פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שלישי פרוטוקול מס' 354 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, כ"ג בתשרי התשס"ח (10 באוקטובר 2007), שעה 9:00 סדר היום: הצעת חוק זכות יוצרים, התשס"ה-2005 נכחו: חברי הוועדה: משה כחלון-היו"ר רוברט אילטוב אמיל חיים אמסלם אבישי ברוורמן אלי גבאי אבשלום וילן דב חנין יואל חסון יעקב כהן לימור לבנת אלכס מילר יורם מרציאנו משה שרוני מוזמנים: תמיר אפורי,עו"ד משרד המשפטים עמית אשכנזי,עו"ד מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים מעין קריאפ מתמחה, משרד המשפטים שירלי אבנר,עו"ד משרד המשפטים נעמה הראל מתמחה, רשות השידור יניר פלג,עו"ד חברת HOT יצחק כפיר סמנכ"ל, פדרציה לתקליטים וקלטות אייל פרייס,עו"ד יועמ"ש, פדרציה לתקליטים וקלטות חנני רויכמן יו"ר, הד ארצי יורם בן-דוד מנכ"ל, אקו"ם דן תורן אקו"ם אביהו מדינה אקו"ם יוסי בר-מוחא מנכ"ל אגודת העיתונאים קובי זכאי,עו"ד סגן היועצת המשפטית, חברות טלפונים סלולריים יורם יפרח יו"ר התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים יהודה כהן מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות ליאור חלימי,עו"ד יועץ משפטי, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים אמנון בן-שמואל מנכ"ל התאחדות הוצאות ספרים בישראל תום נוימן,עו"ד יועץ משפטי, התאחדות הוצאות הספרים בישראל בנימין מסיקה במאי ומפיק "הפקות המזרח" ירמיהו קדושי מפיק תסריטאי ושחקן אריה שילה לשכת המהנדסים והאדריכלים ניר אדרי,עו"ד יועץ משפטי גלובס דוד ליאונד,עו"ד עיתון "הארץ" יעקב כפיר משנה למנכ"ל ידיעות אחרונות זאב ליאונד,עו"ד עיתון "הארץ" עמוס שוקן מו"ל ובעלים – "הארץ" שילה דה-בר עורך ידיעות אחרונות גבריאל גבס יפעת דרור קמיר ורד אשכנזי,עו"ד יועמ"ש, שידורי קשת דורית בלר,עו"ד שידורי קשת אליהו לנדאו,עו"ד מו"לים ספרי לימוד חגית פלד,עו"ד פורים היוצרים הדוקומנטרים יאירה פרנקל,עו"ד רשות ההגבלים העסקיים אמיר רוזנברג,עו"ד איגוד מפיקי סרטים וטלוויזיה ייעוץ משפטי: אתי בנדלר מנהלת הוועדה:לאה ורון רשמת פרלמנטרית: יפעת שפרכר הצעת חוק זכות יוצרים, התשס"ה-2005 היו"ר משה כחלון: אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. אנחנו דנים בחוק הגנה על זכויות יוצרים. אתמול ישבו נציגים מהגופים הרלוונטיים. אני מבקש לקבל עדכון לגבי מה שהתגבש. תמיר אפורי: ישבנו אתמול הרבה מאוד שעות עם הרבה מאוד גופים. כל הגופים שישבו איתנו עשו מאמץ. אני מודה לכל האנשים שהיו. אני מעריך את המאמצים של כולם. מאוד חשוב שיובהר שזה היה מאוד קשה להגיע להסכמות על הסעיפים ששר המשפטים ביקש מאיתנו לשבת עליהם. יכול להיות שהיו גופים שלא היו פה ושלא היו מודעים. היה מאוד קשה להגיע להסכמות האלו. אני מבקש להתחיל להקריא. ההסכמה הייתה לגבי סעיף 35 . הנוסח המוסכם: "יצירה מוזמנת 35. ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעל הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע." לגבי סעיף 58 עלו הצעות שונות של משרד המשפטים שהובאו בפני הוועדה במשך הזמן. כל ההצעות יורדות מסדר היום. אנחנו חוזרים לסעיף בהצעת החוק הממשלתית, כאשר מתווסף השיקול בפסקה (8) של "תום לבו של הנתבע". לימור לבנת: האם הפיצוי הסטטוטורי קבוע כאן? בחוק לפני שתוקן היה מדובר ב10 אלף שקל. על כמה הוא עומד אחרי תיקון החוק? תמיר אפורי: הצעת החוק הממשלתית מדברת על פיצוי ללא הוכחת נזק עד 100 אלף שקל. הרעיון הוא שסכום מינימאלי יוצר תקלות חמורות בהפעלה של הסעיף הזה. כל הרעיון הוא להתחשב ולתת לבתי המשפט את שיקול הדעת. כאשר מכניסים את שיקול תום הלב זה נותן אינדיקציה לבתי המשפט. כאשר ההפרה היא לא בתום לב יש משקל למרכיב ההרתעתי, אבל כאשר ההפרה היא בתום לב אין לשיקול ההרתעתי מקום. נותנים לבית המשפט בסעיף הזה את האפשרות לאמוד את הנזק לפי הערכתו. הוא לגמרי פתוח. זה הוסכם על דעת כולם. לימור לבנת: אני מאוד שמחה על ההסכמות שהושגו. סעיף 35 זה פריצת דרך חשובה ביותר. זה מהפך דרמטי חשוב ביותר. תמיר אפורי: עמדת משרד המשפטים היא שהסעיף הזה הוא לא סעיף טוב. אנחנו מתנגדים לו. אלי גבאי: אין דבר מבורך יותר מאשר כשמגיעים להסכמות. תמיר אפורי: בעניין סעיף 29 יש הסכמה. זה על דעתם של ארגוני היוצרים. נעשה שינוי בסעיף הזה. צומצם הסייג שהצעת החוק הממשלתית הציעה. ארגוני היוצרים ביקשו לפתוח את זה שוב לדיון, כדי לצמצם או כדי לבקש הסדרי תמלוגים. כשעושים עסקת חבילה צריך להתקדם. מוסדות החינוך רצו לפתוח את זה לכיוון השני. עשינו את מה שיכולנו. הורדנו אותם מהעניין הזה. אמרנו לחברנו היוצרים שיש בסעיף הזה צורך בהתקנת תקנות. במסגרת התקנת התקנות תהיה ההזדמנות להביא לידי ביטוי את מה שהם מציעים. יורם בן-דוד: אנחנו עומדים על כך שבעת התקנת התקנות תהיה אפשרות להכניס סעיף שיתייחס לתמלוגים ראויים שישולמו ליוצרים עבור ניצול יצירותיהם במערכות החינוך. אמיר רוזנברג: משרד המשפטים הבהיר לנו שהוא בהחלט רואה מקום להסדיר את הנושא של היצירה.. תמיר אפורי: משרד המשפטים לא הבהיר שום דבר. אמיר רוזנברג: עלו אפשרויות להסדיר את היצירה האור-קולית בסעיף 35. לזה משרד המשפטים הסכים. רצינו להגיע להסכמה בין כולם לגבי הסדרה מיוחדת של היצירה האור-קולית. זה לא הסתייע. אנחנו נותנים הסדרה כללית שתסייע לכלל היוצרים, לא ליצירה האור-קולית. החלטנו שנכון יהיה לתת לוועדה לסיים את החוק הזה, לא לתקוע את החוק הזה בגלל ההסדרה של הנושא הזה. אנחנו נפעל כך שזה יוסדר. תמיר אפורי: בנושא של הזכות המוסרית יש 2 סעיפים שהגענו להסכמות עליהם. הוסכם על כל הצדדים שסעיף 48 יושמט מהחוק, כשכל הנושא של ההסכמות והביטולים יהיה לפי דיני החוזים הכלליים. לגבי סעיף 53 יש תיקון טכני שאומר כך: "הפרת זכות מוסרית 53.(א) העושה ביצירה פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של היוצר, מפר את הזכות המוסרית. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), עשיית פעולה ביצירה הפוגעת בזכות המוסרית אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה, אם הפעולה הייתה סבירה בנסיבות העניין. (ג) לעניין סעיף קטן (ב) רשאי בית המשפט להתחשב בין היתר באלה: (1) אופי היצירה שביחס אליה נעשתה הפעולה; (2) אופי הפעולה ומטרתה; (3) האם היצירה נוצרה על ידי עובד במסגרת עבודתו או לפי הזמנה; (4) המקובל בענף; (5) הצורך בעשיית הפעולה למול הפגיעה שנגרמה ליוצר כתוצאה ממנה." אריה שילה: אני מברך על ההסכמות שהושגו. כתוב בסעיף 35 את המילים "אלא אם הוזכר אחרת", אבל זה די ברור שכאשר מוסכם אחרת היוצרים נמצאים בעמדת נחיתות. בסעיף 53 (ג) נקבעו 5 תנאים. לפי דעתי צריך להוסיף להם עוד תנאי אחד שמתייחס יותר לאדריכלים מאשר לאחרים: "דרך לעשיית הפעולה באופן שימנע או יצמצם את הפגיעה". תמיר אפורי: אני חושב שאי אפשר לפתוח את הפרשה המאוד מורכבת הזאת. המון אנשים עשו מאמץ גדול. לכל מה שרוצים האדריכלים יש ביטוי בשיקולים האלה. השיקול ה5 נותן ביטוי מדויק לגבי מה שמבקשים האדריכלים לאזן. זה עוצמת הפגיעה לעומת עוצמת הצורך בעשיית הפעולה. אני חושב שצריך לעצור ולהסתפק בזה. היו"ר משה כחלון: אני מבקש להצביע על סעיף 35(א) כפי שהוצע בהצעת הפשרה. מי בעד? ה צ ב ע ה בעד – פה אחד אושר מי בעד סעיף 35(ב) כפי שמופיע בנוסח הצעת החוק? ה צ ב ע ה בעד- פה אחד אושר מי בעד סעיף 58 כפי שהוקרא על ידי עו"ד אפורי? ה צ ב ע ה בעד – פה אחד אושר אני מבקש להעמיד לדיון מחדש את סעיף 48. מי בעד? ה צ ב ע ה בעד – פה אחד אושר מי בעד לבטל את סעיף 48? ה צ ב ע ה בעד – פה אחד אושר אני מבקש לפתוח לדיון מחדש את סעיף 53. מי בעד? ה צ ב ע ה בעד – פה אחד אושר מי בעד סעיף 53(א)(ב)(ג) (1)(2)(3)(4)(5)? ה צ ב ע ה בעד – פה אחד אושר אני מבקש לעבור לסעיף 34(ב). מי בעד דיון מחדש בסעיף 34(ב)? ה צ ב ע ה בעד – פה אחד אושר יוסי בר-מוחא: אני שמעתי הבוקר את חבר הכנסת ברוורמן ברדיו. הוא דיבר על מצוקתם של המורים, על כך שהוא חרד לשכרם של המורים, על כך שהוא חרד לילדי ישראל. הוא איש חברתי מאוד. מה לגבי תנאי השכר של עיתונאי? תנאי השכר של עיתונאים הולכים ונשחקים. זה מגיע למצב אבסורדי שלא היה כדוגמתו. תנאי שכרם של העיתונאים נמוכים בהרבה מתנאי שכרם של המורים. ההסכמים שנחתמים איתם הם הסכמים בזיוניים. יש פחד אצל העיתונאים. העיתונאים חוששים למקום עבודתם. זה בניגוד למה שמתרחש במקומות אחרים. העיתונאים מפחדים לצאת להפגנות או לצאת בשביתה. חופש הביטוי הוא מהעיתון כלפי חוץ, לא כלפי העיתון פנימה. אף אחד מבין המו"לים לא יוכל לסתור את דבריי. העורכים מסכימים איתנו. בסתר ליבם הם מאוד איתנו. אני יודע את זה במפורש. נוצר מצב שלוקחים את היצירה של העיתונאי ועושים בה שימוש. יבוא עמוס שוקן ויגיד מחר שמצבם של העיתונאים רע. העיתונים נמצאים בפני סגירה. האינטרנט הורס את כולם. מחר הכל יעבור לאינטרנט. גם באינטרנט עושים כסף. מצבו של עיתון "הארץ" הוא הכי טוב, הוא הכי יציב. אוכלוסיית הקוראים שלו יציבה יחסית. אני בא על מנת לשפר את מצבם הקשה של העיתונאים. אין לי לוביסטים. הלוביסטים מקבלים פי כמה מאותם עיתונאים. זה דבר שאני נגדו. שכרו של העיתונאי מצטמצם, תנאי שכרו הולכים ונשחקים. הוא הגיע לפת לחם. נמצאים פה עיתונאים שחרדים. הקימו ועד בעיתון "הארץ". יוסי ברשבסקי מכנה את העיתונאים שמצטרפים לאגודת העיתונאים אויבים. הם אויבים מבחינתו כי הם התאגדו. הם סך הכל רוצים לדאוג לשכרם, לתנאי עבודתם. הם הפכו להיות אויבים. שימו לב כמה הם פוחדים לקום ולהתבטא ולומר מילה אחת. יהיה קץ לדברים האלה. הגעתם להסכמות בעניין היוצרים. אני רוצה לשמוע מחבר הכנסת דב חנין, שאני יודע עד כמה הוא דואג לנושא של העיתונאים, איך הוא יסייע לי פה. אני מברך על ההסכמה שהייתה בעניין היוצרים. השגתם הישג יפה. אני רוצה את ההישג הזה ככתבו וכלשונו, כי זאת יצירה לכל דבר. קודם כל את זה. אני חושב שצריך לשבת למו"מ על-מנת שגם המו"לים ירוויחו מזה. צריך להגיע להסכמות. אני לא מוכן לאיזו שהיא הסכמה שנותנת לעיתונאי אפשרות לעשות אלבום תמונות או ספר. יש פה עניין של הון ושלטון. אל תירתעו, אל תחששו. העיתונאים עומדים פה בתוקף על התנאים שלהם. היו"ר משה כחלון: האם אתה רוצה למצוא נוסח שישווה את המעמד שלכם ליוצרים? יוסי בר-מוחא: אני מציע לשבת. עמוס שוקן: הפתוס של יוסי בר-מוחא הוא דבר ראוי להערכה בהרבה מאוד מישורים. מעריב דיווח דוח רבעוני ברבעון השני של 2007 על הכנסות של 119 מיליון שקל, שזה הפסד של 30 מיליון שקל. אני לא יודע אם המשכורות של העיתונאים גבוהות או נמוכות, אבל הן לא מהגבוהות בענף. אני מדבר על המשכורות הממוצעות של העיתונאים בכל עיתון. הנתון הוא שעיתון חשוב בישראל הפסיד רבע מההכנסות שלו. זה בלי קשר לשאלה אם שכר העיתונאים גבוה או נמוך. יכול להיות שלנוכח מצבו בשוק הוא משלם שכר גבוה מידי. לדעת יוסי בר-מוחא הוא משלם שכר נמוך. הערה שנייה מתייחסת למצבו המצוין של עיתון "הארץ". אנחנו לפני כשנה עשינו עסקה שבה מכרנו 25% ממניות החברה למשקיע זר. זה לא שבעלי המניות מכרו מניות למשקיע הזר, אלא החברה הנפיקה למשקיע הזר 25% מהמניות שלה כדי לקבל לתוך קופתה 25 מיליון יורו. החברה עשתה את זה לא בגלל שמצבה הוא מצב מצוין. היו"ר משה כחלון: יוסי בר-מוחא טוען שהמצב של העיתונאים הוא רע, ששכרם מעורר בושה. עמוס שוקן: יחסית לדוח של מעריב מצבם מצוין. לימור לבנת: הדיון פה בחוק זכויות יוצרים, לא בתנאי עבודתם של העיתונאים. שילה דה בר: אני לא בטוח שמבינים איך עובדים במערכת עיתונאית מודפסת ומשודרת, עד כמה מדובר בעבודה קולקטיבית של צוות גדול של אנשים. הכתבים הם החלוצים, כשמאחוריהם יש קישור והגנה.אני לא בטוח שהנוסח תופס את התופעה הקולקטיבית שבה קשה להבחין מי הוא היוצר, מי הוא העיתונאי. כולנו עיתונאים. דב חנין: החוק הזה לא נותן תשובה מספקת לשאלת היצירה המורכבת. זה לא רק נכון לגבי העיתונאים, זה נכון באופן כללי. ההצעה לא הצליחה לייצר פתרון מספק. אני רוצה לדבר על עקרונות היסוד של החוק ולמה מה שקרה עם סעיף 34(ב) מנוגד לעקרונות היסוד. החוק הזה הוא חוק זכויות יוצרים. הכוונה שלו היא לתת זכויות ליוצרים, לא לקחת את הזכויות מהיוצרים. לפעמים יש ויכוח מי הם היוצרים. אולי לויכוח הזה אין תשובה מספקת בחוק. אנחנו חייבים להבטיח את העיקרון שאומר שהזכויות הם של היוצרים. אחר כך יהיה צורך לקיים דיון בשאלה מי בדיוק יצר את הידיעה או את הכתבה שנכתבה בעיתון. יצטרכו לברר את זה, יצטרכו לראות מי האנשים שתרמו לזה. העיקרון הוא שהזכויות שייכות ליוצרים. מה שקורה בסעיף 34 מאוד בעייתי. סעיף 34(א) הוא סעיף בעייתי ביותר. אני מצטער שהוועדה אישרה אותו. אנחנו מנסים לתקן משהו מהעוול או מהבעייתיות שיש בסעיף 34(א) באמצעות 34(ב), לפחות בסיטואציה של עבודה של ארגונים. אני חושב שהתיקון הזה מאוד חשוב, מאוד דרוש וחיוני. היו"ר משה כחלון: איך אתה מציע לרצות את מנכ"ל אגודת העיתונאים? דב חנין: אני רוצה להבטיח שלגבי יצירה עיתונאית זכויות היוצרים ימשיכו להיות שייכות לעיתונאי שכתב. יכול להיות שיש אנשים ששותפים לכתיבה. בהמון יצירות יש אנשים ששותפים, רק צריך לקבוע מי הם השותפים. זאת שאלה חשובה, אבל היא עדיין לא במקום העיקרון שמי שעשה את היצירה הזאת הם בעלי הזכויות ביצירה. אגודת העיתונאים לא צריכה את ההגנה הנוספת הזאת. אני מציע לנו להסתכל על החוק ולזכור שבחוק יש לא רק את סעיף 34, יש בו גם את סעיף 38. היו"ר משה כחלון: אני מציע שתגיעו להסכמה על הנוסח. לימור לבנת: לחבר הכנסת ברוורמן יש הצעת פשרה שלדעתי היא הצעה טובה. בניגוד לזכויות היוצרים שאנחנו מתייחסים אליהם ככלל בסעיף 35, יש כאן עוד נקודה שצריך לשים לב אליה. כאשר עיתונאי כותב ידיעה היא עוברת בדרך כלל עריכה במערכת. יש כאן הבדל שצריך לתת לו דגש בניסוח של החוק. זה לא זהה לזכות יוצרים ביצירה שאיננה עוברת שום עריכה לאחר מכן. הדברים אינם דומים. אבישי ברוורמן: בעיית השכר שהוזכרה פה היא בעיה בפני עצמה. גם אני הייתי שמח אם השכר ישתפר. על זה צריך לקיים דיון נפרד. אני מציע שלמרות ההוראה בסעיף קטן (א), תהה שמורה ליוצר הזכות למנוע פרסום היצירה שלא בקשר עם תכנים מודפסים ודיגיטליים של עיתון או כתב עת. היו"ר משה כחלון: תבואו עם הצעת פשרה מוסכמת. תמיר אפורי: סעיף 36 הוא סעיף שמשקף את הדין הקיים. המדינה לא עוסקת בעסקי השעשועים, המדינה עוסקת בגופים שלטוניים. בעניינים השלטוניים האלה יש זכויות יוצרים מכל מיני סוגים ומינים. היו"ר משה כחלון: האם יש למישהו בעיה עם הסעיף הזה? דרור קמיר: הרעיון הוא לקבץ כמה שאפשר יצירות שאין עליהן זכויות יוצרים. מדינת ישראל היא לא הכי מחמירה בנושא הזה. בארצות הברית היצירות של הממשל הפדראלי הן נחלת הציבור מלכתחילה. היו"ר משה כחלון: הסעיף טוב? דרור קמיר: אם ההחמרה בסעיף 42 נשארת, אז יצירות בבעלות המדינה צריכות להשתחרר מיד לרשות הציבור. מדובר פה בכספי משלם המסים, מדובר ביצירות שיש להן אישיו ציבורי. אריה שילה: אנחנו צריכים לעשות אבחנה ברורה בין סוגים שונים של יצירות. יכול להיות שיש יצירות שההוצאה שלהם לרשות הציבור מאוד חשובה. אני לא חושב שהמדינה או הצבא רוצים לפתוח את העניין הזה לפרסום. הצבא לא מפרסם תמונות של בנינים שנבנים במחנות שלו, אבל הוא משכפל תוכניות של מבנים ובונה פעם אחר פעם את אותו בניין מבלי לשלם ליוצר. לא יכול להיות שהמדינה תהיה הבעלים של היצירה שלי. בנימין מסיקה: אנחנו חושבים שהסעיף הזה הוא סעיף טוב. היו"ר משה כחלון: אני מבקש לקיים הצבעה על הסעיף הזה כפי שהוא. מי בעד סעיף 36? ה צ ב ע ה בעד- פה אחד אושר תמיר אפורי: סעיף 37 זה עניין טכני, אפשר להשמיט אותו מהחוק. היו"ר משה כחלון: מי בעד סעיף 37 כפי שהוא? ה צ ב ע ה בעד – פה אחד אושר עמית אשכנזי: תקופת זכות יוצרים בתקליט. 42. זכות יוצרים בתקליט תהא לתקופה של 50 שנה ממועד יצירתו. הסעיף הזה משקף את הסטנדרט הבינלאומי המחייב באמנה של ארגון הסחר העולמי. זה המצב בכל העולם חוץ מאשר באפריקה, בארגנטינה ובאוסטרליה. בארצות הברית תקופת ההגנה על תקליטים הרבה יותר ארוכה. מה שאין בארצות הברית ויש אצלנו ובמדינות אחרות זה שיש הרבה יותר זכויות. בארצות הברית התקליט מוגן להרבה מאוד זמן. היו"ר משה כחלון: מה היה עד היום? עמית אשכנזי: זה בדיוק הדבר הזה. נעשו בדיקות כלכליות באנגליה. יש לובינג להאריך את תקופת ההגנה. אייל פרייס: משרד המשפטים לא קיים שום בחינה עניינית, שום סקר כלכלי, שום בדיקה כדי לראות האם לעמדה שלו יש תוקף כלכלי. עמית אשכנזי: נעשה סקר כלכלי של אוניברסיטת אוקספורד עבור האיחוד האירופי. אייל פרייס: משרד המשפטים מסתמך על סקר זר שנעשה בחו"ל. באנגליה אין עמדה חד-משמעית בעניין הזה. יש סקר שהוכן לוועדה פרלמנטרית באנגליה שרוצה להאריך את התקופה ל70 שנה. היו"ר משה כחלון: כמה יש שם כרגע? אייל פרייס: 50. אותה ועדה המליצה להאריך את הדבר הזה ל70. אומר חברי שזה לא פוגע בתעשייה המקומית. אני מציע שאת העניין הזה נשאל את התעשייה המקומית. כמו שהמחוקק בארצות הברית החליט שההגנה על תקליט של מדונה או תקליט אחר תהיה 120 שנה מיום יצירת התקליט או 95 שנה מיום הפרסום שלו, גם המחוקק הישראלי יכול להחליט שהוא מגן על התעשייה המקומית שלו. היו"ר משה כחלון: מיום הפרסום? אייל פרייס: אופציה אחת אומרת 95 שנה מיום הפרסום שלו, אופציה שנייה אומרת 120. היצירה היחידה שנותרה שאין עליה הגנה למשך חיי היוצר פלוס 70 שנה לאחר מותו זה התקליט. לגבי תקליט אין הגנה למשך חיים, אלא רק 50 שנה מיום הפרסום. זה אומר שאדם שהוציא תקליט בגיל 20 וחי עד גיל 80, המילים והלחנים והעיבודים יהיו מוגנים 60 שנה ועוד 70 שנה. רק לגבי תקליט יש תקופת הגנה כל כך קצרה. אין סטנדרט בינלאומי מחייב, יש סטנדרט בינלאומי מינימאלי שמתחתיו אתה מפר את הוראות האמנות הבינלאומיות. אנחנו נמצאים במינימום. אספתי רשימה ארוכה של מדינות שנותנות הגנה. לא רק מדינות אפריקה. לאוסטרליה יש שיטת משפט שנגזרת מהשיטה האנגלית. היו"ר משה כחלון: מה קורה באוסטרליה? אייל פרייס: באוסטרליה זה 70 שנה מיום יצירת התקליט. חנני רויכמן: באוסטרליה עשו הסכם סחר גורף עם ארצות הברית. חלק מהתמורות נתנו לאמריקנים. אייל פרייס: זה לא שאוסטרליה נתנה לארצות הברית 70 שנה. אוסטרליה נותנת לחברות התקליטים שלה. חנני רויכמן: דווקא בגלל שהעלות הכלכלית לא גבוהה יש מקום להגן על היצירות שיש להן משמעות לתקופה.. עמית אשכנזי: אנחנו בעולם של איזונים. אומר בגילוי לב חנני רויכמן שלרוב הדברים אין אורך חיים כלכלי אמיתי מעבר לתקופה מסוימת. אנחנו עכשיו עוסקים באיזונים. אתה נעלת עכשיו תכנים לעוד 20 שנה.זה אומר שכל מי שרוצה להשתמש ב95% מהתכנים לא יוכל להשתמש בהם. הוא צריך לבוא איתם בדברים. עכשיו הוא יצטרך להתקשר ולמצוא את חנן רויכמן ולבקש רשות. מה שעושה נחצ'ה הימן זה בדיוק זה. איציק אלשייך: למה אני צריך להיפגע מקליפ של שלישיית גשר הירקון שמושמע ברדיו ונמכר כל יום בחנויות מכיוון שאתה רוצה להסיר את ההגנה ממנו? היו"ר משה כחלון: הוא לא מסיר את ההגנה, הוא משאיר את המצב הקיים. איציק אלשייך: למה ממחר מישהו יכול להשמיע את התקליט הזה ולמכור אותו בלי לשלם? אייל פרייס: למה למחבר המילים ולמחבר המוזיקה ולמעבד באותו תקליט של שלישיית גשר הירקון יש זכות לקבל תמלוגים במשך כל ימי חייהם ו70 שנה לאחר מותם, כאשר בתקליטים זה הופך לנחלת הכלל? אלי נחום: ככל שהזמן עובר כמות ההקלטות ששייכות לאומנים באופן פרטי הולכת וגדלה. דרור קמיר: חשוב לציין שנמחקו מסעיף 42 המקורי הצילומים. במקור זה היה תקליטים וצילומים. אני מבקש להחזיר את הצילומים. תמיר אפורי: זה נכון שהארכנו באופן משמעותי את תקופת ההגנה על צילומים. הסיבה לכך זה שיש הגנה בינלאומית שדורשת את זה. אנחנו לא חלק מהאמנה הזאת. יש לנו מחויבות להיערך. בכל המקומות שאפשר היה להיערך נערכנו. יש בהוראת המעבר אפשרות למצוא איזו שהיא פשרה. יש היגיון בזה שחברות התקליטים יעשו מחקרים. אחרי שהחוק עובר החיים נמשכים. אפשר להביא את זה שוב לדיון. אין שום סיבה נראית לעין להאריך את תקופת ההגנה. היו"ר משה כחלון: אני מבקש להביא את סעיף 42 להצבעה. מי בעד סעיף 42 כפי שהוא? ה צב ע ה בעד – פה אחד אושר תמיר אפורי: בתחילת הדיונים היועצת המשפטית הפנתה את תשומת ליבי לעניין של חברת מדגמים שמשתמשת בביטוי "זכות יוצרים". צריך לעשות תיקון עקיף לפקודת המדגמים. זה תיקון טכני. בכל מקום בפקודת המדגמים שנאמר "זכות יוצרים" צריך להגיד זכות מדגם. הכנתי תיקון עקיף כזה. כותרת הסעיף זה תיקון פקודת הפטנטים והמדגמים. תוכן הסעיף הוא כזה: בפקודת הפטנטים והמדגמים בסעיף 33(2) בכל מקום שמופיע זכות יוצרים יבוא זכות מדגם. בסעיף 31, במקום זכות היוצרים במדגם יבוא זכות מדגם. בסעיף 35(1), במקום זכות יוצרים במדגם יבוא זכות מדגם. בסעיף 35(2), במקום זכות היוצרים יבוא זכות המדגם. בסעיף 37(1), במקום זכות יוצרים באיזה מדגם יבוא זכות מדגם. בסעיף 43(1), במקום זכות יוצרים במדגם יבוא זכות מדגם. בסעיף 43(3), במקום זכות יוצרים במדגם יבוא זכות מדגם. בסעיף 35(4), במקום זכות יוצרים במדגם יבוא זכות במדגם. היו"ר משה כחלון: מי בעד הסעיף? ה צ ב ע ה בעד – פה אחד אושר תמיר אפורי: סעיף 77. תחילתו של חוק זה, שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). היו"ר משה כחלון: 6 חודשים זה מועד סביר? אתי בנדלר: יש כמה סעיפים שהפעלתם טעונה תקנות. סעיפים אלה ייכנסו לתוקפם אבל לא ניתן יהיה להפעיל אותם אם לא יובאו עד לאותו מועד תקנות לאישור ועדת הכלכלה. השאלה אם אתם חושבים ש6 חודשים זה פרק זמן מספיק להיערכות. תמיר אפורי: אני חושב שכן. לא צריך להחזיק את כל החוק כבן ערובה אם יהיה סעיף שאי אפשר יהיה להפעיל אותו משום שלא יהיו תקנות. היו"ר משה כחלון: מי בעד סעיף 77? ה צ ב ע ה בעד – פה אחד אושר תמיר אפורי: תחולה והוראות מעבר 78 (א) הוראות חוק זה יחולו גם לגבי יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (י). (ב) זכות יוצרים לפי הוראות חוק זה לא תהא ביצירה שערב יום התחילה לא הייתה בה זכות יוצרים לפי הוראות הדין שחלו לגביה ערב היום האמור (בסעיף זה – הדין הקודם). ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע קיומה של זכות יוצרים לפי הוראות חוק זה ביצירה כאמור, בשל כך שלאחר יום התחילה יתקיימו לגביה התנאים הקבועים בסעיף 8, או מכוח צו לפי סעיף 9. (ג) על פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות פרק ח' לעניין הפרת זכות יוצרים או זכות מוסרית, ותרופות, וימשיכו לחול לגביה, לענין זה, הוראות הדין הקודם; ואולם, פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראות חוק זה, לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי הוראות הדין הקודם. (ד) עותק של יצירה שנעשה או שיובא לישראל פני יום התחילה, יהווה "עותק מפר" לענין חוק זה, אם ערב יום התחילה היווה עותק מפר כהגדרתו בסעיף 10(ה) לפקודת זכות יוצרים כנוסחו ערב יום התחילה. (ה)הוראות סעיפים 33 עד 37 לא יחולו על יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, וימשיכו לחול לגביה לעניין זה הוראות הדין הקודם. (ו) הוראות סעיף 38 לא יחולו על העברת זכות יוצרים שנעשתה לפני יום התחילה או על רשיון שניתן לגבי זכות יוצרים לפני היום האמור, וימשיכו לחול לגביהם לענין זה הוראות הדין הקודם. (ז) הוראות סעיף 56 לא יחולו על הליכים שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה וימשיכו לחול על הליכים כאמור, לענין זה, הוראות הדין הקודם. (ח) זכות יוצרים להשכרה כאמור בסעיף 11(7), ביחס לתוכנת מחשב, לא תחול לגבי עותק של תוכנת מחשב שנרכש לפני יום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000). (ט) לעניין זהות היוצר של יצירת צילום שנוצרה לפני יום התחילה, וכן לעניין תקופת ההגנה ל יצירת צילום כאמור, ימשיכו לחול הוראות הדין הקודם. (י) לעניין תקליט שנעשה לפני יום התחילה, לא תחול ההגדרה "מפיק" שבסעיף 1, ויראו כמפיק את מי שדינו היה כדין מחבר היצירה לפי סעיף 19(1) לחוק זכות יוצרים, 1911. היו"ר משה כחלון: מי בעד סעיף 78? ה צ ב ע ה בעד – פה אחד אושר הפסקה הישיבה חודשה בשעה 10:50 היו"ר משה כחלון: אני מחדש את הישיבה. אני מדבר על סעיף 34. ביקשנו להגיע להסכמות לגבי הסעיף. אני מבקש להודות לחבר הכנסת דב חנין, לחבר הכנסת אבישי ברוורמן ולחברת הכנסת לימור לבנת. יוסי בר-מוחא: התקיים דיון. אנחנו נוותר על סעיף 34(ב), כשמנגד נקבל הצהרה של המו"לים שהגיעו למו"מ עם האיגוד הארצי לגבי הפלטפורמות הנוספות מעבר לעיתון שבו הם כותבים. זאב ליאונד : נציגי המו"לים שנכחו בדיון הביעו נכונות לבחון אפשרות תגמול של עובדיהם על רקע שיווק תכנים לאחרים במדיות חדשות נוספות. היו"ר משה כחלון: מי בעד דיון מחדש על סעיף 34(ב)? ה צ ב ע ה בעד – פה אחד אושר דב חנין: אני מברך על ההודעה של ארגון המו"לים. אני עומד על עמדתי שזכות היוצרים צריכה להישאר של העיתונאי. אני אשאר כנראה בדעת מיעוט בוועדה. היו"ר משה כחלון: מי בעד להסיר את סעיף 34(ב)? ה צ ב ע ה בעד – רוב נגד – 1 הסעיף אושר דב חנין: אני מבקש להגיש הסתייגות. היו"ר משה כחלון: אנחנו רוצים לדון מחדש בסעיף 51. מי בעד? ה צ ב ע ה בעד – פה אחד אושר משה שרוני: כמו שבעלי האולמות אחראים לזה שהרעש לא יהיה מעל כך וכך דציבלים, כך הם יהיו אחראים גם על זה. לא יכול להיות שנשחרר את בעלי האולמות מאחריות. הם בעלי הבית, הם האחראים. לא יכול להיות שאם הרעש עובר כך וכך דציבלים בעל האולם מקבל תלונה וצריך לשלם, ואילו לגבי היוצרים המצב שונה. מה שונה נושא היוצרים מעניין איכות הסביבה? לא יכול להיות הבדל. אני מבקש שסעיף 51 יישאר כמו שהלשכה המשפטית ניסחה. אבשלום וילן: לך תמצא את המנגנים שמטילים עליהם אחריות. היום הם פה, מחר הם שם. בעל האולם אחראי על הכל. דב חנין: אני תומך בהצעתו של חבר הכנסת שרוני. יורם יפרח: צר לי, חבר הכנסת שרוני, שזאת ההתייחסות. צר לי שבעל האולם יצטרך לשלם את כל הרשיונות האפשריים של אנשים שצריכים להוציא רשיון. המשמיע בפועל ישלם זכות יוצרים. לא ייתכן שהמשמיע בפועל חוגג במדינת ישראל, משמיע ברבים ולא משלם אגורה. באנו כבעלי אולמות ומועדונים ואמרנו שנהיה השוטרים שאחראים שהמשמיע בפועל ישלם. בעל האולם שמשמיע יצטרך לשלם את כל זכויות היוצרים. אם המשמיע בפועל משמיע ולא משלם אנחנו נדווח לכל זכויות היוצרים שהוא השמיע את המוסיקה ולא שילם ולא בא עם רשיון. ישבתי עם אנשי זכויות היוצרים ואמרתי להם שנכתוב חוזה מול הזוג כך שלא ייכנס משמיע מוסיקה בלי לשלם זכויות יוצרים. את כל האפשרויות עשינו. ברגע שהדי ג'י יודע שהאחריות לא נופלת עליו הוא מצפצף על בעלי האולמות, הוא מצפצף על זכויות היוצרים. באנו ואמרנו שביחד נביא אותם לסדר. כולם יודעים איפה המשרדים שלהם. אין דבר כזה שלא יודעים איפה המשרד שלהם. יש להם כרטיס, יש להם חברה. אנחנו ביחד נוכל להביא את זה לסדר. השוק הזה הוא שוק גדול. אני לא פוטר את בעלי האולמות. בעלי אולמות שמשמיעים ישלמו. די ג'י שמשמיע ישלם. אל תפילו עלינו את האחריות. ביקשתי מיו"ר הוועדה שיהיה כתוב שחובת בעל המקום להכניס מול הזוג בהסכם שלו התקשרות ושחובתו לדאוג שיבוא משמיע מוסיקה וישלם זכויות יוצרים. היו"ר משה כחלון: הסעיף הזה אושר תוך כדי פשרה שהייתי מהיוזמים שלה. אני הולך להימנע בהצבעה. ליאור חלימי: אנחנו מסכימים שהאחריות הראשית היא של התקליטן והוא זה שצריך לשלם. במקרה הקיצוני שבו התקליטן לא ישלם אנחנו חייבים שתהיה לנו אחריות של בעל האולם. אנחנו לא יכולים לחפש את הדי ג'י. יורם יפרח: ניסינו להגיע לפשרה. החברים רוצים שהאחריות הסופית על גביית הכסף תהיה על בעלי האולמות. התקליטן מבין את הסכין שיושבת על צווארו. במידה ויבקשו את האחריות עלינו ולא נוכל לאכוף אותה הכל יחזור לקדמותו. הוספתי לפשרה סעיף שאומר שנחמיר עם בעל השמחה, שנחמיר עם הדי ג'י. משה שרוני: למה שלא תוסיף סעיף שיאמר שבמידה והדי ג'י לא משלם אתה זה שתשלם? ליאור חלימי: עיקרון על בחוק שאנחנו דנים בו זה שמי שעושה שימוש בזכויות יוצרים צריך לשלם. לא ייתכן שאותו סעיף 51 מעקר את אותו עיקרון יסוד. לא ייתכן שסעיף מסוים יוצר חריג. ירמיהו קדושי: מה שיקרה זה שבעלי האולמות לא יכניסו אומנים מזרחיים לשיר, לא יכניסו תקליטנים. לא הגיוני מה שקורה כאן. ליאור חלימי: אנחנו חתמנו על הסכם עם אקו"ם. באותו הסכם יש את אותו עיקרון של מי שמשמיע הוא גם זה שצריך לשלם. כיום הפרקטיקה הזאת עובדת. היו"ר משה כחלון: אני מבקש להביא להצבעה את הצעתו של חבר הכנסת שרוני. משה שרוני: אני מציע להשאיר את הסעיף כמו שעבר בקריאה הראשונה. אבישי ברוורמן: הדברים שנאמרו פה נשמעים הגיוניים. יורם בן-דוד: החוק הזה לא רק חל על אולמות שמחה. היו"ר משה כחלון: ישבנו והגענו לפשרה. מי בעד הצעתו של חבר הכנסת משה שרוני? ה צ ב ע ה בעד – 3 נגד – 2 נמנע – 2 הצעתו של חבר הכנסת שרוני התקבלה הישיבה ננעלה בשעה 11:55