פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 912
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"ג באייר התשפ"ו (10 במאי 2026), שעה 12:30
סדר היום:
<< נושא >> מתן מענה לנוסעים בטיסות שבוטלו עקב "מבצע שאגת האר"י" והשלכות המצבע על ענף התעופה האזרחית << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
דוד ביטן – היו"ר
חברי הכנסת:
אחמד טיבי
סמיר בן סעיד
ולדימיר בליאק
מוזמנים:
רון שלמה סולומון
–
עו"ד, ייעוץ וחקיקה (המחלקה למשפט כלכלי), משרד המשפטים
דניאל שורץ
–
רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר
אור ליבוס
–
סמנכ"ל בכיר כלכלה תקציבים ואסטרטגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
שחר תורגמן
–
נשיא, איגוד לשכות המסחר
רננה שחר
–
עו"ד, יועמ"ש רת"א, רשות התעופה האזרחית
ירון לוינסון
–
עו"ד, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, ההסתדרות החדשה
שלומי זפרני
–
סמנכ"ל מסחר ומכירות אל-על
אורי סירקיס
–
מנכ"ל, חברת ישראייר
ספיר איפרגן
–
סמנכ"לית מסחר, חברת ארקיע
שירלי קציר
–
עו"ד, מייצגת את קלאסיק אייר, חברות תעופה זרות
אלון נטע
–
מנהל חברות התעופה אייר פראנס - ק.ל.מ. - ישראל
ניר גור
–
מנכ״ל QAS, חברת שירותי קרקע
עופר ריינהרדט
–
מנכ"ל לאופר תעופה, חברות למתן שירותי קרקע
ייעוץ משפטי:
איתי עצמון
מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
אתי רוקח, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> מתן מענה לנוסעים בטיסות שבוטלו עקב "מבצע שאגת האר"י" והשלכות המצבע על ענף התעופה האזרחית << נושא >>
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
צוהריים טובים. הנושא מתן מענה לנוסעים בטיסות שבוטלו עקב מבצע שאגת הארי, והשלכות המבצע על ענף התעופה האזרחית.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני אהיה פה רק חצי שעה כי אני צריך לצאת. מדי פעם הוועדה מתכנסת, כאשר יש מצבי חירום או בגלל מצבי חירום, ולצערי יש הרבה מצבי חירום, כדי לנסות לשנות את החוק שיגלה הבנה לצרכים של כל הצדדים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, אנחנו לא משנים את החוק, אבל יש בחוק עצמו – בתיקון האחרון – אפשרות לשר תחבורה לקבוע במצב חירום כל מיני הוראות. אנחנו לא מתקנים את החוק.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
בדיוק. לזה אני אתייחס. אני כיוזם החוק, יזמתי את החוק כחוק צרכני, כדי לשמור על הנוסעים, על האזרחים, וזו מטרת החוק, והוא בהחלט עונה על המטרה הזאת. אבל אני גם לא רוצה להקריס את חברות התעופה ולא רוצה לפגוע בתחרות בין חברות התעופה שמוזילה את המחירים, והצרכן/הנוסע נהנה מהם. לכן, כפי שנאמר באחת הישיבות, ונדמה לי שסוכם, שבמקרה כזה המדינה צריכה להיכנס, במיוחד אם נתב״ג סגור לחלוטין בגלל מצב מלחמה. המדינה צריכה להיכנס ולכסות או לשלם את הפיצויים הנדרשים.
המדינה, בהקשר הזה, בורחת מהאחריות שלה, והמצב נשאר תלוי באוויר. אז אני חוזר על המשפט, אני כיוזם החוק רוצה לשרת את האזרחים, לא רוצה להקריס את חברות התעופה או התחרות, והמדינה צריכה להיכנס בתפר הזה, כי היא צריכה לשאת בפיצויים לנוסעים ולאזרח.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מסכים איתך הפעם. אתה רוצה להגיד משהו?
<< דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני מצטרף לדברים של חבר הכנסת אחמד טיבי.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש, ותודה על הדיון. קודם כל, אנחנו נמצאים פה לא בשם של חברות התעופה, ולא בשם של אף גוף מסחרי, אלא בשם אזרחי מדינת ישראל.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
זו מטרת החוק.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
זו מטרת החוק. שנתיים וחצי מדינת ישראל נמצאת במלחמה וזה משפיע באופן ישיר על שוק התעופה, ובסופו של דבר מי שמשלם את המחיר זה האזרח בקצה. יש פה בעיניי מספר מרכיבים. קודם כל, חברות התעופה עצמן, חברות התעופה הישראליות – ברור שעם כל המגבלות ובטח במסגרת המלחמה הקודמת מול איראן והמלחמה הנוכחית – נאלצו לשאת בתוצאות רבות. צריך לתת על זה את הדעת, המדינה צריכה לבחון את זה. להבדיל מ-7 באוקטובר, מדובר בפעולה יזומה של המדינה, של הממשלה, ולכן מן הראוי שהממשלה תיקח אחריות.
המרכיב השני – החברות שמעניקות את שירותי הקרקע. גם מזה אסור לנו להתעלם. הנזקים פה, למיטב הבנתי, לא פשוטים, והמתווה שמשרד האוצר מציע לא מספק, אם כי הפער לא גדול. מדובר בכמה מיליוני שקלים, ואפשר לדעתי לסגור את זה.
הנושא השלישי, אולי הכי חשוב, ואני דיברתי על זה לא מעט בחודש יוני-יולי בשנה שעברה –הנוסעים שנתקעו בחו״ל לתקופות ארוכות, שבוע, שבועיים, שלושה. מדובר בעשרות אלפי ישראלים שלא תכננו את ההוצאה הזאת.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסופם של הדיונים, האוצר הודיע שהוא לא מוכן לפצות. שרת התחבורה הודיע לי שבעקבות זה היא לא עושה שום תיקון. אבל זה יתברר בבית משפט.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אני יודע. אני רק רוצה להזכיר שאני במהלך עם כלביא, הצעתי גם לשר האוצר וגם לשרת התחבורה, מתווה לפיצוי. אפשר להסכים, אפשר לא להסכים, לפחות היה אפשר לדון בו, לתקן אותו. אפילו היו כל מיני רעיונות סביב זה, אבל בסופו של דבר שום דבר לא יצא לפועל.
אני מדגיש שוב, להבדיל מ-7 באוקטובר, מכיוון שמדובר בפעולה יזומה של הממשלה, והאזרחים נשאו בהוצאות לא מתוכננות, בהיקפים מאוד-מאוד גדולים, ונגרם נזק לעשרות אלפי אזרחים, מן הראוי שהמדינה הייתה נכנסת לתמונה. חבל שאנחנו לא שומעים ממשרד האוצר ולא ממשרד התחבורה, בנושא הזה.
אנחנו כאן כדי לסייע לאזרחים, ואסור לנו לוותר על הנושא הזה.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
על איזה חוק אתה מדבר?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אני לא מדבר על החוק, אני מדבר על פיצוי לנוסעים שנתקעו בחו״ל בזמן המלחמה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
וועדת כספים שדנה במתווה פיצוי יכלה להחריג את התעופה. אבל לא משנה, לא ניכנס לזה. בנושא של 400 מיליון שקל.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אתה הרבה פעמים מתייחס אליי כחבר קואליציה, אני ממש לא.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
ועדת כספים, אתה כמו קואליציה, שמפוצצים הסכמים על כל דבר.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
הוא צופה פני עתיד.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, לא קשור. הם שם מתמרנים אחד עם השני כל הזמן. במלחמה הקודמת האוצר לא הסכים לפצות, למרות שלפי דעתי היום מגיע פיצוי לאזרחים וגם לחברות. קיבלנו החלטה ואמרנו לכם, תלכו לבית משפט ותשתמשו בהחלטה הזאת שלנו, כי אני חושב שכן היה מגיע. אבל מבחינת האזרחים יש הבדל בין המלחמה הזאת למלחמה הקודמת. מהסיבה הפשוטה שפעם שעברה הכול היה בהפתעה. אף אחד לא ידע כלום, אנשים נתקעו בחו״ל.
הפעם כל מי שיצא לחו״ל ידע שצריך להיות משהו. זה היה על הקצה של אותם ימים, כולם ידעו, יצאו, לקחו סיכון על עצמם. לכן זה לא אותו דבר לעומת המלחמה הקודמת. פה גם משרד התחבורה וגם משרד האוצר צריכים לשקול איך - - הבעיה היא יותר עם החברות. החברות לא יכולות לממן סכומים כאלה מול האנשים לפי החוק הקיים, חוק טיבי הקיים. זאת בעיה ראשונה.
הבעיה השנייה שלא הייתה במלחמה הקודמת באופן הזה, זה ששדה התעופה, בגלל - - -
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אני חולק עליך לגבי החלק הראשון, כי הממשלה לא הוציאה איזושהי אזהרה רשמית.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני חושב שאנשים ידעו. לא צריך אזהרה, כולם ידעו שזה מה שהולך לקרות.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו לא יכולים להסתמך על השמועות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא שמועות, אבל זה היה כמעט חצי ודאי. אנשים לקחו סיכון מסוים ולכן כמו שיש רשלנות תורמת במשפטים, צריכים להתחשב גם בזה. זה לא אותו דבר. מה שקרה במלחמה הקודמת, או בסבב הראשון, זה לא הסבב השני. צריך להתחשב גם בזה שאנשים לקחו סיכון מסוים על עצמם.
הבעיה השנייה, ששדה התעופה היה חייב להיות פנוי בגלל כל מיני סיבות שקשורות למלחמה ואת כולם זרקו לכיוונים אחרים, יש לזה עלות מסוימת לחברות עצמן. זאת אומרת, הפעם האוצר צריך לקחת בחשבון את כל השיקולים האלה. לא כל דבר צריך לשלוח לבית משפט. לכן אמרתי, בלי קשר לזה ששרת התחבורה צריכה לעשות ולהוציא את הודעת החירום שהיא צריכה להתייחס לצו עצמו, אתם הייתם צריכים להחריג את חברות התעופה בוועדת הכספים ב-400 מיליון.
לגבי שירותי קרקע, אני הגעתי להסכמות עם האוצר גם לגבי הפעמים הקודמות. הבעיה היא שרשות שדות התעופה לא רצתה לתת את החלק שלה בעניין הזה. האוצר הסכים, רשות שדות התעופה התנגדה לגבי שירותי קרקע מהפעם הקודמת. גם זה לא בסדר. הם אומרים שהם מפסידים הרבה מאוד, אבל הם היו צריכים ללכת לקראת. חברת אל-על, בבקשה.
<< דובר >> שלומי זפרני: << דובר >>
צוהריים טובים. שלומי זפרני, סמנכ״ל מסחר אל-על. אני מתחבר לדברים שגם נאמרו בפתיחה על ידי היו״ר והחברים, אבל אנחנו מצאנו את עצמנו ומוצאים את עצמנו שוב פעם באירוע תקדימי. אם חשבנו שעם כלביא הוא אירוע תקדימי חד פעמי, אנחנו מדברים פה הפעם על אירוע של קרוב לחודש וחצי של סגירה כמעט מלאה של נתב״ג.
מהרגע הראשון שהלחימה פרצה בהוראת משרד התחבורה ומדינת ישראל, אל-על יחד עם יתר חברות התעופה, פינינו את כל המטוסים שלנו, קרוב ל-50 מטוסים מישראל, יחד עם הצוותים, על מנת לעמוד בהוראות רשויות הביטחון. ומפה התחלנו להיערך למבצע חילוץ רחב היקף, עם הטסת חילוץ מ-23 יעדים ברחבי העולם, בהתאם למתווה שקבע משרד התחבורה והיקפי הפעילות שהתאפשרו, שהיו מצומצמים מאוד-מאוד.
בחודש הזה ביטלנו קרוב ל-1,500 טיסות מחו״ל לישראל, וזה בין היתר כמובן מה שיצר את הלחץ ואת צוואר הבקבוק בחילוץ ישראלים חזרה ארצה. מהרגע הראשון אנחנו מסתכלים על אירוע הזה כאירוע של אחריות לאומית שלנו כחברה, וכך פעלנו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסבב הראשון גם הוצאתם את המטוסים.
<< דובר >> שלומי זפרני: << דובר >>
גם בסבב הראשון הוצאנו את המטוסים. בסבב הראשון פרק הזמן היה קצר מאד. רק השבוע אנחנו חוזרים ללוח טיסות, שהוא לוח טיסות מלא. ביחס למה שתכננו, ההתאוששות מאירוע כזה הוא כבד מאוד. רק בשבוע שעבר התאפשרה חניית מטוסים בחזרה בישראל בהיקף יותר משמעותי. עדיין יש פה מטוסים אמריקאים שתופסים עמדות חנייה בנתב״ג.
המשמעויות התפעוליות והכלכליות על חברת תעופה ישראלית שבסיס הפעילות שלה בישראל, לפעול עם בסיסי פעילות מחוץ לישראל, בלי שום תיאום מול רשויות בחו״ל, בלי התאמה של סלוטים, של כל המשמעויות והנגזרות, גם הכלכליות וגם התפעוליות. אני שם את זה רגע בצד.
כמו שאמרתי, מהרגע הראשון החלטנו לפעול תחת אחריות וחובה לאומית כלפי המדינה, כלפי האזרחים. הפעלנו מתווה חילוץ שנתן תיעדוף תחילה ללקוחות אל-על, כמובן ללא עלות, מכל היעדים שטסנו מהם. כמובן שנתנו מהרגע הראשון מענה גם למקרים רפואיים, גם למקרים הומניטריים. וברגע שסיימנו את הטיפול בלקוחות אל-על, עברנו לטפל גם בלקוחות של חברות אחרות. קבענו מחירי חילוץ מאוד נמוכים והוגנים.
למען הסר ספק, פעילות חילוץ במתווה שניתן ונקבע על ידי המדינה והשתנה בגדול אחת ל-24 שעות היא פעילות לא כלכלית, הפסדית. הצהרנו ודיווחנו על זה לבורסה. אנחנו מדי יום בתוך הלחימה הפסדנו סדר גודל של 4 מיליון דולר, שמסתכמים בלמעלה מ-120 מיליון דולר בתקופה המדוברת.
כפי שציינת, צריך להבין שבעצם המתווה שניתן לעסקים קטנים מתעלם מחברות התעופה, דבר שהוא לא לגיטימי, ואני קורא בשלב הזה לתת מענה ולהתייחס גם לנזקים שנגרמים לנו. הפתרון הקל ביותר היה להשבית את הפעילות, להוציא עובדים לחל״ת ופשוט לסגור את הגשר האווירי בין ישראל לעולם. נמנענו מזה מתוך המחויבות ברגע האמת, ועכשיו ברגע האמת, אנחנו מצפים ממדינת ישראל לתת מענה גם לאל-על כחברת תעופה.
אתייחס לחוק טיבי, כשמו. אין ספק, ודיברנו על זה פה בוועדה, החוק הזה נותן מענה בשגרה, מענה הוגן, שמתייחס לצרכן ומוצדק גם בהיבט הפיצוי, גם בהיבט השיפוי על הוצאות ישירות. ואין ספק בכלל שסיטואציה כזו לא תוכננה בעת חקיקת החוק.
אנחנו חושבים שנכון לקבוע תיקון שמכסה את התקופה הזו, מכסה את עם כלביא, שעד היום נמצא כנגדו בג"ץ, תלוי, ללא מענה. בסופו של דבר אזרחים שראויים לקבל מענה לא מקבלים מענה כבר קרוב לשנה על אירועי עם כלביא, וכך זה נראה כרגע גם לגבי שאגת הארי.
צריכה להיות הוראת שעה שמתייחסת לאירוע הזה. אין סיבה לצפות מחברות התעופה לשפות את הלקוחות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
ואיזה הוראת שעה, למשל?
<< דובר >> שלומי זפרני: << דובר >>
הוראת שעה שמזכירה את 7 באוקטובר, מזכירה קורונה, שפוטרת את חברות התעופה גם מהפיצוי הסטטוטורי וגם משיפוי של הוצאות ישירות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מהיום הראשון?
<< דובר >> שלומי זפרני: << דובר >>
בוודאי, מהיום הראשון.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מהיום הראשון זה לא נשמע.
<< דובר >> שלומי זפרני: << דובר >>
היושב-ראש, אין שום מענה כרגע לשיפוי לחברות התעופה, לנזקים - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
היום מה שתיקנו, מה החוק אומר?
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
התיקון שהתקבל בשנת 2025 מאפשר לשרת התחבורה, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה ובאישור ועדת הכלכלה, לקבוע בצו התאמות לגבי משטר ההטבות שמעוגן היום בחוק שירותי תעופה, בהינתן הכרזה על מצב מיוחד, כאשר מצב מיוחד מוגדר בחוק בין היתר כמצב מיוחד בעורף, והשרה יכולה לקבוע באותו צו התאמות גם לגבי שירותי לינה שחברת התעופה מחויבת לתת, גם לגבי זכאות לכרטיס טיסה חלופי - - -
<< דובר >> שלומי זפרני: << דובר >>
כן, אבל התיקון הזה יצא כשהשדה היה פתוח. תציין את זה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אני אציין מה שאני אבחר לציין, תן לי להשלים את הדברים. ההתאמות הן גם לגבי שירותי לינה, גם לגבי זכאות לכרטיס טיסה חלופי, וגם לעניין זכאות לפיצוי - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אם היא תוציא צו.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
רק אם היא מוציאה צו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה היא צריכה לקבוע, שהמצב הוא מצב חירום?
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
היה מצב חירום. כלומר, החוק אומר שהוכרז מצב מיוחד, אותו מצב חירום, והכרזה על אותו מצב חירום עמדה בתוקף יותר מ-14 ימים, וזה מתקיים בענייננו, אז - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
רגע. הממשלה הכריזה על מצב חירום. אז מצב חירום קיים. למה אני צריך את הצו שלה בעניין הזה?
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
כי רק בצו של השרה אפשר לקבוע את אותן התאמות בחקיקת משנה - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
את ההתאמות, אבל מצב חירום, הממשלה החליטה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
נכון. מצב החירום הוא נתון.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הוא נתון. אז מה שהיא צריכה לעשות זה התאמות.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
להביא לכאן צו, לאחר קיום התייעצות עם שר - - -.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לפי מה שאני רואה, היא לא רוצה להביא.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
נשמע.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אנחנו מחכים לאישור של שר האוצר לזה?
<< דובר >> רננה שחר: << דובר >>
רננה שחר, יועצת משפטית, רשות תעופה אזרחית. אני רק אוסיף על דבריו של היועץ המשפטי של הוועדה. התמצית של מה שהשרה יכולה לעשות לפי סעיף 9א זה לצמצם את חובת ההלנה לשני לילות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
גם זה משהו, שתעשה את זה.
<< דובר >> רננה שחר: << דובר >>
היא לא יכולה פחות משני לילות בצו, כלומר, מה שביקשה חברת אל-על זה לא בסמכות שלה. ולגבי פיצוי, לפי דעתנו, לגבי הפיצוי הכספי עצמו, החוק פותר במקרים של ביטול מכוח עליון, ואלה ביטולי טיסות מכוח עליון, בכלל אין שום ספק.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
לא, אבל אז צריך לקרוא את השאלה מהו אותו כוח עליון.
<< דובר >> רננה שחר: << דובר >>
בסדר, אז כנראה כשהשדה סגור זה כוח עליון.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
ומה השרה רוצה לעשות פה? משרד התחבורה.
<< דובר >> אור ליבוס: << דובר >>
אור ליבוס, סמנכ״ל כלכלה תקציבים ואסטרטגיה במשרד התחבורה. צריך פה להפריד בין שני דברים. דיבר כאן סמנכ״ל באל-על על מתווה הפיצויים שהוא חושב שצריך לתת לחברות התעופה, עקב פגיעות שלטענתם נגרמו להם במהלך המלחמה. כאן אנחנו מדברים על הנושא של הצרכנים. זה שני אירועים נפרדים.
ברגע שהחברה העסקית נפגעת, בעניין הזה הדרך לדון בזה זה גם מול האוצר, גם מולנו. הייתה פגישה בשבוע שעבר בראשות מנכ״ל המשרד, יחד עם מנכ״לי חברות התעופה. שמענו את הדברים שלהם, ובעקבות זה יש לנו ישיבת המשך יחד עם האוצר, על מנת לקדם איזשהו מתווה לפיצוי לחברות התעופה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
יש לכם כוונה לעשות את זה?
<< דובר >> אור ליבוס: << דובר >>
עלו הרבה טענות, אני לא אומר שכל הטענות נכונות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כי בסבב הראשון לא עשיתם את זה.
<< דובר >> אור ליבוס: << דובר >>
צריך לבדוק את הטענות האלה לעומק, יחד עם האוצר, ואנחנו חושבים שנכון ואפשרי - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה לגבי החוק עצמו, של האזרחים?
<< דובר >> אור ליבוס: << דובר >>
החוק עצמו של האזרחים זה חוק צרכני.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר גמור. גם זה חשוב, לא?
<< דובר >> אור ליבוס: << דובר >>
כן, לכן צריך להפריד בין הדברים. כי דיברו כאן למשל על להשתמש בחוק של הצרכנים כדי לסייע לחברות התעופה בפיצוי על נזקים שנגרמו להן. אלה שני דברים נפרדים.
לגבי הנושא של הצרכנים, החוק הוא חוק צרכני, ולכן הוא צריך קודם כל, ברשות הכול, להגן על הצרכנים. חברות התעופה הן חשובות לנו, אנחנו בטח לא רוצים שהן יקרסו או כל דבר אחר כזה, ולכן יש את המתווה שגם דיברתי עליו קודם. אבל בנושא של הצרכנים, במידה ומה שמבוקש, ששרת התחבורה תחתום, כי זה לא רק היא, אם אני זוכר נכון גם שר הכלכלה - - -
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
התייעצו.
<< דובר >> אור ליבוס: << דובר >>
כן, ביחד, וזו חתימה משותפת באישור של ועדת הכלכלה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
זו לא חתימה משותפת, זה אישור התייעצות ואישור ועדת הכלכלה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הרי אנחנו נמצאים במצב שאם אתה לא קובע את ההוראה הזאת, אתה צריך לשלם פיצוי יותר גדול לחברות. זה בא לכם באותו סיבוב. הרי אם הם משלמים יותר, והם לא צריכים לשלם בגלל שהם לא אחראים על המלחמה הזאת ונגרם להם נזק, בחישוב נזק שאתה עושה לחברות, זה יילקח בחשבון. בכל מקרה הם יקבלו את הכסף הזה, זה לא משנה איך.
<< דובר >> אור ליבוס: << דובר >>
אני אתייחס גם לדברים שציינת, כבוד היושב-ראש, בנושא הזה של הידיעה על המצב. המצב היה ידוע לכל הנוגעים בדבר, גם לחברות התעופה וגם - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לכן אני אומר, בגלל הידיעה הזאת, אתה לא חייב מהרגע הראשון, אתה יכול לעשות איזשהו סכום.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
סליחה, לחברות התעופה זה לא היה ידוע. אנחנו לא ידענו שעד היום מטוסים אמריקאים יחנו בזה. יש פה הפתעה שהפתיעה את כולם.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, לא מדבר על זה. אני מדבר על הידיעה הקשורה לאזרחים, לא לחברות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא, כי הוא אמר שזה היה ידוע גם לחברות התעופה, זה ממש לא מדויק.
<< דובר >> אור ליבוס: << דובר >>
אנחנו מדברים על הפיצוי לאזרחים. לגבי הנושא של הפיצוי לאזרחים, אדוני מכיר היטב את העמדה של המשרד ואת העמדה של שרת התחבורה, כפי שנאמר, היו כחמישה דיונים, היו פה בפעם הקודמת - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני מכיר את העמדה. העמדה אומרת שאם האוצר מוכן, היא תעשה את זה. היא לא עובדת באוצר. היא צריכה לעשות את העבודה שלה. מה זה העניין הזה ש"אם האוצר מסכים, אני אעשה את זה. אם לא, אני לא אעשה את זה". זה מה שהיא אומרת.
<< דובר >> אור ליבוס: << דובר >>
זה לא מדויק.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה מה שהיה פעם שעברה. מה זה "לא מדויק"?
<< דובר >> אור ליבוס: << דובר >>
הנטל לא צריך ליפול. מה שקורה, במידה וחותמים על זה, השרה חותמת ושר הכלכלה חותם בהתייעצות עם הוועדה. הנטל עובר מחברות התעופה לצרכנים. אנחנו חושבים שנכון שהנטל הזה יתחלק.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני מסכים. אבל בשביל זה צריך את הצו.
<< דובר >> אור ליבוס: << דובר >>
שחלק מזה גם המדינה תיכנס. אנחנו כבר הגענו למתווה, כאן, יחד עם הוועדה, גם עם האוצר. לצערנו אנחנו מכירים את עמדת שר האוצר כפי שנמסרה לוועדה בדיון האחרון. אלא אם כן משהו השתנה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אור, פעם שעברה היא הייתה צריכה לעשות את הדבר הזה, כי זה היה בהפתעה גמורה ואנשים נתקעו שם, והיא הייתה צריכה לתת צו. היא לא נתנה את הצו, רק בגלל ששר האוצר התנגד. אז בלי סיפורים בעניין הזה. היא אמרה, "אם שר אוצר מסכים – אני אעשה, אם לא – לא". לא ידעתי שהיא ושר הכלכלה עובדים אצל שר האוצר. כל אחד יש לו את התפקיד שלו. עזוב את פעם שעברה, פעם שעברה זה עניין לבית משפט. זה שהחברות לא הלכו לבית משפט עד עכשיו, אני לא יודע למה.
<< דובר >> אור ליבוס: << דובר >>
הלכו.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הלכנו. - - - תלויה ועומדת. בטח.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
יש בג״ץ.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אוקיי, אם הלכתם, אז בית המשפט יקבע. מה אתם רוצים, שגם בעניין הזה בית המשפט יקבע?
<< דובר >> אור ליבוס: << דובר >>
אנחנו לא רוצים שבית המשפט יקבע.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז מה אתם רוצים? אני לא מבין. אז תגידו את האמת עכשיו, לא צריכים מאה דיונים בעניין הזה.
<< דובר >> אור ליבוס: << דובר >>
אז אנחנו אומרים את האמת עכשיו, יושב פה נציג האוצר - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תיכף נשמע את האוצר. אבל בשורה התחתונה זה לא אותו מקרה, אמרתי את זה מההתחלה. פה יש רשלנות תורמת של האנשים שטסו.
<< דובר >> אור ליבוס: << דובר >>
נכון.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הם לא צריכים פיצוי על כל התקופה, אפשר למצוא איזון פה. בניגוד למלחמה הראשונה, האיזון פה הוא ראוי. זה לא אותו דבר. אני לא מדבר על החברות, אני מדבר על האזרחים. לגבי החברות, אנחנו נשמע אותם ונראה בדיוק מה.
עם כל הכבוד למשרד התחבורה וגם לחברות, רוב האנשים שחזרו בטיסות חילוץ חזרו דרך עקבה וטאבה, לא דרך החברות הישראליות. גם פעם שעברה היה אותו דבר, נדמה לי חזרו 70 אלף או 80 אלף רק דרך עקבה. הם לא חזרו דרך החברות, הם נסעו לאתונה, מאתונה לעקבה, מעקבה לישראל.
<< דובר >> שלומי זפרני: << דובר >>
אל-על הפעילה כל טיסה שאושר לה להפעיל בנתב״ג.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אין בעיה, לא בא אליכם בטענות. רק אני אומר, רוב החילוץ היה חילוץ פרטי, לא של המדינה.
<< דובר >> שלומי זפרני: << דובר >>
רק נזכיר שעמדת גורמי הביטחון במדינה הייתה לא לפעול מהשדות הנוספים שאתה מדבר עליהם, ולכן ריכזנו את החילוצים לנתב״ג בלבד. כך פעלנו. ובהתאם לזה מתווה פעילות של 10% עד 20% מפעילות שגרה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן, משרד האוצר.
<< דובר >> דניאל שורץ: << דובר >>
דניאל שוורץ, אגף תקציבים באוצר. בהמשך לדיון פה אני אחלק את הדברים לשניים. קודם כל, על פיצוי הנוסעים. כמו שכבר נאמר, הנושא הזה הוא באחריות משרד התחבורה, תיקון שהוא לא מאוד ישן. באחריות שרת התחבורה לקבוע את המדיניות פה. היא סוברנית להחליט את מדיניותה, לחתום על צו בהתאם לאיזונים ולשיקולים שהיא מאמינה בהם. לכן, הפנייה פה למשרד האוצר, בעינינו היא לא רלוונטית. בטח במקרה הנוכחי, שבסך הכול, מידת ההפתעה הייתה קטנה יותר.
לגבי חברות התעופה, אנחנו נשב איתם, כבר קבוע דיון לתחילת שבוע הבא, לשמוע את הטענות שלהם, לשמוע מה הסיבות, מה הגורמים לבעיות שנוצרו להם. רשמנו פה כבר מספר דברים, בעיקר על הפעילות של נתב״ג, וגם היום נשמע אותם, נקשיב.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מתי תסכמו את זה?
<< דובר >> דניאל שורץ: << דובר >>
תחילת שבוע הבא, אני מקווה שנחליט בהקדם.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תעשה לנו ישיבת המשך בעוד שבועיים. אני לא יודע אם להחלטה שלכם תהיה השפעה על הפעם הקודמת, אבל אתם צריכים לסיים את זה, זה לא אותו דבר. באותה הזדמנות שאתם יושבים, תשתדלו גם לסיים את הפעם הקודמת. זה לא הגיוני, הסיפור הזה. לא יודע מה, חברות של 400 מיליון, לא 400 מיליון, זה לא אותו דבר. הנטל היה עליהן, על הכל. חלק מהוצאות המלחמה. אין הבדל ביניהם לבין טיל שצריך ליירט. אין שום הבדל.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
גילוי נאות, במלחמה היה צריך להטיס ולחלץ מכאן אלפי סטודנטים לגיאורגיה ולמדינות באירופה. אני פניתי מיד לאורי סירקיס, מנכ״ל ישראייר, ולזכותו ייאמר שהוא נענה מיד והטיס כאלפיים סטודנטים, יהודים וערבים. בחברות האחרות לא התלהבו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הפעם הם החזירו ממקומות אחרים, מה אתה רוצה?
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
יש פה נציג של אל-על?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הוא פה. לא שמעת אותו כשהוא דיבר?
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
שמעתי, אבל אני רוצה למקד את המצלמה בו. קיבלתי פנייה הבוקר. אזרח ישראלי נפטר במרוקו, ערבי. הגופה שלו הועברה לפריז, ובסיכום עם אל-על, הגופה הייתה צריכה להיות ב-07:00 בנתב״ג. הגיעה המשפחה לשם, אמרו להם שמסיבות ביטחון הגופה לא הגיעה.
<< דובר >> שלומי זפרני: << דובר >>
בוא נזמין לפה את השב״כ, ונשאל מדוע יש עיכוב בהטסת אותה גופה, ואני אשמח להיכנס ולבדוק את הפרטים ולראות אם - - -
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
האם גופה של ערבי היא סכנה ביטחונית?
<< דובר >> שלומי זפרני: << דובר >>
חבר הכנסת טיבי, אני לא יכול לענות על זה.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כי לאחרונה נוברים בקברים של ערבים.
<< דובר >> שלומי זפרני: << דובר >>
אני לא הולך לשיח פוליטי, פופוליסטי, חבר הכנסת - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
טיבי, אתה לא יודע מה הסיבה. היה מקרה כזה עם יהודי דווקא, ממרוקו, שהיה צריך לבוא.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אה, יהודי ממרוקו, יש הסבר.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
רגע, יהודי שהיה צריך להגיע. ישראלי, יהודי, שגם כן סירבו להטיס את הגופה. וכשביררתי מה הבעיה, התברר ששמו כל מיני דברים בתוך הארון שקשורים אליו, ואמרו, עד שלא יוציאו את כל הדברים, הגופה לא יכולה להגיע, וזה מה שנעשה. יכול להיות שזאת הסיבה. יש כל מיני סיבות למה לא מטיסים.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
לא, אצלנו לא שמים דברים בארון.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא תמיד זה קשור ליהודי או ערבי, אין קשר. כן.
<< דובר >> אורי סירקיס: << דובר >>
אני לא דובר אל-על, אבל אני מכיר את התחום. עבדתי הרבה מאוד שנים במטענים. זה לא קשור לאל-על, זה לא קשור לחברות הישראליות. זו החלטה של הביטחון. כשארון מגיע ממרוקו, אף אחד לא יודע מה היה בדרך ממרוקו לפריז ולכן הוא חייב לעבור בדיקה בפריז. לא קשור מי יש בפנים ומי קבור.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני לא אגיב על הדברים האלה, כי לא רוצה להביך אותם יותר מדי, כי הם מביכים אותנו כל השנה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן. סירקיס, אתה רוצה להגיד משהו?
<< דובר >> אורי סירקיס: << דובר >>
כן. אני לא רוצה לחזור על הדברים שנאמרו פה. אני רק רוצה לתמצת ארבע נקודות. קודם כול, במלחמה הזאת אנחנו הופתענו בשני אלמנטים. אני מביא דברים כהווייתם.
אחד, זאת העובדה שהאיראנים השתמשו בפצצות מצרר, שברגע שהם כוונו לאזור המרכז, תמיד נתב״ג היה בתוך האירוע הזה, ולכן הייתה מגבלת טיסה אמיתית. ושוב, לא חברות התעופה הישראליות הן אלו שקבעו את המגבלות הללו, אלא גורמי הביטחון הגבילו לשתי המראות בשעה, המראה בשעה, כך וכך נוסעים וכולי.
והדבר השני, שהוא הדבר שמלווה אותנו עד היום, זה חניית המטוסים האמריקאים. המטוסים האמריקאים חונים בנתב״ג. הם חונים, אגב, בטרמינל 1. כל פעם באים אלינו בטענות על מכירות שאנחנו עושים בטרמינל 1 ואחר כך לא מזכים את הנוסעים וכולי. אנחנו תמכרנו טיסות מטרמינל 1 וטסים היום מטרמינל 3. אף אחד לא מתייחס לנקודות הללו. בסוף, היום, הבוקר הזה, יש לנו ארבע עמדות חנייה בנתב״ג והיו אמורים להיות לנו היום 17 מטוסים בנתב״ג. יש לזה השלכה קריטית על היכולת - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בגלל המטוסים האמריקאים?
<< דובר >> אורי סירקיס: << דובר >>
כן, רק בגלל המטוסים האמריקאים. ויש לזה השלכה קריטית בכלל על יכולת קיום הטיסות. אני אתן דוגמה מאוד פשוטה. בשעה 05:00 אנחנו צריכים להמריא מנתב״ג, לצורך העניין, לרומא. אין לנו עמדת חנייה, אנחנו מחנים את המטוס ברומא, מבצעים את הלוח זמנים הפוך, ממריאים מרומא לתל אביב. אנחנו עובדים על חוק טיבי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מגדיל לכם את ההוצאות כל הדברים האלו.
<< דובר >> אורי סירקיס: << דובר >>
לא, עזוב את ההוצאות, אנחנו עובדים על חוק טיבי, לכן אני חושב שכל עוד יש הגדרה של מלחמה והגדרה של חירום בעורף – כפי שמגדירים את זה ברגע זה ממש – חוק טיבי, עם כל הכבוד, הוא חוקק, הוא נקרא חוק שירותי תעופה, וכרגע אין שירותי תעופה, וכל עוד אין שירותי תעופה נורמליים הוא לא צריך להתקיים.
ברגע שאתם לא מגדירים את זה, אתם פוגעים במוטיבציה של החברות הזרות לחזור לישראל, ולכן הן גם לא חוזרות לישראל. גם החברות האחרות, וויזר שכל הזמן קידמו אותה לא חוזרת רק בגלל הפיצוי. וויזר כל הזמן מאריכה את האי-חזרה שלה, בגלל שהיא לא רוצה להיות חשופה משפטית. כי ברגע שהיא תחזור ויתחיל פה עוד אירוע, שוב היא תהיה חשופה משפטית.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הרי אל-על ואתם טענתם שאם וויזר ייכנסו, אתם תפסידו כסף. אז עכשיו בגלל המלחמה הם לא נכנסו, אז צריך לקזז את ההפסד הערטילאי הזה מההפסד שלכם במלחמה.
<< דובר >> שלומי זפרני: << דובר >>
נסתכל גם על זה, אל דאגה.
<< דובר >> אורי סירקיס: << דובר >>
אני רוצה לסיים בנקודה אחת. אנחנו חתמנו הסכם עם מטוסים חכורים מחו״ל, ושאלנו מה קורה אם עכשיו יהיה עוד סבב. הבעלים של החברה בחו״ל אמר שאצלנו שלום זה force majeure. אנחנו חייבים פה את התמיכה של האוצר - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הם אמרו שהם יישבו אתכם השבוע.
<< דובר >> אורי סירקיס: << דובר >>
וברגע שהאוצר יתייחס לעלויות הללו, שעולות לנו רבע מיליון דולר ביום, זה מה שעולה לנו החנייה בחו״ל, לא כולל הפיצויים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל גם בקודם אתם חניתם בחו"ל.
<< דובר >> אורי סירקיס: << דובר >>
אבל בקודם כל האירוע נמשך 12 יום, אנחנו כבר סוגרים חודש שלישי ואין איזה פתרון באופק.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
ארקיע פה?
<< דובר >> ספיר איפרגן: << דובר >>
ספיר איפרגמן, סמנכ"לית מסחר בארקיע. אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו אבל אני כן רוצה להדגיש כמה נקודות.
דבר ראשון, הרקע. האירוע שהתכנסנו לכבודו היום, שמדבר על הפן הצרכני, הוא אירוע חשוב, משמעותי. גם לנו חשוב שהלקוחות שלנו יקבלו תשובות, יקבלו מענה, יקבלו ודאות. כשלקוחות מבחינתם פונים לחברת תעופה כלשהי ולא מקבלים מענה, הם לא מבינים את הרקע שמאחורי, הם לא מבינים שיש אירועים תלויים באוויר, שהסוגייה בערכאות משפטיות. גם אנחנו רוצים סופיות לדיון.
מעבר לזה, אני רוצה להתייחס לעוד משהו שנאמר פה, והוא שאי אפשר להפריד באמת בין החשיפה בגלל חוק טיבי שיש על כל חברות התעופה לבין דברים אחרים שקורים. רוחות המלחמה השפיעו על חברות התעופה, לא רק התעופה, גם התיירות, כל מי שבעסק מכיר את זה היטב, עוד מינואר.
רוחות המלחמה שיטחו לחלוטין את כל עקומות ההזמנות של כל החברות. היה אפשר לראות את זה במחירים, היה אפשר לראות את זה במחירי תפוסה, היה אפשר לראות את זה במספר נוסעים בנתב״ג. רק אתמול או לפני יומיים פורסם דוח נתב״ג, שהראה שבאפריל, אני לא מדברת על מרס, היה איפוס של כמות הנוסעים בנתב״ג, אלא גם באפריל, ירידה של 74% וכולי. ברקע יש את מחירי הדלק הסילוני שעלו פי שניים, יש את השער החליפין. כל הדברים האלה זה חלק מהשפעה ומפגיעה קריטית בענף התעופה, אגב, לא רק בארץ אלא גם בכל העולם. חשוב להבין את הקונטקסט שבו הדברים קורים.
נקודה נוספת, בסבב הקודם שבו תיקנו את חוק טיבי, לאור אירועי 7 באוקטובר, זה היה לפני יוני 2025. האירוע שהיה ביוני 2025 הוא היה אירוע תקדימי, שבו השמיים פשוט נסגרו. קרי, זה לא שבגלל טיל ובגלל איום, השמיים עדיין היו פתוחים וחברת תעופה החליטה לבטל טיסה. זה לא היה המצב.
כשישבנו פה בוועדה ודיברנו בדיוק על המקרים האלה, דיברנו על מצב שבו השמיים היו פתוחים. היה איום ביטחוני, היו רוחות מלחמה, הייתה הפסקת אש מגומגמת, אבל לטוס היה אפשר. ואז דיברנו על התרחיש שבו במקרים כאלה הגיוני, סביר ונכון שחברות תעופה ישתתפו בעול הצרכני.
מה שקרה ביוני האחרון ומה שקרה עם פרוץ המלחמה בסוף פברואר זה לא המצב. אנחנו מדברים על תרחיש שבו לא יכולנו לטוס. מאוד מאוד רצינו ולא יכולנו להוציא טיסות מנתב״ג למשך תקופה מאוד ארוכה. לאחר התקופה המאוד ארוכה שבה פשוט לא יכולנו לטוס, יכלנו לטוס מעט מאוד. חברת ארקיע יכלה להוציא ארבע טיסות ביום. זה הכול. אנחנו מדברים על תקופה שבה לוח הטיסות המתוכנן שלנו היה בערך פי עשרה, עם 40 ולמעלה מ-40 טיסות ביום. ופשוט לא יכולנו.
כשזה מצב הדברים, אני בטוחה שכל בר דעת יסכים שיש פה משהו לא סביר. כלומר, אם חברות תעופה רצו לטוס ולא יכלו, האם סביר להעמיס את העלות הזו, בנוסף לכל העלויות שהזכרתי בתחילת הדיון, שכאמור אי אפשר להסתכל על הדברים בוואקום, כי הם לא בוואקום, האם סביר גם להעמיס את העלויות הללו על חברות התעופה?
בסוף הפעילות שהייתה פה הייתה פעילות הפסדית. חברת ארקיע הפסידה מיליוני דולרים בחודש על הפעילות הזו. לכן אנחנו מפרידים ומבחינים בין תקופה שבה פשוט לא יכולנו לטוס, כי השמיים היו הלכה למעשה באופן הכי מילולי של הדבר, סגורים, לבין תקופה שבה אפשר לטוס, ואז מן ההיגיון שאנחנו כחברת תעופה נישא בסיכון של הדלק, של הביקושים הצרכניים, ושם אנחנו מסכימים כמובן להסכמות, שהגענו אליהן בסבב הקודם.
אני חייבת לחזק ולומר שכולנו תקווה שהשיחות עם הממשלה יישאו פרי, כי העלויות, גם התפעוליות, גם המוניטין שלנו, וגם הכספיות נפגע אנושות בגלל שהוצאנו מהבסיס שלנו, מהבית שלנו, בנתב״ג. חברות התעופה עם מבנה עלויות דומה, גם לנו אלה סכומים של כ- 200 ל-250 אלף דולר ביום, רק מה שאנחנו קוראים להם "הטיולים", הפוזישנים הריקים האלה של להביא את המטוסים בבוקר כל יום מוקדם ולהוציא אותם מאוחר בסוף כל יום.
אני רוצה גם להתייחס לנקודה שלא עלתה פה – המוניטין. חבר הכנסת אחמד טיבי יצא, וצר לי שהוא לא שומע את המשפט הזה, כי אנחנו רוצים לתת שירות טוב, רוצים להוציא טיסה במועדה, ואנחנו פשוט לא יכולים, מאותן סיבות שמנכ״ל ישראייר הזכיר, שכשהמטוס לא פה, אנחנו פשוט לא יכולים להוציא את לוח הטיסות כפי שמכרנו אותו לקהל הלקוחות שלנו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אוקי. בריטיש.
<< דובר >> שירלי קציר: << דובר >>
אנחנו כאן בשם רשימה ארוכה של חברות תעופה זרות. אני מצטרפת ומחזקת את דבריה של ספיר וגם למה שאמר שלומי. המצב הוא כזה שחברות התעופה הזרות, כדי לחזור לטוס לישראל אחרי שהן נאלצו להגיש בג"ץ – כי כבוד השרה לא הסכימה לחתום על הצו שניתן לה בדיוק לנסיבות הכי קיצוניות שיכלו להתרחש – הוא קטסטרופלי.
אם אנחנו היום לא מוציאים בשורה לחברות התעופה הזרות, והישראליות כמובן, באמצעות החוק הזה, שזה הכלי שיש לנו כדי לתת להן את הוודאות המשפטית לדעת, שאם הן חוזרות לטוס לישראל, הן לא מוצאות את עצמן תחת מתקפה של ייצוגיות במאות מיליוני דולרים על נושאים שנתקעו בחו״ל, שלא באשמתם, ובוודאי שלא באשמתנו, פשוט כי נתב״ג נסגר. אין מחלוקת שהיו טעמים מוצדקים, אבל החשבון לא צריך להיות מוגש אלינו.
בסופו של דבר, אם תסתכלו היום כמה חברות תעופה זרות הפסיקו בכלל לטוס לישראל, זה לא מדובר, אבל אפשר לקרוא את זה בעיתונות ובכלי התקשורת, זו רשימה מאוד ארוכה, וכמה חברות שוקלות אם לחדש את הפעילות שלהן לישראל, או שהן יגידו, "עזבו, אנחנו ניקח את המטוס הזה, נטוס עכשיו לכל מיני יעדים אחרים, תסיימו פה את העניינים במזרח התיכון, ונראה".
אנחנו עושים לעצמנו נזק אדיר. והרי למה חוקקנו את הסעיף הזה בחוק, אם לא בדיוק למטרות קיצוניות כמו סגירת נתב״ג ומתקפה כזאת חמורה.
אנחנו מבקשים היום, בבקשה מאוד ברורה מכבוד היושב-ראש, גם כתבנו מכתבים בנושא הזה, להפקיע את שיקול הדעת של כבוד השרה, ולחוקק את זה במסגרת חוק שירותי תעופה היום, בהוראות שעה. לא להיכנס עכשיו לשיקולים פוליטיים עם שר הכלכלה ועם שר האוצר ועם כבוד השרה, לא. שהוועדה תקבע היום סעיף בתוך החוק, כמו שעשינו בקורונה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הוועדה לא יכולה לקבוע את זה היום. היא צריכה הצעת חוק.
<< דובר >> שירלי קציר: << דובר >>
אז אנחנו מבקשים שרת"א תעזור בנושא הזה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
השרה תיתן תיקון לחוק שהיא חייבת? משרד המשפטים תתכונן לשאלה, אני מתכוון לשאול אותך משהו.
<< דובר >> שירלי קציר: << דובר >>
כבוד היושב-ראש, את החברות הזרות, יושב פה גם המנהל המסחרי של אייר פרנס ו-ק.ל.מ., אלון נטע, אותנו לא הזמינו לישיבה הזאת של ועדת התחבורה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה לא משנה, ההחלטה לגביהם בדברים מסוימים, תחול גם עליכם, זה לא משנה.
<< דובר >> שירלי קציר: << דובר >>
אז זה חשוב היה להבהיר.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל זה נראה לי הגיוני, משפטית, אבל לא משנה.
<< דובר >> אלון נטע: << דובר >>
אלון נטע, אני המנכ"ל של אייר פרנס – ק.ל.מ. אני יושב פה כבר לא מעט זמן, אני לא בטוח שאתם מבינים את ההשלכות של חברות תעופה אירופאיות או אמריקאיות, זרות, שפועלות בישראל. מאירוע לאירוע הנושא המשפטי של הפיצויים עולה ועולה. אנחנו מוצאים את עצמנו בדיונים, במקום להתעסק בקווים, מתעסקים במה עושים עם התביעות בישראל.
מעבר לנזקים, וגם לנו יש נזקים מאוד גדולים במלחמה הזאת, אבל אנחנו לא מפעילים מטוסים וחילוץ ולא עושים דברים אחרים, ואנחנו בטח צריכים להיות חלק מאותה הוועדה, זה בטוח. אני חייב להגיד לכם שיש בעיה היום, וזו הסיבה שחברות זרות לא חוזרות כרגע לישראל.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל אמרתי לך שאוצר, אחרי דיונים, הנה היא פה יושבת, אמנם מייצגת את ארקיע, אבל אז ישבתי איתה והיא הסכימה לפצות. הייתה בעיה עם רשות שדות התעופה, לא עם האוצר פה. הם הגיעו אליהם והם לא היו מוכנים לשמוע. לא צריכים לבוא בטענות לאוצר.
<< דובר >> אלון נטע: << דובר >>
אתם מדברים פה על תחרות וחוק טיבי, בסוף, אם לא יהיו חברות תעופה זרות לאזן גם בתחרות, יהיה פה רע לכולם. בדיונים שאני מנהל כרגע, הנושא של ישראל לא יורד מהפרק, והנושא של חוסר הגנה משפטית לחברות שרוצות לחזור לפה, שיהיו עוד פעם חשופים לתביעות וללנות ולהוצאות ישירות וכל הדברים האלה, זה פשוט פוגע בכולנו, ואנו צריכים פה לתת פתרון לפחות לעניין הזה של ההגנה משפטית.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
האוצר, עצם זה שאתם לא רוצים לשמוע ולא רוצים לתקן ולא רוצים לפצות –פוגע במוניטין של ישראל. אתם מבינים את זה.
<< דובר >> אלון נטע: << דובר >>
חברים, השמיים פתוחים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כלפי חברות תעופה, ישראליות או זרות. פוגע.
<< דובר >> אלון נטע: << דובר >>
השמיים פתוחים, אנחנו לא פה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
היא לא תעשה, בגלל שהם אומרים לה אל תעשי? נו באמת, אנחנו לא בסרט הקולנוע הזה. אני מדבר למשרד המשפטים, אני מסתכל על החוק "הוכרז על מצב מיוחד, ההכרזה עמדה בתוקפה יותר מ-14 ימים, רשאי השר לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה" וכולי. זה "רשאי" בלשון חובה.
אם הממשלה הכריזה על מצב חירום והוא ערך יותר מ-14 יום, השרה חייבת להראות שהיא התייחסה לעניין, אחרת זה אות מתה. כי אם יש מצב חירום, ועברו 14 יום, הוא צריך לתת התייחסות לפי הצו הזה. היא חייבת לקבוע בצו את התנאים. גם להגיד אין שינוי, זה גם צו, אבל היא חייבת להגיד משהו.
<< דובר >> רון שלמה סולומון: << דובר >>
רון סולומון המחלקה למשפט כלכלי בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. כמו שאמרו פה קודם, הנושא נדון בבג״ץ, יש עתירה תלויה ועומדת. העמדה מטעם המדינה שהוגשה לבית המשפט, הייתה שזה רשאי או רשאית במקרה הזה, שזה לא חייב. כלומר, שבנסיבות האלה מדובר בנושא שמסור לשיקול הדעת של השרה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אין בעיה, אבל היא חייבת להראות מה שיקול הדעת שלה היה במקרה הזה. רק להגיד שהאוצר התנגד, זה לא שיקול דעת. היא צריכה להסביר למה אחרי 14 יום, ואחרי שיש מצב, ופה זה יותר מ-14 יום, זה הרבה יותר, היא לא מתייחסת לזה. אין מצב.
<< דובר >> רון שלמה סולומון: << דובר >>
לגבי המערכה האחרונה מול איראן, אני עוד לא מתייחס לזה, כי בפנינו, בפני משרד המשפטים עוד לא הובא - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כתבנו לכם מספר מכתבים מתחילת המבצע וכולל לפני הוועדה. גם לכם.
<< דובר >> רון שלמה סולומון: << דובר >>
לפני הוועדה לא קיבלתי, אבל לא משנה. הנקודה היא שזה לא הובא בפנינו על ידי משרדי הממשלה. אנחנו כמשרד המשפטים, גם אם אני מאוד רוצה, אין לי את הכלים לבצע את עבודת המטה המקצועית שנדרשת לשם בחינה של צו כזה, ומה שאמור להתחיל קודם כל במשרדי הממשלה הרלוונטיים, בראשם משרד התחבורה.
אני חוזר אחורה לעם כלביא, כי זה הנושא שנדון. היה תהליך, הנושא נשקל. השאלה של משרד האוצר על הפיצויים מתקציב המדינה זה שיקול שהוא כן רלוונטי לעניין. ובין היתר, על בסיס זה, שרת התחבורה, כפי שנמסר לי, החליטה לא להוציא צו לפי סעיף 9א לחוק. וזו החלטה שעומדת בכללים של המשפט המינהלי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
טוב, אני לא רואה מצב שבג״ץ לא ייתן פה סעד. אין מצב כזה. כי אנשים טסו, לא ידעו כלום. פתאום זה נפל להם.
<< דובר >> רון שלמה סולומון: << דובר >>
בעם כלביא.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בעם כלביא. איך יכול להיות שהיא לא מתייחסת לעניין הזה, אין מצב. אם אתם מצפים לסעד מבג״ץ בעניין הזה לטובתכם, לא נראה לי הגיוני פה. אבל פה אפשר לאזן בנזקים. כי הם ידעו, היה חשש שיקרה משהו ואנשים בכל זאת יצאו מכל מיני סיבות. ולכן אפשר לאזן. בניגוד לפעם הראשונה, שאי אפשר היה לאזן, כי אף אחד לא ידע כלום. זה מה שהיה. פה אנשים ידעו שיכול להיות משהו ויצאו בכל זאת. אם מפאת העובדה שהם כבר הזמינו טיסות ומלונות בחו״ל ורצו לצאת לטיול, לקחו את הסיכון. פה אפשר לאזן בימים וכולי.
אתם מסתכלים על הקופה של אותו רגע. תחשבו על הפגיעה במוניטין של המדינה בנושא של הטיסות. מה שהיא אומרת היא צודקת. חברות תעופה יחליטו לא לטוס לישראל. נכון שהחברות הישראליות ירוויחו מזה, אבל גם הן צריכות לקנות מטוסים כדי שתהיה להן מספיק אפשרות לטוס. הנושא הזה של טיסות לישראל, אם תמשיכו במה שאתם עושים, בסוף לא יהיו. חברות לא יבואו. זה מה שיקרה. מה העניין הזה? אני לא מבין.
אתם חוסכים 200 מיליון שקל, אבל בסופו של דבר אתם תגרמו נזק לצרכן. ברגע שלא יהיו הרבה חברות, הוא ישלם יותר על כרטיסים. זאת תהיה פגיעה גם כן בצרכן. לא הכול זה פה יום, פה פחות יום. הטיסות עולות. טסנו ללונדון, עלה 1,000 דולר, דרך אגב, במשלחת. 1,000 דולר טיסה. שלפני המלחמה זה היה 300 דולר. אתם תלמים מהעניין הזה. זה גם פגיעה בצרכן.
<< דובר >> ניר גור: << דובר >>
מנכ״ל QAS, חברת שירותי קרקע, ואני מדבר פה גם בשם Laufer Aviation-GHI ו- Aero Handling. אנחנו שלוש חברות שמעסיקות מעל 2,000 עובדים, ותומכות בתשתית התעופתית גם בנתב״ג, גם ברמון וגם בחיפה.
כמו שציינת, כבוד היושב-ראש, בסבב הקודם היה לנו דיון מאוד מקיף, ועברנו תהליך מאוד ארוך ומעמיק של הוכחת נזקים, גם מול משרד התחבורה וגם מול משרד האוצר. כמו שאתם יודעים, זה לא תהליך פשוט, ואחרי כל בחינה מאוד מעמיקה, כולל מעורבות של המנכ״לים, הכירו בעובדה שמגיע לנו פיצוי.
האירוע הוא אירוע פי כמה וכמה יותר מאתגר ויותר ארוך ומשמעותי מבחינתנו. נתב״ג בשלושת החודשים האחרונים לא משמש כשדה אזרחי, הוא משמש יותר כשדה צבאי. הנסיבות ברורות, אבל אנחנו צריכים לשמר את כוח האדם שלנו. בסוף, בלי ה-2,000 עובדים האלה, נתב״ג לא יכול לעבוד, אין שום חלופה מלבד אל-על.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתם לא נותנים שירותים אחרים שם למטוסים?
<< דובר >> ניר גור: << דובר >>
אנחנו נותנים שירותים לשלושת החברות הישראליות מלבד אל-על, ארקיע - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, למטוסים הצבאיים אתם לא נותנים שירות?
<< דובר >> ניר גור: << דובר >>
למטוסים הצבאיים בשוליים. הם היום נותנים מה שנקרא self Handling. אישרו להם להביא גם גוררים ואת כל הציוד שנדרש עבורם, למעשה הם עושים בנתב״ג די כשלהם ומתנהלים שם בצורה די עצמאית. זה אירוע בפני עצמו שאנחנו לא נהנים, אין Upside לזה מבחינתנו. מצד שני, כמו שציינו פה, החזרה של החברות הזרות, מלבד שלושת החברות הישראליות, אנחנו מטפלים בעשרות חברות תעופה זרות, והחזרה שלהן, כמו שאתם רואים - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר, אבל מי שעשה בעיות פעם שעברה, זה רשות שדות התעופה. אם תביאו את רשות שדות התעופה לשבת עם האוצר ולהגיע לאיזה משהו, אז זה ייעשה. לפי דעתי אין בעיה עם זה.
<< דובר >> ניר גור: << דובר >>
כבוד היושב-ראש, אנחנו עם 2,000 עובדים, הפסדים כספיים מאוד מאוד משמעותיים. אנחנו לא במצב שאנחנו יכולים היום להמתין לדיאלוג בין רשות שדות התעופה – ונכון שהיא הרגולטור שלנו – לבין משרד האוצר.
שוב, גם הדברים שלנו באמת הוכחו, שזה לא דבר מובן מאליו שמשרד האוצר בוחן את הדברים לעומק ומכיר בצורך לפצות אותנו. והאירוע עכשיו הרבה יותר מעמיק. זה לא עלה פה, אבל החברות האמריקאיות מדברות על חזרה בספטמבר. יש פה חברות אירופאיות שמדברות על חזרה הדרגתית מיוני, וגם זה כנראה כבר יידחה. זה תהליך שאנחנו צריכים לשמר עובדים חודשים רבים, כי אין חלופה. גם אם נגייס היום עובדים, תהליך ההכשרה הארוך שלנו יביא אותם לכשירות אולי בשנה הבאה. המענה צריך להיות מאוד מידי ומאוד משמעותי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תגיד לי, בהסדר הכולל, פעם שעברה נתנו להם איזה משהו, בתקנון פיצוי, נכון?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
הייתה כוונה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסוף לא קיבלו?
<< דובר >> ניר גור: << דובר >>
כסף לא עבר.
<< דובר >> דניאל שורץ: << דובר >>
אם אפשר רק לוודא משהו, חברות התעופה לא נמצאות במתווה של הפיצוי לעסקים בגלל שהם מעל 400 מיליון שקל. זה לא המצב אתכם. אתם יכולים להגיש במתווה של כלל המשק.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לכן אני אומר, מגיע להם.
<< דובר >> דניאל שורץ: << דובר >>
ואם מגיע לכם, אתם תקבלו.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
לא, במסגרת המתווה הכללית ככל שהם עומדים בו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני זוכר את הישיבות. הטענה בפעם הקודמת הייתה שהפיצוי לא מספיק.
<< דובר >> דניאל שורץ: << דובר >>
- - - שעברה קיבלו על אוקטובר, נובמבר, דצמבר. זה היה בסדר. ואז אמרו, צריך - - -. על שאגת הארי תוכלו להגיש כמו כל שאר המשק. על פניו, לפחות על החודשים מרץ עד אמצע אפריל, אתם כן נכנסים למתווה של הפיצויים.
<< דובר >> ניר גור: << דובר >>
אבל העניין אצלנו שהחזרה היא לא היום ולא מחר, ולא מוחרתיים. העניין אצלנו שהחזרה תיקח חצי שנה ושנה קדימה.
<< דובר >> דניאל שורץ: << דובר >>
בסדר, רק להבין את העובדות, בניגוד לחברות התעופה שלהם אין שום פיצוי, כי הם מעל 400 מיליון שקל, אתם, אולי זה לא מספיק, אולי צריך יותר, אני לא- - -
<< דובר >> ניר גור: << דובר >>
אנחנו ספציפית דרך אגב היינו מעל 400 מיליון בגלל כל מיני דברים של אגרות רשות שאנחנו משלמים, אבל לא חשוב. אני שם את זה רגע בצד.
<< דובר >> עופר ריינהרדט: << דובר >>
אבל לי חשוב לציין את הנושא של העובדים. אנחנו היום עם 340 עובדים שנמצאים בחל״ת, שהוכשרו בהרבה מאוד הכשרות, שעולות לנו לא מעט כסף. ה-340 עובדים שכרגע נמצאים בחל״ת ועדיין לא חזרו, כי אין לנו עבודה בשבילם, אולי חצי מהם יחזרו, השאר ימשיכו לקבל דמי אבטלה ככל שיהיה ניתן לקבל.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אנחנו נעשה ישיבה בעוד שבועיים, עד אז אני מבקש שתשבו עם החברות על העניין הזה. תכנסו לעניין הזה ברצינות, כי זה גם פוגע במוניטין של המדינה וגם אנשים זכאים לפיצוי, אין מה לעשות. גם שרת התחבורה, עם כל הכבוד לה, במצב הזה היא חייבת להוציא צו. היא לא יכולה לא להוציא צו שהעסק היה ארוך.
<< דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >>
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשירות המסחר. וחברות התעופה הישראליות החונות הן חברות אצלנו. קודם כל למדנו, אני קורא לזה הנפת דגל לבן של הממשלה דווקא הזו, בצדק. אמרה מה שטוב לאירופה, טוב לישראל. למה היא אמרה מה שטוב לאירופה, טוב לישראל, בהיבט הרגולטורי?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה לגבי במבה, לא לגבי טיסות.
<< דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >>
נכון לגבי הכל. היא הפנימה שכל אימת שיש רגולציה ישראלית ייחודית יוצאת דופן, בסופו של דבר החשבונית מוגשת לאזרח. מה שטוב לאירופה, טוב לישראל. כשרשות התעופה האירופאית מגדירה אירוע ככוח עליון, את כל הרגולציה זה שם בצד. ככה היה צריך להיות בישראל, ואם המדינה רוצה שהאזרח הישראלי יהיה מוגן יותר מאשר האזרח האירופאי, ובצדק, היא צריכה לשים את הכסף איפה שהיא רוצה שיהיה מוגן.
אתה התייחסת לזה הרבה, אני רק נותן אזהרה, אם מישהו רוצה לחסל את השמיים הפתוחים שבעצם השר כץ עשה ב-2013. מי שרוצה לחסל את האירוע הזה, מוזמן להמשיך במצב שבו אנחנו נמצאים כרגע. חברות תעופה זרות יעשו אחד מהשניים – או שהן לא יפעלו מכאן, או שהן ינסו, צריך לעבור קורס נביאים כדי לתמחר את הסיכון שכרוך בלפעול מישראל, ואז המחירים לא יהיו כלכליים ולא יהיו כדאיים.
משרד האוצר חייב – לא רצוי, חייב – להיכנס לתוך האירוע הזה. אם לא תיכנסו לתוך האירוע הזה, דיברתם על מוניטין, חברות התעופה הזרות כבר החליטו שהן לא רוצות לפעול כאן. אתם פוגעים קשות בתחרות, תשאירו פה חברות ישראליות שגם להן אין כדאיות כלכלית לעבוד. צריך להגיד את האמת, אולי אני משתמש במילה גסה, הלאימו את שדה התעופה הישראלי. גם חברות ישראליות לא יכולות לעבוד מכאן.
מי שמלאים, מי שמאפשר את ההלאמה הזו – מדינת ישראל, צריך גם לשאת בתוצאות הכלכליות של הדבר הזה. אי אפשר לעבוד בשדה תעופה מולאם. אי אפשר לבקש מחברה כלכלית לתפקד כאשר שדה התעופה מולאם.
אני פונה לאוצר, אנא, הואילו בטובכם. המדינה היא זו שאפשרה את ההלאמה הזו, אני לא מלין עליה, כנראה כוח עליון, אבל אם הלאמתם את שדה התעופה, אל תשיתו ואל תגישו את החשבונית לחברות התעופה בכלל, ובטח ובטח לחברות תעופה ישראליות שצריכות להזיז את המטוסים שלהן החוצה, את הצוותים שלהן החוצה ואחר כך חלק מההלאמה זה אתן רשאיות לטוס, ובתנאי שזה אחד בשעה ולא יותר מ-50 נוסעים, שאין בזה שום כדאיות כלכלית.
אם בכל זאת חברות התעופה נרתמו, אז אם אתם רוצים שחברות התעופה תמשכנה לתפקד ואין עוררין על החיוניות שלהן, אנא, תחריגו אותם, תטפלו בהם. הם לא יקבלו פיצוי, לא ב-400, אתה יודע מה, טוב מאוד שהם לא יקבלו פיצוי בתוך ה-400, כי הפיצוי הזה זניח ומגוחך.
צריך לארגן קופסה נפרדת לחברות התעופה ישראליות, אם רוצים שהן תשרודנה. הבעיה היא ששרת התחבורה "רשאית", בוא נשים את הפיל בחדר. הפיל בחדר זה שיקולים של בחירות באופק. אני לא רוצה להזיק לאף אזרח ישראלי בהחלטה שלי, ולכן גם אם אני חושבת שנכון היה לבצע את ההחרגה ולהשית גם את היומיים האלה, שגם זה אירוע קטסטרופלי היומיים האלה על חברות התעופה, שהן לא תשרודנה את האירוע הזה, גם אם זה נכון, גם אם כל השיקולים הם שיקולים רלוונטיים, אני אמורה להיבחר בבחירות הבאות, ולכן אני לא אעשה את זה אם אני רשאית. החוק צריך להשתנות, לא "רשאית", אלא "חייב", חובה. זה הכול פוליטיקה.
כבר שאתם מפקירים את האירוע הזה לאירוע פוליטי, אנחנו באירוע בעייתי וצריך לתקן את החוק. אז חבר'ה, תיזהרו, אתם לא מאפשרים כדאיות כלכליות לחברות תעופה זרות, ולישראליות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תורג'מן, תודה רבה. אנחנו נמשיך פעם אחרת, אני חייב לסיים את הישיבה. עוד שבועיים אני מבקש מהאוצר - - -
<< דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >>
שימו לב גם מבקר המדינה מה אמר בדוח שלו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
האוצר והתחבורה כנסו לזה ברצינות, נסו לסיים את זה הפעם. אני מציע לכם, אם כבר אתם עושים הסדר, תעשו הסדר גם על העבר. תגמרו את כל העניין, מכה אחת. תודה רבה, הישיבה הסתיימה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:30. << סיום >>