פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 276
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"ו בתשרי התשס"ח (8 באוקטובר 2007), שעה 12:00
סדר היום: תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), התשס"ו-2006.
נכחו:
חברי הוועדה:
משה שרוני – היו"ר
מוזמנים:
עו"ד שרון גוטמן – הלשכה המשפטית, משרד הבריאות
ד"ר יוני ינון – שירות המזון, משרד הבריאות
זאב פיש – סגן מנהל המחלקה לבריאות הסביבה, משרד הבריאות
אשר גרנר – מרכז רישוי עסקים, משרד הפנים
ד"ר אליעזר נילי – מנהל המחלקה לפיקוח על מוצרים מן החי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
ד"ר תומי שדה – ועדה מרכזי, הסתדרות הרופאים הווטרינריים
יועצים משפטיים: עו"ד איתי עצמון, עו"ד נעם פליק
רשמת פרלמנטרית: שלומית כהן
תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), התשס"ו-2006
היו"ר משה שרוני:
שלום לכולם. אני פותח את הישיבה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא הוא תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), התשס"ו-2006.
עו"ד איתי עצמון:
בדיון הקודם שקיימה הוועדה, ב-26 ביוני, הוועדה אישרה חלק מהתקנות, עד תקנה 6, והוחלט להתקדם מתקנה 7 ואילך. נבקש שמשרד הבריאות יקרא מתקנה 7.
עו"ד שרון גוטמן:
ברוכלות מזון לא יאוחסן ולא יוצג למכירה –
(1) מוצר מזון שלא יוצר בעסק בעל רשיון לפי חוק רישוי
עסקים ורשיון לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים
(הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א – 1960 12 (להלן
– רשיון יצרן);
(2) בשר, בשר עוף או מוצריהם אלא אם כן נשחטו בבית מטבחיים או בית שחיטה בעל רשיון עסק לפי חוק רישוי עסקים, ורשיון יצרן, לפי הענין, וכן מצורפת להם תעודה לפי תקנות שחיטת בהמות או לפי תקנות שחיטת עופות, לפי העניין, ואושרו למאכל אדם בידי וטרינר של הרשות המקומית בטרם הוכנסו לרשות המקומית וכל תעודה וטרינרית אחרת הנדרשת לפי כל דין;
(3) מזון שהוא ביצים, אלא אם כן מוינו בתחנת מיון בעלת רשיון עסק לפי חוק רישוי עסקים ומצורפת להן תעודת משלוח לפי פרק ה' לכללי המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק), התשכ"ח – 196813;
(4) מזון שאינו ראוי למאכל אדם;
7.
איכות המזון
עו"ד איתי עצמון:
מה בעצם מוסיפה ההוראה הזאת? האם מדובר על מזון שפג תוקפו, נרקב? מי קובע? הרי יש דינים נוספים שקובעים מתי מזון לא ראוי למאכל אדם, למה צריך את ההוראה הזאת?
ד"ר יוני ינון:
ישנם דינים, אבל מזון יכול להיות ראוי למאכל אדם מסיבות שונות, לאו דווקא מזון שפג תוקפו. יכול להיות מזון שנפל על הרצפה. הווריאציות הן גדולות.
עו"ד איתי עצמון:
מי קובע שהמזון אינו ראוי למאכל?
היו"ר משה שרוני:
המפקחים של משרד הבריאות, שלא קיימים. בואו נהיה מציאותיים, אנחנו מוציאים תקנות סתם.
עו"ד איתי עצמון:
אתם אוסרים פה על אחסון ועל הצגה למכירה. איך רוכל יוכל לדעת שהמזון אינו ראוי למאכל אדם?
זאב פיש:
רוכל חייב כמובן להכיר היטב את התקנות שמוציאים, אבל מה שאתה אומר הוא נכון. כדי שהפיקוח העירוני והמפקחים של משרד הבריאות - - -
היו"ר משה שרוני:
פיקוח עירוני בחיים לא יבדקו את זה.
זאב פיש:
התפקיד שלנו הוא להנחות את אנשי המקצוע, שעושים את תפקידם ולתת להם את ההנחיות הכי מקצועיות שיש. את זה אנחנו משתדלים לעשות.
אשר גרנר:
כבוד היושב-ראש, רשויות מקומיות כן נוקטות בפעולה כנגד רוכלות. חוק רישוי עסקים הוא החוק הכי דרקוני בנושא של רוכלות, ורשויות נוקטות עמדה קיצונית מאוד בנושא הזה של רוכלות.
היו"ר משה שרוני:
אתה מצחיק אותי, כי אני הייתי מנהל אגף לפיקוח עירוני בעיריית חיפה במשך 13 שנים. לכן אל תספר לי סיפורים.
אשר גרנר:
גם בעיריית חיפה נכון להיום יש נקיטה באמצעים האלה.
היו"ר משה שרוני:
כמה אנשים יש להם לפיקוח תברואה?
אשר גרנר:
רישוי עסקים שהיה לפני עשר שנים זה לא מה שהיום. לפני עשר שנים מדינת ישראל לא התכוונה ולא עשתה שום דבר בעניין רישוי עסקים. היום יש מהפכה, ואני אומר לך את הדברים עם יד על הלב. מערכת הפיקוח העירונית השתפרה וקפצה אולי בשנות דור בהיבט של רישוי עסקים. לכן התקנות האלה חשובות מאוד, מפני שעד היום היתה בעיה לרשויות המקומיות. היום יהיה להן נייר מסודר איך לנקוט בפעולות.
היו"ר משה שרוני:
כמה אנשים מקצועיים יש לעיריית חיפה שעברו את קורס התברואנים?
אשר גרנר:
נכון להיום, למיטב ידיעתי, ארבעה-חמישה.
היו"ר משה שרוני:
יש לך טעות. תפסיקו לחיות באשליות.
זאב פיש:
אין ויכוח שצריך כוח-אדם מקצועי יותר. אני חושב שכולנו מסכימים על כך, גם אשר. הלוואי והיה, אבל כל עוד אין אנחנו רוצים לעשות את המסמך הכי מקצועי שיש.
עו"ד איתי עצמון:
שאלתי שאלה בעניין פסקה (4), מזון שאינו ראוי למאכל אדם. האם יש לכם הצעה שמבהירה בדיוק על מה מדובר?
עו"ד שרון גוטמן:
הכוונה שלך היא להוסיף "לפי כל דין"?
עו"ד איתי עצמון:
או "מזון שאינו ראוי למאכל אדם, כי פג תוקפו, נרקב או התלכלך".
זאב פיש:
יש רשימה שלמה.
עו"ד שרון גוטמן:
יש לנו דוגמה טובה בפקודת בריאות הציבור מזון, שם יש סעיף שמסמיך רופא ממשלתי להשמיד מזון, ושם יש סמכות מאוד רחבה שכתוב "נרקב או הזדהם או כל סיבה אחרת". לא ראינו סיבה לכתוב את זה כאן, כי "מזון שאינו ראוי למאכל אדם" זה יותר רחב.
עו"ד איתי עצמון:
אולי נעתיק את הנוסח מפקודת בריאות הציבור מזון.
זאב פיש:
אבל זה לא יכול להיות כל מיני דברים. למשל מזון לבעלי-חיים, צריך לדעת שאסור שזה יהיה ברוכלות מזון. לכן אם תיתן רשימה שמית של כל הווריאציות, זה יהיה אין-סופי ובסוף תשכח משהו.
עו"ד שרון גוטמן:
מה שרשום בפקודה הוא "מזון המוצג למכירה עלול להזיק לבריאות אדם או אינו ראוי למאכל אדם מחמת ריקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת". פה זה הרבה יותר רחב.
עו"ד איתי עצמון:
אני חושב שזה מבהיר. הוועדה מקבלת את התיקון?
היו"ר משה שרוני:
כן.
עו"ד שרון גוטמן:
(א) מזון מן החי או מזון המכיל מזון מן החי, ואשר אינו מעוקר, אפוי, מיובש או משומר בדרך אחרת, וכל מזון רגיש אחר, לרבות מזון אשר על פי סימון אריזתו טעון החזקה בקירור, יוחזק במיתקן קירור שהטמפרטורה בו אינה עולה על 4 מעלות צלסיוס, ואם המזון קפוא – על 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס.
(ב) ביצים יישמרו בטמפרטורה כמפורט בתקנות שיווק ביצי מאכל.
(ג) מזון מוכן חם יישמר בטמפרטורה של 65 מעלות צלסיוס לפחות.
(ד) מוצרי מזון מוקפאים שהפשירו לא יוקפאו מחדש, אלא יושמדו; מוצרי מזון טעוני קירור שהוצאו מקירור לא יקוררו מחדש, אלא יושמדו.
8.
שמירת מזון בטמפרטורה מבוקרת
מזון ארוז מראש יוחזק בעסק של רוכלות מזון באריזה המקורית של היצרן כשהוא סגור.
9.
מזון ארוז מראש
בעסק רוכלות מזון, לא יוצג למכירה ולא יימצא מזון שפג התאריך האחרון לשימוש בו או התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, כפי שסומן על גבי אריזתו.
10.
תאריך אחרון לשימוש
בעסק של רוכלות מזון לא ייעשה שימוש אלא בכלי הגשה לשימוש חד-פעמי.
11.
כלי הגשה
אחסון המזון בעסק של רוכלות מזון, הטיפול בו, והצגתו למכירה ייעשו לפי הוראות אלה:
(1) המזון יאוחסן, יטופל ויוצג למכירה באופן מסודר, במקום ובאופן שאינו מאפשר זיהום והמאפשר בדיקה יעילה של תקינותו, ניקיונו, נוכחות מזיקים בו או עקבותיהם;
(2) מזון יוחזק כשהוא מורם מהרצפה;
(3) מזון בתפזורת יוחזק בנפרד;
(4) מזון לא יוחזק מחוץ לכותלי המיתקן;
(5) המזון יאוחסן לפי העיקרון שהסחורה הנכנסת ראשונה משווקת ראשונה;
(6) המזון יאוחסן, יטופל ויוצג למכירה באופן אשר יבטיח את בטיחותו ואיכותו;
(7) המזון יאוחסן, יטופל ויוצג למכירה בהתאם להוראות היצרן;
(8) הטפול במזון הרגיש, במידה ויותר במפורש על ידי המנהל על פי תקנות 5 ו- 6 (1) לתקנות אלה, יהיה לעיני הלקוח בלבד.
12.
תנאים לאחסון מזון, לטיפולו ולהצגתו למכירה
(א) בציוד הבא במגע עם מוצרי מזון לא יהיו נחושת, עופרת או כל חומר אחר העלול להיות רעיל לאדם.
(ב) כל הציוד יהיה ניתן לניקוי ולחיטוי בנקל; עשוי מחומר שאינו סופג לחות, ויוחזק בכל עת שלם, תקין ונקי.
(ג) המנהל רשאי לדרוש הוספת ציוד או שטח אחסון להבטחת תנאי תברואה נאותים.
13.
ציוד
(א) מיתקן שמוחזק בו מזון הטעון קירור, יותקנו בו מתקני קירור מתאימים לאחסון אותו מזון, לפי הוראות תקנה 8 (א) ו - (ב).
(ב) במקום החם ביותר במיתקני הקירור יימצא מדחום אינדיקטורי עם חיישן.
(ג) מיתקני הקירור יהיו עצמאיים באופן שיאפשר הפעלתם ללא הפעלת מנוע המיתקן.
(ד) ניקוז מיתקני הקירור יחובר למערכת הביוב, ויכלול, להנחת דעתו של המנהל, מחסום מתאים ומרווח אויר.
(ה) הנקזים, אם קיימים, יהיו נקיים בכל עת.
(ו) המנהל רשאי בכתב לפטור רוכל מקיום חלק מדרישות תקנה זו בתנאים שיקבע, ובלבד שתישמר הטמפרטורה הקבועה לפי תקנה 8 (א) ו – (ב). המנהל יפרסם את החלטתו באתר האינטרנט של משרד הבריאות.
(ז) המנהל רשאי להעמיד דרישות משלימות להבטחת תנאי תברואה נאותים.
14.
מיתקני קירור
עו"ד איתי עצמון:
בסעיף (ו), "המנהל יפרסם את החלטתו ונימוקיה באתר האינטרנט..."
בעניין סעיף (ז) אני ממליץ בפני הוועדה לקבל תיקון שהדרישות המשלימות יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות, ויכללו גם נימוקים, כדי שתהיה ודאות. כשם שעשינו לגבי הסעיפים הקודמים.
אשר גרנר:
כבוד היושב-ראש, דיברתי עם חיפה ושאלתי כמה תברואנים יש להם, ומסתבר שיש להם שישה. דיברתי עם דוד כהן.
היו"ר משה שרוני:
חבל שלא נתת לי לדבר עם דוד כהן.
עו"ד שרון גוטמן:
(א) במיתקן קירור יוחזק מזון מסוגים שונים בנפרד, באופן
המבטיח שלא תהיה העברת ריחות או זיהום ביניהם.
(ב) מזון מוכן לאכילה לא יאוחסן באותו מיתקן קירור עם מזון גולמי.
(ג) מזון יוחזק במיתקן קירור באופן שמאפשר זרימה חופשית של אויר בין סוגי המזון השונים ומעליהם.
(ד) מיתקני הקירור יישמרו סגורים, למעט בעת הכנסת מזון לתוכם והוצאתו.
15.
אחזקת מזון במיתקן קירור
אשר גרנר:
אני רוצה להוסיף לסעיף (ב), "אלא אם אישר המנהל". יכול להיות שיש שיקול דעת של המנהל לאשר. מפני שבסעיפים האחרים מופיע לקולא או לחומרא.
עו"ד איתי עצמון:
האם יש מקרים שבהם ניתן להתיר?
זאב פיש:
לא.
אשר גרנר:
יש פה קיבוע.
ד"ר תומי שדה:
יש דברים שצריך לקבע.
עו"ד איתי עצמון:
השאלה היא מקצועית. משרד הבריאות צריך לאשר.
ד"ר יוני ינון:
משרד הבריאות לא יאשר את זה אף פעם.
עו"ד שרון גוטמן:
(א) מיתקן שמוחזק בו מזון הטעון חימום, יותקנו בו מיתקני חימום מתאימים לאחסון מזון הטעון חימום לפי הוראות תקנה 8 (ג).
(ב) במיתקני החימום יימצא מדחום אינדיקטורי עם חיישן.
(ג) מיתקני החימום יהיו עצמאיים באופן שיאפשר הפעלתם ללא הפעלת מנוע המיתקן.
(ד) המנהל רשאי בכתב לפטור רוכל מקיום חלק מדרישות תקנה זו בתנאים שיקבע, ובלבד שתישמר הטמפרטורה הקבועה לפי תקנה 8 (ג). המנהל יפרסם את החלטתו באתר האינטרנט של משרד הבריאות.
(ה) המנהל רשאי להעמיד דרישות משלימות להבטחת תנאי תברואה נאותים.
16.
מיתקני חימום
עו"ד איתי עצמון:
לדעתי ויתרנו על ההגדרה "מזון הטעון חימום".
עו"ד שרון גוטמן:
בתקנה 8 מופיע "מזון מוכן חם". האם אתה מעדיף לקרוא לו כך?
עו"ד איתי עצמון:
כן.
עו"ד שרון גוטמן:
אם כך, נתקן לכל האורך.
עו"ד איתי עצמון:
בסעיף (ד), "המנהל יפרסם החלטתו ונימוקיה".
בסעיף (ה), "הדרישות והנמקותיהן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות".
עו"ד שרון גוטמן:
(א) רוכל ישמור את תעודות המשלוח או מסמך אחר המעיד על מקור רכישת המזון במשך לא פחות מחודש לאחר מכירתו.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רוכל ישמור את כל תעודות הבריאות הוטרינריות של בשר, בשר עוף ומוצריהם ותעודות המשלוח של ביצים למשך כל זמן אחסונם אצלו, ולא פחות משלושה חודשים לאחר מכירתם.
17.
שמירת תעודות
(א) ברוכלות במזון בתפזורת או במזון הדורש טיפול יתקיימו
הוראות אלה:
(1) במיתקן יהיה חיבור לרשת להספקת מי שתייה העומדים בתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה), התשל"ד – 197414 או למכל מים באיכות מי שתייה שאישר המנהל ואשר יהיה מוגן בפני חדירת מזיקים או זיהום אחר;
(2) המיתקן יהיה מצויד בכיור עם מים זורמים באיכות מי שתייה לרחצת ידיים, לניקוי הציוד ולשטיפת הכלים; משמש הכיור לניקוי הציוד והכלים - יותקן בו מסנן להפרדת המוצקים; המים ירוקנו למערכת ביוב מרכזית או ייאספו במכל אגירה המותקן במיתקן, אשר ירוקן בפרקי זמן סבירים לתוך מערכת ביוב מרכזית;
(3) צינורות ואבזרים שדרכם עוברים מי שתייה או המכילים מים יהיו עשויים חומר לא רעיל, שאישר המנהל;
המנהל רשאי בכתב לפטור רוכל מקיום פיסקאות (1) ו-(2)
בתקנת משנה (א).
18.
מים וביוב
(ב) בכיור של עסק רוכלות מזון בתפזורת או מזון הדורש טיפול יתקיימו הוראות אלה:
(1) הוא יהיה שלם, נקי ותקין;
(2) יסופקו בו מים קרים בכל שעות הפעילות ומים חמים לפי דרישת המנהל, ואם הוא עסק של רוכלות במזון רגיש – כל הזמן;
(3) לידו יימצא סבון נוזלי;
(4) בקרבתו יימצא אמצעי לניגוב ידיים לשימוש חד-פעמי ומכל איסוף פסולת.
עו"ד איתי עצמון:
מדוע בסעיף 18(א) זה רלוונטי רק לגבי תפזורת?
עו"ד שרון גוטמן:
משום שבמזון הארוז מראש הדרג המקצועי החליט ללכת לקראת הרוכלים ולהקל.
ד"ר יוני ינון:
כאשר מזון הוא ארוז יש פחות מגע במזון עצמו, מאחר שהוא מוגן למעשה על-ידי האריזה. כאשר מזון הוא בתפזורת הוא חשוף.
עו"ד איתי עצמון:
בסעיף ב(3) אפשר לכתוב "סבון נוזלי או דטרגנט אחר"? זה בדרך כלל מקובל בתקנות של משרד הבריאות.
עו"ד שרון גוטמן:
כתבנו שיהיה זהה לתקנות המרכולים.
עו"ד איתי עצמון:
בתקנות המרכולים כתוב כפי שציינתי. אם כך, נוסיף "סבון נוזלי או דטרגנט אחר".
עו"ד שרון גוטמן:
אנחנו מבקשים להוסיף תקנה ג שהיתה ומחקנו אותה לקראת הישיבה הזאת, ובכל זאת לאחר התייעצות אנחנו כן רוצים, משום שיש מצבים, למשל כמו רוכלות בירקות ופירות בתפזורת. לכן אנחנו מציעים להוסיף (ג): "המנהל רשאי לפטור בכתב רוכל מקיום חלק מדרישות תקנה זו".
עו"ד איתי עצמון:
בסדר, אבל שלפחות יפרסמו את זה כדי שתהיה אחידות בכל הארץ, אם פטרתם רוכל ירקות במקום אחד שיידעו את זה.
ד"ר יוני ינון:
אם זה יהיה לגבי כל הירקות, אז זה יהיה לגבי כל הירקות.
עו"ד איתי עצמון:
אם כך, צריך לפרסם את זה.
זאב פיש:
יש איזשהו פרויקט בנושא רישוי עסקים, שאשר ואנוכי מובילים, שכל הנחיה קטנה כגדולה שקשורה לחוק רישוי עסקים תהיה במפרט אחיד. אנחנו נהיה מחויבים גם אם לא נרצה לעשות את זה.
עו"ד איתי עצמון:
כלומר, הוא רשאי בכתב לפטור רוכל וינמק את החלטתו.
ד"ר יוני ינון:
פה זה נימוק לקולא, כאשר הוא פוטר.
עו"ד שרון גוטמן:
(א) המיתקן יהיה מצויד במכל לאיסוף פסולת, עשוי חומר חלק ובלתי מחליד שאינו סופג רטיבות, עם מכסה ובתוכו שקית ניילון לשימוש חד- פעמי.
(ב) המכל יותקן במקום מתאים ליד חלון או פתח המכירה של המיתקן, ולידו יותקן שלט בולט לעין המורה על דרישה לסילוק הפסולת לתוך המכל; הפסולת תסולק אחת ליום לפחות ובכל מקרה כשהתמלא המכל, למקום שאישר המנהל.
(ג) סולקה הפסולת, ינוקו ויישטפו המכל והאזור סביבו.
(ד) סביבת המיתקן תהיה נקיה בכל עת משאריות מזון, פסולת ומזיקים.
(ה) הפסולת שבמכל תהיה מוגנת מפני חדירת מזיקים והמכל יהיה סגור לגמרי בכל עת, למעט בזמן סילוק הפסולת או בעת ניקויו.
(ו) המנהל רשאי לדרוש מכל נוסף לאיסוף פסולת, לפי יעוד העסק.
19.
איסוף פסולת והרחקתה
אשר גרנר:
בסעיף 19(א) כתוב "שקית ניילון". היות שהיום מדברים על איכות הסביבה, אני מציע לכתוב "שקית אשפה" או "שקית" ולמחוק את המלה "ניילון".
זאב פיש:
אני מציע לכתוב "שקית אשפה עמידה ואטומה לנוזלים".
עו"ד איתי עצמון:
בסדר.
עו"ד שרון גוטמן:
מזון שעבר טיפול ולא נמכר באותו יום יושמד.
20.
השמדת מזון
עו"ד איתי עצמון:
טיפול כולל גם אריזה ושטיפה. האם גם במקרה כזה משמידים מזון? מה לגבי פירות שנשטפו?
זאב פיש:
יש מזון מאוחסן בקור או בחום או בטמפרטורת החדר, ומזון שנכנס לתהליך טיפול. מזון שנכנס לתהליך טיפול לא חוזר לאחסון.
עו"ד איתי עצמון:
פירות שנשפטו ולא נמכרו באותו יום, יושמדו?
ד"ר יוני ינון:
בהגדרה מצוין גם אריזה וגם שטיפה. הרעיון המרכזי הוא שרוכל הוא לא יצרן והוא לא מסעדה, ויש פה הרחבה, מאחר שמוכרים בתפזורת ומטפלים. טיפול זה הרמה הגבוהה ביותר, כמו מסעדה. לכן אנחנו אומרים אם טיפלת במזון, עשית איזושהי מניפולציה, אותו מזון שטיפלת בו והוא מיועד למכירה או לצריכה, לא יישאר ליום למחרת.
עו"ד איתי עצמון:
נניח שקטפתי תפוחי-עץ, שטפתי אותם ואני מוכר אותם, האם אני צריך להשמיד אותם בגלל השטיפה?
ד"ר יוני ינון:
לגבי ירקות ופירות שעברו שטיפה זה לא תופס.
עו"ד איתי עצמון:
אם כך נציין חריג, למעט ירקות ופירות שעברו שטיפה.
עו"ד שרון גוטמן:
רק שעברו שטיפה, לא אם עברו חיתוך למשל.
זאב פיש:
בעבר נתתי הרצאה מלומדת לטבחים ולעוזרי טבחים, ומשרד הבריאות הוציא הנחיה שלא להכניס לאחסון ירק שלא נשטף שטיפה ראשונית. פנה אלי עוזר טבח ואמר לי: אם אתה שוטף עלה של חסה ושם במקרר, אחרי שעה הוא אולי נקי אבל אי-אפשר לאכול אותו כי הוא שחור. יש היגיון גם באיסור הזה. אגב, הוא צדק ואני טעיתי. מה שנכנס לתהליך, לא חוזר לאחסון.
עו"ד שרון גוטמן:
בסוף כל יום עבודה יישטף פנים המיתקן באופן יסודי במים חמים ובדטרגנט המתאים לשטיפת שאריות שומן, ויחוטא בחומר חיטוי.
21.
ניקוי פנים המיתקן
המיתקן והציוד וכן הפעלתם לא יגרמו למטרדים סביבתיים כגון רעש, ריח, עשן ופסולת.
22.
מניעת מפגעים
לאחר שעות הפעילות יחנה הרוכל את המיתקן במקום שאישר המנהל; מוחזק במיתקן מזון הטעון קירור - יהיה במקום החניה חיבור תקני לחשמל, להפעלתם התקינה של מיתקני הקירור.
23.
מקום חניית המיתקן
עו"ד איתי עצמון:
למה הכוונה "מקום שאישר המנהל"?
זאב פיש:
אם המקרר צריך לעבוד, אנחנו צריכים לבדוק שיש חיבור חשמל, שזה לא יפריע. הרוכל גומר את הפעילות ואחר כך הוא מחבר את המקרר לחיבור של חשמל, אבל זה מפריע למישהו אחר מבחינת הפיקוח העירוני וכדומה.
עו"ד איתי עצמון:
הכוונה היא שכל עירייה תקצה מקום?
זאב פיש:
לא. הרוכל הולך להציע לאגף רישוי עסקים ברשות המקומית.
אשר גרנר:
בביתו לצורך העניין.
זאב פיש:
ואז בודקים שזה לא מפריע לאף אחד. שזה מקום שלא נפגע מהסביבה והוא לא פוגע בסביבה. כדאי שהנושא הזה ייבדק, כי אתה יכול לפקח על הרוכל במשך כל שעות הפעילות, ובערב הוא הולך לאיזשהו מקום ולא מתחבר כמו שצריך ושם את זה במקום מזוהם או מפריע.
ד"ר תומי שדה:
זה כמו מנוע קירור מרעיש בשוק מחנה-יהודה, שמישהו צריך לבדוק שזה לא מפריע.
עו"ד איתי עצמון:
כאשר אדם מקבל את הרישיון אז גם מאשרים לו את המקום?
עו"ד שרון גוטמן:
בסעיף 3(א)(3) נאמר "ציון מקום חניית המתקן וניקויו לאחר שעות הפעילות".
עו"ד איתי עצמון:
אז אולי נפנה לשם, כדי שיהיה ברור.
ד"ר יוני ינון:
כן, ואז זה יהיה יותר ברור. פה בעיקר מדובר על מזון שאמור להיות מוחזק בקירור, וגם לצורך הפיקוח ניתן יהיה לדעת איפה זה נמצא ומדי פעם לראות איך המזון מוחזק בקירור בצורה נאותה.
עו"ד שרון גוטמן:
אם כך נוסיף "בהתאם לתקנה 3(א) בתקנות אלה".
(א) לא יעבוד אדם ברוכלות מזון, אלא אם כן-
(1) הוא לובש בגדים נקיים המיועדים אך ורק לעבודה;
(2) ידיו וציפורניו נקיות והוא רוחץ את ידיו בסבון ובמברשת צפורניים לפני התחלת העבודה וביציאה מהשירותים;
(3) הוא מקפיד על נקיון גופו;
(ב) לא יטפל אדם במזון, ולא יעבוד ברוכלות במזון רגיש בתפזורת, אלא אם כן-
(1) הוסרו מידיו תכשיטים, צמידים או טבעות, זולת טבעת נישואין;
(2) הוא חובש כיסוי ראש.
24.
לבוש ונקיון אישי
לא יעבוד אדם ברוכלות מזון, אם נתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא חולה במחלה מידבקת או נושא מחוללי מחלה כזו;
(2) על פניו, צווארו, זרועותיו או ידיו חבורות, חטטים, פצעים פתוחים או
מוגלתיים;
(3) הוא לא עמד בבדיקות רפואיות שדרש המנהל.
25.
בריאות הרוכל
עו"ד איתי עצמון:
תקנה 46 בתקנות המרכולים, שעניינה בריאות העובד, דומה מאוד בנוסחה לנאמר בסעיף זה, ונאמר שם: "על אף האמור רשאי אדם לעבוד במכירת מזון לא רגיש ארוז מראש, באחסונו ובהובלתו, עם חבורות, פצעים פתוחים או מוגלתיים שעל פניו, צווארו, זרועותיו או ידיו מכוסים בתחבושת".
ד"ר תומי שדה:
אני הייתי מוחק את הסעיף שם.
זאב פיש:
פה זה הרבה יותר טוב.
עו"ד שרון גוטמן:
רוכל לא יחזיק בעלי חיים במיתקן רוכלות.
26.
איסור אחזקת בעלי חיים
(א) לא יחזיק רוכל מזון ולא ימכור מוצרים שאינם מזון במיתקן רוכלות, אלא באישור המנהל.
(ב) לא יחזיק רוכל במזון סוגי מזון שלא אושרו ברשיון העסק שקיבל.
27.
הגבלת רוכלות
עו"ד איתי עצמון:
אם אני רוצה למכור פרחים ושוקולד, מדוע זה בעייתי? נקודת המוצא היא שאי-אפשר למכור ביחד מזון ומוצר שהוא לא מזון. מה ההסבר המקצועי שלכם לאיסור הזה?
זאב פיש:
בכל עסקי המזון בכלל צריכה להיות הפרדה מלאה בין מזון לשאינו מזון. זאת אומרת, כל הגישה, כל העבודה, כל הזיהום הסביבתי, כל המרכיבים. זה מגיע עם כל מיני מזהמים שקשה להפריד. הרי אין שם כל הזמן מפקח, אז אתה צריך לתת כללי ברזל ולהפריד בין מזון לבין לא מזון.
אשר גרנר:
אני חושב שדווקא הלכו פה לקולא, נתנו למנהל אפשרות כן לאשר.
עו"ד איתי עצמון:
הנקודה היא שיש איסור קודם כל, ורק אחר כך ניתן להתיר. השאלה היא מה ההסבר המקצועי לכך.
זאב פיש:
ההסבר הוא שהסביבה היא אחרת, המרכיבים המזהמים הם שונים.
ד"ר יוני ינון:
למעשה זה בין מזון לשאינו מזון, ולא יינתן פירוט לגבי מה שאינו מזון, שזה יכול להיות פרחים ויכול להיות חומרים כימיים או נעליים או כל דבר אחר.
עו"ד איתי עצמון:
אבל יהיו מקרים שבהם כן תתירו.
אשר גרנר:
אני חושב שהאיסור הזה הוא הגיוני.
היו"ר משה שרוני:
צריכים לתת גם למנהל שיחליט. בשביל זה הוא מנהל.
עו"ד שרון גוטמן:
על הדופן החיצוני של המיתקן יסומנו שמו ומענו של בעל רשיון הרוכלות, בעברית באותיות דפוס שגודלן 20 ס"מ לפחות.
28.
סימון המיתקן
תקנות אלה לא יחולו על ירידי מזון.
29.
סייג לתחולה
עו"ד איתי עצמון:
זאת שאלה שהעליתי בפניכם בפעמים הקודמות. קראתי לעומק את ההנחיות הפנימיות שלכם בנושא ירידי מזון, והן לא דומות. האיסורים בתקנות הרוכלות יותר חמורים מהאיסורים לגבי ירידי מזון. השאלה היא האם ביריד מזון שיש בו הרבה מאוד דוכנים הרציונאל הוא לא אותו רציונאל מבחינת האיסורים.
זאב פיש:
יריד מזון זה משהו שונה בהגדרה וברמה המעשית. הדרישות שלנו מבחינת התשתיות, מבחינת העורף של אחסון והכנות, הן שונות לחלוטין. יכול להיות שבתוך ירידי המזון יהיו גם רוכלי מזון, אבל העיסוק הוא שונה והרישוי הוא שונה.
אשר גרנר:
ביריד מזון יש מערכת אחת שהיא אחראית, יש יותר פיקוח, יש תברואנים, יש וטרינרים.
היו"ר משה שרוני:
החברות מעוניינות, כדי יהיה יותר אסתטי, יותר נקי. יש להבדיל בין יריד ובין רוכלות.
עו"ד איתי עצמון:
ביריד יש הרבה דוכנים.
היו"ר משה שרוני:
דוכני רוכלות זה משהו אחר ויריד זה משהו אחר. בואו נבדיל בין זה לזה.
זאב פיש:
העורף התפעולי הוא שונה לחלוטין. יכולת הבקרה על יריד היא גדולה יותר.
עו"ד שרון גוטמן:
תקנות אלה באות להוסיף על כל דין.
30.
שמירת דינים
תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), התשל"ד – 197315– בטלות.
31.
ביטול
(א) תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן.
(ב) עסק רוכלות מזון שביום תחילתן של תקנות אלה כבר התנהל לפי
רשיון בר-תוקף, יהיה פטור מהוראות תקנות אלה, לתקופה שעד
פקיעת תוקף הרשיון.
32.
תחילה והוראת מעבר
עו"ד שרון גוטמן:
בעניין סעיף תחילה והוראת מעבר, אני פונה לנציג משרד הפנים שיביע את דעתו כמה זמן נדרש למשרד הפנים להיערך.
אשר גרנר:
זה דבר מקובל שישה חודשים.
עו"ד איתי עצמון:
מה ההשקעה הנדרשת כדי לעמוד בתקנות האלה? כי התקנות קובעות דרישות חדשות. האם הזמן הזה הוא מספיק?
אשר גרנר:
אני לא בטוח שהן קובעות דרישות אחרות מאשר היום. היום כבר בשטח זה מיושם.
עו"ד שרון גוטמן:
הן פחות מחמירות מהקיימות. המצב בשטח ממילא לא מתאים לדין הקיים.
אשר גרנר:
אולי אפשר להגיד שרשאי המנהל להאריך.
עו"ד איתי עצמון:
לא עושים את זה.
שאלה נוספת, מה לגבי מי שעובר על הוראות התקנות הישנות? התקנות הקיימות מחמירות יותר.
היו"ר משה שרוני:
כל זמן שהתקנות האלה לא אושרו, התקנות הישנות הן הקובעות.
עו"ד איתי עצמון:
אתם לא רוצים לקבוע הוראות מעבר?
היו"ר משה שרוני:
לא. אין טעם לזה.
אשר גרנר:
הרישיון הוא לשנה בסך הכול, כך שמשך הזמן הוא לא ארוך.
עו"ד איתי עצמון:
עלתה נקודה בדיון הקודם, שהבאתם נוסח מתוקן לגביה, בתקנה 3(ב): "המנהל רשאי לדרוש מסמכים נוספים אם ראה צורך בכך לקבלת החלטה בדבר בטיחותו או איכותו של המזון; המנהל יפרסם החלטתו ונימוקיה באתר האינטרנט של משרד הבריאות".
אשר גרנר:
זה נגזר מחוק רישוי עסקים, ששם המנהל רשאי לדרוש מסמכים נוספים.
עו"ד איתי עצמון:
בעניין השאלה שהעליתי בדיון הקודם, כאשר מדובר על מבנה שהוא לא של קבע, השאלה היא על מה זה חל, האם על דוכנים שקיימים בתוך קניונים, עגלות קפה באוניברסיטאות.
אשר גרנר:
כאשר יש מבנה של קבע הוא צריך לקבל היתרי בנייה מסודרים. כאשר מדברים על מבנה זמני, למשל על קפיטריות באוניברסיטאות, זה על גלגלים, אפשר להזיז אותם, או שזה רכב שנוסע הביתה לצורך העניין.
היו"ר משה שרוני:
רוכלות זה ברחוב ובשוק.
זאב פיש:
בתוך קניון יש נסיבות מקלות.
היו"ר משה שרוני:
זאת רוכלות בדרגה יותר גבוהה.
ד"ר אליעזר נילי:
הנושא הזה של ירידי יום שישי בזעיר אנפין בקניונים, תחת איזו קטגוריה הם נופלים? כי שם, אם רואים את תנאי התברואה, זאת קטסטרופה. אילו תקנות חלות עליהם?
זאב פיש:
יש הנחיות, לא תקנות. יש פריט בצו רישוי עסקים לירידים. יריד מזון זה פריט בצו רישוי עסקים, זה רישוי אחר, זה רישיון אחר.
עו"ד איתי עצמון:
התקנות האלה לא יחולו על ירידי האוכל כמו בדיזינגוף סנטר?
זאב פיש:
לא.
היו"ר משה שרוני:
אתם מערבבים דברים. אנחנו מדברים על רוכלות ולא על ירידים.
הוועדה מאשרת את התקנות.
עו"ד שרון גוטמן:
שינינו בתוספת הגדרה של סלטים שאינם עמידים מאוד ומיצים שאינם עמידים מאוד. זה בעקבות ההערות שנשמעו.
היו"ר משה שרוני:
תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:45