פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שלישי פרוטוקול מס' 221 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי כ"ז בתשרי התשס"ח (9 באוקטובר 2007), שעה 12:00 סדר היום: הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון –מפרץ אילת) התשס"ו- 2006. נכחו: חברי הוועדה: אופיר פינס-פז – היו"ר דב חנין משה גפני מוזמנים: גדעון ברסלר - מתכנן באגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה עו"ד ליאורה עופרי - יועצת משפטית, המשרד להגנת הסביבה אילנה שפרן - מרכזת הוועדה לשמירה על החופים, משרד הפנים עו"ד סגלית ברקאי - לשכה משפטית, משרד התחבורה אהרון זיסו - מנהל אגף מעגנות ונמלים, רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה מיכל טוכלר-אהרוני- חברת נמלי ישראל, משרד התחבורה עו"ד רוני טלמור - משרד המשפטים ברוף פרצמן - ראש תחום קרטוגרפיה, המרכז למיפוי ישראל. עו"ד דפנה ישראלי - יועצת משפטית, עירית אילת. ד"ר דודו זכאי - רשות הטבע והגנים מורן דימנט - עמותת צלול ניר פפאי - החברה להגנת הטבע. סער שפירא - עוזר מנכ"ל חברת נמל אילת כרמית יוליס ייעוץ משפטי: ורד קירו-זילברמן מנהלת הוועדה: יפה שפירא רשמת פרלמנטרית: איה לינצ'בסקי הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון –מפרץ אילת) התשס"ו- 2006. היו"ר אופיר פינס-פז: אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון-מפרץ אילת), הכנה לקריאה שנייה ושלישית. יש לנו הצעת נוסח, ורד בבקשה. ורד קירו- זילברמן: הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון) (מפרץ אילת), התשס"ז – 2007 תיקון סעיף 2. 1. בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004 בסעיף 2- (1) בהגדרה "יום התחילה", בסופה יבוא " ולעניין ים סוף – יום תחילתו של חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון) התשס"ח-2006". (2) בהגדרה "נמל" בסופה יבוא "וכן נמל אילת כמשמעותו בפקודה האמורה, בתחום שיועד לו בתכנית". (3) בהגדרה "סביבה חופית" בכל מקום, אחרי "הים התיכון " יבוא "או מקו החוף של ים סוף, לפי העניין". (4) בהגדרה " קו החוף", אחרי " הים התיכון" יבוא " או לאורף חופי ים סוף, לפי העניין". (5) בהגדרה "תחום חוף הים" אחרי המילים " וכן התחום שיימדד מקו החוף לכיוון הים " יבוא " לעניין הים התיכון -" ובסופו יבוא " ולעניין ים סוף - עד סוף מימי החופין". 2. תיקון חוק התכנון בחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 (1) בסעיף 1 בהגדרה ,סביבה חופית", בכל מקום, אחרי "הים התיכון" יבוא "או מקו החוף של ים סוף, לפי העניין". (2) בתוספת השנייה – (א) בסעיף 1 – (1) בהגדרה "קו החוף", אחרי "הים התכיון" יבוא "או לאורך חופי ים סוף". (2) בהגדרה "תחום חוף הים" אחרי המילים "וכן התחום שיימדד מקו החוף לכיוון הים יבוא "לעניין הים התיכון –" ובסופו יבוא "ולעניין ים סוף – עד סוף מימי החופין". (ב) בסעיף 11 אחרי המילים "ערב תחילת תיקון 69 יבוא "ולעניין ים סוף – ערב תחילתו של חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס"ח-2007. היו"ר אופיר פינס-פז: חבר הכנסת חנין בבקשה. דב חנין: הנוסח הוא נוסח טוב, אני מודה לצוות המשפטי של הוועדה שעשה עבודה רצינית על הנוסח. אני אשמח לשמוע הערות. היו"ר אופיר פינס-פז: משרד הפנים בבקשה. אילנה שפרן: זה נעשה בתיאום אתנו. היו"ר אופיר פינס-פז: המשרד להגנת הסביבה. ליאורה עופרי: אין הערות. היו"ר אופיר פינס-פז: משרד האוצר? גלית פלצור: אין הערות. היו"ר אופיר פינס-פז: משרד התחבורה? סיגלית ברקאי: אנחנו מתנגדים לניסוח סעיף 1(2). ההערה הזו הייתה לפי דרישה שלנו, כפי שנעשה בשאר הנמלים ביקשנו לעשות החרגה של הנמל ואנחנו מבקשים שזה יישאר רק לפי המשמעות שלו בפקודה ולא לפי התכנית. התכנית לא כוללת עוד שטחים שהם לשימוש נמלי. היו"ר אופיר פינס-פז: מה זה משנה לך? סיגלית ברקאי: התכנית הזו היא תכנית לפי תמ"א, ההחרגה הזו נעשתה במיוחד לגבי מעבר חופשי בשטח. ברגע שיש שטח כמו קצ"א , בתכנית הוא לא מיועד כשטח נמל. אהרון זיסו: תחום נמל אילת הוא על פי הכרזת הנמל. הכרזת הנמל בתקנות משנת 57 או משהו כזה, יש תמ"א 13 משנת 2003 שפחות או יותר מתעלמת מתחום הנמל. חלק משטחי הנמל בהכרזה והיא מסבה אותם לייעודים אחרים. אילנה שפרן: היא לא מתעלמת היא קובעת ייעודים. היו"ר אופיר פינס-פז: אני מקווה שאדוני יודע מה זה תמ"א. תמ"א זה כמו חוק. הכרזת הנמל פחותה בעוצמתה מתמ"א. אני לא מתווכח אני רק מציין מהם הכללים שעל פיהם עובדת מדינת ישראל. משרד התחבורה מיוצג במועצה הארצית לתכנון ובניה, ששם נקבעת התמ"א, אתם לא צריכים להביא את זה לכנסת, אלה דברים שצריך לסכם אותם בממשלה. אם התמ"א קבעה גבולות יותר מצומצמים לנמל, אז הוא קבע גבולות מצומצמים יותר לנמל. אהרון זיסו: אני לא מדבר על גבולות מצומצמים יותר, אני מדבר על גבולות שבתוך תחום הנמל. היו"ר אופיר פינס-פז: שאין עליהם ויכוח בין המשרדים. אהרון זיסו: מתוך איחוד נמלי לא ניתן לעשות מעבר חופשי לציבור כי זה מקום שיש בו מספנה. היו"ר אופיר פינס-פז: בסדר, אז מה הבעיה? למה זה קשור לחוק? סיגלית ברקאי: כי בתכנית היא לא מסומנת כשטח נמל. אהרון זיסו: כי מה שמדובר בתכנית אז איפה שהמספנה למשל מופיע שיט וקיט ולא יכול להיות שיט וקיט במספנה. היו"ר אופיר פינס-פז: למה זה מענייננו? סיגלית ברקאי: ברגע שאתה מחריג את זה, זה מקנה מעבר חופשי לאנשים. היו"ר אופיר פינס-פז: איפה אני מחריג את זה? סיגלית ברקאי: ההגדרה של נמל נועדה לבצע החרגה של המעבר החופשי בסביבה החופית. זה בסעיף 5(ג) לחוק. אהרון זיסו: סעיף 5(ג) לחוק מחריג את הנמל ממעבר חופשי, כמו בים תיכון. כמו בשאר הנמלים. היו"ר אופיר פינס-פז: על מה בעצם הויכוח? אם אנחנו עוזבים את הפורמליסטיקה, החוק מציע שהכללים שנהוגים בים התיכון, בכל מה שקשור לבניה בסמוך לחוף יחולו גם בים סוף. מה ההחרגה אומרת באופן מעשי על הבניה ליד החוף? סיגלית ברקאי: הסעיף הזה ספציפית לא מדבר על הבניה. היו"ר אופיר פינס-פז: אבל החוק מדבר על הבניה ליד החוף. אהרון זיסו: לא רק, הוא מדבר על תכנית מעבר חופי לציבור. סביב הסביבה החופית אנחנו נדרשים להבטיח מעבר חופשי לציבור, שזה בסדר, למעט במקומות שהחוק מחריג בגלל בטיחות ביטחון וכדומה, כמו בנמלים שזהו איזור תפעולי שיש שם מנופים מלגזות קונטיינרים, אנשים לא יכולים לעבור שם חופשי, לכן החוק מחריג אותם. באילת זה לא כמו בים התיכון. היו"ר אופיר פינס-פז: מה הבעיה באילת, הנמל או קצ"א. אהרון זיסו: זה לא קצ"א, אלה שני מתחמים צמודים. היו"ר אופיר פינס-פז: בקצ"א לפי מיטב ידיעתי אין דברים סודיים. אהרון זיסו: לא מדובר על סודי מדובר על בטיחות. למשל יש את המספנה באילת שזהו איזור שלא יכול להיות שתהיה בו מעבר של אנשים והסכימו על זה גם בוועדות, אבל לפי התכנית, איפה שהמספנה מופיע שטח שיט וקיט. גדעון ברסלר: אני מבקש להדגים מים התיכון, חוף בת גלים בחיפה מופיע כ___ בעוד שבפועל מבחינת הציבור זה שטח חופשי פתוח לציבור, אנחנו לא רוצים שמצבים כאלה יקרו באילת, והדרך להסדיר את זה, זה בתכנית. סיגלית ברקאי: אמרת שתכנית גוברת על ההחלטה אבל לפי פקודת התעבורה, נמל מוכרז על ידי שר התחבורה והכרזת נמל. כלומר ההחלטה היא מהפקודה. היו"ר אופיר פינס-פז: על פי סמכותו בחוק הפקודה. סיגלית ברקאי: זה אומר שגבול ההחלטה הוא זה שמכריז על גבול הנמל לא מה שהיה בתכנית. יכול להיות שיש התנגשות ביניהם, זה אפשרי, אבל אם אנחנו הולכים על אפשרות של ההכרזה - - - היו"ר אופיר פינס-פז: השאלה מה אנחנו רוצים לעשות. אהרון זיסו: יש מקומות שהפריע לי שבתכנית מופיע חוף רחצה בתוך תחום הנמל, ואמרנו בדיון פה שאין לנו בעיה עם זה כי זה איזור שהוא לא תפעולי, אבל יש מקומות שיש שם חריגה. היו"ר אופיר פינס-פז: אז מה עושים? אהרון זיסו: יש מקומות שתכניות הפיתוח של הנמל מתנגשות עם מה שמופיע בתכנית כי מופיע חוף רחצה ובפועל אין חוף רחצה מוכרז, זה חוף שאינו מוכרז, ובתכנית הוא מופיע כחוף רחצה. היו"ר אופיר פינס-פז: אז יש פה ויכוח בתוך הממשלה. אהרון זיסו: אני חושב שהבעיה היא לא סמנטית. אין פה דרישה שיהיה מעבר חופשי בתוך גבולות הנמל. מצד שני הדרישה שלהם שתהיה פקודת הנמלים, זה שטח מאד גדול, זה הרבה יותר גדול מהנמל עצמו, אבל אומרים שהתכנית יותר קטנה מהצב הקיים. סיגלית ברקאי: התכנית לא תואמת את המצב הקיים היום. אהרון זיסו: אבל גם הפקודה הרבה יותר גדולה. היו"ר אופיר פינס-פז: אולי נעשה את זה כך שאנחנו נקבע את הבסיס העקרוני שיהיו שטחי מעבר בנמל אבל שר התחבורה ושר לאיכות הסביבה יקבעו בתקנות איפה לא יהיה מעבר ציבורי כתוצאה מהסדרי בטיחות. אהרון זיסו: זה אמור להיות הפוך. בעיקרון בתחום נמל אין מעבר אלא אם אפשרי, ואמרנו למשל בתחום של חוף הרחצה שכיום קיים לא מוכרז אין לנו בעיה. היו"ר אופיר פינס-פז: או להפך. ניר פפאי: אני מרשות הטבע והגנים, אני חושב שהתכנון עצמו היום, הלכה למעשה, מתרחש בוועדות התכנון, יכול לפתור את כל הפלונטר הזה. היום הנמל יבנה קבלה של תמ"א או אישורה שלך תמ"א, התמ"א כוללת בתוכה שטחים שמותר לעבור בהם ושטחים שאסור לעבור בהם. ברגע שזה יקבל תוקף זה יתפור את כל הפלונטר הזה. היו"ר אופיר פינס-פז: אני מסכים אתך שברמת הביצוע בשטח שבאים לפתח אילו את הנמל, צריך לעבור ועדה מקומית וועדה מחוזית האחראיים לתכנון, אבל מה אתם אומרים על הרעיון שהצעתי או הרעיון ההפוך, שתיאסר תנועה בנמל למעט במקומות ששר להגנת הסביבה, בהסכמת שר התחבורה... הבעיה שאני יודע ששר התחבורה לא יסכים לכלום. ניסיתי להציע לשר התחבורה שאסור יהיה לשלוח אס.אמ. אס תוך כדי נהיגה ואתם טרפדתם את זה. אהרון זיסו: אנחנו אמרנו שיש מקומות שאפשר להתיר מעבר אבל צריך לסמן אותם. היום בפועל, בהתאם למה שאמר המשרד לאיכות הסביבה, יש מקומות בנמל חיפה למשל, שההכרזה הרבה יותר גדולה מאשר בפועל, כמו למשל בחוף בת גלים, ואף אחד לא מגביל את המעבר, למרות שזה סומן. היו"ר אופיר פינס-פז: אני לא יכול שהחוק יגביל. גדעון ברסלר: החוק קובע ברירת מחדל, החוף יהיה פתוח לכל אורכו, זו ברירת המחדל וזה המצב הבסיסי, הייתה הכרזה משפטית על שטחים נרחבים, לא יכול להיות שיהיה מצב שהוא לא משמש לפעילות והוא סגור בגדר וסגור לציבור, גם המשרד לאיכות הסביבה לא רוצה שאנשים יעברו חופשי בתוך הנמל. לכן נראית לנו ההצעה שעומדת על שולחן הוועדה. סיגלית ברקאי: היא לא תואמת את המצב היום, אתה יוצר מצב שמחר אנשים ייכנסו למספנה. גדעון ברסלר: המספנה פועלת ללא תכנית? סיגלית ברקאי: היא פועלת, היא קיימת בשטח. אהרון זיסו: גם ריף הדולפינים שמוגדר כשיט, לא מוסדר והוא לא בחוף, בלי אישורי בנייה ובלי כלום, אבל עשיתם אותו חוף רחצה. ורד קירו- זילברמן: אולי אפשר למצוא לבעיה שעולה פה תשובה בסעיף עצמו שמדבר על אזורים ומתקנים אחרים שקבע השר, ובכלל זה שאזור או מתקן שהכניסה והשימוש בו מוגבלים מטעמי ביטחון והגנה על ערכי טבע. אז אפשר לשלב את הנושא של המעבר החופשי למעט מה שמצוין. סיגלית ברקאי: מה שאת עושה, את לוקחת את הכרזת נמל ואומרת שהיא לא שווה כלום כי יש משהו אחר שיגדיר מהו נמל. היו"ר אופיר פינס-פז: אף אחד לא אומר שזה לא שווה כלום, אבל הכרזת הנמל, עובדה שהיא לא הייתה סופו של דבר הדבר המכריע בתמ"א. סיגלית ברקאי: אפשר לעשות התאמה של ההכרזה והתמ"א לפי מה שקורה באמת. היו"ר אופיר פינס-פז: יש נציגות לנמל אילת? סער שפירא: הרציונאל של מניעת מעבר בשטחי הנמל, כל עוד יש עבודה תפעולית או בשטחם שהם תחת עבודה תפעולית, הוא רציונאל נכון, על זה אין ויכוח. אולי יש בעיה משפטית סביב השטח, התמ"א, ההכרזה. היו"ר אופיר פינס-פז: מישהו רוצה להציע פתרון משפטי. משרד הפנים בבקשה. אילנה שפרן: לפני שנציע את הפתרון אני רוצה להסביר שההכרזה של הנמל היא למעשה כל מקבץ אילת וזו הבעיה ממנה נבע כל הסעיף הזה. ברגע שיש הכרזה, אם אתה פועל לפי ההכרזה האפשרות לעבור באופן חופשי נתונה למשרד הפנים. תמ"א 13 קבעה שטח שהוא קטן יותר מהנמל היום אבל זו מגמת התכנון הרצויה לאילת לפי המועצה הארצית והממשלה. היו"ר אופיר פינס-פז: זה מה שאושר. סיגלית ברקאי: אפשר לשנות את הכרזת נמל, אנחנו מוכנים לשנות את ההכרזה בהתאם אם צריך. היו"ר אופיר פינס-פז: אני רוצה לראות שפעם אחת תעשו דה-אימפריאליזם בעודי מכהן. שמשרד התחבורה יגיד זה שלי ואני מוותר על זה. על אס. אמ.אס אתם לא מוותרים. ליאורה עופרי: אני מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, יש לי הצעה שתיתן מענה גם למצב הקיים וגם למצב ברגע שתהיה התכנית, כי זו המהות. בהגדרה נמל שיהיה כתוב: " וכן נמל אילת כמשמעותו בפקודה האמורה, ומלבד שמתבצעות בתחום חוף הים עבודות שגרתיות בפועל". ניר פפאי: במעבר החופשי במקום הנמל "נמל" יהיה "השטחים התפעוליים" או ניסוח אחר של השטחים התפעוליים. היו"ר אופיר פינס-פז: אין מחלוקת שבמקום שבו הנמל מתפקד לא יהיה מעבר חופשי. אבל בגלל שהגדרת הנמל היא בלתי נגמרת זה לא יכול להיות שזה יכיל את המרומות האלה, אין ויכוח על החלק המעשי, רק תמצאו ניסוח למה שאמרתי. אהרון זיסו: ההצגה שכל מפרץ אילת הוא נמל זה קצת מעוות, בים כן, כי זה אזור עגינה אבל אנחנו לא מדברים על הים, בים אין את הבעיה. אני מדבר על השטח החופי של הנמל, היכן שיש פעילות תפעולית, על זה אנחנו מדברים אבל יש בעיה שהתכנית צבעה שטחים של קיט ושיט למשל כשטחים תפעוליים ולכן יש לנו בעיה, נתתי כדוגמא את המספנה באילת שלפי התכנית זה מופיע כקיט ושיט למרות שזה שטח תפעולי. התכנית באה אחרי המספנה וצבעה את זה, לא בשיתוף אתנו. אם מחר יצביעו נגד ויבטלו את הנמל ויבנו עליו קזינו? היו"ר אופיר פינס-פז: אני רוצה להציע ללכת לפי הנוסח שכתוב פה, אני חושב שהוא נוסח הולם, נוסח נכון, אני מניח שהקדישו זמן לתכנית של התמ"א, פי מאה יותר שעות שאנחנו נוכל להקדיש לזה, וישבו על זה כל משרדי הממשלה. אז יש לכם ויכוח אם המספנה פעם תהיה חוף מוכרז - - - אהרון זיסו: החוף קיים כבר, מצויר חוף בתוך הנמל ואין לנו בעיה למרות שהוא לא מוכרז. היו"ר אופיר פינס-פז: אין ויכוח שבמקומות שהנמל עובד לא תהיה כניסה. משרד המשפטים, ירדת משתי ההסתייגויות שלך להערב? אתם מלינים את החוק. רוני טלמור: המצב השתנה לגמרי. היו"ר אופיר פינס-פז: אתה נותן לי תחושה טובה... רוני טלמור: אני רוצה להציע הצעת פשרה שמתבססת על ההצעה של ורד ולהוסיף בסעיף קטן (ב) "אזורים ומתקנים אחרים שקבע השר", שיהיה "לעניין מפרץ אילת, שקבע שר התחבורה בהסכמה עם המשרד להגנת הסביבה", ושיהיה ברור שזה נוכח תפעול של הנמל, ההגדרה תהיה מצומצמת יחסית לפי הגדרת התכנית ואז יוכל שר התחבורה בהסכמת שר להגנת הסביבה להוסיף עוד. היו"ר אופיר פינס-פז: מקובל עלי. אנחנו נקבע את זה על פי התכנית הממשלתית ונאפשר לשר התחבורה להוסיף שטחים ששם לא יהיה מעבר חופשי בהסכמת השר להגנת הסביבה. אם הוא צודק אז הוא צודק. השר להגנת הסביבה יכול להגיד לך שהוא נוטה להסכים ולשתף פעולה, הראיתי להם עכשיו את התקנות לזיהום אוויר, המשרד להגנת הסביבה בסוף יתקפל בפני משרד התחבורה, הרי אין ויכוח בין אנשי המקצוע שבכל מקום שיש נמל מתפקד לא יהיה מעבר. אם שר התחבורה יבוא לשר להגנת הסביבה ויראה שצריך, אז שיוסיף. אני פוטר אתכם מלעבור את ועדת הפנים. אם היה ויכוח אז הייתי נכנס לזה אבל אין ויכוח בין המשרדים שאיפה שיש נמל לא יהיה מעבר ואיפה שאין נמל בפועל אפשר יהיה לעבור, אז נראה לי סביר מה שורד אמרה על בסיס התכנית, פלוס אופציה לשר התחבורה להוסיף שטחים שהם לא בתכנית אבל שיש בהם הסכמה מצדו של השר להגנת הסביבה. ורד קירו- זילברמן: יש עוד סייג בסעיף שאין באמור בסעיפים לא הקמת מכשור, גדר או מעצור החוסם את המעבר...זה סעיף שמלא בסייגים, היכולת של השר לעצור את המעבר פה זו לא הבעיה. היו"ר אופיר פינס-פז: משרד התחבורה אתם חייבים להבין שאתם חלק מהממשלה, התמ"א היא יציר ממשלתי. סיגלית ברקאי: כולנו דואגים לבטיחות האנשים. כרמית יוליס: אנחנו הוצאנו את סעיף 5(ב) לא צריך פה את הצו. אם יש היתר ואתם רוצים להקים מכשול או גדר או מעצור אחר שחוסם מעבר וזה בהתאם להיתר אז אין בעיה. היו"ר אופיר פינס-פז: אנחנו נקריא את הסעיף בתוספת הסיפה שהציעה ורד עם משרד המשפטים, ונצביע על זה. ורד קירו- זילברמן: נוסיף לסעיף 9 לחוק העיקרי, זה יהיה תיקון סעיף 5(ג)9 לחוק שמירת סביבה חופית, בסופו יבוא: "ולעניין נמל אילת שטחים ששר התחבורה בהסכמה עם השר להגנת הסביבה קבע בצו שלא יהיה בהם מעבר חופשי". היו"ר אופיר פינס-פז: אני רוצה להוסיף סעיף שכל מה שאנחנו עושים על נמל אילת נעשה גם על הכינרת וים המלח, האם זה אפשרי מבחינתכם לצרף עכשיו, אני יודע שזה נושא חדש אבל אם יש הסכמה ממשלתית אני לא רואה בעיה. אני חושב שהעיקרון נכון לכל המקומות, הרי זה לא שאין בניה על החוף זה על פי הפרוצדורה שהקמנו, אגב, הפרוצדורה מתפקדת? אילנה שפרן: מאד מתפקדת. היו"ר אופיר פינס-פז: אז למה אילת כן ולא ים המלח והכינרת, אני יכול להציע הצעת חוק אבל אם זה מוסכם אז למה? הנוסח יתאם. אילנה שפרן: זה לא הנוסח, יש הבדלים גם בעניין המשפטי בין מה זה ים ומה זה ימה לכן אני צריכה לבדוק משפטית את הנושאים האלה. בעניין המהותי ים המלח הוא בעייתי בגלל הנסיגה ויש בעיה לקבוע מה זה קו החוף, בייחוד שבימים אלה עושים תכנית מתאר ארצית לים המלח. בכינרת אני חושבת שיש נחיצות מאד גדולה, אבל זה נושא אחר ואי אפשר להכניס את זה כמשפט נוסף במסגרת החוק הזה, זה דורש הרבה הכנת רקע, בדיקות והבנה של מה זה אזור סביבה חופית בכינרת שהוא שונה לחלוטין מימים אחרים. אהרון זיסו: הערת אגב, הכינרת לפי התקנות כולה מוכרזת כנמל טבריה. כממונה על נמל טבריה אני אומר שאין בעיה של מעבר חופשי לציבור כי אין בעיית בטיחות למעט מקום אחד, המקום שבו נמצאת המספנה בכינרת. דב חנין: אני מבקש שיירשם שמשרד התחבורה גם לא יתנגד למעבר חופשי בכנסת שמוגדרת כחלק מירושלים... ברוך פרצמן: האם אפשר לשנות את השם ים סוף למפרץ אילת, גם מפות של מדינת ישראל רשום מפרץ אילת ולא ים סוף. ורד קירו- זילברמן: אני אבדוק את זה. דפנה ישראלי: היועצת המשפטית של עיריית אילת. יש לי הסתייגות כללית, אולי זכור לכם שבישיבה הקודמת לא התנגדנו לחוק רק סברנו שצריך להתאים אותו באופן ספציפי למפרץ אילת, כמו שעשו בתמ"א, כמו שמצאו להפריד בין חופי הים התיכון לחופי מפרץ אילת, סברנו שראוי לעשות את זה גם בחוק הזה. למעשה, שמאי אסיף היה אמור לרכז את עבודת אנשי המקצוע ולבצע את ההתאמות הנדרשות. לי לא ידוע שום דבר כזה, אני רואה את התיקון והוא לא עולה בקנה אחד משום שלהכניס את המילים "ו/או ים סוף" זה לא להתאים. צריך שההגדרות יהיו שונות, יש תכניות בתוך הים, יש מספר בעיות שאילת היא ייחודית בהם וצריך לתת עליהם את הדעת. משה גפני: מה זאת אומרת תכניות בתוך הים? כלובי דגים? דפנה ישראלי: לא כלובי דגים, תבניות כמו כפר צוללים ופרויקטים מהסוג הזה. היו"ר אופיר פינס-פז: מה אומר משרד הפנים? אילנה שפרן: בחנו מה הנושא, בחנו את הסביבה החופית אם היא שונה ואם בהגדרות שלה כפי שמופיעות בחוק יש שוני בין הים התיכון לסביבה החופית. יש שינויים, ויש שינויים מהותיים אבל מצאנו בסופו של דבר שאם נשתמש בהגדרות הקיימות בחוק הדבר יהיה טוב יותר מאשר אם נתחיל לעשות התאמות שהן התאמות קטנות למשל שקו החוף לא יהיה 0.75 אלא 0.90. התוצאות לגבי מהי הסביבה החופית לא משמעותיות ולכן כדאי להישאר בהגדרה אחת שנכונה לכולם. היו"ר אופיר פינס-פז: השאלה היא שאלת המעשה שכשהם יבואו לוועדה האם יגידו להם שיש פה חוק ולא יכולים לקחת בחשבון את כל מה שהם אומרים. אילנה שפרן: הוועדה יכולה לקחת בחשבון הכול וזה מה שהיא עושה. היו"ר אופיר פינס-פז: מבחינה מעשית אין בעיה לעיריית אילת לקדם תכניות במסגרת הוועדה. אילנה שפרן: כמה שזה מתאים לחוק הסביבה החופית. היו"ר אופיר פינס-פז: זאת אומרת שזה לא מה שמפריע להם. אילנה שפרן: אין פה משהו שמפריע לעיריית אילת לקדם תכניות ובלבד שהתכניות האלה מתאימות לחוק, והתפקיד של הוועדה היא לבחון את ההתאמה הזו. דפנה ישראלי: אני רוצה להבטיח לגבי תכניות שנמצאות בצנרת, שהוראות המעבר יבטיחו שלתכניות אלה החוק יענה ויאפשר את סימן המהיר וייצור מנגנון שיבטיח, כיוון שאנחנו עיר תיירות ופרויקטים שנתקעים יכולים ליצור מצוקה קשה מבחינת יזמים שיבואו וירצו להשקיע בעיר הזו, מעבר לזה שיש לנו תחרות קשה מאד מירדן ומצרים במובן הזה. היו"ר אופיר פינס-פז: אנחנו היינו במסגרת ועדת הפנים בעקבה, עקבה לא בונה על החוף. המלון מרוחק מהחוף, יש מעטפת כביש סביב החוף ואתה יורד אליו. בארץ יש מלון על החוף. דפנה ישראלי: זו הבעיה שבאילת כבר הכול בנוי, למעשה באילת כל קו החוף בנוי כבר. היו"ר אופיר פינס-פז: מה קורה עם הביוב? דפנה ישראלי: ידעתי שתשאל את השאלה הזו...אני יכולה רק להצטער צער רב יחד עם ראש העירייה שקרה מה שקרה, נתחיל מזה שמשנת 2004 לא הייתה הזרמת ביוב לים, התשתיות שופרו ויש תאגיד מים וביוב. הנזילה הייתה דווקא מצינור חדש שהוא רק בן 4, זה משהו שלא אמור לקרות ואנחנו בודקים אם יש רשלנות של היצרן או המתקין וזה כבר עניין של אחריות. יתרה מזו, הכמות הייתה יחסית מזערית. משה גפני: מי נתן את ההוראה לא להיכנס למים? דפנה ישראלי: משרד הפנים בהסתמך על הדברים של משרד הבריאות, לאחר שעשו את הדגימות מתברר שלא הייתה סיבה אמיתית לסגור, אבל גם זה לא צריך לקרות. רוני טלמור: הערה ניסוחית יותר לעניין קו החוף לפי הנוסח שהיה לגבי ים תיכון, קו החוף צריך להיות מוכרז על פי מודל ויש תקופת זמן לקביעת מהו בדיוק קו החוף. בתוספת כאן לגבי ים סוף, אין קביעה של תקופת זמן ואני מציע להוסיף את קביעת הזמן הזו, זה לא צריך להיות שנה אפשר שזה יהיה פחות. ברוך פרצמן: מי שביצע את העבודה לים התיכון זה המרכז למיפוי ישראל ובדיונים שהיו קבעו לעשות גם את מפרץ אילת, עד חצי שנה מבחינתנו אפשר לגמור את העבודה, אולי גם פחות, זה תוקצב בזמנו על ידי שלושה גופים. אילנה שפרן: אז להבהיר שעד לחצי שנה הזו יהיו אותם כללים כמו שנהגו בים התיכון של מודל מוסמך לפי הנחיות. סיגלית ברקאי: יש לי שאלה, לפי מה מסומן שטח בסיס חיל הים. אילנה שפרן: מעגנה עירונית. דב חנין: כדי להרגיע את נציגי משרד התחבורה, אתם מתמקדים בהגדרת נמל, אבל הסעיף המרכזי של החוק מתייחס אליו בעניין מעבר חופשי הוא סעיף 5 וסעיף 5 כולל שורה של מתקנים, לא רק נמל, בין היתר הוא כולל גם מתקן ביטחוני, כל מתקן ביטחוני בלי צו ובלי כלום באופן אוטומטי לא פתוח לציבור. לכן אין סיבה לחשש יש מערכת שלימה... היו"ר אופיר פינס-פז: נרגעת? סיגלית ברקאי: אני לא רוצה שמחר תהיה תאונה ויאשימו אותנו ומשרד התחבורה יהיה הראשון שיתבעו. היו"ר אופיר פינס-פז: התשובות מניחות את דעתך? סיגלית ברקאי: כן. היו"ר אופיר פינס-פז: אני מתכבד להעלות את הצעת החוק להצבעה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. מי בעד? הצבעה בעד: 3 נגד:אין נמנעים:אין הצעת החוק עברה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. היו"ר אופיר פינס-פז: אני אבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה להכין הצעת חוק לגבי הכינרת וים המלח ונקדם אותה, יהיה לכם מספיק זמן להיערך לזה. תודה רבה לכולם הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 12:45