פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 438
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ד באייר התשפ"ו (11 במאי 2026), שעה 12:00
סדר-היום:
<< נושא >> 1. מעורבות ממשלת ישראל בחילוץ ילדי כת "לב טהור" מגואטמלה << נושא >>
<< נושא >> 2. מעורבות ממשלת ישראל בחילוץ ילדי כת "לב טהור" – מעטפת תמיכה של משרדי ממשלת ישראל ליוצאי הכת << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד קריב – היו"ר
מוזמנים:
יואל ליאון
–
שגריר, משרד החוץ
דוריס קריאף
–
מנהלת תחום תיעוד וזכאות, משרד העלייה והקליטה
אביטל ריבנר-אורון
–
פרקליטות המדינה, המחלקה הבין-לאומית, משרד המשפטים
אילן אביטן
–
מנהל תחום פ"א – ילדים נפגעי כת "לב טהור", משרד הרווחה והביטחון החברתי
זהר סהר
–
השרות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות
חנית אסרף
–
רפרנטית תחום ילד נכה, המוסד לביטוח לאומי
יעל דנין
–
פקידת תביעות, מחלקת אגף נכות כללית, המוסד לביטוח לאומי
הורסיו ברנבאום
–
רכז זכאות ועלייה לדוברי ספרדית, הסוכנות היהודית
גסטון סיידמן
–
חבר ועד, התאחדות עולי אמריקה הלטינית
אורית כהן עמיר
–
נציגת המשפחות
משתתפים באמצעים מקוונים:
תמר רוזמרין זאב
–
ראש תחום חברה, משרד ראש הממשלה
מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח
רישום פרלמנטרי:
נוגה כוכבי
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> מעורבות ממשלת ישראל בחילוץ ילדי כת "לב טהור" מגואטמלה << נושא >>
<< נושא >> מעורבות ממשלת ישראל בחילוץ ילדי כת "לב טהור" – מעטפת תמיכה של משרדי ממשלת ישראל ליוצאי הכת << נושא >>
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
שלום לכולם, צוהריים טובים ותודה לכל מי שטרחו ובאו. אנחנו נמצאים בדיון מעקב בסוגיית חילוץ ילדי כת "לב טהור" והליכי הקליטה והשיקום שלהם כאן בישראל. כידוע לכל המשתתפים, קיימנו שיגרה אינטנסיבית של דיונים בנושא, גם גלויים וגם חסויים, אבל בארבעת החודשים האחרונים לא התכנסנו ומטרת הדיון היום היא קודם כול לבצע יישור קו, לעמוד על המצב גם כאן בארץ וגם מעבר לים. בהתאם לדברים שנשמע גם בגלוי וגם בחסוי נחליט מה מתכונת הדיונים שלנו במושב הזה על מנת שנמשיך ונעקוב אחרי העניין.
בפתח הדברים, כמנהגה העצוב של הוועדה שלנו, ביוזמתה של מנהלת הוועדה אנחנו מבקשים מכאן להשתתף בצערה העמוק של משפחת גלובניוב מפתח תקווה על נפילתו של אבי המשפחה, אלכסנדר, רב-סמל בכיר במילואים, שנפל לפנות בוקר בסמוך לגבול הלבנון. אלכסנדר היה נשוי למרינה, אבא לשני ילדים, בן בן 15 ותינוקת בת שמונה חודשים, בן יחיד להוריו, אביו נפטר ואימו פלורה עודנה בחיים. הכאב הוא גדול מאוד. סשה עבר את גיל הפטור ממילואים והתעקש להמשיך ולשרת כנהג רכב הובלה במרכז ההובלה. הכאב גדול ואנחנו שולחים מכאן את התנחומים. המשפחה עלתה לישראל בצעירותו של אלכסנדר ואני מקווה שעוד יעלה בידי לבוא ולנחם את המשפחה פנים אל פנים.
אנחנו שולחים את תנחומינו, להבדיל אלף אלפי הבדלות, גם למשפחתו של אייב פוקסמן, המנכ"ל המיתולוגי של הליגה נגד השמצה בארצות הברית, שנפטר בשיבה טובה ובאריכות ימים. ניצול שואה, בן למשפחת ניצולי שואה, מי שבאמת הביא את הליגה נגד השמצה להיות אחד מהארגונים היהודיים החשובים והמשפיעים ביותר בצפון אמריקה וברחבי העולם כולו. יצא לי להכיר אותו אישית. אנחנו שולחים תנחומים למשפחה ומחזקים את מורשתו ואת שותפיו לעשייה בליגה נגד השמצה. אני רוצה לציין שאייב פוקסמן, שלא היה מזוהה עם אחד מזרמי היהדות, היה לוחם גדול נגד כל ניסיון לשנות את חוק השבות ולשנות את ההגדרה או לצמצם את ההגדרה של מיהו יהודי.
אני מזכיר את זה מכיוון שאתמול ברגע האחרון נמנעה ועדת השרים לענייני חקיקה מלדון בהצעת חוק של חבר הכנסת שמחה רוטמן לצמצום ההגדרה של מיהו יהודי בחוק השבות. אני שמח על כך שהוועדה לא דנה בנושא אתמול, אבל העובדה שהדבר רק נדחה ולא הוסר מסדר-היום הוא חרפה גדולה. הוועדה שלנו לא תשב דומם למול ניסיונות לשחק עם חוק השבות ואני מודיע לכל חבריי ועמיתיי בקואליציה שאם הממשלה והקואליציה חושבות לשחק עם חוק השבות ולצמצם את שערי הכניסה למדינת ישראל, הם ייתקלו במאבק מאוד מאוד חריף וקשה מצד הוועדה הזו, וחשוב מכך, מצד רוב הציבור הישראלי ובוודאי רוב מניינו ובניינו של העם היהודי.
לא זכור לי שהטרוריסטים הנתעבים שירו למוות בשירה מילגרם, עובדת השגרירות שלנו בוושינגטון, ובבן זוגה או בארוסה עובד השגרירות, התעניינו בשאלה אם שירה מילגרם התחנכה בקהילה רפורמית או בקהילה אורתודוקסית בקנזס סיטי. אם הבית הזה יתחיל לעשות את ההבחנות הללו, העם היהודי, כמו שהוא עשה בכמעט 50 השנים האחרונות, יידע לעמוד בצורה מאוד מאוד חריפה, ואוי לממשלת ישראל אם בעיצומו של גל אנטישמיות מחפיר ומחריד זה הדבר שהיא תעשה למול יהדות התפוצות. נמצאים פה אנשי משרד החוץ ואני בטוח שהם יעבירו את המסר גם לשר ממשרד התפוצות. לצערי, אין לי ציפיות ממשרד שמפקיר את תפקידו למול קהילות העולם היהודי ומחרים את הוועדה, אבל משרד החוץ לפחות הוא שותף נאמן לצורך להגן על עקרונות היסוד הציוניים של מדינת ישראל.
הערה אחרונה, מכובדיי, לפני שנתחיל. העיסוק שלנו הוא בכת "לב טהור". העיסוק הזה קשור, בין השאר, לעובדה שחלק גדול מהילדים שאנחנו כן מצליחים להביא לישראל מוגדרים כעולים. זה קשור גם לעובדה שהפרשה הזאת משפיעה גם על קהילות יהודיות בתפוצות, גם הקהילה בגואטמלה וגם הקהילות בקנדה ובארצות הברית, ולכן הוועדה הזו עמסה על שכמה את המשימה. הדיון היה יכול להתקיים גם בוועדת העבודה והרווחה, אולי אפילו בוועדה לביטחון לאומי.
עם זאת, צריך לומר שבשבועות האחרונים אנחנו נתקלים בעוד ועוד סיפורים של כתות פוגעניות שפועלות לא בגואטמלה, אלא במדינת ישראל. אנחנו שמענו על שורה של עדויות קשות על פגיעה בקטינים ופגיעה בילדים שקשורות בפעילות של "רב" באזור צפת. דרך אגב, אני מרשה לעצמי לומר ששמועות מן הסוג הזה עלו פה גם בדיונים שעסקו בפרשת היימנוט קסאו. התברר בסופו של דבר, לפחות מעמדת המשטרה, שאין קשרים בין הדברים, אבל צריך לומר שהעדויות הללו לא צצו יש מאין, הן נשמעות הרבה מאוד זמן. כולנו נחשפנו לסיפורים המזעזעים לגבי היחס לקטינים באותה כת. משום מה יש גורמים בתקשורת שממשיכים לכנות אותם "חצר חסידית", או "קהילה חסידית", ביבנאל – לא קהילה, לא חצר חסידית. כת, כת על פי כל ההגדרות של כת. כת אלימה, ברוטלית, חסרת מורא מול החוק הישראלי ומול הרשויות.
את כל מה שאנחנו רואים בפרשת "לב טהור" – הדרך שבה המדינה פספסה את האירוע בשעה שזה היה פה בגבולות המדינה ולכן האירוע הפך להיות הרבה יותר גדול, הרבה יותר חמור, הרבה יותר קשה, כשהכת הזו ברחה בתחבולות מישראל – אנחנו ממש רואים בסיפור הזה. אני מעלה פה את השאלה מול רשויות המדינה, המשטרה עוד לא איתנו, אבל למה אנחנו מחכים? שגם הקבוצה הזאת תעבור מיבנאל לאיזושהי מדינה שאין איתה הסכמי הסגרה או שיש שם מציאות של בין הדמדומים מבחינת היכולת של מדינת ישראל להגן על קטיניה? צריך עוד פרשה של כת "לב טהור"?
זה לא עניינה של הוועדה, אני לא מתכוון לעמוס על שכמי את הטיפול בענייני הכת המסוכנת ביבנאל, כי זה ממש לא המנדט של הוועדה הזו, אבל אני מנצל את המעמד הזה ואני אדבר גם עם יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה וגם עם יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי. חייבים להיכנס לעובי הקורה, נמצא פה חברנו אילן ממשרד הרווחה. חברים, לא תטפלו בזה עכשיו, זה יתפוצץ לכולנו בפרצוף בעוצמות הרבה הרבה יותר גדולות בהמשך. די, אי-אפשר לשתוק ואי-אפשר לגלגל את האחריות מהמשטרה לרווחה, מהרווחה לרשות המקומית, מהרשות המקומית למשרד החינוך.
נמצאת פה בזום ד"ר תמר רוזמרין זאב, ראש תחום חברה במשרד ראש הממשלה. תמר, אני פונה אליכם, אני מציע שתבואי בדין ודברים עם ממלאת מקום המנכ״ל. אני ממש מציע שמשרד ראש הממשלה יוודא את תכלול המאמצים למול מה שקורה ביבנאל ובכתות אחרות. זה אירוע שהוא לא בחזקת משרד אחד, נדרש פה שולחן עגול ותכלול. בואו, יש שם ילדים להציל ביבנאל כמו שהיה להציל בגואטמלה סיטי. עד כאן דברי הפתיחה שלי, אני מצטער שטיפה הארכתי בדברים. אני רוצה להציע את הדבר הבא: תראו, לא התכנסנו בנושא הזה ארבעה חודשים, זה זמן ארוך.
אני מזכיר שאנחנו בגלוי, אנחנו נעבור אחרי זה לחסוי, אז את כל הדברים שרוצים לומר בחסוי תשמרו לחסוי, אבל מה שאפשר לומר בגלוי, חשוב לתת דין וחשבון לציבור. אני מציע שנעשה סבב שמתמקד במשרד החוץ כדי להבין מה המצב מעבר לים, נשמע מאילן ומדוריס לגבי מה המצב כאן. התחנה האחרונה שלנו הייתה קריאת מצב שבה כ-60 אנשים שהם ניצולים של הכת נמצאים בישראל, אני חושב ש-58 היה המספר האחרון שאנחנו הכרנו בוועדה. נשמע גם את תמר כגורם מתכלל ואז נשמע את אורית, שתיתן לנו את תמונת המצב שהיא והמשפחות מכירות. אחרי זה נעבור לדיון החסוי, שבו תשתתף גם המשטרה לגבי תהליכי המשפטים.
לגבי האינטנסיביות נחליט ביחד מה עוד צריך. המטרה היא לא להטריח אתכם לכנסת כדי לחזור על אותם דברים, אבל במהלך המושב הזה אנחנו נקיים כמה דיוני מעקב בנושא הזה כדי לוודא שהטיפול ממשיך. אדוני השגריר, בוא נתחיל איתך כדי לקבל תמונת מצב על מה שקורה מעבר לים ואחרי זה נעבור למצב כאן בישראל.
<< אורח >> יואל ליאון: << אורח >>
אני אנסה לדבר על הדברים הגלויים. אין יותר קטינים ישראליים במתקני הרווחה בגואטמלה, זה נתון, אין יותר קטינים ישראליים במתקני הרווחה בגואטמלה. זו הייתה המשימה שקיבלנו ופה אני יכול לדווח שאין. רוב מנהיגי הכת בגואטמלה עצמה נעצרו, יש כאלה שהוסגרו למקסיקו וכאלה שלישראל; יש כמה משפחות שעדיין בגואטמלה; נמשכים הליכים פליליים בגואטמלה נגד מספר בגירים שהיו חברי הכת; יש קהילה של יוצאי כת ממוצא גואטמלי שממשיכים כקבוצה, אבל הם ממשיכים כחסידי סאטמר בתמיכה של סאטמר ניו יורק.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
הם נמצאים בגואטמלה.
<< אורח >> יואל ליאון: << אורח >>
בגואטמלה, הם גואטמלים. רובם בגירים והם עברו לסאטמר. הנושא כמעט לא מעסיק יותר את הרשויות בגואטמלה, זה כבר ירד לגמרי, ה-PGN כבר לא עוסק בזה. אני אנסה פה לעשות איזו פרפרזה ואני אגיד על זה יותר בחסוי, אבל עבודה מאומצת בין-לאומית מנעה ניסיונות של הכת להתמקם או לקום מחדש במקומות שונים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תודה. אני רוצה לשאול על מה שניתן לומר בגלוי, הקשר עם הרשויות האמריקאיות עודנו מתקיים?
<< אורח >> יואל ליאון: << אורח >>
הכול מתקיים בשקט ובשלווה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זאת אומרת שציר התקשורת ממשיך כסדרו.
<< אורח >> יואל ליאון: << אורח >>
אני אוסיף בחסוי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור. אורית, תכף נדבר על הארץ, את רוצה להוסיף לנו על תמונת המצב של חו"ל כפי שאת מכירה אותה?
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
כן. אומנם אין ילדים במתקנים, אבל לי יש שלושה אחיינים עם ילדים שעדיין קשורים ל"לב טהור" והם בגואטמלה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
הוחזרו להוריהם.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
הם הוחזרו להוריהם והוריהם שייכים לכת. דבר ראשון, יש לי אחיין אחד שנמצא בתוך הכת עם תינוקת. הוא ישראלי והוא ילד שנחטף מפה. דבר שני, יש לי אחיינית אחרת שהיא מנהלת לחלוטין אורח חיים של "לב טהור". יש לה שלושה ילדים שאני אפוטרופוסית על חלק מהם ויש לי אפוטרופוסיות אחרות לעוד משפחה. בעלה הוא אזרח ישראלי, שניהם רק אזרחים ישראלים ושניהם המתעללים הכי גדולים בכת. הילדים ברשותם וגם לילדים יש אזרחות ישראלית. יש לי עוד אחיינית עם אותו סיפור, שני ההורים הם אזרחים ישראלים, על האבא היו עדויות קשות, הם מחזיקים את הילד והם שייכים לכת. קודם כול, נעשתה עבודה מצוינת. ניצלו מלא ילדים, המון ילדים באמת ניצלו, אני חושבת שבסביבות 100 ומשהו ילדים. בסביבות 150.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
חלקם בארצות הברית.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
אני רציתי להעלות לפה מישהו, אבל יש איזושהי בעיה ואני לא מצליחה להעלות אותו, שיספר על עוד ילדים שרוצים לשלוח אותם לפה. עדיין יש ילדים בגואטמלה. חבל שלא נעשית עדיין עבודה מול הרשויות, כי המצב שלהם לא טוב.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אורית, יש לנו הערכה או מעקב, ואני כבר אומר מראש שאני אשאל בחסוי – אני חושב שבסופו של דבר, בוודאי אם מדובר בילדים שיש להם אזרחות, צריכים לדעת כמה ילדים יש היום להערכתך, שהם בעלי זיקה? אני לא מדבר על מי שהתגייר בגואטמלה, אני מדבר על אזרחים.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
בגואטמלה או בארצות הברית?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בתוך הכת. אם משפחה או קטינים גדלים היום בתוך חסידות סאטמר, אני יכול לא לאהוב את זה, אבל כל עוד אין שם התעללות וכו', זו לא כת.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
להערכתך בכמה ילדים מדובר?
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
אני חושבת שמשהו כמו 20. למשפחה שלי לבד יש שישה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור. אחד הדברים שאני אנסה להבין בחסוי זה מה נעשה היום מול אותם מקרים שנשארו שיש להם זיקה מוכחת לישראל. למשל, האם מישהו מטפל בבקשות ההסגרה מול אותם הורים אם יש עדויות קשות? לא יודע, נשמע בחסוי.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
אני חושבת שבעיקרון הם לא חוקיים בגואטמלה, הם אזרחים ישראלים במקרה שלי.
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
עם זיקה.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
כן. אני לא יכולה להגיד ספציפית, יש כאלו שהם גם אזרחים של ארצות הברית.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כן, אני רוצה להזכיר לכולנו שאנחנו בדיון גלוי, לא הקראתי את הסעיף, אבל אל תזכירו שמות. אם תרצי להעביר לי מידע כדי שאני אוכל לבקש בחסוי מידע על מקרים פרטניים, אין בעיה, אבל בטח כשמדובר על אזרחים ישראלים, גם אם הם לא כאן.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
הם פשוט עדיין נמצאים בשליטה של הכת ונמצאים שם. לגבי הליכים פליליים, יש היום הליך במקסיקו. כשהוצאנו את הילד של ישראל, וזה ידוע, עשינו כמה הליכים במקסיקו. ההליכים האלה עדיין קיימים, נסע מפה ילד מדהים ונסע עוד אחד מארצות הברית.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לתת עדויות?
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
כן, נתנו עדויות במקסיקו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
הסיבה שזה במקסיקו היא שיש בקשות הסגרה ממקסיקו?
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
כשעשינו את הפעולה במקסיקו היו שם אותם אנשים, המקסיקנים הרבה יותר רציניים, אין מה לעשות. פתחנו להם תיק והוצאו צווי הסגרה. עכשיו עיבו אותם עוד עם ילדים שנסעו ונתנו עוד עדויות. פה מדובר בראשי הכת.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר, אבל בחלק הזה, הגלוי, שמסתכל על מעבר לים, ואני מבין שאין פה ויכוח, אדוני השגריר, אנחנו מדברים עוד על מספר לא גדול של הורים או של משפחות שקיבלו בחזרה את הילדים, אבל להערכת כל הגורמים המעורבים בעניין, הם בעצם עדיין חיים בדפוסים של הכת ואנחנו מדברים על פחות או יותר 20 ילדים.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
אני מעריכה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני אבקש שיבדקו את זה, לפחות לגבי הילדים שיש עליהם צווי אפוטרופסות וקנו אזרחות ישראלית צריכה להיות רשימה, אני אבקש את הנתונים האלה. גם אם לא להיום, אני אבקש לדיון הבא.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
אני יכולה להוסיף משהו לתחילת דבריך?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כן.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
בתחילת המאבק שלי אני פעלתי בנושא ילדים בכתות וגם ניסיתי להעביר חוק נגד כתות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני יודע. אנחנו נעשה את זה, אני אמרתי את זה בעבר.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
הוועדות שצריכות לטפל בזה הן גם ועדת החינוך, למשל, בנושא החינוך הביתי, שמה שקורה שם זו קטסטרופה. למשל, אני בטוחה שבכת של יבנאל יש חינוך ביתי כמו שהיה אצלנו, כי כתות משתמשות בחינוך הביתי. בכל נושא הילדים בכתות, הפסיקה שפורסמה שאנחנו הוצאנו בנושא של האחיינים שלי נותנת כוח להורים, לסבתא וסבא, והם לא מודעים לזה, לפעול בנושא של ילדים בכתות. אם אנחנו לא יכולים לפעול בנושא של מבוגרים בכתות, אז לפחות בנושא של ילדים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לפחות את הקטינים להציל.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
את הקטינים צריך להציל, כתות זה משהו נוראי וזוועתי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אנחנו נצא בפנייה לממשלה וגם לייעוץ המשפטי לממשלה.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
גם למשרד החינוך.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כן, צריך להקים כרגע צוות שיתכלל את העבודה. תמר, אני עוד פעם מגלגל את זה לפתחכם, כי אתם המשרד המתכלל. כל-כך הרבה ידע נצבר בפרשת "לב טהור" על כל הגלגולים, ששווה לתכלל אותו לתוך איזושהי תוכנית עבודה. בסדר, אנחנו במושב האחרון של הכנסת, מבחינתי שיתקצר כמה שיותר, דעתי ידועה, אני חבר אופוזיציה, אבל צריך לחשוב איך אנחנו עושים פה מהלך חוצה ועדות בכנסת. יכול להיות שצריכה להיות ועדת משנה משותפת לטיפול בכתות. טוב, נראה מה נעשה בעניין הזה, נדבר על זה. בואו נעבור לצד הגלוי של מה שקורה בארץ. אילן, תיתן את הסקירה ונשמע גם מדוריס ומהחברות הנוספות, מאורית ומביטוח לאומי, שטוב שהם פה.
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
צוהריים טובים. לגבי העבודה בארץ, אפשר לומר לשמחתי שיש שיתופי פעולה טובים מאוד בין משרדי הממשלה השונים לטובת קיצור תהליכים, קידום עניינים פרוצדורליים כאלה ואחרים וגם עניינים טיפוליים. אולי אני אגיש לפעם הבאה מספרים יותר מדויקים, אבל יש בארץ כבר בסביבות 66 אנשים. הגיעה עוד משפחה עם ארבע נפשות ועוד בודדים שהגיעו. כולם נקלטו בארץ בצורה כזו או אחרת ברשויות מקומיות, מחלקות רווחה נכנסו לתמונה, הם קיבלו מענים של ביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד החינוך איפה שהם יכלו להיכנס, משרד הקליטה כמובן. זה מתחיל במשרד הקליטה, כי משרד הקליטה הוא השער של הכניסה לארץ גם בהגדרות הראשוניות וגם התקצוב, שזה דבר מדהים וטוב שנעשה. גם ביטוח לאומי נכנס לדבר הזה.
אחר כך זו עבודה שוטפת, שהיא גם טיפולית וגם שיקומית מאוד. הצרכים שם מאוד מאוד גדולים, בעיקר עם הקטינים ובני הנוער, אבל גם עם המבוגרים, עם ההורים. יש מהלכים נוספים שנעשים, אבל אני אדבר על זה בחסוי, כי הם רגישים מאוד וצריך לשמור על חיסיון כדי שנוכל להשלים אותם. אנחנו גם מנסים כל הזמן לראות איך אנחנו מטייבים את העבודה שלנו עוד יותר. אני יכול להגיד שלפעמים אני מקבל גם ביקורות על זה שאנחנו משקיעים המון בקבוצה קטנה, אבל אני אומר שאין מה לעשות, יש פה צורך מאוד מאוד גדול. זו החלטה שמנחה אותנו ואנחנו מנסים לתת פה את המיטב כדי לעזור כמה שיותר גם בקליטה וגם בזה שהם יצאו עד כמה שאפשר מעקרונות העבודה של מה שהיה בגואטמלה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני מבין את העניין הזה של גודל הקבוצה, אבל אין מה לעשות. אי-אפשר להתעלם מכך שהמצב של חלק מהם קשור ברשלנות של המדינה. לפעמים אנחנו עוסקים בענייני רווחה כשתפקידה של המדינה לסייע, אבל המדינה לא אשמה כהוא זה ביצירת המצב. זה לא בדיוק המצב כאן, המדינה שקטה על שמריה. אני מסתכל על הדברים שכתבנו לעצמנו, חלק באמת יידון בחסוי, בטח בעניין של הקטינים, אבל אני רק רוצה לומר שאחת הסוגיות שסימנו לעצמנו היא מה שקורה אחרי שהסיוע הכספי של משרד העלייה והקליטה מסתיים, ואני מניח שעברנו כבר לסיוע בשכר דירה ולא לסל קליטה, מלכתחילה היו כ-20% שהם בכלל לא עולים.
בכל התפר הזה שחשוב לי, מבחינת הסיוע הכספי אני מזכיר שהעמדה שלי הייתה שהממשלה צריכה לחתום על הסכם עם הביטוח הלאומי כמו עם המשפחות של נפגעי מירון, שבלי קשר לסל הקליטה, שכר דירה וכו', שיהיה סוג של קצבה לשנה הראשונה, ל-18 חודשים, קצבה של ניצולי כת. מי פה מייצג את הביטוח הלאומי? אם אני זוכר נכון, אמרנו שהביטוח הלאומי עשה פה מאמץ גדול לגבי ילדים, רק הילדים, שקיבלו מסלול ירוק של הכרה בנכות למשך שנה, אבל אז אמרנו שזה לא רלוונטי לבגירים.
<< אורח >> יעל דנין: << אורח >>
נעים מאוד, אני מנכות כללית ואני מדברת לגבי הבגירים. גם הבגירים עשו תהליך מקוצר של ועדה, ללא נוכחות בדרך כלל, וכל מי שהגיש קיבל נכות למשך כשנתיים ללא מסמכים רפואיים ובאופן מקוצר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מצוין, זה דבר שלא הכרנו מהדיון הקודם.
<< אורח >> יעל דנין: << אורח >>
יש מספר מקרים קטן שלא הוגשו בהם תביעות, אז כמובן שזה בטיפול מול הרווחה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ברור. אנחנו לא מוותרים עליהם, אבל אי-אפשר לכפות על אדם לפתוח חשבון בנק ולקבל קצבה. אני רוצה רגע להבין, בעצם הביטוח הלאומי פיתח כרגע מסלול ירוק גם לקטינים וגם לבגירים להכרה בקצבת נכות, אני לא אומר אוטומטית, אבל מאוד מקלה.
<< אורח >> חנית אסרף: << אורח >>
על סמך מסמכים סוציאליים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מה היקף הנכות, 50% ומעלה?
<< אורח >> חנית אסרף: << אורח >>
לילד 50%.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ולבגירים?
<< אורח >> יעל דנין: << אורח >>
דרגה מלאה למשך כשנתיים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור. הצלחנו לפתור את בעייתם של אלה שהגיעו כבר לפני כמה שנים ונפלו לנו בין הכיסאות?
<< אורח >> דוריס קריאף: << אורח >>
אמרו להם להגיש תביעות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר, אבל אז זה לא מסלול ירוק.
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
נכון, המסלול הירוק הוא באמת לכל מי שהגיע מתחילת 2024 בערך.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ואתם עובדים עם הוותיקים.
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
כן. ייאמר לזכותם של ביטוח לאומי שיצרנו מסלול ירוק מהיר, יש גורם רווחה אחד שכותב דוח, הוא נידון שם בוועדה ייעודית, הוא לא נכנס לצנרת הרגילה ורובם ככולם קיבלו. עכשיו אנחנו עובדים על להגיש דוחות מתאימים כדי לתת את השנה השנייה. יש משפחות בקצה פה ושם שמקשיים כאלה ואחרים לא הגישו ולא רצו להגיש.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אבל אתם ממשיכים לעבוד עם רוב המשפחות.
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
כן, לגמרי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זאת אומרת שגורמי הרווחה המוניציפליים יודעים את האירוע ומנסים להביא אותם.
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
כל משפחה שמטופלת על ידי גורמי הרווחה המקומיים מלווים על ידי ואני מנחה אותם.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני גם אומר לפרוטוקול, כי אני חושב שחשוב התיעוד כאן והמוכרות הציבורית, שחלק מהמשפחות שיצאו מן הכת לא יצאו עם חיבה גדולה לרשויות המדינה ורצון עז לשתף פעולה עם רשויות מדינת ישראל.
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
אני חייב להגיד שאחרי שאתה פוגש אותם, אחרי כמה חודשים ואחרי שנה, אני שמח לראות אותם באמת במקום אחר, קצת יותר עם הודיה, קצת יותר עם שיתוף פעולה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זה מתרכך, בסדר גמור.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
זה חלק מהפגיעה בכת.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בוודאי. אז אני מבין שהנקודה הזאת של הביטוח הלאומי טופלה.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
מה עם אלו שלא מגישים תביעה?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
הוא אמר שגורמי הרווחה ילוו אותם להגיש תביעה. ביטוח לאומי יטפלו, אבל צריך שיגישו תביעה. אילן, שלומית שואלת – מבלי לתת פרטים, בסופו של דבר, אם אנחנו מדברים על 70-60 איש שהם כאן, כמה יחידות ליווי יש לכם בגדול? בכמה מסגרות משפחתיות נמצאים אותם 66?
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
בסביבות 10 או 12 משפחות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כמה משפחות היום בפועל לא זוכות לתמיכה הכספית כי הם כבר ותיקים והם לא הגישו?
<< אורח >> דוריס קריאף: << אורח >>
לא יותר משלוש משפחות.
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
נכון, הוותיקות היו שלוש משפחות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני זוכר שבדיון בינואר אנחנו עמדנו על זה שיש שתי משפחות, שבמשפחה אחת יש תערובת של כאלה שהגיעו אז והצטרפו חדשים.
<< אורח >> דוריס קריאף: << אורח >>
הצטרפה עוד אחת, אנחנו נספר עליה בחסוי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר. בנושא משרד הבריאות וכל הסגירה של התפר למול קופות החולים, טיפולים נפשיים וכו'?
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
קודם כול, איך שהם מגיעים לארץ, מסדירים להם את המעמד וגם קופת חולים. אין תקופת המתנה או כל מיני כאלה והם מקבלים מענים. גם המענים הרפואיים-נפשיים ניתנים חלקם במסגרת הקופה וחלקם במסגרת הרווחה. כל מי שנמצא במחלקת הרווחה זכאי לכל השירותים שיש במחלקה, אם זה מרכז טיפול הורים-ילדים, מרכזי טיפול לילדים, כל מיני סוגים של טיפולים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אתם דואגים למעטפת הזו.
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
כן, התאם לצרכים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
נושא הסיוע בשכר דירה, שהוא דרך משרד העלייה והקליטה, מבחינתכם מטופל ומסודר?
<< אורח >> דוריס קריאף: << אורח >>
אני אסביר בחסוי. יש הרבה אתגרים עם המשפחות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני מניח. אילן, בזמנו אנחנו דיברנו על התקשרות שלכם עם עמותה חיצונית שתסייע בליווי, הייתה גם סוגיה של תמיכה בישיבה שקלטה חלק מהתלמידים. איפה זה עומד?
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
הישיבה הגישה בקשה דרך רשויות הרווחה, דרך השר ודרך הוועדה. זו משפחה שמטופלת על ידי עיריית ירושלים ודרך העירייה הם מתוקצבים בכל מיני תקצובים ומענים למשפחה באופן כללי, אבל גם מענים ספציפיים לאותם מתבגרים. הם גם מתוקצבים על ידי גורמים נוספים, ביטוח לאומי ועוד. הסיכום שהיה עם מנהל הישיבה שפנה וביקש את העזרה הזו, הוא שננסה מעבר למה שנתנו, ונתנו לו סכום כסף מאוד נכבד לטובת הדבר הזה, לבנות סל מענים נוסף לישיבה על ידי איזשהו פרויקט של משרד הרווחה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
עכשיו אתם בתוך האירוע?
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
כן, אנחנו מנסים לתפור את זה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
טוב, בסדר. בואו נשמע את תמר ממשרד ראש הממשלה, ואז אורית, תאמרי את ה-input שלך לגבי מה שאת רואה כאן בארץ.
<< אורח >> תמר רוזמרין זאב: << אורח >>
אנחנו באמת נפגשים אחרי הרבה זמן, אז אני רק אזכיר שמשרד ראש הממשלה הוביל בהתאם להנחיית ראש הממשלה את עבודת המטה לחילוץ הקטינים יחד עם כל השותפים בגואטמלה. לפני שנה בערך נחתם הסכם מעטפת לסיוע למשפחות שממשיך להיות בתוקף ולעמוד לבני משפחה רלוונטיים. בהמשך לעבודת המטה שהובלנו יחד עם כל השותפים, מודל הקליטה שלהם מתוכלל על ידי משרד הרווחה ואילן הרחיב לגביו. זו תזכורת כזה לכל הפרטים הקודמים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תמר, צריך רק לחדד שההסכם המדובר זה ההסכם שלכם ושל משרד החוץ עם הסוכנות, שמסייע ביציאה לגואטמלה ובשהות של אפוטרופוסים שם.
<< אורח >> תמר רוזמרין זאב: << אורח >>
יש כמה רכיבים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני לא יודע אם זה עוד רלוונטי, כי אין כרגע ילדים במוסדות.
<< אורח >> יואל ליאון: << אורח >>
זה רלוונטי, זה לא רק במוסדות.
<< אורח >> תמר רוזמרין זאב: << אורח >>
נראה לי שזה יהיה בחסוי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר. נרחיב על זה בחסוי, אבל כרגע חשוב לי לומר לפרוטוקול ולציבור שבמסגרת הזו, שנועדה לסייע לאפוטרופוסים הישראלים של אותם קטינים שעדיין נמצאים או בידי הוריהם או בסיטואציות אחרות, ההסכם הזה עדיין קיים ומשרד החוץ, משרד רוה"מ והגורמים הרלוונטיים דרך הסוכנות ממשיכים לסייע לאפוטרופוסים ישראלים שרוצים למצות את הסיכוי להגעת הילדים, הנכדים, האחיינים, כאן לארץ. נרחיב על זה בחסוי כשננסה לנתח קצת יותר מי עוד שם, אבל חשוב לומר שאם יש אפוטרופוסים ישראלים שעוד לא נכנסו לאירוע, אני בטוח שאורית היא מקור מידע וליווי בשבילם, אבל כמובן גם משרדי הממשלה במסגרת ההסכם. תמר, יש עוד משהו שאנחנו צריכים לדעת מבחינת הראייה שלכם?
<< אורח >> תמר רוזמרין זאב: << אורח >>
עד כאן. נמשיך כמובן ללוות מרחוק ולקדם את הפעולות בהתאם לצורך ולתיעדוף.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני פותח סוגריים, האם נושא הטיפול בניצולי כתות כאן בארץ על שולחנכם לאור כל הפרסומים?
<< אורח >> תמר רוזמרין זאב: << אורח >>
בשלב זה המשרד לא קיבל החלטה להתמקד.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור. תודה, תמר, אני מעריך את זה.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
אני יכולה להוסיף?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כן, אורית.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
קודם כול, באמת תודה לכל המשרדים, אבל הבעיה שאני רואה שהיא חוזרת היא שכשמשפחה מגיעה אין לה מייד את העזרה. הם זקוקים לחצי שנה-שנה שהמשפחה שנמצאת בארץ תלווה אותם, תיתן להם מקום לגור, תיתן להם אוכל. העזרה היא לא מיידית וזה משהו שהוא קשה. אני מסתכלת על עצמי ואני אומרת לכם, אישית אני תמכתי במשפחה אחת. מה אני אעשה? יש לי אחיינית שרוצה לבוא לפה ואני מפחדת להביא אותה, כי כשהם מגיעים אין להם איפה לשים את הראש.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
רגע. אתם יודעים שאני נחשב חבר כנסת יחסית עצמאי, אבל יש דברים שמורא החוק והניהול של הוועדה עליי. אני כן רוצה להקריא לפרוטוקול: בנושא חיסוי זהות מוזמנים, כידוע, ישיבת הוועדה מוקלטת ומשודרת והפרוטוקול וגם שידורי הישיבה יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת. לפי סעיף 120 לתקנון, ניתן באופן חריג לחסות פרטים מזהים של אנשים או דברים שנאמרו בדיון, בין היתר אם הדבר דרוש לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע, או אם פרסום הפרוטוקול יגרום נזק למוזמן לוועדה או לאדם אחר ואני מודיע שככל שיעלה הצורך או שתהיה בקשה לכך, יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברים או חלקים מסוימים מהדברים שנאמרו.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
מה שאני חשבתי עליו זה שיהיה איזשהו סל, כך שכשהם מגיעים לפה הם מקבלים איזשהו סכום של כסף לרהט את הבית, דברים פשוטים. אני יודעת שיש עכשיו משפחה שצריכה לעבור, הוא מתקשר אליי והוא אומר לי: אורית, איך נארגן להם ריהוט? בואי תעזרי לי, בואי נחשוב. התחלתי להגיד לו שננסה באתר אגורה. אין את הסגירה הזאת. אני מדברת על משפחה שנמצאת פה כבר המון זמן ושהוא עצמו תומך בהם כבר איזה חצי שנה. חלק מהם גרו אצלו, אחר כך הם יצאו קצת. השאלה שלי לתמר היא האם יש סל שמשפחה כזאת מגיעה מייד יש לה בית, יש לה איזשהו סכום כספי, איזשהו פתרון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
רגע, אורית, אני חושב שעסקנו בזה בפעמים קודמות. יכול להיות שהטענה היא שהסכומים האלה רחוקים מלהספיק, אבל אם אני מבין, למעט במקרים יחסית נדירים, בוודאי בסיטואציות של מי שהגיע עכשיו, בחלק גדול מהמקרים הם נכנסים מיידית לקטגוריה של עולים ואז, אם אני לא טועה, בחצי השנה הראשונה הם מקבלים סל קליטה של 5,000 שקל.
<< אורח >> דוריס קריאף: << אורח >>
תלוי בהרכב המשפחה, יותר אפילו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לפעמים יותר. זאת אומרת, סיוע כספי ראשוני לשלב הראשון ניתן דרך סל הקליטה ואני מבין שגם אפשר יחסית מהר להסדיר על בסיס דיווח סוציאלי את ההכרה, עכשיו זה גם בגירים וגם קטינים, בלפחות 50% נכות, שזו תוספת של כמה אלפי שקלים בחודש על כל בן משפחה שמוכר, נכון?
<< אורח >> חנית אסרף: << אורח >>
50% לילדים זה באזור 1,900 שקל ואם יש כמה אחים זה 150% לכל אחד.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לכל אחד, לא במצרפי.
<< אורח >> חנית אסרף: << אורח >>
לכל ילד.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אז לפחות מבחינת הנתיב הסלול, יכול להיות שיש פה אתגר במימוש המיידי, אבל לפחות במסלול שסללתם יש פה מצב שמיידית יש קומה ראשונה. למיטב ידיעתי, כשמשפחת עולים יוצאת מנתב"ג, היא יוצאת עם סכום של כסף ראשוני.
<< אורח >> חנית אסרף: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ואני מניח שתוך כמה שבועות, אם המסלול הירוק עובד כמו שצריך, אנחנו יכולים להגיע למצב שמשפחה כזו מקבלת אלפי שקלים, בטח בחצי שנה הראשונה. אחרי חצי שנה ראשונה הסכום של ה-5,000 מומר לסיוע בשכר דירה, נכנסים למסלול של סיוע בשכר דירה, נכון?
<< אורח >> דוריס קריאף: << אורח >>
אם הם לא עובדים, הם גם עוברים למסלול של הבטחת הכנסה אצלנו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ברור.
<< אורח >> דוריס קריאף: << אורח >>
כל זה כשיש שיתוף פעולה עם המשפחה – שתפתח חשבון הבנק, תיידע אותנו, תסכים לדברים האלה. אני רוצה גם להתייחס לסיפור של הריהוט לבית. אני אתייחס יותר בהרחבה על אותה משפחה ספציפית בחסוי, אבל יש לנו מה שנקרא מסלול של קליטה מיטיבה, שהוא מסלול לעולים במצוקה. זה לא בפועל כשהם מתאכלסים, אבל ברגע שהם התאכלסו, חלק מהציוד אנחנו ניתן להם דרך קליטה מיטיבה וגם מה שלא דרך קליטה מיטיבה, עדיין העובדות הסוציאליות שלנו, בשיתוף פעולה עם העובדת הסוציאלית המלווה של משרד הרווחה, יש ארגונים שאנחנו עובדים איתם. אתה יודע, מדינה מוגבלת בזה.
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
אני רוצה להגיד עוד משהו, ברשותך, כי אני חושב שמאוד חשוב שזה יישמע לפרוטוקול. כשמגיעה לפה משפחה, ניקח את המשפחה המדוברת ואנחנו נרחיב בחסוי, אבל עוד בשדה התעופה גייסתי את משרד הקליטה וגם את הסוכנות והועמדה להם דירה בתוך אחד ממרכזי הקליטה עם כל מה שנדרש לבית, כולל ריהוט וכולל הכול.
<< אורח >> דוריס קריאף: << אורח >>
והם סירבו, זה מה שאנחנו אומרים.
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
הם סירבו, יש שם סירוב. אני יכול להבין למה הם מסרבים, אבל צריך להגיד את האמת, שכן הועמד להם פתרון מיידי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני רק רוצה לומר דבר שאני חושב שאורית אולי יותר מכוונת אליו, ובואו נחשוב, אני לא חושב שצריך לפתור את זה פה עכשיו, נחשוב לפעם הבאה. אני חושב שהמסלולים הפורמליים עודכנו וגם ברוב המקרים הם מיושמים, אנשים מקבלים את הכספים. אני חושב שמה שאורית משקפת לנו זה שנוצרה דינמיקה לאור העובדה שמדובר בניצולי כת ברמת פגיעות מאוד גבוהה, מה שקורה זה שהדינמיקה היא שיש משפחות ישראליות, בין אם אלה האפוטרופוסים המשפטיים ובין אם אלה משפחות קשורות שמתארגנות מראש על הקליטה. אני מניח שמטבע הדברים גם ברמה המשפטית, מבחינת פרטיות אתה אומר: אני לא מעביר את סל הקליטה לבן דוד.
<< אורח >> דוריס קריאף: << אורח >>
את הכלים האלה כבר שברנו, הבנו שעם המשפחה אי-אפשר לתקשר.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
אני חושבת שהם מודעים לזה, הם יודעים את הבעיה. אילן, אתה מכיר את הבעיה. כשמשפחה מגיעה, היא מגיעה מפורקת. אני יודעת שכולם מנסים לתת להם מענה, אבל בסופו של דבר, אנחנו גם שוחחנו על זה, צריך משהו שכשהיא מגיעה היא לא נופלת על המשפחה פה בארץ, כי זה קשה. זה לא פשוט, אתם יודעים את זה. המשפחה הזאת כמעט התמוטטה מזה, אז אתם מבינים את הצורך.
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
אנחנו נדבר על זה.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
אני רוצה להגיד עוד משהו. לגבי טיפולים נפשיים, הנערים האלה מתקשרים אליי. יכול להיות שהם לא יודעים לבקש, צריך להבין שהנערים האלה שמגיעים, סליחה שאני אומרת, אין להם אפילו יכולת של ילד בן עשר, בן תשע, בן שמונה. אתם רוצים שהם יבקשו – הם לא מבקשים, הם מתקשרים אליי ואומרים לי שהם לא ישנים בלילות בגלל שאין להם טיפולים נפשיים. אני אומרת להם לבקש, אבל הם לא יודעים לבקש. הם לא יודעים, הם לא היו חשופים, צריך להבין את זה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כן, אבל פה יש אפוטרופוסים, לא?
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
לא תמיד.
<< אורח >> דוריס קריאף: << אורח >>
לא, הם בגירים.
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
לכולם יש הורים.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
לא תמיד. גם ההורים לא תמיד מתפקדים וגם האפוטרופוסים, למשל במשפחה שאני מדברת עליה זה ילד בן 20 שהיה צריך לקחת את האפוטרופוס כדי להביא אותם לפה. עובדתית אותם ילדים אומרים לי: אורית, אנחנו לא ישנים מהטראומה. התחלתי לחפש להם, אולי אני אמצא להם איזושהי עזרה נפשית במקום אחר. זאת אומרת, בדברים האלה צריך לדעת מול מי אנחנו מתמודדים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אבל זה נשמע שפה נכנסים העובדים הסוציאליים.
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
אתם עובדים עם אנשים שלא יודעים איך להסתדר בחוץ.
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
אורית, יש לי הצעה אלייך. כשהנערים האלה פונים אלייך תפני אותם אליי, תעשי את החיבור.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
אני אשמח.
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
אין בעיה בשמחה, כי אני חושב שלכל משפחה היום יש ליווי על ידי עובדת סוציאלית בקהילה שבה היא גרה ואני אעשה את החיבורים האלה.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
מצוין, זה לעזרה נפשית.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
את זה סגרנו. אילן, הדבר השני שאני מבקש, וזה לא התפקיד של הוועדה, את זה אתם תעשו, אנחנו העלינו את הסוגיה של מרכזי הקליטה של העולים. הבעיה היא שדווקא במקרים הללו הנושא של הקרבה היחסית לבני המשפחה היותר רחבה וההתאמה – מה לעשות, אם המשפחות האלה יוצאות מסביבה חרדית קיצונית, הם לא ילכו למרכז הקליטה בערד ולא בנתניה. אני רוצה רגע לבקש מכם שתבדקו, הרי מדובר באמת במספרים לא גדולים, בטח אלה שאולי עתידים להגיע. אני מבקש שלפעם הבאה תחשבו על הסיפור של דירות קלט. יש מספיק תוכניות של משרד הרווחה לאוכלוסיות שונות, זה לא קשור דווקא במשרד העלייה.
<< אורח >> דוריס קריאף: << אורח >>
לא, זה קשור, כי זה רק אם אנחנו ממליצים לרשות יחד עם הרווחה, אבל זה לשבועיים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר. תראו, מכיוון שאני מכיר גם תוכניות של משרד הרווחה שיש בהן דירות קלט ודירות חירום ליותר משבועיים; יש, זה לא קשור לעלייה. יש תוכניות של יוצאים בשאלה, זה לאו דווקא שהמשרד מפעיל ישירות, הוא מפעיל דרך עמותות, אבל הרעיון של דירות חירום, של דירות קלט. – יכול להיות שדירת קלט לחודש זה מה שצריך, אחרי זה ממילא יש את הסיוע, את ההכרה, הם יעזרו להם. אני לא רוצה להיכנס למקרים הפרטניים.
<< אורח >> דוריס קריאף: << אורח >>
אנחנו רוצים להרחיב בחסוי, כי יש פה איזשהו אתגר. זו אולי משפחה, אבל זה גם על הכלל.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
דוריס, אני בטוחה שאתם עושים את המירב.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ד"ר זהר סהר, אשמח להתייחסות של משרד הבריאות איפה אתם עומדים באירוע ואז אנחנו נעבור לדיון החסוי.
<< אורח >> זהר סהר: << אורח >>
כחלק מהצוות אנחנו בקשר עם אילן על כל צורך שיש וסביב משפחות שמגיעות אנחנו בדרך כלל עושים חיבור עם קופת החולים הרלוונטית, ואם יש צרכים מיוחדים יש התנהלות סביב צרכים ספציפיים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אבל יש מצב שבו גורמי הרפואה בכל מקום מכירים את המשפחות, מוודאים את החיבור, את ההיכרות עם המשפחות, את הרקע?
<< אורח >> זהר סהר: << אורח >>
כן, כן. עושים חיבור מיידי עם קופת החולים, בדרך כלל עם התאמה לקופה שיש יכולת גם סביב איזשהו רקע תרבותי שמכירים יותר. בדרך כלל זה סביב התנהלות משותפת עם הצוות, לפעמים עם מרכז הקליטה, לפעמים עם אילן.
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
אני יכול לתת דוגמה על היעילות בנושא הזה. אישה שהגיעה לארץ והייתה באמת במצב לא טוב, יצרתי קשר עם משרד הבריאות, הגיע רופא הביתה למקום שבו היא שהתה. זה היה פחות מ-24 שעות מאז שהיא הגיעה לארץ, הוא עשה בדיקה מקיפה עם המלצות מקיפות, כולל הפניה למיון לפי הצורך.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זאת אומרת, אתם יודעים לסגור את המעגל.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
אני רוצה גם להגיד תודה לגבי האחיין שהבאתי, שהוא היה עם אוטיזם, ועכשיו, סוף כל סוף, יש לנו מין אתנחתא שהוא נקלט במקום טוב, וההסעות סודרו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תראו, אני מניח שלפעמים לוקח לדברים קצת זמן להתניע את המערכות הביורוקרטיות, אין מה לעשות.
<< אורח >> זהר סהר: << אורח >>
לפעמים גם אין בדיוק את הפתרונות המדויקים, בגלל שזה נושא שהוא לא תמיד מוכר. אני זוכרת שהיה דיון סביב מישהו עם שאלה אם מדובר בבעיה בריאותית, האם זה אוטיזם, האם זה משהו התפתחותי, ולא תמיד יש בדיוק את הידע המותאם, כי טיפולים התפתחותיים, למשל, נמצאים בדרך כלל עד גיל מסוים בקופות החולים. לפעמים יש כל מיני דברים שצריך לעשות בהם התאמות, אבל זה כן נמצא בשיח מתמיד ומנסים לעשות כמה שאפשר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אבל מבחינתנו מה שחשוב זה לדעת שיש ציר ישיר של קשר ומעגלים נסגרים מהר.
<< אורח >> זהר סהר: << אורח >>
מתמיד.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
טוב, בסדר. יש מישהו שרוצה להתייחס בשלב הדיון הגלוי? אז תראו, בואו ניקח את החמש דקות שנדרשות למשמר כדי להפוך אותנו לחסויים ונחזור. אורית, תודה על המאמץ.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
אני תמיד אבוא.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
את יודעת, כל המציל נפש אחת. אני אומר רק לסיום שלי אין ספק שפרשת "לב טהור" גם תביא בסוף למענה מערכתי בנושא הכתות. זה ייקח זמן, זה יהיה קשה ליילד את זה, אבל יצאו מים מן הסלע. תודה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:52. << סיום >>