מראש אתה מטיל עליהם סטיגמה של אזרח סוג ב' שלא הולך לצבא – בטוח שגם לא יתנו לו להתחתן כי על פי ההגדרות האלה הוא גם לא יהודי.
השר יעקב אדרי:
אני לא בטוח שהצבא הוא זה שמונע את הגיוס וזה לא המרשם במשרד הפנים.
חיים אורון:
אני מעביר לך את המכתב ואני מקווה שתטפלו בזה. אדוני השר, אם תקרא את המכתב תבין את הבעיה.
בקשר לאתיופים. אדוני השר, אני רוצה להרוויח משהו מהדיון הזה. מזה שנתיים אני מטפל בשני נושאים שקשורים לעדה האתיופית. מדובר בשתי עמותות, אחת שנמצאת בבית חולים סורוקה והשניה בוועד למניעת איידס. בבית חולים הלל יפה ישנה עמותה שעושה עבודה נפלאה לחולי סכרת. יש שם רופאה, שאני בקשר איתה כבר 3 שנים, וכל פעם אני מעביר לה 250,000 שקל. גם השנה העברתי. זאת עמותה לקידום המאבק בסכרת בקהילה האתיופית.
חנוך צמיר:
הם עוסקים לא רק בסכרת. הם מטפלים בכל מה שקשור בבריאות הציבור. יש לנו קשר איתם ואנחנו עומדים לחתום איתם על חוזה.
חיים אורון:
אבל יש להם מעט תקציבים. יש נושא מאוד רגיש ומטפלים בו בזהירות וזה נושא האיידס. זאת בעיה בקהילה. ישנם גופים שמוכנים להיכנס לנושא הזה מתוך הכרת החומרה. אני לא רוצה לתת מספרים אבל כששמעתי את המספרים נעמדו לי השערות. אנחנו מדברים על מאות אלפי שקלים.
השר יעקב אדרי:
השאלה האם אנחנו צריכים לטפל בזה או משרד הבריאות?
חיים אורון:
זאת בדיוק הנקודה.
ראובן ריבלין:
אם לא תהיה אבא שלהם, לא יהיה להם אבא.
חיים אורון:
אני חושב שאתה צריך לראות את עצמך בתור האבא. כתבתי כבר טיוטה של מכתב. בנושא סכרת השגנו כסף לשנת 2007. לגבי 2008 אני לא יודע מה יהיה. כל שנה הם עומדים בפני קטסטרופה. נושא האיידס הוא נושא יותר חדש.
מרינה סולודקין:
אני רוצה לברך את השר, את המנכ"ל ואת הבכירים של המשרד. הם עברו בהצלחה את המבחן של ההתקפה של משרד האוצר על משרד הקליטה. אנחנו, חברי הכנסת, התגייסנו ועזרנו אבל היתה החשובה העמדה העקרונית של המנכ"ל ושל השר.
שמעתי את התכניות של המשרד. צר לי מאוד שבסופו של דבר מקצצים ולא מקבלים את העובדה שמשרד הקליטה הוא בין המשרדים הכי חברתיים שיש בארץ. תהליך הקליטה נמשך לא 5 שנים ולא 15 שנה. יש מסקנה אקדמית ומעשית שתהליך של קליטה הוא רב דורי ולכן כשאין עליה יותר כסף צריך ללכת לתכניות של אינטגרציה, שילוב, הסבה מקצועית.
לא דיברתם על תכניות לגבי שכירות ארוכת טווח בכל ערי ישראל. אני מבקשת להרחיב את התכנית הזאת. היתה לי הרבה תלונות שזה לא קיים בכל הערים. יש לי גם מכתבי תלונה לגבי סיוע לארגוני עולים. ראינו את המספרים הקטנים.
ארז חלפון:
בהנחיית השר, התקציב של ארגוני העולים שעמד על 700,000 שקל ב-2007, יגיע -3.5 מיליון שקל בשנת 2008. זה יופיע בספר התקציב.
מרינה סולודקין:
אתה יודע שזה קטן מאוד לעומת העבודה של הסקטור השלישי. אני מאחלת לכם הצלחה ויותר תוקפנות של המשרד.
שי חרמש:
תגידי אסרטיביות.
מרינה סולודקין:
יש הבדל בין תוקפנות לבין אסרטיביות.
אלי אפללו:
אני רוצה לברך את השר ולאחל לו בהצלחה בתפקידו. בהזדמנות זאת אני רוצה להודות גם למנכ"ל ארז חלפון. אני שמח על הדברים שנאמרו. הייתי רוצה לראות את הפיזור של אוכלוסיות העולים בארץ. איפה היא מתפזרת בארץ? האם היא מתפזרת רק לפריפריות? חשוב שיהיו לנו את הנתונים. ראיתי מה שהיה באור יהודה, כשראש העיר לא רצה לקלוט יותר עולים מאתיופיה. אני מחזק את דבריך צריך לפזר את האוכלוסייה. אני חושב שאנחנו צריכים לקבל את הנתונים כדי שנדע את פיזור העולים וארצות מוצאם.
ארז חלפון:
אתם תקבלו את הנתונים.
אלי אפללו:
לגבי העלייה מאתיופיה אני חושב שאנחנו לא עושים מספיק. האם אנחנו מעלים את העולים היהודים, הפלשמורה. לא שמעתי דבר בנושא הזה. זה נושא כאוב מאוד ואני חושב שאנחנו צריכים להחליט החלטה ולפתור את הבעיה. המדינה צריכה להחליט אם הם לא יהודים ואז לא נותנים להם לעלות או להחליט שכן להעלות אותם.
השר יעקב אדרי:
יש החלטה בעניין. בנושא הפלשמורה, אפשר לומר שהוא נגמר כמעט סופית. אני מאוד מקווה לגמור את העניין הזה כי אני מרגיש חובה. מדובר ב-300 עולים כל חודש עד אוגוסט 2008, ובזה נגמר.
ראובן ריבלין:
יש בעיות קליטה של העולים שכבר עלו. אלה בעיות קשות.
השר יעקב אדרי:
כדי לא להגדיל את הבעיות היו חייבים לשים קו תחתון. משרד הפנים צריך לחלק מכתבים לאלה שצריכים לעלות ובזה לסיים את העניין. אני מאוד מקווה שבכוחותי הדלים אצליח לעמוד בעניין הזה ושלא יהיו דברים מעבר לזה כי יש לחצים. אני מאוד מקווה שגם בעניין הזה תהיו לעזר.
אלי אפללו:
רובי ימשיך לדבר על בעיות העדה האתיופית בארץ. אני רוצה לשאול אותך שאלה: יש קליטה של יהודים מצרפת שמגיעים לארץ. היהודים שמגיעים מצרפת רוכשים נכסים בארץ. האם אתם עוזרים להם בצעד הראשון הזה לפני החזרה לארץ? האם אתם עוזרים להם בצעד הראשון ועוזרים להם לקנות דירות. למה אני מספר את הסיפור הזה? משפחה מצרפת, שקנתה דירה בזיכרון יעקב. היא נקלעת לבעיות שונות לגמרי מהפרוצדורה.
סטס מיסז'ניקוב:
אני מזכיר לכם שב-11:00 תירצו לעלות למליאה.
זאב אלקין:
אנחנו נהנים מנוכחותו של השר.
אלי אפללו:
צורת קניית נכסים בארץ שונה לגמרי מזאת שבצרפת. אין להם אבא ואמא כדי ללכת ולקבל עזרה. אני מספר לכם על מקרה מאתמול. האם יש לכם הכוונה או מישהו בתוך המשרד שייתן להם ייעוץ כדי לעזור לאנשים האלו שבאים לפה לקנות נכס, כשהם עדיין לא עולים, אבל בעתיד הם יהיו עולים. בכל מקרה, גם אם יש עזרה כזאת, הם לא יודעים על זה.
השר יעקב אדרי:
לגבי נושא האתיופים, כבר אמרתי שהשנה אנחנו הולכים למדיניות מאוד ברורה. נעשה מיפוי ארצה שבהם נקבע שבישובים מסוימים לא ייכנסו יותר עולים מאתיופיה, וזאת על מנת שהטיפול בעולים יהיה הכי טוב. יש ישובים שקורסים בגלל העניין הזה. נעשה את המיפוי בזהירות. מעל אחוז מסוים לא ניתן משכנתאות. אני אומר זאת בצורה ברורה. אנחנו נציג את זה בפניכם כשזה יהיה מוכן. הטיפול בעולים הוא מאוד מורכב והוא נעשה בשיתוף עם העיריות והתקציבים שלנו. זה לא מספיק. יש עכשיו תכנית של רענן דינור, בוועדה שהוקמה עם הרבה מאוד כסף. אני מאוד מקווה שיביאו את זה לאישור הממשלה. אם נצליח להשיג 10% או 20% מהתקציב שמדברים עליו, אנחנו יכולים להגיד שלנושא העליה מאתיופיה ניתן סכום מכובד, ואפשר לעבוד ולעשות הרבה מאוד דברים טובים.
לגבי העלייה מצרפת. זאת עליה טובה שעולה ממניעים ציוניים. היא מאוד חשובה ונקלטת היטב. יש רכזי פרויקטים קהילתיים בכל מיני מקומות ויש עמותת עמ"י שעוזרת להם בקליטה וברכישת הדיור. מסיבות מובנות אנחנו לא יכולים להיכנס לעניין הזה של רכישת דיור אבל אנחנו בהחלט מסייעים - - -
ארז חלפון:
מי שמגיע מצרפת כתייר, הוא לא מקבל שום סיוע ממשרד הקליטה כי הוא לא עולה ואסור לי לטפל בו. אם הוא מגיע כעולה, מעבר ללשכה הם מקבלים פרוייקטור מיוחד דובר צרפתית שמלווה אותם לכל מקום ומייעץ להם. אם הוא מגיע כתייר, המשרד לא נוגע בו.
שי חרמש:
אני חושב שאנחנו עוסקים במשרד הכי אסטרטגי, אפילו לפני משרד הביטחון. נושא העליה הוא נושא המפתח למדינה יהודית, למדינה דמוקרטית, לדמוגרפיה. מותר להגיד את הדברים בצורה הכי גלויה. חבל רק שלדיון חשוב כזה הוקצב רק פרק זמן של שעה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הם יחזרו אלינו בנובמבר.
השר יעקב אדרי:
מתי שתזמינו, נגיע.
שי חרמש:
לא נותנים את הדעת לחשיבות נושא העליה בהיבט של מדינה יהודית דמוקרטית.
ראובן ריבלין:
אם יעלו 12 מיליון נוכל לספח את יהודה ושומרון וכל הערבים יהיו בעלי זכויות.
שי חרמש:
קודם כל נביא את ה-12 מיליון ואחר כך נספח את יהודה ושומרון. בינתיים מספחים את חומש.
דיברת על שני נושאים מאוד חשובים. פוטנציאל העלייה היהודית הולך ומצטמצם. זה נתון אובייקטיבי, זה נתון סטטיסטי ואי אפשר להתווכח עם העובדה שמיליון יהודים מברית המועצות הגיעו לארץ ו-750,000 הגיעו לארצות הברית והם לא יגיעו לפה.
הנושא של החזרת הישראלים היורדים צריך להיות כרגע המוטו. בתוך המוטו הזה ישנן קבוצות מיקוד שצריך לשים אליהן את הלב. היה נושא של גרעיני צבר. אני לא יודע אם הזה עדיין קיים.
השר יעקב אדרי:
140 איש התגייסו לא מזמן.
שי חרמש:
אני שמח לשמוע זאת.
הנושא השני הוא מנהל הסטודנטים. מנהל הסטודנטים איננו עניין טכני. מנהל הסטודנטים עוסק בחתך הגבוה ביותר, האיכותי ביותר והנקלט הטוב ביותר. אני מכיר את זה מיחידת הקצה השניה. הסוכנות היהודית, מסיבות תקציביות שלה, התחילה קצת להתקפל מהנושא של המימון. כמו ג'ומס, גם אני חושב שבסוף לא יגעו בזה, אז בואו נצהיר ראשית שלא נוגעים ולא מצמצמים. מדובר באוכלוסיה צעירה ומשכילה עם סיכויי הקליטה הכי טובים. מצד אחד מתחבטים פה בבעיה האתיופית, שהיא בעיה קשה. מנהל הסטודנטים הוא בדיוק הצד ההפוך. הבאת אותם וקלטת אותם, הם הפוטנציאל.
לא נאמרה פה מילה על "בית ראשון במולדת". אני עדיין לא יודע אם הוא עדיין קיים ומתוקצב.
יש נושא של "ביקורי גישוש". תיירים לא מקבלים תמיכה בהגיעם ארצה אבל יש עליה בשלבים. אנשים מגיעים פעם אחת, פעם שניה. אלה לא אנשים שבאים מארצות מצוקה. לכן צריך לעודד את התהליכים של הגישוש. אם הם באים לשבוע, חושף בפניהם את הארץ ואת פוטנציאל התעסוקה, זה מקדם עליה וקליטה מהסוג הטוב ביותר שישנו. לכן הנושא של ביקורי הגישוש הוא מאוד חשוב.
לגבי הגיור. אריק שרון לקח והוציא את זה מהידיים המחמירות וזה לא כל כך הצליח. אני מאמין שהרב עמר יכול לעשות מעשה בנושא הזה. אין ספק שבעיית הגיור היא חסם מספר אחד בעלייה. כששומעים מה קורה פה עם כל נושא השירות, הגיור, הקבורה והחתונות, אנשים לא רוצים לבוא.
נושא השבת הישראלים היורדים ונושא הגיור הם הנושאים המרכזיים.
זאב אלקין:
אדוני השר ואדוני המנכ"ל, יש לי שאלה לגבי סעיף 1 בתקציב, אותו הדגשתם כאחד היעדים לשנה הזאת ולשנה באה, נושא עידוד העליה מהמערב. כשאני מסתכל על מספרי העולים, כפי שהופיעו במצגת, ומנסה ליצור זיקה כלשהי להגדלת התקציבים, אני לא מוצא שום זיקה. התקציבים לעידוד העלייה גדלו בשנים האחרונות - - -
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
איפה אתה רואה את זה?
זאב אלקין:
תסתכל על סעיף 301001. בשנת 2005 היה גידול - - -
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אחרי זה היה קיצוץ דרמאטי.
זאב אלקין:
היתה קפיצה כלפי מעלה ל-60 מיליון ב-2006.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מ-88 מיליון ל-60 זאת קפיצה? זאת ירידה.
זאב אלקין:
מ-22 מיליון ל-60 מיליון.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
איפה אתה רואה את זה? אני רואה ירידה דרמטית מ-88 ל-60.
זאב אלקין:
זה הסעיף התקציבי. בתקציב הזה יצא בפועל בשנת 2005 כמעט 23 מיליון. בתקציב הזה תוכנן ל-2006 60 מיליון. לשנת 2007 תוכנן 60 מיליון וכרגע יש לנו ניצולת של כמעט 27 מיליון שזה יותר מ-44%, יותר מהממוצע מהמשרד בינתיים. מבחינה זאת, הניצול של התקציב הזה הוא לא פחות מהממוצע.
ראובן ריבלין:
זה סעיף מותנה.
זאב אלקין:
הוא לא מותנה.
חיים אורון:
זה עידוד עלייה.
זאב אלקין:
זה תמיכה ב"נפש בנפש" - - -
חיים אורון:
לא נכון.
השר יעקב אדרי:
תמיכה ב"נפש בנפש" יתחיל רק בשבוע הבא.
זאב אלקין:
בסדר. זאת קליטה קהילתית שעלינו דיברנו ודיברנו. אני לוקח מול זה את נתוני העליה מארצות המערב, בדיוק באותם שנים שהממשלה החליטה להשקיע מעבר להשקעה הרגילה של הסוכנות. אין לי שום גידול. לכאורה הייתי מצפה שאם אני מגדיל השקעות אז יהיה לי גידול בתוצאות. התמונה שאני רואה לא כזאת. אין גידול בעליה מהמערב ופחות או יותר זה עומד בדיוק על אותם מספרים איפה שזה עמד. לכן, השאלה שלי היא, האם ההשקעה של 60 מיליון כדאית, במיוחד במצב שאתם אומרים שחסרים לכם 10 מיליון במנהל הסטודנטים, שזה נושא קריטי. חסרים לכם סכומים של 38 מיליון במקבצי הדיור. האם ההשקעה של 60 מיליון מצדיקה את עצמה והאם לא כדאי להשתמש בה לדברים האחרים. האם זה לא חלום באספמיה.
השאלה השניה קשורה ליעדים. חסרים לי שני יעדים. יעד אחד קשור לנוער עולה. אני מברך על ההחלטה של השר להוסיף לנושא הזה אבל אני חושב שחשוב שזה יופיע ביעדים העיקריים כי התחום הוא משברי לחלוטין. זה נכון שעיקר הנטל הוא על כתפי משרד החינוך אבל לצערי אני לא צופה שמשם תבוא הישועה. בלי המעורבות שלכם והלחץ שלכם, שום דבר לא יתקדם בתחום הזה. הלחץ צריך להיות מגובה בתקציבים. אגב, כמו שהתקציב בנוי כרגע, בסעיף הזה מופיע חצי מיליון. אני יודע שחלק מההשקעות התקציביות מוסתרים בסעיפים התקציביים האחרים. חבל שזה לא נראה ושצריך להתיר את תת הסעיפים של הספר הירוק ורק אז מבינים מאיפה מגיעים עוד דברים לנושא הזה של קליטת נוער עולה.
נושא אחר שחסר לי ביעדים זה כל הנושא של עולים קשישים. חלקם הגיעו לכאן בגיל 45 פלוס והיום מתחילים לצאת לפנסיה. חלקם הגיעו כקשישים. אגב, יש זיקה ישירה בין הנושא הזה לבין מה שמייד יעלה במליאה, אותו מעגל שני שהלך לאיבוד בין החלטת ממשלה אחת להחלטת ממשלה אחרת כי זאת כמעט אותה אוכלוסיה. יש חפיפה של כמעט 80% באוכלוסיה הזאת. מדובר באוכלוסיה במצוקה, רובה מתחת לקו העוני. בין מקבלי קצבת זקנה עם השלמת הכנסה, 50% כמעט זאת אוכלוסיית העולים. הייתי מצפה שהמשרד יהיה בין המובילים בחיפוש פיתרון לאוכלוסייה הזאת.
השר יעקב אדרי:
מאיזו בחינה?
זאב אלקין:
אתה מדבר כרגע על אוכלוסיה גדולה מאוד. חלק מהאנשים שעלו ארצה והיו בגיל 45 ומעלה, חלקם מייד היו בפנסיה, חלקם מגיעים עכשיו לפנסיה ומצבם הכלכלי הוא הקשה מכולם. כשאתה מסתכל היום על גורמים מעכבי עליה לפי נתוני הסוכנות, אתה רואה שאלה שני הדברים שעומדים בראש סדר העדיפויות ובוודאי ובוודאי דוחים את הנושא הביטחוני. המשבר בחינוך מוזכר היום כגורם מעכב עליה יותר חשוב מאשר הגורם הביטחוני. גם המצב עם בני 45 פלוס שעדיף להם היום להישאר במוסקבה עד גיל הפנסיה ואז לעלות, הוא מצב אבסורדי. הייתי מצפה שהמשרד יוביל, גם מבחינת הלחץ בתוך הממשלה בתחומים שלא תלויים רק במשרד, וגם מבחינת ההקצאות של המשרד עצמו לשני הנושאים האלה כי בעיני הם הנושאים המרכזיים.
תמיד נטען, ובצדק, שהנושא של המחקר הוא מאוד חשוב ושהמשאבים לא מספיקים לכך. לכן אני מאוד מופתע מתת ניצולת בסעיף של תכנון ומחקר. יש לכם ניצול של 25% בלבד. זה מאוד מוזר.
חנוך צמיר:
זה התחייבויות למחקרים לשנתיים.
ראובן ריבלין:
למרות שרציתי לדבר בנושא האתיופים, אני רוצה לפתוח בנושא ציוני. אם לפני 61 שנה, כשהייתי בן 7, היו אומרים לי שאהיה בעתיד חבר כנסת, הייתי אומר שזאת בהחלט אפשרות. אם היו אומרים לי שאני אהיה שר, הייתי אומר שזה הגיוני. היו אומרים שאני אהיה יושב ראש הכנסת, הייתי אומר שזה חלום אבל זה אפשרי. אם היו אומרים לי שיהיו פה 6 מיליון יהודים, הייתי אומר לג'ומס אנחנו ניצחנו הפשיסטים מול הסוציאליסטים. למה? משום שפה נקים מדינה יהודית שתהיה גם מדינת כל אזרחיה.
חיים אורון:
אני הייתי בעד מדינה דו לאומית.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני לא הבנתי איך יכולה להיות מדינה יהודית ומדינת כל אזרחיה.
ראובן ריבלין:
יכולה להיות מדינה יהודית שתהיה מדינה של כל אזרחיה והיא תהיה מדינה יהודית. מי שירצה לחיות כאן יידע שהוא חי במדינה יהודית. כשנגיע ל-20 מיליון יהודים בארץ הזאת, לא תהיה לנו בעיה של זהות.
אני רוצה לציין באופן מיוחד את המנכ"ל של המשרד. למרות שאנחנו לא ביחסי ידידות כרגע, אני מוכרח לציין שזה אחד האנשים היחידים שעסק בפוליטיקה, היה למנכ"ל משרד, וכל מעייניו הן לטובת מדינת ישראל. אני רוצה לציין אותו ולברך אותו.
מרינה סולודקין:
האסכולה של שרון.
חיים ריבלין:
אני עוקב אחריו בתשומת לב רבה גם בוועדת הקליטה, כל הכבוד.
עכשיו אני רוצה לומר שעליה זה גם אתיופים. האתיופים נמצאים היום בקשיי קליטה גדולים בגלל האופי של הקליטה שלהם, שהוא אופי מאוד קהילתי וההתייחסות לקהילה עצמה, שעדיין רואה בקייסים את המורים הרוחניים והמנהיגים. היא עדיין מתלבטת ביכולת להיכנס ולהשתלב בחיים היהודיים הרבניים. הדברים האלה הופכים להיות אקוטיים. יש דור מדבר. ציינת קודם שהם המתגייסים ואחוז המתגייסים ליחידות קרביות גבוה מאוד. יש לנו כבר טייס אתיופי. בשנות החמישים דיברו על כך שיהיה לנו רמטכ"ל תימני. זה היה החלום של בן גוריון. אני אומר לכם שיש דור שהוא לא מסוגל להסתגל.
יש להם בעיה גם בנושא של הרבנות. תזמין את שפיגלר ותשמע את הבעיות. יש 11 קייסים שמשמשים בקודש והם אינם נחשבים קייסים. יש דברים שהעדה האתיופית מתלבטת בהם ומתקשה בהם והסכומים אינם סכומים בשמיים. אני קורא לשר לבוא ולהיות האבא של הקהילה האתיופית משום שהבעיות שלהם פתירות לעומת הבעיות הקשות, שאינן פתירות, בכל מה שקשור לתושבות, לאזרחות ולחוק השבות. אני חושב שאתה יכול לטפל בזה. המנכ"ל שלך בקיא בכל העניינים ואני מצפה שזה ייעשה.
סופה לנדבר:
אדוני השר, אדוני המנכ"ל, צוות המשרד. אני רוצה לברך אותך, אדוני השר. יכול להיות שמהניסיון שלך כראש העיר, אתה בדיוק הגעת למשרד הנכון. אני מעריכה שמדינת ישראל לא מעריכה מספיק את משרד הקליטה. אני חושבת שזה בסיס לקליטת עליה ואני חושבת שזה אחד המשרדים החשובים במדינת ישראל.
כיושבת ראש הוועדה לפניות הציבור פניתי אליך כשנכנסת לתפקיד. פניתי גם לשר הקודם אבל לא קיבלתי תשובה ברורה. חבל שחביב עזב. אני קיימתי ישיבה ואני רוצה להגיד לך, אדוני השר, שבעצם אנחנו נעמוד מול טרגדיה. אני נגד צמצום הערים שהיו ברשימה מפני שאנחנו נמצא קשישים ברחובות. אני מזהירה אותך ואומרת לך שתשים דגש על אותם אנשים שהיו בתוך התכנית של שכירות ארוכת טווח. אם תוציא מספר ערים מתוך הרשימה, אנחנו נעמוד מול טרגדיה.
השר יעקב אדרי:
דיברתי רק על האתיופים.
סופה לנדבר:
אני אומרת את הדברים מכיוון שאני מכירה את התכנית. הזמנתי את חביב קצב לישיבה. הוא היה אצלי בישיבה ואני ראיתי את הערים שנכנסו לפני 5 שנים לתכנית. אני אומרת לך שלא תוציא את הערים שהיו בתוך התכנית בגלל שאחרת אנחנו נשב כאן או בוועדה אחרת ואתה תראה את הטרגדיה האנושית.
דבר נוסף. העברנו למשרד הקליטה, בהסכמים קואליציוניים שלנו, 2.5 מיליון שקלים לתמיכה בארגוני עולים. אני חושבת שזה ביזיון של משרד הקליטה. אני חושב שארגוני העולים זה בסיס לקליטת עליה. בלי ארגוני עולים אין קליטת עליה בגלל שמי שעבר את זה ומסוגל לקחת עולה חדש ולהגיד: מה שאני עברתי אתה תעבור, זה ימנע ירידה מהמדינה, זה נותן תמיכה בעולה חדש. לא יכול להיות שברשימה שקיבלנו בוועדת עליה וקליטה, יהיו ארגונים שהם לא – אפשר להכניס לרשימה הזאת מיליון ארגונים אבל אני קודם כל חושבת שצריכים לתמוך בארגונים שעוסקים בקליטת עליה ואחר כך בארגונים - - -
השר יעקב אדרי:
ואז יש לנו את היועצים המשפטיים שאומרים שזה לא הולך כך. יש מבחני קבלה ותמיכות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
קודם אמרו שמ-700,000 הכפילו את זה - - -
השר יעקב אדרי:
הכפלנו. ואם תיתנו לנו עוד כסף מהתקציב הקואליציוני, נשמח מאוד לחלק אותו.
סופה לנדבר:
אני מתעקשת ואומרת שבזמן שמחלקים את הכספים, קודם כל לתת לארגוני עולים, ואחר כך תיתנו למי שאתם רוצים. ועדת תמיכות של משרד הקליטה קיימת למען תמיכת העלייה. לא יכול להיות שארגונים דתיים נמצאים בתוך הרשימה הזאת. הם לא קליטת עליה, סליחה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
יש גם עליה דתית.
ראובן ריבלין:
כשמחלקים לחקלאים כסף לשמיטה, נותנים גם לישיבות שמלמדות שמיטה. אני חושב שאת צודקת במיליון אחוז.
סופה לנדבר:
ישנם ארגונים שקיבלו 10,000 שקלים. מה הם יכולים לעשות בכסף הזה? זה סתם צחוק.
בנאום שלך נגעת בתכנית קמ"ע וטוב אתה עושה שאתה נותן דגש על מדענים עולים כי לא יכול להיות שהנושא הזה יחזור כל שנה.
אני רוצה לתת לך עצה. לדעתי, התחלת עם תכניות מאוד נכונות כלפי יורדים ואני ממש תומכת בדבר הזה אבל אני הייתי נותנת לך עצה. תתחיל להתייחס לעניין של פנסיות של עולים בגלל שהשנים שהם עבדו שם והגיעו לכאן בזמן שפנסיה תקציבית עברה לפנסיה צוברת, הם מפסידים והם יוצאים לפנסיה כעניים.
חיים אורון:
סופה, האוצר הוא הכתובת.
סופה לנדבר:
אני מתארת לעצמי ששר הקליטה יידע לטפל בזה. אם אתה תשים את זה בסדר עדיפות של משרד הקליטה. זה יעודד את העולים להגיע למדינת ישראל.
אני רוצה להגיד לך, אדוני השר. היתה ועדה בינמשרדית של החזר משכנתאות לאותם אנשים שנמצאים במצב קשה ואיבדו מקומות פרנסה. העניין של משרד הקליטה בוועדה הזאת הוא עניין מרכזי ואתה צריך לקחת את זה בחשבון. יש כמה מיליונים של שקלים. התחיל בזה איווט ליברמן. הוא העביר לפני מספר שנים 5 מיליון שקלים. אני חושבת שזה סכום נמוך מידי. אנחנו נתקלים בהרבה משפחות שנמצאות היום במצב כזה ולא יכולות להשיג משכנתא.
מגלי והבה:
מה יותר כדאי להיות במדינה, עולה או מיעוט?
ניסן סלומינסקי:
יורד חוזר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אבל הרמטכ"ל רוצה להיות דרוזי בגלגול הבא. יכול להיות שבגלגול הבא הוא יהיה עולה.
סופה לנדבר:
העניין של גיור וברית הזוגיות חשוב מאוד. אני הייתי מרחיבה את חוק השבות. נתקלתי במשפחה מאוד פרובלמאטית. הם דור חמישי שהילדה נשארה לבד. כל המשפחה נמצאת כאן. האמא, בגיל 35 נפטרה שם וילדה בת 14 נשארה לבד. הסבתא, אזרחית המדינה, חזרה לאוקראינה והיא שם כבר שנה כי היא לא יכולה להביא את הילדה. פניתי לכל הגורמים ולא הצלחתי להעלות את הילדה ארצה. אני חושבת שאנחנו צריכים לקחת בחשבון שיכולה להיות סיטואציה כזאת ולתת אפשרות לדור חמישי להיכנס לארץ.
השר יעקב אדרי:
אין שום סיכוי.
סופה לנדבר:
יש כמה מקרים מזעזעים שצריכים לקבל תשובה.
דוד טל:
אני רוצה להתייחס לדברי המנכ"ל וידידי השר. אני רוצה לדבר על נושא עידוד העלייה. המנכ"ל אמר שזה לא בסמכותו ושזה בניגוד לחוק. אני לא מבין למה זה בניגוד לחוק. אסור לך ליזום תכנית לעולים מצרפת, טרום עלייתם? אסור לעשות באשדוד, בנתניה, בירושלים, ליזום תכנית שהם יראו מה זאת מדינת ישראל, מה עושים - - -
ארז חלפון:
לא אמרתי את זה. אמרתי לחבר הכנסת אפללו שאנחנו לא מצמידים פרויקטור לתיירים. אנחנו עושים ירידים במשרד לתיירים אבל לא ליווי צמוד לרכישת דירה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אלי, אל תפתח עכשיו את הדיון הזה. יש לנו את הדיון על הנגב.
דוד טל:
התמקדי ביהודי צרפת כי שם יש פוטנציאל גדול, בניגוד למקומות אחרים שבהם הסוכנות, שלטעמי היא כבר לא רלוונטית, מנסה לגרד בשפכטל עוד יהודי אחד פה ויהודי אחד שם. בצרפת יש פוטנציאל גדול מאוד. תרומתם למדינת ישראל היא תרומה גדולה. אחת הבעיות הגדולות שלהם היא השילוב במקומות עבודה.
נאמר על ידי שי חרמש שפוטנציאל העלייה ירד. השאלה מה הרלוונטיות של הסוכנות אם אין את מי להעלות? אולי צריך לסנף אותה לממשלה, לכנסת או להסתדרות הכללית. אני חושב שהיא כבר לא עומדת בפני עצמה.
המשרד צריך להשתדל שהעולים מחבר העמים ובמיוחד מאתיופיה יופנה לערים חזקות יותר ולא בערים חלשות כמו אור יהודה ומזכרת בתיה. אלה ערים שלא נושאות את עצמן ואנחנו מכבידים עליהן עם ציבור אחר.
השר יעקב אדרי:
דיברתי על העניין הזה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני רוצה להודות לשר הקליטה. הוא ראשון השרים שהגיעו אלינו. אני רוצה לברך את המנכ"ל. אני מצטרף לדבריו של רובי ולומר שהמנכ"ל עושה עבודה יוצאת מן הכלל ותמשיך כך, למרות כל הקיצוצים. היעדים מאוד ברורים וחדים ומאוד נבונים. נזרקו כאן הערות בונות ובנובמבר נבדוק אם הצלחתם לקחת אותן בחשבון. אולי הוועדה הזאת תוכל להוסיף לכם תקציבים נוספים. אולי לחלק את העוגה בצורה אחרת.
ראובן ריבלין:
העסקים הקטנים של העולים הם נפרדים מהעסקים הקטנים.
השר יעקב אדרי:
כן, הם נמצאים אצלנו ישירות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
יש גם עמותות שמטפלות בזה, אבל החלק הגדול נמצא אצלם.
שוב אני מברך אתכם ואת כל הצוות שלכם. יישר כוח. גם אנחנו תופסים את המשרד כמשרד אסטרטגי והוועדה הזאת תעזור לכם גם בתקציבים וגם בעמידה מול האוצר והממשלה כדי שלא יקוצץ מה שיש.
השר יעקב אדרי:
אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת על הדיון הפורה והמעניין. כמובן שמי שירצה לשבת איתי באופן פרטני - - -
ראובן ריבלין:
היה דיון הזה בממשלה על משרד הקליטה?
השר יעקב אדרי:
לא, אבל היו בקטעים שונים לא בהקשר של התקציב עצמו.
אני רוצה להודות לצוות בראשות המנכ"ל. הצוות עושה עבודה נהדרת. אני מתנצל בפני הצוות של הנגב והגליל. נושא הנגב והגליל חשוב לכולנו וראוי שנקדיש לו דיון נפרד, מעמיק ויסודי.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:50