פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה
מושב שלישי נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 302
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"ו בתשרי התשס"ח (8 באוקטובר 2007), שעה 11:00
סדר היום: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הודעה על הגשת ערר), התשס"ו-2006 של חה"כ יצחק לוי (פ/1596)
נכחו:
חברי הוועדה: דוד רותם- מ"מ היו"ר
יצחק לוי
מוזמנים: נחמה זוסמן,עו"ד משרד המשפטים
דרורה נחמני-רוט,עו"ד משרד המשפטים
רפ"ק חיה מימון-שפירא קמ"ד תביעות, המשרד לביטחון פנים
גיל שפירא,עו"ד סנגוריה ציבורית
רחל הלמן,עו"ד יועצת משפטית, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית
ייעוץ משפטי: אפרת רוזן
מנהלת הוועדה: דורית ואג
רשמת פרלמנטרית: יפעת שפרכר
הצעת סדר הדין הפלילי (תיקון – הודעה על הגשת ערר),
התשס"ז-2006
היו"ר דוד רותם:
הצעת דר הדין הפלילי (תיקון –הודעה על הגשת ערר), התשס"ז-2006 עברה בקריאה טרומית. אנחנו בהכנה לקריאה ראשונה.
יצחק לוי:
ההצעה התקבלה בכנסת בהסכמת הממשלה. אנחנו באים לתקן דבר מובן. הרבה פעמים קורה במערכות שלנו שאדם לא יודע מה גורלו של התיק. אנחנו רוצים להסדיר את זה. אנחנו רוצים למסור לו בצורה מסודרת הודעה על הגשת הערר. זה תיקון קל ונחוץ.
היו"ר דוד רותם:
בחלק אני מסכים איתך, בחלק אני לא מסכים איתך. במדינת ישראל חקירה יכולה להימשך 10 שנים מבלי שאדם ידע מה עם התיק שלו. זה שאדם לא יודע אם התיק נסגר או לא נסגר..
יצחק לוי:
הוגש ערר.
היו"ר דוד רותם:
פה מדובר במקרה שנסגר התיק והמתלונן הגיש ערר. למה אני צריך לדעת מזה? למה זה מעניין אותי? זה לא עניין שאני מנהל הליכים אם יקבלו את הערר או לא, אלא אם כן אתה רוצה לפתוח הליך קדם משפטי.
יצחק לוי:
הודיעו לו שנסגר התיק.
היו"ר דוד רותם:
אתה מדבר רק על מקרה שהודיעו לאיש שהתיק נסגר.
יצחק לוי:
אם אדם לא יודע כלום, אז הוא לא יודע כלום. לפעמים יש חקירות סמויות.
היו"ר דוד רותם:
אתה מדבר על מצב שנפתחה חקירה, הודיעו לי שסגרו את התיק ואחר כך הוגש ערר. אפשר לקבוע שלא תישלח הודעה על סגירת תיק אלא לאחר שעברו 60 יום מהמועד שבו ניתן להגיש ערר. בזה היית מגן על כולם.
אפרת רוזן:
זה יכול לפגוע בחשוד.
היו"ר דוד רותם:
איך זה יכול לפגוע בחשוד?
אפרת רוזן:
החשוד רוצה לדעת שסגרו את התיק. הוא לא צריך לחכות 60 יום. חבר הכנסת לוי מבקש לקבוע חובת הודעה על עצם הגשת הערר למי שהיה חשוד, חובת הודעה על ההחלטה בערר לחשוד וחובת הודעה על ההחלטה בערר למתלונן. הדין היום לא קובע חובת הודעה על ההחלטה למתלונן, זולת במקרים שמדובר בעבירות מין חמורות מסוג פשע. המטרה של הערר שקבוע היום בסעיף 64 לחסד"ק הוא לתת למי שפתח את התיק את האפשרות לערער אחרי הסגירה שלו. זה לא משנה מה הייתה עילת הסגירה, אם זה חוסר עניין לציבור, אין מספיק ראיות או חוסר אשמה. היום יש מספר הודעות במהלך ההליך הפלילי. זה לא נכון שלא מודיעים בכלל. מודיעים לחשוד ולמתלונן על עצם סגירת התיק, על תוצאות הערר בעבירות מין חמורות למתלונן. אם כל התנאים שווים ראוי לשאוף ליידוע מקסימאלי של אדם על הליכים שמתנהלים ברשות בענייניו, במיוחד כשמדובר בהליך פלילי.
יש בעייתיות מסוימת בהודעה לחשוד על עצם הגשת הערר. אני חושבת שנכון ליידע אותו בדיעבד כשההחלטה מביאה לאיזה שהוא שינוי בעניינו. צריך לחשוב מה תכלית ההודעה.
יצחק לוי:
שיתכונן.
אפרת רוזן:
אנחנו לא נותנים לחשוד בשלב הזה שרק מוגש הערר איזו שהיא זכות להביע את עמדותיו. לא מדברים על שימוע. עצם הגשת הערר זה שלב מאוד מקדמי. יכול להיות שזה ייצור ציפייה אצל מי שהיה חשוד לגבי זה שהוא יוכל עכשיו להיות צד להליך הפלילי ולהביע את עמדתו.
רחל הלמן:
הוא גם לא צד לתלונה.
יצחק לוי:
זה אומר שהתיק לא נסגר.
דרורה נחמני-רוט:
העמדה הראשונית שלנו הייתה שאנחנו לא רוצים להרחיב את חובת היידוע שחלה לגבי פשעים. יש צו של שר המשפטים שהוציא עבירות אלימות ומין בתוך המשפחה. לא רצינו להרחיב את חובת היידוע בנושא הזה, כי ברגע שאנחנו מודיעים על הגשת כל ערר אנחנו באופן אוטומטי מרחיבים. יש לנו כ2000 עררים בפרקליטות המדינה בשנה.
יצחק לוי:
כמה עררים מתקבלים מתוך 2000 תיקים?
דרורה נחמני-רוט:
פחות מ10% מתקבלים. אנחנו מציעים לא להרחיב את חובת היידוע שלא לצורך. אנחנו חושבים שבמקרים שיש ערר ואין שום שינוי בהחלטה לא צריך להודיע. רצינו לצמצם את ההיקף ולהתעסק רק עם פשעים ועוונות, לא להיחשף לחטאים. חטאים זה בדרך כלל בעבירות תעבורה, בעבירות קנס.
יצחק לוי:
אני מסכים שזה לא יהיה באופן אוטומטי, אלא רק לגבי עררים שיש בהם שינוי בתיק. חשוב לי שאדם ידע שמדובר בדברים שמפריעים לו בקבלת עבודה.
אפרת רוזן:
בכמה מקרים מדובר על חטאים?
היו"ר דוד רותם:
את החטאים צריך להוציא מהעניין.
אפרת רוזן:
חבר הכנסת לוי, דיברת קודם על זה שאתה מסכים שזה רק אם הערר גורם לשינוי בהחלטה. משרד המשפטים מציע שיהיה מדובר בשינוי עילת הסגירה או בהחלטה להגיש כתב אישום. משרד המשפטים מציע להוסיף את 65ב - "יידוע על הגשת ערר והודעה בדבר תוצאותיו בעבירות עוון ופשע (א) בטרם תתקבל החלטה על הגשת כתב אישום בעקבות הגשת ערר בעבירה מסוג פשע או עוון, יודיעו הגורם המוסמך לקבל החלטה כאמור לחשוד על הערר שהוגש ועל האפשרות כי יוגש נגדו כתב אישום, אלא אם החליט הגורם המוסמך לקבל החלטה בערר או פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך". אולי לקראת קריאה שנייה ושלישית כדאי להבהיר מה המניעה הזאת.
נחמה זוסמן:
נניח שהוגשה תלונה למשטרה, התיק נחקר ונסגר מחוסר ראיות. נשלחות 2 הודעות, האחת למתלונן ואחת לחשוד. למתלונן יש אפשרות על פי סעיף 64 להגיש ערר. התיק מגיע עם המלצת המשטרה למחלקת עררים בפרקליטות המדינה. נניח שמחלקת עררים בפרקליטות המדינה בודקת וסבורה שיש יסוד לקבל את הערר.
רחל הלמן:
אני מבינה שהפרקליטות בודקת את הערר בחשאיות ושלא בידיעתו..
דרורה נחמני-רוט:
תמיד היא עושה את זה כך.
רחל הלמן:
הפרקליטות משחררת את עצמה מהטרדות ומכל הפרעה מצד החשוד. עצם ההחלטה שעומדת להתקבל בערר היא השלמה של החקירה. המתלוננת – מבחינתי זאת רק מתלוננת – מוסיפה לפעמים ראיות חדשות. מה שמחויב מההחלטה הזאת זה חידוש החקירה. המתלוננת לא משוחררת מאותם חששות שבדרך כלל ישנם מצד החשוד.
היו"ר דוד רותם:
ממה את חוששת? התקבל ערר וזה חזר להשלמת חקירה. מה את רוצה? שהחשוד לא ידע שמשלימים את החקירה?
אפרת רוזן:
הוא ידע רק על שינוי עילת סגירה או הגשת כתב אישום.
יצחק לוי:
החשוד בעוון או בפשע יודע שהגישו נגדו תלונה. מדובר על כך שהוא יודע. אם התיק נסגר מודיעים לו על כך. אם אחרי שבועיים מגישים ערר והפרקליטות מחליטה לסגור ולא לקבל את הערר, אז אין בעיה, לא צריך להודיע לו. אם הפרקליטות רואה את הערר ומחליטה להגיש נגדו כתב אישום, אז היא מודיעה לו. הדבר האמצעי הוא אם הפרקליטות פותחת מחדש את החקירה. זו לא החלטה מהירה. נניח שהערר מצריך חקירה נוספת. אני לא חושב שצריך להודיע לו.
היו"ר דוד רותם:
אנחנו מסכימים על זה.
דרורה נחמני-רוט:
רק בצמתים של סיכוי לשינוי החלטה נודיע לו.
אפרת רוזן:
סעיף קטן (ב) מתייחס לשינוי עילת סגירה: "התקבלה החלטה בעקבות הגשת ערר בדבר שינוי עילת סגירת תיק נגד החשוד, תימסר לו על כך הודעה". אני מציעה את הסיפא להחליף בלהפנות לסעיף 62ב.
נחמה זוסמן:
חשבנו על זה, אבל זה לא מתאים עד הסוף.
אפרת רוזן:
האם המהות היא שהחשוד יהיה רשאי לפנות לבקש לשנות את עילת הסגירה ושתיק שנסגר מחוסר אשמה יימחק?
היו"ר דוד רותם:
זה לא מה שכתוב פה.
דרורה נחמני-רוט:
נניח שהתיק נסגר מחוסר אשמה. זה מאוד טוב לחשוד. בא המתלונן ואומר שיש ראיות. מחלקת העררים והמשטרה בודקת את טענותיו של המתלונן ומוצאת שעילת הסגירה לא נכונה. זה לא חוסר אשמה אלא חוסר ראיות. שינוי העילה היא לרעתו. העילה של חוסר ראיות לא נוחה כל כך לחשוד, לכן צריך להודיע לו. זה נוסח הסעיף.
אפרת רוזן:
צריך להודיע לו גם אם שינוי עילת הסגירה היא לטובתו.
דרורה נחמני-רוט:
הבאתי דוגמה לרעתו כדי שהוא יבין את המשמעות.
היו"ר דוד רותם:
הסעיף הזה לא במקום. סעיף (א) מדבר על ערר שהוגש על ידי המתלונן. האם אנחנו מאפשרים למתלונן להגיש ערר על עילת הסגירה?
דרורה נחמני-רוט:
לא.
היו"ר דוד רותם:
האם אנחנו מדברים על כך שבמסגרת ערר שהוא הגיש מחליטים לשנות?
דרורה נחמני-רוט:
נכון.
היו"ר דוד רותם:
סעיף (ב) לא מנוסח טוב.
יצחק לוי:
הנוסח צריך להיות כך: "הוגש ערר ובעקבותיו התקבלה החלטה לשינוי עילת הסגירה".
אפרת רוזן:
(ג) אין באמור בסעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 60א. 60א זה ההוראות בדבר יידוע לגבי זכות השימוע. (ד) (1) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על סוגי עבירות שקבע שר המשפטים לפי הוראות סעיף 60א(ט). (2) שר המשפטים, באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עבירות נוספים שלגביהם לא יחול סעיף קטן (א). (2) תיקון סעיף 65א. האור בו יסומן (ב), ולפניו יבוא: "(א) הגורם המוסמך להחליט בערר יודיע למתלונן על החלטה בערר לפי סעיף 64."
רחל הלמן:
אני לא מבינה מה התכלית של (א). כשמדובר בפשע יש לחשוד הזכות לדעת שעומדים להגיש נגדו כתב אישום כי נותנים לו זכות שימוע. הסעיף הזה מיותר, משום שיש לנו את הסעיף האחר שאומר שזה שעומדים להגיש נגדו כתב אישום בפשע מקבל הודעה. יש פה תוספת שמדברת על כך שגם מי שחשוד בעבירה שהיא עוון ידע לפני הגשת כתב אישום.
אפרת רוזן:
אין חפיפה בין 60א לזה.
רחל הלמן:
לא צומחת לו מזה שום זכות. הוא מקבל את המידע הזה קצת קודם, אבל התכלית של הקצת קודם לא ברורה.
גיל שפירא:
הייתה חקירה נגד אדם. עננה הייתה מעל ראשו. היא הוסרה. היום הוא הולך להגיש מועמדות למשרה ציבורית. אחרי חודשיים העננה הזאת חוזרת. הוא צריך לדעת מזה, כי אולי זה ישנה את מהלכיו, אולי הוא לא יעשה צעדים מסוימים, אולי הוא לא יקנה דירה חדשה.
רחל הלמן:
התיק יכול להיפתח בלי קשר לערר. התיק יכול להיפתח מהרבה סיבות אחרות. החשוד נמצא באפלה.
היו"ר דוד רותם:
אומר הרב לוי בהצעת החוק שלו שהוא רוצה עד כמה שאפשר לפזר את האפלה.
יצחק לוי:
אפשר להרחיב. יש הבדל בין המצב שכבר הודיעו לאדם שהתיק נסגר, למצב שבו נפתחה חקירה מחדש. יכול להיות שיש מקום להודיע, אבל אני לא עוסק בזה עכשיו. זה רעיון להצעת חוק פרטית נוספת.
היו"ר דוד רותם:
אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד?
ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – 0
החוק עבר לקריאה ראשונה
הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:45