פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 123
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, כ"ח בתשרי התשס"ז (10 באוקטובר 2007), שעה 09:00
סדר היום: הגדלת ייצוג העולים במוסד לביטוח לאומי
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל נודלמן – היו"ר
סופה לנדבר
מוזמנים:
יוסי ברק, סגן ראש מינהל משאבי אנוש, המוסד לביטוח לאומי
דוד יאסו, מנהל מחלקת קליטת עולי אתיופיה, המשרד לקליטת העלייה
ורה אופיר, מנהלת מחלקה למקצועות רישוי, המשרד לקליטת העלייה
הניה מרקוביץ, מנהלת אגף בכיר תכנון ובקרה, נציבות שירות המדינה
דני קסהון, הארגונים של קבילת יוצאי אתיופיה
וונדה קסהון, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה
אבי מספין, דובר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
דוד אבבה
מנהלת הוועדה:
דנה גורדון
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הגדלת ייצוג העולים במוסד לביטוח לאומי
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אנחנו דנים בהגדלת ייצוג העולים במוסד לביטוח לאומי ואני אומר מדוע אנחנו מדברים על המוסד לביטוח לאומי.
בתחילת השנה קיימנו בוועדה דיון לגבי ייצוג עולים במשרדים השונים. בשנת 2004 ערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מחקר והסתבר שאחוז ייצוג העולים - לא רק מברית-המועצות אלא גם מאתיופיה וממדינות אחרות – במוסד לביטוח לאומי הוא הנמוך ביותר ועמד על 2,4 אחוזים. מתוך כ-4,000 אלף עובדים, הועסקו במוסד לביטוח לאומי רק 99 עולים. אחוז העסקת העולים הגבוה ביותר היה במשרד הבריאות ועמד על 33 אחוזים.
קריאה:
כמה עובדים מועסקים בביטוח לאומי?
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני לא חושב שמספרם נמוך ממספר המועסקים בביטוח הלאומי.
קריאה:
במשרד הבריאות מועסקים 23 אלף עובדים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
קיימנו בנושא ישיבה עם מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. חברי הכנסת חושבים שביטוח לאומי הוא ארגון אליו פונים עולים חדשים ורובם הם קשישים, אבל מסתבר שהם לא יכולים לקבל תשובה בשפה שלהם והם לא יודעים עברית. אתמול ציינה הכנסת את יום הקשיש ובאמנה הבינלאומית – ואנחנו לא זקוקים לאמנה הבינלאומית – נאמר שכל ארגון וכל אזרח צריך לעזור לקשיש ולתת לו כבוד. איזה כבוד נותן ביטוח לאומי לקשישים? אחרי דיון שקיימנו כאן, ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ביקרה באשדוד, שם נפתח סניף ביטוח לאומי חדש שבו מועסקים 50 אנשים אבל רק שתי חצאי משרות דוברי רוסית ואמהרית.
סופה לנדבר:
מתוך 220 אלף תושבים שמתגוררים באשדוד, 72 אלף הם עולים חדשים.
יוסי ברק:
יש לנו עובד אחד דובר רוסית והוא מקבל קהל.
סופה לנדבר:
אם זאת דוגמה למה שראינו שם, זאת דוגמה קטסטרופלית.
היו"ר מיכאל נודלמן:
במקום הוצב שלט מודיעין בו נאמר שאפשר לדבר בכל השפות. פניתי ברוסית, אבל הסתבר שלא מבינים. פניתי באנגלית והסתבר שגם את השפה הזאת לא מבינים. בסופו של דבר אלה שהיו שם, הקליינטים שלכם, פנו אל חברי הכנסת וביקשו מאתנו תשובות. אחר כך דיברנו עם מנכ"ל ביטוח לאומי ואמרנו לו שזה בלתי אפשרי. 70 אלף עולים חדשים מתוכם כחצי הם אנשים קשישים שמשתמשים בשירותי הביטוח הלאומי ואין להם עם מי לדבר. אמר לנו המנכ"ל שהם ישלחו פקידות צעירות קורסים ללימוד רוסית כדי שילמדו את השפה. אחרי חמישה חודשים קיבלתי מכתב ובו נאמר שהוא פנה לנציב שירות המדינה בבקשה לתת לו עוד תקנים. תמכתי בבקשתו אבל קיבלתי תשובה שאומרת שאנחנו צריכים לבקש תקנים ממשרד האוצר.
אנחנו רוצים לדעת אם חלו איזה שהם שינויים. אני רוצה להדגיש שאתם צריכים עובדים שידעו את שפת העולים, ואם אין עובדים כאלה, אתם לא יכולים לעבוד כמו שאתם צריכים לעבוד ולא יכולים לתת את השירות אותו צריכים לקבל אנשים מבוגרים.
חברת הכנסת סופה לנדבר שהיא תושבת אשדוד גם ביקרה בלשכה. הדברים אמורים לא רק לגבי אשדוד אלא גם לגבי באר-שבע והמקומות השונים כאשר אין מספיק אנשים שיודעים את שפת העולים החדשים שהם הצרכנים הכי גדולים בביטוח הלאומי.
יוסי ברק:
נכון להיום במוסד לביטוח לאומי עובדים בקבלת קהל בכל הסניפים 110 עובדים שהם דוברי רוסית והם משולבים בקבלת קהל בכל הסניפים ו-39 עובדים דוברי אמהרית.
היו"ר מיכאל נודלמן:
בשנת 2003 היו 99 עובדים, כך שהתקדמתם מ-99 עובדים ל-110 עובדים.
סופה לנדבר:
לא מרגישים אותם בשטח.
היו"ר מיכאל נודלמן:
במשך ארבע שנים קיבלתם תוספת של 11 עובדים.
יוסי ברק:
110 ועוד 39 זה 149.
קריאה:
אמת 110 עובדים.
יוסי ברק:
110 דוברי רוסית ו-39 דוברי אמהרית. אלה פקידי תביעות שמקבלים את הקהל.
היו"ר מיכאל נודלמן:
שוב אני אומר שבשנת 2003 היו 99 עובדים.
קריאה:
אתה מדבר על מתורגמנים.
יוסי ברק:
לא, אני לא מדבר על מתורגמנים אלא על עובדי המוסד.
סופה לנדבר:
כמה עובדים יש בסך הכל?
יוסי ברק:
באשדוד יש אחד שדובר רוסית ושניים שהם דוברי אמהרית. בסך הכל מועסקים בלשכה באשדוד 44 עובדים.
סופה לנדבר:
כמה יש בחיפה?
יוסי ברק:
בחיפה יש 14 עובדים דוברי רוסית ואין דובר עובד שהוא דובר אמהרית.
סופה לנדבר:
מתוך כמה?
יוסי ברק:
מתוך 134 מקבלי קהל.
סופה לנדבר:
כמה עובדים מועסקים בבאר-שבע?
יוסי ברק:
תשעה דוברי רוסית ואין עובד דובר אמהרית.
סופה לנדבר:
לקחנו את אשדוד כי היינו שם כוועדה משותפת של ועדת העלייה והוועדה לפניות הציבור ואני אומרת שזה בזיון. לאחר הביקור גם אני וגם חבר הכנסת נודלמן פנינו ואני דיברתי עם השר. אני חושבת שאתם חייבים באופן דחוף לשפר את המצב. לא יכול להיות שמתוך 50 אנשים שעובדים באשדוד יש שניים שהם דוברי אמהרית ואחד דובר רוסית. אני לא מדברת על המתנדבים כי המתנדבים הם מתנדבים. המצב הזה לא יכול להיות כאשר מדובר בעיר שמתוך 220 אלף 72 אלף הם עולים חדשים דוברי רוסית ויש עוד אלפי דוברי אמהרית. חבר הכנסת נודלמן ציין את הביזיון שראינו במקום. אנשים שם ממש מתמוטטים עד שמקבלים אותם. הם לא מבינים שום דבר והם צריכים לדבר באמצעות הידיים. באיזה מדינה אנחנו חיים? כאשר התחילה העלייה המסיבית בשנת 1990, ועד היום הצטברו כאן מקרים סוציאליים שזקוקים לביטוח הלאומי. לא יכול להיות שעובדי הביטוח הלאומי לא מדברים את השפות הנדרשות לפי דרישת השוק.
יוסי ברק:
המוסד לביטוח לאומי עושה ככל יכולתו במסגרת התקציב המאושר שלנו לקלוט עובדים, גם דוברי אמהרית. לפני כמה שנים עשינו מבצע וקלטנו דרך משרד הקליטה עובדים דוברי אמהרית שהם בעלי השכלה אקדמאית ושילבנו אותם בפריסה ארצית. למוסד לביטוח לאומי יש בעיה תקציבית. עקב המצב הכלכלי, המוסד בשנים האחרונות נאלץ לצמצם כ-350 משרות. כל הפניות שלנו אל הגורמים המתאימים – הן באוצר, ובמיוחד באוצר – לתת לנו אפשרות לקלוט עובדים נוספים עלו בתוהו. היו אין ספור פניות אבל לא קיבלנו מענה. בארבע השנים האחרונות לא רק זה שלא אישרו לנו אלא גם נדרשנו לצמצם את כוח האדם אצלנו ולעשות זאת בצורה משמעותית ביותר.
סופה לנדבר:
כולם מצמצמים בכוח האדם.
היו"ר מיכאל נודלמן:
הכנסת צריכה לבדוק איך עובדים מוסדות ממשלתיים מול העולים החדשים. אנחנו בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ואנחנו צריכים לעשות זאת. אנחנו רואים שביטוח לאומי לא עושה מאמץ כדי לשפר את המצב. בסוף שנת 2006 ביקרנו באשדוד וראינו שהמצב נשאר כפי שהיה, ש-2,4 אחוזים שהיו, נשארו. אתה אומר שבאשדוד מועסקים 44 עובדים, בעוד שכאשר אנחנו ביקרנו במקום אמרו לנו שמועסקים 50 עובדים, כך שמתוך 50 העובדים היה רק מתנדב אחד דובר אמהרית ומתנדב אחד שדובר את השפה הרוסית. אתה יכול לספר לנו שיש קיצוץ, שאין כסף, אבל כסף ל-50 עובדים או ל-44 עובדים ואני שואל למה אין ארבעה עובדים דוברי אמהרית וארבעה עובדים דוברי רוסית. המצב כפי שהוא פוגע בקבלת השירותים להם זכאים האנשים. אנחנו נכנסנו למקום והאנשים פנו אלינו כי הם מכירים אותנו. הם שאלו אותנו שאלות שהיו צריכים לשאול את הפקידים שלכם.
סופה לנדבר:
שמענו שם על מקרים מזעזעים. פשוט קטסטרופה. אני חושבת שזאת לא תעודת כבוד לביטוח הלאומי.
קריאה:
זאת לא תעודת כבוד למדינה.
סופה לנדבר:
למדינה ולביטוח לאומי. אנחנו מדברים עכשיו על המוסד לביטוח לאומי שיודע לגבות את התשלומים מכל האזרחים במדינת ישראל. אני חושבת שאם יש כסף למשרדים מפוארים, חייב להיות כסף לשינוי המשרות ואנשים צריכים לדבר באותה שפה.
יוסי ברק:
היום מספר העובדים בביטוח לאומי הוא פחות מ-3,500. באשדוד היו לפני כן 50 עובדים אבל היום ירדנו ל-44 עובדים. כלומר, שישה עובדים פחות שנאלצנו למחוק לפי הוראות האוצר. אני חוזר שאנחנו צריכים לקבל אישור מהאוצר. למרות שהמוסד מגלגל מיליארדי שקלים, הוא איננו עצמאי לגייס עובדים על דעת עצמו ולפי צרכיו. אנחנו חייבים לקבל אישור של משרד האוצר כדי לתגבר את הלשכות.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אתה יכול לדבר על משרד האוצר אבל משרד האוצר לא נכנס לחלוקת התפקידים בביטוח הלאומי אלא זאת בעיה שלכם.
רק אתמול ציינו כאן את יום הקשיש. מדברים על אזרחים שאין להם כבוד לקשישים, אבל יש מוסד בישראל שגם לו אין כבוד לקשישים. זה מצב בלתי אפשרי.
דוד יאסו:
אני מברך על הדיון. אני חושב שצריך לראות בראייה אחרת. אני חושב שדוברי רוסית ודוברי אמהרית, אנחנו לא נמצאים בשנות ה-80 אז באמת היו רק דוברים את השפה שלהם ולא היו מבינים עברית. אנחנו היום מדברים על אוכלוסייה לגמרי אחרת. אנחנו מדברים על אוכלוסייה שרכשה כאן את ההשכלה שלה, אוכלוסייה שהיא שווה וכאשר אתה קולט בן עדה – או רוסית או אתיופית – אתה מרוויח פעמיים. אתה מטפל גם בחברה הישראלית הכוללת והוא מטפל בשפת האם שלו.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אכן, כך יוצרים גם מקומות עבודה.
דוד יאסו:
נכון.
היו"ר מיכאל נודלמן:
3,000 צעירים סיימו את לימודיהם באוניברסיטה וצריך למצוא להם מקומות עבודה.
דוד יאסו:
נכון. היום אנחנו נמצאים במצב מאוד בעייתי בנושא קליטת בני העדה. כאשר היום המשפחות מגיעות לביטוח הלאומי - ובני העדה ברובם מגיעים לרווחה ולביטוח הלאומי, ואני לא מדבר רק על הקשישים אלא גם על הצעירים – אין להם עם מי לדבר. אני מקבל טלפונים רבים בנושאים השונים. לא יכול להיות שבמוסד אין את דוברי השפה שיכולים לטפל בפונים. זה אומר שאתה מרחיק את הפונים. מצד אחד אנחנו רוצים לקלוט אותם, אבל הם לא נקלטים במוסדות של מדינת ישראל.
אני חושב שביטוח לאומי צריך לעשות חשיבה נוספת. נכון שבשנת 1998 נקלטו אנשים. אני מאמין לך כאשר אתה אומר שיש 39 עובדים אבל יכול להיות שהם נקלטו ב-1998 כי אין קליטה חדשה. אני זוכר שהיו כאלה שקלטתם אותם ואחרי שנתיים פיטרתם אותם. אני מכיר גם השמות ואני יכול לציין אותם.
הטיפול צריך להיעשות למען הקליטה הטובה של הקהילה, זאת הגדרת התפקיד שלי, אני חושב שביטוח לאומי כגוף שמטפל דווקא באוכלוסייה החלשה, באוכלוסייה שהיא מאוד מאוד נזקקת, שהיא לא עצמאית. כל הממשלה נתנה את כל הסיוע ואז העולה קם ואומר שנותנים לו אוכל לפה בכפית זהב אבל הוא לא יכול ללעוס ומבקש לעשות לבדו את המטעמים שלו. אתה נותן להם את כל השירות, אבל תן להם אותו גם בשפת אמם כי אחרת האיש מגיע, מסתכל אליך וחוזר הביתה. אתמול הגיע מכתב לעולה חדשה שעובדת בניקיון ונאמר לה שהיא הגיעה לגיל 45 ושהיא צריכה להתייצב בלשכת התעסוקה. במכתב נאמר לה שאם "הנך עובדת", אנא להביא תלוש משכורת אחרון. הבן שלה תרגם לה את המכתב ואמר לה שלפי המכתב אומרים לה להפסיק לעבוד, שאם היא עובדת, היא לא תקבל יותר כי האות הראשונה ב"הנך" ו"אינך" היא משמעותית. שבועיים היא לא הלכה לעבודה. ראיתי את המכתב והסברתי לה שאומרים לה שגם אם היא עובדת, ביטוח לאומי יכול לסייע לה. אם היה מישהו בביטוח לאומי שיכול לקרוא ולהסביר לה את הנאמר, היא לא הייתה אפילו נזקקת לביטוח לאומי.
וונדה קסהון:
אני רוצה להביא דוגמה ספציפית. משפחה אחת עם 11 נפשות לא מביאה אישור מסוים שהתבקשה על ידי הביטוח הלאומי למסור ולכן לא נותנים לו את התמיכה במשך חודשיים-שלושה, תארו לכם מה אוכלים הילדים, מה מצבם ואיזה ריב משפחתי עלול להיגרם.
קריאה:
המשפחה לא מקבלת את קצבת הילדים?
וונדה קסהון:
יש לה הבטחת הכנסה. בגלל איזשהו אישור שהם צריכים להביא, הוא לא מקבל במשך שלושה חודשים את הביטוח הלאומי עד שיושבת ועדת הגשה והקצבה מתחדשת
אני פונה לנציג ביטוח לאומי. אתה אומר שיש לך בעיה תקציבית, אבל אני אומר – וכל הארגונים אומרים – אתה עם הפנים ללקוחו.
סופה לנדבר:
זה ניהול לא נכון.
וונדה קסהון:
נכון. 60 אחוזים באשדוד הם עולים חדשים, כך שאתה יכול לחלק את מספר העובדים באופן פרופורציונאלי ולתת עובדים שדוברים את השפה. אם צריך לפטר, תפטר מהאוכלוסייה האחרת. כך אני רואה את הדברים ולדעתי כך צריך לפעול.
אתם תמיד קולטים עולים חדשים - לאחר שמקבלים איזשהו תקציב מכל מיני ארגונים ומשרדי ממשלה – לחצי שנה, לשלושה חודשים, ואחר כך מפטרים אותם. תפסיקו לעשות את זה. תקלטו אותם בתקנים כך שגם העובד יהיה מקצועי ויוכל לתת את השירות המתאים. כאשר אתה קולט עולה חדש שדובר שתי שפות, הוא יטפל גם באוכלוסייה הכללית וגם בעולים החדשים כך שאתה מרוויח פעמיים.
שוב אני פונה ומבקש מכם לחשוב בשנית ואז הגישה שלכם תשתנה ותלך לכיוון העולה.
אבי מספין:
אנחנו יודעים וגם הביטוח הלאומי יודע שמרבית – לא הרוב אבל מרבית – הנזקקים של השירותים של הביטוח הלאומי הם עולים חדשים, גם יוצאי אתיופיה וגם יוצאי ברית-המועצות. זאת אוכלוסייה חלשה. האוכלוסייה שהתערתה בחברה, שכבר יודעת את השפה, היא מסתדרת פחות או יותר בעצמה, אבל תמיד יש עלייה ותמיד האוכלוסייה הנזקקת היא העולים החדשים שעדיין שפת העברית לא שגורה בפיהם. אלה אנשים שצריכים את השירותים של הביטוח הלאומי והם ניגשים לשם אבל לא יכולים לדבר בשפתם. האנשים האלה לא יודעים לנצל את הזכויות שלהם או אפילו את החובות שלהם בתשלום לביטוח הלאומי כי אין להם שפה משותפת עם אותו פקיד קבלה.
אני יודע שיש את השירותים של משרד הקליטה במוקדי קליטה שמלווים אנשים לביטוח הלאומי למרות שזה לא התפקיד שלהם ויש להם עבודה רבה, אבל בכל זאת חלקם עושים את המאמצים כדי ללוות משפחות או אנשים נזקקים לביטוח הלאומי וזאת על מנת לתרגם בלבד.
חבריי אמרו שאם תקלטו עובדים יוצאי אתיופיה וברית-המועצות הם יטפלו גם בקהל הרחב וגם בעולים החדשים. זאת אומרת, יהיה עובד אחד לשני התפקידים האלה. אני יודע שיש בעיות של תקציב ובכל משרד יש בעיות של תקציב, אבל לפעמים אפשר לראות את הצורך הקיים ואיכשהו לאזן את העובדים בין דוברי השפות לבין ישראלים ותיקים.
היושב-ראש יודע שבוועדת החוקה דנים בהצעת חוק של חברי כנסת פרטיים ושל הממשלה שנקרא חוק ייצוג הולם וזה מרחיב את חוק שירות המדינה (מינויים) לתאגידים הציבוריים שהמוסד לביטוח לאומי נמנה עליהם, לחברות הממשלתיות כמו חברת החשמל וכולי וגם לרשויות המקומיות. זה נמצא בדיון והדיון התקיים אתמול ויימשך גם בשבוע הבא.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני מבין שצריך להיות חוק לחברת החשמל או לחברת מקורות, אבל ביטוח לאומי שנותן שירות לאנשים צריך חוק? צריך שכל וצריך לתת כבוד לאנשים.
אבי מספין:
אני מסכים. השכל הישר אומר שחקיקה באה רק בשלב האחרון, כאשר לא ממצים את כל הדרכים ההגיוניות, ואכן ביטוח לאומי הוא חלק מתאגיד ואני חושב שיש כ-90 תאגידים ציבוריים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
הוא תאגיד של המדינה.
אבי מספין:
הוא תאגיד של המדינה שמקבל מימון מהמדינה. יש כרגע הצעת חוק ואני מאוד אשמח אם יהיו מספיק חברי כנסת לתמוך בחוק הזה כי הוא מדבר על יוצאי אתיופיה ועל הערבים הישראלים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
זה טוב שיש חוק, אבל אני חושב שלמוסדות שנותנים שירותים – לא אספקת חשמל או מים – לא צריך להיות חוק אלא צריך להיות הגיון. אני יודע שהצעירים יודעים עברית לא פחות מהוותיקים והם יכולים לעזור.
דוד אבבה:
אמרת שבאשדוד יש 44 עובדים ואני מבין שמטבע הדברים רוב האנשים הם עולים.
יוסי ברק:
44 עובדים בסניף. אלה כבר עובדים ותיקים שעבדו במוסד בשנים עברו. לכן הייצוג של דוברי הרוסית ודוברי האמהרית מתוכם הוא נמוך.
דוד אבבה:
זה לא שהוא נמוך אלא שהוא לא קיים.
יוסי ברק:
לא, יש שני עובדים.
דוד אבבה:
יש לכם משרה אחת. אמרת שבחיפה יש 72 עובדים אבל מתוכם אפילו עולה אחד אין.
דוד יאסו:
מנכ"ל הביטוח הלאומי היה כאן לפני מספר חודשים ואני מבין שהוא אמר שהוא יעשה מאמצים.
דנה גורדון:
הוא היה בינואר 2006.
דוד יאסו:
השאלה איזו פעולה או איזה כיוון דרך אפשר לקבל מהמוסד לביטוח הלאומי כדי לקדם את הנושא וכדי שלא נבוא לכאן לדיונים שוב ושוב.
היו"ר מיכאל נודלמן:
מאז הדיון שקיימנו שום דבר משמעותי לא קרה ולכן אנחנו שוב כאן ואם יהיה צורך, נדון שוב. נכנסנו לסניף גדול עם 50 עובדים וראינו שאף אחד לא דובר רוסית ואמהרית, ואני מדבר על אשדוד, היכן שמתגורר אחוז גדול של עולים חדשים.
דוד יאסו:
70 אלף עולים מברית-המועצות.
היו"ר מיכאל נודלמן:
70 אלף עולים מברית-המועצות ובביטוח לאומי אין אדם שיכול לענות להם. אני לא מבין איך זה יכול להיות.
יוסי ברק:
אצלנו, כמו בכל משרד, יש גם תחלופה של עובדים כאשר עובדים פורשים ויוצאים. ברגע שעובד עוזב את המוסד, כדי לגייס עובד חדש, אנחנו חייבים לקבל את אישורה של נציבות שירות המדינה. לצערי הרב גם בדבר הזה אנחנו לא מסתייעים בנציבות. מתוך סך כל הבקשות שלנו, ואנחנו מגישים, לגבי פחות מ-40 אחוזים אנחנו מקבלים אישור לגייס עובדים.
דנה גורדון:
אם עובד פורש, יש תקן. מה הבעיה לגייס?
יוסי ברק:
למרות שיש תקן, יש מדיניות של הנציבות לצמצם את שיא כוח האדם על ידי אי-אישור לגייס עובדים. באותם מקומות שיש שם הרבה עלייה יש הוראה מטעם מינהלת המוסד לתת עדיפות לאותם מגזרים כמו יוצאי אתיופיה וכמו יוצאי ברית-המועצות. מאחר שמדובר בעבודה מקצועית מאוד, כל עובד שמתקבל חייב לעבור עם קבלתו לעבודה מבחני התאמה כי יש לו אחריות כבדה מאוד כאשר מדובר בתשלומי קצבאות. רק מי שעומד בהצלחה במבחנים יכול להתקבל לעבודה במוסד.
דוד יאסו:
בקרב העולים יש אנשים בעלי השכלה גבוהה והם מתאימים.
יוסי ברק:
אין לי שום בעיה עם זה.
דוד יאסו:
אני נמצא במשרד וגם חבריי נמצאים היכן שהם נמצאים לא בגלל היותנו אתיופים אלא בגלל היכולת שלנו. אני מאמין שמישהו שבא לעבודה, יש לו את היכולת. בכוונה ציינתי בתחילת דבריי שאנחנו לא נמצאים בשנות ה-80. אנא, תפתחו את השערים וכל מי שיבוא אליך, תאמין לי שהוא לא יבייש אותך.
יוסי ברק:
אם הובנתי כך, לא כך הוא.
אבי מספין:
כל העובדים בשירות המדינה עברו את המבחנים, גם האקדמאים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני רוצה לשמוע את נציגת נציבות שירות המדינה שתאמר לנו איך היא רואה את הדברים לאור הדיונים שמתקיימים כאן ולאור המצב שקיים בסניפי הביטוח הלאומי. תאמרי לנו איך לדעתך אפשר לשפר את המצב. אומר המוסד לביטוח לאומי שאתם לא מאפשרים להם לקלוט עובדים.
הניה מרקוביץ:
הכדור הוא עגול.
היו"ר מיכאל נודלמן:
את מסכימה שהמצב גרוע.
הניה מרקוביץ:
המצב הוא ברור.
היו"ר מיכאל נודלמן:
והוא לא יכול להימשך.
הניה מרקוביץ:
אתה גם קיבלת תשובה מהנציב ואתה יודע שאנחנו לא מטפלים בנושאים האלה מול המוסד לביטוח לאומי.
אני יכולה לומר לך מה אנחנו עושים בשירות המדינה. בשירות המדינה אנחנו כן מקפידים במוקדים של קבלת קהל לקלוט יותר ויותר עובדים דוברי השפות. כמו שציינו כאן החברים שלי, אנחנו כמובן לא מקבלים אותם רק לעבודה מול עולי אתיופיה או מול עולי ברית-המועצות או מול הערבים אלא העבודה היא עבודה כללית כאשר לעובדים האלה יש יתרון נוסף והוא שהם יודעים שפות.
אני מכירה את המוסד לביטוח לאומי כי הרבה מאוד שנים עבדתי מטעם הנציבות מולו. יכול להיות שגם בנציבות צריכה להיעשות איזושהי עבודת שיפור. אני לא יודעת למה עוצרים לכם קליטה אבל כנראה שלא הגעתם לרמת הקיצוץ המבוקשת. אני לא רוצה להיכנס לנתונים של הביטוח הלאומי ולתקוף את יוסי ברק אישית אבל לדעתי שמעת כאן את הדברים ואתה צריך להביא אותם לידיעת המוסד. כל משרה שכן משתחררת לקליטה, נתחיל לקלוט אנשים עם ידע של שפות.
אני מוכנה להפנות את תשומת לבו של נסים ולומר לו שהיה פה דיון, הוטלו האשמות בנציבות שהנציבות לא משחררת. כנראה שלא ירדתם לקיצוץ. אני לא רוצה להיכנס לנתונים. אתה הרי יודע מה השאלה המתבקשת. מאז היה הביקור בביטוח לאומי, כמה עובדים התחלפו באשדוד?
היו"ר מיכאל נודלמן:
אף אחד.
יוסי ברק:
אני לא יודע.
הניה מרקוביץ:
לא קלטתם אף אחד. אתם לא מודעים לנושא. מה שהוועדה מבקשת ומפנה את תשומת לבך – ואני מצטערת שאני צריכה לומר לך את זה – שמנתוני 2003 ועד נתוני היום אין שיפור בקליטת אנשים יודעי שפות במוסד. הוועדה מבקשת שמהיום והלאה תשימו דגש לדבר הזה. אם אתה רוצה, נסים גם ימציא לך אישורים ברוח זאת שאומרים שמיועד לקליטה דוברי רוסית או אמהרית. אם זה יהיה כתוב באישור, אתה תוכל לאייש.
היו"ר מיכאל נודלמן:
מספר העובדים צריך להיות יחסי לאוכלוסיית העולים באותה עיר.
יוסי ברק:
מי שהיום אחראי לאשר גיוסי עובדים במוסד לביטוח לאומי זאת נציבות שירות המדינה. לכן אני מעלה כאן בקשה.
הניה מרקוביץ:
אנחנו לא אומרים איזה עובד לקלוט.
יוסי ברק:
לכן יש לי בקשה, שבאותם מקומות בהם יש מוקדי עלייה ואנחנו מבקשים לגייס עובדים – ואני אציין שהמשרה הזאת תהיה מיועדת לגיוס עובדים דוברי השפות הנצרכות שם – תיתנו לנו שם עדיפות ולא יערימו עלינו קשיים בגיוס עובדים באותם המקומות.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אתם יכולים לפטר כמה אנשים שלא יודעים שפות ותקבלו אנשים שיודעים את השפות.
הניה מרקוביץ:
זה קשה. קשה לפטר עובד שעובד 20 שנים, אבל יש מספיק עובדים מתחלפים. כמה עובדים מתחלפים במוסד לביטוח לאומי במשך השנה?
יוסי ברק:
הרבה מאוד.
דוד יאסו:
זה בדיוק מה שאמרנו. יש את האפשרות לקחת עובדים דוברי שפות. חס וחלילה לא הייתי רוצה שיפטרו אותי מהעבודה שלי ולא ביקשנו שיפטרו עובדים ויכניסו מישהו אחר במקומם. כאשר יש תחלופה, קח עובד שדובר גם עברית וגם את השפות הנוספות.
היו"ר מיכאל נודלמן:
בסוף שנת 2006 ישב פה מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי ואמר את אותם הדברים שאנחנו שומעים היום. אני חושש שאחרי הישיבה הזאת, המצב לא ישתנה אלא ימשיך להיות כפי שהוא היום. אנחנו בכנסת לא נסבול יותר את המצב הזה. הכנסת לא מרוצה מעבודתו של המוסד לביטוח לאומי.
דוד יאסו:
אדוני היושב-ראש, אולי כפי שהיה כאשר נציבות שירות המדינה, בעקבות החלטת ממשלה, ייעדה משרות מסוימות ליוצאי אתיופיה, אפשר באותה מידה לקרוא להחלטת ממשלה שייעדו משרות מסוימות לדוברי שפה.
הניה מרקוביץ:
אין צורך.
היו"ר מיכאל נודלמן:
למוסד לביטוח הלאומי יש משרות.
דוד יאסו:
אני אומר לייעד את המשרות הקיימות.
הניה מרקוביץ:
זה בדיוק מה שאנחנו אומרים.
אני מבקשת לקבל, אם אפשר, את פרוטוקול הוועדה כדי שאני אעביר אותו למשרד.
דנה גורדון:
בשמחה. ברגע שהוא יהיה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני רוצה להזכיר שאפילו אותם 219 עובדים שהועסקו בשנת 2003, אלה שהגיעו בגל העלייה הראשון והשני, אף אחד לא הועסק בתפקידים בינוניים אלא כולם הועסקו בתפקידים הנמוכים. עברו 17 שנים ואנחנו מוצאים בין העולים החדשים אנשים עם השכלה גבוהה. יש כוח אדם שיכול לעבוד ויכול לעזור גם לכם וגם לאוכלוסייה.
אנחנו מדברים עכשיו על כוח אדם ולא על משרות גבוהות או בינוניות, אבל הגיע הזמן שנדבר גם על זה.
אני מסכם את הישיבה.
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות רואה בחומרה את עבודת המוסד לביטוח לאומי בנושא כוח האדם. אין מספיק דוברי שפות בביטוח לאומי ומספרם לא שווה למספרם באוכלוסיית העולים החדשים. אנחנו מבקשים שתהיה פרופורציה והעובדים יועסקו לפי מספרם באוכלוסיית הערים, שם יש ריכוז עולים חדשים.
הוועדה מבקשת שעד 1 בינואר 2008 הבעיה הזאת תיפתר.
אנשים לא יכולים לסבול כל כך הרבה זמן. אני לא יכול כל חצי שנה לדבר כאן באותו נושא כי גם לי זה עולה בבריאות. כאשר הייתי באשדוד וראיתי מה קורה שם, חשבתי איך אני יכול להסתכל בעיניים של האנשים האלה. אני יושב כאן בכנסת, אני יושב-ראש ועדה ואני לא יכול לעשות שום דבר כדי לעזור להם. אין לי יותר סבלנות ואני אגיע לכל מקום אפשרי רק כדי לשנות את המצב הזה. לא יכול להיות שבביטוח לאומי, היכן שמקבלים שירותים אנשים שלא יודעים שפה, כאשר רובם לא יודעים את השפה, יש רק 2,4 אחוזים נציגים ששולטים בשפות העולים האלה, אמהרית ורוסית. אני כבר לא מדבר על צרפתית או על ספרדית.
אני צריך לומר לכם שזאת אזהרה אחרונה. אם לא יהיו שינויים, תבינו מהי הכנסת ואיזה כוח יש לה. לא נעים לי לומר את הדברים, אבל אין לי ברירה. שלוש פעמים ישבנו בנושא ודבר לא התרחש ולא היו שינויים, אני חייב להתבטא כך.
אני אפנה גם לנציב שירות המדינה בנושא וגם לשר האוצר. כאשר אני מדבר על קליטת דוברי שפה, אני לא מתכוון רק לדוברי רוסית ואמהרית אלא מדובר באנשים שדוברים גם עברית ולכן הם יכולים לשרת גם את כלל האוכלוסייה. לא צריך לספר לנו שאין משרות פנויות כי כאשר רוצים, אפשר לעשות הכל. אני לא יודע למה שנה אחרי שכבר דיברנו בוועדה לא עשיתם שום דבר ואין שינוי.
בנושא הזה לא צריכות להיות הצהרות אלא אנחנו צריכים לפעול ולהתקדם. אני מבקש מכם לעשות את כל מה שאפשר לעשות. יושבת כאן נציגת נציב שירות המדינה והיא אומרת שזה אפשרי.
יוסי ברק:
אנחנו מוכנים לעשות ואנחנו משתדלים לעשות, אבל אנחנו מבקשים את הסיוע של הכנסת, של הוועדה הנכבדה הזאת, שתפנה גם לנציב שירות המדינה ולאוצר שיסייעו לנו בנושא משרות ותקנים כדי שאנחנו נוכל לסייע לאותן אוכלוסיות.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אמרת שיש אצלכם תחלופה.
יוסי ברק:
ברגע שאנחנו רוצים לגייס עובד אחר, אנחנו חייבים לקבל אישור של הנציבות.
דנה גורדון:
אנחנו פונים לנציב שירות המדינה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אנחנו נפנה לנציב שירות המדינה אבל לא מדברים על כוח אדם חדש. שוב אני אומר שאתם צריכים להגיע לפרופורציות, כך שיהיו לכם עובדים לפי גודל האוכלוסייה בערים הגדולות, היכן שקיים ריכוז אוכלוסיות כאלה כאשר שם אתם צריכים שיהיו לכם אנשים דוברי אמהרית ורוסית.
שוב אני אומר שזאת הפעם האחרונה שאני דן בנושא הזה. אנחנו מדברים בדברים אלמנטריים, על מקום בו אנשים מקבלים שירות. נדמה לי שאין במדינה מוסד שם כל כך הרבה עולים חדשים מקבלים שירות אבל שם אין אנשים שיכולים לשרת אותם. זה מצב בלתי אפשרי.
תודה לכם.
הישיבה ננעלה בשעה 10:00