פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 60
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שלישי, כ"ז בתשרי התשס"ח (9 באוקטובר 2007), שעה 12:30
סדר היום: פניות של דיירי הוסטלים בנושאים:
א. היכולת של דיירי ההוסטלים להתקשר עם חברות לווין ו/או הכבלים לצורך צפייה בטלוויזיה ואי-שימוש בטלפון קווי
ב. תשלומי חשמל בהוסטלים – זכות דיירי ההוסטלים ליהנות מחוק משק חשמל – תעריף סוציאלי
נכחו:
חברי הוועדה:
סופה לנדבר – היו"ר
מוזמנים:
רומן גישר, ממלא מקום ראש עיריית חדרה
אורה חריש, סגנית מנהלת אגף נכסים, משרד הבינוי והשיכון
אולגה דדון, מנהלת ענף טיפול בפרט, המשרד לקליטת העלייה
אריק רשף, סגן בכיר למנהל אגף פיקוח, משרד התקשורת
פיני יצחקי, יועץ שר התקשורת
מירב שטרוסברג-אלקבץ, מועצה לשידורי כבלים ולווין, משרד התקשורת
עו"ד שבתאי אלבוחר, משרד התשתיות הלאומיות
ישראל מובשוביץ, מנהל אגף השיווק, חברת החשמל
בלה מרון, סגן מנהל אגף שיווק, חברת החשמל
שמואל שץ, נציבות תלונות הציבור, חברת החשמל
עו"ד קרן ריפ, יועצת משפטית, חברת החשמל
עו"ד זהבית נגלר, יועצת משפטית, חברת החשמל
אלון בר, מנהל מחלקת תעריפים, חברת בזק
יעקב ברוש, מנכ"ל חברת עמידר
יובל פרנקל, מנכ"ל חברת עמיגור
קובי משולם, מנהל מחלקת מוסדות וארגונים, חברת HOT
עו"ד יניר פלר, חברת HOT
עו"ד זהבית שחף, חברת YES
יניב רונן, מרכז מידע ומחקר, הכנסת
לודמילה גרסנוב
וילי בזזובוב
יעקב וילקוביץ
מיכאל גלמן
ארקדי שמונר
מדאה פלג
יורי ברחין
מיכאל קריזלבורג
מיכאל פריץ
מ"מ מנהלת הוועדה ומזכירת הוועדה:
מירב שמעון
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
פניות של דיירי הוסטלים בנושאים:
א. היכולת של דיירי ההוסטלים להתקשר עם חברות לווין ו/או הכבלים לצורך צפייה בטלוויזיה ואי-שימוש בטלפון קווי
ב. תשלומי חשמל בהוסטלים – זכות דיירי ההוסטלים ליהנות מחוק משק חשמל – תעריף סוציאלי
היו"ר סופה לנדבר:
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לפניות הציבור.
אני רוצה לברך אתכם ביום הקשיש, יום לאומי שחוגגים היום בכנסת ובכל העולם. אני כחברת כנסת וכיושבת-ראש הוועדה לפניות הציבור אומרת לכם שלא צריכים לחגוג יום מיוחד אלא צריך להתייחס באותה צורה בכל ימות השנה ולתת יחס הוגן לאותם אנשים שנמצאים היום בגיל הזהב. במסגרת הגלובליזציה העולמית אנחנו צריכים לתת אפשרות לאותם אנשים שהגיעו לגיל הזה לחיות חיים מלאים, חיים טובים, חיים ססגוניים וחיים שמביאים סיפוק. זאת הקדנציה הרביעית שלי בכנסת ומאוד מפריע לי שנזכרים באוכלוסייה מסוימת רק פעם אחת בשנה. צריך להיות הוגנים ולומר שבמשך שנה ממשלת ישראל עשתה דברים רבים וערכה תיקונים כדי לשפר את מצבם של הקשישים במדינת ישראל. צריך לזכור מי "ייבש" את קצבת הזקנה, מי קיצץ אותה ומי בעצם הוריד את אותם אחוזים שחסרים היום באותן קצבאות זקנה. כמחוקקת אני מסתכלת על דרמה שמתרחשת היום באולם ועדת הרווחה ואתם יודעים שהעברנו בקריאה ראשונה חוק עלייה של קצבת זקנה ל-20 אחוזים והיום לדעתי מפילים את החקיקה מאחר שצריך לעשות את הדברים בהידברות עם הממשלה. בכל-זאת, מה שנעשה במשך שנים רבות במדינת ישראל כדי להוריד את רמת החיים של הקשישים, אי-אפשר לתקן באחת ההצבעות בכנסת אלא צריך להגיע להידברות עם הממשלה ולעשות הכל כדי להעלות את רמת החיים של הקשישים.
בחרנו לפתוח את המושב הזה ולציין את היום הזה בדיון על נושא הדיור המשותף בדיור מוגן של קשישים והבעיות שנגרמו להם עקב אותו דיור משותף, יחס הנהלת הדיור המוגן בכמה ערים שם נפגעת יכולת התקשרות הקשישים עם חברות רב-ערוציות או טלפונים של אינטרנט או יישום של חקיקה שהעברתי בקריאה שנייה ושלישית לגבי תעריפי חשמל מוזלים לקשישים במדינת ישראל.
(הנוכחים מציגים את עצמם).
היו"ר סופה לנדבר:
אני מבקשת מממלא מקום ראש עיריית חדרה להציג לנו את הדברים. נפגשנו אתך בחדרה וקיבלתי פניות מכמה ערים, כולל העיר חדרה, במסגרת ביקור שערכתי בחדרה, באשדוד, באשקלון, בירושלים ובעוד מקומות. קיבלתי פניות רבות מאנשים שגרים בדיור מוגן. צריך לומר שמדינת ישראל החליטה על פתרון שאני לא יודעת עד כמה הוא טוב, אבל זה פתרון עליו החליטה מדינת ישראל. אני לא רוצה להעביר ביקורת אבל ידוע לעתים קרובות אנשים נמצאים בדירות מאוד מאוד קטנות, שם אי אפשר להסתובב והקריטריונים לאכלוס הדירות הללו לא פשוטים. אחרי שהאנשים מקבלים את האפשרות לחיות בדירות האלה, קשה מאוד לחיות בבניינים האלה בכבוד. יחד עם זאת, מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים כדי לתת לאנשים האלה אפשרות לחיות במקום ומדובר באנשים מבוגרים שמגיע להם להיות עצמאיים ולבחור את הדברים לפי רצונם ויכולתם.
אני מבקשת מממלא מקום ראש עיריית חדרה להציג בפנינו את הבעיות בהן נתקלת בתוקף תפקידך ומה קורה עם פניות האנשים שפנו אליך.
רומן גישר:
זה מאוד סמלי שאנחנו נפגשים דווקא היום כאשר כל מדינת ישראל מציינת את יום הקשיש. כמו שאתם יודעים, מי שגר בהוסטלים, אלה אנשים שהגיעו לגיל מבוגר. אני זוכר עת עליתי ארצה, הייתה תוכנית "בית ראשון במולדת" והתוכנית הזאת הייתה מיועדת בעיקר לאנשים צעירים שקיבלו בתים בקיבוצים ובמושבים. התוכנית הייתה תוכנית יפה. כאשר אנחנו מדברים כאן על מקבצי דיור, אני יכול לומר שכאן מדובר על בית אחרון במולדת. אני חושב שאנחנו צריכים להתייחס אל אותם אנשים – וזאת עובדה ואין מה לעשות – כאנשים שבבניין הזה ובדירה הזאת הם יסיימו את חייהם. לא מעט אנשים שמתגוררים בדירות האלה הם ניצולי שואה, אנשים שעברו את מלחמת העולם השנייה, ואני חושב שצריך לתת לאנשים האלה את המקסימום האפשרי, כבוד, הערכה וגם מה שקשור לעניין כספי ואנחנו כאן היום מדברים על העניין הכספי. לא יכול להיות שאנשים שגרים במקבצים – ואני מדבר על חדרה, אבל אני יודע שאותו הדבר קורה גם בערים אחרות – כאשר יש ארבעה מקבצים והתושבים שגרים במקבץ מסוים משלמים סכום שונה מאשר משלמים במקבץ אחר. אני מדבר על התשלום לחברת הכבלים וזאת יכולה להיות HOT או YES.
כאמור, במקום מסוים משלמים 150 שקלים, במקום אחר משלמים 80 שקלים, ובמקום שלישי משלמים 130 שקלים. מדובר פה בסכום מאוד מכובד ועבור אותם אנשים שמתקיימים מהבטחת הכנסה ומקבלים פחות מ-2,000 שקלים בחודש, זה משמעותי.
היזם מרוויח הון תועפות מאותו מקבץ, שם גובים סכומים כאלה שאני לא יכול להבין איך יכול להיות שבדירת חדר אחד, דירה בת 25 מטרים, מדינת ישראל משלמת 500 דולר ליזם. אם אתם שואלים אותי, ואני לא יודע אם אני יכול לומר את זה כאן, אבל לפי דעתי זה פשע. בנוסף לכך גובים סכומים מאותם מסכנים שצריכים לשלם עבור תרופות, חשמל, מים וכולי. לפחות הם פטורים מתשלום ארנונה.
כאן הגיע הזמן לעשות סדר והגיע הזמן לעשות משהו כדי שאותם אנשים ישלמו תעריף אחיד, תעריף שיהיה תעריף אחד לכולם. אני חושב שלכן אנחנו יושבים כאן ומדברים והגיע הזמן להחליט על כך.
הדברים אמורים עם לגבי תשלום עבור חשמל. הזמין אותי היום המנכ"ל החדש של חברת החשמל לארוחת צהרים אבל לא הלכתי כי הגעתי לכאן כי אני חושב שיותר חשוב לי להיות כאן ולראות איך אנחנו מתקדמים. אני מבין שחברת חשמל מהווה מונופול והדבר הגדול ביותר שקיים במדינת ישראל, אבל כמו שהיום כל הגורמים מסתכלים על האנשים המבוגרים, על ניצולי השואה, ונותנים להם הנחות שונות והולכות לקראתם, גם חברת החשמל, חברה מאוד מכובדת, צריכה לנהוג כך.
אני מעדיף שנשמע את האנשים שיושבים כאן שהם יכולים לספר הרבה.
מדאה פלג:
אני מנהלת מקבץ באשדוד. אני מדברת על החוק שיושבת-ראש הוועדה הציעה באשר לחשמל. למקבץ הספציפי שלנו יש בעיה כי אין לנו התקשרות ישירה עם חברת החשמל. אנחנו נמצאים במתחם של קניון סימול באשדוד ובחברת החשמל מופיע מונה ציבורי. זה אומר שאנחנו מנוהלים על-ידי חברת QLC וזה אומר שלדיירים אין אפשרות להתקשר עם חברת החשמל באופן ישיר כי אין להם מונים של חברת החשמל. עקב כך נוצרה בעיה שאותה צריך לפתור כי הדיירים לא אשמים שלא עומדת בפניהם אפשרות התקשרות עם חברת החשמל.
ביקשתי וקיבלתי מחברת QLC רשימה של כל הדיירים עם מספרי מונים. הכסף שהם משלמים בסופו של דבר מגיע לחברת החשמל כי חברת QLC רק מנהלת את החשבון לקניון סימול, אבל הכסף מגיע לחברת החשמל. צריך איכשהו לפתור את הבעיה הזאת.
רומן גישר:
אני לא בטוח שהכסף מגיע לחברת החשמל כי הדיירים שגרים בהוסטלים נותנים המחאה לחברת אחזקה. אני מדבר על חדרה. חס וחלילה אני לא רוצה לומר דבר על חברת האחזקה כי אני מאמין שהכסף עובר ישירות לחברת החשמל. לפי דעתי כאן צריך לעשות סדר כי כל אחד צריך לדעת מה כמות החשמל שהוא צורך ולשלם עבורה.
מדאה פלג:
הדיירים מקבלים הודעה כמה חשמל הם צרכו.
רומן גישר:
מאיפה הם מקבלים את ההודעה?
מדאה פלג:
מהנהלת החשבונות שלנו. לכל דייר יש הוראת קבע. מנהלת החשבונות שלנו מבצעת את הפעולה.
רומן גישר:
זה בדיוק מה שאני אומר, אבל זה לא צריך להיות כך.
היו"ר סופה לנדבר:
היא מחלקת את הסכום באופן שווה לכל דייר?
מדאה פלג:
לא. שום דבר לא מחולק. לכל דייר יש מונה בחברת QLC ורואים את צריכת הדייר. שום דבר לא מתחלק.
היו"ר סופה לנדבר:
שמענו מה קורה בחדרה ובאשדוד, ועכשיו נשמע מה קורה בירושלים.
קיריל:
יש כאן שני נציגים מירושלים, מהוסטל דיפלומט ומהוסטל חן, ואני אתרגם את דבריהם. מדובר בבניין פרטי שמושכר לחברת עמידר והמונה שם שייך לבעל החברה שמשלם עבור צריכת החשמל ואף אחד לא יודע כמה הם משלמים ועל מה הם משלמים.
הדבר אמור גם לגבי הוסטל חן, כאשר הדיירים משלמים שכירות הכוללת תשלום עבור החשמל.
הבעיה הנוספת בהוסטל דיפלומט היא שהנהלת ההוסטל הכריחה את הדיירים להתחבר לחברת HOT ולא נתנה להם אפשרות בחירה.
יעקב וילקוביץ:
(דברים מתורגמים מרוסית לעברית).
אנחנו גרים במקבץ דיור שהוא חדש לגמרי וקיים רק שנתיים. אנחנו כמו עבדים במקום הזה. משרד הקליטה ומשרד השיכון הכריחו אותנו לחתום על הסכם שמהווה ממש הסכם עבדות.
היו"ר סופה לנדבר:
תאמר לי בבקשה מה הבעיה.
יעקב וילקוביץ:
לפי ההסכם עליו חתמנו יחד עם משרד הקליטה ומשרד השיכון, הפכנו להיות עבדים. הבעיה המרכזית הראשונה קשורה לטלפון של בזק. כל אחד היה מנוי בבזק אבל איבדנו את זה. כל אחד מאתנו הפסיד 600 שקלים. הבעלים של ההוסטל הקימו מרכזיה של 20 מספרי טלפון של בזק שאנחנו אלה שכביכול רכשנו אותם ואנחנו משלמים עבורם אבל הקווים כל הזמן תפוסים. אם אנחנו צריכים להתקשר, הקווים כמעט כל הזמן תפוסים. בנוסף לכל, כדי להתחבר למרכזיה הזאת, הכריחו אותנו לשלם 250 שקלים. בקו החוץ יש לנו זכות להשתמש אך ורק בחברה אחת – 00. אין לנו מבצעים לא של 012, לא של 014 ולא של 013 ואנחנו אנשים שיש לנו קרובי משפחה בחוץ לארץ אבל אנחנו יכולים להתקשר אך ורק באמצעות 00 שם התעריפים כמובן הרבה יותר גבוהים.
לגבי הטלוויזיה. הכריחו אותנו להיות מנויים אך ורק בחברה אחת, חברת HOT. התשלום מתבצע אך ורק אצל מנהלת ההוסטל אבל כאשר יש לנו תקלה כלשהי, אנחנו חייבים להתקשר בעצמנו לחברת HOT. שילמנו הרבה יותר מאשר שילמו בהוסטלים אחרים. אנחנו משלמים סכום של 170 שקלים לחודש.
היו"ר סופה לנדבר:
בכל הוסטל משלמים מחיר אחר. קיבלתי מכתב שאומר שבהוסטל אחד משלמים 120 שקלים, בהוסטל אחר משלמים 140 שקלים ובהוסטל שלישי משלמים 170 שקלים.
אנשים שהיו להם מחשבים, היו חייבים להתחבר דרך HOT ולהוסיף תשלום של 200 שקלים.
היו"ר סופה לנדבר:
למי שילמתם את ה-200 שקלים?
יעקב וילקוביץ:
לחברת HOT.
היו"ר סופה לנדבר:
ישירות לחברת HOT או לבעלי ההוסטל?
יעקב וילקוביץ:
ישירות לחברת HOT. חברת HOT הציעה לנו – כי אנחנו מנויים שלה – קווי טלפון מוזלים שלה, 077, אבל הנהלת ההוסטל שמה מנעולים על הארונות שם יש חיבור של HOT והטילה איסור מוחלט להתחבר לטלפון הזה.
ארקדי שמונר:
(דבריו מתורגמים מרוסית לעברית).
ראשית, אני רוצה להודות לאימא שלנו שאמרה את הדברים בצורה הנכונה ביותר. שנית, אני רוצה להתייחס לנושא של חברות YES ו-HOT. לא תמיד אנחנו מסתדרים עם חברה מסוימת ולכן רוצים לעבור מחברה לחברה. במקרה כזה אומרים לנו לא באופן חד משמעי ומתרצים את זה בכך שאין צלחת על הבית בו אנו גרים.
לגבי חשמל ושעוני חשמל, אנחנו כמו חתולים עיוורים. אף אחד מאתנו לא יודע כמה חשמל הוא צרך. יכול להיות שהצריכה שלנו היא נכונה, אבל אין לנו נגישות ואיננו יכולים לראות האם החשבון שלנו נעשה בצורה נכונה. היו חודשים ששילמתי 70 שקלים, אבל היו חודשים שקיבלתי חשבון בסך 100 שקלים או 300 שקלים. יכול להיות שזה נכון, אבל מצד שני יכול להיות שנפלה טעות ולי אין נגישות ואפשרות לבדוק זאת.
היו"ר סופה לנדבר:
אני חושבת שלכל אדם, ולא משנה היכן הוא מתגורר, יש זכות להתחבר לחברת החשמל ולקבל ממנה את החשבון. אני חושבת שלכל אדם מבוגר יש זכות להתחבר לטלפון באמצעות חברה בה הוא בוחר ולקבל קו אישי שלו. אני יודעת שיש הוסטלים רבים ודיור מוגן שם אנשים מאוד מרוצים, אבל אני לא חושבת שלאנשים מבוגרים צריכים לבנות מסגרת התקשרות. מדובר באנשים שעברו את השואה, עברו את המלחמה, אנשים שבחייהם עברו כל כך הרבה וכאשר הם הגיעו לגיל הזה, חובת מדינת ישראל לתת להם אפשרות לחיות בכבוד. התייחס לכך ממלא מקום ראש עיריית חדרה, התייחס לכך ולודיה אלדשטיין שהביא קבוצת אנשים מאשדוד והוא יושב-ראש פדרציית ישראלים דוברי רוסית והתייחס לכך קיריל וכל הנציגים שהגיעו לכאן. אם האנשים האלה הגיעו לכאן כנציגים של אותם אנשים, ומדובר במאות אנשים שחיים בהוסטלים וחיים בתנאים טובים, אני חושבת שצריך לעשות הכל כדי לפתור את הבעיה.
בוועדה לפניות הציבור כבר פתרנו לא מעט בעיות. פתרנו בעיות של ניצולי שואה שהיו מורידים להם תוספת לשכירות כאשר הורדה זאת נעשתה מקצבת הזקנה ומהרנטה שהם קיבלו מגרמניה וחשבנו שזה לא נכון. את הבעיה הזאת פתרנו. פתרנו בעיה באשדוד כאשר משרד הקליטה אישר כניסה של אנשים להוסטל בלי גג. זה נשמע מוזר, אבל ההוסטל עמד כמה שנים בלי גג ונתנו לאנשים להיכנס לשם כאשר באותו הוסטל הייתה מעלית אחת ומאות אנשים שהתגוררו במקום במצב לא טוב ולא סביר.
אני לא רוצה לכעוס, אבל אתם ואנחנו כאן כדי לפתור את הבעיה.
אני רוצה לשמוע מחברת החשמל איפה הבעיה בהוסטלים האלו ובדיור המוגן ואיך אפשר לפתור את אותה בעיה.
ישראל מובשוביץ:
באופן כללי, כל בניין שמקבל את האספקה שלו בנקודת חיבור אחת עם מונה אחד, כאשר תחת לנקודה הזאת יש דייר משנה – ומבחינת חברת החשמל הם סוג של דיירי משנה – כל בניין כזה, הקשר החוזי של חברת החשמל הוא רק עם אותו מונה ראשי בכניסה לבניין. לכן חברת החשמל לא מכירה את כל אותם דיירים, אין לה קשר אתם והיא גם לא יכולה לתת להם שירותים כי השירותים של חברת חשמל הם לא רק שירותי חשבונות. השירותים של חברת חשמל, באותו רגע שיש לי קשר עם לקוח, הם מלאים כולל אחריות על אספקת חשמל, על תקינות אספקת החשמל וכולי.
אם בניין כזה – הוסטל, בית אבות או קיבוץ – שקיבל חיבור בנקודה אחת ורוצה עכשיו להפוך לבניין בו כל אחת מהדירות מקבלת את האספקה באופן ישיר מחברת החשמל, לכאורה אין עם זה בעיה ובלבד שצריכה להיות כאן התארגנות עם יועצי חשמל, עם מתכננים שבאים אלינו ואומרים שעכשיו הבניין עובר למצב בו בכל דירה מתקינים מונה, צריך לראות איפה מתקינים את המונה, עבור מה משלמים לנו ועבור מה לא משלמים לנו. על הנייר זה נשמע פשוט, אבל בפועל, מהניסיון שלנו, בניין כזה, כדי שהוא יעבור לאספקה כזאת שכל דירה תקבל מונה, הייתי אומר שזה מאוד לא פשוט אלא יותר מורכב ויקר.
היו"ר סופה לנדבר:
עברה חקיקה ואתם חלק מיישום החקיקה. דיווחתם לנו אתמול שבאמצע ספטמבר אנשים התחילו לקבל את כל ההטבות שנותן החוק. איך אתם מיישמים את החקיקה הזאת באותם בניינים משותפים שם מתגוררים האנשים האלה?
ישראל מובשוביץ:
באותם בניינים אין יישום כי הם לא לקוחות שלנו. גם על פי חוק החשמל וגם על פי התיקון לחוק הם לא לקוחות שלנו. לכן הוא מיושם לפי הרשימה של ביטוח לאומי. קיבלנו מביטוח לאומי רשימה ממוחשבת של כ-180 אלף לקוחות, את הרשימה הזאת אנחנו מצליבים עם מאג הלקוחות של חברת החשמל, ובכל מקרה שיש התאמה אותו לקוח מקבל מיד את הזיכוי. ברגע שהוא לא לקוח שלנו, הוא חריג.
היו"ר סופה לנדבר:
משרד הקליטה ומשרד השיכון, מה נעשה כדי לפתור את הבעיה הזאת? אותי מעניין איך ההטבות בגין החקיקה הזאת מגיעות לכל בית של כל קשיש שזכאי לפי החוק להטבות שנובעות מהחקיקה הזאת.
אולגה דדון:
אני מתייחסת רק למקבצי דיור ולא להוסטלים. מקבצי דיור שם יש מונה נפרד לכל דייר, אני מניחה שאין שום בעיה מבחינת חברת החשמל למרות שגם עדיין החוק לא מיושם.
קריאה:
התחלנו ב-25 בספטמבר.
ישראל מובשוביץ:
אם מדובר בלקוח שרשום בחברת החשמל, מאותו הרגע שהתחלנו בביצוע, תוך חודשיים – אנחנו מוציאים חשבונות כל חודשיים – הוא יקבל וזה יהיה רטרואקטיבית מאז יישום החוק.
אולגה דדון:
לגבי המקבצים שם יש מונה מרכזי או מונה משותף לכמה דיירים. מבחינת החוזה המצב הוא תקין לחלוטין.
היו"ר סופה לנדבר:
מה זה תקין לחלוטין?
אולגה דדון:
מבחינת משרד הקליטה אין פה בעיה חוזית. לכן אנחנו מתכוונים יחד עם חברת עמידר ליזום ישיבה עם חברת החשמל ולעשות זאת ממש בקרוב כדי לנסות למצוא פתרון. הבעיה היא פורמלית וטכנית, למרות שלמעשה לא אמורה להיות בעיה. צריך לשבת ביחד. החוק חוקק לא מזמן.
היו"ר סופה לנדבר:
מה שאת אומרת עכשיו, זה לא מספק אותי.
רומן גישר:
בינתיים הם משלמים את התעריף.
אולגה דדון:
כרגע אין לנו תשובה חד-משמעית לפתרון הבעיה. כפי שנאמר כאן על ידי נציג חברת החשמל, מבחינה טכנית זאת בעיה. אנחנו נשב ביחד ונמצא פתרון.
רומן גישר:
כל הדיירים שגרים באותו בניין הם קשישים ומקבלים ביטוח לאומי. אם כן, הבניין הזה צריך לקבל הנחה.
אולגה דדון:
נכון. כך גם אנחנו אומרים. פורמלית אין פה בעיה כי כולם קשישים.
רומן גישר:
אנחנו יודעים שהמצב הזה יכול לקחת שנים ובינתיים אנשים ממשיכים לשלם. לכן צריך לפתור את הבעיה כמה שיותר מהר.
אולגה דדון:
נכון. מה שקורה הוא שהלקוח המרכזי הוא לא הקשיש אלא גוף מסוים. חברת החשמל צריכה לבוא לקראת ואנחנו צריכים לשבת ולקבל החלטה איך עושים את זה.
ישראל מובשוביץ:
את התפקיד שלנו אנחנו עושים ברצון רב. ברגע שחוקק החוק, אנחנו מיישמים אותו במלוא המרץ וההתלהבות. יש לקוחות שלא גרים בהוסטלים ועל פי הרשימות שקיבלנו בביטוח לאומי אנחנו לא מוצאים אותם אצלנו, כך שאנחנו מנסים לאתר אותם. אנחנו לא מחכים שייפנו אלינו אלא ברגע שחוקק החוק, אנחנו רוצים ליישם אותו. הבעיה כאן היא לא סמנטית. זה לא עניין שחברת חשמל תלך לקראת אלא העניין הוא מהותי. בהיבט של חברת חשמל ככלי שמשרת את החוק – ככלי, כי הרי בסופו של דבר המימון מגיע מכלל תעריפי החשמל ולא מהחברה עצמה – לחברה אסור לייצר תשלום לשום גורם שהוא לא הלקוח שלה. מערך החשבונות של חברת החשמל שמטפל ב-2.3 מיליון לקוחות, על כל מערך כזה יש חוזה ובחוזה כתוב מספר תעודת הזהות. זה משהו שעובר בקרה. אנחנו לא יודעים לייצר המחאות או החזרים ללקוחות שהם לא לקוחות שלנו.
רומן גישר:
אתם יודעים הכל.
ישראל מובשוביץ:
לא, ממש לא. אנחנו לא יודעים.
רומן גישר:
אני כקשיש, כמה אחוזי הנחה אני מקבל מחברת החשמל אחרי שחוקק החוק החדש?
ישראל מובשוביץ:
אני מציע שלפני שאתה מדבר תלמד את החוק.
זהבית נגלר:
צריך למדוד את הצריכה שלך.
ישראל מובשוביץ:
אם העלבתי אותך, אני מתנצל.
רומן גישר:
לא, חס וחלילה.
ישראל מובשוביץ:
בדיון הקודם שהתקיים בוועדת הכלכלה, לא כל הגופים במשק קפצו בהתלהבות על יישום החוק. אנחנו טענו שהיישום הזה שנתן הנחה בחשבונות החשמל צריך להגיע ממקורות ישירים של הביטוח הלאומי ושל לשכות הרווחה. חברי הכנסת, חברי הוועדה ולאחר מכן הכנסת, החליטו שזה צריך לבוא דרך חשבון החשמל. לכן, מאותו רגע זה ניתב את זה למצב שאני יכול לשלם רק למי שנמצא בקשר אתי. תשלום אחר צריך לבוא מאותו גורם, או ישירות מהביטוח הלאומי או מלשכות הרווחה. הם יודעים, יש להם רשימות, שישלמו.
רומן גישר:
אני חושב שאפשר לעשות את זה דרך שירותי הרווחה. אנחנו נגיש לכם רשימות של אותם אנשים.
ישראל מובשוביץ:
לא, שהם יעשו את זה, שהם ישלמו ישירות.
זהבית נגלר:
הכפיפות של חברת החשמל היא כפיפות לתעריפים שקבועים לפי דין. מי שקובע את התעריפים זאת הרשות לשירותים ציבוריים ולכן גם מה שאתה אומר לגבי ניצולי שואה, ככל שזה כואב לנו ואנחנו נכונים כחברה לסייע ורוצים לסייע, ידינו כבולות מאחר שאנחנו כפופים לתעריפים והמבנה של התעריפים הוא מורכב ולא נקבע על ידי חברת החשמל.
אני יכולה לקחת כדוגמה את תשלום הארנונה. כאשר רשום אצלנו לקוח שהוא בית אבות שהוא גוף לכאורה מסחרי, הוא משלם תעריף כללי. החוק מדבר על תעריף למגורים והוא מתייחס לבעיות פרטניות של אדם שגר בדירה והתעריף שלו הוא תעריף למגורים. התעריף לבית האבות מלכתחילה הוא תעריף שונה, הוא תעריף כללי, הוא תעריף שהוא שונה מהתעריף למגורים. אם מדברים על ארנונה, מדברים על זיכוי של מחזיק בנכס לגבי ה"קובייה" בה הוא מתגורר. לגבי השטחים הציבוריים אתה גובה מבית האבות את התעריף המלא בלי שום הנחה. אתה אומר לנו עכשיו שניקח את התעריף הכללי שעליו לא נועדה לחול ההנחה. תחילו עליו את ההנחות שנועדו לחול על מגורים, גם על שטחים שהם שטחים שלא משמשים למגורים והם שטחים ציבוריים. זה אומר לפרק את כל החבילה ולהטיל עלינו דברים שהחוק לא התכוון בכלל להטיל עלינו. המטרה הייתה פרסונלית לעזור לאנשים ולא להכניס אותנו לאיזשהו מערך.
היו"ר סופה לנדבר:
נשמע עכשיו מה קרה בעמיגור, כי קיבלנו תלונות לגבי כל החברות להוציא חברת עמיגור. אני רוצה להודות ליובל פרנקל, מנכ"ל עמיגור. אני מוכרחה לציין שאתם לא גורמים לבעיות ואנחנו עובדים עם חברת עמיגור בצורה נאה מאוד והבעיות נפתרות. על כך אני רוצה להודות לך במיוחד.
גם אצלך יש הוסטלים ודיור מוגן. תסביר לי איך קרה ומה עשיתם כי מההוסטלים של עמיגור לא קיבלנו תלונות.
יובל פרנקל:
כדי ליישר קו עם אחינו הבכור מעמידר אני מוכרח לומר שהתמזל מזלנו כי אנחנו מטפלים בסוג אחר של אנשים. הרצון הטוב, אני בטוח שהוא קיים בכל המקומות.
אנחנו מיוזמתנו - מכיוון שאנחנו יודעים שזאת זכות שמגיעה לאנשים ומאחר שמדובר בציבור שמודע לזכויות שלו – בדקנו את עצמנו מראש והסתבר שבסך הכל מדובר בשני בניינים שאין בהם מונים ישירים כאשר בכל יתר הבניינים שלנו יש מונים והאנשים חתומים מול חברת החשמל. אנחנו לא עוסקים במקבצי דיור. אני מוכרח לומר לזכות חברת החשמל – שתמיד מצטיירת כגוף בירוקרטי גדול – שהדיירים קיבלו מכתבים, הם הלכו, הם ענו, עזרנו להם היכן שהיה צריך, אבל המכתבים היו פשוטים, ברורים ו מובנים. בהחלט נעשתה כאן פעולה גדולה.
הוסטל אחד הוא בבעלות עיריית הרצליה וזה ההוסטל שעמד ריק במשך שנים רבות ואוכלס רק לפני שנה וחצי ועיריית הרצליה מטפלת בו. הוסטל אחר הוא בהרצליה פיתוח, בצ'ירנה, ואנחנו בדקנו עם יועצים גם של חברת חשמל ועם יועצי חשמל, והסתבר שלשים מונה לכל דירה, מדובר בעלות שיכולה להגיע בבניין הזה בלבד ל-700-800 אלף שקלים לבניין. כל אחד מקבל מאתנו את הצריכה שלו דרך מוני משנה ולכן לקחנו את החוק והתאמנו אותו בדיוק. נדמה לי שמדובר ב-50 אחוזים הנחה עד 400 הראשונים, 50 אחוזים עד 400 ואנחנו החלטנו לספוג את זה עד שנגיע לאיזשהו הסדר וכך הודענו לדיירים.
אני רואה את הרצון הטוב והאמיתי של אנשי חברת החשמל. יש מוני משנה מדויקים. נכון שהחוזה הוא חוזה אחד, אבל אין בעיה שאי אפשר לפתור אותה. יכול להיות שהחוק יצר מצב שאין לכם יכולת לפתור את הבעיה, ולכן אולי צריך לערוך תיקון. מוני המשנה מראים את הצריכה המדויקת של כל דייר ואני חושב שאפשר לנסות למצוא איזושהי דרך לפתרון הבעיה ולעשות זאת דרך מוני משנה. אם אנחנו נצרף לחוזה הכללי את החוזים של הדיירים עם הוכחה שהדיירים הם מקבלי קצבת ביטוח לאומי עם הבטחת הכנסה, אני חושב שאפשר לפחות לנסות לבדוק את הדרך להתמודד עם העניין הזה.
היו"ר סופה לנדבר:
חברת החשמל התחילה ליישם את החקיקה ואני צריכה לציין שהיה רצון גדול והיה שיתוף פעולה אתנו. ראיתי שבאמת רציתם לעזור לאותם אנשים. אמרתם לנו בישיבות הוועדה, גם בישיבות ועדת הכלכלה, שהרצון הוא גדול. תאמרו לי איך אפשר ליישם את החקיקה בדיור המשותף, היכן שקיים מונה אחד לכולם. בכל-זאת כמו שאמר יובל פרנקל גרים שם אנשים שזכאים לפי החוק לאותן הטבות. השאלה איך נפתור את הבעיה.
ישראל מובשוביץ:
לצערי זאת בעיה.
יובל פרנקל:
יכול להיות שזה לא בידם.
ישראל מובשוביץ:
כפי שאמרתי קודם, ברגע שאני יוצר קשר ישיר עם הלקוח, הוא צריך להיות לקוח שלי. כלומר, אם יש לו תקלה באספקת חשמל, הוא מצלצל למוקד 103 ואני צריך לבוא ולתקן. זאת אומרת, לפי החוק, לפי המהות שלו, אין לי לקוח שהוא רק לקוח. אני ספק חיוני ולא ספק חשבונות.
היו"ר סופה לנדבר:
מה הבעיה לעשות מונה לכל דייר שמתגורר בהוסטל הזה? כמה זה יעלה?
ישראל מובשוביץ:
יובל פרנקל תיאר את המצב. אני מניח שהיית בקשר עם האנשים שלנו שאפילו לא ידעתי עליו אבל זה יפה מאוד שקידמתם את זה. בעניין הזה אני מניח שנמצאים כאן נציגים של הרשות לחשמל שיכולים לחזק את הדברים. מחיר של חיבור חדש של כל לקוח, יש לו תעריף. כל יחידת דיור, על פי גודל הדיור שלה, משלמת מחיר וזה מחיר של אלפי שקלים עבור דירה. העבודה יכולה לעלות פי 10, אבל זה לא משנה כי לי מותר לגבות מה שקובעת רשות החשמל.
היו"ר סופה לנדבר:
תנו לי כיוון לפתרון.
ישראל מובשוביץ:
הכיוון לדעתי בפלטפורמה אחרת ולא דרך חברת חשמל.
קריאה:
הפתרון צריך להיות באמצעות תיקון חוק.
היו"ר סופה לנדבר:
זה דבר שאורך חודשים ואפילו שנים. אני חושבת שאם יש רצון, חברת החשמל יכולה לעשות זאת ללא חקיקה נוספת או ללא תיקונים בחוק.
משרד הקליטה, למה עד היום לא הגעתם לפתרון? הרי ידעתם על החקיקה הזאת למרות שאני צריכה לומר שקיבלתי טלפון מחביב קצב שאמר שהוא שולח אותך וכי למשרד הקליטה יש רצון לפתור את הבעיה. הבנתי שלפי הרשימות שתקבלו תעשו סדר בבית ותוך זמן קצר תאמרו לנו איך אתם פותרים את הבעיה. מדינת ישראל משקיעה כל כך הרבה משאבים בדיור של אותם אנשים ואני חושבת שהחוק צריך לשרת כל דייר ודייר. לא איכפת לי איך זה יקרה, אם אתם תספגו, אם תעשו כמו שעשו בחברת עמיגור. תעשו מה שאתם רוצים, אבל אני נותנת לכם שבועיים ואחרי שבועיים אני אזמין אתכם לישיבה נוספת כדי לשמוע על פתרון הבעיה. לכל דייר מגיע ואני לא רוצה לקיים ישיבות מסוג זה. אני יודעת שכאשר חביב קצב רוצה וכאשר השר רוצה, פותרים את הבעיה.
אולגה דדון:
לכן התחלתי את דבריי ואמרתי שאנחנו מודעים לבעיה ואנחנו מתכוונים לפעול למציאת פתרון יחד עם חברת החשמל, עם משרד התשתיות ועם חברת עמידר כי חברת עמידר היא החברה המנהלת את המקבצים.
היו"ר סופה לנדבר:
יובל, אמרת שיש לך גם פתרון לגבי חברות הכבלים.
יובל פרנקל:
זה לא עניין של פתרון. אני יודע שזה פועל גם בעמידר כאשר אנחנו מדברים על כוח הקנייה של הדיירים. לגבי הבחירה בין HOT ל-YES – ומשרד השיכון התיר לחברות נוספות בתנאי שלא תהיה פגיעה בתשתיות של הבניינים והן יבטיחו שהן ייקחו על עצמן אחריות – אני מוכרח לומר שהדיירים יוצרים תחרות בין HOT ל-YES והרבה פעמים המחירים יורדים.
רומן גישר:
לא הדיירים אלא חברות האחזקה.
יובל פרנקל:
אצלנו אין חברות אחזקה.
היו"ר סופה לנדבר:
אצלך אין בעיה, אבל כאן אנחנו עדים לבעיה שלא חשבתי שהיא צריכה להתקיים.
רומן גישר:
בעל חברת אחזקה לוקח 150 שקלים מכל דייר בהוסטל. עם חברת הכבלים הוא סוגר על תשלום של 100 שקלים, כך ש-50 שקלים נשארים לו מכל דירה ואת הכסף הזה הוא משלם לאיש אחזקה וכך הוא חוסך משכורת.
יעקב ברוש:
כדי לאזן את התמונה, אם אנחנו מדברים על יום הקשיש, אמרת וחשוב להדגיש שבסך הכל יש לנו 14 אלף יחידות בהן מתגוררות האנשים בתנאים טובים. תשתיות החשמל, כמו שנאמר כאן, מלכתחילה נבנו ברוב המקומות עם מונה מרכזי ועם מונים משניים. אנחנו מכירים את הבעיות ממקומות אחרים. כדי לפתור את הבעיה, לצערי אין שום פתרון אלא להתקין מונה ישיר לכל דייר מול חברת החשמל וזה דבר שעולה אלפי שקלים.
אנחנו השקענו במקומות אחרים אלפי שקלים. אנחנו חברה מנהלת. אם יינתן לנו תקציב, אנחנו נעשה את המונים מול חברת החשמל כמו שעשינו בתל-אביב, בבת-ים ובמקומות אחרים. לדעתי הפתרון הממוסד והקצר ביותר בסופו של דבר זה כסף מהמשרדים כדי שנתקין מונים אישיים לכל דייר ודייר כך שהמונים יהיו ישירות מול חברת החשמל ולא מוני משנה.
לגבי חברות הכבלים והתקשורת. בעיקרון יש ועדי בתים והם עצמאיים להתכנס ולהחליט עם מי להתקשר. המחירים הם מחירים לפי משא ומתן מרוכז שהם עושים מול החברות וזה דבר הגיוני. אין מחירים אחידים. גם לי ולשכני אין את אותו מחיר לא ב-YES ולא ב-HOT וכל אחד מנהל משא ומתן ומשיג חבילה כזאת או אחרת.
היו"ר סופה לנדבר:
מי מקיים את המשא ומתן? בחברה אומרים להם שהם יכולים להתקשר רק עם חברה אחת ולא להתקשר עם חברה שנייה.
יעקב ברוש:
בעיקרון אין התקשרות רק עם חברה אחת.
היו"ר סופה לנדבר:
שמעת כאן שיש התקשרות עם חברה אחת וחברת האחזקה אומרת שאפשר להתקשר או עם HOT או עם YES ונועלים את הארון כדי שלא יהיו מסוגלים להתקשר עם חברה אחרת.
יעקב ברוש:
זה התפקיד שלנו. כמו שאמר לך חביב קצב, כך גם אני אומר לך, אנחנו בודקים כל מקרה לגופו של עניין. אם זה אכן קורה, אנחנו נשחרר ונבטל את זה. כל אחד סוברני להתחבר עם מי שהוא רוצה אלא שהוא צריך לדעת שזה עולה כסף.
היו"ר סופה לנדבר:
אני מבקשת לשמוע את נציגי משרדי הממשלה שיאמרו לנו האם הייתם מודעים לקיום הבעיה, האם ידעתם שהאנשים האלה נמצאים בבית-סוהר של מדינת ישראל, האם ידעתם שאסור להם להתקשר עם החברה אתה הם רוצים להתקשר, והאם ידעתם שבעצם מי שמחזיק את הבניינים האלה מתייחס לקשישים האלה לא בצורה הראויה, ואני אומרת את הדברים בשפה עדינה מאוד.
אורה חריש:
לגבי דיור גיל הזהב של משרד השיכון. אין את הבעיה של מונים מרכזיים של חברת החשמל ולכל דייר יש את החוזה האישי שלו מול חברת החשמל. לכן הבעיה הזאת לא קיימת.
לגבי חברות הכבלים, יש לנו הוראות ברורות. כל דייר שרוצה יכול להתחבר ל-HOT ויכול להתחבר ל-YES. מאחר שב-YES מדובר בצלחת שמוצבת על הגג, יש הנחיות ברורות איך היא מתקשרת עם החברה המנהלת ואין עם זה בעיה. בבתי דיור גיל הזהב אין בעיה. אם יש בעיה, היא קיימת במקבצי הדיור ששייכים למשרד הקליטה.
יעקב ברוש:
אנחנו עושים את הפיקוח עבור משרד הקליטה. אנחנו למעשה פועלים לפי הנחיות חביב קצב והצוות שלו.
לודמילה גרסנוב:
(דבריה מתורגמים מרוסית לעברית).
אנחנו נתקלים בבעיות דומות. אנחנו משלמים 140 שקלים לחברת HOT ואילו הבניין לידינו משלם 119 שקלים. התשלום משולם להנהלת המקבץ ולא משולם ישירות ל-HOT. במקרה של דייר שהגיע בנפרד – כל הדיירים הקודמים נכנסו כקבוצה – והלך להתקשר עם חברת הכבלים, הוא משלם 119 שקלים כאשר כל הדיירים בבניין משלמים 140 שקלים להנהלה.
היו"ר סופה לנדבר:
אתם יכולים להסביר לי איך זה קורה?
יניר פלג:
כפי שנאמר כאן קודם לא צריך להיות אשף פיננסי כדי להבין שהסכומים בהם מדובר משולמים למנהלי המקבצים והם לא בהכרח משקפים – ובמקרים האלה הם לא משקפים – את המחיר שמנהלי המקבצים משלמים לחברת HOT. זאת אומרת, אנחנו לא יודעים כמה מנהלי המקבצים גובים מהדיירים.
היו"ר סופה לנדבר:
אם אני מתגוררת בדיור מוגן, אני בקומה אחת והשכנים בקומה אחרת, ואני החלטתי להתקשר עם חברת YES והם החליטו להתקשר עם חברת HOT, אני יכולה לעשות את זה? מבחינה טכנית זה אפשרי?
יניר פלג:
צריך להבחין. יש מקבצים שהתשתית הפנימית בהם שייכת למקבץ, לחברת הניהול, ואז היא רשאית מבחינתה להחליט מה יעבור שם ואנחנו כחברות תקשורת מאוד מוגבלים כי אם התשתית היא שלה, אני לא יכול לומר דבר בקשר למה שהיא מעבירה שם. אם התשתית היא שלי, כמו שזה בחלק מהמקרים, אם דייר רוצה להתקשר אתו באופן ישיר, אני לא יכול לומר לו שלא יתקשר אתי כי אני מחויב לספק לו את השירות. העניין הוא שאין לו תמריץ כלכלי לעשות את זה מכיוון שחברת הניהול מקבלת מאתנו מחירים מאוד מאוד אטרקטיביים. גם אם היא גובה ממנו קצת יותר ממה שהיא צריכה לשלם לי – דבר שאין לי שליטה עליו – עדיין בדרך כלל היא דואגת שהמחיר יהיה יותר נמוך מהמחיר שהוא היה מקבל אם הוא היה מתקשר אתנו ישירות, גם אחרי ההנחה שמגיעה לו בחוק.
רומן גישר:
אותם אנשים שמבינים במקרה הטוב שתי שפות, רוסית ושפה נוספת, למה הם צריכים לקלוט את אל ג'זירה, סוריה וכל הדברים האלה? אפשר לתת להם ארבעה-חמישה ערוצים וישלמו תעריף מינימלי.
יניר פלג:
השאלה שאתה שואל היא נכונה לא רק לגבי האנשים האלה אלא לכלל הציבור.
קריאה:
זאת החבילה.
רומן גישר:
מדובר כאן בסוג מיוחד של אנשים.
יניר פלג:
לא באנו לפתור את הבעיות של חברות הכבלים אלא את הבעיות של דיירי ההוסטלים.
זהבית שחף:
הבעיה העיקרית שנוצרת אצל האנשים האלה היא שברגע שבעל הנכס מחליט להתקשר עם חברה מסוימת, לנו, ל-HOT או ל-YES, אין מה לעשות עם זה. כדי להתקין את הצלחת, YES צריכה הסכמה של בעל הבניין אבל ברגע שאין לי את ההסכמה, גם אם האנשים הנחמדים האלה רוצים להתקשר אתנו, אין אפשרות לעשות זאת.
היו"ר סופה לנדבר:
הוא בעל הבניין ולא בעל החיים של אנשים מבוגרים. אני חושבת שמשרד הקליטה, משרד השיכון ומי שנתן מטעם מדינת ישראל זכות לאותם אנשים לנהל את הבניינים האלו, הוא נתן להם זכות לנהל רק את הבניינים ובשום פנים ואופן לא את חייהם של האנשים המבוגרים. לא יכול להיות שבמדינת ישראל לא שמו לב לדבר כזה. האנשים האלה חיכו בתור במשך שנים, הם התגלגלו מדירה לדירה, הם עברו סבל נוראי במדינת ישראל ובחיים האישיים ומה שקורה אתם עכשיו מאוד מאוד מכעיס אותי. לא יכול להיות שהם צריכים להגיע לכנסת, לדפוק בדלת ועדת פניות הציבור, או בדלת סגני ראשי ערים או חברי מועצת העיר ולומר שבעצם מתעללים בהם. דבר כזה לא יכול להיות. רבותיי, תתעוררו.
אני לא באה בטענות לא ל-HOT, לא ל-YES ולא לחברת החשמל אבל אני באה בטענות לאותם אנשים שמפעילים את הבניינים האלה. לא יכול להיות שיש בניין שם גרים אנשים מבוגרים, והם צריכים לחיות שם בכבוד, והתנאים האלמנטריים לא קיימים. כבר הזכרתי קודם את אותו בניין באשדוד שהיה בלי גג וכאשר פועלת בו רק מעלית אחת. תסבירו לי איך נתנו אישור לבניין בלי גג. איך נותנים אישור הפעלה לבניינים האלו בזמן שמתעללים בקשישים? אני לא אתן לזה יד.
מירב שטרוסברג-אלקבץ:
אני רוצה להתייחס לחוק כך שלפחות זה יבוא לידיעת משרד הקליטה ומשרד השיכון. ברשיונות שהוענקו לחברות הכבלים יש פיקוח רק על השירות האנלוגי. דיירים בבתי אבות שפועלים ללא מטרות רווח, מלכ"רים, זכאים ל-25 אחוזי הנחה מהתעריף האנלוגי. נאמר כאן קודם שמדובר במשא ומתן, ויכוח וכי כל אחד משלם אחרת, אבל לא. דיירים שמתחברים במסגרת השירות האנלוגי, ובתי אבות שפועלים ללא מטרות רווח, זכאים ל-25 אחוזי הנחה. אגב, התעריפים הדיגיטליים של HOT לא מפוקחים ואם הדיירים התחברו לשירות הדיגיטלי, אנחנו לא מפקחים, וכך גם לגבי התעריפים של חברת YES.
רומן גישר:
מי עובד ללא מטרות רווח? לא הבנתי את הנקודה. מקבצים בלי מטרות רווח? אתם יודעים כמה הם מרוויחים? הלוואי עליך ועלי.
מירב שטרוסברג-אלקבץ:
אם מדובר בבית אבות שפועל עם מטרות רווח, הדין הזה לא חל עליו. אנחנו מדברים על בתי אבות שפועלים ללא מטרות רווח. קיבלתי את הפניות ללא שם וללא כתובת ואני מדברת באופן כללי. אנחנו אומרים שהם זכאים ל-25 אחוזים הנחה מהתעריף האנלוגי. פנינו לחברת HOT כדי לברר כמה HOT גובה ואני מאמינה – אבל אני עוד לא יודעת – שהיא גובה 25 אחוזים פחות מהמחיר האנלוגי, אבל אנחנו נוודה זאת. נראה את ההסכמים ונוודה זאת. מי שמפקח על מנהלי ההוסטלים – אם זה משרד השיכון או משרד הקליטה – צריך לדעת שיכול להיות שמישהו כאן גוזר קופון. יכול להיות ש-HOT גובה מהם 100 שקלים והם גובים מהדיירים 150 שקלים.
רומן גישר:
מה עם חברת YES שאין לה שידורים אנלוגיים?
מירב שטרוסברג-אלקבץ:
שוב, התעריפים הדיגיטאליים של חברת HOT לא מפוקחים וכך גם התעריפים של חברת YES שהם לא מפוקחים. התחרות עושה את שלה, אבל צריך לאפשר תחרות. צריך לאפשר לכל דייר לפנות או ל-HOT או ל-YES.
קריאה:
ההנחה היא לא אישית לדייר אלא לבית.
מירב שטרוסברג-אלקבץ:
ההנחה היא לדיירי בתי אבות שפועלים כמוסדות ללא מטרות רווח ושהמדינה משתתפת בניהול שלהם.
קריאה:
אני מדברת על הקשיש עצמו שהוא נתמך ביטוח לאומי. למה הוא לא יכול לקבל את ההנחה ישירות?
מירב שטרוסברג-אלקבץ:
הוא יכול, אם הוא דייר בית אבות. מבחינת הרשיון הוא יכול ורשאי לקבל את ההנחה הזאת.
היו"ר סופה לנדבר:
אם אני דיירת בדיור מוגן, אני יכולה לבחור כל חברה שאני רוצה לבחור בה?
קריאה:
ולקבל את ההנחה.
אריק רשף:
יש כאן שאלה של מי התשתית. צריך להבין שמשרד התקשורת, כאשר עלתה על שולחנו שאלת השימוש המשותף, הגיע למסקנה שטכנית ותיאורטית אפשר לעשות זאת ואפשר להעביר בעת ובעונה אחת גם שידורי כבלים וגם שידורי YES למרות שהם עובדים בתדרים שונים. הסתבר שבעולם אין הוראות של רגולציה לבצע שימוש משותף וגם בישראל זה נתקל בבעיות טכניות כך שבסופו של דבר אין הוראה בדבר שימוש משותף. לכן השאלה היא האם יש שתי מערכות, כאשר במערכת אחת עוברת הטלוויזיה בכבלים ובשנייה באים שידורי הלווין, כי אז באמת דיירי אותו בניין יכולים לבחור בחברה בה הם רוצים.
היו"ר סופה לנדבר:
אני חושבת שבבניין של 300 או 400 דירות או חדרים ניתן לקבל שירות גם מ-HOT וגם מ-YES וכל אחד יכול לבחור למי הוא רוצה להתחבר.
אריק רשף:
השאלה היא בידי מי המפתח או מי היא היד אשר על הברז. בסופו של דבר היד אשר היא על הברז היא של אותו גורם שמנהל את ההוסטלים האלה ואותו גורם מסתבר שהוא זה שיוצר את ההסכמים שמחייבים את הדיירים. כלומר, יש כאן באמצע גורם מתווך שככל הנראה גורם לפערי תשלום וזאת הבעיה שצריך יהיה לפתור. זה עולה מכל הכיוונים. מדובר בהתקנה של שעונים, בהתקנה של צנרות, בהתקנה של קווי טלפון וקווי טלוויזיה בכבלים. כל הדברים האלה, בסופו של דבר שייכים או נקבעים על ידי מי שמנהל את הבניין.
וילי בזזובוב:
(דבריו מתורגמים מרוסית לעברית).
אני מבין שיש הנחות שניתנות בחברות הכבלים, אבל לא לזה אני רוצה להתייחס. מנויי הכבלים דוברי רוסית בלבד וכדי שנוכל לראות את הסרטים עליהם גדלנו, אין לנו ברירה אלא להתחבר לחברות הכבלים. ב-YES וב-HOT רוב הערוצים דוברי הרוסית הורדו מהחבילה ועל הוספתם צריך לשלם סכום נוסף. לעומת זאת, המחירים לא ירדו אלא המחיר נשאר אותו מחיר. אם אני רוצה להתקין צלחת של חברה פרטית שנותנת למשל עשרה ערוצים דוברי רוסית, הנהלת ההוסטל או מקבץ הדיור לא מאפשר לנו לעשות זאת. יוצא מכך שאנחנו מפסידים. מצד אחד יש חבילה עם 500 ערוצים שאנחנו לא מבינים את שפת הדיבור שם, אבל מהצד השני מה שטוב לנו, אנחנו לא מקבלים.
ארקדי שמונר:
(דבריו מתורגמים מרוסית לעברית).
אני מהנדס חשמל ואני יכול לומר שיש כאן בעיה שלא רוצים להבין אותה. יש דרכים לפתור את הבעיה אבל לא אתן לכם עכשיו שיעור בחשמל.
היו"ר סופה לנדבר:
אני חושבת שמה שעשינו היום, פתחנו תיבת פנדורה. אני חושבת שבמדינת ישראל, כמו שאנחנו תמיד עושים, עושים הכל אבל לא מספיק. איך קרה שאחרי אכלוס – ואני מסכימה עם עמידר, עם עמיגור ועם משרד השיכון שאומרים שרוב הבניינים במצב טוב, בניינים בהם אנשים גרים בסיפוק – לא שמו לב לכך שבתוך הבניינים האלה חיים בני אדם וכל אחד מנהל את החיים האישיים שלו כפי שהוא רוצה. אני מסכימה עם אותם אנשים ואני רוצה לומר להם תודה על כך שהגיעו לכאן.
בעוד שבועיים אני אקיים ישיבה נוספת. משרד הקליטה, אני לא יודעת מי חתם על החוזים האלה, על הפעלת הבניינים האלו ועל הפעלת ההוסטלים והדיור המוגן. אני מבקשת מכם לבדוק מה קורה בחוזים האלה והיכן לא שמתם לב. תוך שבועיים אני רוצה שתעשו בדק בית ותפתרו את הבעיה הזאת. תבדקו בניין בניין, חוזה חוזה.
אני אסירת תודה לך על העצה שנתת לי. אני לא אסכים שיהיו מתווכים באמצע. אם לאדם מגיעה הנחה, לא יכול להיות שהוא לא יקבל אותה. לא יכול להיות שהמצב הזה יהיה לגבי ניצולי שואה, וטרנים, אנשים מבוגרים שחיים על קצבת זקנה אתה קשה להם לסיים את החודש. אנחנו יודעים באיזה תנאים אנחנו חיים, אנחנו יודעים באיזה תנאים חיים האנשים האלה שחוסכים בחשמל, במים ובכל הדברים האלמנטריים כדי להגיע למצב שבסוף החודש יישארו כמה אגורות לתרופות, לתיאטרון, למוזיאון ולכל הדברים שאדם צריך בחייו.
אני מבקשת את משרד הקליטה לפתור לי את הבעיה תוך שבועיים ולהגיע מוכנים לדיון. אל תאמרו לי בפעם הבאה שחביב קצב עסוק. אני גם אפנה היום לשר הקליטה. אני חושבת שאתם אנשים אחראים מאוד, ואני מכירה את חביב קצב ככזה. בבקשה, תפתרו את הבעיה הזאת. אני לא רוצה יותר לסחוב אנשים מכל הערים ולגרום להם להופיע כאן. היום אני אתייחס לנושא ברדיו. אני אומר שבהסכמה עם משרד הקליטה – וכך אני מבינה את השתיקה שלך – שתוך זמן קצר תפתרו את הבעיה וכל ההטבות שמגיעות לפי חוק תעריפי חשמל ולפי התקשרות עם חברה זו או אחרת, ייתנו לאנשים האלה כך שהם יוכלו לנהל את החיים האישיים והפרטיים שלהם. אני לא אסכים למה שאתם עושים בבניינים האלה. אני לא אומרת אתם עושים, אבל אתם נתתם להפעיל את הבניינים האלו לחברות הנהלה ולבעלים ואני רוצה שתבדקו מה קורה שם.
אולגה דדון:
לגבי הכבלים. מה ששמעתי עכשיו כאן לגבי המנעולים על הארונות, זה דבר חדש שפעם ראשונה שמענו. כמובן שאנחנו נבדוק את המקים האלה לעומק ולא ניתן להם לקרות.
היו"ר סופה לנדבר:
אמר לך ממלא מקום ראש העירייה.
אולגה דדון:
אנחנו מחייבים את הקבלן לבנות תשתית לערוצים ישראלים. מבחינתנו זה לא משנה HOT או YES אלא אנחנו דורשים ערוצים ישראלים. אם הקבלן משיג איזושהי הנחה באמצעות מכרז וזה לטובת הדיירים, אנחנו רק מברכים על כך. אם דייר כלשהו רוצה להתחבר לחברה אחרת, זאת זכותו המלאה והוא חופשי וזכאי לעשות זאת. אם יש מישהו שמונע זאת ממנו, אנחנו נתערב ונפעל בהתאם.
היו"ר סופה לנדבר:
תודה רבה.
יש עוד דבר שיכול להיות שלא שמעתם עליו. חוץ מההתקשרות עם החברות והספקים, יש עוד דבר אחד. תבדקו בבקשה – אם אתם כבר בודקים – הכשרה של אנשים שמפעילים את הבניינים האלה. הם לא עוברים הכשרה ולעתים קרובות יושבים אנשים שאני לא רוצה לומר עליהם פרימיטיביים אבל אלה אנשים שהרמה שלהם לא תמיד מתאימה למקום אותו הם מנהלים. אני מבקשת מכם לבדוק את הדברים האלה. תבדקו איזה קורסים להכשרה עוברים האנשים האלה. במקרה אנחנו שומעים שיש אנשים שמרוצים, אבל קיבלנו גם תלונות על כך שחלק מדיירי הבניינים האלה לא מרוצים מהאנשים שמנהלים אותם.
אולגה דדון:
יש לך פנייה מסוימת?
היו"ר סופה לנדבר:
אחר כך אני אתן לך.
אני מודה לכם.
הישיבה ננעלה בשעה 14:00