פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 107 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה יום שני, כ"ד באייר התשפ"ו (11 במאי 2026), שעה 12:30 סדר היום: << נושא >> תמריצים שמניעים עתיד - שילוב ג׳וניורים מהפריפריה בהייטק כמנוע לכלכלה הישראלית << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר חברי הכנסת: אימאן ח'טיב יאסין משתתפים: גיל הכהן – רפרנטית תעסוקה באג"ת, משרד האוצר דועא כעביה – מנהלת תחום (כלכלן) אסטרטגיה, משרד העבודה נאור גונן – מנהל תחום תכנון מדיניות, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה משה גוטשטיין – אגף תקציב ואסטרטגיה, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי רועי גולדשמידט – ראש תחום מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), הכנסת גיל אלוני – מנהל תחום מסלולי השקעות, הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה דניאל מלמד – ע. כלכלן, הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה רועי הרצוג – מנהל הקרן להון אנושי להייטק, רשות החדשנות חיר עבד אלראזק – מנהלת תחום מרכזי החדשנות, רשות החדשנות אבי טראוב – מנכ"ל האיגוד, איגוד ההיי-טק הישראלי סיון נויפלד – סמנכ"לית פיתוח עסקי, איגוד ההיי-טק הישראלי עמרי בן חורין – מנהל קשרי ממשל ומדיניות ציבורית, גוגל רמי שוורץ – מנכ"ל, קרן פורטלנד ביאן מג'אדלה – שותפה, קרן פורטלנד ד"ר דוד מזרחי – מנהל תחום הכשרה ומתמחים, זרזיר-טק גרינטק האב דורין רוזנבלום – מנהלת קשרי ממשל, יוניסטרים, אשרף ג'בור – מנכ"ל, אקדיום (ארגון גג לטיפוח מצוינות אקדמית בחברה הערבית) משתתפים באמצעים מקוונים: קרן קציר – מנהלת היחידה לפיתוח עסקי בר קיימא ואחריות תאגידית, מערך הדיגיטל הלאומי יובל תורג'מן – מנכ"ל, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב סמי להיאני – מנהל האגף לפיתוח כלכלי, הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים דבי קאופמן – יועצת מדיניות מו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי חיאם קעאדן – סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי בישראל פרופ' עמית דביר – ראש המחלקה להנדסת מחשבים ותוכנה, אוניברסיטת אריאל ד"ר ציפי בוכניק – ראש תחום השכלה גבוהה, מוסד שמואל נאמן שגיא בר – מנכ"ל, המרכז לחינוך סייבר (קרן פילנתרופית במטרה להוביל שינוי חברתי) בטי קולבק אהרון – סמנכ"לית שותפויות, המרכז לחינוך סייבר (קרן פילנתרופית במטרה להוביל שינוי חברתי) נג׳וא עתאמנה – מנהלת קריירה, חאסוב מנהלת הוועדה: איילת חאקימיאן רישום פרלמנטרי: מוריה אביגד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תמריצים שמניעים עתיד - שילוב ג׳וניורים מהפריפריה בהייטק כמנוע לכלכלה הישראלית << נושא >> << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אחר צהריים טובים לכולם, אני שמח לפתוח את הישיבה הראשונה של ועדת המדע והטכנולוגיה בכנס הקיץ האחרון של הכנסת ה-25. נושא הדיון הוא "תמריצים שמניעים עתיד – שילוב ג'וניורים מהפריפריה בהייטק כמנוע לכלכלה הישראלית". הנושא עולה כאן בעקבות סיור שקיימה ועדת המדע והטכנולוגיה בשלושה מקומות בפריפריה בצפון. היינו בסמאנא, מיזם של שילוב נשים, בעיקר בדואיות אך לא רק, מהצפון בהייטק. התרשמנו מהעשייה ומהשילוב של נשים בהייטק כתוצאה מהמיזם הזה. היינו גם בזרזיר, במיזם של זרזיר-טק, וגם התרשמנו מהעבודה שהם עושים בשילוב צעירים מהחברה הערבית בהייטק, וביקרנו גם בסח'נין, בירת הגליל, במיזם של נורת'מד. התרשמנו, פגשנו צעירים שהשתלבו בעבודה, שמענו אותם מספרים על הקשיים במציאת עבודה והשתלבות בעבודה. אחד מהם סיפר שהוא למעשה הבוגר היחידי מתוך החברים שלו, עשרות שלא השתלבו בעבודה. המיזמים האלה מהווים התחלה ונותנים את ההזדמנות הראשונה לאותם בוגרי מדעים המדויקים, הנדסאות, באוניברסיטאות ומכללות להתחיל לעבוד. אני חושב שכל מי שמתעסק בנושא הייטק מכיר את המצוקה של הג'וניורים, שאחרי שהם מסיימים את הלימודים הדרישה הראשונה היא תמיד ניסיון עבודה. כדי לתת להם את המקפצה הזאת, המיזמים האלה עושים עבודה טובה בחברה הערבית. אני בטוח שיש כאלה גם בחברה היהודית אבל אין לי מידע לגבי זה. אחד הנושאים שעלה בסיורים בשלושת המקומות היה לגבי תמריצים שניתנו מהאוצר, ממשרד העבודה, חלקם מתוכנית 550 תקאדום, חלקם מתקציבי המשרדים עצמם, 50:50, וכרגע הדאגה היא שב-2026 אין תקצוב לתמרוץ. החשש הוא שכל המיזמים האלה, שהושקעו והוקמו, לא יוכלו לתת את העזרה לאותם צעירים שרוצים להשתלב בעבודה. לכן אנו מקיימים את הדיון. תחילה נשמע את השטח, לאחר מכן נעבור למשרדי הממשלה: האוצר, משרד העבודה, הרשות לחדשנות, משרד המדע, כל הגופים שקשורים לסוגיה זו. המטרה היא אחת – למצוא את הדרכים לאפשר לאותם מיזמים להמשיך ולתפקד, לתת סיוע וגם תקווה לאותה צעירה ערביה וצעיר ערבי שרוצים להשתלב, ושאחרי סיום הלימודים הקשים הם גם ישתלבו בתעסוקה. רם שוורץ, מנכ"ל קרן פורטלנד, בבקשה. << אורח >> רמי שוורץ: << אורח >> שלום, תודה. נתחיל עם קצת נתונים כדי שנכיר את העולם בו אנחנו חיים. בישראל כ-400,000 עובדים בהייטק - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> שאיזה אחוז הם מהווים מהתמ"ג? << דובר_המשך >> רמי שוורץ: << דובר_המשך >> 26%, בואכה 27%. אבל חשוב לזכור שזה קצת פחות ממחצית מעובדי ההייטק שמועסקים על ידי חברות בישראל. זאת אומרת, למעלה מ-50% לא מועסקים בישראל, מועסקים במדינות שהן לואו קוסט סנטר, או במדינות אחרות שהן יותר קרובות ללקוחות. צריך לזכור את זה. הדבר השני שצריך לזכור הוא שמתוך ה-400,000 האלה כ-38% זה מו"פ, R&D. כל היתר זה לא מו"פ. רמות השכר גם יותר נמוכות, אבל זה לא משנה, אין שום דבר נוראי בלא להיות איש מו"פ. בכלל ה-400,000 האלה, חברים נכבדים, אתם יודעים כמה נשים ערביות בכל שנותיה של מדינת ישראל? 692 נשים ערביות עובדות בהייטק במו"פ. מתוך ה-38% – זהו, זה מה שהצלחנו לעשות בכל מדינת ישראל. וקצת מעל 2,000 גברים, מצב החרדים קצת יותר טוב, אבל גם הוא לא מזהיר. אני רוצה שנסתכל על זה בהקשר של הג'וניורים. מדינת ישראל ייצרה סדר גודל של 6,000-6,500 אנשי הייטק בשנה, חצי בערך מהאוניברסיטאות, מחצית מכללות. אנחנו יכולים לראות בגרפים האלה – שהם נכונים בשעתו, הם גם נכונים ל-2024, אלה הנתונים שפורסמו – את הצניחה המטורפת בכמות המשרות הפתוחות. זה אומר ש-80% מהבוגרים לא ימצאו עבודה בתוך שנה מיום סיום התואר. הם ממשיכים לחפש, ממשיכים להתראיין, לא מוצאים עבודה במשך שנה. איך זה משפיע או כמה מהם ימשיכו לנסות אחרי זה? אף אחד לא יודע, אני לא יודע אם יש את הנתונים האלה איפשהו, אני לא מכיר אותם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זאת אומרת שבשנה הראשונה 20% נקלטים לעבודה, 80% לא. << דובר_המשך >> רמי שוורץ: << דובר_המשך >> סדר גודל של 20%, במקרה הטוב. אגב, לא כולם בהכרח במו"פ אבל הם נקלטים בהייטק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה נתון שהוא נכון לכלל החברה? << דובר_המשך >> רמי שוורץ: << דובר_המשך >> זה נכון ליהודים, לערבים ולכולם, זה מצב הג'וניורים במדינת ישראל. על כל משרה שנפתחת סדר גודל של 100 מתמודדים. סייברארק פתחו עכשיו מחזור בוטקאמפ, אם אני זוכר טוב ל-25 איש, היו להם מעל 3,000 מועמדים, וכולם בוגרי טכניון, בן גוריון ומה שאתם רוצים, אנשים טובים, יהודים וערבים, דרוזים, צ'רקסים, הכול. זה המצב שלנו היום. אני מזכיר את זה כי יש לנו 400,000 משרות כמעסיקים בישראל שהן לא בישראל. אם אנחנו מסתכלים על שיעור המועסקים הערביים לאורך השנים – אין שינוי. בגדול אין שינוי, סטגנטי לחלוטין. זה המצב לגברים, אצל נשים יש אפילו ירידה קלה אבל נגיד גם שם סטגנטי, בחרדים יש ירידה יותר משמעותית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אם היית שם על הגרף הזה את היהודים, איך זה נראה? << דובר_המשך >> רמי שוורץ: << דובר_המשך >> ביהודים היית רואה שעד סביב שנת 2022 בסך הכול יש גידול. מ-2022 – אני מזכיר כולם, ב-2022 פרוץ המלחמה באוקראינה, ריביות, המשבר של הייטק, התחילה דעיכה בארצות הברית, הגיעה גם אלינו כחמישה חודשים יותר מאוחר – לפי הפרסומים האחרונים יש ירידה של סדר גודל 3% בסך הכול, שזה משמעותי. אם לוקחים בחשבון את ה-400,000 3% זה כבר כמויות. למה הצגתי את השקף הזה של פיזור גיאוגרפי? הוא, אגב, נכון, נדמה לי, ל-2022, לא היה משהו חדש יותר וזה די נכון להיום, זה לא השתנה, ואם השתנה, השתנה לרעה. רואים פה ש-13% מכלל ההייטק נמצא בצפון. צפון זה כולל חיפה וצפונה – כל מת"ם, כל יוקנעם, כל נצרת, כל מה שאתם רוצים, כולל מה שהיום קוראים לנו פודטק ואגריטק וכל הסיפורים האלה בקריית שמונה – סדר גודל 13%-14%. למה אני אומר את זה? כי על מי שגר בפריפריה זה מקשה עוד יותר להיכנס להייטק, יש שם פשוט פחות משרות, וכל זה קשור לשאלה של מה המדינה עושה בהקשר הזה. מצד שני, אם אני עכשיו עובר לנתונים שפורטלנד, חרף ה-headwind הזה הצליחה לעשות, אז יש לנו היום כ-400 בוגרים ובוגרות של המיזמים שלנו, הרוב המוחלט מהחברה הערבית, יש לנו גם קצת מהחברה החרדית – כ-70 גברים – שהשתלבו בחברות שאתם רואים פה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> המיזמים שלכם זה השניים שהזכרתי בצפון, ובדרום יש לכם עוד משהו, נכון? << דובר_המשך >> רמי שוורץ: << דובר_המשך >> יש לנו ברהט לנשים בדואיות, כן. כשאני אומר "לנו" אז יש פה מעורבות של רשות החדשנות ומעורבות משרד הכלכלה, נגיע לזה. רואים פה את מיטב החברות בארץ אבל קשה מאוד להוביל אותן לזה שהן יעסיקו. אפשר לראות בצד שמאל את המקצועות שבהם הצעירות והצעירים האלה מתעסקים, שזה באמת ליבת העשייה, ליבת ה- R&Dשל מיטב החברות. למה שמתי את השקף הזה? כי אם רוצים אפשר. נראה מה צריך, אבל אם רוצים אפשר, אפשר להכניס אותם לחברות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנבידיה אמורה להקים מתחם באזור טבעון, כבר יש לכם שיח איתם על מנת לראות איך להכשיר את האנשים ולקלוט אותם בעוד שנה-שנתיים? << דובר_המשך >> רמי שוורץ: << דובר_המשך >> אין לנו שיח כרגע, אני חושב שאם אנבידיה תיישם את התוכנית שהיא הכריזה עליה זה יהיה שינוי עצום לצפון. לדעתי – אני אומר דעה אישית, לא מבוססת על נתונים מפורסמים – אני לא חושב שאנבידיה ייקחו ג'וניורים. גם היום הם לא כל כך לוקחים ג'וניורים. זו חברה מספיק עשירה, היא תתחיל לשתות טאלנטים קיימים בחברות השונות, אבל זה מצוין כי היא תערבב את המרק, היא תיקח טאלנט ממקומות אחרים, החברות האלה ירצו לקחת אנשים אחרים, בסוף זה טוב. אם הם יקימו באמת את המרכז בקצב שהם מדברים עליו זה יהיה נהדר, אבל זה עוד לא קורה, אי אפשר להסתמך על משהו שאולי יהיה עוד 4 שנים, בואו נהיה ריאליים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> צריך גם לתכנן את העתיד ולהסתכל קדימה. << דובר_המשך >> רמי שוורץ: << דובר_המשך >> תכף נדבר על הכשרות במילה, בעיקר בנושאים של AI כי תמיד יש פה את השאלה. אנחנו מודדים כל דבר שאנחנו עושים מבחינה כלכלית בקרן פורטלנד, אז יש פה איך נראה הדשבורד שלנו בסוף 2023, בסוף 2024 ובסוף 2025. זה מה שרואים בשקף. הדשבורד הוא אותו דשבורד. נכון להיום מעל 400 צעירות וצעירים שנכנסו להייטק, 70% נשים – שזה שונה בתכלית מהחברה הישראלית הכללית, ששם 28% נשים במו"פ, פה אנחנו מדברים על 70% נשים מהחברה הערבית. נוצרו כתוצאה מזה מעל 1,000 משרות חדשות במדינת ישראל, וחשוב להבין, זה לא משרות שבאו על חשבון אנשים אחרים, זה משרות חדשות שלא תכננו אותן. אותם מעסיקים שראינו לפני כן לא תכננו אותם בכלל במדינת ישראל, הן היו מתוכננות להודו, לאוקראינה, לרומניה, לבולגריה, כל המקומות האלה, ובשכנוע מסוים – ואם יהיה זמן אפשר אחרי זה להגיע לזה – הצלחנו לשכנע אותם לפתוח אותם בישראל. כתוצאה מזה יש פה את כמות המשרות שאתם רואים. שאלת בתחילת השיח לגבי ההשפעה של ההייטק על התמ"ג, סך הכול מדינת ישראל נתנה תמריצים במשך כל התקופה שאנחנו רואים, מ-2019 ועד סוף 2025, כ-30 מיליון שקל תמריצי מדינה, כמעט הכול דרך משרד הכלכלה, קצת דרך רשות החדשנות. ההשפעה של אותם 368 איש על התמ"ג, כפי שאתם רואים פה, זה 576 מיליון שקל. כל אחד מבין את ה-ROI. אגב, אם קרן פורטלנד מחר סוגרת את משרדיה ומפסיקה לעשות טוב למדינת ישראל ואותם 368 חבר'ה ממשיכים לעבוד אז הם ייצרו תמ"ג של 200 מיליון שקל לשנה, כל שנה, בלי שנעשה שום דבר. אפשר להבין מזה מה המשמעות. אגב, על כל שקל שהמדינה שמה פה, פילנתרופיה שמה גם. המדינה שמה 30 מיליון שקל, פילנתרופיה שמה גם 30 מיליון שקל. זאת אומרת, 60 מיליון שקל, מדינה ופילנתרופיה, ייצרו 526 מיליון שקל תמ"ג. אם אתם יכולים למצוא חברה, הייטק או לא, שמייצרת כזה return תגידו לי, אני שם את הכסף הפרטי שלי שם. מאיזושהי סיבה המדינה לא ששה לעשות את זה. בואו נדבר על AI כי מפחידים אותנו כל יומיים בערך עם ה-AI. זה נכון ש-AI משנה פונדמנטלית, באופן בסיסי, את מה שקורה בהייטק. מי שלא קרא חדשות, אתמול זום אינפו, בשיחת ועידה, סגרה את המרכז שלה בישראל, 300 אנשים פוטרו בן לילה. זה קורה, זה מה שיש, מייחסים את זה לפעמים לבינה מלאכותית, זה לא בדיוק נכון לגמרי, אבל זה המצב. אנחנו מאמינים – וזה מבוסס על נתונים בעולם, לא המצאה שלנו, לא תחושת בטן – שהבינה המלאכותית תעשה ועושה שינוי משמעותי אבל היא תייצר תפקידים חדשים. היא מייצרת תפקידים חדשים והיא מייצרת בחברות רעב לעשות עוד דברים שלפני כן החברות לא חשבו שהן יכולות לעשות. חברה מתפרסת ליותר תחומים, זה לא שהיא מצמצמת את כמות האנשים, מובילים לצמיחה של פעילות עסקית. מי שרוצה לזה הוכחה, תסתכלו על ה-S&P היום בארצות הברית מול כמות האנשים שעובדים בחברות ההייטק ותראו את ההשפעה של הפרודוקטיביות. אנחנו, מזה שנה וחצי, כמעט שנתיים, הכנסנו AI, הכשרה מתקדמת לכל הפעילויות שלנו. אנחנו רואים את ההשפעה של זה מידית. זאת אומרת, כשיש לנו את הכלים מהמדינה זה מאוד מצליח. המחזור האחרון של פורסא כדוגמה, שזה אנשים מאוד מאוד טובים, בוגרים בהצטיינות של כל האוניברסיטאות, חרף זה שראינו כמה זמן לוקח לאנשים להיכנס להייטק, הצלחנו להכניס 93% מהבוגרים בתוך חצי שנה. פעם זה היה בתוך שלושה שבועות, אגב, היום זה בתוך חצי שנה, אבל הצלחנו. ו-17% מכל הג'וניורים, יהודים וערבים, שנקלטו בישראל בהייטק ב-2024 הם מקרב החברה הערבית. זה תוצר של הפעילויות שלנו, שזה מדהים, כי זה 17% זה שיעורם באוכלוסייה, זה מאוד מאוד יפה. בקיצור, אני רוצה שתצאו מפה בהרגשה אופטימית דווקא, AI לא הולך להרוג פה שום דבר, AI הולך לייצר עוד משרות בסופו של דבר ברפואה, באוטומוטיב ובכל דבר שאנחנו יכולים לחשוב עליו. אף אחד לא יכול לחשוב על העולם שלנו בלי טכנולוגיה. זה לגבי העתיד. עכשיו, אם נחזור להווה הדי מדכא שלנו, החלטת ממשלה 2856 שיצאה בערב חג הפסח הקודם, לפני שנה, החליטה שהיא שמה 4.4 מיליון שקל תמריצי מעסיקים לטובת העסקה של צעירות וצעירים מהחברה הדרוזית והצ'רקסית. כמה מתוך זה הוקצו בפועל? 2.6, כמעט חצי. כמה מתוך ה-2.6 הוגדרו כמשרות הייטק? 0. זאת אומרת, כל ה-2.6 שבסוף הוקצו, הלכו למשרות של טקסטיל, הלכו למשרות של עבודות אחרות אבל לא הייטק. אין לי שום דבר נגד טקסטיל ואין לי שום דבר נגד משרות אחרות, אבל אם מדינת ישראל רוצה לקדם הייטק אז שתצבע את זה בצבע הנכון ולא ישאירו את זה לכל מיני פוליטיקות מקומיות שבסוף מביאות לכך שהכסף לא מגיע לאיפה שהתכוונו. אם אנחנו מסתכלים על החברה הערבית הכללית, אז החלטת ממשלה 550, תמריץ 4.20 עבור מעסיקי ההייטק, דיברה על 50 מיליון שקל, בפועל הוקצו 4.35, אפילו לא 10%. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כמה הייתה ההקצאה? 50 מיליון? << אורח >> רמי שוורץ: << אורח >> החלטת הממשלה הייתה 50 מיליון, ההקצאה בפועל הייתה 4.35. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש לנו נתונים אחרים, לדעתי. << אורח >> רמי שוורץ: << אורח >> אלה הנתונים של מדינת ישראל, לא שלי. << אורח >> ביאן מג'אדלה: << אורח >> זה מתוך דוח שהצגתם כשהיה הקיצוץ של 550, הטבלה הזאת של הממ"מ. << אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >> כן, ב-2024, ואז זה לא היה במסגרת ההחלטה. ב-2022 היה 15.5 וב-2023 5 מיליון. היו 20.5 במצטבר במסגרת 550. << אורח >> רמי שוורץ: << אורח >> אבל פה דובר על 50 מיליון לשנה, בהחלטה של 550. השאלה, כמו תמיד, היא מה משווים למה. << אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >> אני מסכים. נמצא פה נציג הרשות אז הוא יכול להתייחס. ממה שאני מבין, ה-50 מיליון כללו גם מסלולים אחרים ולא רק מסלולים של הייטק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> נשמח לקבל אחר כך מהמשרדים התייחסות למספרים האלו. << אורח >> רמי שוורץ: << אורח >> מספרי אצבע: תמריץ 4.20 לבן אדם, אחרי שהאוצר טרחו וקיצצו אותו, זה סדר גודל של 100,000 שקל לאיש על פני התקופה. אז אם יש לנו מיליון שקל זה 10 אנשים. 10 מיליון שקל – 100 איש. זאת אומרת שאם מדינת ישראל שמה 10 מיליון, שתסכימו איתי שזה לא כסף גדול, זה יכול להכניס, אם נעשה עבודה טובה, סך הכל 100 ג'וניורים לתגבר לתוך הייטק, כשלדעתי זה כלום, זו טיפה בים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אנחנו כבר באמצע השנה, האם אתם יודעים מה הסכום שהוקצה לנושא הזה ב-2026? << אורח >> רמי שוורץ: << אורח >> אני לא יודע. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הם מקרן פורטלנד, תכף נשמע ממשרד האוצר. << אורח >> רמי שוורץ: << אורח >> בזה סיכמתי, אין לי יותר שקפים. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> גיל אלוני, הרשות להשקעות במשרד הכלכלה. החלטת ממשלה 550 לא מדברת רק על החברה הערבית בהייטק, היא מדברת על החברה הערבית באופן רחב יותר, כך שבמסגרת 50 המיליון שהוקצו כל שנה מדובר לא רק על הייטק, גם תוכניות אחרות. בשנת 2022 מומשו באופן כמעט מלא מתוך 50 מיליון ובשנת 2024-2025 למעשה ההחלטה הזאת כבר לא תקפה, לפחות לגבי הרשות להשקעות. לכן הנתונים שאנחנו רואים ב-2024-2025 אלה תקציבים לנושא שהמשרד והרשות להשקעות תקצבה מהמקורות העצמאיים שלה, שגם הם הלכו והידלדלו. אם נתקדם לשנת 2026, כמובן שלא מגיע שום תקצוב נוסף. המקורות העצמאיים של משרד הכלכלה, של הרשות להשקעות, גם כן מדולדלים ופחתו עם השנים, כך שאין תקצוב בכלל לתוכנית הזאת לשנת 2026. כן יש תוכניות אחרות, אחרי שנסיים את סבב הדוברים נרחיב עליהן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בגלל זה הדיון נקבע הזה, כי אין תמרוץ ב-2026. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> קודם כל, אני רוצה לברך את יושב-ראש הוועדה על כך שהוא מביא את הבעיות האקוטיות של החברה הערבית ואין ספק שזו אחת מהן. אנחנו רואים בעשור האחרון סטודנטים רבים שהולכים ולומדים ואמורים להשתלב בהייטק הישראלי, ואני חייבת להזכיר שזה כבר נבדק וברור שהחברה הערבית יכולה להיות, אם התנאים מתאפשרים, המנוע העיקרי, המרכזי, בכלכלה הישראלית, שיכולה להרימה. לצערנו הרב, הממשלה הזאת החליטה להקפיא כמעט את כל התוכניות שיכולות להביא למקום הזה. אני חייבת להגיד שעשרות, אם לא מאות, סטודנטים כבר שלוש וארבע שנים סיימו לימודים, יש להם תואר, הם יכולים להשתלב ומכאיב שהם עובדים בעבודות שהן מאוד רחוקות מלימודיהם, עבודות שבמונחים של היום אפשר להגיד עליהן "עבודות שחורות", כמו עבודת כפיים, אם זה בטיח, אם זה בחנות מכולת, אם זה טלפניסטים וכדו'. זה דבר מזעזע. אנחנו אחר כך באים ושואלים למה המצב בתוך החברה הערבית מבחינת עוני, מבחינת מצב סוציו-אקונומי כל כך קשה? כי פשוט מאוד, המדינה לא עושה ולא נותנת את החלק שלה כדי שהמצב יהיה יותר טוב. אני מצטערת שאני חייבת לחזור לוועדת הכספים, אבל צריך להסתכל על הבעיה בהקשר הכולל שלה ולא רק נקודתית. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה, אימאן. נציגת האוצר, האם ב-2026 תוקצב תמרוץ המעסיקים בהייטק או שאין תקציב? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> גיל הכהן, רפרנטית תעסוקה באגף תקציבים. בשנת 2026 יש תקציב בהתאם לתקציבי החומש, זו השנה האחרונה של החומש. אנחנו מאוד מקווים שעם הפנים קדימה גם יהיו תקציבים נוספים שיועדו למטרות האלה, אבל קשה לנו להגיד בשלב זה מה תהיה החלטת - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> גם ב-2024 ו-2025 לא תוקצבו מ-550 לנקודה הזאת. << דובר_המשך >> גיל הכהן: << דובר_המשך >> אולי משרד הכלכלה ידעו להתייחס. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הם התייחסו לזה. אנחנו יודעים שהם התייחסו לזה כי הם תקצבו את זה מהתקציב שלהם. השאלה היא אם משרד האוצר - - - << דובר_המשך >> גיל הכהן: << דובר_המשך >> מחוץ ל-550? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כן, הוא דיבר. השאלה היא למה בשנים 2024, 2025, וכנראה גם ב-2026, אין תקצוב לתמרוץ מעסיקים להעסקת אנשים בהייטק, ג'וניורים, מה שהיה ב-2022 ו-2023, ששם היה תקציב של 20.5 מיליון שקלים? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> זה לא תקציבים ששייכים להחלטת 550, זה תקציבים של משרד הכלכלה שיועדו למטרה הזו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא, סליחה, את טועה. אם אין לך נתונים ואת צריכה לעשות עבודה – אנחנו נשמח לקבל נתונים מדויקים, כי לפי נתונים שיש לנו, 20 המיליון היו ב-550 ב-2023 ו-2022. ב-2024-2025 לא היה תקצוב מ-550, היה תקצוב של משרד הכלכלה. ב-2026 גם משרד הכלכלה לא מתקצב וגם 550, שלא תוקצב כבר ב-2024 ו-2025, כנראה גם לא יהיה ב-2026. השאלה היא למה לא תקצבו את התמרוץ הזה כדי שהעבודה הזאת והמיזמים האלה ימשיכו? ראינו כאן תוצאות מאוד טובות, ש-17% מהג'וניורים שהשתלבו בשנים האחרונות הם מהחברה הערבית. << דובר_המשך >> גיל הכהן: << דובר_המשך >> אני אצטרך להחזיר לוועדה תשובה, אני לא יודעת מה קרה ב-550 מעבר לקיצוץ הרוחבי לפני המלחמה בתוכנית הזו. << אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >> בהחלטת הממשלה, אחרי ההקצאה הראשונית כתוב שתוך שנה וחצי ממועד החלטה זו יבחנו משרד הכלכלה ואגף התקציבים במשרד האוצר, ובשיתוף הרשות לפיתוח כלכלי, את אפקטיביות המסלולים האלו ביחס לכלי סיוע חלופיים בתחום התעסוקה. מצאו הצדדים כי קיימת אפקטיביות למסלולים כאמור, יפנו לוועדת ההיגוי בבקשה שתסיט תקציבים לא ממומשים במסגרת החלטה זו לטובת המשך התקצוב. לפי התשובה שקיבלנו מנציג רשות ההשקעות שנמצא כאן גם, בשנתיים הראשונות באמת הוקצה התקציב והוכן מסמך סיכום שבחן את האפקטיביות של המסלולים האלה, נשמח אולי לשמוע מה עלה במסמך הסיכום הזה, אבל בשורה התחתונה, נאמר לנו שאגף התקציבים ונציג הרשות לפיתוח כלכלי לא קידמו הקצאת תקציבים נוספים בשנים 2024 עד 2026 למסלולי תעסוקה. השאלה היא למה, האם האפקטיביות של המסלולים האלה לא הוכחה כמספקת או שהיו בעיות תקצוביות או אחרות. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> כלומר, זה לא שתקציבים שנגרעו, זה תקציבים שהיו צריכים להתווסף ולא התווספו. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> לא, אני אתן קודם איזושהי הקדמה. הרשות להשקעות קיבלה את ההנחיה הזאת שהחל משנת 2024 לא יועברו יותר תקציבים במסגרת החלטת ממשלה 550, כפי שהקראת. הרשות להשקעות ערכה גם מחקרי אפקטיביות לגבי מעמד העובד כפונקציה של השתלבותו בתוכנית, מה מעמדו לפני, תוך כדי ולאחר התוכנית, בדקנו גם החזר השקעה למדינה. בדומה למה שרמי ערך, גם הרשות להשקעות ערכה ונמצא ROI מאוד יפה, זאת אומרת, החזר השקעה על המדינה, כמו שרמי ציין, מהיום הראשון, התוכניות כדאיות. כל החבילה הזאת הועברה להמשך טיפול, לבחינה לאגף התקציבים לראות אם נכון או לא נכון להמשיך להשקיע בתוכניות האלו, בשורה התחתונה התקציבים לא הועברו, ולכן התוכניות זה שוליים קטנים ממקורות פנימיים שנמצאו. בגלל שאנחנו כבר לא מעט שנים מפעילים את התוכנית הזאת, מכוח האינרציה נמצא תקציב יחסית מצומצם וכן מצאנו לנכון להשקיע בתוכניות האלו. באופן טבעי, גם המקורות שלנו לא בלתי מוגבלים ולא עצמאיים, לכן גם זו התמונה. בדומה לסעיף שהקריא רועי, יש החלטה – אגב, על אותן שנים – ייעודית לאוכלוסייה הבדואית. שם נאמר בדיוק אותו סעיף שרועי הקריא, שגם שנתיים ראשונות יתוקצב. התוכניות האלה, שהן ייעודיות לאוכלוסייה הבדואית, יצאו, היה ביקוש גבוה, ביקוש מלא כל שנה, אבל שוב, מתוך חמש השנים, ב-2022 ו-2023 זה עבד יפה, ב-2024, 2025 ו-2026 נגמר. אין לנו השפעה על הקצאה של התקציב, אנחנו יותר הגוף שמפעיל את התוכנית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> נתקדם ונחזור לשאר המשרדים. אבי טראוב, מנכ"ל איגוד ההייטק הישראלי, בבקשה. << אורח >> אבי טראוב: << אורח >> שלום, נעים מאוד, אני שמח להיות פה עוד פעם, תודה שהזמנתם אותי. בכמה מילים רק למי שלא מכיר, אני עומד בראש איגוד ההייטק הישראלי, איגוד הייטק הישראלי מכיל כמה מאות חברות הייטק, קטנות, בינוניות, גדולות, חומרה, תוכנה, מולטי-דיסציפלינארי, AI, סייבר וכו'. אני חושב שהאיגוד וחבריו, כלומר החברות עצמן, צריכות ג'וניורים – אני לא חושב שאני אומר פה משהו שמפתיע מישהו – אבל כן יש כרגע איזושהי בעיה שמונעת מהג'וניורים להגיע לחברות ההייטק. שש שנים קשות מאחורינו, זה התחיל במלחמות, מחלות, שער דולר, הרבה מאוד סיבות שמחלישות את החברות והן מנסות לחסוך קצת בהוצאות, כי ג'וניורים וחינוך זה בא ביחד, אם אין חינוך טכנולוגי אחרי השלב התיאורטי אז אתה מקבל מישהו שהוא פחות חזק כג'וניור. לכן אני חושב שגם כוועדה צריכים לעשות משהו סביב האירוע הזה, להכניס את היד לכיס כנראה. יש לנו הרבה רעיונות איך אפשר לעשות את זה – דרך אגב, לא רק אצלנו, אני חושב שכל מי שסביב השולחן הזה יכול לתת רעיונות יותר טובים אפילו מהרעיונות שלנו, ולשים פוש בנושא של הג'וניורים. זה המקום שלנו פה להניע את הג'וניורים בצפון ובדרום ולהעלות את זה למעלה. אני שמח לשמוע את הדיון שמתנהל, ברמה האישית אני אוהב אותו וחושב שהוא חשוב, אבל אני חושב שנצטרך גם מתישהו לעשות משהו סביב הדברים האלה. אני אספר לכם על תחום שנקרא סנדלרות, שכשפעם רצו להרוג את נושא הסנדלרות, הדרך היחידה להרוג את הסנדלר היה למנוע מהשוליה שלו להתקבל לעבודה. כלומר, אם אין שוליה לסנדלר, אין יותר סנדלרים במדינת ישראל, וזה מה שיקרה פה בהייטק. שימו לב למה שאני מנסה להגיד: ברגע שאין ג'וניורים – שנתיים אחרי זה אין הנהלה זוטרה, חמש שנים אחרי זה כבר אין הנהלה בכירה. ג'וניורים זה לא רק למצוא עבודה, ג'וניורים זה הייטק, ג'וניורים זה קטר שמייצר הרבה כסף למדינה. אני בא וקורא פה לעשות מעשה. הזמן שעובר מייצר לנו בעיה בתחום ההייטק כולו. כל חברות הטכנולוגיה סובלות מהדבר הזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה אתה מציע? << דובר_המשך >> אבי טראוב: << דובר_המשך >> יש לי נייר עמדה מוכן עם כמה הצעות. לפני שמגיעים להצעות, קודם כל צריך להכיר שיש בעיה. דעתי האישית ובחשיבה מתודית, אין טעם לדבר על פתרונות כל עוד אנחנו מרגישים שאין לנו בעיה בכלל. אם הכול בסדר, החיים ממשיכים, ההייטק חזק ואין לנו בעיה, מה משנה הפתרונות, טובים ככל שיהיו? אני רק מזכיר, אני מייצג את ההייטק, לא את הפתרונות במובן הזה, אני חושב שיש פה גופים – ואני מכיר אותם ברמה האישית – שהפתרונות שלהם כנראה אפילו יותר טובים מהפתרונות שלנו. ואם בכל זאת אני אנסה לסכם כמה פתרונות, הייתי מחבר את ההייטק לאקדמיה, הייתי מחבר את ההייטק לתעשייה, כלומר, אם הכסף יגיע למפעלים או לחברות הטכנולוגיה, חברות הטכנולוגיה ייקחו ג'וניורים. זה לא מסובך. אנחנו לא צריכים לחשוב על תוכניות מהפכניות סביב האירוע הזה, אני חושב שקודם כל להבין שיש לנו אירוע שצריך לטפל בו, והשלב השני זה הפתרונות שיתחילו כבר להגיע, ובאמת קראתי ושמעתי על הרבה רעיונות טובים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה, ד"ר דוד מזרחי, זרזיר-טק, בבקשה. << אורח >> דוד מזרחי: << אורח >> שלום לכולם, תודה ליושב-ראש על ההזמנה. באתי כדי לשתף פה את החברים ממה שקורה בשטח. זרזיר-טק היא חברה עסקית שעוסקת בפעילות חברתית, אנחנו משתדלים לאזן את זה בין התהליך החברתי, שהוא מאוד חשוב לנו, לבין לשרוד. עד היום אנחנו לא נתמכים מתקציבים או מפילנתרופיה. אירועים במדינה שלנו, כמו מלחמות או אירועים אחרים, בהחלט מקשים ומערבבים את כל הקלפים לאתגרים חדשים. אנחנו יושבים פיזית בזרזיר. הכוונה הייתה לתת מענה לחיילים משרתים בצבא וזה התפתח גם לנושא של בנות מהחברה הערבית, מהמגזר הבדואי, והתפתח גם למגזר הבדואי כולו. הדרישה למה שאנחנו עושים היא פשוט עצומה. אני אספר קצת מהשטח. אנחנו הבנו, כמו שרבים יודעים, שסטודנט או סטודנטית שמסיימים תואר בהנדסה, אם זה בטכניון, אם זה במכללה או בכל מקום אחר, לא מסוגלים להיות פרודוקטיביים בחברות הגדולות והמשמעותיות וכשהם מגיעים לסטארט-אפים אז גם הסטארט-אפ עצמו כושל בגלל חוסר ניסיון ופרקטיקה. אני מנסה לומר, מתוך ניסיון של פעילות של קרוב לשנתיים, שג'וניור, סטודנט או סטודנטית שסיימו ללמוד, צריכים לפחות שנה של training, בטוח לא פחות משישה חודשים. בתחילת הדרך, כתעשיית ההייטק הייתה צעירה בישראל, חטפו אותם וקיבלו אותם והייתה לחברות סבלנות להכשיר אותם. היום, כשהחברות המשמעותיות הן יותר בוגרות, כמו שהזכירו את אנבידיה או חברות נוספות, יש להן אמצעים, הן רוצות להתקדם עם הקדמה ואין להן את הזמן והסבלנות ללמד אותם, להכשיר אותם. צריך להכיר בעובדה שמי שסיים ללמוד הוא לא פרודוקטיבי, הוא לא פרודוקטיבי במובן של זמן לכסף, אני לא אכנס למונחים האלה. אנחנו באים עם שתי פעילויות משמעותיות: אחת, ניתנה לנו הזכות להיות אאוטסורסינג של חברת אנבידיה, זה משהו מאוד מאוד משמעותי, והיום אנחנו מעסיקים בערך 15 בנות מהמגזר לטובת שירות של חברת אנבידיה. פרויקט נוסף שיש לנו, שכמובן התחיל בהכשרה של 25 בנים ובנות, סטודנטים מהטכניון, לקבל כלים פרקטיים ומשמעותיים בתחום ההייטק ולאחר מכן תהליך של שישה חודשים פרקטיקה, כאשר יש לנו שותפות עם חברת GreenTech Hub מהצפון, שהיא למעשה חברה שיש לה זרוע ביצוע בהודו ובמקום להעביר את העבודה להודו ולזכות במחיר אטרקטיבי ותחרותי, כמו שנאמר פה בדוגמה קודמת, GreenTech Hub הסכימה להשאיר את העבודה כאן, להתקיים ולקיים פה פעילות חברתית, של אותם מוכשרים מתוך ה-25 שציינתי. וזה כל קבוצה, כל מחזור. אנחנו מייצרים פה ערוץ להעברת ידע טכנולוגי. עלינו להבין שהחוזקה שלנו זה הידע והפרקטיקה שאנחנו מייצרים כאן. למעשה זיהינו ערוץ שנקרא העברת טכנולוגיה. זאת אומרת, סביב מיזם או פעילות שיש לה ערך אחר מעבר לתכנות, להביא אותו למדינה, כשישראל מאוד מאוד מחוברת ורוצה להמשיך לפתח קשרים עסקיים לאו דווקא בתחומי החקלאות, אנרגיה, מים וכמובן defence. יש פה משהו שאני חושב שיש בו ערך משמעותי. כמובן שאם היינו מצליחים לקבל תקציב משמעותי, היינו יכולים לפתח את התוכנית הזאת ולייצר מקומות עבודה מעבר לים. פיזית הם יושבים כאן, מקיימים משפחה פה, לא צריכים לנסוע מעבר לים, מקבלים משכורת כאן, אבל התוצר הולך כרגע, במקרה הזה, להודו, למרות שהיום, כמו שנאמר, הרבה מאוד עבודה – כ-400,000 משרות – יוצאות החוצה. בזה צריכים לטפל, בזה אנחנו רואים פוטנציאל. אם הממשלה תירתם לו נוכל לעשות איזשהו שינוי משמעותי. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. אשרף ג'בור, בבקשה. << אורח >> אשרף ג'בור: << אורח >> קודם כל, תודה על הדיון, תמיד מרתק לשמוע. אשרף ג'בור, מנכ"ל אקדיום, ארגון גג לטיפוח מצוינות אקדמית. אחד המזמים בארגון הוא רשת MATEEN, שבאה לקדם את החברה הערבית, לאו דווקא ג'וניורים, בתפקידי הייטק ותפקידים בכירים בהייטק, לשכנע אותם קודם כל שעולמות ה-STEM הם עולמות שחשוב שבמדינת ישראל, כמדינה שמקדמת את התחום הזה, החברה הערבית תהיה משולבת בהם. ומצד שני, באמת לראות אותם, אחרי שיעברו את המסע הלא פשוט מהתיכון עד לאקדמיה ואחר כך לממש את החלום של כל צעיר ערבי היום, להשתלב בהייטק. הדלת פתוחה אבל אחרי שרואים ושומעים את המספרים ואת הנתונים שגם רמי הציג, לדעתי יש פה אתגר לאומי. כל מי שיושב סביב השולחן ובכלל – אנחנו צריכים לעשות עוד יותר. אנחנו מאמינים שההכנה הנכונה לצעירים, כשהם עדיין בתיכונים אפילו, ובהמשך גם באקדמיה, יכולה להביא לכמות גדולה יותר של מועמדים מתאימים. יחד עם זאת, הנתון שראינו פה, לפיו על כל משרה יש כמאה מועמדים, ואף יותר, הוא מטורף. הוא מטורף כי אם המועמד דובר השפה הערבית אינו עם אותן מיומנויות, באותה הכשרה, באותה רמה, באותו CV שמגיע בוגר/ת מהחברה היהודית, הסיכוי שלו להתקבל למשרה הוא מינורי. זאת הסיבה שאנחנו נמצאים בפני בעיה קרדינלית ועלינו לקבוע יעדים ולנצל את המשאבים. הרבה פעמים אנחנו רואים, וגם עכשיו, החלטות ממשלה ותקציבים, אבל בסוף, הדרך מהתכנון לביצוע עוברת בסיפורים שאי אפשר להבין והתוצאה היא שאנחנו עלולים בסוף לאבד את הצעירים האלה. אנחנו רוצים לפתוח להם את השערים, בטח להייטק הישראלי ובטח למשרות עם פריון גבוה. זה מה שעושה ארגון אקדיום, הוא רוצה להבטיח שהצעירים מגיעים לתעסוקה ותעסוקה איכותית. מאוד כואב למצוא צעירים שמסיימים תארים היום, גם מהמוסדות המובילים והפקולטות הטובות ביותר, בתחומי ה- STEMולא רק, שעדיין לא מוצאים את התפקיד הראשון שלהם. לדעתי, אנחנו צריכים לשים את האצבע על הכאב, הכאב נמצא בדברים האלה. אני רוצה, ולא אוהב, לעשות את ההשוואה בין החלוק הלבן, שזה החלום הערבי בדרך כלל. שם, גם אם הדרך להגיע למשרה היא מאתגרת, עדיין אין תקרת זכוכית - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> עדיין מאה רופאים מתמודדים על תקן אחד להתמחות. << אורח >> אשרף ג'בור: << אורח >> שזה גם עוד אתגר. אבל לפחות האתגר לעשות את האיזון הזה בין החלוק הלבן ובתחומים שהחברה הערבית יודעת להשתלב ומובילה בהם והיא בתפקידים בכירים אפילו, לבין תחומי ה-STEM, שהם תפקידים שעדיין לא מוכרים, תפקידים שצריך להכין אותם, היא דרך מאוד מאתגרת. אנחנו צריכים לעשות את הכול בשביל לקדם את תחום ה-STEM, בשביל שישתלבו בהייטק, בשביל שיצליחו בהייטק, בשביל שלא יישארו בתפקידי ג'וניורים. אנחנו מנסים לעשות, המספרים יחסית מאוד מאוד קטנים ברשת שלנו ובארגון, אנחנו מאמינים שעם השותפים שלנו אנחנו באמת יכולים לתת הזדמנות, אבל עדיין המספרים מאוד מינוריים. לדעתי, משרד החינוך ומשרדי הממשלה צריכים לחבור ביחד בשביל לוודא שלפחות ההכנה, כבר מהתיכון ובהמשך באקדמיה, בתפקידי ג'וניורים ובהמשך גם בתפקידי סניורים, יהיו יותר משמעותיים לחברה הערבית. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה, אשרף. דורין רוזנבלום, בבקשה. << אורח >> דורין רוזנבלום: << אורח >> נעים מאוד, תודה רבה על הדיון החשוב ועל ההזמנה. דורין רוזנבלום, מנהלת קשרי ממשל בעמותת יוניסטרים. אנחנו מסתכלים על הבעיה ועל הפתרון, אני רוצה לקחת אותנו צעד אחורה, לבני הנוער, ואיך אנחנו בעצם מכשירים אותם להגיע לשלב הג'וניורים עם כל הכלים. זה בדיוק מה שעמותת יוניסטרים עושה. אנחנו מכשירים מאות בני נוער בפריפריות חברתית גיאוגרפית בכל הארץ, בכל המגזרים, ליזום, ליצור תוכניות, לבנות מיזמים. הם יכולים להתנסות במהלך התוכניות שלנו – חד-שנתית, תלת-שנתית – בכל התפקידים שהם יכולים לעשות, מקבילים לחברה האזרחית, לארגוני ההייטק, לכל החברות. הם בעצם יכולים להיות מנכ"לים, CFO, להתנסות בכל זה בשיתוף עם הקהילה העסקית. אני רוצה לשתף אתכם גם בנתונים שלנו – יש לנו כמובן מדידה והערכה לכל אורך התוכניות – יש לנו שיעור תעסוקה גבוה, 44% מבוגרי יוניסטרים בגילאי 26 עד 35 מועסקים במגזר הפרטי, עובדים בתעשיית ההייטק, כלומר, אנחנו רואים שזה עובד. זה נתון מ-2023, יש לנו סקר חדש שעתיד להתפרסם בקרוב, השבוע או שבוע הבא. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו נותנים לבני הנוער שלנו את הכלים לבחור תואר רלוונטי. במהלך התואר הם מלווים עדיין על ידי יוניסטרים, כשהם ברשת הבוגרים שלנו אנחנו מחברים אותם. אני קוראת להתחיל את זה לפני – איגוד ההייטק קצת דיבר על זה, על נוער, על חינוך – זה קריטי, וזה הזמן, במיוחד בשנים המאוד קשות שבני הנוער שלנו עוברים כרגע, לשים דגש מאוד גדול בפריפריות עם בני הנוער, עם בנות הנוער. זה מה שאנחנו עושים, אנחנו נשמח כמובן לעשות יותר, אז כל מי שרלוונטי פה – אנחנו נשמח. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא הבנתי את המספר של 44% מהבוגרים שלכם בגילאי 18 עד 26. הם לומדים אצלכם או שבמקביל ללימודים הם עושים אצלכם איזושהי הכשרה? << אורח >> דורין רוזנבלום: << אורח >> הם עוברים תוכניות. יש לנו גם תוכנית חד-שנתית וגם תוכנית תלת-שנתית. תוכנית תלת-שנתית קורית במרכזי יוניסטרים. יש לנו מעל עשרים מרכזים בכל הארץ. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תוכנית של הייטק? << דובר_המשך >> דורין רוזנבלום: << דובר_המשך >> זו תוכנית שהם בעצם בונים בה מיזמים, הם מקבלים תכנים שלנו, יש מתודולוגיה שלמה איך הם עוברים, מה הם עוברים: יצירת רעיון, סקר שוק, חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית, הכול בשיתוף עם הקהילה העסקית, יש להם מנטורים עסקיים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל הם בוגרים? יש להם תואר? << דובר_המשך >> דורין רוזנבלום: << דובר_המשך >> עוד לא, מדובר בבני נוער. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אמרת גילאי 18-26 44%. << דובר_המשך >> דורין רוזנבלום: << דובר_המשך >> 44% בגיל 26 עד 35 זה מקהילת הבוגרים שלנו. יש לנו קהילת בוגרים שאנחנו משמרים ואנחנו נותנים לה את כל המעטפת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> שהיו אצלכם בגיל הנוער. << דובר_המשך >> דורין רוזנבלום: << דובר_המשך >> היו אצלנו כחניכים ואנחנו מלווים אותם, ככל שירצו, בתוכניות, בשיתוף עם נטוורק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מתוך 44% כמה הם מהחברה הערבית? << דובר_המשך >> דורין רוזנבלום: << דובר_המשך >> אני אבדוק את זה ואחזיר לך תשובה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. נעבור למשרדי הממשלה. רשות החדשנות, רועי הרצוג, בבקשה. << אורח >> רועי הרצוג: << אורח >> ברשותך, אדוני היושב-ראש, ניתן כמה דגשים שלנו. רשות החדשנות ככלל מפעילה כמה וכמה פעילויות, אני אציג את הקרן להון אנושי וחיר תציג את הפעילות דרך מרכזי החדשנות, שגם הם אפיק מאוד מאוד חשוב לקידום הפריפריה והחברה הערבית. ככלל, הקרן להון אנושי להייטק כוללת מימון ותמיכה בהשקעה בתוכניות חדשניות לפיתוח ומענה לאתגרי הון אנושי בישראל, כוללת הפעלה של מאות תיקים עם מימון של מאות-מיליוני שקלים בהיקפיה. באופן ספציפי עבור חברה ערבית, הושקעו עשרות מיליונים, שמגיעים מעל ל-50 מיליון שקלים, עשרות תוכניות שכוללות עידוד יזמות – שלא הוזכר כאן אבל הוא גם אפיק מאוד חשוב בהקשרים של פיתוח הייטק – הכשרות והשמות, בעיקר בשנת 2021-2022. עם הקושי והאתגרים בקליטת ג'וניורים הבנו שהכשרות והשמות זה לא מספיק ופתחנו את מודל "הזנק להייטק", שכולל מימון של כחצי שנה של התנסות מעשית בחברת הייטק וגם שם פתחנו קולות קוראים עבור הפעילות הזאת גם לחברה הערבית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מי מבצע את התוכנית "הזנק להייטק"? << אורח >> רועי הרצוג: << אורח >> או חברות הייטק בעצמן שקולטות אליהן ג'וניורים, או לחלופין עמותות, גופי הכשרה כאלה ואחרים שהם מייצרים, וכמובן גם מרכזי חדשנות, שהם ציר מאוד מאוד חשוב במרחב שגם מפעיל תוכניות וניגשים לפעילויות שונות. עוד ציר בהקשר הזה זה שלוחות בפריפריה, ששם אנחנו לא מימנו רק ג'וניור אלא הבנו שאנחנו צריכים גם לממן סניור, שיעזור ויקים שלוחה מאפס, כי אחד מהאתגרים שאנחנו קולטים באזורים האלה זה היעדר התקנים, היעדר המשרות הפתוחות ולא רק הכשרה של ההון האנושי הקיים. לכן זאת פעילות שגם כן נפתחת והיא כרגע בשלבי פיילוט. בפיילוט שביצענו והניתוחים שאנחנו עומדים עליהם כרגע אנחנו מגיעים לאחוזים מאוד מאוד יפים של השמות – כמעט 80% השמה מקרב הבוגרים של התוכניות הקיימות. זה בסקירה מאוד מאוד כללית על הפעילות שלנו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמה מתוך תוכנית "הזנק להייטק" שולבו בעבודה מאז שהיא החלה? << דובר_המשך >> רועי הרצוג: << דובר_המשך >> "הזנק להייטק" החלה מ-2024, זו בעצם הייתה שנת הפיילוט הראשונה של התוכנית, אנחנו מדברים על מעל 150 מושמים בשלב הזה. כמו שאמרתי, זה באמת שלב פיילוט. מתוכם כוללים גם פריפריה חברתית, גיאוגרפית, גם חברה ערבית, גם החברה חרדית. זה סדרי הגודל של הפעילות בשלב הזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה. חיר עבד אלראזק, בבקשה. << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> חיר עבד אלראזק, מנהלת תחום מרכזי חדשנות ברשות החדשנות. בנוסף לדברים שנאמרו על ידי רועי – אני אתייחס לכלל הפריפריה – רשות החדשנות מפעילה ומשקיעה ב-16 מרכזי חדשנות, כאשר 7 מהם דמוגרפיים, 2 למגזר הדרוזי, 1 למגזר הבדואי בדרום, ו-4 לחברה הערבית, 1 במזרח ירושלים ו-3 בצפון ובמרכז הארץ. לשלושת המרכזים שנמצאים בחברה הערבית יש גם מרכזי תעסוקה בנוסף ליזמות, ובמובן הזה גם המרכזים האלה תרמו לעלייה במספר המועסקים. אמנם הם בשנה שלישית ויש אתגרים בעקבות המלחמה, שגם השפיעה על העבודה שלהם, אבל בסך הכול הם גם תרמו למספר מכובד של כ-300 - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איזה מרכזי תעסוקה? << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> נורת'מד בסח'נין, חאסוב לאבס (HasoubLabs) בערערה ו- Ibtikar BaseCamp Hubבכפר קאסם. כל אחד מהם ב-3 מיליון שקל. הם הוסיפו, כל אחד, כ-100 מועסקים. 300 מועסקים ב-3 שנים, ביחס לתוכניות אחרות שאנחנו ומשרדים אחרים מפעילים במיליון שקל, זה מספרים מכובדים ובאמת שאפו לכל מי שעוסק במלאכה, זה לא קל. אבל התרומה של המרכזים האלה היא גם בפיתוח אקו סיסטם טכנולוגי. כאשר קמות חברות היי-טק וסטארט-אפים הם קולטים עובדים, אז אנחנו מדברים על win-win כפול, גם ביזמות, גם בתעסוקה, וכולם הקימו חברות או עוזרים בהצמחת חברות קיימות ותורמים למשק ולתעסוקה. שאר המרכזים, גם הם נמצאים מדן עד אילת ונמצאים במקומות שחסרות גם תשתיות וגם השקעות, כולם מקדמים יזמות ותעסוקה באזורים האלה, אז זה ביחס לפריפריה בכלל וגם בהתייחסות למרכזים בחברה הערבית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לגבי תקצוב של תמרוץ, אתם לא מתעסקים בזה? << דובר_המשך >> חיר עבד אלראזק: << דובר_המשך >> לא, אנחנו לא מתעסקים בתמרוץ ישיר. חוץ מהשלוחות שאנחנו מתגמלים בהן את חברות ההייטק אין לנו מסלולים של תמרוץ מעסיקים. התמרוץ היחידי הוא דרך השלוחות. << אורח >> רועי הרצוג: << אורח >> המודל הוא מימון של ההתנסות המעשית, אנחנו לא קוראים לזה מימון העסקה. יש פעילויות אחרות במשרדים אחרים שאמונים על זה. המטרה היא לגשר בשלב של חלק מההכשרה – כשנה או 6 חודשים לפחות עד שהג'וניור מביא תפוקה – על הפער של המעסיק, שם אנחנו רוצים לתמוך ולראות את השלמת הפערים הזאת. אז אנחנו נותנים את המימון הזה, כולל ליווי, כולל הכשרה מעשית תוך כדי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה. גיל אלוני, תרצה להוסיף? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> כן. אולי בנימה קצת יותר אופטימית, יש החלטות ממשלה חדשות ותוכניות שמדברות על העסקה, גם של ג'וניורים, גם של הייטק. כרגע המיקוד הוא בצפון בעקבות המלחמה, אז נוספו תוכניות שמדברות על האזור הצפוני בגבול הלבנון, גם בקריית שמונה ורמת הגולן וגם עוטף לעוטף. זאת אומרת, יש גם כיוונים חדשים מתוך החלטות ממשלה שמגיעים ומתקצבים תוכניות לעידוד העסקה של צעירים, מתמחים בענפי ההייטק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה מוגבל מבחינת מרחק? << דובר_המשך >> גיל אלוני: << דובר_המשך >> העסקים, כן. ההחלטות מדברות על מה שרלוונטי לצפון, מה שרלוונטי לעוטף עזה, באזורים האלה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לגבי מרכז צפון, נגיד אזור סח'נין, אזור הקריות? << דובר_המשך >> גיל אלוני: << דובר_המשך >> יש תוכנית. אם בהתחלה דיברו על ה-0 עד 10 ק"מ מהגבול הצפוני, עכשיו יש דיונים על תוכנית די דומה במובנים רבים שמדברת על עוטף לעוטף. זאת אומרת, גם הגל השני שנפגע אולי לא פחות מקריית שמונה, שלומי ומטולה, גם הם עסקים, עובדים, נפגעו גם כן. אז בשלב שני יש גם כיוונים כאלו. << אורח >> רמי שוורץ: << אורח >> אשמח להעיר כמה דברים. מה המטרה שלנו? אני שואל את עצמי כמדינת ישראל. המטרה שלנו בסופו של דבר בקונטקסט של הוועדה שאתה מוביל היא להעלות את כמות המשרות בהייטק בישראל בשכר גבוה והדרך לעשות את זה היא לשכנע מעסיקים קיימים – כי אנחנו לא יכולים לגרום להם לעשות את הביזנס שלהם יותר טוב, הם יודעים לעשות את הביזנס שלהם הכי טוב שאפשר – להחזיר חלק מהמשרות שיש להם בחו"ל חזרה לארץ, או, אם הם רוצים לגדול, לגדול בישראל ולא לגדול בחו"ל. אלה שתי האפשרויות שלנו בסופו של דבר. צריך לזכור, לכל חברה בינונית ומעלה, 100 איש פלוס, יש איזה מרכז פיתוח קטן כבר בחו"ל. ככה זה. גם שם יש התפלגות נורמלית של איכות האנשים. כל אלה שאני הזכרתי, כל החברות האלה שראיתם פה על הלוח, יש להם מרכזי פיתוח בחו"ל. אז אנחנו באים אליהם ואומרים: תשמעו, יש שם התפלגות נורמלית גם אצל הרומנים שלכם, אז בואו ניקח את ה-10% הפחות טובים, נחזיר אותם לישראל. הסיכוי שלנו בישראל לקחת אנשים יותר טובים, או לא פחות טובים, מה-10% הגרועים שלכם ברומניה, כנראה לא רע, אם אנחנו עושים להם הכשרה וכו', וזה המסר. כדי שהם יעשו את זה, כדי שהמעסיקים ינגסו בפיתיון הזה, צריך שעלות העסקה – שעכשיו, עם הנושא של הדולר, בכלל נהייתה קטסטרופלית – תהיה אטרקטיבית. אני לא חושב שמדינת ישראל יכולה להתחרות ברומניה על הדולר או על השקל, אבל אם מדינת ישראל תהיה יותר יקרה מרומניה או בולגריה ב-15%, עדיין הם יגידו להם שכדאי, למה? כי זה בכל זאת פה, כי זה בכל זאת ישראלים, כי בכל זאת הם רוצים את טובת המדינה, כי בכל זאת הם רוצים לגדל את דור העתיד, שיהיו דור ראשי הצוותים והמנהלים העתידיים. לכן הדרך שלנו היא לחשוב דרך תמריצים. אני רוצה לקשר את זה למה שגיל הרגע הזכיר. תוכנית 4.85, תוכנית תנופה, באה ואמרה: חלק משיקום הצפון יהיה לעודד הייטק בצפון. קרן פורטלנד, אני חושב שאנחנו אנשים רציניים, שמענו את זה – למעשה אנחנו יזמנו חלק מהתוכנית הזאת – הלכנו לשלוש חברות בארץ, רדקו, Malam Team וקוגנייט, ואמרנו להן: המדינה הולכת לצאת עם כזאת תוכנית, יוצאת מהכלל, תיארנו את התוכנית, הכול היה בסדר, בואו תפתחו מרכז בנהריה שישרת את כל תושבי הצפון. שאלת על אזור סח'נין – כן, יכולים גם לבוא מסח'נין לנהריה, לא מרחק כזה גדול. קיבלנו התחייבות – המדינה קיבלה את ההתחייבות, משרד הכלכלה – ל-50 משרות משלושת החברות האלה. כמה תקנים המדינה הקצתה אחרי כל ההליך התחרותי וכל הברדק? 23 תקנים. זאת אומרת, מדינת ישראל באה לשלוש החברות האלה ואומרה: חבר'ה, אנחנו נורא שמחים שאתם החלטתם לא לגדול בהודו, לא לגדול ברומניה וכו', והחלטתם לגדול בישראל, אבל מה, אנחנו נותנים לכם תמריץ רק ל-23 תקנים ולא ל-50, את כל ה-27 האחרים תיקחו להודו, או תיקחו לרומניה. אין לי מילה אחרת, פרט לטיפשות וקוצר רואי, כי כך אנחנו מבזבזים או מפקירים את העתיד. בצדק אמרת, צריך לתכנן את העתיד. אנחנו מפקירים את העתיד. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יובל תורג'מן, מנכ"ל הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב, בבקשה. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> שלום, צהריים טובים. ברשות הבדואים לא מתעסקים בצורה ישירה בנושאים הללו, וכמו שאתה מכיר, אדוני היושב-ראש, יש אגף חברתי-כלכלי במשרד התפוצות שמנהל את תוכנית החומש 1279 ושם יש התייחסות גם לנושאים האלו. אני לא בקיא בפרטי התוכנית, צריך להזמין אותם ולברר את הנקודות האלה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אז אין לך מה להגיד לנו? << דובר_המשך >> יובל תורג'מן: << דובר_המשך >> לא. זה דיון מאוד מעניין, אני משתדל להיות רלוונטי היכן שאני צריך להיות, פה אני מרגיש שאני פחות רלוונטי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה, יובל. גיל הכהן, ממשרד האוצר, תרצי להוסיף משהו? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> בדקתי מה היה בשנת 2024 עם קבלת ההחלטה, אז באמת נבחנה האפקטיביות של המסלולים וההחלטה הייתה שביחס לעלות שלהם התשואה לא מספיק גבוהה, ולכן לא ניתנה תוספת להמשך קיום המסלולים האלה מתקציבי החומש. אני יכולה להגיד שבמקביל לכל מיני תוכניות שמשרד העבודה מפעיל בתחום ההייטק, שדועא בטח תתייחס אליהן עוד מעט, יש תוכנית שגם קשורה לעבודה עם מעסיקים שתוקצבה מ-550 החל משנה שעברה – תוקצבה שנה שעברה ותתוקצב השנה – שהיא הקצאת תקציבים במסגרת הוראת מנכ"ל 1.8 של משרד הכלכלה, תוכנית שמסבסדת הכשרות ושכר למעסיקים שמעסיקים עובדים ערבים, להכשרות בשיתוף מעסיקים, המעסיק הוא זה שמייצר את ההכשרה עבור העובד - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה קשור להייטק או בכלל? << דובר_המשך >> גיל הכהן: << דובר_המשך >> בכלל אבל המסלול מתמרץ שכר גבוה כמה שיותר, ולכן השאיפה שלו היא באמת כמה שיותר פריון גבוה. זה לא תמיד קל לשלב עובדים במיומנות נמוכה בפריון גבוה, אבל זו השאיפה של המסלול בכל מקרה וזה גם מסלול שיש לו ביקוש מאוד גבוה. הוא מייצר תמריצים למעסיקים להעסיק עובדים לא מיומנים, צעירים יחסית, כשהם יכולים בעזרת המסלול הזה לייצר עבורם הכשרה, היא יכולה להיות לפני העסקה ממש דרך כיתה שהם פותחים עבור קבוצה של משתתפים, כשאחר כך קבוצה גדולה מהם מושמת בעבודה, או On the job training, OJT, שזה חניכה במהלך העבודה, שהם מתחילים כבר לעבוד ומצוות אליהם חונך מקצועי של המעסיק. בזמן העסקה הראשונית שלהם הם מקבלים איזשהו בוסט של הכשרה כדי לגשר על פער הג'וניוריות שלהם. זה מסלול שהוא לא זהה אבל הוא גם קשור בתמרוץ מעסיקים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איזה משרד עושה את זה? << דובר_המשך >> גיל הכהן: << דובר_המשך >> הכלכלה. << אורח >> ביאן מג'אדלה: << אורח >> גיל, נשמח לקבל את הדוח שבחן את האפקטיביות. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> זה של רשות ההשקעות. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> בשמחה, הוא מפורסם גם באתר. << אורח >> רמי שוורץ: << אורח >> היא אמרה שהאפקטיביות נמוכה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הוא אמר שהאפקטיביות גבוהה. << דובר_המשך >> רמי שוורץ: << דובר_המשך >> הוא אמר שהיא גבוהה אבל היא טענה שהיא נמוכה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אז על איזה דוח מדובר? אתם מדברים על אותו דוח? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> מדברים על אותו דוח. << אורח >> רמי שוורץ: << אורח >> אז תחליטו. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> המחקר המלא מפורסם. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אתה מוזמן להסתכל על המחקר ולחוות דעה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> טוב. נציגת משרד העבודה, בבקשה. << אורח >> דועא כעביה: << אורח >> דועא כעביה, כלכלנית המנהל, אני אתחיל להציג נתון נוסף לדיון ואחר כך אתן סקירה של התוכניות שאנחנו נותנים. ערכנו מחקר שבדק את ההשתלבות של בוגרי האקדמיה הערביים, במהלך המחקר ראינו שלמרות שיש גידול במספר הסטודנטיות הערביות שלומדות הייטק הן לא משתלבות בתחומי הייטק, הן עובדות בתחומים אחרים. זה לא חדש אבל זה עדיין נתון שאנחנו גם נותנים עליו מענה דרך תוכנית פורסאטק (Forsatech). המענים שאנחנו נותנים במשרד הם מענים הוליסטים. זה מתחיל בתוכנית פריטק (PreTech), שמטרתה לחשוף את האוכלוסיות המוחלשות לתחומי ההייטק, ועוד תוכנית ששמה פורסאטק, שתתחיל עוד חודשיים. מטרתה ההשמה בקצה. כשאנחנו אומרים "השמה" זה לא רק התחלת העבודה, זה התחלת העבודה והתמדה בהייטק ואנחנו עוקבים דרך נתוני השכר שאנחנו מקבלים מביטוח לאומי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מי מפעיל אותה? << דובר_המשך >> דועא כעביה: << דובר_המשך >> המפעיל של פורסאטק זה תלנתום פאדי אל עוברה. כמו שאמרתי, המטרה של התוכנית היא השמה, היא נותנת מענה גם לחסמים של בוגרי האקדמיה ובוגרי מה"ט, היא נותנת סדנאות, כלים, נטוורקינג, התנסות מעשית אצל המעסיק. התשלום למפעיל הוא על בסיס תפוקות, סיום הכשרות והשמה, התחלת העבודה והתמדה בהייטק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ממתי התחילה התוכנית הזאת? << דובר_המשך >> דועא כעביה: << דובר_המשך >> פורסטאק תתחיל עוד חודשיים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> עדיין לא תחילה. ופריטק? << דובר_המשך >> דועא כעביה: << דובר_המשך >> בתוכנית פריטק יש מעל 600 משתתפים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בכל הארץ? << דובר_המשך >> דועא כעביה: << דובר_המשך >> כן אבל היא מיועדת לאוכלוסיות מוחלשות, לאוכלוסיית הגיוון, ערבים, חרדים ופריפריה, רוב המשתתפים בה הם ערבים, אלפים נחשפו לתוכנית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש לכם נתונים לגבי השמה? כמה מתוכם? << דובר_המשך >> דועא כעביה: << דובר_המשך >> מטרת תוכנית פריטק היא לא השמה, יותר חשיפה וכניסה של האוכלוסיות המגוונות, האוכלוסיות המוחלשות להייטק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה יותר הכשרה? << דובר_המשך >> דועא כעביה: << דובר_המשך >> כן, יותר הכשרה, יותר חשיפה, ומטרת תוכנית פורסאטק היא יותר השמה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. משרד הנגב והגליל, בבקשה. יש לכם הרבה כסף, מה אתם עושים איתו? << אורח >> משה גוטשטיין: << אורח >> המשרד בעיקר מתקצב בשנים האחרונות בייצור אקו סיסטם עבור פיתוח של מרכזי חדשנות. יש לנו את תוכנית "קליק-טק" שיצאה בשנה האחרונה, וכנראה תמשיך, שמייצרת אקו סיסטם לקליטת עובדים בחברות, פחות מתעסקת בתמריצים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה. נג'וא עתאמנה, חאסוב, בבקשה. << אורח >> נג׳וא עתאמנה: << אורח >> שלום, יושב-ראש הוועדה. נג׳וא עתאמנה, מנהלת מחלקת קריירה בחאסוב לאבס, אנחנו מרכז חדשנות שנפתח על ידי הרשות לחדשנות לפני שלוש שנים. אנחנו נמצאים בערערה ואנחנו עובדים בשני מישורים. המישור השני, שאני לא אדבר עליו אבל אני אשמח להציגו, זו חממה טכנולוגית של כל היזמים והיזמות מהחברה הערבית. אנחנו מלווים אותם בשלב הרעיון עד הקמת הסטארט-אפ. המחלקה שלי היא מחלקת הקריירה, אנחנו עובדים עם מהנדסים ומהנדסות מהחברה הערבית. אחד האתגרים הכי גדולים, כמו שציינו כולם לפניי, הוא לא חוסר הכישרון אלא החוסר בהזדמנות ראשונה. הצעירים האלה למדו מקצועות טכנולוגיים, השקיעו שנים בלימודים, הם מגיעים לשוק העבודה ומגלים שהציפיות השתנו. היום לא מספיק רק הידע הטכני, יש פער בין האקדמיה לבין מה שקורה בתעשייה ואנחנו מנסים לגשר על הפער הזה דרך התוכניות שאנחנו מציעים למועמדים שלנו ולמהנדסים שאנחנו מלווים. אחד הדברים שאני תמיד מנסה לקדם מול החברות שאני עובדת מולן זה כל הנושא של האינטרנשיפ, ההתמחות. לצערי, חברות לא יכולות לעשות את זה בקלי קלות, מכל מיני סיבות, גם סיבות של קוד אתי לגבי חשיפה של נתונים שלהן מבלי שיהיה משהו רשמי, והן לא יכולות להעסיק מועמדים בלי לשלם להם שכר או לשנות את חוזי השכר שלהם. אני לא אכנס לסיבות של החברות אבל אני חושבת שזה משהו שהוא מאוד מאוד חסר לנו. יש את התוכנית של Place-IL אבל היא לא רצה לאורך כל השנה, גם הכניסה מצומצמת מבחינת מספר המעמדים שיכולים להיכנס אליה, אבל זו אחת התוכניות המבורכות שמאפשרת לשלב צעירים וצעירות שעכשיו מתחילים את הקריירה הראשונה שלהם דרך תוכנית התמחות. אני אשמח שיהיה לזה שיקול אצלכם בכנסת לראות האם יש אפשרות לעשות את זה, כמו שאר התוכניות שאפשר לעשות בתוך החברה הערבית. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לגבי שילוב אנשים מהחברה הערבית בהייטק, איך אתם מצליחים לשלב? << אורח >> נג׳וא עתאמנה: << אורח >> כמו שציינתי, זה דרך התוכניות שלנו. יש לנו תוכניות שעובדות על הכישורים האישיים, כמו סופט סקילס, לחבר אותם לתרבות של החברות, איך החברה חושבת, איך אתה צריך לחשוב כשאתה מגיע לראיון, יש גם את התוכניות של הטכנולוגיות. אבל לפני השילוב, הבעיה שלנו, האתגר הכי גדול, הוא להגיע בכלל להזדמנות הזאת. אנחנו מלווים אנשים מאוניברסיטאות נחשקות – טכניון, תל אביב, ירושלים, באר שבע – אבל האתגר הוא להגיע בכלל לראיון ראשון. לזה אנחנו לא מצליחים להגיע. לא כי חסר לנו כישרון, כמו שאמרתי, אין לנו מספיק הזדמנויות. הרבה מהמהנדסים האלה הולכים ועובדים, כמו שציינו גם לפניי, בעבודות כמו מלצרות, כמו תחנות דלק כי שנים הם מחפשים עבודה. אני נפגשת עם אנשים ששנתיים ושלוש מחפשים ועדיין לא הצליחו למצוא. מבחינת התוכניות, אנחנו גם עובדים מול מהנדסים בתוך החברות, יש את חבר מביא חבר. אני לא מסתמכת היום על הפרסום של המשרות באתר של החברה, אלא אני פונה למהנדסים בתוך החברות לשאול אם יש להם משרות ושאשמח להגיש מועמדים דרכם. כך יש לי מאגר גדול של הרבה נציגים מהרבה חברות. כך אנחנו עובדים. אבל זה לא מספיק והם לא אמורים לקחת את הכובד הזה של להעסיק ג'וניורים מהחברה הערבית על הכתפיים שלהם. הם עושים את זה, ועושים את זה באמת בלב פתוח, אבל זה עדיין לא מספיק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה, נג'וא. סמי להיאני, בבקשה. << אורח >> סמי להיאני: << אורח >> שלום לכולם, צהריים טובים, סמי להיאני, מנהל האגף לפיתוח כלכלי ברשות לפיתוח כלכלי למיעוטים. אני יכול להוסיף מעט מכיוון שאנחנו, כרשות לפיתוח כלכלי, עובדים עם המשרדים המבצעים, קרי, רשות החדשנות, משרד הכלכלה, רשות ההשקעות, גופים כמו האוצר וכן הלאה. אני לא רוצה להוסיף ולחזור על מה שנאמר, אבל שתי נקודות שהייתי רוצה להוסיף בנושא הג'וניורים: אחת, מאז שהופסק מסלול 4.20 מ-2022 לא היה שום תקצוב תוספתי לגבי מסלול שילוב ג'וניורים מהחברה הערבית בהייטק. למעשה, אנחנו מנסים היום לחפש כספים כדי שהמסלול הזה ימשיך להתקיים, כאשר הוא בדרך כלל מתקיים על בסיס התקציבים של משרד הכלכלה והתוספתי של החלטות הממשלה למיניהן לחברה הערבית בכלל, אם זה הבדואית, אם זה הדרוזית, אם זה הערבים בכלל. אז אני קורא לאוצר פה, על אף שאתם ראיתם שהמחקר לא מספיק טוב או לא מספיק יעיל, אני חושב שיש מקום כן לתקצב, כן להוסיף את התקציבים הנוספים ולהשלים את התקצובים של המסלול 4.20. מצד שני, נכון שההייטק הולך ומתקדם בצורה זו אחרת, אבל יחד עם זאת גם הסטודנטים והאקדמאים הערביים הם בעלי יכולות, כישורים וכישרונות אסטרונומיים. ראינו שלפני פחות מחודש, היה האקזיט הראשון הגדול מהחברה הערבית בסך 430 מיליון דולר, חברה שעסקה בתחום האופטיקה בבעלות ד"ר טאהא, אשר פיתח מערכות מפה ועד הודעה חדשה והעסיק לא מעט ג'וניורים מהחברה הערבית, כך שהינה המקום, במיוחד לחברות הגדולות, לחברות בסטארט-אפים. חבר'ה, המרכזיות של הצעירים הערבים היא מצוינת. קחו אותם בחשבון ואני כן פונה אליכם כדי שתקלטו כמה שיותר. ומצד שני, אני פונה לאוצר שכן יתקצבו את 2026 לפחות, על אף שמבחינת החלטת הממשלה אין תוספת תקציבית. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> למרות שב-550 לא נשאר כסף? << אורח >> סמי להיאני: << אורח >> לא, זה לא שלא נשאר כסף, זה הופסק כיוון שבהחלטת הממשלה היה תקצוב אך ורק לשנתיים בלבד, ל-2021 ו-2022, ואז היה צורך במחקר. המחקר הראה שיש תועלות אבל האוצר החליט שהתועלות לא מספיק טובות, על אף שמשרד הכלכלה ראה את זה בצורה חיובית. נתקבלה החלטה כוללת להפסיק את התקצוב, כך שאין תקצוב נוסף באשר לנושא של 4.20 נכון לעכשיו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זאת אומרת שהיה תקצוב לשנתיים, 2022-2023, ואחר כך היה אמור להיות דוח שיחקור את האפקטיביות, אם האפקטיביות תהיה גבוהה ימשיכו לתקצב. המחקר נעשה, האפקטיביות היא גבוהה, למרות שמשרד האוצר אומר שלא, והתקצוב הופסק. אז ב-2026, ממה שאני מבין, התקצוב לתמרוץ הוא אפס. << דובר_המשך >> סמי להיאני: << דובר_המשך >> אין תקצוב תוספתי על פי החלטת ממשלה ב-2026. << דובר_המשך >> סמי להיאני: << דובר_המשך >> אנחנו נלמד מזה. בממשלה הבאה זה יהיה בתוך בסיס התקציב ולא תקציב תוספתי.. עשינו טעות בפעם הקודמת, אנחנו נשנה את זה בתקציב הבא. אינשאללה אנחנו נהיה בממשלה הבאה, נשים את זה בתוך בסיס התקציב וכך זה יהיה לכל השנים. תודה רבה, סמי. ציפי בוכניק, המוסד שמואל נאמן בטכניון, בבקשה. << אורח >> ציפי בוכניק: << אורח >> שלום, קודם כל תודה על הדיון המעניין הזה, שמענו פה דברים מעניינים ותוכניות. אני רק רוצה להעיר שרוב התוכניות ששמענו פה פונות לג'וניורים, איך הם מסיימים, להכשיר אותם, גם הכשרות מקצועיות יותר וגם איך לגשת לראיונות, איך לגייס. אני חושבת שצריך להסתכל קודם כל מהצד של המעסיקים, מה המניעים שלהם. ראינו פה נתונים שיש ירידה בגיוס של ג'וניורים, מי שצריך בסוף לקלוט אותם זה החברות, וצריך להבין גם את המיפוי של החברות כי אין דין של חברה גדולה כמו אינטל או גוגל וכאלה שמגייסות עובדים לסטארט-אפים, וצריך להבין למה הן לא מגייסות, מה המגבלות שלהן. עשינו עבודה דומה לעיריית ירושלים כדי להבין שם למה הצעירים עוזבים ואפשר לראות שחלקם אמרו שגם כשהיה מימון והיה תקצוב, היה מאוד קשה, בעיקר לסטארט-אפים, להתמודד עם הבירוקרטיה של קבלת התמרוץ שהם רוצים לקבל, והיו גם בעיות אחרות שחברות סטארט-אפ, שהן לא כמו חברות גדולות, נתקלות בהן. דבר שני, מהצד של הג'וניורים או של המסיימים, השאלה היא אם הם באמת לא מגיעים לראיון ראשון או שהם מגיעים אבל ציפיות השכר שלהם זה להתקבל לחברות הגדולות. אנחנו רואים שיש ירידה בשנים האחרונות ולדעתי זה בגלל שסטארט-אפים למשל לא יכולים לעמוד בציפיות השכר של חברות גדולות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הראו לי כאן את המחקר שבדק את האפקטיביות, אני אקרא שני משפטים משתי טבלאות. משפט אחד אומר ששיעור החזר המשוקלל של מסלולי התעסוקה על פי שיעורם מהתקציב וכולל תעסוקה עקיפה נאמד על ערך של 114% ROI. בטבלה שנייה אומרים ששיעור ההחזר המשוקלל של מסלולי התעסוקה – היו כמה מסלולים – על פי שיעורם מהתקציב, כולל תעסוקה עקיפה, נאמד על ערך של 67%, ואומרים שהמסלול 4.2 הוא בעצם המסלול הכי טוב, המסלול הכדאי ביותר למשק מבין השלושה שנבדקו. זה בקצרה. אנחנו נסכם את הדיון. קודם כל, אני רוצה להודות לכל אחד ואחד שהגיע לכאן וטרח להגיע לדיון החשוב הזה, גם משרדי הממשלה, גם לנציגי העמותות והשטח, שהגיעו בשביל להביע את עמדתם. הנושא הוא נושא מאוד חשוב. ראינו כאן שזה נושא מאוד יעיל ואפקטיבי לתוצר ולכלכלה הישראלית לשילוב בוגרי הייטק מהחברה הערבית בתוך חברות ההייטק. זה מוכח. תוכנית 550 תקצבה כ-20 מיליון בשנתיים הראשונות לתמרוץ שילוב ג'וניורים בהייטק. לפי הטבלות שקיבלנו, בשנתיים 2022 ו-2023 תוקצבו 34.4 מיליון שקל, הביצוע היה 19.1 – ביצוע של 56% – על ידי הרשות לחדשנות, והשאלה שנשאלת כאן היא איפה הפער של התקציב, איפה התקציב שלא בוצע ולא השתמשו בו, כי אז חיכו למחקר. המחקר הראה שיש אפקטיביות לתוכניות האלו, האוצר לא המשיך לתקצב את התמרוצים וההמשך היה ב-2024-2025 על ידי משרד הכלכלה עצמו. אנחנו ראינו שיש הרבה תוכניות בהרבה משרדים – רשות החדשנות, משרד העבודה, אולי במשרד הכלכלה – הפיזור הזה הוא קודם כל לא יעיל ולא טוב. אני הייתי ממליץ לגוף ממשלתי שיהיה גוף אחד, רשות אחת שתקבל את כל התקציבים ותנהל את כל העסק הזה של שילוב ג'וניורים, של כל הנושא של הייטק, שיהיה בעצם תחת מטריה אחת ואז יד ימין תדע מה עושה יד שמאל ולא שלכל משרד יש את התוכניות שלו. בסופו של דבר צריך לאסוף את המידע בשביל לדעת מה היעילות. לפעמים גם איגום משאבים בפני עצמו הוא יעיל וטוב לטובת הנושא. הוועדה פונה למשרדי הממשלה, בעיקר למשרד האוצר, ומבקשת לחזור ולבדוק את הנושא הזה לאור דוח המחקר שמראה שיש אפקטיביות לתמרוץ. אנחנו פונים כוועדת המדע למשרד האוצר לחזור ולבדוק את הנושא הזה ולתמרץ המעסיקים בשביל לשלב את הג'וניורים בעבודה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:10. << סיום >>