החלטות ועדה
הכנסת
הוועדהלענייני ביקורת המדינה
סיכום דיון
מיוםשלישי, י"ז בסיוון
התשפ"ו,02.06.2026
בנושא:,
החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוחשנתי70
ב - ישיבת מעקב
חה"כאלוןשוסטר- יו"ר הוועדה–הוועדהמבקשת
ממשרדהחינוך לעדכן בסוגיות הבאות:
*
האם22
המוסדות שהוזכרו בדיוןהקודם
הוצאו מהרשתות הו
אםרישיונם נשלל?
* האם חוזר מנכ"ל המאפשר לימודי ליבה מופחתים למוסדות חינוך חרדים אכן שונה,
ובאיזה
אופן?
*
האם המשרד פעל להנחות את המוסדות לאפשר קיום מפגשים להכנת התלמידים לאפשרויות
שירות שונות,
והאם נבחנה נקיטת אמצעים מנהליים כנגד בעלי תפקידים שפעלו בניגוד לדין
במקרים שלהתנהלות פוגענית או מפלה?
הוועדהמבקשת
מהחשבתהאוצרו
מ
אגפיתקציביםבמשרדיהחינוךוהמשפטיםלעדכןבענייןקיזוז
הכספים שנגבו בעבר,על אופן
הקיזוז והפעולות שבוצעו עד כה בנדון.
ח
ה"כ משה טור-פז ביקש לקבל מענהלסוגיותהבאות:
1.
מהקורהעם22
בתיהספרשלהחינוךהעצמאיורשתבנייוסף,שלפיהצהרתמנהלהמחוז
היו אמורים לצאת מהרשתות עד 30.6.26
, בגלל אי-
לימוד ליבה?
האם אכן חלק מבתי
הספר קיבלו ביטול של ההוצאה מהרשתות,ואם כן- מדוע?
2.
האם משרדהחינוךעומד בלוחות הזמנים שהציג בוועדה ובבית המשפט?
3.
משרדי החינוך, האוצר והמשפטים -
מדוע לא קוזז שקל אחד מהרשתות בגין אלפי שעות
ליבה שלאנלמדו בפועל?
4.
כיצד י
תכן
שמוסד שלא מלמד 100%
ליבה ממשיך להיות מתוקצב כאילו הוא עומד
בדרישות?
איך ניתן ליישם תקצובנורמטיבי בלי לקזז את מה שאינו נורמטיבי?
5.
כיצד משרד החינוך ממשיך לתקצב שעות ליבה, כאשר דווח ש-
92%
ממורי הרשתות
במקצועות מדעים, אנגלית ומתמטיקה אינם בעלי תארים בתחומים אלה?
כיצד מורה
שאינו יודע אנגלית ברמה ב
סיסית יכול להיחשב כמורה לאנגלית
והשעות שלו מוכרות
כשעות ליבה?
6.
מהו המצב התקין מבחינת רשם העמותות או הגורמים המוסמכים ביחס לרשת החינוך
העצמאיורשתבנייוסף?כיצדייתכןשלרשתותעדייןישאישורניהולתקיןבעודשהן
קיבלו
כס
פיםמהמדינהעבור שעות שלא בוצעוכנדרש?
7.
מה תפקידו כיום ש
ל ראש אגף אופק חדש במשרד החינוך
לאחר שנקבע שלא יהיה אופק
חדש ברשתות החרדיות?
8.
מדוע שני עובדים בכירים
מלשכת השר לשעבר חיים ביטון עדיין מועסקים ומקבלים שכר
ציבורי? מהו תפקידם הנוכחי של אותםעובדים?
חה"כ טור-
פז קרא למבקר המדינה לבחון לעומק את כלל ההתנהלות בנושא, לרבות ההישגים
שהוצגו לצד הכשלים שעלו במהלך הדיון. יש לבחון בין היתר את החלטת רשם התאגידים להעניק
אישורי ניהול ת
קין לרשתות החינוך
חרף סימני השאלה שהועלו בנוגע להתנהלותן ולעמידתן
בדרישות הדין. עוד צ
יין כי לפני כ-
13
שנים קבע בג"ץ שלא ניתן לשלול לחלוטין תקצוב ממוסדות
חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה, אולם מאז השתנתה המציאות עם הקמת מסגרת החינוך
הממלכתי-
חרדי (ממ"ח), המאפשרת שילוב מלא של לימודי ליבה תחת פיקוח המדינה. לשיטתו,
קיומה של חלופה זו מחייב בחינה מחודשת של ההקלות והחריגים הניתנים למוסדות שאינם
עומדים בדרישות הליבה.
בסיכום דבריו מתח ביקורת על כך שמוסדות שלא לימדו לימודי ליבה
המשיכו לאורך השנים לקבל תקציבים, ליהנות מהסדרים מקלים ואף לקבל אישורי ניהול תקין.
לדבריו, הנפגעים העיקריים מהמצב הם התלמידים החרדים, שאינם מקבלים את מלוא הכלים
הנדרשיםלעתידם.הואהטילאחריותהןעלהדרגהפוליטיוהןעלגורמיהמקצוע,משרדיהממשלה
ושומרי הסף,וקראלפעול בנחישות להבטחתלימודי ליבה מלאים לכל תלמיד.
1
חבר הכנסת מיקי לוי
מתח ביקורת על התמשכות הטיפול בנושא וציין כי מדובר בכספי ציבור. על
משרדהאוצרומשרדהמשפטיםלפעוללהשבתהכספיםולמלא את תפקידם כשומרי סף.עודתהה
מדוע, חודשים לאחר הגשת העתירה לבג"ץ
, טרם התקבלו החלטות סופיות ומדוע משרד האוצר
ממשיךלהעביר כספים בטרםהוסדרה סוגיית השבתהכספים שכבר הועברו.
נציגימשרדהחינוך:
שיקלדרון,מנהלהמחוזהחרדי,
צייןכיהמשרדעומדעלהעיקרוןשלפיובתי
ספר שאינם מלמדים מקצועות ליבה, ובפרט אנגלית, לא יוכלו להישאר ברשתות החינוך ולא יהיו
זכאיםלתקצובבהתאם.עםזאת,המשרדמעדיףשתלמידיםיישארובמסגרתשלמוסדמוכרשאינו
רשמי ולא יעברו למ
וסדו
ת פטור, שכן במסגרות אלה נלמדים מקצועות נוספים ובהם:
אנגלית,
אזרחות, היסטוריה ומולדת.
מטרתהמשרדהיאלהרחיבככלהאפשראתלימודיהליבהבקרבתלמידיהחינוךהחרדיבאמצעות
פיקוח, בקרה וליווי מקצועי. בשנים האחרונות חל
שיפור משמעותי -
מתוך 22
בתי ספר שסומנו
בתחילת
התהליך ככאלה שאינם מלמדים כלל אנגלית, 12
החלו ללמד את המקצוע, וכיום נותרו
עשרה בתי ספר בלבד במצב זה.הוא ציין כי לפינתוני הפיקוח, בשנתהלימודים תשפ"זלא צפויים
להישאר ברשתות בתי ספר שאינם מלמדים אנגלית כלל. בתי הספר נמצאים תחת פיקוח שוטף,
ביקורים מתוכננים
וביקורות של אגף האכיפה והבקרה.
בימים הקרובים צפוי להסתיים הטיפול
במוסדות שנותרו ברשימה.
באשר להיקף לימודי הליבה מעבר לאנגלית, הסביר כי עדיין מתקיימים דיונים בין משרד החינוך
לבין הייעוץ המשפטי בשאלת המעבר מ-
75%
ל-
100%
לימודי ליבה, ובאופן שבו יש לקשור בין
היקף לימודי הליבה לבין היקף התקצוב. לדבריו, קיימת מחלוקת עקרונית גם ביחס
למוסדות
שאינם מלמדים את מלוא תכנית הליבה ולשאלת אופן חישוב הקיזוזים, סוגיה שעדיין נדונה מול
משרדהמשפטים ומשרדהאוצר.
קלדרון דחה טענות להתערבות פוליטית והדגיש כי החלטות המשרד מתקבלות משיקולים
מקצועיים בלבד. לדבריו, המשרד בחר בגישה הדרגתית של פיקוח, ליווי והטמעת שינויים ארוכי
טווח, ולא בצעדים
מידיים
שעלולים להביא לנסיגה בתהליכים. במסגרת זו הוכשרו מפקחים
ייעודיים, גובשו כלי בקרה אחידים, בוטלה שיטת "האשכולות", הובהרו דרישות חוזר המנכ"ל
לרשתות, בוצעו ביקורות מקיפות, הונגשו ספרי לימוד מאושרים, נפתחו מסלולי הכשרת מורים
וניתן ליווי מקצועי לצוותי ההוראה.
בהתייחסו לנתוני העמידה בלימודי הליבה, מסר כי ברשת בני יוסף נותרו ארבעה בתי ספר לבנות
בלבד מתחת לרף של 95%
לימודי ליבה, ובחינוך העצמאי נותרו שני בתי ספר לבנות בלבד מתחת
לרף של 96%
. בבתי הספר לבנים צומצם מספר המוסדות שאינם עומדים
במלוא הדרישות ל-
21
בתיספרב
לבד,
18
בחינוךהעצמאיו-3ברשתבנייוסף.
הנתוניםמעידיםכימדיניותהמבוססתעל
פיקוח, ליווי מקצועי והבהרת דרישות הביאה לשיפור משמעותי בשטח, בעוד שהתמקדות
בקיצוציםובסנקציותבלבדהייתהעלולהלפגועבתהליכיהשינוי.כלעודלאהוכרעההמחלוקתבין
משרד החינוך, משרד המשפטים ומשרד האוצר לגבי שיטת חישוב הקיזוזים, לא ניתן לקבוע את
היקפם בפועל.
עוד ציין כי המשרד מקדם ת
כנית להעמקת הפיקוח ולשיפור איכות ההוראה, וכי כלל
י
הבקרה
והמדידה מתבצע
ים בהתאם לחוזר המנכ"ל התקף. הוא דחה את הטענה שלפיה למעלה מ-
90%
מהמוסדותאינםעומדים
בדרישות,והבהירכילפיאמותהמידההמחייבותהנתוןאינונכון.בנוסף,
ציין כי השנה צפויים גם מוסדות החינוך העצמאי להשתתף באופן מלא במבחני מיצ"ב, כחלק
מחיזוק מנגנוני הפיקוח והמדידה.
לסיום אמר כי מתקיים דיון עקרוני בשאלה האם חוזר המנכ"ל הייעודי למוסדות החרדיים
נותן
מענהמספק,אושישמקוםלקבועסטנדרטאחידיותרשללימודייסודוליבהלכללתלמידיישראל,
סוגיה בעלת השלכות מקצועיות, משפטיות וציבוריות רחבות.
עו"דלירןשפיגלצייןכיבסוגייתתכניתהיסודניתןצועלתנאיעלידיביתהמשפט,והמדינהנדרשת
להגיש את עמדתה במסגרת ההליך המשפטי. לדבריו, עמדת היועצת המשפטית לממשלה בנושא
ברורה וידועה, אך כל עוד לא הוגשה תגובת המדינה לצו, לא ניתן להרחיב מעבר לכך.
באשר
לקיזוזיםולתקצוב,הסבירכילאורךהשניםנה
וגהשיטתתקצובהמבוססתעלהיקףלימודיהליבה
הנלמדים בפועל, כך שהתקצוב או
הקיזוז נקבעים בהתאם ליחס שבין שעות הליבה הנלמדות
במוסד לבין שעות הליבה הנדרשות בתוכנית היסוד.
הדיונים הנוכחיים עוסקים באופן יישום
השיטה ובהשלכותיה ביחס לדרישות תכנית היסוד ולמדיניות התקצוב. עוד הבהיר כי בשלב זה
הדיוןמתמקדבקיזוזיםרטרואקטיבייםבלבד,בעוד
שלגביהקיזוזיםהעתידייםקיימתכברהנחיה
שלהיועצתהמשפטית לממשלה.
2
נציגת משרד המשפטים,
עו"ד
לירון בנית ששון,
ציינה כי עמדת משרד המשפטים ביחס לחובות
החלות על רשתות החינוך החרדיות פורטה בחוות דעת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה משנת
2024
.חוותהדעתקבעהכיישל
גבשתכניתיסודאחידהלכללמוסדותהחינוך,שכןכיוםקייםחוזר
מנכ"ל ייעודי לרשתות החרדיות הכולל הקלות ביחס לדרישות החלות במערכת החינוך הרשמית.
היאהדגישהכיבעודשבחינוךהרשמיקיימתחובתעמידהמלאהבתכניתהיסוד,ברשתותהחרדיות
אין כיום עמידה מלאה בדרישות לימ
ודי הליבה.
חוות הדעת עסקה גם בתחומי הכשרת המורים,
הפיקוח, הדיווח והבקרה, וקבעה כי גם דרישות אלה מהוות חלק בלתי נפרד מהחובות החלות על
הרשתות.
באשרלתקצוב- עו"ד
בנית ששון הסבירה כיחוות דעת קודמות שלהיועצים המשפטייםלממשלה
לשעבר, מני מזוז ואליקים רובינשטיין, גרסו כי היקף התקצוב צריך להיגזר מהיקף לימודי הליבה
הנלמדים בפועל. מנגד, היועצת המשפטית הקודמת של משרד החינוך סברה כי מוסד שאינו מלמד
100%
מתוכניתהליבהאינויכוללהמשיךולהיכללבמסגרתהרשתות.עמדהזואומצהעלידימשרד
המשפטים והמשנה ליועצת המשפ
טית לממשלה.
הסוגיה המרכזית שנותרה להכרעה היא מועד יישום המדיניות, שכן חוות הדעת פורסמה רק
בספטמבר 2024
.לפיכךנבחנתהשאלההאםיש מקוםלקבוע תקופת מעברלמוסדות שפעלו במשך
שניםלפי מנגנון תקצובוחישוב שונה,ומהוהמועד שממנויש להחיל אתההנחיות החדשות.
היאהוסיפהכיהנושאנדוןבמסגרתמספרעתירותהתלויותועומדותבבג"ץ,ובהןהעתירההנוגעת
לכ-
98
מיליוןש"ח.במסגרתההליכיםנבחנותהןהחובותהחלותעלהרשתותבתחוםלימודיהליבה
והן שיטת חישוב הקיזוזים, לרבות אופן החלתם ביחס לשנת הלימודים תשפ"ה. עמדת המדינה
צפויה להיו
ת מוגשת לבית המשפט בתחילת חודש יולי.
מדובר בשאלה משפטית של פרשנות הדין
והנחיותהיועצתהמשפטיתלממשלה,ולאבמחלוקתמדיניותשניתןלהכריעבהבאמצעותהחלטת
ממשלה. בהתאם לכך, הנחיות היועצת המשפטית לממשלה מחייבות את כלל משרדי הממשלה
והדרג המקצועי. במקביל להליכים
המשפטיים מתנהלת עבודת מטה מקצועית נפרדת בנושא
הקיזוזים, הכוללת בחינת נתונים שהתקבלו ממשרד החינוך, קבלת התייחסויות מגורמי המקצוע
ודיונים משותפים בין משרד המשפטים, משרד החינוך ומשרד האוצר. מטרת התהליך היא לגבש
מתווהמוסכםשיתיישבעםהעמדההמשפטיתהמחייבתוי
אפשראתיישומהבפועל.
כללהגורמים
המעורבים מודעים ללוחות הזמנים המחייבים קבלת החלטות לפני פתיחת שנת הלימודים הבאה,
וכי קיימת חשיבות במתן ודאות והנחיות ברורות לבתי הספר, למנהלים ולצוותי החינוך מבעוד
מועד, כדי לאפשר היערכות בהתאםלדרישות שייקבעו.
נציג משרד ה
אוצר אורי אלמוג,, הבהיר כי התקצוב הנורמטיבי של רשתות החינוך מיושם בפועל
בהתאם לנוסחאות התקצוב של משרד החינוך ועל בסיס הנתונים המועברים ממנולמשרדהאוצר.
ככל שבעקבות ביקורות המחוז החרדי יוחלט על הוצאת מוסדות מסוימים מהרשתות, יעודכן
התקצוב העתידי בהתאם, והיקף הכספים המועברים לרשתות יופחת בהתאם למספר המוסדות
שיוצאו.
באשר לקיזוז כספים שהועברו בעבר, ציין כי קיימת הסכמה עקרונית בין הגורמים המקצועיים
בדברהצורךבביצועקיזוזים,אולםהיקפםואופןחישובםטרםהוכרעווהםעדייןמצוייםבדיונים
בין משרד הא
וצר, משרד המשפטים
ומשרד החינוך.
ההכרעות בנושא חייבות להתקבל בהתאם
להוראותהדין.
משרדהאוצרקייםמספרדיוניםעםמשרדהמשפטיםוהציגאתעמדתוהמקצועית
ביחסלמתווההקיזוזים,לרבותאופןהחישובוהרכיביםשישלהביאבחשבוןבקביעתם.לאחרמכן
המשיך משרד המשפטים את הדיונים מול משרד החינוך, ולכן המידע העדכני באשר להתקדמות
ההליך מצוי כיום בעיקר בידי משרד החינוך. לדבריו, משרד האוצר השלים את הצגת עמדתו
המקצועית, וכעת נדרש סיכום בין כלל הגורמים המעורבים לצורך קבלת החלטה סופית ויישום
הקיזוזים.
אוררפלקרויזר
תההכיצדייתכןשמשרדהחינוךאינומיישםבפועלאתהנחיותהיועצתהמשפטית
לממשלה, אם מדובר בהנחיות משפטיות מחייבות, וציין כי קיים לכאורה פער בין העמדה
המשפטיתלבין ההתנהלות בפועל.
בנוסף, הואהעלה שאלה לרשותהתאגידים בנוגע לרשתהחינוך
העצמאי: כיצדניתןליישבביןקבלתאישורניהול תקיןוהיעדרהע
רותמהותיו
תבדוחותהכספיים
לבין הטענות שהועלו בהליכים משפטיים ובדיונים ציבוריים שלפיהן קיזוז תקציבים עלול להביא
אתהרשתלקריסה כלכלית?
3
נציגרשותהתאגידים,רו"ח אילןדנה,
צייןכיהבקשות לקבלתאישורניהולתקיןשל שתירשתות
החינוך נבחנו במשך תקופה ממושכת. הבקשות הוגשו לקראת סוף שנת 2025
, ולאחריהן התקיים
הליך בדיקה שנמשך כחצי שנה, שבמהלכו דרשה הרשות מהעמותות מסמכים, הבהרות ומידע
משלים,תוךקיוםקשרשוטףעםהגורמיםהמקצועייםהרלוונטייםבמשרדיהממשלה.
ראוילציין
כיבתקופהזו
הרשתותפעלוללאאישוריניהולתקיןבתוקף
ולאחרהשלמתהליךהבדיקההוחלט,
לפניכשב
ועיים,להעניקלשתיהרשתותאישורניהולתקין.עםזאת
מדוברבאישוריםמותנים,אשר
מלוויםבתנאיםוהוראותשעלהרשתותלעמודבהם,ובהםעמידהבדרישותהדיןובסוגיותנוספות
המצויות בבחינה. ככל שיועברו לרשות ממצאים או אינדיקציות מצד גורמי הפיקוח והמקצוע
המלמדים על התנהלות בלתי תקינה, הרשות תשוב ותבחן את ההחלטה ואף תוכל לשקול מחדש
אתהמשך תוקפם של האישורים.
בתוםהדיון הוועדה הגיעהלמסקנות הבאות:
1.
הוועדה מביעה מורת רוח מהיעדר הכרעה ממשלתית בסוגיית העמידה בלימודי הליבה,
וסבורה כי מדובר בנושא המצוי בסמכות הממשלה, אשר נדרשת להפעיל את הכלים
והסמכויות העומדים לרשותה.
לדעת הוועדה, ההיזקקות להכרעת בית המשפט משקפת
כשל בתפקודה שלהרשות המבצעת.
2.
הוועדהקוראתלמ
שרדיהממשלהלקבלהחלטהבנושאבתוךשבועותספורים,כדילאפשר
למערכת החינוך
להיערךבאופןמסודרלקראת שנת הלימודיםתשפ"ז.
3.
הוועדהקוראת
ל
משרדהחינוךלפעולבשנימסלוליםבמק
ביל:
המסלולהראשוןהואטיפול
מיידי בסוגיות שעלו במסגרת הדיון ובהליכים המתנהלים כיום, לרבות סוגיות הקיזוזים
והפיקוח. המסלול השני הוא קידום מהלך רחב יותר של עדכון חוזר המנכ"ל העוסק
בלימודי הליבה ובנושאים נוספים הקשורים להתנהלות מוסדות החינוך המתוקצבים על
ידיהמדינה.
4.
הוועדה
מבקשתממשרדמבקרהמדינהלהמשיךולבחון
אתהנושאיםשעלובדיוןבמסגרת
ת
כניות העבודה שלו,
ולהמשיך במעקב צמוד אחר יישום ההחלטות. מדובר הן באחריות
כלפי הדור הצעיר במערכת החינוך החרדית והן בחובה לשמור על עקרונות של שוויון בפני
החוק ועמידה בדרישותהדין.
5.
הוועדה תמשיך לעקוב אחר התקדמות הטיפול בסוגיות שעלו
, ותקיים דיון מעקב נוסף
בתוך
כשישה שבועות
, ככל שהדבריתאפשר בהתאם ללוחהזמנים שלהכנסת.
4