פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 265
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ז' באלול התשס"ז (21.08.2007), בשעה 09:30
סדר היום: בית ספר "שובו" בכפר סבא
נכחו:
חברי הוועדה:
זאב אלקין – היו"ר
חיים אמסלם
אלכס מילר
מוזמנים:
חה"כ משה גפני
חה"כ אברהם מיכאלי
חה"כ מאיר פרוש
חה"כ אברהם רביץ
לבנה אברמוביץ – מנהלת אגף בכיר לחינוך המוכר, משרד החינוך
איל יוניאן – מנכ"ל עיריית כפר סבא
קרן קדמי – יועץ משפטי, עיריית כפר סבא
אבי בן חמו – גזבר עיריית כפר סבא
מיכאל חיים גוטרמן – רשת חינוך "שובו"
חננאל דיב – ועד ההורים "שובו"
ילנה לוי – ועד הורים "שובו"
אהוד יובל לוי – יו"ר ועד ההורים "שובו"
מירה כפיר – מנהלת "שובו" כפר סבא
עו"ד עדיאל גלס – יועץ משפטי, עמותת "שובו"
אמיר דנאי – יו"ר ועד הורים בבית הספר
עו"ד ישראל גור – ארגון בצדק
עופרה דונסקי – משנה למזכיר הכללי, הסתדרות המורים
צביקה יעקובסון
ממלאת מקום מנהלת הוועדה: רבקה מושיץ
רשמת פרלמנטרית: מיטל בר שלום
בית ספר "שובו" בכפר סבא
היו"ר זאב אלקין:
שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. יש לנו היום הרכב של חברי כנסת למרות הפגרה, וזה מעיד על חשיבות הנושא. אני חייב להגיד, שהדוגמא שבמרכז הדיון היום היא הדרך הנכונה לעבודה. לפני כשמונה חודשים התכנסנו לדיון כללי במצב של רשת "שובו" וההקצאה למבנים. באותו דיון נציגי משרד החינוך דיברו בשבחה של הרשת. גם חברי הכנסת דיברו בהתלהבות בשבחה של הרשת.
אני רוצה לצטט את המסקנות שעלו בסוף אותו דיון: "הוועדה משבחת את משרד החינוך והאגף לחינוך מוכר שאינו רשמי על התמיכה שלו ברשת. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לבדוק פעם נוספת את נושא התשלום לשכירות לרשת "שובו". בגלל העדר מבנים מטעם העירייה, הרשת נאלצה לשלם שכר לימוד גבוה, ועלתה שאלה של היקף ההשתתפות של משרד החינוך.
סעיף שלוש בהחלטות, שהוא הרלוונטי ביותר לדיון שלנו כאן היום אומר: "הוועדה קוראת לראשי הרשויות המקומיות שיתייחסו לרשת "שובו" בצורה חיובית ויקצו להם מבנים מתאימים".
כפי שצריך, אנחנו מתכנסים כאן לאחר תקופה מסוימת, על מנת לראות איך הקריאה הזו מתבצעת. לקחנו את כפר סבא כדוגמא, שכבר באותו דיון היא הוזכרה כאשר עלתה בעיית המבנים. כרגע בית הספר נמצא במבנה שאין לגביו אישורים סופיים, ויש אי שביעות רצון של העירייה. אני מניח, שבתקופה שעברה מאז הדיון הקודם העירייה חיפשה מבנה מתאים לבית הספר. בטח תכף נשמע, שהעירייה הולכת להציע לבית הספר מבנה נאות שעונה על כל הקריטריונים והכל יבוא על מקומו בשלום. היות ואחד המקרים הבעייתיים שעלו היה המקרה של כפר סבא, אנחנו לקחנו את זה כקייס סטדי לדיון היום.
כדאי לבקש מנציגי הרשת להציג את בית הספר בכפר סבא, ולספר לנו על גלגוליו. בנוסף, הייתי רוצה שיציגו לנו את מצב העניינים נכון להיום: מה קורה עם המבנה, והאם שנת הלימודים הולכת להיפתח כסדרה.
מיכאל חיים גוטרמן:
רשת "שובו" קמה לפני 17 שנה על ידי יהודי ארצות הברית, שרצו לעזור לעלייה מרוסיה. הם הקימו רשת של בתי ספר, שמשלבים חינוך ברמה מאוד גבוהה ולימודי יהדות. זה היה מיוחד לעולים מרוסיה, שלא היה להם את הבסיס המינימאלי בנושא. כאשר אנחנו התחלנו את הפעילות שלנו בהרבה ערים היתה התנגדות מצד העירייה. אמרו לנו: אם אתם דתיים, יש בעיר בית ספר דתי בעיר. אם אתם לא דתיים, יש בעיר בתי ספר לא דתיים. שאלו אותנו: מה אתם ומי אתם. זה קרה בנצרת, בבאר שבע, בראשון לציון. מאיר ניצן היה נגד בית הספר, ויום אחד כאשר עלה לבניין שלו הוא ראה ילדה עולה מרוסיה שאמרה לו: בוקר טוב, כבוד ראש העיר. הוא לא היה רגיל לזה שבת קטנה אומרת לו בוקר טוב, והוא שאל אותה איפה היא לומדת. כאשר היא אמרה לו שהיא לומדת בבית ספר "שובו", הוא אמר שהוא רוצה לבוא ולבקר בו. לאחר שהוא ביקר בבית הספר היה לנו מבנה עירוני גדול. היום יש לנו כמעט 500 תלמידים בבית הספר הזה. כך זה קרה גם בנצרת ובבאר שבע, כאשר התחילו להבין שאנחנו לא מאיימים על אף אחד, וכי סך הכל אנחנו באים לתת רמה יותר גבוהה של לימודים.
בכפר סבא אנחנו קיימנו קורס מוכנות לכיתה א', ועכשיו יש מקומות נוספים בכפר סבא שהתחילו גם כן לעשות זאת. אנחנו רואים בתחרות דבר חיובי. הלוואי שכל בתי הספר יהיו ברמה יותר גבוהה. אנחנו התחלנו עם העולים מרוסיה. אנחנו בנינו דגם שמשלב חינוך ברמה גבוהה עם לימודי יהדות בלי כפייה, כל אחד לפי התקדמותו. זה התקבל גם בקרב הציבור הישראלי שאינו עולה מרוסיה. לפני שלוש שנים וחצי הגיעה אלינו משלחת מכפר סבא, שביקשה שנפתח בית ספר בכפר סבא. היתה אמא אחת שאמרה שהיא מפחדת לשלוח את הילדה שלה לכיתה א'. היתה אמא מארצות הברית, שאמרה שבארצות הברית יש בבתי הספר גם לימודי יהדות, ופה בבית הספר אין לימודי יהדות.
אנחנו הקמנו את בית הספר לפני שלוש שנים עם 40 תלמידים. אנחנו הגשנו את הבקשה למשרד החינוך, ומשרד החינוך אמר שאין מספיק תלמידים כדי לקיים את בית הספר. אמרו לנו שכדי שנמשיך לקיים את בית הספר, צריכים להיות לפחות 100 תלמידים. בשנה השנייה היו לנו למעלה מ-100 תלמידים. היינו במבנה שכור, שלפני זה היה בניין של היי טק. העירייה התנגדה לבית הספר, גם מהסיבה שזה נמצא במקום מגורים וזה מפריע לשכנים.
אברהם רביץ:
אני לא מבין, האם בית ספר באזור מגורים מפריע לשכנים?
היו"ר זאב אלקין:
כנראה שהם אמרו את הבוקר טוב שלהם בקול רם מדי.
מיכאל חיים גוטרמן:
ממול יש בית ספר אחר, אבל בית הספר הזה הפריע לשכנים. לכן, בשנה הזו אנחנו עברנו לאזור תעשייה קלה. בקיץ משרד החינוך אמר לנו שיש צו סגירה. אני בעצמי ירדתי לבתי הספר ואמרתי ל-120 מורים, שאין לנו ברירה אלא לסגור, כי משרד החינוך לא יכול לתת לבית הספר אישור לשנה הבאה בגלל העירייה.
ההורים מאוד כעסו על כך, והגיעו לסיכום עם משרד החינוך שפותחים את השנה השלישית, כאשר מגישים את כל הבקשות, כולל שינוי ייעוד. הגשנו את הבקשה בחודש נובמבר, ועד עצם היום הזה לא קיבלנו תשובה מהעירייה. משרד החינוך התנה את הרישיון בזה שיהיה שינוי ייעוד. בכל הנוגע לבטיחות, בית הספר עמד בכל מה שצריך. בכל הנוגע לבריאות היו השגות, אבל זה ברור מכיוון שבית הספר לא נמצא במבנה עירוני. אם היה שינוי ייעוד, הנושא היה בא על פתרונו.
בינתיים אנחנו הגשנו ערר למשרד החינוך, וכרגע אנו עומדים מול 180 הורים שבחרו בחינוך הזה, ומול עירייה, שעדיין לא מבינה שאנחנו באים לטובתה. אנחנו מביאים תורמים מחו"ל, שתורמים בסדר גודל של 10,000,000 דולרים בשנה. זה בסך הכל מרים את הרמה של החינוך בעיר.
אנחנו מבקשים פתרון. זה יהיה לטובת כולם: לטובת העירייה, לטובת הילדים וההורים. אנחנו נמצאים 10 ימים לפני פתיחת שנת הלימודים, ואי אפשר להשאיר מצב בו ההורים מקבלים מכתב איום הביתה, שאם ישלחו את הילדים לבית הספר הם יכנסו לבית סוהר.
מאיר פרוש:
האם ההורים קיבלו ברוסיה את המכתב?
מיכאל חיים גוטרמן:
בארץ.
היו"ר זאב אלקין:
מתי התקבלו המכתבים האלה? מה מתכוונים ההורים לעשות? הרי אנחנו נמצאים עכשיו פחות משבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים. האם העירייה הציעה לכם מבנה מטעמה באיזשהו שלב?
מיכאל חיים גוטרמן:
לא. הדבר היחיד שהיא הציע לנו זה לסגור את בית הספר.
יובל לוי:
היתה פנייה לוועדת נכסים בעירייה, וגם שנערכו הקצאות בית הספר לא הגיע לזכות לפנות לוועדת הקצאות. היו פניות מסודרות לראש העיר. היו מבנים של בתי ספר ריקים, שהועברו למוסדות אחרים שאינם קשורים לחינוך. בדיעבד, נאמר לנו על ידי מנהל מחלקת נכסים ועל ידי מבקר העיר: למה לא פניתם. נכסים עמדו, הושחתו, ושופצו בעשרות מיליוני שקלים. הבקשה הוגשה, אבל היה נוח לא לראות אותה.
היו"ר זאב אלקין:
תתייחס בבקשה לכל הנוגע להורים. איזה מכתבים קיבלתם, ומה אתם מתכוונים לעשות פחות משבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים.
אברהם רביץ:
אולי שיסביר לנו גם, למה הוא שולח לשם את הילד שלו. האם חסרים בתי ספר בעיר?
אברהם מיכאלי:
אני מבין, שלא עלית מרוסיה לפני שנה-שנתיים.
יובל לוי:
אני יליד הארץ, ואשתי עלתה לפני 15 שנים מברית המועצות. לפני שלוש שנים אשתי התקשרה אלי ואמרה שיש בעיה: אין חינוך ואין בית ספר. היא מצאה אלטרנטיבה. הרבה פעמים שאלו אותנו מה הזרם אליו אנו שייכים, ואנחנו אמרנו שאין לנו זרם אבל אנו רוצים חינוך יהודי. יש כאלה שעברו לחו"ל לצורך זה, ויש שסובלים. כאשר הגענו לבית ספר "שובו", ראינו שיש גם חינוך ברמה וגם חינוך יהודי.
אברהם רביץ:
מה זה חינוך ברמה?
יובל לוי:
זה חינוך שמכסה נושאים רחבים ביום לימודים ארוך, והוא מקנה לילדים את הכלי הבסיסי של שליטה בשפה. ילדי עולים לא יכולים להגיע לשליטה בשפה העברית, כי אין מי שייתן להם את זה בבית. ילד בלי שפה לא יכול להשתלב. הוא לעולם יהיה עילג, ותהיה לו בעיה בתקשורת. אשתי יכולה ללמד את הבת שלי לכתוב אמא ב-4 שגיאות.
ברגע שהיא פנתה ל"שובו" לקבל לימודים בכיתה סבירה, ברמה גבוהה, במסגרת של יום לימודים ארוך המשלב מסורת יהודית, גילינו חלק מכובד ממערכת החינוך. אנחנו לא דתיים, אנחנו מסורתיים, אבל מצאנו שיש דבר שמתאים לנו: חינוך יהודי שלא בא בכפייה ולא מפחיד הורים עם רקע כמו שלנו. זה חינוך שמשך הרבה הורים מהעלייה, ונתן להם להתבסס בארץ. הילדים לא מוקצים ולא סובלים, ויכולים להגיע לחינוך יהודי מבלי לפחד. יש הרבה גדרות ופחדים שצריך לחצות.
נכון להיום ההורים הם אלה שמובילים את הרשת, הם אלה שסירבו לשמוע על צו הסגירה. בשנה שעברה נרשמו 200 הורים, ולאחר שהרשת אמרה שקשה לה לעמוד בלחץ הפיננסי, החוקי והפלילי של קיום בית ספר ללא רישיון, קמה צעקה גדולה של ההורים וזה הגיע לכדי איום לפנות הרבנים לתבוע אותם על ביטול תורה.
קריאה:
השתמשת בנשק שלנו.
יובל לוי:
הנשק שלכם, והתוצאות שלנו. הסבא של אשתי למד בחדר באוקראינה עד אשר המהפכה סגרה את החינוך היהודי. הוא יודע אידיש, קורא וכותב בעברית. כל מה שעובר על אשתי, זה מה שעבר על סבא שלה. כאשר איימו על אשתי בנקיטת צעדים משפטיים-פליליים לפי חוק חינוך חובה, היא קמה ואמרה שהיא צוחקת כי לפני 90 שנים עשו את זה לסבא שלי. אני אמרתי שאם תהיה בעיה פלילית, אני מוכן לשאת בזה בשביל חינוך יהודי ברמה גבוהה. אם זה המחיר, אני מוכן לשלם אותו.
היו"ר זאב אלקין:
אני מבין שהבעיה התעוררה כבר בקיץ הקודם, הרשת שקלה לסגור, ואתם החלטתם לקיים את בית הספר. האם ניסתם לפנות למשרד החינוך, לדבר איתו ולקבל ממנו עזרה?
יובל לוי:
יושבת כאן לבנה אברמוביץ, שפנינו אליה למרות שהיינו מוגבלים כי יש ייצוג של הרשת. היו לחצים כאלה ואחרים, וכאשר הגשנו בג"צ לפני שלוש שנים הרשת נלחצה וההורים משכו את הבג"צ. לפני כשנה הוגשה בקשה לשימוש חורג, שהיא המניעה הפורמאלית לאי מתן רישיון. הוגשה גם בקשה לשימוש חורג באוקטובר. יש אישור מדצמבר. הוגשה שאילתה בפברואר, מדוע הבקשה לא נדונה. יש לנו אישור שבדצמבר 2006 הבקשה קיבלה מספר: 2006/0353. עד היום הבקשה הזו לא נדונה. בפברואר הוגשה שאילתה על ידי חבר מועצה, שנענתה במאי. עד היום לא נדונה. ב-19 ליוני גברת שיראל מזרחי ממשרד הבריאות אמרה לנו: רבותי, אתם צריכים להמציא אישור עיירה להפעלת בית ספר, שבו ייאמר שהוועדה לתכנון ובנייה מסירה את ההתנגדות לקיום בית ספר. מכיוון שזה לא נדון, עיריית כפר סבא לא קיימה את הוועדה. יש לה זמן סטטוטורי של 60 יום, אבל היא עושה דין לעצמה. גם אנחנו עבריינים, אז אנחנו לא יכולים להלין עליה.
אומר משרד החינוך, שגם משרד הבריאות מתנגד. הכל נאמר במכתב שנשלח אלינו: "בית הספר ממוקם באזור תעשייה, מצד אחד מוסך ומצד שני מגרש גרוטאות". בית הספר נמצא באזור בנייני משרדים שלידו חנייה. פניתי לחבר מועצה שהרכב שלו חונה שם ואמרתי לו: עד אשר הרכב האישי שלך לא יעבור ממגרד החנייה, יאשימו אותנו במגרש גרוטאות. הרכב שלך זו הגרוטאה הנדונה שבגללה נאמר לנו שבית הספר נמצא ליד מגרש גרוטאות.
משה גפני:
אין שם מגרש גרוטאות.
יובל לוי:
יש מגרש חנייה של בניין משרדים. יש בית מלאכה, שהחצר שלו מוזנחת מעט.
אנה לוי:
יש חנות פרחים, חנות בגדים, חברות היי טק. בית הספר הוא הכי קרוב לפארק כפר סבא, 300 מטר הליכה ברגל לעוד מקומות ציבוריים מפותחים מאוד. באופן רשמי, הוא נחשב אזור תעשייה.
יובל לוי:
הוא לא נמצא ליד עורק תחבורה ראשי, כמו שנמצאים רוב בתי הספר בקריית החינוך של כפר סבא. זה נמצא באזור תקוע, באזור לא נוח לתחבורה.
אברהם רביץ:
האם את זה כותב משרד הבריאות?
יובל לוי:
משרד הבריאות כותב, שבית הספר נמצא באזור שמצד אחד יש מוסך ומצד שני יש מגרש גרוטאות, ושהאזור רועש. מגרש הגרוטאות זו החצר של בית המלאכה, או מגרש החנייה. בנוסף נאמר במכתב של משרד הבריאות: "מבנה בית הספר אינו מבנה תקין של בית ספר. בבית הספר אין חצר תקנית. כמו כן, החצרות קטנות. יש קולר לשתייה אחד בלבד ואין ברזיות בחצר. תוכניות בתי הספר הוגשו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בכפר סבא. לאור האמור לעיל, לא מומלץ לאשר את פעילות בית הספר במקום הנוכחי". משפט המחץ הוא: "תוכניות בית הספר הוגשו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בכפר סבא, ולכן לא מומלץ...".
משה גפני:
מה זאת אומרת שמשרד הבריאות כותב במכתב, שזה לא מומלץ?
חיים אמסלם:
התוכניות הוגשו, ולא מומלץ.
משה גפני:
האם משרד הבריאות ממליץ? זה עצוב מאוד.
אברהם רביץ:
קוראים לזה קפקא בעברית.
יובל לוי:
אנחנו באנו לכאן, כי אחת התחושות היא שמדובר בקפקא. יש חבר'ה שמתקרבים ליהדות.
מאיר פרוש:
האם אתה מנסה לומר, שיש פה ויכוח על עניין של יהדות?
אברהם רביץ:
אל תהיה תמים, הרב פרוש.
מאיר פרוש:
האם אתה חושב שזו הבעיה? האם יש כאלה שלא רוצים שיהיה בית ספר כזה?
יובל לוי:
כן. יש התנגדות לזרם. היא שאלה אותי אם אנחנו זרם, ואני שאלתי אם מגדירים אותי כמו מגדיר חלקים. אמר עורך דין דנאי, שיושב כאן, שאנחנו קונים את הילדים בכסף. יש שאלה, אם "שובו" הוא מקום שפוגע באינטגרציה הכללית. ישנן אמירות מפורשות: אם הם חרדים, אין להם מה לעשות כאן. אני הורחקתי מהחלק הסודי של דיוני הוועדה, אבל יושב פה בחור צעיר שהוא שותף לוועדה הפורמאלית. אומרת הוועדה: אנחנו רוצים להכתיב את החינוך בעיר, ולא מתאים לנו החינוך מהסוג האחר. ב-12 לאוגוסט 2007 מכתב, שמאיים בנקיטת צעדים משפטיים, כי על הבת שלי ללמוד במוסד חינוכי מאושר.
יש תקדימים, יש פסקי דין והחלטות, שהבאנו אותם לעיון ועדת החינוך של העירייה, שאומרים שהעילה המשפטית תקפה כאשר אתה קושר את הילד כמו בצל בגינה ולא נותן לו ללמוד. כאשר באים לעולה מרוסייה שאין לו יכולת להתמודד, הוא נבהל. אני לא רוצה להגיד שהחינוך הממלכתי הוא דת חילונית בפני עצמו. זה דבר לגיטימי שהוא מחנך בשיטתו. דעת ראש העיר ונציגי הסתדרות המורים אומרת: אם הם חרדים, אין להם מה לעשות כאן, וצריך לפנות למשטרה שתשתף פעולה. אני שואל: על מה? אנחנו עבריינים שלא נענינו לצו סגירה. אנחנו לא מוותרים על החינוך הזה.
היו"ר זאב אלקין:
אני רוצה לפנות ללבנה ממשרד החינוך. לבנה, דיברה רבות בשבחה של הרשת בדיון שהיה כאן בדצמבר, וסיפרה איך משרד החינוך נערך לעזור לרשת במסגרת כללי המשחק הקיימים. במקרה הספציפי הזה של כפר סבא, השאלה היא איך משרד החינוך ניסה להתערב ולנסות לעזור ברוח החלטת הוועדה? האם משרד החינוך פנה לעירייה וניסה לשכנע אותה לתת אישור לרשת או למצוא לה מבנה חלופי? אני מבין שנסגרו כמה בתי ספר בכפר סבא בשנים האחרונות, אז מבנים קיימים וישנם. מה עמד מאחורי ההחלטה של משרד החינוך להוציא צו סגירה, כאשר לפי מיטב ידיעתי משרד החינוך לא מחויב באופן אוטומטי לאמץ את המלצות העירייה. הן אמנם מרכיב חשוב מאוד, אבל בידי משרד החינוך נתונה זכות וחובה לבחון, מהם אותם נימוקים שעמדו מאחורי החלטת העירייה. ההחלטה הסופית היא של המשרד עצמו. מהם נימוקים כבדי המשקל, למרות הלחץ של ההורים ורצונם לקבל את החינוך הזה, להוציא צו סגירה ולנקוט באיומים משפטיים?
לבנה אברמוביץ:
האיומים המשפטיים הם לא של משרד החינוך.
היו"ר זאב אלקין:
מה העמדה שלכם לקראת הערער שהוגש?
אברהם מיכאלי:
כבר אז צפינו את הבעיה בכפר סבא, והתרענו על כך. אמרנו שבכפר סבא תהיה בעיה לקראת שנת הלימודים הנוכחית.
לבנה אברמוביץ:
משרד החינוך עובד לפני נהלי רישום, וגם במקרה הזה אנחנו עובדים לפי אותם חוקים. לא שינינו מעמדתנו הכללית לגבי הרשת, שרמת הלימודים של הרשת היא רמה גבוהה. זה לא פוטר אותם לעבוד לפי החוקים והכללים.
זה לא מקובל לפנות לעירייה ולבקש שתמצא להם מבנה אחר, וגם לא עשינו זאת לגבי שום רשת אחרת ושום מוסד אחר. זה לא מתפקידנו לעשות את זה, שלא לדבר על כך שלא ניתן לפנות לגבי רשת אחת ולא לגבי רשת אחרת.
משהו בכפר סבא הוא קצת שונה. הנושא של קליטת תלמידים, שהם לא בקטגוריה של אותם תלמידים שלמענם נפתחה הרשת "שובו", הוא מאוד בולט בכפר סבא. כאן מתחילה בעיה.
היו"ר זאב אלקין:
האם את יכולה לפרט?
לבנה אברמוביץ:
כמו שאמר הרב גוטרמן, הרשת "שובו" הוקמה לפני 12 שנים לילדי חבר העמים, כדי להקנות חינוך יהודי. בכפר סבא התופעה היתה שתלמידים שלא ענו על הקריטריון הזה נכנסו למערכת. התופעה הזו היא זו שעוררה את הבעיה.
משה גפני:
כמה כאלה יש?
לבנה אברמוביץ:
אני לא יודעת. נראה לי שזו התופעה שגררה אחריה את הכל. משרד החינוך בכל מקרה לא שינה את דעתו. ברגע שיש לנו התנגדות של משרד הבריאות ושל הוועדה לתכנון ובנייה, אנחנו לא יכולים לאשר זאת.
היו"ר זאב אלקין:
האם יש התנגדות של הוועדה לתכנון ובנייה?
יובל לוי:
זה לא נדון.
היו"ר זאב אלקין:
יכול להיות שלמשרד החינוך יש מסמכים שאין לאף אחד אחר.
לבנה אברמוביץ:
זו טעות שלי. זו לא היתה התנגדות, אבל לא קיבלנו תגובה מהם.
היו"ר זאב אלקין:
אנא, תדייקי.
לבנה אברמוביץ:
קיימת התנגדות של משרד הבריאות. בשום מקרה אנו לא מוציאים רישיון כאשר יש התנגדות של משרד הבריאות.
משה גפני:
אין התנגדות, הם לא ממליצים.
לבנה אברמוביץ:
כאשר הם לא ממליצים, מבחינתנו אסור לתת רישיון. למשרד הבריאות יש זכות וטו.
חיים אמסלם:
השאלה היא, האם הם לא ממליצים, או ממליצים שלא.
לבנה אברמוביץ:
אני עובדת בתחום הזה הרבה שנים, כדי להבין מה משרד הבריאות אומר. כאשר אין לי החלטה ברורה שמאפשרת פתיחת מוסד, הוא לא מקבל רישיון.
היו"ר זאב אלקין:
כלומר, הסיבה העיקרית מבחינתכם לצו הסגירה קשורה להעדר אישור של משרד הבריאות. העמדה של העירייה היא פחות רלוונטית מבחינתכם.
לבנה אברמוביץ:
זה לא מה שאני אמרתי. אני לא אמרתי שהיא כן או לא רלוונטית. אל תשים מילים בפי. אני חוזרת ואומרת, שכרגע אין לי אישור של הוועדה לתכנון ובנייה, הרשות המקומית מתנגדת ומשרד הבריאות מתנגד. עם הנתונים האלה אני לא יכולה לתת רישיון.
היו"ר זאב אלקין:
האם זו תהיה העמדה שלכם גם לקראת הערער שהוגש?
לבנה אברמוביץ:
אני עוד לא ישבתי עם הלשכה המשפטית על מנת לגבש עמדה.
היו"ר זאב אלקין:
האם היה לך דיון עם העירייה בנוגע לרשת?
לבנה אברמוביץ:
אני התבקשתי על ידי המשרד להשתתף בישיבת ועדת החינוך של העירייה.
היו"ר זאב אלקין:
האם באותו דיון את שיתפת את חברי הוועדה בעמדה החיובית של משרד החינוך בנוגע לרשת, ואמרת את כל אותם הדברים היפים ששמענו כאן?
לבנה אברמוביץ:
אני חושבת שכן, אבל אני לא זוכרת שפירטתי את הדברים כפי שנעשה בדיון הקודם. אני אומרת שוב, עמדתי לא השתנתה מהדברים שהקראת קודם מהפרוטוקול.
אברהם רביץ:
עד כמה שידוע לי, בשעתו היינו בודקים את העיריות: את מצבת הבניינים הקיימים, את התנודות שיש בגלל בעיות דמוגרפיות כאלה ואחרות, בניינים שנותרו ריקים בגלל שאין תלמידים באזור מסוים, והיינו עושים ניידות. לא ייתכן שיהיו מבנים, ובאופן מלאכותי יקימו שם כל מיני מוסדות נלווים לחינוך. צריך לשמור על הבניין. מאחר וכפר סבא היא עיר ואם בישראל, גם שם יש בניינים שיכולים לשמש את בית הספר הזה, שיש לו גם עתיד גדול פרט להווה. השאלה היא, האם הבדיקה הזו נעשתה. זה נכון שהעירייה היא הגוף שהוסמך לחלק את הבניינים, אבל היא לא יכולה לנהוג בשרירות לב, בייחוד שיש מניעים שהם לא מן העניין, מניעים פוליטיים-דתיים. האם ידוע לך, האם המחלקה המיועדת הזו עשתה את הבדיקה? האם מאז הדיון הקודם העירייה בדקה והגיעה למסקנות?
ארגון "שובו" הוקם לפני 17 שנים. אני מאוד עודדתי את הקמתו, כי ראיתי את הערך המוסף וגיליתי שיש כאן תופעה חדשה של הקניית ערכי יהדות לא בכפייה. נכנסתי לכיתה וראיתי תלמידים יושבים ללא כיסוי ראש, ולומדים משניות וגמרא. הדברים נעשים במינון נכון, וגם האווירה היא חיובית. זו תופעה מאוד ייחודית במדינת ישראל, שהולכת היום לכל מיני כיוונים.
היום ישנה החלטה, המאפשרת להורים ללמד את ילדם במסגרת הבית. בארצות הברית זה שכיח, בגלל מצב בתי הספר שם. גם אנחנו לא יכולים להתפאר במצב בתי הספר. האם אנחנו נדקדק אם יש ילדים שהם עולי ברית המועצות לשעבר או לא? גם בארצות הברית קיימת שכחה של 70 שנה. אנשים באים למדינת ישראל מסיבות עמוקות, גם אם הם לא דתיים, ומחפשים את הקשר. אני לא חושב שעלינו לדקדק במספר ילדים, שהם מיעוט המצטרף לדבר היפה הזה. לא מוגדר באף מקום ש"שובו" עוסקת רק עם ילדים עולים מברית המועצות לשעבר. היא עוסקת בהקניית ערכי יהדות, בדרך לא כפייתית. שמענו את ההורה, שמייצג את התמונה הכללית.
היו"ר זאב אלקין:
אם זה היה מוגדר ומישהו היה פונה לבג"צ כנגד הרשת, הוא היה מנצח. לכן, האמירה שלך, לבנה, היא מוזרה ביותר. בדרך כלל העמדה של המשרד היא הפוכה לחלוטין.
אברהם רביץ:
לכן, בכל זאת עירייה חייבת לעשות תכנון לפיזור התלמידים בין בתי הספר. בית הספר הזה הוא גורם לתחרות גדולה בקרב בתי הספר הדתיים יותר מאשר בקרב בתי הספר החילוניים. בבתי הספר הממלכתי-דתי יש פשיטת רגל. גם החינוך העצמאי סובל מזה לא מעט, אחרת הוא היה מקבל חלק מהילדים אבל לא את רובם. הם היו נזרקים לתוך העסק הגדול, לטוב ולרע.
הרשת הזו נותנת לחברה כולה אפשרות להתחיל לראות את החיים ביחד, ולא להיות כמו מסטיקים דביקים. צריך להתחיל טוב, להסתכל בצורה טובה על הדברים האלה. לבנה, אנחנו יודעים שצריך אישור ממשרד הבריאות, אבל אפשר לדבר איתו, בפרט שהמפגעים שהוא מציין הם לא מפגעים רגילים שמשרד הבריאות אמור לטפל בהם. מדובר במפגעים סביבתיים, שהם בספק. אומרים שיש בקרבת מקום מוסך, ומתגלה שזה לא מוסך. צריך לחיות, לזרום. זו אחת המצוות הכי גדולות שמשרד החינוך עושה לחברה בישראל.
לבנה אברמוביץ:
האם הזמנתם את משרד הבריאות?
היו"ר זאב אלקין:
לא.
לבנה אברמוביץ:
יש שאלות לגבי חוות הדעת של משרד הבריאות.
היו"ר זאב אלקין:
אנחנו נעשה את זה אם צריך. אחרי הדברים היפים של הרב רביץ, זה הזמן המתאים לפנות לנציגי עיריית כפר סבא ולהציע להם לפתוח את הבוקר הזה כפי שהציע הרב רביץ. אולי נשמע מהם בשורות טובות לגבי גורלו של בית הספר, וכוונת העירייה לדאוג לאישורים מתאימים למבנה הזה או למבנה אלטרנטיבי יותר טוב.
איל יוניאן:
אני כאן בשמו של ראש העיר. היו לא התחייבויות קודמות, ולכן הוא לא יכל להגיע. כפי שאתם יודעים, העירייה היא לא הגוף המוסמך אלא משרד החינוך, כאשר לעירייה יש שני כובעים בתוך התהליך הזה: כובע של ועדת תכנון מבחינת המבנה, ואגף החינוך המקומי שנותן את המלצתו הפדגוגית ביחד עם משרד החינוך.
כאדם יהודי שבא ממשפחה דתי, אני מציע לשים בצד את העניין שיש התנגדות לבית הספר הזה בגלל היותו חרדי. המרקם של מערכת היחסים בכפר סבא בין דתיים לחילוניים הוא מודל לחיקוי, ולא נכון להכניס את הנושא הזה.
יובל לוי:
זה כתוב בפרוטוקול של ועדת החינוך בעיריית כפר סבא.
אברהם מיכאלי:
קראנו את זה בפרוטוקולים. לא המצאנו את זה.
מאיר פרוש:
באיזה פרוטוקול?
אברהם מיכאלי:
של ועדת החינוך של העירייה.
אברהם רביץ:
זו לא עמדת העירייה.
אברהם מיכאלי:
נאמר: הם חרדים, ואין להם מה לעשות כאן.
מאיר פרוש:
אבל המנכ"ל ודאי מחה על כך.
היו"ר זאב אלקין:
אני ארשה לעצמי לצטט את דבריו של סגן ראש העיר: "אני מכיר הרבה מההורים, ואני אישית נגד בית הספר על רעיונותיו. לא רוצה לראות את הזרם הזה בכפר סבא". זה ציטוט מדיון רשמי בוועדת החינוך של כפר סבא.
אברהם רביץ:
לכן הוא באופוזיציה היום.
איל יוניאן:
אמר הרב רביץ בצדק, שאם מישהו אמר משהו, זה עדיין לא החלטת המועצה.
היו"ר זאב אלקין:
זה לא מישהו, זה סגן ראש העיר.
איל יוניאן:
זה יכול להיות גם ראש העיר. עדיין יש מועצת עיר שמחליטה, וזו לא עמדת העירייה ולא ההחלטה.
אברהם מיכאלי:
את מועצת העיר אפשר גם להוביל לכיוון מסוים, על פי רצונו של הבוס. לצערנו, זה מה שקורה שם.
איל יוניאן:
אין שום עניין מול חרדים. לגבי העובדות, הנושא הזה נדון בוועדת החינוך המקומית, שהחליטה מה שהחליטה פה אחד. אין התנגדות לבית הספר החרדי. אמר נכון הרב רביץ, שיש בעיה בכלל עם החינוך הדתי במדינת ישראל, ובכפר סבא בפרט. אנחנו מתמודדים עם הבעיה הזו גם היום. הבעיה של הזרמים בתוך החינוך הדתי היא בעיה שמתגלגלת לפתחנו, ואנחנו מתמודדים איתה היום בכפר סבא, רעננה, בהוד השרון ובהרצלייה.
משה גפני:
אולי תתמקד בכפר סבא. את רעננה אנחנו מכירים ואת הוד השרון אנחנו מכירים.
עופרה דונסקי:
זה קשור לכולם.
משה גפני:
אני מציע לדבר על כפר סבא. ראש העיר מרעננה היה פה כמה פעמים, וראש העיר של כפר סבא לא הגיע. את רעננה והוד השרון אנחנו מכירים. כמה בתי ספר יש בכפר סבא?
איל יוניאן:
יש לנו 14 בתי ספר יסודיים.
משה גפני:
אני רוצה לדעת את החלוקה.
איל יוניאן:
ישנם 14 בתי ספר, כאשר 9 מתוכם ממלכתיים, ו-5 הם בתי ספר ממלכתי-דתי.
היו"ר זאב אלקין:
בית ספר אחד הוא מוכר שאינו רשמי, ו-4 בתי ספר הם ממ"ד.
איל יוניאן:
צריך להבין שבית הספר קיים שלוש שנים. תחילה הוא הוקם באזור מגורים, כאשר לא הוגשה בקשה לוועדה המקומית.
יובל לוי:
הוגשה בקשה לעירייה על ידי אוהד ריינר, ואמרו לו שהוא הגיע מאוחר ושילך. גם בשנה השנייה אמור לו ללכת. הבקשה הפורמאלית שהתקבלה היתה בשנה השלישית.
איל יוניאן:
יש הליך של בקשות. אני לא קבעתי את החוק. מבחינה רשמית לא הוגשה בקשה.
יובל לוי:
זה לא נכון.
איל יוניאן:
לא הוגשה בקשה מבחינת החוק לגבי אזור המגורים בו הוקם בית הספר. בית הספר עבר לאזור התעשייה, כפי שציין יובל. חודש וחצי לאחר ההפעלה הוגשה בקשה לוועדת התכנון, שעדיין לא נדונה.
היו"ר זאב אלקין:
האם יש לך הסבר לזה?
איל יוניאן:
הנושא הזה נדון בכמה צינורות. על פי חוק, ברגע שהוועדה לא דנה בנושא, קמה הזכות לערער בוועדת הערער, דבר שנעשה היום. היא לא נדונה, כי זה נדון בצינורות אחרים.
היו"ר זאב אלקין:
הנקודה הזו מרתקת אותי. אני בעוד שעתיים נפגש עם שר הפנים, ולכן זה מרתק אותי לדעת איך פעלה במקרה הזה ועדת תכנון ובנייה בכפר סבא, ומה גרם להמתין כמעט שנה. האם זה הנוהל הרגיל לטיפול בפניות בוועדת תכנון ובנייה?
איל יוניאן:
העובדות הן עובדות ברורות. הוועדה לא דנה בזה.
אברהם רביץ:
אותי מעניין, מהם הצינורות האלה. האם אפשר להתחבר אליהם?
משה גפני:
אדוני המנכ"ל, אני לא מתכוון לעבור על זה לסדר היום. אתם עברתם על החוק. אני לא הייתי מאפשר להם לדבר. אומר מנכ"ל של עירייה גדולה במדינת ישראל: אנחנו עוברים על החוק ומטפלים בזה בצינורות אחרים. זה כאילו אנחנו נמצאים במשטר של העולם השלישי. האם אתם כבר גובים כסף בפארק? יושב בוועדת החינוך של הכנסת מנכ"ל של עירייה גדולה במדינת ישראל, ואומר: עברתי על החוק, ואפילו לא מתנצל. זו חוצפה שאין שנייה לה. אנשים מסתירים את זה שהם עברו על החוק. האם נסעת במהירות שהגעת לפה? אתה עברת על החוק.
איל יוניאן:
אדוני חבר הכנסת, גם אם אתה לא מסכים איתי יש דרך לומר את הדברים. אל תצעק. גם אני יודע לצעוק. יש דרך לומר דברים, גם אם לא מסכימים איתי.
היו"ר זאב אלקין:
אדוני המנכ"ל, אתה נמצא כאן בוועדה של הכנסת. אנחנו לא מתארחים אצלך, אלא אתה מתארח אצלנו.
איל יוניאן:
תנהגו בי כמנהג מארחים.
היו"ר זאב אלקין:
כמנכ"ל עירייה אתה צריך לדעת, שכללי הדיון בכנסת הם שלחברי כנסת בלבד מותר לקרוא קריאות ביניים. לעומת זאת, אורח שתוקף חבר כנסת דינו יהיה מאוד פשוט.
איל יוניאן:
אני שמח שהדברים מתומללים. לא תקפתי אף אחד. אני מבקש לסיים את דבריי. הוועדה להקצאת קרקעות, היא ועדה שאני היו"ר שלה. לא הוגשה שום בקשה לוועדה להקצאת קרקעות. ועדה להקצאת קרקעות חייבת לדון בכל בקשה להקצאת קרקע לכל גוף שעומד בתנאים הבסיסיים, קרי עמותה מאוגדת, שעומדת בחוזר מנכ"ל משרד הפנים. כשתוגש בקשה מתאימה לוועדה להקצאות קרקעות היא תדון, כפי שאנו דנים בבקשה של כל עמותה. לכן, אני מציע לחברים להגיש בקשה בצורה מסודרת לוועדה להקצאת קרקעות, שאני יושב הראש שלה. יושבת כאן היועצת המשפטית, שהיא חברה בדין וגם הגזבר שהוא חבר בדין. עד היום לא הוגשה בקשה מסודרת.
אברהם רביץ:
אולי בגלל שהם רוצים לקבל מבנה קיים.
אברהם מיכאלי:
זו היתממות. אחרי 3-4 שנים שהרשת פועלת בעיר, לא יכול להיות שאף אחד לא ניגש לעיירה והגיש בקשה.
איל יוניאן:
הרשת פועלת שלא כדין. הרשת קבעה עובדות. חודש וחצי לאחר שהיא התחילה לפעול היא הגישה את הבקשה.
אברהם רביץ:
האם הוועדה שאתה עומד בראשה מקצה גם מבנים?
איל יוניאן:
כן. זו נקראת ועדה להקצאת מבנים וקרקעות ללא תמורה.
אברהם רביץ:
בית הספר קיים. האם זו צריכה להיות יוזמתו של בית הספר לבקש מבנה, או שאתם בעירייה מחפשים עבורו מבנה? בשלוש השנים האחרונות סגרנו 3 בתי ספר, בגלל שכפר סבא מזדקנת ואנחנו חייבים לסגור בתי ספר קטנים. שיטת התקצוב היום לא מאפשרת לקיים בתי ספר קטנים. המבנים האלה הוקצו לפעילות של רווחה וחינוך.
אברהם רביץ:
האם משרד החינוך ויתר על המבנים? הרי התקציב הוא שלו.
איל יוניאן:
אלה מבנים שחלקם מומנו על ידי העירייה.
אברהם רביץ:
האם משרד החינוך הסכים לוותר באופן טוטאלי על המבנים?
איל יוניאן:
בהנחה שנעשה בהם שימוש לפעילות חינוכית ולא למסחר, זה אפשרי על פי חוזר מנכ"ל של משרד החינוך.
אברהם רביץ:
אם ייוולדו ילדים, תיקחו את זה חזרה. אפילו אם הם יהיו חילוניים, אני מרשה לכם לקחת אותם חזרה.
חיים אמסלם:
אני מבין שישנם כרגע מבנים פנויים.
איל יוניאן:
כרגע אין מבנים פנויים, שרלוונטיים לבית הספר. כל המבנים אוכלסו. היו 3 בתי ספר שנסגרו, ושלושתם אוכלסו.
היו"ר זאב אלקין:
על ידי מי? אני לא הבנתי את תשובתך לחה"כ אמסלם.
חיים אמסלם:
היו 3 בתי ספר שנסגרו, ותכף ומי אוישו.
היו"ר זאב אלקין:
אוישו על ידי מי? מי שוכן כרגע בתוך המבנים האלה?
איל יוניאן:
בתי הספר נסגרו לפני 3 שנים. שוכנים שם לרוב משרדי עירייה.
אברהם רביץ:
משרדי עירייה?
איל יוניאן:
פונקציות עירוניות, לא משרדים.
היו"ר זאב אלקין:
אתה יכול להגיד לנו מהן? תשתף אותנו מה קורה באותם שלושת המבנים.
אברהם רביץ:
לבנה, לקחו לך מבנים.
איל יוניאן:
יש שם פעילות פדגוגית של אגף החינוך.
היו"ר זאב אלקין:
האם המרכז הזה תופס את כל בית הספר?
איל יוניאן:
כן.
חיים אמסלם:
אני יכול להביא הרבה רעיונות לאייש מבנים ריקים, בפרט בנושאים חינוכיים.
איל יוניאן:
בבית הספר השני ישנן פונקציות של אגף הרווחה.
היו"ר זאב אלקין:
מהן פונקציות של אגף הרווחה, משרדים?
איל יוניאן:
זה לא בדיוק משרדים. יש לנו פעילות של חינוך מיוחד, מעונות. בבית הספר השלישי יש את מעון נעמ"ת, חינוך מבוגרים ופעילות של נוער.
חיים אמסלם:
בקצב הזה גם אם היו לך 4 בתי ספר ריקים היית מאייש אותם.
איל יוניאן:
אנחנו מדברים על לפני 3 שנים. אני לא זוכר כמה תלמידים היו ב"שובו" בתחילת הדרך.
היו"ר זאב אלקין:
כמה מתוך שלושת בתי הספר נבנו במימון מלא של העירייה?
אברהם רביץ:
אין דבר כזה.
איל יוניאן:
חלק מבתי הספר נבנו לפני עשרות שנים. אני לא רוצה סתם לשלוף נתונים. אני מניח, שמשרד החינוך השתתף במימונם. בית ספר אחד הוא הכי ותיק בכפר סבא. יש כאן שלושה כובעים: ועדה להקצאת קרקעות, ועדה לתכנון ובנייה שטרם אמרה את דברה ותאמר את דעתה בתחילת אוקטובר. חברי הוועדה הם בעצם חברי מועצת העיר, והם אמרו את דברם בכובע של חברי מועצת העיר.
אברהם רביץ:
מה הם אמרו?
איל יוניאן:
כפי שאמר יובל, היה דיון במועצת העיר, והתקבלה החלטה לקבל את המלצות ועדת החינוך של העירייה.
מאיר פרוש:
האם זו ועדה שמורכבת רק מאנשי עירייה או גם מאנשי ציבור?
איל יוניאן:
גם מאנשי ציבור.
אברהם מיכאלי:
איך מועצת העיר דנה בבעיה, אם ועדת התכנון והבנייה לא נתנה את דעתה? אלה צינורות עקומים.
איל יוניאן:
ועדת תכנון ובנייה תדון בנושא בתחילת אוקטובר.
אברהם רביץ:
ועדת תכנון ובנייה זו פונקציה אחרת לחלוטין.
אברהם מיכאלי:
הנימוק היה שוועדת התכנון לא נתנה תשובה בכלל.
איל יוניאן:
ועדת תכנון ובנייה תדון בנושא בתחילת אוקטובר.
אברהם רביץ:
על מה היא תדון?
איל יוניאן:
יש בקשה לשימוש חורג באזור התעשייה.
אברהם מיכאלי:
אבל זה לא מסמכות ועדת החינוך לדון בזה.
היו"ר זאב אלקין:
אני מניח שהסיבה העיקרית להתנגדות ועדת החינוך היתה העדר אישורים.
איל יוניאן:
העדר אישורים. אין לזה שום קשר לחרדים, מאחר ועיריית כפר סבא מתגברת את לימודי היהדות. אנחנו בעד הנושא הזה. יש בכפר סבא את תוכנית טל"י, תגבור לימודי יהדות. בקדנציה הקודמת היה ניסיון לקדם את זה בכפר סבא, אבל בסוף זה הוקם בהוד השרון. יש בעייתיות עם התקצוב של זה. אנחנו לא נגד יהדות. יש לנו תוכניות ייחודיות בכפר סבא לתגבור לימודי יהדות.
יש לנו בעיה עם בתי ספר של זרמים ושל נישות כאלה ואחרות. התנגדנו גם לבתי ספר למצוינות, בתי ספר לאומנות, מהטעם הפשוט שאנו לא רוצים להקים בכפר סבא בתי ספר שהם נישה לזרמים כאלה ואחרים. מאחר וסגרנו 3 בתי ספר בשלוש שנים האחרונות, יש לנו בעיה קשה שהתקציב של החינוך הולך וקטן, ואנחנו רוצים לשמור על אותה רמת חינוך. לאור חוק נהרי, שאומר שאנו צריכים להשתתף בחינוך הרשמי שאינו מוכר, אנחנו יודעים שהדבר הזה בסוף יבוא לפתחנו. אלה ילדים שלנו.
אברהם רביץ:
אבל זו השתתפות לפי ראש.
איל יוניאן:
אבל עדיין העירייה משתתפת בדברים שאינם מתוקצבים, כמו עלויות תקורה, כמו תחזוקה, כמו מנהלניות ומנהלי משק. אלה סכומים לא בטלים. לא בכדי סגרנו 3 בתי ספר.
היו"ר זאב אלקין:
אני רוצה לשתף את כולם במסמך אחד, שאינו מונח בפני כל הנוכחים. אתה הזכרת את הדיון בוועדת החינוך, שהפרוטוקול שלו נמצא לפני. אני מוכרח לומר, שמזמן לא קראתי מסמך כזה מרתק. זו היתה ישיבה גדולה מאוד, רבת משתתפים, כולל נציגים רשמיים של משרד החינוך: לבנה ומנהלת מחוז המרכז, נציגי ועדת החינוך של העירייה, מנהלי בתי ספר, שלכאורה הם אינטרסנטיים.
לבנה אברמוביץ:
אני לא קיבלתי את הפרוטוקול.
היו"ר זאב אלקין:
כפי שאתה דיווחת לנו, העירייה החליטה ללכת בצינורות אחרים, דיון בוועדת חינוך. על סמך זה המועצה קיבלה את ההחלטה הזו. מהפרוטוקול הזה עולה תמונה מדהימה. לכאורה, נדרשה הוועדה לדון מה יקרה עם בית הספר. מהרגע שנציגי רשת "שובו" עזבו את המקום – כי הדיון התקיים בשני חלקים: עם נציגים ובלי נציגים, אבל הפרוטוקול רשם גם את החלק הסגור - אז כל הדיון היה סביב השאלה, באיזו אמתלה ניתן לסגור את בית הספר. הדבר שהדהים אותי זו שותפות נציגי משרד החינוך לדיון הזה בצורה כזו. גם הם נתנו את דעתם ואת עצותיהם, ואומרים כי הסיבה הזו לא תעזור כי כך זה לא יעבור את ועדת הערר. יושבת שם נציגת החינוך ששבחה את הרשת, ואומרת שיש בעיה עם הרשת, ושמפריע שהם קולטים ילדים מהמערכת הכללית. יש שם דברים מדהימים. אני אצטט כמה דברים: "אני מבין שכל מה שנעשה כאן לא יעמוד במבחן משפטי...". אז הלכו לכיוון של העדר אישור. המלצה של עובד העירייה לראש העיר: "אתה צריך לפנות לנישה המתאימה מבחינה משפטית כדי לסגור אותם". יש שם אמירות מדהימות לגבי החינוך החרדי, ולגבי זה שהם לא רוצים את הזרם.
חיים אמסלם:
אתה מדבר על יהודה בן חמו מכפר סבא.
היו"ר זאב אלקין:
אני מדבר על ראש העיר ועל כמה סגני עיר שהתבטאו כך.
לבנה אברמוביץ:
האם צוין בפרוטוקול שאני לא ישבתי בסיום הדיון?
היו"ר זאב אלקין:
לא צוין מתי עזבת.
יובל לוי:
צוין שאמרת שהחוק איתם. אחרי זה הם אומרים, החוק איתם אז בואו נמצא את הפרצה המתאימה.
היו"ר זאב אלקין:
צוין שאת חשבת שמספיקה הסיבה של התנגדות המחוז והתנגדות העירייה, אבל למדת מהיועצים המשפטיים שזה לא יספיק בפני ועדת ערר. זה ציטוט שלך. צוין שאמרת לעירייה, שאת באותו צד של מתרס שלהם, אבל ועדת הערר לא תקבל את הנימוקים האלה. לכן, אני הופתעתי שאמרת שמשרד החינוך לא מתערב, לא פונה ולא נושא ונותן מול העיריות.
לבנה אברמוביץ:
אתה שאלת אותי, האם אנחנו פנינו וביקשנו למצוא מבנה מתאים.
היו"ר זאב אלקין:
או פתרון אחר כדי לעזור לרשת.
לבנה אברמוביץ:
אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. זה לא מנוגד למה שעכשיו אמרת.
היו"ר זאב אלקין:
אני מאוד הופתעתי למצוא בהתייעצות הזו נציגים רשמיים של משרד החינוך, שמייעצים לאנשי העירייה.
לבנה אברמוביץ:
למי אתה בא בתלונה? אני אעביר את הטענות.
היו"ר זאב אלקין:
זה לא נוגע רק אלייך. ישבה שם גם מנהלת המחוז שאמרה: "אני לא צריכה את הדבר הזה אצלי במחוז". נאמרו שם דברים מדהימים. הסיבה שעלתה שם כל הזמן, היא התחרות והבעיה התקציבית שציינת. זה היה עוד לפני שהפנימו את המשמעות של חוק נהרי, ולכן הנימוקים העיקריים שם מדברים על כך שבגלל שיטת התקצוב של דו"ח שושני, כאשר תלמידים עוברים בתי ספר אחרים ניזוקים. לכן, ישבו שם מנהלי בתי ספר שהם אינטרסנטים מובהקים.
עופרה דונסקי:
הם חברי ועדה לפי החוק.
יובל לוי:
חברי הוועדה שנוכחו, הם חברי מועצת העיר שלא אושרו כחברי ועדה, נציגי הסתדרות ואחרים שהם לא חברי הוועדה.
עפרה דונסקי:
הם הוזמנו כמו שאתה הוזמנת.
יובל לוי:
אני לא חבר ועדה, והגברת התכוונה לחברי ועדה. גם את לא חברת ועדה. את יושבת שם כנציגת הסתדרות המורים.
עפרה דונסקי:
אני מוזמנת, אבל אני לא מצביעה.
היו"ר זאב אלקין:
אני לא נכנס לשאלה, למה נציגי הרשת התבקשו לעזוב ואחרים לא נתבקשו לעזוב. זה לא מענינו. ועדת החינוך של כפר סבא מנהלת את עצמה, כפי שהיא רואה לנכון. אם יש כאן נושא לדיון, זה נושא לדיון בוועדת הפנים ומול שר הפנים ולא בשולחן הזה.
הנימוק שחזר והופיע שם, הוא נימוק שעלה על השולחן הזה בדיון הכללי על רשת "שובו" ונדחה מכל וכל על ידי חברי הכנסת וגם על ידי משרד החינוך. לכן, הופתעתי לשמוע את נציגי משרד החינוך מגלים עמדה שונה ממה שהוצגה כאן. אני מדבר על הנימוק של מספר התלמידים והפגיעה בבתי ספר אחרים, שעלולה להיווצר בגלל תחרות. בנוסף, ישנה התנגדות לזרם החרדי. יש כאן אמירות מדהימות. אני מניח, שחבריי ייהנו לקרוא פרוטוקול כזה.
אברהם רביץ:
אני בוכה שאני קורא פרוטוקול כזה.
אברהם מיכאלי:
אנחנו נבכה ונמחה.
היו"ר זאב אלקין:
אני אשמח לשתף אתכם בנוסח הפרוטוקול המונח לפני.
חיים אמסלם:
אני רוצה שנקיים דיון, מה אנחנו יכולים לעשות כדי להפסיק את ההתנכלות הזו.
אברהם רביץ:
הכנסת היא שונה מהתקופה הטרום היסטורית של כפר סבא. היום אנחנו אחרים. אנחנו בעד זכויות האדם, אנחנו מכבדים כל אדם באשר הוא, וכל אדם יכול לחנך את ילדיו איך שהוא רוצה. לכן, אנחנו לא נלחמים בכל מיני תופעות שהן זרות ליהדות. כפר סבא היא בשבילנו ספינת הדגל במאבק הזה. בשורה התחתונה בית הספר יהיה שם ויתפקד, וזה לא יעזור לאף אחד. אני רוצה להציע, שהדברים האלה ייעשו ברוח טובה. אנחנו לא רוצים שתהיה מלחמה. זה שצריך שזה יהיה מסודר מבחינת לבנה, זה ברור. הם צריכים אישור שלכם לשימוש חורג. אני לא יודע, אם הם יכולים להוציא הוראת שעה. יכול להיות שפעם היו עושים את זה, והיום הם לא יכולים לעשות את זה. אתם צריכים שקט. אני לא רוצה לדבר בשפה של איומים. אם הדבר הזה יביא לעימות בינינו לבין עיריית כפר סבא, זה לא יהיה טוב. לא לחינם הגיע לכאן קודם יו"ר ועדת הכספים.
היו"ר זאב אלקין:
זה נציגו ולא היו"ר.
אברהם רביץ:
אני רוצה לומר, אנחנו לא ניתן לדבר הזה ליפול. אני מציע, שתתנו שימוש חורג לשנה. במשך השנה הזו אנחנו נמצא דרך. דרך המלך היא שתפנו את אחד הבניינים. במשך השנה ודאי שתמצאו דרך, בפרט שאתה יו"ר ועדת נכסים. במשך השנה בוודאי שתמצאו דרך, ובא לציון גואל. מה שנוגע למשרד הבריאות גם יסתדר. ברגע שיהיה אישור, גם הם יתנו ארכה לשנה ובמשך השנה זה יסתדר. אם יש דברים שבאמת מפריעים לבריאות, "שובו" תקבל על עצמה לתקן זאת. אם יהיה צורך לנסוע לחו"ל להביא עוד כמה תרומות, נעשה את זה. הם יתקנו את הטיעון תיקון. תנו לשנת הלימודים להתחיל בכבוד.
היו"ר זאב אלקין:
אנחנו יכולים לעשות סיור. אפשר לבקר בשלושת המבנים, במגרש הגרוטאות, במוסך. זה יכול להיות סיור מרתק.
אברהם רביץ:
אנחנו נגיע לצינורות.
אברהם מיכאלי:
לצינורות כבר הגענו. השאלה, איזה סירחון עולה משם.
אברהם רביץ:
לפי החוק, שאנחנו משתדלים שהוא לא יעבור, הסמכות שלך תהיה כאן מעל לראש העירייה.
משה גפני:
אם אתה מדבר על חוק העיריות, זה כבר לא נכון. משנים את זה. יש שר חדש. יש כבר שינוי דרמטי.
אברהם רביץ:
תיקח את זה לידך, ואנחנו נשלח לך לוח הוקרה.
אברהם מיכאלי:
אם ראש העיר יפטר אותו.
אברהם רביץ:
לא יפטרו אותו. אנחנו עומדים מאחוריו. ראשית כל, יש לי כבר הצעה אחרת בשבילו. האיש מוצא חן בעיני. תגמור את הדבר הזה, ותראה איך שכולנו יכולים לצאת מחויכים. יהיה טוב, כי רע לא יכול להיות. אנחנו לא נרשה שיהיה רע. אם תצטרך משרד, תבוא ונסדר לך, אבל אל תיקח את זה כשוחד.
היו"ר זאב אלקין:
האם נציגי העירייה ונציגי משרד החינוך רוצים להגיב לדבריו של הרב רביץ?
איל יוניאן:
לפרוטוקול יש תיקונים. אני לא הייתי בוועדה, אבל היה תיקון של אחד מחברי הוועדה, עו"ד עמוס גבריאלי.
חיים אמסלם:
הוא הבין שלא כדאי שפרוטוקול כזה ייצא, ולכן הוא תיקן אותו. אל תזלזלו באינטליגנציה של חברי הכנסת.
היו"ר זאב אלקין:
כאשר הבאתי את הציטוטים לא אמרתי מי אמר מה, אבל היות שזה לפניי אני לא מופתע שדווקא עו"ד גבריאלי הוא זה שהעדיף להעביר תיקונים.
איל יוניאן:
עדיין העובדה היא עובדה.
היו"ר זאב אלקין:
הנקודה החשובה היא לא התיקונים לפרוטוקול, אלא ההצעה של הרב רביץ והרצון של כולנו למצוא פתרון שיאפשר לבית הספר הזה להתקיים.
איל יוניאן:
אני מברך על הדיון. הדיון היה מאוד חשוב. אני אעביר את רוח הדברים של כבוד הרב לגוף הקובע, ראש העיר ומועצת העיר.
אברהם רביץ:
אבל אין לנו הרבה זמן.
היו"ר זאב אלקין:
לבנה, האם יש לך פתרון יצירתי? מהי הדרך בה משרד החינוך יכול לעזור לכולם, לכנסת ולנציגי הציבור שרוצים לראות את ההורים ואת הילדים מרוצים? מהי הדרך שמשרד החינוך יכול לעזור בה על מנת למצוא פתרון זמני, שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים, שיאפשר לנו אחר כך למצוא פתרון מסודר?
עדיאל גלס:
לבנה ציינה שיש כל מיני כללים לגבי רישיונות. אחד הדברים שהיא לא ציינה, הוא שבשנתיים האחרונות הוספו דרישות חדשות, ומעולם משרד החינוך לא ביקש אישור ועדה מקומית לתכנון ובנייה לגבי השאלה אם יש לפתוח בית ספר או לא.
קרן קדמי:
זה לפי החוק.
עדיאל גלס:
יש חוק שאומר שגופים מסוימים זכאים להביע את דעתם. אחד מהם זו ועדת תכנון ובנייה. כאשר ועדת תכנון ובנייה לא הביעה את עמדתה, משרד החינוך ראה את זה כהסכמה, וכך הוא נהג כל השנים כחלק מהגישה שלו להקשות על מתן רישיון לבתי ספר ששייכים לחינוך המוכר שאינו רשמי. היתה הוראה חדשה שבאה מגבוה, ללא הסכמתה של גברת לבנה אברמוביץ, בניגוד לדעתה המקצועית, שכל עוד אין תגובה של ועדת התכנון ובנייה צריך לראות את זה כהסכמה. זו הנחיה פנימית חדשה של משרד החינוך.
היו"ר זאב אלקין:
אני רוצה לשמוע את לבנה. אני מבין, שיש הרבה אנשים שרוצים לעבוד כיועצים של לבנה.
איל יוניאן:
איך תהיה התנגדות אם לא הוגשה בקשה? לא הוגשה בקשה לוועדה בזמן.
חיים אמסלם:
תפסיקו להיתמם.
איל יוניאן:
משרד החינוך ידע את עמדתה של הוועדה המקומית, גם כשלא הוגשה בקשה.
חיים אמסלם:
בוודאי שמשרד החינוך יודע מה עמדתה, כי אומרים לו מה עמדתה.
לבנה אברמוביץ:
חבל שכל מיני אנשים אומרים מה אני אמרתי או מה שאני חושבת.
היו"ר זאב אלקין:
זה כתוב.
לבנה אברמוביץ:
זה גם לא אומר שזה נכון.
חיים אמסלם:
לבנה, היום את לא אומרת הרבה.
לבנה אברמוביץ:
אני לא נמצאת כאן כנציגה של עצמי, אלא כנציגה של משרד החינוך. לכן, אני יכולה להציע פתרונות במסגרת המדיניות של משרד החינוך. אני בטוחה, שמשרד החינוך לא רוצה לראות 150-200 ילדים ברחובות או במקומות שהם לא מתאימים ללימודים. הדבר היחידי שאני יכולה לומר, שאנחנו ניצור קשר עם הרשות המקומית, ואנחנו נשב ביחד למצוא פתרון משותף. אני אעדכן את המנכ"ל כדי לקבל את הנחיותיו בעניין הזה, ובהתאם לזה אני אפעל. אני לא רוצה לשלוף משהו מהמותן.
המכתב של משרד הבריאות נכתב, וכאשר אני מקבלת מכתב כזה אני לא נותנת רישיון. עם זאת, מאז שהוא נכתב אפשר היה לעשות משהו. אפשר לפנות למשרד הבריאות על מנת שיתקן את הדברים וילבן את הדברים.
קריאה:
זה נעשה.
לבנה אברמוביץ:
אם זה נעשה, מה היתה התשובה? אני לא ראיתי שום מכתב שאומר שזה טופל. לא ראיתי שום תגובה אחרת של משרד הבריאות. כדי לעזור לכם, תעזרו קודם כל לעצמכם.
אברהם רביץ:
הם אומרים ש-4 מתוך ה-6 תוקנו.
אלכס מילר:
אני עקבתי אחרי הסיפור הזה, ודיברתי עם מנכ"ל משרד החינוך על הנושא, ועל מציאת פתרונות לילדים ולהורים. הת"שובו"ת שעכשיו נקבל, זה שצריכים ללכת לעשות שיעורי בית. שלוש שנים זה מספיק זמן לעשות שיעורי בית. אני חושב, שבזמן הקרוב לפתיחת שנת הלימודים צריכים להיות יותר אופרטיביים. אני חושב, שהזמן הוא לא לטובתנו. שבוע זה זמן מספיק לעירייה לעשות שיעורי בית ולקבל החלטה. בשבוע הקרוב צריכה להיות התכנסות של מועצת העיר, כולל ראש העיר, על מנת לקבל החלטה לגבי מבנה מתאים, איך מסתדרים עם משרד הבריאות ומשרד החינוך. העיקר זה הרצון. כאשר יש רצון, הכל נפתר. אני יכול לתת דוגמא של בית ספר בפתח תקווה, שרצו לסגור אותו. כאשר היה רצון טוב, בית הספר המשיך להתקיים והכל היה בסדר. רצו לסגור, ההורים כבר העבירו את הילדים למקום אחר, ובסופו של דבר הכל סודר.
אם זה היה בית ספר ממלכתי שהיה צריך לסגור, זה היה עניין אחר. פה יש 200 ילדים, שמחכים ללמוד בבית הספר הזה. תמצאו פתרון. זה לטובתכם. חבל שתהיה פה נגטיביות של ההורים, והילדים ייכנסו למערכת שההורים לא כל כך רוצים בה.
ילנה לוי:
מי ייכנס?
אלכס מילר:
חבל שהם יתחילו לחפש דרכים אחרות בעיר אחרת. כמו שצוין פה, בראשון לציון בית ספר "שובו" משגשג. האם אתם רוצים שהם יעברו לראשון לציון? חבל.
אברהם רביץ:
הם יצטרכו לשלם עבור הסעות, וזה יעלה להם יותר.
חננאל דיב:
אני יושב ראש ועד ההורים בבית ספר המר, חבר ועד הורים בבית ספר "שובו", ויושב ראש ועד שיכון עלייה בכפר סבא. עיריית כפר סבא רצתה לסגור את בית ספר המר. השבתי את הלימודים, והצלחנו להשיג את זה שבית הספר לא ייסגר. אני הצעתי לאחד את בית ספר "שובו" ביחד עם בית ספר המר, אבל העירייה התנגדה. היום נשלחתי על ידי 15 הורים, תושבי שיכון העלייה, שילדם לומדים בבית ספר "שובו". ישנו פתרון, ישנו בית ספר בן צבי, ששם אני למדתי, שעומד היום ריק. 90% מתושבי העירייה יחתמו שבית הספר הזה ייפתח, וימשיך ללמד. זו גאוות השכונה. אתם מוזמנים להגיע ולראות.
משה גפני:
אדוני היושב ראש, אני מודה לך על הדיון הזה, ועל שיעורי הבית שהכנת. אני ארצה להשתמש בפרוטוקול שיש בידך. זה דיון מרתק. היה סנאטור אמריקני שאמר: חוקים לא נעשו בשביל לשמור עליהם, אלא בכדי שאם אני ארצה לחסל מישהו שיהיה חוק שאיתו אני אוכל להשתמש.
היו"ר זאב אלקין:
זה לא חל על חוק נהרי.
משה גפני:
דיברתי כמה פעמים עם ראש העיר, יהודה בן חמו, על כמה נושאים, בין היתר על הנושא הזה. אני חושב שהאמרה הזו מתאימה לפה באופן קלאסי. יהיה ויכוח לגבי קיום החוק, אבל כולנו יודעים את השפה. אתם לא רוצים את בית ספר "שובו" בניגוד לרצון ההורים. אני מציע לומר לראש העיר, שלא יתהדר עם הנושא של מסורת ושל יהדות. כפר סבא היא עיר שאין בה חינוך חרדי. אגב, גם בתי הספר של "שובו" הוא לא בית ספר חרדי. חרדים מטפלים בבית הספר הזה מתוך ערבות הדדית. היהודים האמריקנים שתורמים, הם בעיקר אנשים חרדים. בתי הספר של "שובו" הם אינם בתי ספר חרדיים. הם שייכים לחינוך העצמאי, כי אנחנו לא רוצים שתהיה תפזורת של בתי ספר פרטיים. בכפר סבא אין בית ספר חרדי. לא הולכים להשתלט על העיר הזו. אתם הולכים בניגוד לרצון ההורים. אני לא אצטט שיחות שהיו לי עם ראש העיר. זה ברור לחלוטין, שכל בניין שיתפנה אתם תמלאו אותו ברווחה, בחינוך, בפדגוגיה, בספרייה וכו'.
בית הספר "שובו" בכפר סבא יתקיים ולא יעזור לאף אחד. משרד החינוך יכול להגיד מה שהוא רוצה, עיריית כפר סבא תגיד גם היא מה שהיא רוצה. אנחנו חיים במשטר דמוקרטי. אנחנו נשתמש בכל הכלים המשפטיים. אנחנו נקיים מלחמת תרבות בכפר סבא. אני לא מבין איך יושבים פה בישיבה רשמית של ועדת החינוך, ואומרים באופן ברור שיש צינורות. אדוני המנכ"ל, אתה אומר באופן מפורש, שעיריית כפר סבא מתנגדת בכל תוקף לקיום בית ספר "שובו". למה עיריית כפר סבא מתנגדת, אנחנו יודעים. כל התירוצים מסביב לא מעלים ולא מורידים. הפרוטוקול, שחשף יו"ר הוועדה, הוא דבר מעניין, שייעשה בו שימוש. אני מתחייב שאם תקבל את ההצעות שיועלו כאן, אני מפסיק לצעוק בנושא הזה.
צביקה יעקובסון:
אני יזמתי את הדיון הזה, ואני מודה לרב מלכיאור.
אברהם מיכאלי:
אגב, ניסיתי להשיג את ראש העיר לפני הישיבה, והוא לא חזר אלי או לרב מלכיאור. הטרדנו אותו בטלפונים, וזה לא עזר לנו.
צביקה יעקובסון:
הרב מלכיאור בחו"ל, ולכן הוא העביר את השרביט לחה"כ אלקין. אני לא חסיד גדול של "שובו", כי לדעתי הוא חילוני מדי. הם מאפשרים לבוא בלי כיפה.
ילנה לוי:
לא נכון.
משה גפני:
הוא מדבר על בית ספר "שובו" במקום אחר בארץ.
צביקה יעקובסון:
לא. הגלובס מתגאה ש"שובו" מאפשרים לילדים להתגאות איך הם נסעו בשבת. לי זה צורם מאוד. מי ששבתה את ליבי זו ילנה. אני לא מכיר אותה, אבל היא מספרת שסבא שלה במוסקבה היה צריך להילחם כדי להתפלל. לא האמנתי שלנינים שלו יהיה מאבק כזה במדינת ישראל. מאז שנתי נודדת. אני לא מכיר את כפר סבא. מעולם לא ביקרתי בעיר הזו.
הזכירו כאן את הפרוטוקול. איל אמר שהפרוטוקול של ועדת החינוך לא מייצג את עמדת העירייה. מה פירוש? במועצת העיר אישרו את ההחלטה של ועדת החינוך. בוועדת החינוך נאמרו דברים חמורים. אתם חושפים שם שהבעיה היא זליגה, ואומרים שלחרדים אין מקום. סגן ראש העיר אומר: "נחפש נימוקים אחרים, כי חוקית מותר להם". ראש העיר אומר: "להזכיר לכם, שכבר היה מקרה שחילונים נהיו חרדים".
היה מישהו שביקש לתקן את הפרוטוקול, כי הוא קיבל שורה של שאלות, והוא מבין את החומרה. הוא לא חלם שהפרוטוקול ידלוף. אני הבנתי, שהוא רוצה אי פעם להיות שופט, והוא קלט שהוא נכנס למצוקה אישית. העירייה קיבלה שורה של שאלות, שעד היום היא לא ענתה עליהן. דוברת העירייה אמרה: אני לא יכולה לתת תשובות. אחת השאלות היתה, למה לא הכניסו את בית ספר "שובו" לבתי הספר ארז, הרן והשרון, שהתפנו.
אברהם רביץ:
הוא לא יהיה שופט, אבל לבג"צ נשלח אותו מיד.
צביקה יעקובסון:
הפרוטוקול הועבר ליועץ המשפטי לממשלה, והוא נמצא בבדיקה. לדעתי, העירייה נכנסה לבעיה קשה. מישהו אמר כאן, שלא רוצים בתי ספר של זרמים. כלומר, "שובו" זה זרם, ואין לו מקום בעירייה. אומרת לבנה, שלבית ספר "שובו" אין מקום כי הוא מכניס אליו ישראליים. תחליטו, האם אתם רוצים שהוא יהיה זרם או שהוא ישלב ישראלים?
לבנה אברמוביץ:
אני לא אמרתי שאין לו מקום.
צביקה יעקובסון:
אמרתי, שאמרת שהוא מביא ישראלים וזה לא מטרתו. אלכס אמר משפט מפתח, כשיש רצון הכל מצליח. כאשר רואים במישהו אויב, מחפשים כל דרך להכשיל אותו. השאלה היא, האם אתם רוצים או לא תרצו. אני מציע לכם, לאמץ את ההצעה של הרב רביץ. "שובו" הם לא אנשים רעים. בכל הארץ יש הלל ושבח לבתי הספר האלה. בישיבה הקודמת לבנה שיבחה אותם. ראשי ערים משבחים אותם. תחליפו דיסקט, ותבואו לראש העיר ותגידו לו שזה לא הולך. רק בשביל ילנה תעשו זאת.
עפרה דונסקי:
אני רוצה לומר משפט. לא ייתכן שאני אשב פה שעתיים, ולא אוכל לומר משפט אחד. אני מייצגת את הסתדרות המורים.
היו"ר זאב אלקין:
לצערי, זמננו תם. זו לא הישיבה האחרונה בנושא. אני רוצה לסכם את הישיבה. כל הצדדים הרלוונטיים אומרים שהם צריכים לחזור הביתה לבדוק, אך מצד שני ישנה בפתח שנת לימודים. אי אפשר לחכות יותר מדי, ולכן אנו צריכים לקיים ישיבת המשך בתחילת שבוע הבא. השאלה האם נקיים אותו כאן או בכפר סבא תהיה תלויה בכיוון הת"שובו"ת, שאני אשמע מנציגי העירייה ומנציגי המשרד. אם נראה שהכיוון הוא חיובי, אז נקיים את הדיון כאן. אם נראה שאנחנו עדיין בבעיה, חלק מחברי הוועדה ישמחו לבקר באותם בתי ספר שפונו, בבית הספר הנטוש, במבנה של בית ספר "שובו", ובמגרש גרוטאות. נזמין גם את נציג משרד הבריאות, כדי לדון יחד איתו על המגרש.
אברהם רביץ:
יכול להיות שהם יגידו שהכל בסדר.
היו"ר זאב אלקין:
אם נתכנס ויגידו שהכל בסדר, אז נתפזר אחרי חמש דקות. אם הכיוון יהיה שלילי, הדיון הבא יהיה סיור מרתק בכפר סבא. האם החברים בעד? אני רואה שכל החברים בעד. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00