פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום שני כ"ז באלול התשס"ז (10 בספטמבר 2007) בשעה 12:25
סדר היום: סקירת שר הבינוי והשיכון על ביצוע תקציב משרדו לשנת 2007 והמדיניות לשנת
2008.
נכחו:
חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב – היו"ר
שי חרמש – מ"מ היו"ר
זאב אלקין
אבישי ברוורמן
אבשלום וילן
יצחק וקנין
שלי יחימוביץ'
יעקב ליצמן
ניסן סלומינסקי
מוזמנים:
זאב בוים – שר הבינוי והשיכון
חיים פיאלקוף – משנה למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון
מרדכי קלרמן – מנהל מחוז דרום, משרד הבינוי והשיכון
מיכאלה גרזון – סגנית מנהל אכלוס, משרד הבינוי והשיכון
אריאלה רבדל-דנקוב – משרד הבינוי והשיכון
רחל הולנדר – מנהלת אגף מידע, משרד הבינוי והשיכון
שרה צימרמן – מנכלת אגף נכסים ודיור, משרד הבינוי והשיכון
נגה נחליאלי – אגף תכנון ותיאום, משרד הבינוי והשיכון
שבתאי שגב – מנהל אגף שיקום שכונות פיסי, משרד הבינוי והשיכון
אסף דורון – ראש מטה שר הבינוי והשיכון, משרד הבינוי והשיכון
בטי בורשטיין – מטה שר הבינוי והשיכון, משרד הבינוי והשיכון
יהודה בכר – יו"ר המנהלה לתיאום פעולות הממשלה בנגב, משרד הבינוי והשיכון
יעל מבורך – משרד הבינוי והשיכון
בתיה פודרביטל – משרד האוצר
דוד קשאני – עמותת קול בשכונות
מנהל הוועדה: טמיר כהן
רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי
סקירת שר הבינוי והשיכון על ביצוע תקציב משרדו לשנת 2007
והמדיניות לשנת 2008
היו”ר סטס מיסז’ניקוב:
אנחנו ממשיכים בסדר היום. אני מתנצל בפני שר השיכון ואנשי צוותו שחיכו, אבל אלה האילוצים של המערכת. זאת הוועדה הכי פעילה גם בפגרה. אני מקבל בברכה את שר השיכון, את המנכ"ל ואת אנשי צוותם שהגיעו לפני החג להציג את הדברים. משרד השיכון הוא אחד המשרדים החברתיים והחשובים ביותר, גם לנו חברי הכנסת וגם לתושבי מדינת ישראל. אני מזכיר שנשלח אליכם מכתב ממני שביקשתי שתתמקדו בשלושת הדברים החשובים ביותר למשרד בשנת 2007 ובשלושת הדברים החשובים – ביותר – לא היחידים – למשרד בשנת 2008. וגם להתמקד קצת ולסבר את האוזן באותם דברים שבגלל אילוצי תקציב תצטרכו לוותר עליהם בשנת 2008. הבמה שלך, אדוני השר.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
תודה רבה. שלום לחברי הכנסת. יש לנו מצגת שתכף נציג בהתאם להצעת מסגרת הדיון שהציע היושב ראש. אני רוצה להקדים בעניין סוגיית הדיור ובתוך זה ענף הבנייה במשק כיום.
הנתונים הראשונים הם נתוני מאקרו, ויש אי בהירות במדדים המובילים. אני אתן קצת מספרים: חלה ירידה בהתחלות בנייה במשק ב-5 החודשים הראשונים של השנה ב-14% לעומת התקופה המקבילה אשתקד; יש ירידה של כ-6% בשליש הראשון של 2007 בהיתרי בנייה בדירות ביוזמה פרטית לעומת התקופה המקבילה אשתקד; לצד הירידות האלה יש עלייה ב-4% באותו פרק זמן של 5 חודשים ראשונים של 2007 בגמר הדירות בהשוואה לאותה תקופה ב-2006; ויש גם עלייה בביצוע עסקאות בדירות במשק, גם חדשות וגם יד שנייה בהיקף של 7% לעומת המחצית הראשונה של 2006. הריבית על המשכנתאות החופשיות נמצאת בירידה לעומת 2006, והיא נעה היום בערך ב-4.4%- -
קריאות:
מחירי הדירות?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
עכשיו אני מגיע למחירי הדיון. עד כאן הנתונים.
בשוק הזה נחשפות שתי תופעות מדאיגות: ראשית, יש בשוק הזה פלח שוק חזק מאוד – ביקושים לוהטים, מחירים שממשיכים לנסוק ולא עוצרים. מדובר על אוכלוסייה מבוססת וחזקה מטבע הדברים, חלקם עוסקים במקצועות היי-טק, מקצועות חופשיים – עורכי דין ורואי חשבון – חלק הם תושבי חוץ. לשוק הזה יש מטבע הדברים אפיון גיאוגרפי, הוא מתמקד במטרופולין תל-אביב ובירושלים.
שלי יחימוביץ:
מה שווי הדירות שמדברים עליו?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
תלוי. אני שומע היום על דירות בתל-אביב שעולות 15 אלף דולר למטר מרובע. אלה הממדים. כשאני אומר "לוהטים, נוסקים", זאת הכוונה.
מצד שני הסיכוי לקנות דירה בחלק השוק השני הולך ופוחת. אנחנו מדברים על משפחות בעלות הכנסה בינונית, הכנסה בינונית ומטה ובתושבי פריפריה בנגב ובגליל. מאז ביטול המענקים בשנת 2003 אנו עדים לירידה במספר הזכאים בעלי ניקוד גבוה הרוכשים דירות. אלה ירדו עד כדי מחצית לעומת 2003, וירידה דומה מתקיימת ביישובי הפריפריה. אני אמרתי שהנתונים האלה הם קשים ומדאיגים כי אם לא ייעשה משהו – צריך להגיד "נעשה", כלומר שר השיכון, משרד השיכון והממשלה – אז ברור שבמו ידינו נגרום להרחבת הפער בין אלה שידם משגת לקנות דירה ואלה שלא. יש לזה השלכות אסטרטגיות כי זה לא רק הצורך לתקן עכשיו, אלא אם לא מתקנים עכשיו יש לזה השלכה ארוכת טווח, כי הדור הבא הוא דור שיורש נכסים אם יש, ואם לא – אז לא. ואז ממילא אנחנו מנציחים את הפער אם הוא לא גדל.
בעניין הזה היו לנו שיחות גם עם האוצר וגם הקבלנים. אני צריך לדבר גם עם ראש הממשלה בעניין הזה לייצר מצב שהאוכלוסיות שתיארתי יוכלו לרכוש דירה. אחד הדברים החמורים הוא שאותם כלים שהיו בידי הממשלה וניתנו עד 2003 כדי לעודד לרכישת דירה, לסייע בכך ולסבסד אותן לאלה שראוי לתת להם, נפלו. הם לא קיימים.
יעקב ליצמן:
למה אתה מתכוון?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני מדבר על דירות רגילות; על היכולת של משפחות לרכוש דירה. משפחה בפריפריה לא קונה היום דירה. על רקע מה שקורה בערי המטרופולין שתיארנו אין שום סיכוי שהם יקנו דירה. האמרת המחירים איננה מאפשרת את זה. אני לא אומר שרק הסבסוד והכלים הממשלתיים לסיוע ישיר הם אלה שבעזרתם אפשר להשיג דירה, יש דברים נוספים שאנחנו בוחנים כדי לנסות לצנן את עליית המחירים ואת שוק הדירות. אני מעריך שכלים פיננסיים משוכללים יכולים לתרום בעניין הזה. בדיונים על תקציב 2008 התנגדנו לדרישה לקצץ במשרד בכל מרכיבי הסיוע לאכלוס, ואנחנו מפתחים צוות שמפתח מערכת יחד עם הבנקים לסיוע חוץ תקציבי. זאת אומרת שמה שחסר בתקציב יבוא מבחוץ, והרעיון הוא שהממשלה תיכנס לדיון עם הבנקים שאין להם בעיה לממן משכנתאות בעניין סוגיות כמו סבסוד הריבית, תשלום פרמיות סיכון, מתן ערבות על תיקי אשראי, ועוד כלים כאלה שהממשלה מוכנה להיכנס אליהם. המימון יגיע מימון חוץ תקציבי מהבנקים למימון משכנתאות. זה כלי נכון וטוב, ולא רק שהוא יכול לשמור על הסיוע שלנו בכללים הקיימים, אלא אנחנו אפילו יכולים להיטיב. אם נסכים עם הבנקים אפשר יהיה לתת גם סיוע שנפקד במרוצת השנים האחרונות בגלל קיצוצים. למשל, היום בתחשיב לסיוע למשפחה בת אין מרכיב שמביא בחשבון גודל משפחה שיש לה למעלה מ-4 ילדים.
שלי יחימוביץ:
למה שהבנק יעשה את זה?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
לבנק אין בעיה לגייס כסף, יש לו מספיק מקורות. הוא לא יעשה את זה כך סתם, בוודאי שלא. אבל אם הממשלה תבטיח את פער המימון, ותשלים את ההבדל בין הריבית שהוא קונה לבין הריבית שהוא מוכר, והיא גם תבטיח לו פרמיית סיכון על default, אז לבנק לא תהיה בעיה להיכנס לדבר הזה.
שלי יחימוביץ:
הבנק ייתן את זה לזכאים בלי לבדוק את הבטוחות שלהם?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
הבנק לא נותן סתם, הוא יבדוק את כושר ההחזר.
שלי יחימוביץ:
אבל זכאות ניתנת בלי לעשות מבחני הכנסה כמו שהבנק יעשה מן הסתם. אני מדברת על הזכאות הבסיסית לזכאי משכנתה.
חיים פיאלקוף:
הבנקים מחויבים לנהוג בכספים שלנו בדיוק כמו שהם מתנהגים בכסף שלהם. ודאי שהם מפעילים מבחני הכנסה. אמנם נכון שאפשר לקבל את המשכנתה הבסיסית הממשלתית, אבל במרבית המקומות נדרשים לקבל משכנתה משלימה מהבנקים. לכן כיום הם נעזרים בכספים שאנחנו מעמידים לרשותם, והם מפעילים מבחני הכנסה כדי להיות בטוחים שיש כושר החזר. גם אנחנו לא רוצים- -
שלי יחימוביץ:
עכשיו אנחנו מדברים על שינוי שגם המשכנתה הממשלתית הבסיסית תעבור לבנק, ויהיו מבחני הכנסה?
חיים פיאלקוף:
כן.
שלי יחימוביץ:
אז איך יטופלו כאן פערים בשוויון? יש אנשים שאין להם כסף, ויש אנשים שיש להם כסף. על אלה שאין להם אתה גוזר שהם יהיו חסרי דיור לעד.
חיים פיאלקוף:
אנחנו לא מעוניינים למשל שמובטל ירכוש דירה מכיוון שהוא ייכנס מיד למצב של היעדר פירעון. מדובר על אוכלוסייה בעלת הכנסה בינונית ובינונית מטה; זאת לא אוכלוסייה בעשירון התחתון שאין לה כושר החזר מלכתחילה.
שלי יחימוביץ:
מה קורה היום? מה יהיה ההבדל?
יעקב ליצמן:
- - - עושים את זה עוד יותר רע.
חיים פיאלקוף:
שר השיכון השיג הסכם עם שר האוצר שבמעבר ב-1 בינואר המצב יהיה לפחות כמו שהוא היום, דהיינו הזכאי שנכנס ב-31 בדצמבר 2007 לא ירגיש את השינוי. אבל השרים סיכמו שהמגמה היא לראות האם בשינוי התפיסתי הזה שהבנקים יהיו אחראים לנפח, אפשר יהיה גם לשפר את אפשרות הנגישות של הזכאי לדירה.
שלי יחימוביץ:
אבל אתם לא עונים לי על סוגייה מאוד משמעותית, במיוחד לאחר ששמעתי שהשר מודאג מהפערים שנוצרים. כיום אדם זכאי להלוואת משכנתה ממשלתית בלי מבחן הכנסה, נכון?
חיים פיאלקוף:
אין יותר. הוא זכאי, לפי חוק.
שלי יחימוביץ:
אז ברגע שתעבירו את הממשלתית שלה הוא זכאי, על-פי חוק, למערכת השיקולים הבנקאיים, אתם תשללו מאנשים את הזכות האוטומטית לממשלתית מכיוון שהם עניים. אז מה בזה?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אנחנו לא השמטנו מידינו את הזכאות.
שלי יחימוביץ:
תקנו אותי, זה פשוט מאוד חדשני הרעיון הזה.
חיים פיאלקוף:
מיכאלה אולי תשלים.
מיכאלה גרזון:
כיום זכאי שמגיע לבנק בשביל משכנתה ממשלתה חייב לעבור גם את בדיקות ההכנסה. כלומר הוא צריך להציג יכולת פירעון.
יעקב ליצמן:
זה לא היה עד היום.
מיכאלה גרזון:
זה תמיד היה.
יעקב ליצמן:
מי עשה את זה?
מיכאלה גרזון:
חוק הלוואות לדיור קובע שמתן המשכנתאות לזכאים ייעשה לפי הכללים. חלק מהכללים קובעים שהבנק צריך לבדוק את הבטוחות של הזכאים, כפי שהוא בודק את הבטוחות של הלווים שלו.
יעקב ליצמן:
אם אין לו אפשרות להחזיר הוא לא מקבל? לא ראיתי אף פעם שנתנו למישהו סתם.
מיכאלה גרזון:
אדם שלא יכול להחזיר- -
יעקב ליצמן:
עובדה שנתנם הלוואות לבועז יונה, והוא לא יכול להחזיר.
ניסן סלומינסקי:
הוא הראה יכולת גדולה.
שלי יחימוביץ:
- - -
מיכאלה גרזון:
אדם שאין לו יכולת החזר לעולם לא יקבל משכנתה, לא היום ולא מחר.
ניסן סלומינסקי:
מה החידוש?
מיכאלה גרזון:
החידוש הוא להמיר את ההלוואות שניתנות ממקורות - - - להלוואות ממקורות של הבנק, והממשלה, במקום לתת את מלוא מתח המימון נושאת רק בסבסוד של הריבית ובפרמיה כלשהי של סיכון או בדרך אחרת.
דוד קשאני:
חצי אחוז במקום 5%.
יעקב ליצמן:
אז למה לא ללכת- - -
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
חבר הכנסת ליצמן, אתה יכול לעשות את זה, ואנשים גם הולכים בלי ממשלה ובלי שום דבר.
יעקב ליצמן:
אבל אני מסבסד. אני קונה את זה יותר זול.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אבל אני שומר על התנאים הנמוכים הקיימים בכך שאני בא בדברים עם הבנק ואני מסבסד את פערי הריבית, ואני נותן לו ערבויות על default. כך אני שומר על רמה שהייתה קיימת. במנגנון החוץ תקציבי שבו הבנקים מעמידים את הכסף, והממשלה רק מבטיחה לבנקים את פערי הריבית ואת ה-default , אני יכול להוסיף כסף כדי לתת למשפחות ולאנשים שלפני כן קיבלו והסבסוד ירד להם. נתתי דוגמה למשפחות מרובות ילדים. אנחנו גם יכולים להתחיל להחזיר את הקיצוץ בסבסוד שירד בשעתו ב-50%- -
שלי יחימוביץ:
איפה זה עומד עכשיו?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני אתן דוגמה מהסיוע בשכר דירה כדי להדגיש את חשיבותו של המנגנון החוץ תקציבי. ב-2003 ההשתתפות בתשלום לשכר דירה היה 1,100 שקלים וכיום זה 537 שקלים, אנחנו נוסיף בשנת 2008 140 ו-140.
שלי יחימוביץ:
יהיה לזה ביטוי בתקציב 2008?
חיים פיאלקוף:
כן.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
לא.
שלי יחימוביץ:
אתה אומר "לא", והוא אומר "כן".
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני לא הבנתי למי נחזיר 140 שקל.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
לאלה ששוכרים דירה. הביטוי בתקציב יהיה כזה שיקוצצו מהמשרד כל מרכיבי הסיוע של 732 מיליון שקל, שבמנגנון החוץ-תקציבי אנחנו נקבל את זה מהבנקים. כיוון שהיקף מערך הסיוע והמשכנתאות הוא כ-1.8 מיליארד – ואנשי המשרד יתקנו אותי אם אני טועה; המשכנתאות הן בהיקף של 732 מיליון שקל. אני אמרתי לאוצר שאני מוכן לקצץ מהמשרד יותר בתחום הזה, ודרך המנגנון החוץ תקציבי, שהבנקים יעמידו את האמצעים כדי לתקן דברים שבתקציב אי-אפשר היה לתקן- -
אבישי ברוורמן:
שאלה להבהרה: לך יש תקציב ישיר שאנשים קיבלו סכומים למשכנתאות. עכשיו אתה אומר שאתה מתכוון לקצץ בו ולוותר עליו ולדאוג שתהיה סובסידיה, והבנקים – באותם קריטריונים קיימים – יהיו מוכנים לתת את הסבסוד. תסביר לי, הסבסוד הזה גם בא מהתקציב, נכון?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
נכון.
אבישי ברוורמן:
אז מה זה "חוץ תקציבי"?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
גיוס הכסף למשכנתאות עצמן בא מהבנקים. בודקים עכשיו, וזה במשא ומתן עם הבנקים, כמה יעלה למדינה הסבסוד הזה.
אבישי ברוורמן:
זה שני דברים, זה לא ברור עכשיו.
שלי יחימוביץ:
אתה אומר שב-2008 כבר לא נמצא 732 מיליון כי אתה הסכמת לוותר עליהם בעבור ביצה שעוד לא נולדה. יש לכם הסכם עם הבנקים, אתם יודעים כמה סבסוד, האם יש סעיף תקציבי לסבסוד.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
נכון, היא עוד לא נולדה. מה שנולד זאת ועדה משותפת- -
שלי יחימוביץ:
למה אתה מוותר על מה שיש לך?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
רגע.
יש ועדה משותפת; אני סיכמתי עם שר האוצר שאם לא יסתייע המנגנון הזה, לא נוכל להרים אותו ולא נגיע להבנה עם הבנקים, נחזור לראש הממשלה לדיון על קיצוץ 732 מיליון שקל. זה המצב. אני מוכן להצטרף לספקנות הזאת, כי באמת יש כאן סימן שאלה אם נגיע להבנה עם הבנקים. כיוון שאנחנו הולכים יחד עם האוצר בעניין הזה, יש לי סיבה להאמין שבסופו של דבר נמצא דרך לעשות את זה עם הבנקים.
אבישי ברוורמן:
הקצבת לזה חודשיים?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
כן. עד סוף אוקטובר.
שלי יחימוביץ:
מה שאמרת זאת פצצה.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
מהפכה.
שלי יחימוביץ:
העוזר שלי מראה לי עכשיו את סעיף 7 לסעיף 2.2.1.2, וכך כתוב: "יובהר בזאת כי למרות האמור בסעיפים עד 6 לעיל, רשאי משרד הבינוי והשיכון בהסכמת אגף התקציבים של משרד האוצר להציע חלופה להרכב האוכלוסיות המפורטות בסעיפים הנ"ל בתנאי שגובה החיסכון התקציבי המפורט בסעיפים 5-6 לעיל" – מה שאתה דיברת, אבל זה 737 מיליון שקלים, אגב – "737 מיליון שקלים ייוותר בעינו". כלומר אתה לכוד מכל כיוון אפשרי. 737 מיליון השקלים האלה הם לכפרות, זה לא יחזור. הם שומרים לעצמם את הזכות לשמור על הקיצוץ בעינו.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
זה לא נכון.
שלי יחימוביץ:
כך כתוב.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
מה שכתוב שם זה לגבי האפשרות להוסיף את התוספות שאני רוצה להוסיף שנלקחו בעבר למשל ממשפחות מרובות ילדים. על הקטע הזה וגם על האפשרות להחזיר על הקיצוץ בסבסוד בשכירות, על זה בא העניין הזה – הם רוצים לשמור על המסגרת הזאת ואומרים שאם יצליחו במסגרת הזאת להיטיב נוסף לאוכלוסייה שקיצצו לה מ-2003 עד היום שקיצצו לה בסבסוד ובסיוע. השר ינסה להחזיר את זה, אבל המסגרת תיוותר 737.
יעקב ליצמן:
בקיצור, נדרש מאתנו להחזיר לך את הכסף. זאת השורה התחתונה.
אבישי ברוורמן:
הוא אומר שלא יקרה שום דבר, ואז הוא מבטיח לך שהוא יביא את הכסף.
שלי יחימוביץ:
מאיפה הוא ייקח את זה? נרחיב את בסיס התקציב?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
זה נכון. לכן יש גם סיכון שאם זה לא ילך ואי-אפשר יהיה להרים את המנגנון הזה, שר האוצר ושר השיכון יחזרו ויבדקו את עניין הקיצוץ ויביאו להכרעתו של ראש הממשלה.
שלי יחימוביץ:
אבל למה אתה מסכים לזה? זה התקציב שלך, המשרד שלך- - - ואז ניתן לך גיבוי בעניין.
היו”ר סטס מיסז’ניקוב:
זה התקציב היחיד שמקוצץ?
שלי יחימוביץ:
לא.
היו”ר סטס מיסז’ניקוב:
יש תקציבים שמקוצצים ללא שום חלופה.
שלי יחימוביץ:
עוד לפני שאנחנו מקיימים דיון מהותי על עצם הרפורמה הזאת, שאני אגב מתנגדת לה באינסטינקט אף על פי שאני שומעת עליה פעם ראשונה, אבל לא התעמקתי בה. גם אם הייתי מסכימה גם אז אני מתפלאת על הדרך שבה קודם כול מקצצים בתקציב, ואחר-כך מתחילים לנהל משא ומתן על החלופה. זה צריך להיעשות הפוך.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
התיאור לא נכון. זה לא קודם כול ואחר כך, אלא במקביל. האוצר הציג לי את הצורך לקצץ בתקציב כמו למשרדים אחרים. לא במקרה שאלו על משרדים אחרים וקיצצו, לצערנו, מצד אחד, אבל למטרות ראויות שאני מסכים איתן כחבר ממשלה, לא בהכרח כשר השיכון. כמובן, יש עניין של ה"נימבי" המפורסם – נקצץ, נעביר לביטחון, נעביר לחינוך, אבל לא בחצר שלי ולא מהתקציב שלי. אז נכון שגישתי שונה קצת בעניין, אבל עד שהסכמתי לעניין זה לא היה בדרך שקודם מקצצים ואחר-כך מחפשים, אלא נעשה במקביל ובדיון משותף עם האוצר. גם אמרנו בזהירות שיש כאן רעיון מעניין שצריך לנסות אותו, והחלטנו לדבר עם הבנקים, להקים צוות, לקבוע מועד עד סוף אוקטובר, ואם לא נצליח ליישם את הרעיון הזה ולהקים את המנגנון הזה נחזור, שר האוצר ואנוכי, לראש הממשלה בהסכמה ובהבנה שיש לנו בעיה.
אבישי ברוורמן:
כשאתה הולך למהלך כזה אתה מרים טלפון לשני מנכ"לים בבנקים כדי לשאול האם הסיפור רלוונטי או לא רלוונטי כי אחרת הפרטים הם כבר לא הבעיה. כבר עכשיו קיבלת ממנהלי הבנקים אור ירוק שהם פותרים את זה איתך?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
חיים יענה על זה.
היו”ר סטס מיסז’ניקוב:
רגע אחד. לשאלה של שלי, לעומת משרדים אחרים שבהם מקצצים ולא נותנים שום חלופה, פה נבנתה חלופה. אני לא מתעמק בה, אני לא אומר האם היא טובה או לא טובה. שווה דיון והתעמקות על הדבר הזה, אבל לפחות יש ניסיון כן לעשות חלופה במקום הקיצוץ שמגיע, ועל-כך באמת כל הכבוד.
שלי יחימוביץ:
זה לא קיצוץ, זה ביטול.
היו”ר סטס מיסז’ניקוב:
יש קיצוץ של 737 מיליון שקל, ובמקום זה באה חלופה – ראויה או ראויה פחות, אבל במשרדים האחרים יש קיצוץ טוטלי, ואין חלופה.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
הכסף הזה שאני הסכמתי לקיצוץ שלו נועד למטרה אחת: לספק לאוכלוסייה את כל מרכיבי הסיוע ברכישת דירה או בשכר דירה. בעיניי פחות חשוב אם למשרד השיכון יהיה כתוב X מיליארד שקלים מהמשרד או X מיליארד שקלים פחות זה. בתנאי שציבור הלקוחות לא ייפגע ממרכיבי הסבסוד שיש לו היום, ואולי אפילו דרך המנגנון הזה אפשר יהיה אפילו לשפר.
כיוון שלא הייתי בטוח, וגם עכשיו אני לא יכול להגיד שהצלחנו במהלך, לפחות הבטחתי דבר אחד, שכל סוגיית הקיצוץ תחזור חזרה לשר האוצר ולראש הממשלה.
יעקב ליצמן:
האם המשכנתאות זה תקציב?
אבישי ברוורמן:
זה בדיוק מה ששאלתי אותך, אם הבנקים- -
יעקב ליצמן:
לא בנקים. משכנתאות משרד השיכון הן זה תקציב המדינה או לא?
חיים פיאלקוף:
מדובר באשראי – כסף שחוזר לעומת הוצאה מוכרת.
יעקב ליצמן:
אז זה חלק מתקציב?
חיים פיאלקוף:
כן.
יעקב ליצמן:
אז יש לי רעיון יותר קל ופשוט. על כמה עומד הקיצוץ היום, על 2 מיליארד?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
1.8 מיליארד.
יעקב ליצמן:
כמה ניצלת השנה?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
זה אני לא יודע.
יעקב ליצמן:
אני אגיד לך בלי לדעת. אולי מיליארד.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
יכול להיות.
יעקב ליצמן:
אמרתי את זה בלי לדעת. זאת אומרת שאם זה תקציב המדינה יכולת לקצץ מ-700 מיליון כי אתה בין כה וכה לא צריך את זה. יותר מזה, אם אתה עושה את זה האוצר לוקח את זה לדברים שלו- -
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
הוא לוקח את זה תמיד- -
יעקב ליצמן:
אני לא צודק?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני לא יודע.
זה בוודאי אלמנט אם נצטרך לחזור לדיון על הקיצוץ.
יעקב ליצמן:
על זה אני מדבר.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
בסדר. בעניין הזה יש בטוחה מסוימות שלא יפגעו באוכלוסייה הזאת.
שלי יחימוביץ:
מה חושב על זה הדרג המקצועי במשרד?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
הדרג המקצועי במשרד יצר את זה. הרעיון היצירתי הזה בא מתוך המשרד שלי. דיברו בעניין הזה עם האוצר. התהליך שבו מתגבש תקציב הוא תהליך שבו אנחנו כל הזמן מדברים עם האוצר, וזה התגבש בצוות משותף. אני לא יכול להגיד לך בדיוק אם אנחנו התחלנו ברעיון הזה- -
שלי יחימוביץ:
זה נשמע לי רעיון של האוצר.
חיים פיאלקוף:
אנחנו נפגשנו עם הבנקים. הבנקים בהחלט מעוניינים. כל הבנק העמיד חלופות שונות לגבי התנאים. אחד דיבר על סבסוד הריבית לבד, השני דיבר על פרמיית סיכון, השלישי דיבר על מתן ערבות בהיקף של 5% מהתיק. אנחנו בוחנים ומקווים להשלים את הסבב עם הבנקים מיד אחרי ראש השנה, והצוות שמורכב מנציגי אגף התקציבים באוצר ואגף החשב הכללי במשרד השיכון יתכנס כדי לבחון מה החלופה המועדפת על המדינה כדי שהיא תהיה מעורבת רק בהשלמה כשלבנקים אין בעיה לגייס את הנפח.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
באותו תחום יש אוכלוסייה לא מבוטלת שטרם החליטה אם לרכוש דירה או לא רוצה לרכוש דירה. פה נכנס עוד מרכיב שהוא מענה כולל, וזה קשור ליישום של עידוד הבנייה להשכרה. יש היום חוק שהשר מאיר שטרית העביר בשעתו לעידוד בנייה להשכרה. החוק קיים, והוא נותן תמריצים לקבלנים לבנייה שייעודה שכירות שהיא ארוכת טווח ל-25 שנים. קבלן יכול לצאת מההתחייבות שלו רק אחרי 10 שנים, ומי שמעבירים לו את השרביט בעסקה הזאת מתחייב ל-15 שנים. אנחנו מתכוונים ליישם את הדבר הזה. יש מכרז בתהליך דווקא במרכז תל-אביב, בדרום הקריה. אנחנו צריכים להעמיד את המכשיר הזה כי זה אחד הכלים שבאמצעותו אפשר יהיה לצנן קצת את השוק דווקא באזורים שהזכרנו שבהם המחירים נוסקים.
שלי יחימוביץ:
איזו בנייה זאת תהיה?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
זאת תהיה בנייה איכותית. חלק מהעניין הוא שזאת לא בנייה "תקציבית" שהפכה להיות דיור ברמה נמוכה. הכוונה היא שתהיה בנייה איכותית לאוכלוסיות בעלות יכולת. בתל-אביב אמור לצאת מכרז, ואני מקווה שתהיה פריצת דרך. שכר הדירה יהיה בטח כ-600-800 דולר. זה אפיק חדש, פורץ דרך מבחינת תרבות הדיור במדינת ישראל- -
שי חרמש:
זה לא דיור סוציאלי.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
- - שקיים בארצות אחרות. אני צריך להיות הגון ולומר שתמיד נותנים דוגמה את אמריקה שבה אנשים חיים כל החיים שלהם בשכירות, ושם יש מגמה הפוכה. מכיוון שאין לנו מסלול כזה בכלל עד עכשיו נראה לי שהחוק במקומו, ואנחנו צריכים לבחון ליישם אותו, ונראה איך זה יתנהל.
זאב אלקין:
יש תחזית רב שנתית בעניין הזה לגבי מספר הדירות שאתם מתכננים?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני לא יודע. אנחנו התחלנו רק בשני מקומות, אני לא יודע כמה שטחים פוטנציאליים מיועדים לעניין הזה. אין לי נתון כזה.
זאב אלקין:
אם זה היקף כזה של מספרים זה לא ישיג את המטרה.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
ברור, אני מדבר על ההתחלה. יצטרכו להצטרף לשוק שטחים נוספים- -
זאב אלקין:
אתם מדברים עם המִנהל על העניין הזה?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
בטח, קודם כול עם המנהל.
אני אסתפק בכך, ואכנס עכשיו למתווה שהציע היושב ראש. בחרנו 3 נושאים ב-2007 ושלושה נושאים ב-2008. חיים, בבקשה.
חיים פיאלקוף:
לפי בקשת יושב ראש הוועדה בחרנו 3 נושאים לסקירה של 2007 וגם 3 ל-2008 ונעבור עליהם ביעף.
שלושת התוכניות שנסקור לגבי 2007: חיזוק הצפון וחיפה, שדרות ועוטף עזה, על-פי החלטת הממשלה שהתקבלה לפני כשנה; ריכוז מאמץ בשיקום שכונות פיסי; שדרוג של בתי גיל הזהב.
לפי החלטת ממשלה לחיזוק הצפון וחיפה, שדרות ועוטף עזה, אנחנו פעילים ב-108 יישובים ובעוטף עזה ומתמקדים בארבעה תחומי פעילות: הנושא הראשון הוא פיתוח תשתיות בשכונות ותיקות במגזר היהודי. אנחנו משקיעים בפיתוח של כבישים ושל מערכות ציבוריות בארבעה יישובים במגזר היהודי ובעוד 65 יישובים במגזר הלא יהודי; בשיקום שכונות פיסי וחברתי אנחנו עוסקים בשיפוץ מבנה "עשה זאת בעצמך", ובאחידות החברתית המשרד מעורב ב-31 יישובים; ובאחזקה שיטתית בדיור הציבורי שזה שיפוץ המעטפת, הרכוש המשותף, ב-15 יישובים שיש לנו בהם ריכוזים של דיור ציבורי. כבר הפעלנו את כל התקציב שעמד לרשותנו שקיבלנו בסוף דצמבר 2006. הסכום המקורי שלנו והתוספת הם כ-90 מיליון שקל וניצלנו את כל הסכום הזה באמצעות הרשויות המקומיות והחברות המאכלסות, וגם ב-2007 חלק ניכר מהתקציב הופעל. אלה המספרים שאנחנו מחויבים להם, לפי החלטת ממשלה, אבל השר הורה להגביל את התקציבים מעבר למה שאנחנו מחויבים בהחלטת ממשלה. מה שהוצג כאן הוא רק כדי לצאת ידי חובה מהחלטת הממשלה. אתם יכולים לראות במצגת את הסכומים המפורטים שכל יישוב קיבל. זאת רק דוגמה; המידע הזה שקוף, והוא הוכן לפי אמות מידה ותבחינים שאושרו במשרד- - -.
בעניין שיקום השכונות הממשלה קיבלה החלטה בתחילת השנה לרכז פעילות בתחום הפיסי ב-37 שכונות. צריך לזכור שהיקף השכונות הוא למעלה מ-85. השהינו פעילות ב-45 שכונות מוכרזות; אמרנו שנרכז מאמץ כדי להביא לשינוי ניכר שמורגש באותן 37 שכונות כדי לצאת מהן בקצב יותר מזורז ולא להמשיך ולהשקיע טיפין-טיפין בפריסה דקיקה בכל השכונות. אני רוצה לציין שיחד עם אריאלה רבדל-דנקוב שהיא מנהלת האגף לשיקום שכונות חברתי ויושבת ראש הוועדה הבין-מוסדית, אנחנו פועלים לעשות אותו מהלך גם בתחום שיקום שכונות חברתי בשנה הבאה. כלומר להביא לממשלה הצעה גם על ריכוז מאמץ בתחום החברתי מאותן הסיבות. אתם יכולים לראות במצגת דוגמה לשיקום שכונות. יחד עם זאת אין ספק שהתקציב שיועד לשיקום שכונות מאז שנת 2000 קטן מאוד. לזכות מנהל אגף שיקום השכונות, שבתאי שגב, אני אומר שהוא בוכה על זה כל הזמן, כי הוא אומר שאם הממשלה תקצה יותר כספים אפשר יהיה להפעיל הרבה יותר שיפוצים. יחד עם זאת השר הנחה שבמעבר מ-2007 ל-2008 לא יחול קיצוץ בסעיף הזה אף על פי שנדרש לקצץ כ-85 מיליון שקל.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
תכף נציג את הקיצוצים בפעילות הזאת.
חיים פיאלקוף:
הנושא השלישי הוא שדרוג בתי גיל הזהב. בעשור האחרון המשרד בנה כ-10,000 יחידות דיור לגיל הזהב במימון הסוכנות ובמימונו. אלה פרויקטים חדשים שיש בהם 100 יחידות. בסוף שנות ה-90 היו לנו כ-150 מיליון שקל, ובזה אנחנו בנינו גם בצפון וגם במרכז הארץ 10,000 יחידות דיור במימוננו ובמימון הסוכנות. אלה פרויקטים יפהפיים ומאוד מרשימים. אנחנו מתכוונים לקחת 17 בניינים ישנים של הדיור הציבורי שיש בהם ריכוז של קשישים ולשדרג אותם. כיוון שמדובר באותם קשישים זכאים. אנחנו הולכים להשקיע בשדרוג שכולל גם התייחסות למעטפת, גם פעילות בתוך הדירה, גם הפעלת מערך חברתי של פעילות עבור הקשישים, כולל מערכות בטיחות כריזה וקריאות מצוקה. הרעיון הוא להפעיל את זה ב-17 פרויקטים. לצורך כך אנחנו מתכוונים להוציא הזמנות עד סוף השנה. הדירות האלה מנוהלות בידי חברת עמידר; יש כ-1,300 יחידות דיור בהיקף תקציבי של 50 מיליון שקל – 20 מיליון שקל ממקורות פנימיים של המשרד, 22 מיליון שקלים מאיגום תקציבים בין המשרד שלנו לבין המשרד לענייני גמלאים. אנחנו גם בדיונים עם ועידת התביעות - - - 7.5 מיליון שקל; גם - - -2 מיליון שקל מקרן עזבונות, ובדרך הזאת אנחנו הולכים להפעיל שדרוג של כ-17 הוסטלים.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
צריך לזכור שמשרד הקליטה בונה מקבצי דיור, וגם הוא נותן כך פתרון לאוכלוסיות הקשישים העולים.
היו”ר סטס מיסז’ניקוב:
משרד הקליטה השנה לא. הפרויקטים היחידים לעולים, זה נשאר אצלך.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
נכון. אני מכיר את זה כבר מתפקידי הקודם. אני רק אומר שבראייה כוללת של הטיפול בקשישים במדינת ישראל, ובהם לא מעט קשישים שהגיעו בעלייה הגדולה ב-1990 ניתנו פתרונות גם מצד משרד הקליטה במקבצי דיור.
היו”ר סטס מיסז’ניקוב:
מה קורה עם "תוכנית שרנסקי" לשכירות ארוכת טווח של 5 שנים – האם היא מחודשת, מתחדשת?
מיכאלה גרזון:
בימים אלה היא מתחדשת.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
השאלה היא האם אתם מחדשים אותה כי אנשים מסיימים עכשיו 5 שנים, והם לא יודעים- -
מיכאלה גרזון:
יש תוכנית חדשה במשרד לקליטת עלייה. אנחנו כבר גמרנו את החלק שלנו במשלוח של החומר- -
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זאת אומרת זה ייצא אצלכם בתקציב, וזה מתחדש- -
מיכאלה גרזון:
זה מוארך.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
טוב.
זאב אלקין:
באותם היקפים?
מיכאלה גרזון:
נדמה לי אפילו שבתוספת של שני יישובים.
חיים פיאלקוף:
למען הסר ספק, השדרוג של ההוסטלים לא יביא לפתרונות נוספים, אבל ישדרג את הפתרונות לאוכלוסייה הזכאית.
שלושה נושאים עיקריים בהם יתמקד המשרד בשנת 2008: קיצוץ תקציב במשכנתאות ודרכי הפתרונות- -
שי חרמש:
חבר הכנסת ניסן סלומינסקי אומר שהדבר היחיד שעושים זה רק מגורשים, ואני חושב שמפונים - - - זאת אותה אוכלוסייה.
ניסן סלומינסקי:
זה הבדל אחד. הבדל אחר הוא שהתכוונתי לשבח. הוא אולי התכוון לגנאי.
חיים פיאלקוף:
אם כך, הנושא הראשון קשור למשכנתאות. השר הסביר על קיצוץ 737 מיליון שקל והניסיון להביא לפתרונו- -
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתה לא תתמקד בקיצוץ, אלא ברפורמה.
חיים פיאלקוף:
אבל חשוב בכל זאת שחברי הוועדה יידעו שמאז הקיצוץ אנחנו רואים ירידה תלולה ומובהקת בשתי קבוצות אוכלוסייה: אנחנו רואים ירידה של 150% במימוש משכנתאות של זכאים בעלי הניקוד הגבוה, כלומר אוכלוסייה חלשה, וגם ירידה בקרב מי שגר בפריפריה. השר הזכיר התנהגות שונה בפלחי שוק שונים. אלה הקבוצות שמדאיגות אותנו במיוחד. ב-2001 התקציב רק למשכנתאות היה 4.97 מיליארד שקל, ובשנה הבאה יהיה 1.6 מיליארד- -
ניסן סלומינסקי:
כמה תקציב ניצלו באותה שנה?
חיים פיאלקוף:
מיכאלה, את זוכרת מה נוצל ב-2001?
ניסן סלומינסקי:
יכול להיות שראו שלא מנוצל והורידו.
מיכאלה גרזון:
לא, זה הביצוע בפועל.
חיים פיאלקוף:
אנחנו יודעים שהמימוש ירד במחצית לעומת 2003.
היו”ר סטס מיסז’ניקוב:
זה בגלל מחסור בדירות?
חיים פיאלקוף:
לא בגלל מחסור בדירות, אלא בגלל בעיה של יכולת מימון דירה. המשפחות האלה נעזרו במענקים שהומרו להלוואות.
קריאה:
- - - זה עיקר הדבר.
חיים פיאלקוף:
זה לא עיקר הדבר. נכון שהממשלה החליטה בינואר לבטל היתר מינואר 2005 את הזכאות לקבוצות אוכלוסייה חזקות בעלות ניקוד עד 1,000 נקודות, ובכל-זאת גם אם מנכים את הקבוצה הזאת עדיין יש ירידה של בעלי הניקוד הגבוה בלמעלה ממחצית וגם לגבי הפריפריה- -
מיכאלה גרזון:
60%.
חיים פיאלקוף:
- - ב-60%.
צריך לזכור שהמדיניות של המשרד היא עדיין לעודד רכישת דירה למי שיש כושר החזר מכיוון שזה יוצר מחויבות ונכס להורשה – יש הרבה סיבות חברתיות לעידוד רכישה.
יש כאן ציון של אבני הדרך בקיצוץ בשנים האחרונות, אבל אני לא אחזור על מה שהשר כבר הזכיר.
זאב אלקין:
הקיצוץ בהשתתפות בשכר הדירה השפיע על רוב ההשתתפות או שזה רק מספר האנשים שמקבלים?
חיים פיאלקוף:
השר הזכיר שהיה קיצוץ ב-2003 בגובה ההשתתפות למצטרפים החדשים – מ-1,250 ל-536 שקלים. הגענו לסיכום עם האוצר שבשנתיים הקרובות נחזיר במימון של 100 - - - כל שנה כך שבעוד שנתיים יצטמצם הפער בין המצטרפים החדשים. הם יקבלו כ-800 שקלים לעומת 1,000- -
זאב אלקין:
מאיזו נקודת זמן אלה מצטרפים חדשים – מרגע הסיכום או כל מי שנפגע בעבר מהקיצוץ?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
לא אחורה.
מיכאלה גרזון:
ההבחנה בין ממשיכים למצטרפים נוצרה ב-2002 כאשר נולד הקיצוץ, ומי שהמשיך לקבל קיבל לפני הקיצוץ או ממשיך - - - בתהליך של קיצוץ שטוח, והאחרים המצטרפים מקבלים 536 ₪, והם אלה שהתחילו לקבל ממועד הקיצוץ ואילך.
היו”ר סטס מיסז’ניקוב:
הם יקבלו רטרואקטיבית?
זאב אלקין:
הם לא יקבלו רטרואקטיבית, אבל אדם שהתחיל לקבל ב-2003 ייחשב מצטרף חדש.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
- - -
חיים פיאלקוף:
מי שלא קנה דירה והרחקנו את הדירה מהיכולת שלו להגיע לדירה, רואים שיש 11 אלף משפחות בפריפריה, באזור עדיפות לאומית א' ו-8,000 משפחות באזור עדיפות ב' שהיינו מצפים שירכשו דירה, והן לא רכשו דירה.
בעלי הניקוד הגבוה- -
שי חרמש:
הסיוע יורד בשנה הבאה.
חיים פיאלקוף:
הסיוע ב-ב' יורד, אבל אנחנו מתכוונים לדבר על הפתרון החוץ-תקציבי.
המשרד מקדם פתרונות קבע ב- 19 יישובים שונים בהיקף של 4,800 יחידות דיור. ההיקף הוא גדול יותר מכיוון שבחלק מהיישובים האוכלוסייה שתצטרף היא לא רק אוכלוסיית המפונים, אלא הציבור הרחב. מדובר בפעילות של טיפול סטטוטורי של המשרד, פיתוח תשתיות והקמת מוסדות ציבור. מוטי קלרמן, מנהל מחוז הדרום, מנצח על חלק ניכר מהעבודות, והוא מעדכן אותי שכרגע ניתן להגריל אחרי אישור של תוכניות סטטוטוריות כ-1,700 יחידות דיור נדרשות, כלומר מוכנים כ-600 מגרשים. בגלל החשיבות השר ביקש למנות פרויקטור- -
אבשלום וילן:
לזה נבחר ליברמן.
קריאה:
אשקלון.
אבשלום וילן:
זה בניצן. - - - ליברמן.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
מתכננים.
אבשלום וילן:
- - -
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כל דבר נראה לך- - -
חיים פיאלקוף:
אחרי החגים תיערך הגרלה בניצן, של כמה משפחות?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
יש בניצן ובניצנים יחד יש 1,041 מגרשים להגרלה.
חיים פיאלקוף:
גבעת חזן, אחד מששת היישובים במזרח לכיש, הקמת יישובים חדשים או הרחבת יישובים קיימים, וזה הופך להיות מוקד לפיתוח גם למשפחות ששוכנו וגם לכלל הציבור.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני רוצה להדגיש שתי נקודות: בקליפת אגוז אני רוצה להעלות סוגייה כדי שתבינו שיש דברים שמתעכבים בטיפול במפונים בגלל המפונים עצמם. למשל בניצנים יש שטח מפותח ומגרשים, והכול מוכן, ואנשים לא מוכנים להירשם. מדוע? שטח ניצנים שייך מוניציפלית לעיר אשקלון. בשעתו בעת הפינוי הובטח למפונים שיספחו אותם, והם יהיו חלק מהמועצה האזורית חוף אשקלון. המאמצים להסדיר את הסוגיה הזאת לא עלו יפה עד עכשיו. עיריית אשקלון, מטעמים השמורים עמה, שאפשר להבין אותם, לא מוכנה לוותר בקלות על השטח החשוב הזה שזה הרזרבואר הקרקעי שלה. לכן המפונים אומרים שעד שלא פותרים את העניין הזה ולא עומדים בהתחייבות שלכם, הם לא נרשמים למגרשים. הנה לכם סוגיה של בעיה. אני ניסיתי לשכנע אותם ואמרתי להם בתור ראש עיר לשעבר, שייכנסו עכשיו, בלי להתייחס לעניין המוניציפלי. העירייה באשקלון תוכל להעמיד את הצרכים שלהם ואת השירותים לא פחות טוב מאשר חוף אשקלון, ולפחות באותה מידה, ככה נוכל להרוויח זמן לקראת פתרון הבעיה.
שי חרמש:
זה לא עניין טכני.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני יודע שלא, תאמין לי שלא. אני גם יודע למה הם רוצים לבוא לחוף אשקלון. אבל אני רק מראה לכם דוגמה לעיכוב בעוד המדינה מוכנה בתשתיות- -
שי חרמש:
כבוד השר, אבל הבטיחו להם.
זאב אלקין:
דווקא הדוגמה הזאת לא יכולה להעיד שזה בגללם כי כל רעיון ההתיישבות שם נולד על בסיס ההבטחה הזאת.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
חבר הכנסת אלקין, זה נכון, אף אחד לא מכחיש את ההתחייבות השלטונית. אבל ההתחייבות השלטונית נתקלת בקושי לבצע את זה. אבל זה השטח שהם רוצים בו, והם יכולים להגיע לקורת גג קבועה- -
זאב אלקין:
אבל זה רק בתנאי. אם תגיד להם היום שאין עצמאות מאשקלון- -
היו"ר שי חרמש:
הם לא יעברו לשם.
זאב אלקין:
הם יכלו לעבור לגור באשקלון ולא עברו בכוונה תחילה.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני לא אומר שזאת התוצאה הסופית. אנחנו צריכים לדבר עם עיריית אשקלון ולמצוא את הדרכים להסדיר את העניין הזה. קצת קשה לי להבין את ההתעקשות כשמדובר בעניין שיכול להיות הפיך ולהשתנות, בעוד הבעיות האחרות שלהם הן אקוטיות – המגורים בקרווילות בתנאים הבלתי אפשריים שם, וזה שזה נהפך במהירות לסלאמס שקשה מאוד לחיות שם, והם מתעקשים בעניין הזה. מותר לי לשים סימן שאלה מה ההתעקשות הגדולה, כאשר סוגיית שינוי גבולות זה דבר שניתן לעשות: מקימים ועדת חקירה- -
קריאה:
- - -
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני עשיתי אחת, ואני יודע שזאת לא בעיה.
היו"ר שי חרמש:
אם חרף מצבם הקשה ומצוקתם הגדולה הם לא רוצים לעבור לשם, קל וחומר כמה העניין הזה חשוב. לפחות שני אנשים פה מבינים עד כמה זה חשוב.
זאב אלקין:
אדוני השר, יש ניסיון שבמצבים דומים כאלה אם המדינה תיכשל או העסק הזה יתארך, הם לא יוכלו לבקש מקום חלופי- - - הדוגמה הכי יפה לזה זה הסיפור של הבניין באשקלון. לקח לאנשי כפר דרום החלטת ממשלה מיוחדת ושנה של לובי עד שבסופו של דבר כשהמדינה לא עמדה בהתחייבות שנתנה- - -
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני שמתי על השולחן סוגיה כדי שאנשים יבינו על מה מדובר. זאת בהחלט סוגיה לא פשוטה. אתה מדבר עם מהצרי, ראש עיריית אשקלון, וברור לגמרי שזה שטח שאי-אפשר לנתק אותו מאשקלון; אתה מדבר עם שמעון כהן ממועצה אזורית חוף אשקלון, וברור לגמרי שהם צריכים להיות אצלו. בקיצור, זאת בעיה. הכול מוכן. אף אחד לא מכחיש שיש התחייבות שלטונית בעניין הזה, אלא רק הקשיים האלה.
זאב אלקין:
יש שלטון מרכזי.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
יש שלטון מרכזי ויש שלטון מקומי שאי-אפשר לזלזל בו, ויש לו הסמכויות שלו, הכוח שלו והצרכים שלו.
שי חרמש:
- - -
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
כיוון שחלפו שנתיים חלפו מאז הפינוי, או ממה שהמפונים אומרים – העקירה – עוד לא השכלנו ליישב ביישובי קבע את הרוב המכריע של המפונים, וזאת הסיבה שהחלטתי להקים – למשרד שלנו יש תפקיד חשוב, אבל הוא לא שחקן יחיד, התכנון לא בידינו ועוד הרבה דברים לא בידינו ומנהלת סל"ע לא בידינו. כך שאנחנו לא יכולים להיות גורם מתכלל על כל הסוגיה הזאת. אבל יש לנו תפקיד מרכזי. משום כך אני אקים בקרוב מנהלת מצומצמת שבראשה יעמוד פרויקטור. יש כבר מכרז פנימי לפרויקטור, ואם לא יימצא זה ייצא למכרז חיצוני. אני מקווה שעד אמצע אוקטובר אפשר יהיה למצוא את האדם המתאים, והרעיון הוא שהוא יתעסק עם המנהלת המצומצמת רק בדבר הזה. היום יש לנו שני אנשים מצוינים – מוטי קלרמן שיושב אתנו כאן, והשני שלא נמצא הוא משה מרחביה. גבולות הגזרה ביניהם הוא בעיקר הטיפול במפונים. הם עושים עבודה מצוינת, אבל הם גם מנהלי מחוז, ויש להם גם דברים אחרים לעשות. לכן חשבתי שיהיה נכון לגייס יחידה מיוחדת עם פרויקטור בעל כישורים מתאימים כדי לטפל בעניין. עד כאן בסוגייה הזאת.
זאב אלקין:
סוגיה שמאוד מטרידה את המפונים היא עלות המגרשים בלכיש. מה עמדתך בכך? אתה יודע שיש מחלוקת בינם לבין החלטת הממשלה.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
המחלוקת נפתרה. היא נדונה וסוכמה בוועדת השרים להתיישבות שבראשה עמד ראש הממשלה. המחלוקת הייתה קיימת; המספר הראשון היה בגובה מסוים – 148 או 146, אני כבר לא זוכר. היום הדרישה היא ל-224. העניין הזה נבחן על כל היבטיו, ויש היום פסיקה בעניין הזה שזה יהיה 224 אלף שקל למגרש - -
זאב אלקין:
כ-50 אלף דולר.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
יש סיבות שונות לכך שלא פה המקום להיכנס אליהן, אבל העניין הזה סגור וחלוט.
זאב אלקין:
סגור וחלוט מבחינת הממשלה, כי הם טוענים שזה מחסל את כל רעיון ההתיישבות.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
לפי דעתי, זה לא מחסל, ועד כמה שאני יודע יש אמנם כאלה שאינם שבעי רצון, אבל יש כאלה שיקבלו על עצמם את העניין הזה, והם לא מעטים.
חיים פיאלקוף:
נושא אחרון של 2008 לפני שנעבור להדגשים של המעבר הוא טיפול בבדואים. היקף האוכלוסייה היא כ-165 אלף נפש; קצת למעלה משליש גרים בפזורה. יש שבעה יישובים קיימים, ועוד תשעה בהקמה במועצת אזורית אבו-בסמה; כולם באשכולות נמוכים. מי שעובר באזור מכיר את הפריסה המלאה כמעט בשטח, זה מה שמדהים את כולנו. סוגיית הקרקע הייתה ונשארת אבן הנגף של כל ההסדר, ולכן הממשלה קיבלה החלטה להקים רשות שתרכז את כל הפעילות. התפקידים שלה היא להסדיר את ההתיישבות ביישובי הקבע, לטפל בתביעות הבעלות, לטפל בתכנון ובפיתוח תשתיות עבור מגורי הקבע, לסייע בהשתלבות בתעסוקה, להשלים ולתאם את כל הפעולות שקשורות לחינוך, לרווחה ולקהילה. לשם כך הממשלה קיבלה החלטה שהשר ימנה ועדה בראשות שופט בית-משפט עליון בדימוס. יהיו מספר דיונים כדי להניע את הוועד הזאת, והתפיסה היא שוועדה בראשותו של שופט בית-משפט עליון בדימוס שהוא בלתי תלוי- -
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
ברשותך, אקטע אותך ואסכם את העניין הזה. אנחנו לא צריכים להרבות במילים על הבעיה ארוכת השנים שהמדינה מתקשה לטפל באזרחיה הבדואים בנגב, והתוצאות פרוסות על פני כל- - - בצורה שבחלקה אינה רצויה. הפעם הממשלה בהקימה את הרשות הזאת באחריות משרד השיכון ושר השיכון היא פעולה יוצאת דופן שבה היא הפקיעה מעצמה את הטיפול בליבת הבעיה. ליבת הבעיה עם הבדואים שלא נפתרה היא הקרקע: תביעות הבעלות שלהם, תביעות בעלות נגדית של המדינה, הסדרים בקרקע או בפיצוי כספי. הממשלה הפקיעה מעצמה את הטיפול בסוגיה הזאת, מסרה את זה לידי ועדה ציבורית שבראשה עומד שופט בית-משפט עליון בדימוס. אנחנו במשא ומתן מתקדם עם השופט בדימוס אליעזר גולדברג שהיה גם מבקר המדינה, ובתפקידו זה הוציא בשנת 2002 דוח גדול על בעיית הבדואים, והוא מכיר אותה היטב. הסכמה עקרונית קיימת, ועכשיו אנחנו מדברים על פרוצדורות. זאת תהיה פריצת דרך בטיפול בסוגיה כי התפקיד של הוועדה הציבורית יהיה לקבל או להחליט על העקרונות שלפיהם תטופל סוגיית הקרקע – בעלות, איך קובעים בעלות, בעלות הבדואים, בעלות מדינה – איך נותנים לזה מענה בכסף, בשווה-כסף, באדמות, איך פועלים בסוגיות של אדמות בעלות ייעוד שונה: חקלאיות ועירוניות, וכיוצא באלה. למסור את זה לידי שופט וועדה ציבורית שבה לממשלה תהיה נציגות במיעוט ולעומת זאת נציגות בדואית לאוכלוסייה – זאת מהפכה. זה נותן תקווה שבפעם הראשונה אפשר יהיה לפתור את הבעיה הזאת. מרגע שתיפתר הבעיה הזאת ייפתרו כל יתר הבעיות. עד כאן, ואני אשמח עם התקדמות הדברים לחזור לוועדה ולדבר.
היו”ר סטס מיסז’ניקוב:
לקראת אישור התקציב.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
יהיו עד אז התפתחויות.
חיים פיאלקוף:
הנקודה האחרונה היא בעיקר התייחסות למעבר בין 2007 ל-2008. נוכל להראות מגמה על פני תקופה קצת יותר ארוכה אם כי יש לנו מידע על המעבר מ-2007 ל-2008. אתם יכולים לראות שבתחומים החברתיים שיש בהם גם היבטים כלכליים, הקיצוצים שהושתו על המשרד גרמו לכך שבהרבה מאוד תחומים או שחיסלנו תוכניות או שצמצמנו אותן באופן ניכר, ובחרנו באותם דברים שיש להם היבטים ציבוריים, חברתיים מובהקים, כמו שיקום שכונות פיסי, הוסטלים לעולים, תקן מוסדות ציבור. אתם יכולים לראות בעצמכם את המשמעות של הקיצוץ בשנים האחרונות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תודה. חברי הכנסת, בבקשה.
זאב אלקין:
אדוני השר, בעניין התוכנית שהצגת ל-2008 רציתי לשבח אותך על ההחלטה לשים את הטיפול במפונים ביעדים המרכזיים של המשרד כי זה אחד המשרדים המובילים בעניין הזה. החסמים הם רבים. אני חולק עליך, למשל, בסוגיה של המחיר בלכיש כי זה נכון שאולי למפונים עצמם לא תהיה בעיה לעשות זאת בגלל הסיוע מהמדינה, אבל כל תחזית היישובים שם בנויה על מצטרפים נוספים, וכל אחד יודע שבמחירים כאלה – 50 אלף דולר מגרש בלכיש – אנשים לא יבואו, ואם המפונים יידעו שאנשים נוספים לא יבואו תהיה בעיה גדולה מאוד להתיישבות שלהם שם. יש בעיות נוספות- -
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני יכול לשכנע אותם כבן המקום והאזור במשך כמעט 40 שנה. לצד עלות המגרשים יש יתרונות יוצאים דופן במגורים באזור היפהפה הזה.
זאב אלקין:
אני מאוד מקווה שמה שהממשלה לא הצליחה לעשות במשך 30 שנה עד שהם לא הופיעו, אתה תצליח לעשות - -
שי חרמש:
50 שנה.
זאב אלקין:
אני מדבר על החלטת הממשלה- -
אבשלום וילן:
איך הגעת ל-50 אלף דולר מגרש?
שי חרמש:
זה המחיר.
זאב אלקין:
זה מה שהוא אמר. אני לא רואה שחבר הכנסת אבשלום וילן רץ לשם- -
אבשלום וילן:
אני יודע כמה באזור - - - מגרשים.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני בסופו של דבר צריך לקבל החלטות ממשלה, אבל בדיון הצגתי עמדה דומה לשלך.
זאב אלקין:
אני יודע. לכן פנייתי אליך: אם תראה שהמציאות לא מתיישבת עם החלטת ממשלה שתפעל בכל ההשפעה שלך לשנות את זה - -
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
מצד שני אני לא יכול לשדר מצב כזה שהעניין הזה עוד פתוח מכיוון שאז אנשים יחכו, וראה מקרה ניצנים, למשל, שהבטחה מסוימת - -
שי חרמש:
ברגע שקבעת 50 אלף- -
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני לא רוצה לפתח ציפיות באשר הן כי זה לא יהיה נכון לטובת פיתוח האזור והטיפול במפונים.
זאב אלקין:
סוגייה שנייה קשורה להיותך שר שיכון, כי אתה שר שיכון שצריך להיות הכי טוב מבחינת אוכלוסיית העולים כי עברת לשם ישירות ממשרד הקליטה, אז מי כמוך מכיר את הבעייתיות. אפילו בשקף האחרון שהוצג לנו כאן רואים שהתחום שסבל הכי הרבה בשנים האחרונות הוא כל סוגיית הטיפול בדיור ציבורי לעולים. למשל, רשום שם "הוסטלים לעולים – 99% קיצוץ. אין כמעט תחום שקוצץ במידה כזאת. מי כמוך יודע שממשרד הקליטה לא תבוא הישועה במצב התקצוב הנוכחי. לכן השאלה היא האם אתה מתכוון לנסות להחזיר את משרד השיכון להיות שחקן מרכזי בתחום הזה?
בתחום הזה שאלה נוספת: בהיותך שר הקליטה התוודעת לבעיה הקשה של מצבם של קשישים עולים שהם כ-50% מכלל הקשישים שמקבלים קצבת זקנה עם השלמת הכנסה, אבל לעומת חלק גדול- -
היו”ר סטס מיסז’ניקוב:
זה תקציב פיתוח.
זאב אלקין:
לא, זה תקציב בניית הוסטלים חדשים כי לא בונים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אבל זה בהשוואה לתקציבי פיתוח. זה לתחזק את מה שקיים.
חיים פיאלקוף:
40 מיליון.
זאב אלקין:
לא, זה בניית הוסטלים לעולים, זה בעמוד 53. כתוב כאן: "בניית הוסטלים לעולים".
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אבל איך אתה יכול לבנות הוסטל ב-1.4 מיליון שקל.
זאב אלקין:
אי-אפשר. פעם, כשהיה לו 161 הוא בנה, עכשיו הוא רק יכול לתקן את הגג. המשמעות של זה מורגשת.
השאלה השנייה שקשורה לשאלה הראשונה היא בעניין הקבוצה שאנחנו מדברים עליה, כ-80 אלף איש. בדרך כלל אין להם פתרונות דיור. חלקם לקחו משכנתה ונמצאים בשיא של תשלומי משכנתה, וכשהם עברו לקצבת זקנה הם מקבלים השלמת הכנסה, וחלקם עומדים בתור לדיור סוציאלי. האם אתה מתכוון לעשות משהו בעניין במשרד? בל נשכח שהקבוצה הזאת כמעט חופפת את ניצולי השואה של המעגל השני שדובר בהם רבות בזמן האחרון.
שאלה אחרונה בתחום התוכנית לחיזוק הצפון. אתם התייחסתם לזה לגבי 2007, אבל אני רציתי לתת לך דוגמה: כשוועדת כספים יצאה לסיור בצפון ביקרנו בכמה רשויות, בין השאר בנהריה. הדגים לנו שם יפה ראש העיר, לפי התכתובת בינו לבין משרד ראש הממשלה, איך הוא לכאורה מקבל סיוע מיוחד גם ממשרד השיכון בגובה של 3 מיליון שקל, ואז הוא שם מול זה את התקציב השוטף שהוא קיבל מהמשרד בשנה שלפני-כן, והופיע שם בדיוק אותו סכום.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
- - -
זאב אלקין:
הוא הראה לנו שהורידו לו את השוטף, והוסיפו לו בתוכנית לחיזוק הצפון. בחישוב הכללי הוא הראה לנו סעיף כנגד סעיף.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
לחלוטין לא נכון.
זאב אלקין:
בחישוב הכללי יצא שהתוספת זניחה ביותר.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
התוספת היא כמו שנאמרה פה. אם אתה יכול להראות לי קונקרטית את הדוגמה הזאת- -
זאב אלקין:
אני אשמח לצלם לך. הוא התכתב עם משרד ראש הממשלה, ויש שם סעיף של משרד השיכון.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אנחנו מוכנים לראות את זה. אנחנו לא ממחזרים את הכסף.
זאב אלקין:
הוא טען שכן.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני לא חושב שיש פה מחזור, אבל נבדוק את זה.
שי חרמש:
מדברים על פיתוח תוכניות למגזר הבדואי, ואדוני אחראי גם על המנהל, אבל לא נאמרת מילה בנושא האכיפה של בנייה בלתי חוקית. שעה שיש רשימה של יישובים שמתוכננים לבדואים אתה לא יודע איפה לשים את היישובים שרוצים לתכנן אותם, ונושא האכיפה מציק לכל מי שבאזור ההוא. אני מבקש לשמוע מילה בעניין הזה.
שנית, אני מברך על החלוציות. אני מניח שאם תזדרז עם החלוציות אולי אפשר לחסום את היוזמות לחילופי שטחים בנגב, ואז בעוד כמה שנים - - -. אני מציע לקיים את משנתו של אריאל שרון ולרוץ מהר שם.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
העניין הוא שאם אני אזדרז עוד יכולים להגיע לכפר עזה בחילופי השטחים.
שי חרמש:
אתה תעסוק בחלוציות, ואנחנו ברצועת עזה.
אני לא מאמין גדול שההחלטה על 50 אלף דולר- -
אבשלום וילן:
אתה מימין לאלקין.
שי חרמש:
אני לא מימין לאלקין, אני הייתי בז'נבה עד הרגע שהרעיון הנלוז הזה עלה, ואז נפלתי בקדימה. תחשוב למה.
אבשלום וילן:
אני קורא עיתונים, שומע על ראש ממשלה, שר בכיר. מה נשאר. אתה רוצה להיות אצל ליברמן?
היו”ר סטס מיסז’ניקוב:
מה אתה רוצה? אני לא מבין מה קורה לך היום.
זאב אלקין:
אבו, זה לא מכיוון שהוא זז ימינה, זה מכיוון שאני זזתי שמאלה. זאת הסיבה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אבו, יותר עמוק ממה שנפל שי – אני מתכוון, קדימה – אי אפשר ליפול.
אבשלום וילן:
אני מדבר אליך, המקום שלך- -
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני אשמח אם שי יהיה- -
שי חרמש:
אמרתי את זה לאיש משרד ראש הממשלה: אני עזבתי את ז'נבה בגלל הזזת הגבולות, אתם הגעתם לז'נבה בגלל זה, אז אני בכלל מבולבל.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אגב, גם השר מתחיל לחזור לשורשים אחרי שהוא עשה סיור במצודת זאב, אז זה בסדר.
קריאה:
שוני.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
מה שמצחיק הוא שהליכוד מנכס לו את שוני, אבל אני בטוח שלא שטייניץ ולא גלעד ארדן וחבריהם יודעים בכלל מה זה.
קריאות:
- - -
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
הם לא ילמדו אותנו על ציונות ולאומיות.
זאב אלקין:
בגלל זה אתה מתרגם - - -
שי חרמש:
נושא שמאוד מדאיג אותי זה נפח ההשקעות לפיתוח במגזר הכפרי. המנהל לבנייה כפרית נשחק בשנים האלה; 85 מיליון שקל זה סכום שאני לא יודע איך מחלקים אותו.
אבשלום וילן:
לא ראית שם? נשארו 80 מתוך 170.
שי חרמש:
לא, 170 היה אחרי שנת 2000, בחמש השנים האחרונות. אני מניח שזה לא מבטל מדיניות של פריפריה.
הדבר האחרון שבכלל לא מופיע פה הוא שממשלת ישראל ביקשה ממשרדו של שר השיכון לטפל בנושא חדרי הביטחון בעוטף עזה. המנכ"ל הקודם, אריה בר, עסק בזה באינטנסיביות. כסף אין לעניין, ובזה מטפל משרד ראש הממשלה. רציתי לשמוע איפה סטטוס התכנון לקראת מכרז. בעניין הזה יש דיסאינפורמציה מפה ועד לירח. על-פי אריה בר, במאי גמרתם את העבודה; על-פי רענן דינור אתם עוד בעיצומה של העבודה. מאז עברו כבר 4 חודשים, ועוד אין שום דבר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני בא לתושבים, ובכלל לא התחילו.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני אתן גם לחיים, המשנה למנכ"ל להוסיף.
לגבי הערותיו של חבר הכנסת אלקין בעניין עולים חדשים ודיור סוציאלי, קודם כול זה נכון שאין לנו בנייה חדשה בשנת התקציב הזאת. זאת בעיה. כשהייתי שר לקליטת העלייה בא קודמי בתפקיד הנוכחי, מאיר שטרית, ושינה יחס של זכאים לדיור ציבורי ממצב שהיה 50%-50% עולים חדשים וזכאים מהאוכלוסייה הוותיקה, ושינה ל-30%-70%, זאת אומרת 70% אוכלוסייה ותיקה לעומת 30% מהעולים החדשים. אני קיימתי דיון בעניין הזה כשנכנסתי, ואנחנו נשנה את זה ל-50%-50%.
זאב אלקין:
מתי?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
עם כניסתי לפני כחודשיים.
זאב אלקין:
אם כך, ההחלטה כבר התקבלה?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
כן. זה דבר אחד שיכול לסייע במשהו.
היו”ר סטס מיסז’ניקוב:
כל הכבוד.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
זה עניין של אינטרפרטציה. היה לי ויכוח עם מאיר שטרית, ואני לא יכול להגיד שטיעוניו הם לא טיעונים כבדי משקל. הוא סבור שאוכלוסייה ותיקה נזקקת היא בהמתנה ממושכת, אפילו של למעלה מ-20 שנה, ועולים חדשים קופצים לראש התור מתוקף מעמדם כעולים חדשים. הוא טוען שזה לא איזון נכון בטיפול בסוגיות חברתיות כמו האוכלוסייה הזאת. אז הנימוק הוא נימוק. אני מודה שאני באתי עם - - -. קיימנו דיון מיוחד משותף ולא הצלחתי לשכנע אותו. חזרתי למשרד, ניצלתי את מעמדי, קיימתי שוב דיון פנימי בלי המשרד לקליטת העלייה כי לא באה דרישה- -
זאב אלקין:
יכולת להסתמך על בקשתו של השר הקודם.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
בעניין סוגיית האכיפה שהעלה שי חרמש. אני ביקשתי לעצור את האכיפה לפרק זמן כדי לגרום לכך שזה יהיה צעד בונה אמון כלפי האוכלוסייה הבדואית- -
שי חרמש:
- - - גם הם מקפיאים.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני מכיר את העניין. פניתי אפילו ליועץ המשפטי כי כל אכיפת צווי ההריסה זה על-פי חוק ודין, וזאת פעולה לא פשוטה וקשה אפילו. קיבלתי פעם אחת מענה שלילי, ובאותו מענה קיבלתי גם פתח לטיפול בעניין. היועץ המשפטי אמר בעצמו שיש פה הזדמנות. המועצה עם השופט זה נותן פתח לתקווה חדשה לבדואים שכבר הרימו ידיים מהמדינה מבחינה זו והתנהגותם גם בהתאם. לכן הוא עצמו אומר שצריך לדבר עם מתפ"א (מנהלת תיאום פעולות האכיפה), ויכול להיות שצריך לעשות עבודת מטה כי יש פה הזדמנות. בפרקטיקה יש לנו חגים עכשיו. אנחנו לא נוהגים בחגים שלהם ולא בחגים שלהם לעשות פעולות כאלה כי הם עומדים ביחס הפוך לעניין החג ואווירתו. לכן אני מקבל שוב החלטה שפעולות האכיפה תיפסקנה מעתה ועד תחילת אוקטובר. חג הרמדאן חופף ומסתיים כמדומני עד 17 באוקטובר, כלומר שעד סוף אוקטובר אנחנו "מסודרים" בעניין האכיפה והפרקטיקה, סוג של עצירה. זה ייתן לנו זמן לקיים את אותו דיון שמציע היועץ המשפטי עם המערכות האוכפות. אנחנו צריכים לתת הזדמנות לוועדה הציבורית לעבוד עם השופט כשאין אווירה קשה ומתח של הריסות. זאת דעתי. אני יודע שיש כאלה שחושבים שלא. פיני בדש הוא המתנגד הגדול, ושוחחתי אתו בעניין. יש צדדים לכאן ולכאן. הם הבטיחו לי ונשבעו לי בכל הקדושים שלהם שאם נפסיק עם זה תיפסק כל בנייה בלתי חוקית חדשה. אבל אתה יודע ואני יודע שאין להם שם סמכות עליונה שמורידה הנחיה, וזה נפסק; שם כמעט כל אחד עושה שביתה לעצמו. לכן אני לא כל-כך מאמין בעניין הזה, ובכל זאת יש לי פגישה היום עם מתפ"א.
בעניין חדרי ביטחון בעוטף עזה יש לנו תוכנית. הבעיה היא לא התוכנית, היא הושלמה בידי עמיגור; יש לה תכנון גם לבתים צמודי קרקע וגם לבנייה רוויה. הבעיה היא אחרת, ואני הצעתי לממשלה לחזור ולדון בשאלה האם למקלט את עצמנו לדעת או לא למקלט את עצמנו לדעת. זאת שאלה שהממשלה, לדעתי, צריכה לדון בה כדי לתת אור ירוק לביצוע או לא- -
שי חרמש:
בעצם השאלה יש כבר תשובה – האם "למקלט את עצמנו לדעת" או למגן. אם למגן אתה רוצה לטפל, כשאתה רוצה "למקלט לדעת"- - -
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני כתבתי מכתב לראש הממשלה, הצעתי לו להביא את זה לדיון וציטטתי אותו משתמש במילים האלה פעמיים: פעם אחת הוא אמר: "האם נמקלט את עצמנו לדעת?" ובפעם השנייה הוא אמר: "האם נמגן?
שי חרמש:
זה נשמע הרבה יותר טוב.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
כל אחד יחזיק במה שהוא מאמין.
היו”ר סטס מיסז’ניקוב:
אני לא יכול שלא לשאול אותך על תוכניות בעניין חפציבה.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
כידוע, לא מיהרנו להיכנס לסוגייה הזאת. גם עכשיו צריך להבין מה הבעיה ומה ההיקפים של סוגיה כמו חברה פרטית מול רוכשים וקונה-מוכר מרצון. המשרד כבר הפיץ תזכיר בממשלה בעניין שיפורים בחוק המכר אף על פי שהצהרתי בעבר וגם כאן שחוק המכר הוא טוב ביסודו. הוא עומד במבחן מאז 1974, עת הוא נחקק בפעם הראשונה. חשבנו שיש בשוליים שלו כמה פעולות שאפשר לשפר.
שנית, קיבלנו החלטה שאלה מבין רוכשי הדירות שהיו והינם קליינטים שלנו בסבסוד שכר הדירה ימשיכו לקבל את הסבסוד בלי הגבלת זמן. בדרך כלל כשמישהו כזה רוכש דירה הוא מפסיק במכסת הסבסוד אחרי שנה. פה קבענו שעד שהוא לא יקבל מפתח או לחלופין יקבל את כספו, יימשך הסיוע שלו בשכר הדירה.
דבר שלישי הוא הסיוע שאנחנו ניתן לכונס הראשי ועוזרו מטעם בית-המשפט, עורך דין יצחק מולכו בהיקף של כ-4 מיליון שקל לתקופת ההקפאה כדי לסייע להם להרים מסך מעל כל המורכבות והבעיה שהיא היום עדיין כמו קרחון. אולי חלק ממנה כבר ידוע, אבל שני שלישים ממנה עדיין שקוע במים, וזה נראה בעינינו חשוב. אני גם מאמין שכאשר יתרומם המסך ויפוג הערפל יהיה לנו קל יותר לקבוע את עמדתנו כממשלה. עד כאן פעולות שלנו שקשורות לחפציבה.
היו”ר סטס מיסז’ניקוב:
תודה. אדוני המנכ"ל, בבקשה.
חיים פיאלקוף:
אין לי מה להוסיף.
היו”ר סטס מיסז’ניקוב:
אדוני השר, תודה רבה על המצגת המעולה, לדעתי; גם בגלל התוכן שלה, גם בגלל המשרד וגם מכיוון שהתמקדתם בדיוק בנושאים החיוניים שעסקתם בהם ב-2007 ובאלה שתעסקו ב-2008. תודה על המיקוד, תודה על המקצוענות. אנחנו ניפגש לקראת אישורי התקציב וגם, כמובן, בחוק ההסדרים בסעיפים שקשורים לשיכון ולבינוי. תנצל את הוועדה לנסות לעשות תיקונים בתקציב כדי שגם הדברים שראינו בעמוד האחרון שסובלים מחוסר תקצוב, יקבלו ביטוי.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
תודה רבה. אני אחזור לוועדה בשביל שני דברים: לקראת הדיונים הסופיים והכנה לקריאה שנייה ושלישית בוודאי יתרבו דברים ונבוא לכאן. אחרי שבסוף אוקטובר תתברר לנו הסוגיה המרכזית של אותו מנגנון חוץ תקציבי – לאן פניו, אני אבוא לדווח לוועדה על כך.
היו”ר סטס מיסז’ניקוב:
תודה וחג שמח.
הישיבה ננעלה ב-13:55