פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום שני, י"ג באלול התשס"ז – 27 באוגוסט 2007 – בשעה 12:15
סדר היום:
סקירת שר המדע, התרבות והספורט על ביצוע תקציב משרדו לשנת 2007 והמדיניות לשנת 2008
נכחו:
חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב – היו"ר
קולט אביטל
חיים אורון
זאב אלקין
מנחם בן-ששון
מגלי והבה
אבשלום וילן
יצחק וקנין
שי חרמש
אמנון כהן
סופה לנדבר
אברהם מיכאלי
אורית נוקד
ניסן סלומינסקי
ראובן ריבלין
מוזמנים:
גאלב מג'אדלה, שר המדע, התרבות והספורט
עמנואל מודריק, חשב, משרד המדע, התרבות והספורט
יואב רוזן, מנכ"ל משרד המדע, התרבות והספורט
דותן אוליבר, יועץ שר המדע, התרבות והספורט
עופר בוסתן, נציג משרד המדע, התרבות והספורט
מיכה ינון, משרד המדע, התרבות והספורט
רותם רולף, אגף התקציבים, משרד האוצר
נעם סמל, מנכ"ל הקאמרי
דור לי, מוזיאון ישראל
אורית שפרן
חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים
ייעוץ כלכלי: סמדר אלחנני
מנהל הוועדה: טמיר כהן
רשמת פרלמנטרית: הדס צנוירט
סקירת שר המדע, התרבות והספורט על ביצוע תקציב משרדו לשנת 2007 והמדיניות לשנת 2008
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.
אנו מברכים את שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה. כבוד השר, אני מזכיר לך ששלחתי לך מכתב שבו התבקשתם להתמקד לגבי שלוש הסוגיות, שלושת הדברים של המשרד, שהיו מבחינת מהות המשרד בשנת 2007, שלושת הדברים שמבחינתכם מהווים את הדברים החשובים ביותר לשנת 2008 והתקצוב הנדרש אליהם והדברים שנמצאו בתוכנית העבודה שלכם ושעליהם אתם נאלצים לוותר בגלל קיצוצים שכל משרד הולך לספוג.
כבוד השר, בבקשה.
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
תודה. אנו לא מתכוונים לוותר על שום דבר מתוכנית העבודה השנתית שלנו, אנו רוצים להסתייע בכם ולקבל חזרה את כל הקיצוצים וההקצבות הנדרשים. אדוני היו"ר, אני קודם כל מודה לך ולחברי הוועדה על ההזמנה. זה הליך דמוקרטי חשוב, שאנו באים לוועדת הכספים, כפי שבאנו גם לוועדת החינוך, התרבות והספורט, ואני בטוח שניעזר גם בכם רבות כי לכולנו מטרה אחת – טובת החברה הישראלית. יכול להיות שאוותר על המצגת כי יו"ר הוועדה והחברים מאוד מנוסים. אעשה את זה מאוד מתומצת;
ב-2008 אנו הולכים להניף כמה דגלים. יש אוכלוסיות חלשות בתרבות שאנו רוצים להתמקד בהן בלי לפגוע באוכלוסיות אחרות, זה חרדים, עולים וערבים. אלה שלוש האוכלוסיות החלשות. זה לא הצגה עכשיו, זאת האמת. 52% מהחברה הישראלית מתחת לקו העוני זה האוכלוסיות האלה. האוכלוסיות החרדית והערבית בנושא התרבות זקוקות להרבה התחלות, בעולים יש פוטנציאל אדיר, הוא לא מקבל תמיכה דרושה. אנו רוצים לשים דגש על האוכלוסיות האלה.
ירושלים בירת ישראל, כמעט אין בה תרבות, כמעט כל מוסדות התרבות קרסו, מהקאמרטה ואילך, כי תקנת ירושלים מ-25 מיליון ₪ ירדה ל-9 מיליון ₪ בקושי. אתם יודעים מה עובר על ירושלים, אתם יודעים את הנסיגה של האוכלוסייה החילונית בירושלים, יש נסיגה בתרבות לאין שיעור, וזה לא ראוי לבירה, לאזרחים או למדינה. לכן אנו הולכים לתבוע להחזיר את תקנת ירושלים, שמי שהמציא אותה הוא ראש הממשלה היום, מי שהיה ראש עיריית ירושלים בזמנו, ולהחזיר אותה לסדר גודל של 25 מיליון ₪ אחרת לא תהיה תרבות במדינה שלנו.
אי אפשר לקיים אירועי תרבות במוסדות תרבות לא ראויים. אי אפשר לבוא להצגה מוצלחת, טובה שמתקיימת במתקן תרבות לא ראוי. לכן צריך להחזיר תקנת השיפוצים, זה כ-35 מיליון ₪. לא ייתכן שמוסדות התרבות שלנו לא יעמדו בסטנדרטים תרבותיים. זה בקיבוצים, בעיירות, בערים, בישובים בינוניים אין בכלל תרבות, ואם יש, סגור, כי לא שיפצו אותו בעשר השנים האחרונות. אלה הדגלים שאנו רוצים להניף ב-2008.
כדי לעשות את כל זה צריך לחזור לבסיס, ל-445 מיליון ₪ בתרבות. היום זה 393 אחרי כל הקיצוצים. הקיצוץ במשרד שלנו הוא 24 מיליון ₪, 4%. יש משרד ממשלתי שהקיצוץ לא הגיע למיליון ₪, כי אצלנו זה משרד שונה.
ראובן ריבלין:
כל המשרד פעילויות.
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
נכון. הם לא מבינים את זה.
חיים אורון:
מי לא מבין?
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
האוצר. הם לא מבינים. זה משרד שנותן משכורות. אם אני לא מעביר הקצבה, אנשים לא מקבלים משכורת. אני לא ידעתי עד לפני כמה חודשים שאנו משרד שנותן משכורות. זו מציאות קשה, זו האמת, וצריך לחשוב פעם על רפורמה בתרבות.
אנו זקוקים לעזרה, 78 מיליון ₪. שנית, אנו חייבים לחוקק חוק תרבות. זה לא ראוי למדינה. נניח שהייתי אזרח צרפתי, הייתי רואה את תקציב התרבות של מדינת ישראל, תגידו לי, זה לא בושה? זה תקציב תרבות של עיר בינונית באירופה.
הדיון הוא מתמקד הרבה בתרבות אך הוא גם מדע וספורט. איך זה שכל מי שיושב בחדר יודע או שמע או חקר, שההשקעה הכי משתלמת היום זה השקעה במדע, איך זה שהמדינה שלנו לא משקיעה במדע כדי לתת מענה לעוני ולאבטלה? יושב חוקר ארבע שנים, בא איש הון מהונלולו, קונה את המחקר, עושה ממנו פי מאה רווחים והמדינה לא משקיעה במדע. במדע הביטחוני תעשייתי משקיעה, אבל מה עם המדע האזרחי? מה עם המדע השימושי היישומי? מה הם המדע הבסיסי? זה לא שייך למדינת ישראל? למה אנו לא עושים את זה? שים מיליארד למדע, תקבלו 20, אני אומר את זה לאנשי האוצר.
מדינת ישראל - אין לה תו תקן למתקני ספורט. יש עשרה אולמות במדינה שחסרים להם 3 מטר מכל צד כדי שישחקו בהם כדור יד, הם לא יכולים להקים קבוצת כדור יד, וזה אחרי שהשקיעו 20 מיליון ₪. אני גם מקצר את התהליך, לוקח את תו התקן האירופי, מושיב ארבעה אדריכלים, ובחצי מיליון ₪ יש תו תקן. אין תו תקן לבניית מתקני ספורט במדינת ישראל.
בספורט אנו מניפים דגל של ספורט נשים ועממי, נכים, ואני לא צריך להסביר לכם למה. השנה התחלנו לקבל כסף לספורט מוטורי וצלילה. שני הענפים האלה היו מחוץ לתחום. האוצר התחיל אתנו בעניין הזה, קיבלנו תקנים.
קרה דבר טוב, פעם ראשונה אומרים: זה תקדים, המולמו"פ עבר למשרד המדע, התרבות והספורט, בהחלטת ממשלה. אני מקווה שבתקציב הבא מדיניות המדע בישראל תיקבע במשרד המדע, התרבות והספורט כאשר התקציב של המדען הראשי של המשרד יהיה תקציב ראוי שיוכל לקבוע את המדיניות הזו.
ראובן ריבלין:
מה תקציב המולמו"פ? אין בו כסף, אין בו כלום.
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
מבחינת זה שעבר באחריות אלינו זה הישג עצום. קודם זה היה במשרד ראש הממשלה. יש לו תקציב – 3.5 מיליון ₪, אנו נכפיל את התקציב מהמשרד שלנו. יש יו"ר למולמו"פ, קיבלתי את המלצת הנהלת המולמו"פ למנות את פרופ' עודד אברבסקי, הוא חוזר מחו"ל השבוע, הוא אושר בממשלה, אנו מאמינים שזה יתחיל להמריא. זה שינוי מהותי חשוב. לא היה פשוט לעשות את זה. שיתוף הפעולה מצד מנכ"ל משרד ראש הממשלה היה לאין שיעור. אני שמח שעשינו את זה.
אם לא נלך לחוק תרבות ולתקציב רב שנתי לתרבות, למדע ולספורט נדמה לי שנחטיא את המטרה. אני מעריך את המשרד הזה כחשוב מאוד, אני חושב שחוץ מהסיסמאות, שזה מפגש בין עמים, זה המשרד מס' 1 שהוא מפגש בין עמים, שהוא זירה לשיתוף פעולה בין לאומי בשלושת התחומים. למשל, מישהו מכם היה מעלה בדעתו לפני חודש שהנבחרת העירקית בכדורגל תנצח את הנבחרת הסעודית, מהטובות במזרח התיכון, כשבשדה המשחק משחקים שיעים וסונים שמפוצצים מכוניות אחד לשני? רק בצהלה של הניצחון של העירקים על הסעודים לצערנו הרב רכב אחד שהתפוצץ, נהרגו 50 איש ונפצעו מאות. הייתי עכשיו בסרן, ראיתי מדען לבנוני מדרום לבנון שהבית שלו פוצץ, המדען הלבנוני הזה עובד ליד פקיסטני, ליד ישראלי, ליד צרפתי. לא ייאמן.
המו"פים האזוריים שלנו - המחקר שעשה המו"פ בגולן הביא לכך שהיין בגולן קיבל לפני שנתיים מקום ראשון בעולם. לכן אני מצפה מכם לשלב אתנו ידיים יחד עם ראשי התרבות שעשו עבודה יפה וגדולה ואמיצה בחודשיים האחרונים. הם עשו את זה ביושר, אומץ לב, זכו לתמיכה של הרבה ח"כים מכל הסיעות, וזו הזדמנות להודות לכם ולאחרים – אני יודע שאורית הובילה בעניין הזה יחד עם מלכיאור, והביאו לנו הישגים. אני רוצה שהמדענים וראשי הספורט ילכו בעקבות אנשי התרבות למאבק צודק, עיקש, נחוש כדי שנוכל להביא בשורה ולקבל את התקציבים הדרושים לנו. אני רוצה לגלות לכם, ראש הממשלה הזמין אליו דיון בנושא התרבות בשבוע הבא. זה גם מראה על בשורה מסוימת.
ראובן ריבלין:
אתמול הוא נתן 150 מיליון לתאונות דרכים, אבל לקח את זה ממשהו אחר.
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
אני רואה בשורה בדיון הזה, אני מאוד מודה ליו"ר ולחברי הוועדה ואשמח לעמוד לרשותכם. בלי קשר לתקציב אני חושב שהדיאלוג בינינו ושיתוף הפעולה צריכים להישמר לאורך כל השנה. תודה.
ראובן ריבלין:
אדוני השר ומכובדיי מהמשרדים השונים שהיו למשרד אחד, ב-1996-1998 התקיים בכנסת ישראל מאבק חשוב, עיקש, נחוש וצודק לגיבוש חוק הקולנוע. אני מודיע לך שהחוק הזה ביוזמת חבר הכנסת דדי צוקר, ראש העיר חיפה שהיה ח"כ ועבדכם הנאמן, והמאבק הזה שכינס את רוב חברי הכנסת נתקל בחומה בצורה של המערכת של משרד האוצר והממשלה למנוע מימון ישיר של הקולנוע מתוך התמלוגים שמקבלת ממשלת ישראל. זה היה מאבק עקרוני בין האוצר לכנסת.
בסופו של דבר באתי לראש הממשלה דאז נתניהו ולאחד מהפוליטיקאים המבטיחים הצעירים אריק שרון כמו גם פוליטיקאים ממפלגת העבודה לשעבר, ושבעים חברי כנסת מול אפס מתנגדים כולל ראש הממשלה נתניהו. מה ההיגיון שעמד מאחורי החוק – שקולנוע הוא לא תעשייה אלא ערך, שאין שוק שיצדיק קולנוע כתעשייה. יכולת מדינת ישראל להעמיד את הקולנוע בירידי קולנוע ולהוציא את שמה של ישראל על כל בעיותיה, תרבותה ומורכבותה היה רק באמצעות חוק הקולנוע.
אנחנו הכנענו את האוצר, ומאז האוצר אינו שקט, ואני מזהיר אותך אדוני השר שעם כל הדברים החשובים שהיום משרד ראש הממשלה מעניק לך מתוך רצון לחבר אותך לממשלה, וזה דבר חשוב מאוד, אני פוחד מאוד שעם כל הדברים החשובים שאמרת אנו הולכים לראות השנה דבר נורא ואיום – את אחת מיצירות הפאר של התרבות בישראל שכן מאז חוקק חוק הקולנוע יצא שמו של הקולנוע כשגריר של ישראל יותר טוב מכל המערכת של משרד החוץ, שגריר לטובה. בעולם כולו שמה של ישראל נישא בפי כל. אני מאמין באמונה שלמה שהקולנוע הישראלי מוציא דיבתה של מדינת ישראל כמגשרת בין חוסר ההיגיון בעיני העמים שמדינת ישראל היא יהודית ודמוקרטית יותר טוב מכל שגריר אחר. יכול להיות ויכוח בתוכנו על נושא או מראה כזה או אחר. נער הייתי גם זקנתי, הייתי שגריר של ישראל בעולם בתוקף תפקידיי כשר וכיו"ר הכנסת, ובסופו של דבר, אומרים: אם יש לכם מדינה כל כך דמוקרטית שבה הכל הוא באמת בא לידי ביטוי בוויכוח אמיתי, אנו נמצאים במצב שבו אנו יכולים רק להתגאות.
הקולנוע הוא ערך ערכי.
קריאה:
אתה ציני.
ראובן ריבלין:
אני לא ציני. יש לי הרבה ויכוחים כשאני רואה את "ג'נין ג'נין" ואני הולך להפגין והולך לבג"ץ. "ג'נין ג'נין" הוא יוצא דופן. המערכת של הקולנוע בישראל היא אדירה. הייתי נציג ציבור בקרן לעידוד, הצבעתי בעד חמסין ואני חושב שהבעיה שאז היתה מוסתרת בין הפלסטינים לבינינו בתוך מדינת ישראל היה דבר שהיה מחויב המציאות ופתח ויכוח שרק הועיל לנו.
הדבר הפאר הזה הולך להיות מבוטל בחוק ההסדרים - חוק הקולנוע. עם כל הרצון וההבנה עם משרד ראש הממשלה, ידוע לך שהמשרד שלך הוא ביצועי שאין בו תקציב נוקשה, לכן כל דבר, למשל נתנו 150 מיליון לתחבורה, אתה תשלם מזה 4% וכך הלאה, עד שאתה נמצא במצב שבו אתה לא יכול לפעול. יחד עם זאת, אדוני השר היקר, לך לממשלה ותדרוש שמועצת ההימורים תעבור למערכת שלך ושאתה תוכל לתעל כספים בהתאם לצורך שאתה היום מנסה לאסוף ממקורות שכמעט אינם קיימים. מועצת ההימורים היום היא אחת המוחות של גביית כספים הגדולה ביותר שאינה מצריכה מאמץ תקציבי כי היום נדמה לי שהמחזור של ההימורים, מיליארד ו-600 מיליון, ואם המערכת של התרבות והספורט לא נמצאת תחת השרביט שלך, אנו מחמיצים את האפשרות הזו. רשמנו לעצמנו 100 מיליון או 150 מיליון תוספת לתקציב. על כל פנים נעמוד לרשותך ואם לא יעזרו לך, פה אחד נצביע נגד התקציב.
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
אם אנו נביא הצעת חוק להעביר את מועצת ההימורים אלינו, מקובל עליכם?
ראובן ריבלין:
בהחלט.
חיים אורון:
אני לא יודע אם הפתרון הוא להעביר את מועצת ההימורים לכאן. אין עוד כסף. מועצת ההימורים עובדת היום לפי קריטריונים. הבעיה שלי היא התקציב הזה. נתת דוגמאות מהעולם, שם מדברים על 2% מהתקציב, 1.5% מהתקציב, 3% מהתקציב. אנו ב-4, 5 פרומיל פחות מתקציב המדינה וזה לא משתנה וזה גם לא ישתנה כי יכול להיות שראש הממשלה יזמין אנשי תרבות. העניין מתחיל מזה, אם אני זוכר נכון, הצבעת בעד התקציב, אז מה אתה בא אלינו? אני לא אומר את זה לך באופן אישי, אלא אגיד את זה לכל השרים.
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
יש הפרדת רשויות.
חיים אורון:
יש שתי רשימות שאני מנהל אותן כבר הרבה שנים. האחת על הלוח, כמה כל שר מבקש תוספת תקציב. אתה מבקש 78 מיליון ₪. הרשימה השנייה, כמה שרים באים לוועדה ואומרים: יש תקציב טוב, הצבענו בעדו, ותתמכו בו. לדעתי אף שר. בשנה שעברה היה ליברמן וציפי לבני. כל השרים האחרים ביקשו תוספת תקציב. זה גם לא משנה. אני לא אומר שבתקציב המדינה אין 78 מיליון ₪. גם בתקציב הקיים היום יש 78 מיליון ₪. אם הוועדה תצליח להעביר לך 78 מיליון ₪ בישיבה הבאה יביאו הנה רשימת קיצוצים ויגידו: מאה אחוז, קיצצנו בפריפריה שחשובה לך, זה מה שעשו עכשיו עם עוטף עזה, זה מה שעשו אתמול עם תאונות הדרכים וזה מה שיעשו עם התרבות.
אגיד שני דברים – אחד, התקציב יכול היה להיות גדול ב-7,8 מיליארד ₪, לא היה קורה שום דבר – איך אני יודע? כי אומר את זה ברודט, אומר את זה אלי הורביץ, אומרים את זה כמה אנשים מאוד מרכזיים בממשלה, שגם היה יכול גילום ב-2.5, אבל כולכם הצבעתם בעד 1.7. כבוד השר, בתקציב תהיה הסתייגות על 2.5, וברגע שעובר 2.5 ולא 1.7 יש בשבילך לא 78 אלא 240. אני מתחייב. אבל אמר אבישי: הכל דיבורים פוליטיים. לא יכול להיות מצב, אבישי, שיושבים שרים בממשלה ומקבלים את התקציב הזה, כולל את כל הקיצוצים.
איפה אני רואה את הבעיה הגדולה – בעדיפות של ממשלות ישראל הרבה מאוד שנים, למרות כל מיני הצהרות על התרבות והתחבקות עם אנשי תרבות, זה מאוד יפה, כל הזמן זה בנחיתות, בעיקר בפריפריה. אני מתעסק בבאר שבע כבר 15 שנה, ואני אומר לך, יפתחו את היכל התרבות בבאר שבע ויסגרו אותו אחרי שבועיים כי אין מי שישלם אפילו את המיזוג שם. אני בעד שבאר שבע תהיה מטרופולין של הנגב. בבאר שבע לא יהיה אולם רציני שימשוך תרבות, וכולנו נלך לראות הצגות בהיכל התרבות של ההסתדרות ונדפוק את הברכיים. זה לא יבוא בלי מקורות ממשלתיים.
אני קופץ למדע – אמרת דברים נכונים. אז בייגה הביא קצת למדע דרך הרפורמה בהסתדרות אבל אני זוכר פה דיונים על שאלות מהותיות במדע שבשבילן צריך ממשלה, למשל יש לנו נשיא שמדבר כל היום על ננו טכנולוגיה או על ביו טכנולוגיה. הנושאים הללו מבלי שמדינה משקיעה בהם, הם לא יהיו. פיליפס יפתחו את הזרעים וחברה אחרת את הגנטיקה של בעלי חיים וחברה אחרת משהו אחר ונהיה מחוץ לסיפור הזה, וכל מדען רציני שיקדם משהו ילך למכור את מרכולתו בשוק הגדול. בשביל זה צריך ממשלה, כי אין גורם אחר שיכול לעשות את זה. אף אחד לא אומר שהחוק החופשי יכול לעשות מדע מהותי כזה או יכול לעשות תרבות.
ראשי התרבות כבר היו אצלי, וראשי האומנים הם בתור ולא אמרנו מילה על הברוך הגדול ברשות השידור, שהוא חלק מהדיון הזה, והממשלה לא מקציבה מספיק מקורות לתרבות ולמדע ועד היום נמשך הוויכוח האם ייתנו לקולנוע עוד 10 מיליון ₪ או לתיאטראות או למוזיאונים שחלקם הגדול נמצאים במשבר וחלקם סגורים כבר, שכשירצו לשקם אותם, זה יעלה פי כמה וכמה.
ראובן ריבלין:
רשות השידור זה מקור לגביית כספים. הם מקבלים את האגרה. נתנו להם פרסומות והם עדיין מדשדשים.
חיים אורון:
אני בראש הלובי למען רשות השידור.
אני תומך ב-78 מיליון ₪ ואני גם מגיש הסתייגות כמו עוד חברים. כללי המשחק ברורים. זה לא תלוי בנו. תביאו לוועדת הכספים שלושה חברים ולמליאה צריך הרבה יותר, כי הפער גדול מאוד. כל ההסתייגויות האלה שהשרים מעלים פה יופיעו במליאה. כולם ייפלו. חברי הכנסת יצביעו נגדם כי במליאה יקרה מה שקרה בממשלה – קנו את השרים כל אחד עם 10 מיליון ₪ למשרדו ואת אף אחד הדברים האלה לא מעניינים. התקציב יעבור.
הוויכוח הגדול נגמר בשאלה אם מחלקים את העוגה או מוסיפים לה 3-4-5 מיליארד, וגם זה יחסר, כי אז ירצו 10 מיליארד. במצב הקיים אצביע אתך, אבל אני יודע מה יהיה. אם תצליח להשיג עוד 500 אלף ₪ למכון לתרגומי מופת - יש תרגומי מופת, הספרות העברית פורחת בעולם, ולפעמים צריך משהו. הסופרים שלנו, עמוס עוז, א.ב יהושע, דוד גרוסמן, מאיר שלו מתורגמים הכי הרבה בעולם שלא בארצות דוברות אנגלית, ואני כל פעם מקבל מכתב: אם היו 100 אלף ₪ היו גומרים לתרגם את הספר שלי, ואתה מחפש ומחפש, וזה סיפור של 500-600 אלף ₪. אני צודק בסכום? אז זהו. תודה.
מגלי והבה:
תודה. שמעתי, אדוני השר, את היעדים ששמת למשרד שלך – חרדים, עולים וערבים. אני רוצה לחזק אותך, הפקידות שלך לא התחלפה אבל כל התקציבים של המיעוטים, אם אנו מדברים על תקציבי התרבות, אם חברי הכנסת היו שומעים את המספרים, היו נופלים מהכיסאות. כל התקציב לתרבות למגזר הערבי 7.5 מיליון ₪ - פחות מהקרן שקוצצה של ירושלים. לדרוזים מיליון וחצי ₪. אני מדבר על התרבות. אגב, אריק שרון בתפקידיו כשר היה אומר: זה לראש הממשלה, וכשאני אהיה ראש ממשלה - היה אומר ומתקן. אתה השר, הייתי מצפה שתגיד: אני עושה מהפכה במשרד שלי בתקציבים, אל תפחד מאף אחד. אתה שר כדי שתתקן. מחלקים 400 מיליון ₪ תמיכות פחות או יותר לכל מיני עמותות. אתם יודעים כמה עמותות במגזר הדרוזי? 60. כמה במגזר הערבי? 600. כמה במגזר היהודי? כמה אלפים. כמה תקציב התרבות למגזר הערבי במשרד שלך?
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
יש לנו מועצת תרבות, צריך להתייעץ אתה על תקציב. כבר הגשנו בקשה למועצת התרבות להכפיל את התקציב ב-2008.
מגלי והבה:
צריך לתת שוויון לכולם, אתה צריך לעשות רה ארגון במשרד שלך בנושא הזה. בתחום הספורט – אתה יכול להגיד לי מה התקציב המקצועי למגזר שאתה מייצג במשרד שלך? לכן אני אומר, אני מצפה ממך לראות טבלה עד שיתחילו דיוני התקציב, מה היה המצב, מה השר מג'אדלה דאג למגזר כדי שתהיה חלוקה צודקת, כי אם נמשיך לשבת באותו מקום ולא נדאג לשוויון הזה, אנו חוטאים למטרה ולציבור שאנו מייצגים אותו.
אגב, באותה נשימה אני רואה את הבעיה של החרדים ושל העולים. חוסר הצדק קיים וצריך להילחם בזה. על כן אל תסתפק במועט. אתה יושב בכיסא, תעשה את השינויים האלה בתחומים שאתה ממונה עליהם. הרבה תקציבים גם לא מגיעים למגזר – נוכח נעדר. אני מכאיב לך בכוונה, אסור שמה שהיה הוא שיהיה.
אבישי ברוורמן:
השיחות האלה תמיד חוזרות על עצמן, דבר לא משתנה. ראשית, אני מקבל בברכה את ידידי השר מג'אדלה.
לגופו של עניין, יש פסול במצב שבו שרים באים לוועדת הכספים לקבל תוספות שהם לא יכולים לקבל בממשלה. תקציב התרבות של ישראל הוא מחפיר. כל מה שאתה מבקש מאתנו לתוספת של 83 – אני בעד, אך במשחק הפרלמנטרי שקיים כרגע הדרך היחידה היא או שגוף אחד, המפלגה שאנו חברים בה, או הממשלה שאתה יושב בה תדרוש את זה, אחרת מתחיל המשחק הזה לגבי מסגרת התקציב.
את מסגרת התקציב אי אפשר לשנות – אני בעד ההגדלה ל-2.5% בתקרת ההוצאות. אם אני הייתי שר אוצר, הייתי עושה את זה, אבל לפני זה הייתי יושב ומסביר. ברגע שנגיד בנק ישראל מחליט שהוא לא עושה את זה, הוא מציג את זה בתור חוסר אחריות לכן אני לא מאמין שהממשלה הזו במצב שהיא נמצאת כרגע תשנה את מסגרת התקציב.
כשאנו דנים על תרבות, מדע וספורט – בתרבות אין כלום כמעט. כל ראשי התיאטראות מבקשים עזרה כי חלקם לא מתפקדים בכלל. היה שר מדע, תרבות וספורט בשם וילנאי. הוא ביקש ממני לעמוד בראש ועדה, לבחון את מצבם של כל המוזיאונים בישראל. קיימתי ישיבה ונתתי לכל ראש מוזיאון עשר דקות להציג. אחרי הישיבה אמרתי לשר: יש לנו ועדה מכובדת, היא לא תמשיך לתפקד אלא אם כן אתה מראש מבטיח לי שיש תוספת תקציב. הוא אמר: אין לי. אמרתי: אף אחד מחברי הוועדה לא מוכן לעשות את הדוח האופטימלי כי זה קשקוש.
חוק הקולנוע הזרים מקור תזרימי נוסף, בלתי תלוי. במצב הקיים כרגע, אם לא יהיה תזרים, וממשלה שאין לה כבוד לתרבות, ואני אומר שגם הכבוד למדע הוא לא מתאים, לא ייצאו ממנה בשורות גדולות. אנו נעזור לך. במאבק הזה ייתכן שנשיג מה שמגיע לעוד כמה מוסדות. קחו למשל את משרד הביטחון. שם ההחלטה על פרויקט של מאות מיליונים – אף אחד לא מבין, ואומרים: קדימה. בחיסכון הקטן במשרד הביטחון את כל נושא התרבות היה אפשר לפתור עשר פעמים, אבל אם אתה ידידי תבוא ותאמר לשר הביטחון ולממשלה שאתה דורש שהתוספת הגדולה של משרד הביטחון של ברודט יתקפל עליה אחרי שראה את כל הדרישות והסכים שקצת יהיה יותר לתרבות – לא תאמר לא, ואם תאמר זאת, זה יהיה חלק מהשיחה הכללית, אבל בהצבעה זה לא יקרה.
צריך להיאבק על הדברים האלה אך הבעיה ממשיכה פה לאורך כל הדרך, סדר העדיפויות הוא קלוקל.
לגבי הספורט, רציתי לשמוע ממך פירוש לגבי הספורט העממי. יש לנו במדינה הרבה כישרונות, אבל כל מדינה קטנה, מפתחים גם את הספורט העממי, ולנו יש הרבה מאוד כישרונות – אלופי הארץ בילדים, אלופים בנוער, ומגיעים לבוגרים – יש לנו כמה שחקנים שמסתובבים בעולם.
גאלב, אנחנו אתך, אתה תקבל תוספת, יש לך חיבה מיוחדת לא רק אתנו אלא גם כנראה מראש הממשלה, וסביר שתקבל מתנה מראש הממשלה, אבל אם לא יהיה תקציב שונה לדברים שהם מוצרים ציבוריים בישראל, שום בשורה לא תצא מוועדת הכספים.
זאב אלקין:
בתקציב הראשון שעבר פה, אני זוכר אתכם, ג'ומס ואבישי, אומרים לי שאם זה יעלה מ-1 ל-1.7, כל הבעיות ייפתרו.
חיים אורון:
ממש לא.
סמדר אלחנני:
התקציב לשנת 2008 גדל ב-3.2%. סדר העדיפויות זה בעיה שלכם.
זאב אלקין:
יש לי בקשה אליך, אדוני השר, שאני חושב שמן הדין שתתמוך בה. ספר התקציב שהונח בפנינו ב-2006 וב-2007, הצורה היא כאילו מדובר בשורה קטנה מתקציב משרד החינוך. כל תקציב התרבות זה שורה אחת. התקציב של המדע זה שתי שורות והתקציב של הספורט זה שתי שורות. מרגע שהפכת למשרד עצמאי, וזה נמשך מתקציב לתקציב, מן הדין שהתקציב של המשרד שלך יוצג בצורה רצינית ולא שלוש-ארבע שורות. למעשה מה שמגיע לשולחננו כרגע זה לא מה שדיברת עליו, אדוני השר. אני לא זוכר משרד אחד שמופיע בארבע שורות. יש לזה היסטוריה, אבל מספיק עם ההיסטוריה הזו, זו כבר שנה שלישית של התקציב. זה גם ייתן לנו אפשרות להגיש הסתייגויות, גם לקיים דיון רציני על הדברים. יכול להיות שעוד לא מאוחר לתקציב 2008, זה גם ייתן כבוד למשרד שאתה מייצג.
הזכרת את חשיבות המדע. ברור שתוספת המדע לשם המשרד זה לשם תפארה בלבד. כשאתה מאחד את כל השורות, זה 65 מיליון, והתקציב האמיתי של המדע הוא בלשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת ובאוניברסיטאות.
אבישי ברוורמן:
הסיבה היחידה שהיה דיון לגבי נושא המדע היתה העובדה שמחקר בסיסי עברו באוניברסיטאות, מחקר מיידי בתעשייה ואז אמרו – ניסחו את זה בני בגין, שולמית אלוני, מחקר תשתיתי - באמצע. אז היתה השאלה המרכזית, איך עושים את זה. עד היום שום דבר מעשי לא קרה.
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
בסיסי באוניברסיטאות ושימושי במשרד התמ"ת ואנחנו באמצע.
זאב אלקין:
אתם באמצע עם סכום מזערי שיש שאלה גדולה, שהמשרד הזה צריך לשאת באחריות למצב הלא פשוט של המדע בישראל כאשר המשאבים שעומדים לצורך המדע, אפילו מתוך התקציב הכללי של המשרד, הם זניחים לחלוטין.
לגבי העולים, ניסיתי לעבור גם בספר הירוק, כמעט לא מצאתי שם את המילה הזו. כשאני מדבר על תרבות למשל, שורה מסוימת של פיתוח תרבות ערבית מצאתי, הסכום שהיה שם לא מספק אותי. שורה מסוימת של תרבות תורנית מצאתי, אפילו של תרבות העדות השונות. שום התייחסות בספר הירוק לנושא העולים לא מצאתי. בנושא המדע מצאתי מיליון ומשהו, כאשר פעם זה היה שני מיליון ומשהו. לכן השאלה, איך המדיניות הכללית שדיברת תבוא לידי ביטוי כשזה בסופו של דבר יפורק לסעיפים תקציביים בספר הירוק של תקציב 2008 ולהשקעות תקציביות.
בתוך תחום התרבות דיברת על ירושלים ובצדק, על הקיצוץ בתקנת ירושלים, ואני תומך בעמדתך שצריך להרחיב את זה, אך יש לי שאלה – יש מוסד בשם יד בן צבי שהוא אחד המוסדות שמפארים את שם ירושלים ומביאים אליה גם תיירים רבים. התקציב של המוסד הזה קוצץ תוך כמה שנים במיליון ₪ רק מהתקנה של משרד התרבות וקוצץ באותן השנים שהתקציב הכללי של מינהל התרבות לא קוצץ. תקציב 2006 מול תקציב 2004 – זה פחות או יותר אותו סדר גודל של תקציב מינהל התרבות, רק בתקציב יד בן צבי אני מוצא מיליון ₪ אחד פחות, ושם זה 15%-20% מתוך סך התקציב שהם מקבלים. הפנייה שלי אליך, להחזיר את הקיצוץ הזה לקראת היערכות ל-2008.
בנושא הספורט, מתוך הספר הכחול יש שתי שורות, אך השאלה שלי אליך, האם בחלוקת התמיכה התקציבית זה נכון להתבסס רק על קריטריון שעליו אנו מתבססים בדרך כלל, השאלה אם הספורט אולימפי או לא. אין לנו שום קריטריון של הישגים. למשל, האולימפיאדה הבאה הולכת להיות בסין. יש בארץ התאחדות לאושו שהיא אחת מהטובות בעולם. היא לוקחת מדליות זהב בתחרויות עולמיות, שר התרבות והספורט של סין כשהיה פה התעקש לראות את האימון שלהם כי אמר שזה אחד המקומות המעטים בעולם חוץ מסין שיודעים להתמחות באושו. סינים הולכים לערוך תחרות עולמית באושו במקביל לאולימפיאדה, כי הם פועלים להכניס את זה לספורט אולימפי. זה בא עם העלייה הנה, הגיע מאמן שחינך פה ספורטאים. מדינת ישראל לא משקיעה בזה, כמעט אפס, כי זה ספורט לא אולימפי. אנו משקיעים בענפי ספורט קלאסיים, שעדיף לא להזכיר את ההישגים שלנו בהם. אם ההישגים ישמשו כאחד הקריטריונים לתמיכה, זה יאפשר לנו לחלק את המשאבים המצומצמים שגם כך קיימים לאותם תחומים שבהם יש לנו סיכויים.
אורית נוקד:
אני רוצה לברך אותך, אדוני השר, ואת צוות המשרד שלך. אני מאמינה שתרבות זה גם ערך וגם נכס וצריך לעשות הכל כדי לחזק, לכן אני חושבת שלגבי הטווח הארוך, אני מוכנה להוביל את אותה הצעת חוק שכבר הוגשה בשנים קודמות - צריך אולי לשפץ ולשפר אותה, להקטין אולי את האחוזים, אך שיהיה ברור שהממשלה צריכה לתקצב אחוז מסוים לנושא התרבות.
דבר שני, נעשה הכל כדי לסייע. אנו נדאג לנושא התרבות, ואני מוכנה גם לומר שלא אהסס להצביע בסעיפים שקשורים לתרבות נגד. בוועדה הזו יש אנשים שיכולים להימנע או להתנגד. אני מקווה שלא נצטרך להגיע לזה, אולי בהסכמה ניתן יהיה להגיע לתוספות האלה.
לגבי היעדים, הייתי ברחובות בשכונת קריית משה וראיתי מתנ"ס, נעשית שם עבודה בלתי רגילה והם חייבים עוד תקציבים, ואני חושבת שחייבים לסייע להם.
לא שמעתי את המילה פריפריה בזיקה לכל היעדים, וגם כאן צריך לטעמי לתגבר.
לגבי ירושלים, אם תצליח להחזיר את הסכום המקורי לתקנה, נתברך כולנו.
בנושא ספורט, צריך גם להתמקד בנוסף לספורט העממי גם באוכלוסיות בעלות הצרכים המיוחדים.
הנושא של שימור – בין אם מדובר בשימור אתרים, בין אם בשימור הזמר העברי, גם חשוב לתת עליו את הדעת ולשמור כי דור הולך ונעלם, ויקום דור שלא יידע את מה שהיה.
אבישי ברוורמן:
שנים התעסקתי בנושאים של באר שבע. אולי זה הזמן שהשר יביא תקנה, כי באר שבע היא מטרופולין לנגב. לגבי ההקצאה, שנים ניסיתי לגייס כספים, שתהיה תקנה שאומרת: באר שבע כמטרופולין מקבלת איזושהי עדיפות בנושא התרבות.
ישראל שאפה להיות אי תרבות גם של יהודים וערבים בעולם הערבי. היום בגלל התקציבים שמגישים פה על פני שנים ולאור ההתנהגות הכללית של המשטר אנחנו אי תרבות במובן של חוסר תרבות.
אמנון כהן:
אדוני השר, קודם כל ברכות. אני בטוח שתצליח להגדיל תקציבים, ועשית את המאבקים שלך, אבל אנו פה, אני אישית אעזור לך במספר סעיפים שחשובים לי מאוד: הפעילות של מכון יד בן צבי, נושא של מורשת עדות ישראל, מוסדות תרבות תורנית ותמיכה בהם. בתחומים האלה אעזור לאדוני השר, ודרך התרבות נגיע לשיתוף פעולה כללי במדינה ומחוצה לה.
דור לי:
אנו רוצים להודות לכם על ההזדמנות לבוא בפני הוועדה ולהשמיע דברינו. אני רוצה להתייחס ברשותכם להסכם שנחתם בעניין תקציב התרבות; זה קרה ב-2006. הרעיון מאחוריו מבחינת המוסדות והאומנים היתה פשרה מאוד קשה אך נועד להבטיח דבר אחד – רצינו לשרוד ולהגיע למצב שאנו יכולים לתכנן ולהיות במצב שאנו יודעים מה קורה כמה שנים קדימה. ההסכם הזה בא אחרי תקופה ארוכה של קיצוצים בתקציב התרבות ובתקציבי המוסדות והנקניק נפרס כמה פעמים עד שהגענו למספר שממנו התחלנו. התקציב אמור היה לגדול משנה לשנה כדי להבטיח אותה יציבות. הסכום שעליו דיברנו כל כך קטן, דובר על זה שהוא יהיה חסין מקיצוצים, שהקיצוץ יבוא מתקציב החינוך ולא מתקציבי התרבות. הקיצוצים הרוחביים לא היו אמורים לחול על תקציב התרבות, ובדיוק שנה אחרי, המספר שעליו דובר ב-2007 הוא לא המספר וההסכם שהגענו ב-2008 הוא לא ההסכם, וממשיכים לפרוס כאשר הנתונים בספר נמצאים לפניכם ואנו נמצאים במצב לא פשוט.
לגבי 2007, תכננו תקציב ועכשיו בספטמבר באים להודיע לנו שיש קיצוץ בתקציב 2007. רוב התקציבים שלנו הם תקציבי שכר, וקשה מאוד לתכנן. מה שמביא את המוסדות למצבים כלכליים קשים ולגירעונות זה יותר ההתנהגות השלטונית ופחות ההתנהגות הלא אחראית של המוסדות.
ראובן ריבלין:
מה היה לכם ב-2006, מה קיבלתם ב-2007 ומה ידוע לכם על 2008?
עמנואל מודריק:
יש נסיגה בתרבות של כ-30 מיליון ₪. זה משפיע על מוסדות, לא על מוזיאון ישראל שהוא מאוד חזק, אבל חצי מהזמן אני מטפל בתיאטרון ובסימפונטה, שבשבילם המיליון ₪ שירד ממוטטים את המוסד.
דור לי:
התקציב היה אמור להיות 430 מיליון אם איני טועה וכרגע מופיע 388 מיליון.
אני לא מדבר כרגע בשם מוזיאון ישראל אלא בשם כל המוזיאונים. אני מסתכל על כל תקציבי התרבות והם קוצצו בצורה משמעותית מאוד, יותר מכל משרד אחר. 2008 מביאה בחובה עוד קיצוץ כי הבסיס כל הזמן מקוצץ, וזה אומר שהרבה מוסדות לא יוכלו בכלל לפתוח את השנה.
אורית שפרן:
אני מייצגת את תזמורת סימפונט רעננה אך במקרה זה אני מייצגת את כל התרבות. כבוד השר, תודה, קודם כל, ואני רוצה למחות על מספר דברים; אחת, לגבי חלק גדול מהאוכלוסיות, בעיקר אוכלוסיית העולים, תרבות זה רווחה. מבחינתם תרבות חשובה יותר מדברים אחרים. המוסדות שלנו הם עתירי כוח אדם שמשתכרים פחות משכר מינימום. אנו מחזירים למדינה כ-40% חזרה ממה שאנו מקבלים מכלל התקציב שלנו במיסוי, אנו גם בנושא של בני המיעוטים – הייתי אתמול אצל ראש עיריית רמלה, ודיברתי אתו על קונצרטים לכלל בתי הספר היסודיים, והתמהיל הוא 2,300 תלמידים יהודים ו-1,800 ערבים. אנו מופיעים בנצרת בפסטיבל, אז אין כאן חלוקה. נכון שאם מסתכלים במספרים מוחלטים מתוקף היותנו ממוקמים היכן שאנו ממוקמים, יש אצלנו יותר אוכלוסייה יהודית שמגיעה, אבל לא בנצרת ולא באבו גוש ולא ביפו ולא ברמלה, אנו משרתים רק אוכלוסייה יהודית. אנו משרתים אוכלוסייה שמשוועת לתרבות. 20% מהפעילות שלנו היא בתחום החינוך ואנו מסבסדים את זה מתוך התקציבים שלנו, כי בתוך בתי הספר ומתוך המגבלה של מחיר סל תרבות שנקבעה על ידי הממשלה אנו היום מסבסדים מתקציבנו השוטף את החינוך בתוך בתי הספר ובתוך מערכת החינוך מתוך תקציב התרבות.
יש לנו מזל גדול שהגיעו העולים החדשים שאצלם האומנות היא בנפשם והם לא מוכנים לוותר על זה, כי אחרת אני לא יודעת איפה היה מצבה של התרבות היום במדינת ישראל. אנשים שמוכנים לצד עבודתם כאמנים מהשורה הראשונה לעבוד בלילות בשמירה, בנקיון משרדים וכו', ואני חושבת שבאמת זו הבושה הגדולה למדינת ישראל, אם אחר כך אני פוגשת מנקה מדרגות שביום מנגן אצלי בתפקיד ראשי והוא נגן מעולה ובברית המועצות הוא עסק רק בנגינה, והיה יכול להתקבל לתזמורת בכל מקום אחר בעולם, לדעתי זה אות הקלון הגדול שלנו.
סמדר אלחנני:
הערה עקרונית; לפי החוק התמיכות בסעיף 3א צריכות להיות בתקציב שבא לאישור הוועדה והכנסת לפי סוג. מה שקורה היום, יש סעיף – לקחתי את תקציב 2007, 464 מיליון לתרבות, אחר כך זה מופיע בחוברת הירוקה בתקנות עם פירוטים, וצירפתי לכם את זה. מי צריך להחליט מה זה סוג ומה ילך לכל סוג? סוג זה יכול להיות מקהלה, תיאטרון, מוזיאון, אבל אם רוצים ממיינים את זה אחרת. כמובן, זה מחולק לפי קריטריונים אחידים, זה כתוב בחוק. אבל כמה זה סוג? כמה יחולק לכל סוג? בחוק קובע בסעיפים הרבה פחות מתוחכמים מביאים לוועדת הכספים כל דבר – בחוברת הכחולה, לא בחוברת הירוקה. אני מביאה את זה בפניכם, גם כתבתי את זה, זה בעיה עקרונית. הכל מתנהל יותר טוב כשהדברים שקופים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תודה רבה, כבוד השר, על שהגעת ואנשי משרדך שהגיעו. כל מה שנאמר פה נכון וצריך לשנס מותניים כדי לתגבר את הדברים.
עד 2002 היה במינהל הספורט כל הנושא של מחלקת ספורטאים עולים, שהיה יועץ מיוחד לראש מינהל הספורט, אני מפנה אליך קריאה לחדש את המדור הזה. אם נסתכל רק על המשלחת האולימפית שלנו, יש שם אחוז גדול של ספורטאים עולים. אם תצליח להחזיר את היחידה הזו הזאת, גם בעזרתנו, זה יהיה עידוד גדול וברכה גדולה למדינת ישראל. מה שהגברת אמרה לגבי נגנים, אותו דין לגבי ספורטאים שחלקם גם כן מתפרנסים מנקיון ומעבודות שחורות.
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
אני מודה לחברי, יו"ר הוועדה, ולחברי הוועדה, לצוות הוועדה המקצועי והמינהלי על הדיון היום, וודאי לראשי מוסדות התרבות ואחרים שנמצאים פה אתנו, כולל אנשי המשרד שלנו. רובי, כמעט כל אנשי המשרד שנמצאים כאן שמעו אותי אומר באופן ברור לאוצר במו"מ: אני לא אשחק במשחק הזה, לא אעלה על המגרש הזה, האחריות היא עליכם. זה עשרה ימים לפני ליל התקציב. אני התכוונתי לזה ברצינות. הצטרפה אלינו חברת הכנסת קולט אביטל שהיתה פעילה מאוד בכל נושא המאבק, ואנשי האוצר הבינו חד משמעית שאני לא מתכוון להיות בליל התקציב, ליל הסחר מכר, והם נכנסו ללחץ. התחיל עליי לחץ ואז אנשי המשרד אמרו לי: אם תשחק אותה עקרונות, אנו נפסיד 30-40 מיליון ₪. אני אומר לכם שאם לא הייתי מצביע בעד, אראה לכם פתק שיש לי בכיס, ואם תראו אותו, תראו כמה צדקתי שהצבעתי בעד. יכולתי להיות אדם עקרוני. אולי הייתי בא אליכם היום להתהדר בזה שלא הצבעתי אך היו 30 מיליון ₪ פחות. לא בטוח שהיינו מצליחים להחזיר אותם.
תקציב הערבים יוכפל. זה לא מספיק. אמרתי את זה ביושר לראשי מוסדות התרבות. אמרתי להם: אם לא תהיה תוספת, אקח מכם. אמרתי זאת כי זו האמת. צריך לעשות את זה במדורג כדי שהפגיעה באחרים לא תהיה גדולה אם חלילה לא נשיג את התוספות.
לגבי תקנת באר שבע, אבישי, קלענו לדעת חכמים, נאבקתי עם מועצת התרבות לאישורם להכפלת התקציב של האוכלוסייה הערבית ותקנה לבאר שבע כפי שיש לירושלים.
הספורט העממי הוא בנפשנו. כל שקל שנשקיע בספורט העממי יחסוך למדינה אולי אלף – כשאנו מקימים קבוצות ספורט פעילות גופנית, אתה יודע כמה אירועי לב ומוח זה חוסך, כמה שיקום וטיפול? אם לנו היה שכל מנווט של מדיניות כוללת, היו אומרים לי: קח 10 מיליון לספורט העממי כי זה יחסוך לנו בטיפול העממי הרפואי, חוץ מזה שאדם יוצא ממעגל העבודה והסבל שלו ושל משפחתו זה חוסך איזה 200 מיליון ₪ טיפול רפואי ושיקום. לכן זה בסדר יומנו, גם הנשים, גם הנכים, אנו מניפים את הדגל הזה.
אנו הולכים לעשות שינויים אמיתיים. חבריי במשרד כבר מפנימים את זה, אנו עושים את זה ביושר מתוך מחשבה גם בתקנות שדיברת עליהם, אנו הולכים לשנות את זה ותהיה שקיפות, ואנו נעשה את מה שאנו מאמינים. יהיו שינויים, כבר יש שינויים במשרד, שינויים כרוניים, אני לא פוחד משינויים, אך נעשה את זה בדרך ראויה, בהידברות בתוך המשרד מתוך מחשבה שזה לטובת האוכלוסייה הישראלית. תודה רבה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תודה רבה לשר המדע, התרבות והספורט.
הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:00.