פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 344
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ג באלול התשס"ז (27 באוגוסט 2007), שעה 09:30
סדר היום:
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 35) הארכת המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה – התשס"ז-2007, של חברי הכנסת גדעון סער ושלי יחימוביץ (פ/2589).
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד ארדן – היו"ר
אבשלום וילן
ישראל חסון
גדעון סער
מוזמנים:
עו"ד דינה עברי-עומר – הלשכה המשפטית, משרד התקשורת
יעל אליאב – חשבת, משרד התקשורת
עו"ד דנה נויפלד – משרד המשפטים
אורי ישראלי – רפרנט ביטחון באדף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד ניר גרסון – המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין
עו"ד תומר קרני – הלשכה המשפטית, רשות השידור
ניצן חן – מנהל החדשות, ערוץ 1, רשות השידור
עו"ד תומר קרני – רשות השידור
יוסי לובטון – סמנכ"ל שיווק, HOT
עו"ד אורית גדרון-חריט – ממלאת-מקום היועץ המשפטי, HOT
איל נוה – יועץ בכיר למנכ"ל, HOT
גבי רוזנברג – מנכ"ל חברת JCS
רונן רגב-כביר – סמנכ"ל מחקר, אמון הציבור
יועצת משפטית: עו"ד אתי בנדלר
מנהלת הוועדה: לאה ורון
רשמת פרלמנטרית: שלומית כהן
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 35) הארכת המשך שידורי חדשות
מקומיות בטלוויזיה – התשס"ז-2007, של חברי הכנסת גדעון סער ושלי יחימוביץ (פ/2589)
היו"ר גלעד ארדן:
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 35) הארכת המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה – התשס"ז-2007, של חברי הכנסת גדעון סער ושלי יחימוביץ (פ/2589). הצעת החוק עברה בקריאה הטרומית במליאת הכנסת ב-11 ביולי 2007. צריך להזכיר כי תוקף ההסדר הקודם שהושג בעניין גם בעזרתם האדיבה של חברי הכנסת סער ויחימוביץ ועוגן בתיקון לחוק הבזק יפקע ב-31 בדצמבר השנה, ולכן יש צורך דחוף לקבל הכרעות בחודשים הקרובים בעניין הצעת החוק הזאת.
אני מאפשר כמובן לחבר הכנסת סער להציג את הצעת החוק, בבקשה.
גדעון סער:
תודה, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק, כאמור, היא גם של חברת הכנסת שלי יחימוביץ, והיא לא יכלה להגיע היום. ההצעה הונחה לקראת סוף חודש מאי השנה, לאחר שלא ראינו שמגיעה יוזמה ממשלתית. כאשר הוועדה הזאת דנה והשלימה בדצמבר 2006 את החקיקה הזאת, עלתה שאלה האם לעשות את ההסדר שנה או שנתיים. למרות שהייתי שמח מאוד אם הוא היה שנתיים, הייתי חייב להיות לויאלי לסיכום שלי עם הממשלה שיהיה הסדר של שנה, שבמהלכו – כך נאמר, כך הובטח, כך קיווינו – תביא הממשלה הצעה להסדר קבוע לנושא החדשות המקומיות, שהיה קונצנזוס מקיר לקיר בכנסת בחיוניות שלו. הדבר הזה לא קרה, ולכן נשארנו בסיטואציה שהיתה דומה לסיטואציה שהיינו בה ב-2006, דהיינו שאם לא נפעל ביוזמה פרטית של חברי כנסת, יקיץ הקץ על החדשות המקומיות עוד ארבעה חודשים מהיום.
היו"ר גלעד ארדן:
היו לכם מגעים עם הממשלה בחצי השנה האחרונה?
גדעון סער:
לא יותר מדי. אנחנו גם לא יכולים להחליף את הממשלה. בקליפת אגוז, החיוניות של חדשות מקומיות, שזה דבר שלא קיים רק בארץ, הוא קיים בעולם, מתחדדת בישראל, כי כאן החדשות הארציות הן כל כך עמוסות בנושאים מדיניים, ביטחוניים ואחרים, כך שקשה להביא לידי ביטוי במהדורות הארציות נושאים מקומיים, נושאים פריפריאליים, נושאים חברתיים, נושאים סביבתיים. לכן יש חיוניות לשידורים האלה. לצערי גם במהלך השנה האחרונה, שבה HOT קיבלה למעשה מהכנסת הזדמנות לשווק, ואולי אפילו בראייתה להפוך ליתרון יחסי מסוים, כי בסופו של דבר ההסדר ההיסטורי הטיל עליה חובה, אבל ההסדר של השנה האחרונה בסבסוד כמעט מלא של המדינה, נתן לה אפשרות לדעתי לקדם נושא. בנושא הזה לא הושקעו לא יחסי ציבור, לא פרסום, לא קידום, ולכן לצערי הוא עדיין לא מוצה מבחינת מלוא הפוטנציאל שאני רואה שיש בו. אין מחלוקת בנושא החיוניות, ולכן אנחנו נדרשים לפעול במהירות. אם במהלך הפגרה לא נתקדם לקריאה ראשונה, נהיה בלוח זמנים קשה ביותר. אני רוצה להזכיר שהוועדה הזאת, מן הסתם, תעסוק בחוק ההסדרים, בפרטים שיועברו אליה, היא תהיה עמוסה בחודשים הרלוונטיים, ולכן יש חשיבות להתקדם.
כמו שאמרתי קודם, אני הייתי מוכן שהממשלה תביא את ההסדר. מאוד אכפת לנו, אנחנו מאוד מזדהים עם הנושא, אבל היה לנו הרבה יותר נוח שלא אנחנו היינו צריכים להוביל אותו בפעם השנייה. באופן אישי אני חושב ש- HOT/JCS, אלה שעשו את זה עד היום, יש להם יתרון יחסי. יש להם יתרון יחסי לפריסה, יש להם יתרון יחסי לניסיון, יש להם יתרון יחסי בזה שהם עוסקים בזה, ולכן אני חושב שפתרון שמתבסס על הקיים הוא פתרון נכון. יחד עם זאת, גם בשנה שעברה, בזמן שהחוק הזה נדון, עלתה אפשרות שהדבר הזה יטופל באמצעות רשות השידור, יעניק לזה אולי נופך של שידור ציבורי. יש כאן ממד של שידור ציבורי. אני יודע שהשר הממונה דאז, איתן כבל, תמך בזה. בשלב מסוים שר התקשורת צידד בזה. אין לזה מודל, ואין לנו הביטחון. אחד הדברים שנצטרך לעשות בכל מקרה הוא להשתמש בסעיף דומה לסעיף 4 לחוק הקודם, שבו אמרנו שהמתכונת, דהיינו ההיקף והאיכות של החדשות המקומיות, לא ייפגעו בהסדר. היו לי אינדיקציות במהלך השנה האחרונה שכן יש פגיעה, שכן יש קיצוצים שלא עומדים בהוראות של סעיף 4. בעיני זה נושא שהוא יותר נושא של המועצה לשידורי כבלים ולוויין, שהיא אמורה לאכוף את הקיום של הנושא הזה. אבל בכל הסדר שנגיע אליו אנחנו צריכים לוודא שלא לוקחים כתב אחד פה וכתב אחד שם, קוראים לזה "חדשות מקומיות" ומוציאים כמה מאות אלפי שקלים. זה לא רציני.
היו"ר גלעד ארדן:
מה הספקות שיש לך לגבי האפשרות להעביר את זה לערוץ 1?
גדעון סער:
גדר הספקות הוא סוגיות שנוגעות לפריסה, סוגיות שנוגעות ליעילות, סוגיות שנוגעות לניסיון, לציוד, לטכנולוגיה, לגודל צוותים. ערוץ 1 גם כך מתמודד עם קשיים מאוד גדולים. אני לא רוצה לומר כאן את התשובה הסופית. לי נראה שהמערכת הקיימת, שכבר עוסקת בזה – יותר נכון שהיא תמשיך לעסוק בזה. רמת החשיבות הכי גבוהה היא שימשיכו להיות חדשות מקומיות.
אבשלום וילן:
לפני שנה הארכנו בזה בדיונים בארבע קריאות לשנה אחת. יש פה הצעה שוב להאריך לשנה. אני מציע שנקיים את הדיון על מה שיהיה בסופו של התהליך, במקום שיהיה רשום 2008 שיהיה רשום 2010. אם יחליטו שזה ערוץ אחד או HOT או JCS, אבל כל שנה להיכנס לריטואל של ארבע קריאות נראה לי מיותר. אני מציע לקבל החלטה שזה יהיה כל שלוש שנים.
היו"ר גלעד ארדן:
אני לא יודע מה עמדת הממשלה בנושא, אבל אני חושב שלמציעים יש רצון להעביר את החוק הזה, ואני לא יודע מה תהיה עמדת הממשלה.
גדעון סער:
מה שחבר הכנסת וילן אומר הוא לא מופרך. השאלה היא לאיזה הסדר אנחנו מגיעים. נקבנו בשנה, כי בסך הכול הערכנו הסדר זמני, ולכן אמרנו ששנה זה הגיוני. הכול שאלה לאן הוועדה הזאת תגיע. יכול להיות שיהיה הסדר כזה, שיהיה הגיוני כן להאריך אותו על תקופת זמן יותר ארוכה. אני לא שולל את זה.
יוסי לובטון:
בדיונים בשנה שעברה משרד התקשורת התחייב בתקופת ההארכה להביא פתרון קבע. פתרון הקבע דיבר גם על האכסניה שתקלוט את החדשות המקומיות.
אתי בנדלר:
נכון, זה בדיוק מה שהיה.
יוסי לובטון:
אני חושב שהיו פה נציגי אגף תקציבים שלא אהבו את ההסדר, מכיוון שכפי שאמר גדעון, הממשלה מסבסדת כמעט לחלוטין, והיתה התחייבות של משרד התקשורת להביא פתרון קבע שיפתור את זה. לכן היתה הארכה בשנה, ולכן גם הגיוני להאריך את זה בעוד שנה, בתקווה שהפעם כן יבוא פתרון קבע ולא להאריך את זה בשלוש שנים. כי מוסכם על כולם שהפתרון הוא פתרון זמני, שהלכנו אליו בגלל קוצר הזמן ובגלל חוסר היכולת להתארגן לפתרון קבע לחדשות המקומיות.
היו"ר גלעד ארדן:
הרבה מנהיגים במדינת ישראל הבטיחו פתרונות קבע, ולא תמיד זה עלה בידם. נשמע קודם את עמדות משרדי הממשלה השונים.
גדעון סער:
מה זאת אומרת "עמדות"? אתה רומז שלממשלה אין עמדה אחת?
היו"ר גלעד ארדן:
רצוי שתהיה לה עמדה אחת. לדוגמה, בדיון הקודם שר התחבורה שלח עמדה שדורשת להסיר מייד את כל השלטים בתחנות הדלק שמופנים כלפי הנוסעים בדרכים, כי זה מסכן את הבטיחות. לפתע נזכרתי, שבהצעת חוק שנועדה לעשות לגליזציה לאותם שלטים, שר התחבורה נמלט החוצה מהמליאה כאשר מרציאנו הציג את החוק. אז לפעמים לא רק שהעמדות שונות בתוך משרדי הממשלה, אלא באותו משרד יש עמדה שונה ולמשרד.
דנה, בבקשה.
עו"ד דנה נויפלד:
הממשלה בוועדת שרים תמכה בהצעה במתכונתה כפי שהוצעה לשנה. זה נכון שבסיבוב הקודם בשנה שעברה הכוונה היתה להאריך את זה בשנה מהוראת קבע להוראה זמנית, עד שיבוא פתרון כולל. חברתי ממשרד התקשורת תתייחס לזה. אני רק רוצה לציין, שצריך לשים לב שהמימון הוא מימון ציבורי, הגם שזה בא דרך הקיזוז של התמלוגים, ומי שיכול לצפות בזה בפועל זה רק כ-60% מהאוכלוסייה, דהיינו מי שמחובר לכבלים.
גדעון סער:
אני מוכן שזה יהיה גם ל- HOT וגם ל-YES.
היו"ר גלעד ארדן:
לאן הולכים התמלוגים היום?
אורי ישראלי:
התמלוגים מועברים לקופת המדינה על-ידי HOT, והחלק שמקוזז מן הסתם לא מועבר למדינה, ולכן יש כאן מימון ציבורי של 70%.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל זה הולך לקופת המדינה, לאוצר, לא לרשות השנייה.
עו"ד דנה נויפלד:
זה הולך לאוצר. הגם שזה קיזוז, זה עדיין כסף ציבורי, זה עדיין תקציב המדינה. לכן ככל שזה פתרון ראוי לשנה או לתקופה מוגבלת, צריך להיות ערים לזה שהמימון הוא אומנם ציבורי, כולנו משלמים, אבל רק חלקנו צופים.
היו"ר גלעד ארדן:
זה אובדן הכנסות, זה לא הגדלת הוצאות. אתם מסתכלים על זה באופן שונה. הפחתת מסים תמיד אפשר לעשות, אבל להגדיל הוצאות זה בדרך כלל שונה.
גדעון סער:
אני לא שולל את זה שהדבר הזה יורחב ויכלול גם את המינויים של חברה מתחרה. אני חושב שזה בסדר. אבל צריך להבין את הדבר הזה.
היו"ר גלעד ארדן:
לחייב את YES לשדר גם חדשות מקומיות?
גדעון סער:
כל עוד HOT נשאה בנטל המימון באופן בלבדי, YES לא רצתה לשמוע על זה. יכול להיות שהיום, כאשר יש דבר אחר, יהיה גם שינוי מגמה.
עו"ד דנה נויפלד:
גם אם נטיל חבות דומה ל-YES, זה עדיין לא יפתור בעיה, כי לא 100% צופים.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל זה יגיע כבר ל-85%.
עו"ד דנה נויפלד:
אבל זה עדיין לא שידור ציבורי במובן של שידור ציבורי.
היו"ר גלעד ארדן:
כאשר אתם תצאו למכרז של ה-DTT, אני אדע שחשוב לכם באמת שכולם יוכלו לצפות בשידור הציבורי באופן שוויוני.
עו"ד דנה נויפלד:
אנחנו עובדים על זה.
אבשלום וילן:
איפה משרד התקשורת, שהתחייב להביא פתרון?
היו"ר גלעד ארדן:
משרד התקשורת כאן, אבל יש לי שאלה למשרד המשפטים. האם מבחינתכם אפשר כרגע לקבל את הצעתו של חבר הכנסת וילן ולשנות את זה לדצמבר 2009 או 2010?
עו"ד דנה נויפלד:
לא. יש עמדת ממשלה שהיא מתייחסת להצעה שהיתה.
היו"ר גלעד ארדן:
אולי לא חשבתם על הרעיון הזה.
עו"ד דינה עברי-עומר:
על פניו נראה לנו שנתנגד, אבל נצטרך להביא את זה לממשלה.
היו"ר גלעד ארדן:
אולי נאשר את זה היום, ואם תרצו אחר כך להתנגד אז נדבר.
גדעון סער:
אני מציע הפוך, לעשות את זה לשנה, ולפני קריאה שנייה וקריאה שלישית – הרי זה לא נושא חדש, כי אנחנו כבר דנים בו – הם יגבשו את עמדתם.
אתי בנדלר:
אפשר להציע, כדי שזה יהיה עדיין ביוזמת הממשלה אבל לא יחייב ארבע קריאות, להאריך את זה עד 2008 ולהוסיף הוראה שלפיה השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך את תוקף ההוראה.
גדעון סער:
יכול להיות.
אבשלום וילן:
אפשר גם לנסח פוזיטיבית, שזה מוארך עד 2010, אלא אם משרד התקשורת יביא את ההסדר שהוא הצהיר שהוא יביא.
גדעון סער:
זה בטוח יהיה עד 2010.
היו"ר גלעד ארדן:
ברירת המחדל תינתן לשר להפסיק את זה.
עו"ד דנה נויפלד:
אני רוצה להזכיר מה המקור של הסעיף הזה, שהיה במתכונתו הקודמת, שהוארך לשנה. המתכונת המקורית היתה כאשר חברת הכבלים חולקה לאזורים והיתה חברה יחידה ששידרה ברחבי הארץ, ולכן היתה הצדקה מסוימת להשית חבות כזאת על HOT לשדר חדשות מקומיות. בגלל שבאתם עם הצעת החוק, הממשלה תמכה. אבל התקופה שנקבעה לה בחוק היתה קצרה, ולכן היתה הצדקה להאריך את זה בשנה. לבוא עכשיו ולקבוע הסדר שהוא כמעט הסדר קבע של 10 שנים...
גדעון סער:
זה לא 10 שנים, אלא שלוש שנים. 10 שנים היתה הצעת החוק המקורית שלי.
היו"ר גלעד ארדן:
זה הכול עניין של הסתכלות. אנחנו מתרשמים מאוד שהמדינה הבינה שבמסגרת סדר העדיפויות שלה בתקציב הציבורי שווה גם להשקיע את הסכום הזה, כדי שיהיה עידוד לחדשות המקומיות, ואנחנו רוצים לאפשר לממשלה, ברגע שהיא מוצאת לנכון להפסיק את ההסדר הזה, להפסיק אותו. אבל לא צריך כל שנה להטריח ולבזבז זמן של מליאת הכנסת ושל ועדות הכנסת בגלל שאתם לא מגיעים לעסוק בעניין הזה.
אתי בנדלר:
כיוון שהממשלה בדיונים בשנה שעברה הביעה את עמדתה שאולי ראוי לכלול את שידורי החדשות המקומיות במסגרת השידורים הציבוריים, דבר הטעון תיקון של חוק רשות השידור, ומאחר שעד כה לא הובא תיקון לחוק רשות השידור בפני הכנסת, אני מציעה שההארכה תהיה לתקופה ארוכה יותר כאן, וכאשר יתוקן חוק רשות השידור ניתן יהיה גם לעשות תיקון עקיף להוראה הזאת ולצמצם את התקופה, ועל-ידי כך לא ייווצר פער.
היו"ר גלעד ארדן:
בכל מקרה אני מציע שבדברי ההסבר בקריאה הזאת יירשם שאנחנו נדון בסוגיה הזאת, כדי שהממשלה לא תטען "נושא חדש" בהמשך.
עו"ד דינה עברי-עומר:
בנסיבות שתוארו פה על-ידי חבר הכנסת גדעון סער, עמדתה של הממשלה בהתייחס להצעת החוק היא לתמוך, בשים לב לזה שאכן לא הובא הסדר כולל מערכתי, שבו HOT תמשיך לשדר, ובתמורה להוצאות המימון וההפקה של אותם משדרים יקוזזו לה הסכומים המתאימים מתשלום התמלוגים, בתקרה שנקבעה עד 25.5 מיליון שקלים לשנה. אגב, בהתאם להוראות החוק גם פורסמו תקנות המסדירות את האופן שבו היא תקזז.
גדעון סער:
אנחנו יודעים שהיא הוציאה מעל 25.5 מיליון שקלים?
יעל אליאב:
באופן יחסי היא הוציאה לפי 25.5 מיליון שקלים.
גדעון סער:
היא לא תרמה פה איזו תרומה?
יעל אליאב:
לא.
גדעון סער:
אז היא עברה על סעיף 4. סעיף 4 אסר על פגיעה בהיקף ובמתכונת, ונציגי HOT עצמם הציגו שהנושא הזה עולה כ-30 מיליון שקלים, ובסופו של דבר זאת היתה התוצאה. זאת אומרת, איזשהו חלק זעום היא היתה צריכה לשאת בעצמה.
יוסי לובטון:
הפער שהיה הצטמצם.
גדעון סער:
התייעלתם מאוד בינתיים.
עו"ד דינה עברי-עומר:
לצערנו הרב, ואכן אני מצטערת אבל זה לא משהו שהוא לא נפוץ במחוזותינו, קיווינו שתוך שנה נוכל להביא הסדר כולל וזה לא קרה. אני מצרה על כך, וחבל.
היו"ר גלעד ארדן:
מה עשיתם עד כה? איפה עומדים הניסיונות להסדר הכולל?
עו"ד דינה עברי-עומר:
למיטב ידיעתי הנושא לא קודם בצורה משמעותית.
אבשלום וילן:
למה? הייתם עסוקים בדברים אחרים? ניתנה התחייבות לוועדת הכלכלה ולא נעשה דבר, ואני שואל למה.
היו"ר גלעד ארדן:
האם התקיימה ישיבה כלשהי בנושא?
עו"ד דינה עברי-עומר:
לא בהשתתפות הלשכה המשפטית.
היו"ר גלעד ארדן:
יכול להיות שהתקיימו ישיבות רבות אצל השר, אבל לא בהשתתפות הלשכה המשפטית.
אבשלום וילן:
קשה להניח שבתיקון הצעת חוק מתקיימות ישיבות ללא נציגות הלשכה המשפטית. זה נראה לי תמוה. הוועדה צריכה להסב את תשומת לבו של השר לכך שהוא התחייב, נא לדאוג שתהיה עבודת מטה.
עו"ד דינה עברי-עומר:
המסר בוודאי יעבור גם לשר התקשורת. יחד עם זה, אני בהחלט חושבת שהארכה בשנה היא מידתית והיא גם תמריץ ותתמרץ את המשרד.
היו"ר גלעד ארדן:
כפי שהיא המריצה בשנה שעברה.
עו"ד דינה עברי-עומר:
צריך לבחון את זה גם עם רשות השידור, עם המועצה לשידורי כבלים ועם משרד המשפטים, ונתניע איזשהו מהלך.
אתי בנדלר:
אתם מתנגדים להארכה?
עו"ד דינה עברי-עומר:
אין לי עמדת ממשלה. אני חושבת שלא נכון הסדר זמני, זאת לא דרך המלך. נראה לי שנכון יותר להאריך את זה בשנה.
אורי ישראלי:
האישור מהממשלה היה על שנה אחת בלבד, ואם הכוונה היא לאשר את התיקון מעבר לשנה, נבקש דיון מחדש בוועדת השרים לחקיקה.
אתי בנדלר:
אתם הייתם שותפים לדיונים כלשהם בנושא הזה במהלך השנה?
אורי ישראלי:
לא.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה מזהה שיש פה איזו בעיה?
גדעון סער:
זה לא באחריותו המיניסטריאלית של האוצר.
היו"ר גלעד ארדן:
לא, יש רפרנט לתקשורת, והם נתנו התחייבות שהם יבחנו.
עו"ד דנה נויפלד:
אדוני היושב-ראש, שר התקשורת התחייב לוועדה, וזה היה באחריותו.
יוסי לובטון:
לגבי מה שאמר חבר הכנסת סער בעניין היקף ההוצאות, מה שהיה בשנה שעברה...
גדעון סער:
אני רוצה שאתם תוציאו יותר ממה שאתם מקבלים.
יוסי לובטון:
מייד אומר למה הוצאנו יותר ממה שאנחנו מקבלים, ואני ארענן את זיכרון מי שהשתתף בדיונים ואחדש למי שלא היה בדיונים. הסכום שנקבע נקבע, ולאחר מכן הצגנו בפני הוועדה סכומים נוספים של הוצאות שהביאו את זה לסדר גודל של 30 מיליון שקלים, שכללו אולפנים, ציוד, מערכות תקשורת וסיבים אופטיים. נדמה לי שגם אתה בצדק טענת, שבדיונים הראשונים נקבע שהסכום שעובר מ- HOT ל-JCS עומד על 25.5 מיליון שקלים, ואמרת: אל תפתחו עכשיו את עניין האולפנים, הציוד וכו', כי זה לא היה בדיון הקודם ואי-אפשר ללכת עכשיו מחדש למשרד האוצר ולבקש אישור, וכך נקבע בדיון שהיה בהשתתפות יורם מוקדי. לכן HOT שמרה, כמו שהיא התחייבה, על רמת השידורים. אני חושב שנציג המועצה כאן וגם נציגי JCS יכולים להגיד שלא פחת ההיקף, לא הורדו שעות ולא ירדה האיכות.
גדעון סער:
לא היו קיצוצים?
יוסי לובטון:
לא היו שום קיצוצים, ועמדנו בדיוק במה שהתחייבנו.
גדעון סער:
מה יהיו ההוצאות שלכם, להערכתך, ב-2007?
יוסי לובטון:
סדר גודל ההוצאות הוא כמו שהצגנו, סדר גודל של 30 מיליון שקלים. נוכל לתמוך בזה. חלק מזה מועבר לחשבת משרד התקשורת כדי לאשר את הקיזוז בתמלוגים, וחלק מזה הצגנו בפעם הקודמת ונוכל להציג בדיון הבא. מהבחינה הזאת עמדנו בהתחייבות שלנו.
לגבי חשיבות החדשות, אני חושב שאין לנו מה להוסיף.
היו"ר גלעד ארדן:
חבר הכנסת סער שאל, ואני רוצה שתענה על השאלה הזאת, האם אתם עושים פרומואים.
יוסי לובטון:
אנחנו לא עושים פרומואים ואנחנו לא מקדמים את זה, למרות שצודק חבר הכנסת סער שאפשר להציג את זה גם כיתרון תחרותי בכך שזה משודר רק ב- HOT, ובטח יש לזה חשיבות לחלק מציבור הצופים. הסיבה היא שאנחנו כל הזמן פועלים תחת איזשהו הסדר זמני. אתה לא משקיע כסף לקדם משהו שבטווח זמן קצר יכול לא להיות שלך עוד או לא להיות בלעדי שלך.
היו"ר גלעד ארדן:
אם נסיק מדבריך את המסקנות, אם ההסדר פה יהיה יותר ארוך, שנתיים או שלוש, אז אתם תשקלו בחיוב לקדם יותר את הצפייה.
יוסי לובטון:
אם הקידום הוא חזות הכול, וכסמנכ"ל שיווק אני צריך להגיד שכן, אז נכון. אבל אני חושב שעלו פה טיעונים כמו חשיבותו של חדשות מקומיות בשידור הציבורי והאם השידור הציבורי צריך להוביל את זה או HOT, ונדמה לי שאלה שאלות שהן בסדר חשיבות גבוה יותר מקידום של חדשות מקומיות ב-HOT. אני חושב ש- HOT לא צריכה להיות האכסניה לזה, אני חושב שהשידור הציבורי צריך להיות האכסניה. הצגנו את זה גם בשנה שעברה. מקוצר הזמן אי-אפשר היה להגיע להחלטה כזאת. אני מקווה שבשנה שאנחנו מאריכים עכשיו את ההסכם – משרד התקשורת תמך גם בשנה שעברה בהעברה לשידור הציבורי וגם השר הממונה באותה תקופה, איתן כבל – שתהיה החלטת ממשלה שמעבירה את זה בצורה מסודרת לשידור הציבורי תחת הבטחה שזה יתנהל כמו שצריך, והאנומליה ש- HOTמשדרת את זה תיפסק.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה. מר גבי רוזנברג, מנכ"ל JCS, שעד היום הפיקה את החדשות המקומיות.
גבי רוזנברג:
בגאווה, בחמש השנים האחרונות. אין מחלוקת בדבר החשיבות של החדשות האזוריות וההמשך שלהן. אני רוצה להדגיש פה, שברוב המקומות בעולם יש הפרדה בין ההולכה לבין ההפקה, כך שאם מדובר על ההולכה ומדובר על האכסניה, אני חושב שצריך פה להבדיל בין מי שמפיק לבין מי שמוליך. יכול מאוד להיות, שהשירות הציבורי צריך להיות הגוף המוליך כדי לפתור את הבעיות של HOT איפה לשים את זה, אם זה בערוץ 3 או בערוץ המקומי. אבל צריך להפריד בין הנושא של ההולכה לנושא של ההפקה.
אם אנחנו מדברים על הנושא של ההפקה, פעם אהרון דברת אמר: אני לא יודע אם להיות צנוע או להגיד לכם את האמת, אז אגיד לכם את האמת. גם אני אגיד את האמת. אני חושב שאין גוף אחר במדינת ישראל שיכול היום, בלוחות הזמנים האלה, להפיק את החדשות האזוריות על-פי הוראות החוק, דהיינו באותה מתכונת, בלי לפגוע בפריסה שלהם, ביעילות שלהם, בהיקף שלהם, בחיבור שלהם לפריפריה. זה לא יכול להיות, לא בהתראה כזאת ולא בהתראה ארוכה יותר. עם כל הכבוד לערוץ 1, גם אם לא היה את העמימות בקשר להמשך הפעילות שלו, גם אם לא היתה לו בעיה של ועדים, גם אם לא היתה לו בעיה של ציוד שמשותק במחסנים – אין לו האולפנים בסביבה.
היו"ר גלעד ארדן:
מכיוון שאתם בעלי עניין כלכלי בנושא הזה, אני מציע שנשמע את מנהל חברת החדשות של ערוץ 1.
גבי רוזנברג:
אני מדבר על החיבור לפריפריה, החיבור של הצוות של 150 איש שמחוברים לפריפריה. זה נכון שאני בעל עניין, אבל אני לא מכיר שום קוניונקטורה אחרת שיכולה להמשיך את החדשות האלה באותה מתכונת, מעבר לגוף שלנו שמפיק את זה כיום.
היו"ר גלעד ארדן:
הכנסת לא יכולה להתערב ל- HOTבשיקולים שלה. החובה בחוק מוטלת על HOT לספק את השירות הזה לציבור. במידה ש- HOTתחליט החלטות שלה איך היא עומדת במחויבות הזאת על-פי החוק, הכנסת לא מתערבת.
גדעון סער:
אדוני היושב-ראש, הרגולטור שנציגו יושב כאן חייב לוודא שהאיכות קיימת ונשמרת. בפרט כאשר אנחנו מדברים על מהלך שכמעט ב-90% הוא ממומן על-ידי הציבור, לכן אנחנו צריכים לדעת את הדברים האלה. זה לא שהזכיין יכול לעשות ככל העולה על רוחו.
גבי רוזנברג:
ברור לי שהוועדה לא יכולה לקבוע מי יהיה המפיק, אבל אני גם מקווה שברור לוועדה שכאשר הם החליטו איזושהי החלטה מסוימת, אי-אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. זה יהיה בלתי אפשרי. אם יעבירו את זה לגורם אחר ויצטרכו לעמוד על כך שזה יהיה באותו היקף ובאותה מתכונת כפי שהחוק קובע, אחר כך יהיה בלתי אפשרי להחזיר את זה לאחור.
היו"ר גלעד ארדן:
אני רוצה לשמוע את מועצת הכבלים והלוויין.
עו"ד ניר גרסון:
מועצת הכבלים, במגבלות כוח האדם האיומות והתקציב שהוא מפנה, מפקחת. לא ידוע לנו על ירידה בהיקף. זה חלק מהרוטינה, מהעבודה של הפיקוח, לפקח. למועצה יש מדיניות, בכמה אזורים צריכים לשדר את המהדורות, מה תכלול כל מהדורה, והמועצה מפקחת.
היו"ר גלעד ארדן:
כרגע אני לא מתייחס לערוץ 1, אבל האם אתם חושבים שבלוח הזמנים שנותר עד לתום השנה הזאת יש גם גופים אחרים שיכולים להפיק באותה רמה, באותה מקצועיות, את החדשות המקומיות כבר החל מ-2008?
עו"ד ניר גרסון:
אם זה היה סרט אמריקני בבית משפט, היו אומרים שזאת לא שאלה מתאימה לעד.
גדעון סער:
אם אתה לא תענה על זה, אז מי יכול לענות על זה?
עו"ד ניר גרסון:
בתיאוריה הכול יכול להיות. נראה לי, לאור ניסיון כללי, לא מתוך היכרות מושלמת וחכמה יוצאת דופן, שהניסיון הוא מאוד חשוב והניסיון מדבר בעד עצמו. היום אנחנו באוגוסט, עד סוף השנה להקים גוף מאפס?
ישראל חסון:
גלעד, תבקש מניצן שבסקירה שלו יסקור את התהליך הנורא שקורה לערוץ 1 במקרה הזה בפריפריה – מה היקף התשומות שלהם שם, כמה צוותים יש להם מחדרה עד מטולה, מה קורה להם במגזר הערבי שהוא פרוץ לגמרי. אני לא בטוח שהם יודעים. אני שומע את זה בוועדות אחרות.
היו"ר גלעד ארדן:
על הקשיים בכלל של ערוץ 1?
ישראל חסון:
לא קשיים, תמונת מצב.
היו"ר גלעד ארדן:
זה נושא מאוד מורכב, שנדון בו בנפרד.
ישראל חסון:
זה נושא שלדעתי קשור קשר ישיר לעניין הזה, משום שזאת האלטרנטיבה.
ניצן חן:
אני לא מתכוון לייפות את המציאות. עמדת רשות השידור היא, שהיא מאוד מאוד בעד אימוץ החדשות המקומיות לחיק השידור הציבורי, לא בכפייה של המחוקק אלא מתוך שכנוע עמוק שזה חלק מהמנדט של השידור הציבורי, בעיקר החיבור בין המרכז לפריפריה, הצפון והדרום, שלא באים לידי ביטוי במהדורות המרכזיות של שלושת הערוצים המרכזיים.
בהתייחס לדברים שאמרו חבר הכנסת סער והיושב-ראש, יש לנו גם יתרונות מובנים שאין לא ל- HOTולא למקומות אחרים. ראשית, הפלטפורמה שלנו היא שידורית כוללת. אם זה דרך ערוץ 33, שמכיל בתוכו גם את מינויי YES ו- HOTכאחד, ואם זה מינוף החדשות המקומיות בפרומואים, הן בערוץ 1 והן בתחנות השונות של "קול ישראל". כך שבמובן הזה הדברים שהיושב-ראש הציג, ערוץ 1 והשידור הציבורי יכולים לתת מענה טוב ונכון. אלא שרשות השידור כרגע בעיצומה של רפורמה ובתהליך הבראה קשה, מתיש, ולכן לא טבעי ולא נכון להוסיף חדשות מקומיות לערוץ שנלחם על חייו. ברגע שערוץ 1 ורשות השידור תשתקם, ואני מאמין מאוד שהיא תשתקם כי יש הצדקה לשידור ציבורי חזק ולוחמני, יש הצדקה כפולה ומכופלת לכך שהחדשות המקומיות יהיו כחלק מהשידור הציבורי, כי אנחנו לא עושים טובה לאף אחד, ולא מחפשים כסף ורווחים. אנחנו חושבים שהדברים שקורים בחדשות המקומיות צריכים לעניין את האזרח גם בקהילה שלו וגם ברמה הארצית. לכן מינוף החדשות המקומיות ופרומואים וכל הדברים שעלו פה בוועדה – אצלנו זה יבוא מצדנו ולא בכפייה של מחוקק. עמדתי האישית – לא התייעצתי עם אף אחד – היא לא לתת שלוש וארבע שנים, כי זה מוגזם. גם צריך לזכור שהם עשו את זה חמש שנים, ואני אומר את זה בלי לפגוע באף אחד, חלילה.
היו"ר גלעד ארדן:
מי היה לפני JCS?
עו"ד ניר גרסון:
אלה היו חברות הכבלים השונות עוד בתקופה שהיו 15 מהדורות של כל כפר בנגב, ובאמת היו בעיות.
אתי בנדלר:
אלה היו הפקות עצמיות?
עו"ד ניר גרסון:
כן.
עו"ד דנה נויפלד:
זה ביטוי אמיתי לפריפריה.
עו"ד ניר גרסון:
אבל היו עם זה בעבר הרחוק הרבה בעיות. את חובות העבר חברות הכבלים החזירו במהלך השנים.
ניצן חן:
אם נהיה כנים עם עצמנו, הפריסה הקיימת היא לא הלכה למשה מסיני. אפשר לעשות רביזיה אחרי חמש שנים.
גדעון סער:
היתה רביזיה, צמצמו את המספר.
ניצן חן:
אבל במבחן התוצאה, חבר הכנסת סער, אני לא רואה פה הצלחה גדולה, לא מבחינת הפרסטיז'ה של החדשות המקומיות. אנחנו אומרים: תנו לנו להבריא את רשות השידור, אנחנו נבריא אותה. אנחנו מאוד רוצים את החדשות המקומיות כחלק מהמנדט שלנו. לכן ההצעה שמתגבשת כאן, לתת רק עוד שנה ובמהלך השנה הזאת לראות מה קורה בערוץ 1 וכן לתת לו את הצ'אנס – לא נצטרך לבוא לכאן כל שנה ולבקש עוד תמלוגים או עוד הורדה, כי אנחנו רוצים את זה באמת ולא מן השפה ולחוץ.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מבין את עמדתך, אבל הסבירות שערוץ 1 יוברא במהלך השנה הקרובה דומה לכך שנשיג הסכם קבע, לדעתי לפחות.
ניצן חן:
ההצעה מדברת על סוף 2008.
גדעון סער:
אחרי ששמעתי גם את ניצן, נראה לי שיש היגיון בלעשות הארכה של שנה, ואם רשות השידור אכן תהיה במהלך אמיתי של שיקום, כפי שאנחנו מקווים, במסגרת אותה רפורמה ברשות השידור שדיברו עליה, ואני יודע שצריך לבוא חוק ממשלתי לכנסת שהוא תיקון לחוק רשות השידור – אם הממשלה תהיה שותפה לחזון הזה היא תוכל להכניס אותו. זה הרי לא חוק שיאושר פה תוך יום, זה חוק מאסיבי, שבוודאי גם הוועדה בראשותך תדון בו, אדוני היושב-ראש. הדבר הזה צריך להיות לדעתי בקונטקסט הזה.
היו"ר גלעד ארדן:
הממשלה תגיש עמדה לגבי שנתיים או שלוש, כי לדעתי הסיכוי להעביר את רפורמת רשות השידור, עם כל ההשלכות הכספיות, ולהגיע להבנות בין האוצר לוועדים על ענייני הפרישה – אני לא רואה שום סיכוי שזה יקרה במהלך הזמן הקרוב.
גדעון סער:
אני מבקש שלקריאה הראשונה נשאיר את זה במסגרת של שנה.
היו"ר גלעד ארדן:
ביקשתי מהיועצת המשפטית שתתייחס לכך בדברי ההסבר להצעת החוק.
אתי בנדלר:
כדי שזה לא ייקרא "נושא חדש".
אורי ישראלי:
אני כמובן לא יכול להבטיח פה את ההצלחה של רשות השידור, אבל אני יכול להגיד שיש מגעים נמרצים בינינו לבין רשות השידור.
היו"ר גלעד ארדן:
אני הייתי בוועד של המועצה של רשות השידור בשנת 1997, והמגעים האלה התחילו אז.
אורי ישראלי:
בשבועות האחרונים אנחנו נפגשים באופן מאוד תכוף בכוונה לעזור לרשות השידור, ויש כוונות רציניות.
אתי בנדלר:
אז יש תקווה שבאופן בהול זה ייכלל בחוק ההסדרים של 2008.
גבי רוזנברג:
אני לא רוצה, חלילה, שזה יהפוך לדבר לא נעים בינינו לבין ערוץ 1, מי יכול לעשות את זה, מי לא יכול לעשות את זה. אני לא רוצה להזכיר לערוץ 1 שהיו להם ניסיונות בעבר לעשות חדשות מקומיות.
היו"ר גלעד ארדן:
למה לריב עכשיו כשאפשר לריב בעוד שנה? למה להרוס את זה עכשיו?
גבי רוזנברג:
יש לי שתי בקשות מהוועדה. האחת, להיצמד למתכונת, כפי שהחוק קובע. דבר שני, אנא עשו עמי חסד ועם 150 עובדי חדשות HOT. אני מבקש מאוד אם אפשר להזיז את זה מהר, כדי שלא ניכנס שוב למה שהיה בשנה שעברה ערב פיטורים ואולי פיטורים ומכתבי פיטורים ופיטורים על תנאי. אנחנו זקוקים לרמה מסוימת אנושית אפילו, לא מקצועית, של ודאות, של המשכיות.
היו"ר גלעד ארדן:
כפי שאתה רואה, הוועדה עושה כמיטב יכולתה ומתכנסת בפגרה לשם הנושא הזה. אם תצליח לשכנע את יושבת-ראש הכנסת גם להביא את זה להצבעה בקריאה ראשונה בדיון בפגרה, זה בכלל יהיה טוב. מה שבסמכותי יתבצע בדחיפות האפשרית.
אם אין עוד הערות, אני מבקש ממך, אדוני, לקרוא את הצעת החוק ונצביע עליה.
גדעון סער:
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 35) (תיקון – הארכת המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה), התשס"ז-2007: 1. בחוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 35), התשס"ז-2006, בסעיף 3(ב), במקום "כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007) יבוא "ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008)".
במובן הזה אנחנו מאשרים את אותו נוסח של הקריאה הטרומית.
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד הצעת החוק? מי נגד?
גדעון סער:
אני מצביע במקום חבר הכנסת כחלון.
ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
היו"ר גלעד ארדן:
הצעת החוק אושרה, בלי מתנגדים.
נציג משרד האוצר, האם אתה רוצה להתייחס לעלות התקציבית?
אורי ישראלי:
העלות, כמובן, מגיעה ל-25.5 מיליון שקלים.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל כיוון שזה בתמיכת הממשלה, במידה שיעבור הנוסח הנוכחי לא מדובר בהצעת חוק תקציבית.
תודה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:30