פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום שני, ו' אלול, תשס"ז, (20/08/2007), בשעה 10:50
סדר היום: מיגון מוסדות חינוך ומוסדות בריאות בעוטף עזה
נכחו:
חברי הוועדה:
חיים אורון
זאב אלקין
מגלי והבה
אבשלום וילן
שי חרמש
אורית נוקד
ניסן סלומינסקי
ראובן ריבלין
מוזמנים:
קובי מלכה – רמ"ח תקציבים, מפקע"ר, משרד הביטחון
גלי נמסו – פקע"ר רפואה, משרד הביטחון
גבי סוריא – רע"ן הנדסה, פקע"ר, משרד הביטחון
דוד דניאל – רע"ן דרום, מרכז בינוי, משרד הביטחון
בת-חן גור – לשכה משפטית, משרד ראש הממשלה
עוזי קרן – משרד הבריאות
ד"ר דני לאור – משרד הבריאות
אלי מויאל – ראש עירית שדרות
דב דקל – רכז ביטחון במרכז המועצות האזוריות
זיו ברק – רכז תאום במרכז המועצות האזוריות
ד"ר שמעון שרף – מנהל בית החולים ברזילי, אשקלון
מיכאל גורלובסקי – אגודת ידידים, בית חולים ברזילי
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רשמת פרלמנטרית:
אתי אפלבוים
מיגון מוסדות חינוך ומוסדות בריאות בעוטף עזה
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני פותח את הישיבה. הנושא: מיגון מוסדות חינוך ומוסדות בריאות בעוטף עזה.
ישנה בעיה, שמוסדות חינוך ומוסדות בריאות אינם ממוגנים לקראת שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה. אנחנו רוצים לברר מה מתכוונים לעשות בנושא.
ראובן ריבלין:
אנחנו נשמח לעזור לך אבל אנחנו חייבים להיות במליאה.
אורית נוקד:
אנחנו חייבים להיות במליאה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני לא מחזיק אף אחד. כל מי שרוצה לעלות למליאה, שיעלה למליאה.
אנחנו עוברים לנושא של מיגון מוסדות חינוך. הייתי רוצה לשמוע מפיקוד העורף ומנציגי האוצר ומכל מי שאחראי במדינת ישראל על מיגון מוסדות חינוך ובריאות, על התכניות שלהם לקראת שנת הלימודים.
יש כאן מישהו מפיקוד העורף?
קובי מלכה:
אני ראש מחלקת תקציבים בפיקוד העורף.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תספר בקצרה מה קורה עם מוסדות החינוך ועם מוסדות הבריאות.
קובי מלכה:
לגבי מוסדות בריאות, זה באחריות משרד הבריאות. לגבי מוסדות החינוך, יש שני טווחים של מיגון. בטווח הארוך מדובר על מיגון מלא באמצעות הקמת בתי ספר ממוגנים או הכנת מיגון לבתי ספר קיימים. בטווח הביניים השארת בתי הספר הקיימים עד למיגון המלא בשיטת המרחבים המוגנים.
הפעולה של המיגון התחילה לפני כשנה וחצי ואנחנו נמצאים בשלבי סיום של 7 בתי ספר. בתי הספר האלה כבר ממוגנים והעבודות בהם יסתיימו עד לפתיחת שנת הלימודים. במקביל, יש כוונה לבנות שלושה בתי ספר ממוגנים חדשים. התחילו את פעולות המיגון של בתי הספר האלה, מיגנו בשיטת מרחבים מוגנים. בג"צ דיבר על מיגון מלא של כל בית ספר וכרגע ההחלטה היא למגן כל בית הספר במיגון מלא או לבנות אותו כשהוא ממוגן. יותר זול לבנות חדש ממוגן ולכן משרד החינוך ומשרד ראש הממשלה נערכים לכיוון של בניית בתי ספר חדשים.
ראובן ריבלין:
מה יהיה בינתיים? הילדים ילמדו מחוץ לשדרות?
קובי מלכה:
יש מצב ביניים, כפי שהגדרתם. אם אתם רוצים אני אעבור איתכם על כל בתי הספר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לא צריך, תן לנו את התמונה הכללית.
ראובן ריבלין:
אדוני היושב ראש. אדוני שם אותי בהתלבטות קשה. אנחנו חייבים לעלות לישיבת המליאה, שאנחנו חבר הכנסת זימנו. לא יכול להיות שיהיו פחות מ-20 חברי כנסת. לעומת זאת, הנושא חשוב ולא יתכן שלא נשתתף בדיון.
ניסן סלומינסקי:
נלך למליאה ונחזור.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתם רוצים לדחות את זה לשעה 12:00?
אני מתנצל בפני המוזמנים. אני מבקש מכם שתישארו ונחזור בשעה 12:00.
(לאחר הפסקה)
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו מחדשים את הישיבה.
ראובן ריבלין:
יש לי הצעה לסדר. בעקבות הדיון שהיה כעת במליאה שבגינו הופסקה הישיבה. אני מציע שיושב ראש הוועדה יודיע לממשלה שאנחנו נבחן את משרדי הממשלה הנוגעים ליישום ההסכם שעליו הכריזה הממשלה אתמול והיום. נודיע לכל שרי הממשלה שאנחנו לא נענה לבקשותיהם אלא אם הם יקיימו את כל האמור בלי כל מידה של סחבת כזאת או אחרת. אם אנחנו רוצים לשים סוף פסוק למצב הקודם ולהביא להתייחסות חדשה לנושא הכאוב הזה, שכולנו אשמים בו, אז אנחנו בוועדת הכספים נודיע לכל השרים שמי שלא יעמוד באותן הנחיות, שהן תוצאה של ההסכם, אנחנו נתייחס אליהם בהתאם. חברת הכנסת גלאון העלתה כבר כמה נקודות שהן בצריך עיון והן יכולות להביא לידי שאלות ותשובות שיימשכו שנה שלמה. לכן, אני מציע שתודיע בצורה ברורה שמי שיעשה סחבת ביישום ההסכם עם הארגונים - - -
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אבל ההסכם גרוע, הוא לא שלם.
ראובן ריבלין:
כבר עכשיו יש מגמה לומר שהמצב עדיין לא ברור. אני מציע שוועדת הכספים תאמר את דברה, כפי שהיתה לה אמירה נחרצת בנושא משרד השיכון.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תודה רבה. אנחנו שוקלים להעלות בשבוע הבא את הנושא של ניצולי השואה וההסכם איתם.
ראובן ריבלין:
גם בנושא חוק ג'ומס. מי שלא יבצע אותו או יעשה סחבת ידע שבוועדת הכספים - - -
חיים אורון:
בעצם אתה מציע לפטר את הממשלה. זה רעיון טוב אבל זה לא יעבוד.
ראובן ריבלין:
אני לא מציע לפטר את הממשלה. יש סמכויות ליושב ראש.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אם נצביע עכשיו יש לכם רוב.
בואו נתקדם. אנחנו עוסקים כרגע במיגון שדרות וגם על בית החולים באשקלון. היינו באמצע סקירה של נציג פיקוד העורף.
קובי מלכה:
אני אחזור. 24 בתי ספר מוגנו בשיטת המרחבים המוגנים, בשלב א'. בעקבות החלטת בג"צ למיגון מלא של בתי הספר מתגבשת תכנית בין משרדית על ידי מנכ"ל רוה"מ להיענות לדרישת בג"צ כאשר הפיתרון הוא כלהלן: השלמת מיגון בחלק מבתי הספר ובניית בתי ספר חדשים ממוגנים, וזאת משיקולים שהם פדגוגיים, אסתטיים, כספיים וגם שדרוג תשתיות חינוך בדרום.
דיברתם על שלב הביניים. כרגע מבוצעות פעולות לשיפור המיגון בשיטת המרחבים המוגנים, איפה שזוהו פיתרון, כך שתתאפשר פתיחת שנת הלימודים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כמה בתי ספר מוגנו מתוך ה-24?
גבי סוריא:
בסך הכל מוגנו 9 בתי ספר. בשדרות יש 14 בתי ספר. מתוך ה-9 שמוגנו, 5 בתי ספר הם בשדרות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
יכול להיות שלא הבנתי. מה לגבי כל השאר? איזה פיתרון אתם נותנים?
גבי סוריא:
כל ה-24 בתי ספר מוגנים בשיטה של מרחבים מוגנים, עוד משנה שעברה. הם ימשיכו ללמוד במתכונת הזאת. ב-9 מהם מתבצעות עבודות, שברובן יסתיימו עד ה-1.9 או אחרי חגי תשרי. ב-7 בתי הספר הולכים לפיתרון של הפיכת בית הספר לממוגן מלא ובכל השאר הוחלט לבנות מתקנים חדשים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תראה, אני זוכר שבלילה מסוים ראש הממשלה ביקר בשדרות ובעוטף עזה. שי היה שם וראש העיר ליווה את הסיור. נכנסנו לבית ספר ומנהלת בית הספר הסבירה לנו שפרק הזמן בין האזעקה לבין ההגעה למרחב המוגן אינו מספיק, לפי היכולת של התלמידים.
ראובן ריבלין:
ראשית, אני מסכים שצה"ל צריך לקבוע ולא בית המשפט. יש לי שאלה: חלילה וחס אנחנו נשב פה אחרי שנפל קסאם בבית ספר והתוצאות, חלילה, יהיו טראגיות. תסביר לי. אני מקבל שעשיתם את כל הדברים שעשיתם. עכשיו תסביר לנו, מה אנחנו עושים? האם אנחנו שולחים ילדים למקום שאסור היה לנו לשלוח אותם? האם זאת הדרך שעליה אנחנו צריכים לחיות? האם אין פיתרון אחר אלא הפיתרון של קבלת סיכון? האם ראש העיר אשם? האם צריך לפטר את ראש העיר? האם צריך לפטר את הממשלה? האם צריך לפטר את צה"ל? האם צריך לפטר את ועדת הכספים?
אני מבין שלא בג"צ יכול להחליט. אני מבין, כילד שגדל בירושלים, שלפעמים אנחנו במצור ולפעמים אנחנו נלחמים על הזכות שלנו לחיות בארץ הזאת. בואו נעשה סימולציה למצב שאנחנו יושבים פה אחרי שנפל קסאם בתוך בית הספר והילדים רצו למרחב המוגן, מילאו אחרי כל ההוראות שאמרתם בכל זאת פקדה אותנו תוצאה שבגללה יושבות ועדות שונות, ביניהן הוועדה שלנו. עכשיו תנו לנו תשובה, זה כל כך פשוט.
בסופו של דבר יבואו אל כל אחד מאיתנו וישאלו. אנחנו, למשל, לא הלכנו שנה שלמה לבית הספר. אני נפטרתי מכיתה ב', לא הייתי בבית ספר שנה שלמה. זאת הסיבה לעושר החלקי שיש לי כי באותה שנה רכשתי השכלה הרבה יותר גדולה מאשר בכיתה. אז בירושלים במצור ילדים לא למדו. עכשיו אני שואל: מה אנחנו עושים, כאשר, חלילה, אנחנו ממלאים אחרי כל ההוראות? קיבלנו את כל הדוחות שלכם ובאמת כולם יושמו אחד לאחד. ברגע שהילדים שמעו "שחר אדום" הם כולם התפנו ורצו למרחבים המוגנים ובכל זאת היתה תוצאה לא טובה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
רובי, אתה רוצה תשובה?
ראובן ריבלין:
השאלה היתה שאלה רטורית, אני לא מבקש מהם לענות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אלי מויאל, בבקשה.
אלי מויאל:
לצבא קשה לדבר כי יש לו מגבלות. אני אגיד את מה שהצבא לא אומר. הוא צריך לומר אבל הוא לא יכול לומר. הסיפור מאוד פשוט. פיקוד העורף, כמי שאחראי על המיגון בשדרות, אמר את דברו. הוא אמר שהמיגון המרחבי הזה הוא טוב, אחרת לא היינו פותחים את שנת הלימודים בשנה שעברה. אז כדאי שתדעו, פיקוד העורף חתום בחתימתו, כולל חתימת האלוף, שזה מספיק לילדים של שדרות. זה מיגון מצוין אחרת לא היינו לומדים. ממה נפשך? אלא מאי? מתישהו עתרו ועדי ההורים לבג"צ נגד מדינת ישראל. אני לא אומר את דעתי אם בג"צ צריך להתערב או לא, כל אחד יחזיק בדעתו. אם היו שואלים אותי, בג"צ לא היה צריך להתערב.
הצבא לא יכול לדבר וידיו כבולות. בג"צ סחרר את המערכת. לא מעניין אותי אם ההחלטה טובה או לא, אבל ההחלטה של בג"צ הכניסה אותנו לפינה בלתי אפשרית. לא משנה את מי תשפטו, אף אחד - - -
שי חרמש:
תוך 90 יום למגן את הכל. אין דבר כזה.
אלי מויאל:
הוא לא אמר תוך 90 יום. הוא אמר שאסור ללמד במרחבים המוגנים. הוא חלק על דעת פיקוד העורף. הואיל וצריך לקיים את החלטות בג"צ - - -
ניסן סלומינסקי:
צריך גם להביא כסף.
אלי מויאל:
הכסף ישנו. אתה לא יכול למגן עד תחילת שנת הלימודים. פה עצרו כל החכמים, גם משרד החינוך, גם העיריה וגם פיקוד העורף ועשו חושבים. מה עושים? עד ספטמבר לא נצליח. ואז גילינו שאם רוצים למגן את בתי הספר האלה באופן שבג"צ רוצה, יהיה יותר זול לבנות חדש. אז החליטו לבנות מחדש כמעט את כל מוסדות החינוך. גם זה לא יכול להיות ב-90 יום, זה יכול לקחת שנה וחצי או שנתיים. אלא מאי? המדינה ביקשה הבהרה מבג"צ ומחר או מחרתיים צריכה להינתן תשובה. המדינה העמידה בבג"צ את המצב שעד 1 בספטמבר לא יוכלו להיות מוכנים. בג"צ צריך לומר את דברו.
גם אם בג"צ יאמר את דברו, יש בשדרות ועד הורים. אני לא יודע מה קורה בסובב עזה ובמועצות האזוריות מסביב. הם קומוניסטים, הם שומעים לקול הראיס. אצלנו לא שומעים לכל הראיס. אני יכול להגיד לכם שבשדרות לא משנה מה יאמר בג"צ, ההורים לא ישלחו את הילדים לבתי הספר. תבינו באיזה מלכוד אנחנו חיים. בדרך לפה דיברתי עם ועדי ההורים והם אמרו לי שהם לא יפתחו את בתי הספר.
קריאה:
בבתים שלהם הם יהיו יותר מוגנים?
אלי מויאל:
גם בתחנות ההסעה ובחצר הם לא מוגנים.
חיים אורון:
רובי שאל שאלות אבל את השאלה הראשונה הוא לא שאל: למה באנו לפה? סליחה שאני צריך לומר את זה. אני לא מבין מה היתה כוונת יושב כראש בדיון הזה. אני לא יודע יותר להגיד יותר מפיקוד העורף ואני גם לא יותר גיבור מפיקוד העורף. אם פיקוד העורף אומר שמבחינתו זה מספק, אני שולח את הילדים ואת הנכדים שלי. כך אני בנוי 50 שנה בארץ הזאת. מי שרוצה להיות יותר גיבור, שיאכל את מה שקורה עכשיו. שלא תהיה טעות, אחרי הבג"צ יבוא מישהו ויגיד שיש מומחה באליסטי שאומר משהו אחר. מי יעמוד בזה?
בשירו של שלונסקי כתוב: "אם במכנסיו של פוט כל הכפתורים קאפוט, אז האחריות היא על הכפתור שנשאר". אם אף אחד לא רוצה לקחת אחריות, ואם ראש הממשלה ושר הביטחון לא רוצים לומר שהם לוקחים אחריות כולל על התרחיש הנורא שיכול לקרות מחר באוטובוס בצומת אשקלון, מה הוא יעשה? בשביל זה אפשר לגלגל את המבקר מחדר לחדר. אין לזה פיתרון, לא לרפתן ברפת של ניר עוז, שחטף קאסם, ולא לפלח בשדה של מגן שחטף קסאם. צריך להגיד את האמת.
ניסן סלומינסקי:
יש פיתרון, רק לא בדרך של מיגון.
חיים אורון:
אני רוצה להתייחס לעוד דבר. יושב פה מנהל בית חולים אשקלון. יש סיפור שטיפלתי בו ועוד אנשים טיפלו בו. אמרו לי שהכסף ישנו ואמרו לי שזה מאושר. אמר לי את זה קובי, אמרו לי את זה המנכ"ל הקודם והמנכ"ל הנוכחי. למה לא פותרים את הבעיה של חדר המיון באשקלון, שיש בו מרכיב של מיגון, ויש בו מרכיבים נוספים? הרי, אם יקרה משהו, זה בסוף מגיע אליהם. למה זה תקוע? פה אין שאלה עקרונית, פה אין שאלה של בג"צ. אין פה מחלוקת על מה שצריך לעשות. יש פה תכניות גמורות. אני מסכים שגם בסורוקה יש בעיות אבל בסורוקה אין קסאמים. פה יש כתובת. אני לא מצליח להבין. זה סיפור שאני מכיר אותו כמעט שנה.
שי חרמש:
התרומה קיימת כבר 3 שנים.
חיים אורון:
למה זה תקוע?
דני לאור:
זה לא תקוע. הכסף אושר בהחלטת ממשלה.
שי חרמש:
יש תרומה של 6 מיליון דולר וצריך "מצ'ינג".
חיים אורון:
כאן אין ויכוח עם בג"צ ולא עם אף אחד אחר. למה זה תקוע?
מיכאל גורלובסקי:
יושב פה נציג של פיקוד העורף. הכסף קיים. אני מציע להבדיל בין שני הנושאים. בתי ספר זה נושא אחר ובית החולים זה נושא אחר. הכסף קיים, קסאמים ארוכי טווח שנפלו צמוד לבית החולים.
ניסן סלומינסקי:
מחכים ל"מצ'ינג"?
מיכאל גורלובסקי:
יש "מצ'ינג", יש כסף, יש הכל. בואו נפריד בין שני הנושאים.
שי חרמש:
לאור דבריו של חיים אורון, אני רוצה להתמקד קודם בנושא מיגון מוסדות החינוך. אנחנו נמצאים שבועיים לפני תחילת הלימודים. המצוקה של ראש עירית שדרות וראשי המועצות האזוריות דיי ברורה. פועלים פה חוקי הפיסיקה. יש דברים שאי אפשר להספיק לעשות בשבועיים.
לטווח ארוך הבג"צ הביא תועלת למערכת החינוך באזור עוטף עזה ושדרות משום שהמוצר הסופי יהיה מוצר יותר טוב. הולכים היום לבנות 7 בתי ספר חדשים, בתקנים חדשים, במיגון מלא. סליחה, אני מתקן, הולכים לבנות 13 בתי ספר, מתוכם 7 בשדרות. הסוף יהיה טוב, רק איך מגיעים לסוף.
אני לא חושב שבשבועיים שנותרו אפשר לעשות דבר מעבר למאמץ שנעשה על ידי פיקוד העורף. אני מכיר את הפרטים מהמגזר ההתיישבותי, שהוא לא שונה בהרבה ממה שקורה בעיר שדרות. בשבועיים האלה חלק מבתי הספר מתפנים מהאתרים שלהם לאתרים זמניים. לדוגמה: בית ספר יסודי שערי הנגב מתפנה ונוסע לקיבוץ רוחמה. אני מניח שברוחמה הם יבלו פרק זמן של שנה וחצי עד שנתיים.
ראובן ריבלין:
עד אז יהיו קטיושות. הוא אומר שהפיתרון הוא שלום בכל מחיר ואני אומר שהפיתרון הוא מיגור הסכנה.
שי חרמש:
אני רוצה להציע פיתרון שלישי, שעד שהוא יביא את השלום ואתה תמגר את הטרור, לפחות שאפשר יהיה גם ללמד.
ראובן ריבלין:
אני אמגר את הטרור כמו שהוא יביא את השלום.
אבשלום וילן:
שי, זה הויכוח. אפשר להתווכח בין שיטת רובי לשיטת ג'ומס, ואתה יודע איפה אני עומד. באופן עקרוני, למה רק 13 בתי ספר אצלכם? לגבי בית החולים באשקלון, שלא יספרו סיפורים. אחרי החלטת ממשלה, הם לא התחילו לעבוד ולכל פקיד תורן יש אפשרות למסמס את המערכת ושום שר לא רוצה לדחוף את זה. אל תספרו סיפורים. אם היו רוצים לדחוף, זה כבר היה מתחיל לעבוד. אבל, מה תעשה עם בתי הספר באשקלון? מה תעשה עם כל האזור הזה? הרי אין גבול. מה שג'ומס אמר זאת האמת ושזה יירשם בפרוטוקול. מדינת ישראל צריכה לקבל החלטה כמה מוכנה לשים על מיגון, מה אפשרי ומה בלתי אפשרי, ומה הם לוקחים כסיכון מחושב. מה לעשות? כל חיינו בארץ זה סיכון מחושב. מה לעשות?
שי חרמש:
לקחו סיכון מחושב. הם אומרים לך דבר פשוט שאי אפשר לבצע את החלטת בג"צ. אומר לך את זה ראש העיר וכל אחד מבין את זה. חלק נשארים במרחבים ממוגנים, חלק מועתקים לאזורים מרוחקים יותר שבשלב זה עוד לא מגיעים אליהם קסאמים. אלה הפיתרונות.
ראובן ריבלין:
אתה יודע למה סגרו את בתי הספר בירושלים? כי ידעו שסוגרים אותם זמנית והמלחמה תיגמר. היו פה גם ציונים אידיוטים שחשבו שננצח, ובאמת ניצחנו. ידעו שהמלחמה תיגמר. אתה פה שם עיר שלמה - - -
חיים אורון:
גם פה אנחנו יודעים איך היא תיגמר ויש ציונים אידיוטים גם עכשיו.
ראובן ריבלין:
אנחנו יודעים איך היא תסתיים אבל אנחנו כבר מחפשים את הציונים המיסטיים שמחפשים את המשיח. אני ישן עם נעליים כי אני בטוח שהמשיח יגיע כל רגע.
שי חרמש:
אני רוצה למקד את הדיון לגבי הטיפול בבתי הספר. אני מקווה שבית חולים ברזילי הגיע סתם.
לגבי מערכות החינוך. רבותי, יותר ממה שפיקוד העורף מציע כרגע, לנוכח העובדה שנותרו עוד 14 יום לפתיחת שנת הלימודים, אין מה לעשות. חלק מבתי הספר יוצאים לאזורים עורפיים. נבנים בתי ספר חדשים וזה טוב וחלק יצטרכו להסתדר עם המרחבים המוגנים. בחלק מהמקומות, כולל צוחר, כרגע לא מטפלים. יותר מזה אי אפשר לעשות כרגע כי זה מה שאפשר לעשות בטווח ה קרוב.
קובי מלכה:
מטפלים גם בצוחר.
שי חרמש:
לא ידעתי. אני מחכה עד שסטס יגיע ואני רוצה שנתקדם.
ראובן ריבלין:
בוא נקבל החלטה לגבי בית חולים ברזילי.
שי חרמש:
אני רוצה לסיים את הדיון על מוסדות החינוך כי אי אפשר לעשות יותר ממה שעושים כרגע. צריך להגיד לפיקוד העורף שתעשו ככל יכולתכם בלוח הזמנים הקצר ביותר כי התכניות בעיקרן הן תכניות טובות.
בואו נחזור לנושא של בית חולים ברזילי.
אלי מויאל:
תרשה לי לרגע. ברגע שמקבלים את ההחלטה הזאת, וכנראה זאת גם תהיה החלטת בג"צ, לא תיפתח שנת הלימודים בשדרות. אני אפתח את שנת הלימודים אבל ההורים הודיעו שהם לא יפתחו. הם אומרים שגם אם פיקוד העורף יחתום ואלוף הפיקוד יחתום, הם רוצים חתימה של ראש ממשלה ושר ביטחון על הנייר הזה. הם אומרים שהם לא יתנו ל"גורמים מקצועיים" לקחת אחריות כי הגורמים הפוליטיים צריכים לקחת אחריות על הילדים שלנו. אני מצטט את דברי ההורים שאומרים שרק חתימה של ראש הממשלה ושר הביטחון באופן אישי.
שי חרמש:
בוא נשאיר את הויכוח הזה.
אלי מויאל:
לי אין בעיה, אני פותח את שנת הלימודים. עם חתימה של פיקוד העורף פתחתי את שנת הלימודים בשנה שעברה.
שי חרמש:
אלי, ועדת הכספים לא יכולה לתרום יותר בנושא הזה לכן אני לא רואה טעם להתקדם בזה כי לא נשנה הרבה.
אני רוצה להוליך לדבר שבו כן ניתן לעשות משהו. נציג משרד הבריאות בבקשה.
דני לאור:
הכספים אושרו, נסגר הנושא הטכני של תזרים המזומנים.
שי חרמש:
זה כולל את התרומה?
דני לאור:
כן.
שי חרמש:
מה סך כל היקף הפרויקט?
דני לאור:
145 מיליון שקל.
שי חרמש:
זה כולל מיגון בית החולים או רק חדר מיון?
דני לאור:
זה רק חדר מיון, אספקה סטרילית, מעטפת ואשפוז חרום. זה פיתרון לעוד 5 שנים מהיום. עד אז יש שני דברים שקורים במקביל. בית החולים קיבל כספים להכשיר 100 מקומות אשפוז מוגנים שיוקמו במחסנים תת קרקעיים. אני מאמין שעד סוף השנה זה יהיה מוכן. יש בבית החולים מיון תת קרקעי חרום שיש בו 80 מיטות. כרגע הוא משמש לדברים אחרים, הוא לא מודרני אבל הוא קיים בבית החולים מתחם מיון תת קרקעי והוא בהיקף של 80 מיטות. אם מחר או מחרתיים יצטרכו מתחם מוגן, יש לאיפה להוריד את חדר המיון.
הבעיה המרכזית שנשארה פתוחה בבית החולים, היא מתחם חדרי הניתוח שהוא לא ממוגן וצריך למצוא לו פיתרון. לטעמי הוא יותר קריטי מחדר המיון. הוא לא כלול ב-145 מיליון.
אבשלום וילן:
התחילו לעבוד?
דני לאור:
יתחילו עוד שבוע או עוד שבועיים, אבל זה לא ייתן פיתרון למחר בבוקר.
שמעון שרף:
אם יש לי כאלה ידידים במשרד הבריאות אני לא צריך אויבים. אתם מכירים את הנושא כבר יותר משנה. כל הבעיה היא לתת הרשאה להתחייב, זה הכל. המיון הזה צריך להיות ממוגן. נכון שיש לו מרתף שקראו לו "מיון ממוגן", אבל זה לא הפיתרון. האוכלוסייה גדלה והמיון צריך להיות גדול. הוא צריך לתת תשובה ל-450,000 נפש. יושבים פה לפחות 3 אנשים מהאזור והם יודעים על מה אני מדבר. העסק הזה נגרר כבר 3 שנים. התרומה ניתנה, שלושת רבעי מהכמות היא תרומה. עוד 25% זה האוצר והאוצר מחזיק את הידיים קפוצות. הוא אומר שיתחילו עוד שבוע או עוד שבועיים. למה לא התחילו במאי? במאי כבר אמרו לי שמתחילים לבנות. צריכים להתחיל לחפור. אם לא מתחילים היום גם בעוד 3 שנים זה לא יהיה.
שי חרמש:
מה המגבלה כרגע?
שמעון שרף:
אני לא יודע. האוצר לא נותן את ההרשאה להתחייב ובהכרח גם אין תרומות.
שי חרמש:
דן, מה הבעיה עם ה-145 מיליון?
דני לאור:
145 מיליון זה סכום הפרויקט. האחריות של האוצר היא ל-140 מיליון. יש בעיות בירוקרטיות של הרשאות להתחייב שנפתרות ממש בימים אלה.
שמעון שרף:
חבל שלא נמצא פה מנהל האגף לבינוי שאומר שהוא לא יכול יותר איתם.
נציג האוצר:
אני לא מכיר את הנושא של הרשאה להתחייב. לא ראינו את הבקשה הזאת. ביקשתם כסף אחר, וקיבלתם אותו. בנוסף היתה דרישה שחתום עליה מר דני לאור בגובה של 9.8 מיליון. מיליון אחד עדיין לא העברנו שזה תפעול רכבים לניוד צוותי רפואה.
חיים אורון:
ההרשאה להתחייב עברה פה? זה מאוד פשוט, זה מסמך אחד.
נציג האוצר:
אני לא יודע, הבקשה לא הגיעה אלי. ישנה גם ועדת התקציבים של משרד הבריאות.
מיכאל גורלובסקי:
אני חבר אגודת ידידים בבית חולים ברזילי. ד"ר שרף גייס אותי לעזרה. אני רוצה להגיד לכם שהכסף קיים ותוקצב. נאמר פה על ידי אחד מהחברים שהבעיה היא בירוקרטית. באתי לפה היום על מנת לפנות ליו"ר הוועדה ולחברים בוועדה. אני יודע מה העוצמה של הוועדה, במיוחד בזמן דיונים על התקציב, ואני מבקש מהוועדה לדרוש מהאוצר לפתור את הבעיה הזאת. זאת רק בעיה בירוקרטית. הכסף קיים, הכסף של המדינה מוקצב. אני מכיר את הוועדה, אפשר לפתור את זה.
חיים אורון:
אם יושב הראש יודיע לקובי - - -
נציג האוצר:
אנחנו עובדים מול משרד שלם. יש אגף תקציבים, יש שם מנכ"ל. אנחנו מטפלים בבקשות שמעביר המנכ"ל.
מיכאל גורלובסקי:
אם יפול קסאם על בית החולים, יהיה שם אסון.
אבשלום וילן:
הבעיה איננה קסאם שייפול על בית החולים. הבעיה היא שכל הנפגעים משדרות ומעוטף עזה מגיעים לשם. הייתי עם ד"ר שרף אצל ראש אגף תקציבים עם הרפרנט, ופעם עם השר הקודם. השורה התחתונה היא שזה הכל כשלים בירוקרטים ולא שום דבר אחר.
אני מציע שהוועדה תקיים החלטה שאנחנו דורשים מהאוצר להביא לכאן את ההרשאה להתחייב של בית חולים ברזילי עד יום שני. אני לא עובד בשיטת האולטימטום. תפנה אתה לשר, כי קובי בחופש.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הוא לא בחופש, אני נפגש איתו היום.
אבשלום וילן:
תפנה אליו ואל שר האוצר, שבשבוע הבא תגיע ההרשאה להתחייב ושנצא לדרך. לא מעניינות אותי הבירוקרטיות במשרד הבריאות. פעם זה משרד הבריאות, פעם זה סיפורים של הרפרנטים שלכם. שמע, כבר 8 שנים אני עובד איתכם. עוד לא ראיתי שלומיאליות כזאת, בכל מה שקשור לבית חולים שמשמש אוכלוסיה במאבק. כמו תמיד, אם חס וחלילה היה נופל פגז כלשהו - - -
ראובן ריבלין:
יתכן שיש סיטואציה שבא האוצר ואמר שיש החלטת ממשלה והוא מאשר להם במסגרת התקציב שלהם. בא משרד הבריאות ואומר שזה תקציב נוסף.
חיים אורון:
למיטב זכרוני, רביב אמר לי שזה היה תקוע ושהם מאשרים. רביב הוא מהאוצר ואחראי על הבריאות.
מיכאל גורלובסקי:
קסאמים נפלו מטרים אחרים מבית החולים. אתם יכולים לפתור את הבעיה.
שי חרמש:
בהסכמתו של סטס אני רוצה להביא את הסיכום הבא: סטס יפנה, בשם כולנו, למשרד האוצר ולשר האוצר לקבל את ההרשאה. אני מניח שאפשר לעשות מהלך כזה מהר ואז יתברר אם מדובר בבעיה טכנית או בבעיה מהותית. אני מניח שעד שבוע הבא נקבל תשובה.
ראובן ריבלין:
באיזה תקציב מדובר?
שי חרמש:
תקציב תלת שנתי של 145 מיליון.
שי חרמש:
יש עוד עניין נוסף. לפני שהכנסת יצאה לפגרה היתה הבנה עם יהודה נסדרישי שמאריכים בעוד חודש את נושא הפיצוי העקיף לעסקים בשדרות. המצב המיוחד בעורף בוטל ב-4 לאוגוסט. אני רוצה לבקש שתבדקו עם יהודה שיתנו לו את האישור את ה-4 לאוגוסט.
ראובן ריבלין:
אתם צריכים להגיש בקשה.
שי חרמש:
אני מבקש שסטס יפנה ליהודה. אין טעם למשוך את זה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני אפנה ליהודה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:00