פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 125
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ג' בחשוון תשס"ח, (10 באוקטובר 2007), שעה 10:00
סדר היום: סקירת השר לקליטת העלייה ופיתוח הנגב והגליל, חבר הכנסת יעקב אדרי,
על פעילות המשרד ותקציבו.
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל נודלמן – היו"ר
קולט אביטל
אברהם מיכאלי
יצחק זיו
יוסף שאגאל
מוזמנים:
ארז חלפון – מנכ"ל, המשרד לקליטת העליה
גלעד אברהמי – כלכלה ויזמות, המשרד לקליטת העליה
חנוך צמיר – משנכ"ל, המשרד לקליטת העליה
חביב קצב – מנהל אגף בכיר לדיור, המשרד לקליטת העליה
תמיר נימרוד – מנכ"ל, המשרד לקליטת העליה
אלהרר איציק, המשרד לקליטת העליה
רוני דהאן – יועץ השר, המשרד לקליטת העליה
מיכל צוק – רפרנטית אגף תקציבים, משרד האוצר
עמיהוד בהט – מנהל האגף לקליטת עלייה, משרד החינוך
דפנה בונה – קרן היסוד
פרופ' משה בלינסקי, אוניברסיטת תל-אביב
רומן גורביץ
מרינה שלסט
אברהם שרנופולסקי, חזית הכבוד
רימה אקסלר – ארגון מורים מבוגרים יוצאי ברית המועצות
דובר אבי מספין – אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
נגיסט מנגשה – מנכ"ל, הפרוייקט הלאומי האתיופי
דגנית לוי – עוזרת מחקר בכירה, מכון ברוקדייל
ייעוץ משפטי: עידו עשת – יועץ משפטי
מנהלת הוועדה: דנה גורדון
רשמה: אתי בן שמחון
סקירת השר לקליטת העלייה ופיתוח הנגב והגליל, חבר הכנסת יעקב אדרי,
על פעילות המשרד ותקציבו
היו"ר מיכאל נודלמן:
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות, בנושא סקירת הוועדה במשרד לעלייה קליטה ותפוצות בשנת 2007, ותחזית לשנת 2008.
בבקשה אדוני המנכ"ל.
ארז חלפון:
בתחילת דבריי, אציג את פעילות המשרד בשנת 2007.
בימים הקרובים אנחנו אמורים לקבל מהאוצר את התקציב הסופי שביקשנו לקראת 2008. אחרי שנשב עליו, ונעבד אותו, נשמח להופיע שוב כדי להציג את 2008.
היו"ר מיכאל נודלמן:
סליחה, קראתי שיש קיצוצים בענייני שכר הדירה לעולים חדשים.
ארז חלפון:
כפי שאמרתי, מה שפה, עדיין לא ראיתי. אנחנו אמורים מחר לשבת עם אנשי האוצר והתקציבים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני מאוד מבקש לעשות זאת. ביררתי, וחשבתי שאנשים קיבלו הוסטלים, אבל אמרו לי שזה לא כך, יש קיצוצים.
חביב קצב:
לא ידוע לנו על העניין.
ארז חלפון:
אנחנו נבדוק זאת.
היו"ר מיכאל נודלמן:
הנושא עלה אתמול בטלוויזיה. אני מבקש לבדוק זאת.
ארז חלפון:
אנחנו נבדוק ונחזור.
זה המקום רק להזכיר, שמחר יתקיים לראשונה כנס אשדוד לעלייה וקליטה, בהשתתפות ראש הממשלה,בשעה שמונה וחצי בבוקר, כמובן ביוזמת משרד הקליטה, בשיתוף הסוכנות היהודית ועיריית אשדוד. הכנס יהיה בבית "יד לבנים" בעירייה באשדוד, כאשר הכוונה שלנו מעבר לפורום הגדול, גם האקדמאים, גם אנשי ציבור שמתעסקים בכל נושא העלייה, הוא למצב את העלייה, ולעשות מהכנס הזה משהו בדומה לכנס קיסריה, או לכנס הרצליה. זאת אומרת, במידה וזה יצליח, והכל יהיה בסדר עם שיפורים מסויימים שנעשה, אנחנו מתכוונים שהכנס הזה יהיה כל שנה, כדי לתת מיצוב לקליטה ולעלייה במדינת ישראל.
נתחיל בטבלת כמות העולים, כאשר מתרכזים נכון להיום עד 14 באוקטובר 2007, כ-14,843 עולים הגיעו למדינת ישראל, כאשר הפילוג מאיזה ארצות מופיע בטבלה. כאשר הצפי לאחר שיחות שלנו עם אנשי הסוכנות היהודית, כנראה נעמוד ב-30 בדצמבר על כ-20 אלף עולים. זאת אומרת, שנעמוד כמעט כמו בשנה הקודמת ב-2006, גם כאשר היינו בוועדת הכספים, נשאלנו על סיבות לכאן ולכאן. אני יכול רק להגיד, שלנו ולאנשי הסוכנות היהודית בנושא הזה, היתה דאגה שבגלל המלחמה שהיתה בקיץ שעבר, זה קצת יפגע, והעלייה תיעצר. אבל סך הכל, אם התחזיות של 20 אלף יתממשו, אז אנחנו עומדים בדיוק כמו ב-2006, וכנראה שהמלחמה, אם עשתה השפעה, אז ההשפעה היא קטנה.
יעדים עיקריים של המשרד בשנת 2007, וחלקם הגדול ימשיכו גם ב-2008, הדבר הראשון הוא כמובן קידום ההכשרות, והשמה של עולים חדשים בתעסוקה. הנושא השני הוא, תיגבור לימוד השפה העברית. הנושא השלישי שאליו גם ייעדנו תיגבור תקציב בשנת 2008, תוכניות לחיזוק נוער עולה, ובעיקר נוער עולה בסיכון.
נושא רביעי, עידוד עלייה בחזרתם של תושבים חוזרים. בהמשך אני אפרט על המבצע שאנחנו מתחילים ב-1 בנובמבר, עם כל ההטבות שניתן לישראלים חוזרים שיחזרו בשנת ה-60 למדינה.
הנושא האחרון הוא כמובן הגדרת מספר המתגיירים, שקשור לוועדה שסיימנו, והגשנו את המלצותיה לראש הממשלה, לפני כחודש ימים, לפני החגים.
סקירת הפעילות. כמו שאנחנו רואים למשרד יש מספר כלים שחלקכם הגדול מכיר, בנושא של קורסים והכשרות לעולים חדשים. הבאתי לכם רק כדי שתראו בשנת 2007 השתתפות של האנשים. ראשית, מרכזי הכוון שהמשרד מפעיל, כמו שאתם רואים בשנת 2007 1,885 עולים נכנסו. סך הכל, ביצוע תקציבי של 8 מליון 247 אלף שקל. כאשר מבחינתנו, מדד הצלחה בבדיקה שערכנו שנה לאחור, הנתונים שהתקבלו הם יחסית מעודדים, ש-72% מעולים שנכנסים למקום העבודה, דרך מרכזי ההכוון, נשארים במקום העבודה, וזה מה שחשוב לנו. שעולה שמגיע, מתחיל לעבוד, נשאר ולא מפטרים אותו אחרי חצי שנה, או אחרי שנה, כמו שאנחנו יודעים במקרים אחרים.
הכשרת עולים במקצועות הרישוי, עורכי דין, רואי חשבון, רופאי שיניים וכדומה. כמעט כ-1,500 עולים השתתפו בהכשרות. סך הכל, עלות ביצוע תקציבי כ-15 מליון. יש עדיין מספר בעיות שאנחנו כרגע אמורים לשבת עם מנכ"ל משרד הבריאות, לגבי הכשרות של רופאים בתחומים מסויימים. אני מקווה שכשנסיים אותם, נוכל להביא הקלות חדשות בעיקר בתחום הרפואה.
מרכז לקידום אמנים עולים. כ-900 עולים השתתפו, סך הכל עלות ביצוע תקציבי כ-8 מליון. קידומי העסקה שכולם מכירים. המשרד מממן בקריטריונים מסויימים לחברות שמעסיקות עולים למשך כחצי שנה. אם החברה מתחייבת לקלוט אותו, אנחנו נממן חצי משכר המינימום לעולה חדש, כאשר החברה מתחייבת להעסיק אותו את אותה תקופה שאנחנו מממנים, חצי משכר המינימום לאורך כחצי שנה. זאת אומרת, לתת לעולה לפחות שנה התייצבות בבסיס מקום עבודה. כ-540 עולים קיבלו השנה קידומי העסקה, סך הכל עלות תקציבית 15 מליון שקלים.
תכנית הואוצ'רים של המשרד שכולכם מכירים, ברגע שמגיע עולה ורוצה לעסוק במקצוע מסויים, כמובן אנחנו בודקים. רוצים לראות שלמקצוע הזה יש ביקוש, שלא ניתן לו את הואוצ'ר, הוא יילך ויעשה את ההשתלמות, ולאחר מכן יישאר ללא מקום עבודה. תכנית שמתוקצבת ב-15 מליון שקלים בשנה. גם היתה בסכנת סגירה, אבל הצלחנו להשאיר אותה, והיא תמשיך גם בשנת 2008, כמעט כ-4,500, תכנית מאוד מוצלחת ואנחנו נמשיך אותה בשנת 2008.
הנושא האחרון בנושא של יזמות, השינוי שעשינו בהלוואות לעולים חדשים שרוצים לפתוח עסקים. אנחנו הגדלנו והכפלנו את סכום ההלוואה שהעולה קיבל ל-70 אלף שקלים מ-30 אלף שקלים. סך הכל כ-6 מליון שקל מומשו, הוגשו בקשות ב-10 מליון שקל, עלות שנתית כפי שאמרתי 10 מליון שקל, 62 מימוש. זאת אומרת, ממי שביקש 62, באו ולקחו את ההלוואות. אנחנו ממשיכים בנושא הזה לשבת מול החשב הכללי, כדי לעשות עוד מספר הקלות לעולים. יש את העניין שבוודאי אתם יודעים, עניין הערבים שעדיין מבקשים מספר גדול של ערבים. עדיין מבקשים מספר בטחונות, עדיין עומדים איתנו שהגילאים שעולה חדש יוכל לקחת הלוואה רק מגיל 26, ולא מגיל 21. אנחנו לא מסכימים איתם, אנחנו אמורים לשבת איתם. אין שום סיבה בעולם שאנחנו כמדינה נמנע מעולה חדש שהשתחרר מצה"ל, ורוצה לפתוח עסק, ויכול להעמיד משהו בסיסי כבטחונות, את ההלוואה. ולכן אנחנו מתכוונים להמשיך ולהקל בנושא ההלוואות.
יצאו למכרז שנקרא פעילות מעלות, מרכז עסקים לעולים ותושבים חוזרים. התחלנו את הפעילות שאמורה לתת את כל המידע.
בראשית 2007 השקנו מוקד מידע טלפוני 1-700 שנותן מידע לכל תכניות העסקיות, לכל מי שמתכוון להצטרף אליו, מייד ארחיב לאן אנחנו מתכוונים בשנה הבאה.
תיגבור לימוד השפה העברית. כמו שכולנו יודעים, יש מספר בעיות, שיטות הלימוד או דברים מסויימים בנושא של העברת השפה העברית. ראינו את זה ממחקרים. הרבה מהעולים החדשים עדיין מדברים בשפה שמהם הם עלו, ואין ספק שצריך לבחון את הדברים. כמו שאתם יודעים, בזמנו הוקמה ועדה משותפת למשרד החינוך ומשרד הקליטה, שצריכה להגיש את מסקנותיה, הם היו צריכים באוגוסט. יושב פה גם אודי בהט, נציג משרד החינוך. פרופ' תדמור ביקש ערכה עד דצמבר 2007, כדי להגיש לנו את המסקנות. אנחנו מחכים יותר מכולם.
כפי שאמרתי, אנחנו נקבל את המסקנות ב-2007, כמובן נשב עליהם עם אנשי משרד החינוך. נבדוק נושא של שיפורים, מה שהשר אמר, גם עומד אופציה להפריט את העניין הזה לבתי ספר פרטיים, לימודי השפה העברית. אבל היות ונתנו לפרופסור תדמור לעשות את הדברים, להגיש את המסקנות, אז נשב, ונשמח לבוא לוועדת העלייה וקליטה ברגע שנקבל את ההמלצות כדי להציג אותם.
היו"ר מיכאל נודלמן:
זאת היתה הבקשה של הוועדה. אנחנו מבקשים שאם בדצמבר לא יהיו - - -
אנחנו חוזרים להבטחה של שר הקליטה.
ארז חלפון:
נתוני רקע. מספר הלומדים באולפן א' בשנת 2006 עמד על 22 אלף עולים. נכון ליולי 2007, שבו עשינו כמעט כ-10 עולים השתתפו באולפן ללימודי עברית. כפי שאמרתי, גם הוועדה, וגם תיערך השוואה במהלך 2008 מול חלופות אפשריות. מספר תכניות נוספות שהמשרד הפעיל בשנה הקודמת, תכניות לשיפור לימוד השפה העברית. זאת תכנית חטף פתח שמשודרת בטלוויזיה החינוכית כבר חמישית. יש סכומי תקציבים, כולל השתתפות 50% של הטלוויזיה החינוכית. זמן עברית, זאת תכנית יומית ברדיו רקע מלווה בתיגבור של השפות השונות, שמצויין לכם במצגת, כאשר המטרה הכללית שוב, הגדלת מספר המשתתפים בתכניות השונות.
יצחק זיו:
איך זה מגיע למודעות של העולים כל הנושא.
ארז חלפון:
אנחנו מפרסמים כמו שאמרתי, גם בתחנות הרדיו, בעיקר רדיו רקע, ברדיו שמשדר בשפה האמהרית כדי להביא לעולים החדשים את הדברים.
יצחק זיו:
יש לך קנה מידה מה היחס הלימודי בין האתיופים לעולים מחבר העמים?
ארז חלפון:
אתה מדבר על לימודים, או שאתה מדבר על מי מאזין לטלוויזיה חינוכית.
יצחק זיו:
לגבי לימוד עברית באולפנים, מה היחס של חבר העמים לגבי העדה האתיופית.
ארז חלפון:
אתה מדבר על השתתפות באולפנים.
יצחק זיו:
כן.
ארז חלפון:
לגבי בני הקהילה האתיופית, כפי שאתה יודע הם מגיעים בשיטה אחרת מאשר העולים הרגילים. נכנסים ישירות למרכזי קליטה, ולומדים כולם במרכזי קליטה את השפה העברית.
יצחק זיו:
יש מעקב?
ארז חלפון:
בוודאי. מרכז קליטה הוא מקום מרוכז, 99% משתתפים. אולי כמה קשישים, כמו שחנוך אמר, שלא משתתפים. אבל בגדול, זו השתתפות מלאה.
לגבי האולפנים, זה שורש הבעיה שזה חלק מההמלצות, שחלקם לא באים לאולפן. אם שאלת פה, מה שנתנו לוועדה לבדוק, זה גם את הנושאים האלה. מה קורה עם אלה שלא באים, מפני שיש כאלה שלא באים, כי הם רוצים ללכת לעבודה, וזה יותר חשוב להם. הם לא מבינים האם לנקוט סנקציות, האם לתת הטבות.
יצחק זיו:
איך עושים את התמריץ כדי שיגיעו?
ארז חלפון:
על זה בדיוק זה מה שנתנו לוועדה לשבת, זה חלק מהמנדט אם נותנים תמריץ, או אם עושים סנקציה, או אם בודקים את כל השיטה, איך מאפשרים להם להגיע לאולפן וללמוד עברית.
יצחק זיו:
אני חושב שסקנציות זה לא דבר בריא, תמריץ זה הכיוון.
ארז חלפון:
גם אני חושב, תמריץ השאלה איזה תמריץ. אם זה תמריץ כספי, ואז אתה נכנס לבעיות תקציביות, אם זה תמריץ אחר, זה כל מה שאנחנו כרגע בודקים.
יצחק זיו:
בגלל היחס הנמוך, אני חושב שתמריץ כספי יכול לעזור.
ארז חלפון:
אבל נעבור בסוף לתקציב משרד הקליטה, ויושבים כאן גם ארגוני העולים. אתה יודע בדיוק מה יש בעוגה, ומה אפשר לתת, ולכן צריך לעשות סדרי עדיפויות.
ערוץ טלוויזיה אינטר-אקטיבי שאנחנו חנכנו בינואר האחרון שמשודר גם ב"HOT" וגם ב-"YES". שהכוונה אחרי הערוץ האינטר-אקטיבי, הוא ללמד גם את השפה העברית בשיטה של תשבצים, תשחצים, כדי לעורר עניין לאותם עולים חדשים שהולכים ליום עבודה עמוס. יש להם הרבה דברים, מגיעים בעשר בלילה הביתה, יכולים לשבת על הכורסא לפתוח טלוויזיה ולהיכנס וללמוד עברית דרך האתר הזה. זה בסך הכל שנה ראשונה, עשינו מחקרים, סקרים, יש כמה בעיות טכנולוגיות באתר. אנחנו עושים כל מיני שיפורים, כולל הגדלת מערכות מידע, טכנולוגיה שתומכת באתר בתקציב שנוסף ל-2008 של חצי מליון שקלים, כאשר אנחנו מקווים מאוד שדרך האתר הזה שנמצא כמעט בכל בית בישראל, כמעט בכל בית בישראל יש טלוויזיה, העולים יוכלו להיכנס וללמוד את השפה העברית.
במקביל לאתר הזה, יש לנו אתר אינטרנט שגם דרכו יכולים להיכנס וללמוד את השפה העברית. יש לכם נתונים כמה נכנסו, כמה בתי אב, וכמה מספר גולשים נכנסנו לאינטרנט.
מספר תכניות נוספות, זה לא עסק. משחק מלים זה גם פרוייקט חדש שמשודר בערוץ 9, ודרך העיניים שלנו, פרוייקט שנתקע עקב בעיות במכרז עם הטלוויזיה החינוכית, נפסל, ואני יכול לבשר פה, שכנראה בשבועיים הקרובים ייבחר הזוכה החדש, והתכנית תוכל לחזור לפעול במסגרת של חצי שעה ביום לתת את התכניות לבני הקהילה האתיופית, כאשר כרגע המשרד בוחן אופציה, היות וקם ערוץ אתיופי חדש, שמופיע בערוץ 141. אנחנו כרגע נכנסנו לבדיקת אפשרויות לשיתוף פעולה עם אותו ערוץ, יש צוות במשרד כרגע שיושב, בודק, אם אפשר להתערב בתכנים. אנחנו רוצים להתערב קצת בתכנים. יש כל מיני דברים שישבנו במשרד וחשבנו, ואנחנו מקווים שגם בשנת 2008 נוכל להיכנס לפעילות, גם אם דרך העיניים שלנו, וגם עם הנושא החדש של הערוץ החדש.
עידוד עלייה וחזרתם של תושבים חוזרים. ב-1 בנובמבר 2007, בעוד כשבועיים ימים, המשרד מתחיל מבצע בשנת השישים, לעודד חזרתם ארצה של תושבים חוזרים. כאשר אנחנו כרגע בשלבי סיום של גיבוש התכנית. אבל אני יכול להגיד, שהסיוע יהיה בשנת 2007. אנחנו כמדינת ישראל נממן – חלק מהתושבים, קוראים לזה קנס הבריאות, חלק מהם קוראים לזה מס הבריאות. אבל כל תושב חוזר שירצה לחזור ארצה למדינת ישראל בשנת השישים, אנחנו נממן לו את ה-9,000 שקלים, את מס הבריאות לבן אדם אחד. הוא יתחיל לשלם בחו"ל, חצי שנה יתחיל לשלם בחו"ל כשהוא נמצא בחו"ל. ברגע שיגיע לארץ, הוא יגיע יום למחרת ללשכה של משרד הקליטה, ויקבל את סכום הכסף חזרה. מעבר לכך, נציע משרות בתעסוקה לאותם תושבים חוזרים שנמצאים מעבר לים, כדי שכשהם יגיעו לארץ, הם לא יתחילו לחפש עבודה, ולהתחיל לבחור חברות לאן הם הולכים לראיונות עבודה. אלא יהיה להם את הכל כבר באתר. אנחנו לוקחים איתנו למבצע הזה חברות מובילות במשק, כמו טבע, אינטל, מוטורולה, חברות תקשורת נוספות כדי שיציעו להם את המשרות, וכשהם יגיעו, פשוט להקל עליהם ויוכלו להיכנס מייד למעגל העבודה במדינת ישראל. ועוד מספר תוספות בחיזוק אותם ילדים של התושבים החוזרים שמגיעים ארצה.
במקביל נעשית עבודה משותפת שלנו עם רשות המסים לגבי הקלות במסים. בעיקר לעולים חדשים וגם לתושבים חוזרים, כשאנחנו נמצאים כרגע במשא ומתן עם רשות המסים. לצערנו, עקב כל מה שקרה ברשות המסים, התחלנו בינואר, זה קצת התעכב. כל פעם נכנס מנהל חדש, ומנהלי אגפים חדשים. אני מקווה מאוד, עד ינואר או בפברואר 2008, כאשר נסיים את תהליכי העבודה עם רשות המסים, ונוכל להצביע גם על הקלות, בעיקר לעולים חדשים וגם לתושבים חוזרים. אגב, הקמנו אגף חדש במשרד לעידוד עלייה ותושבים חוזרים. מייד אדבר על עלייה קהילתית, שאמור לרכז בתור אגף אחד ולא כל הפעילות במשרד, לרכז את כל הטיפול גם בעלייה קהילתית, וגם בתושבים חוזרים.
תכנית ביזנס I.L, זאת תכנית שמדברת בעיקר לעולים חדשים. אנחנו יכולים לראות מדדי הצלחה, כ-180 עסקים חדשים נפתחו על ידי עולים חדשים. אנחנו מתכוונים להרחיב את התכנית שהיתה עד היום והתעסקה בצפון אמריקה, גם לאוקראינה ורוסיה, מייד בסוף 2007 היא תושק, ביחד עם התאחדות היזמים וביחד עם הסוכנות היהודית, כאשר כל עולה חדש שנמצא מעבר לים, ירצה לפתוח עסק בישראל, בדיוק כמו בתעסוקה, הוא יוכל לקבל את כל המידע העסקי, לקבל הכוונה דרך אנשים וכלכלנים עסקיים מה כדאי לו, איך כדאי לו לעשות את כל הדברים כבר בטלפון, וכשהוא יגיע לארץ, פשוט לבוא לחתום על טפסולוגיה ולצאת לדרך חדשה. אנחנו יודעים שיש לזה ביקוש גדול מאוד, בעיקר עכשיו, גם במוסקבה, גם בקייב, והכוונה שלנו להגיע לשם ולפתוח את התכנית הזאת. הקו 1-700 יתן מענה לכל השרות הזה.
אנחנו הכנו ביוני 2007 תכנית מקיפה לעידוד עלייה ב-5 השנים הקרובות, ביחד גם עם הסוכנות היהודית וארגונים נוספים. תכנית שעלותה היא כ-600 מליון שקלים. כשאנחנו מסתכלים על המליון הבא, איך מעלים מליון יהודים ב-15 השנים הבאות. לצערנו, עקב בעיות תקציב, משרד ראש הממשלה ביקש מאיתנו כרגע להקפיא את התכנית אצלנו במשרד. ברגע שתהיה אפשרות תקציבית לאפשר, אנחנו כמובן נבוא, ונציג אותה גם בוועדת שרים, וגם נשמח להציג אותה פה. לא הבאנו את התכנית, בגלל שהמדינה לא יכולה לאשר תקציב.
הנושא האחרון שהתקבל בהחלטת ממשלה לאחר כחצי שנה של דיונים משנת 2008, כל התמיכות לארגונים שעוסקים בעידוד עלייה, שזה נפש בנפש וזה עמ"י, וזה יכול להיות ארגונים נוספים. אנחנו בעד, השמיים פתוחים, שירצו ויוכיחו את עצמם שהם יכולים כקבוצות, להעלות קבוצות למדינת ישראל, המקום הטבעי שהתמיכות האלה יהיו זה במשרד הקליטה, ולא במשרד ראש הממשלה. ראש הממשלה נעתר לבקשתנו, זה עובר למשרד הקליטה. אנחנו נבחן את התבחינים, נעשה את הקריטריונים, ביולי 2008, העמותות האלה יעבדו מול משרד הקליטה. אני מעריך שבצעד הזה שזה עובר אלינו, הרי אנחנו עובדים אתם במהלך היום, נוכל להיכנס יותר לתכנים. נוכל לקיים ישיבות עבודה יותר מקצועיות, כי אנחנו אלו שמעבירים את התמיכות, ולדעתנו המעבר הזה יביא להגברת העולים למדינת ישראל, וזאת המטרה שלנו.
הנושא האחרון בנושא של עידוד עלייה, זה הנושא של עלייה קהילתית. כמו שאתם יודעים, תכנית שהתחילה במשרד, לפני כשלוש שנים. שבו אנחנו מעודדים גרעינים של קבוצות שרוצים לעלות ביחד, ומשדכים אותם ביחד אתם, ביחד עם הסוכנות לעיר מסויימת במדינת ישראל שגם ראש העיר נרתם למבצע. מביאים קבוצה, קולטים אותה, המשרד מעניק פרוייקטור שמלווה את הקבוצה מרגע שהיא מתחילה להתארגן בחו"ל ורוצה לעלות למדינת ישראל, ועד הרגע שהם מגיעים לפה, ומתחיל ללוות אותם פה, וכל הסידורים והביורוקרטיה במדינת ישראל, לצורך הדוגמה, להראות להם איפה סניפי הבנק, איפה ביטוח לאומי. וכל טיפול שהם צריכים, פשוט עוזר להם.
אנחנו יכולים לראות שבשנת 2005, 18 רשויות כמו שמופיע במצגת, שכללו קבוצות מוצא כמו צרפת, חבר העמים, צפון אמריקה היו שותפים במבצע, כ-650 משפחות. אתם רואים נתונים ל-2006, ואני יכול להגיד לכם, שב-2007, 2008, כ-30 רשויות כבר נמצאים בתוך המבצע הזה של עלייה קהילתית. אתם רואים שגם דרום אפריקה, וגם אוסטרליה נוספו למבצע הזה. סך הכל 1,020 משפחות. התכנית הזאת זוכה להצלחה רבה. גם פה אנחנו עושים מספר בדיקות ותוספות, מקבלים פה כל מיני תוספות ביחד עם איגום המשאבים מהרשות המקומית כדי לאפשר לעולים תנאים טובים יותר והקלות נוספות יותר בקליטה במדינת ישראל.
הגדלת מספר המתגיירים. כולנו יודעים, חסמים, בעיות, עולה חדש שרוצה להתגייר, צריך לעבור סידרה של ראשית זמן, זמן מאוד יקר, ולאחר מכן כל מיני דברים ושאלות של רבנים. היתה ועדה שאני עמדתי בראשה, שבמשך ארבעה חודשים ישבה עם כל מי שעוסק בגיור במדינת ישראל. ועדה מאוד קשה שנשמעו גם הטחות קשות אחד בשני, עם הרבה מאוד מלחמות, עם הרבה מאוד יועצים משפטיים. ואיך שאומרים, אנחנו אמורים להציג אותה בוועדת שרים בקרוב.
מה שחשבתי כיו"ר הוועדה, שזה לא נכון שיש הרבה אנשים שמנהלים את העסק הזה, ושיש כישלון כולם בורחים.
יצחק זיו:
הכישלון יתום.
ארז חלפון:
לצערי, אין הצלחות, אז אין מי שיקח את ההצלחה. אני חשבתי שצריך לאגם את כל נושא הדיור בראשות גיור אחת, יחידת סמך שיש לה מנכ"ל אחד שהוא אחראי על כל מה שקשור בגיור במדינת ישראל. וכמו שאמרנו, גם לכישלון, וגם להצלחה שאפשר למדוד אותו. ולא אחד שזורק את הכדור מאחד לשני. וגם כאשר בתי הדין והרבנים יהיו כפופים באיזשהו דרך, כמובן ביחד עם הרב עמר, לאותו מנכ"ל שיבוא ויוודא שתיקים לא שוכבים, ולצערנו בוועדה התברר לנו, שתיקים שוכבים של מועמד שרוצה להתגייר, חמישה ושישה חודשים, התיק שוכב באיזה משרד, ואף אחד לא עושה איתו כלום. ופשוט, אותו עולה שרוצה להתגייר, אומר תודה רבה, אני כבר לא רוצה להתגייר. היום יש כ-300 אלף מתגיירים. אם לא נעשה צעד דרסטי, אנחנו יכולים להגיע לכמויות הרבה יותר גדולות, מעבר לדברים שקורים פה במדינה, שמי שמוותר על גיור, אנחנו יודעים בדיוק לאן זה מוביל. ואני מקווה מאוד למרות שיש עדיין דעות משפטיות, בעיקר משפטנים מנסים לעצור זה או אחרת, שהרשות הזאת תקום, יחידת סמך שלא תהיה תלויה. תהיה לה תכנית עבודה מסודרת, וגם את התכנית עבודה אנחנו הגשנו, וראינו איך זה צריך לקרות. כאשר אנחנו נגיע ונעלה את המספרים ונוכל לאפשר לכל מי שרוצה להתגייר, להתגייר.
מופיע לכם פה בגדול כמה מתגיירים השתתפו. אני יכול להגיד לכם שרק בסוכות, המתגייר האלפיים בצבא, בקורס נתיב הגענו לאלפיים מתגיירים בצבא. סך הכל בגיור הרגיל אנחנו יכולים להגיד שיש כ-1,500 בלבד מתגיירים כל שנה שעוברים את תהליך הגיור. רק שתדעו, בערך כ-6,000 עד 8,000 מתגיירים מתחילים בשנה את התהליך מסיבות אלה שבוועדה עצמה אנחנו רואים נשרו, ובסוף אנחנו מגיעים ל-1,500 מתגיירים בלבד.
מרינה סולודקין:
בתוך איזה גוף?
ארז חלפון:
ביקשו מאיתנו כוועדה לא להחליט אם יחידת הסמך הזאת תהיה כפופה למשרד ראש הממשלה, למשרד הקליטה, או לאיזה גוף שזה. ביקשו שאת ההחלטה הזאת נשאיר לראש הממשלה, הוא יחליט אם הוא רוצה את רשות הגיור במשרד ראש הממשלה, או הוא יעדיף להשאיר את זה במשרד הטבעי, שזה משרד הקליטה. ולכן, לוועדה לא היתה הסמכות לדון איפה זה יהיה. הוועדה צריכה להגיש המלצות, איפה זה יהיה, ראש הממשלה, וועדת השרים שאנחנו נגיש את ההמלצות, יצטרכו להחליט איפה זה יהיה.
בגדול יש שתי אופציות, או במשרד ראש הממשלה או יחידת סמך במשרד הקליטה.
מרינה סולודקין:
אדוני היושב ראש, אני חושבת שיש לנו בוועדת עלייה וקליטה, זכות להמליץ מה נכון. דעתי, שזה משרד הקליטה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
להמליץ יכולים, להתחייב אי אפשר.
ארז חלפון:
תקציב המשרד בשנת 2007, היה כמליארד 376 שקלים. כאשר התקציב הקשיח כמו שאתם רואים של המשרד הוא כמעט כמליארד שקלים. תקציב גמיש הוא כ-400 מליון שקלים. בפועל, אני יכול להגיד לכם יש מספר מקומות שמופיעים בו גמיש, אבל הם גם תקציבים גמישים, כאשר אני יכול להגיד לכם, שבפועל התקציב הגמיש לפעולות שיש היום למשרד, אתם תראו את זה בדף האחרון, הוא מגיע לסך של 250 מליון שקלים שהמשרד יכול לעשות סדרי עדיפויות.
אראה לכם גרף מאוד מעניין, קיצוצי משרד הקליטה משנת 2000 עד 2007. סקירת פעילות 2007 מבחינת התקציב הגמיש שעובר לפעילויות. מופיע בדיוק מה התקציב וכמה אחוזי ביצוע. זאת אומרת, בפועל, שהתקציב בוצע עד אוקטובר 2007, אני מזכיר שיש עוד חודשיים וחצי כדי לנצל. אתם רואים את האחוזים. ניצול שהוא יפה מאוד, למרות מגבלות קשות מאוד. אבל אנחנו ביקשנו, וגם הנהלת המשרד יודעת, שאנחנו מבקשים ניצול מזומן כמה שיותר בפחות התחייבויות. ביקשנו את זה כבר לפני כשנה, בשנת 2006, הביצוע היה פחות טוב. אני יכול להגיד לכם, שלקראת סוף 2007, נגיע לניצולים הרבה יותר גבוהים, גם קליטה בקהילה, גם ביזמות עסקית. אנחנו מדברים על ממוצע של כמעט כ-80% ביצוע במזומן.
השלכות הקיצוצים – כמו שאתם יודעים גם המשרד בשנת 2007, גם בגלל המלחמה, וגם בגלל קיצוצי פלייטים שכמו שאתם יודעים, אחת לשלושה חודשים הממשלה מעבירה החלטת ממשלה על קיצוצים. פה שלושה אחוז, פה חמישה אחוז. וכמובן, שהקיצוצים האלה מחוייבים והולכים אוטומטית לתקציב הגמיש. משרד האוצר לא מאפשר לנו לבצע את הפלייט על הקשיח, אלא גם על הגמיש, ואוטומטית זו פגיעה בפעילויות שהעולים מקבלים. נתתי לכם לראות, כל הקיצוצים האלה שאמנם נראים כשוליים לפעמים, פעם 3%, פעם 5%. להראות לכם על השלכות הקיצוצים. אז כמו שאתם רואים, בשנת 2007, נאלצנו לסגור תכניות מסויימות של בתים חמים לנערות, בנתניה ובאשדוד, תקציב רווחה של המשרד. הורדנו הקטנה של יזמים צעירים מ-12 ל-7 קבוצות. סך הכל עלות תקציבית של הקיצוץ 140 אלף שקל.
בדיור, לצערנו הרב, לא קיבלנו אישור בשנת 2007, והגשנו לשנת 2008, אישור לאגף התקציבים באוצר לאשר חמישה מקבצי דיור נוספים. כמו שאתם יודעים, כיום קיימים כ-50 אלף מחוסרי דיור. סך הכל עלות תקציבית לעשר שנים, 384 מליון שקל, 38 מליון בשנה. אנחנו במשא ומתן כרגע עם האוצר לאשר את זה. הצגנו את זה גם בוועדת הכספים, ואנחנו מקווים מאוד שבשנת 2008, יאשרו לנו לפחות להקים חמישה מקבצים נוספים לעולים חדשים.
תכנית קמ"ע, כמו שאתם יודעים, בעזרה גדולה שלכם הצלחנו לבטל את כוונת האוצר לבטל את התכנית, ולהצטרף לתכניות חדשות. אבל גם היום שתדעו, בבסיס התקציב עדיין לא מתקצבים את המשרד ב-22 מליון. זאת אומרת, אנחנו בנויים כדי להשלים את כל התכנית, על הסכמים קואליציוניים במסגרת התקציב. אני לא רוצה להגיד לכם מה דעתנו, התקציב הזה צריך להיות בתוך המשרד, כל שנה מורידים את זה, ומחזירים את זה בהסכם קואליציוני. חשוב שהוועדה תהיה.
דברים נוספים שקוצצו, השתלמויות ערב לעולים חדשים שעובדים, וצריכים שידרוגים מסויימים כדי לשפר את מקום עבודתם. כדי להתקדם ולעשות קורסים שישמרו להם על מקום עבודתם בשנת 2008, עקב הקיצוץ, גם זה קוצץ, והעולים לא יכלו לקבל השתלמויות ערב.
מנהל הסטודנטים, פרוייקט משותף לנו ולסוכנות היהודית. כמו שאתם יודעים, לסוכנות יש גם בעיות כספיות. אנחנו קיבלנו הודעה בשנת 2006, שהסוכנות מקצצת שני מליון דולר מתקציב הסטודנטים בהחלטה חד צדדית. לאחר משא ומתן, הם הסכימו להחזיר את הכסף. בשנת 2007 הודיעו לנו שוב על קיצוץ של שני מליון דולר. ונכון לסוף אוקטובר 2007, הכסף לא יוחזר, זאת אומרת שיש לנו הקטנה של שני מליון דולר, דבר שיביא לפגיעה גם בתכניות השתלמויות לסטודנטים חדשים, ויכול להביא לפגיעה ב-2008, בשנות הזכות שהמשרד נותן לעולים חדשים בתארים אקדמאיים.
קליטה בקהילה, תכניות שאנחנו מפעילים ברשויות המקומיות. מספר תכניות מיסגרו, והדבר האחרון - מבנה ארגוני שעקב הקיצוצים אנחנו נאלצנו על פי החלטת ממשלה לאחד את מחוז באר שבע וירושלים של המשרד. עבדנו על תכנית איחוד, ב-1 בנובמבר מחוז באר שבע וירושלים של משרד הקליטה מתאחד והופך למחוז אחד, סגרנו 3 לשכות ברחבי הארץ, גם את לשכת המפרץ בצפון, גם את לשכת נגב מערבי, וגם את לשכת השרון שנתנה שרות לרעננה וכפר סבא, וזה גם עקב הקיצוצים, גם בכוח אדם.
מחוז באר שבע, הבסיס שלו יהיה בבאר שבע. כאשר בירושלים יש לשכה, והלשכה תתן את השירותים.
מופיע פירוט שביקשתי מקצין התקציבים אצלנו במשרד להביא לי, כדי לראות. אני גם נכנסתי למשרד לפני שנה, כדי לראות את תקציב משרד הקליטה שהיה ב-2001, ולראות איפה אנחנו עומדים היום בשנת 2007. מופיע פירוט על כל אגף ואגף, תקציב שהיה ב-2001, לצורך העניין אתם יכולים לראות, בסיוע בתעסוקת עולים, אם ב-2001 היה 86 מליון שקל לנושא הזה, אתם יכולים לראות נכון להיום בשנת 2007 כ-30 מליון. כאשר השורה התחתונה, והיא הקשה ביותר, אתם יכולים לראות משנת 2001 עד 2007 חל קיצוץ על התקציב הגמיש של 42%. אתם רואים בשורה למטה, שינוי תקציב גמיש על בסיס שנת 2001. הפעילות בשטח בגמיש, כי כמו שאמרתי, כל הקיצוצים הם על הגמישים, הם לא על הקשיחים. אי אפשר לקצץ בכוח אדם, אי אפשר לקצץ בארנונות, אי אפשר לקצץ בטלפונים.
42% קיצוץ משנת 2001 במשרד הקליטה, עד שנת 2007. היה חשוב לי לראות, אם בשנת 2001 תקציב המשרד היה כשני מליארד שקל, נכון ל-2007, עמדתי כמו שהצגנו על מליארד 375 שקלים.
בנושא של בני הקהילה האתיופית, אנחנו עובדים על תכנית גדולה, ביחד עם נציגי הקהילה. תכנית שאמורה להגיע בסוף לכ-900 מליון שקלים, שמדברת על הגדלת מענקי המשכנתא ב-40% שאותם עולים מאתיופיה מקבלים, ועוד תכניות שפרוסות על כל המשרדים. משרד הרווחה, משרד התמ"ת, משרד הבינוי והשיכון ומשרד הרווחה. תכנית כללית שאנחנו הכנו עם נציגי הקהילה, היינו צריכים להגיש את זה לממשלה. בספטמבר, עקב מחלוקת בין משרד ראש הממשלה, למשרד האוצר, שעדיין לא גיבש את התקציב, שבהתחלה הובטח שכן יוגש בספטמבר. ביקשו גם משרד ראש הממשלה, וגם משרד האוצר לחכות לאישור התקציב בכנסת, ומייד לאחר האישור בכנסת, בדצמבר להביא את זה לוועדת השרים. יש המלצות מאוד חשובות, שאמורות לקדם את בני הקהילה, ואני מקווה שבאמת בדצמבר אנחנו נוכל לקיים את ועדת השרים לעלייה וקליטה, בנושא הזה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה. יש לי שאלה, אני שמעתי איך הארגונים הציבוריים עובדים למען העלייה, זה רק כדי להביא מחו"ל אנשים. מה עם העמותות, לגבי צעירים, זקנים.
ארז חלפון:
קודם כל רשמתי פה, אני מצטער שכחתי. נפגשנו עם חלק מהארגונים, ואנחנו מתכוונים לקיים מפגשים נוספים עם הארגונים. אני יכול לומר לכם שאנחנו מתכוונים, היות ואנחנו רואים בארגונים האלה, ובעבודה שהם עושים חשיבות מאוד גדולה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אתם לא יכולים לעבוד בלי הארגונים האלה.
ארז חלפון:
אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה. אנחנו יודעים שהם כלי שמגיעים לכל עולה חדש. אני יכול להגיד לכם, שבסיס התקציב של משרד הקליטה במתן תמיכות לארגונים שעוסקים פה, הולך לגדול. אני לא יכול לומר לכם את הסכום הסופי. אבל אם ב-2007 הוא עמד על 700 אלף שקל, אני יכול להגיש לכם שהוא הולך לשלש את עצמו בשנת 2008. הורדנו במקומות אחרים בגלל החשיבות שאנחנו רואים בארגונים שעוסקים בעידוד.
אלי זרחין:
רק חלק שלכם.
ארז חלפון:
רק חלק שלנו. אני לא שר, אני לא יכול להגיד מה הבטיחו. רק כמו שאתם יודעים, יש מדי פעם תוספות של הסכמים קואליציוניים שאני לא מוסמך לדבר. אני מוסמך להגיד, על בסיס המשרד, ועליו. לגבי ההסכם הקואליציוני, אנחנו מקווים מאוד. אבל בגלל החשיבות שאנחנו רואים בארגונים האלה, אנחנו מתכוונים לשלש את התקציב בשנת 2008.
אלי זרחין:
תודה אדוני היושב. אני רוצה להודות לאדוני המנכ"ל על הסקירה המאוד מקיפה. אני חייב לציין, חל שינוי מאוד משמעותי מבחינתנו. שלמרות כל הקיצוץ, יש תכניות חדשות שיחד עם ארגונים בקהילה אנחנו בתקווה שזה יימשך.
אדוני המנכ"ל, תשומת ליבך לשלושה נושאים. נושא אחד כמו שאמרת, חיזוק והעצמת נוער עולה, אני לא יודע אם זה נוער בסיכון. במדינת ישראל, נוער שהוא לא בחוק הנוער, ונוער שלומד בבית ספר הוא לא בסיכון, אנחנו יודעים שכמה נערים, כאילו לא בסיכון, אבל בפועל מאוד בסיכון.
אם היום ל-40 אלף בני נוער עולים נותן המשרד 500 אלף שקלים, שזה יוצא כ-130 שקלים לבן אדם, והוועדה הזאת כמעט כל חודש דנה במספר נושאים בנוער העולה, היינו רוצים שהתקציב הזה יהיה פי 10. יש הרבה אנשי מקצוע בתוך המשרד שיודעים כל אחד בתחום שלו, יחד עם ארגונים שאת הסכום אפשר להכפיל ולעשות עבודה. היינו רוצים שיותר נוער וילדים עולים יעמוד בעדיפות גבוהה במשרד, איך אני לא יודע, אבל גם תקציבים.
הדבר השני, הייתי מבקש מהמשרד לתת איזושהי חשיבה מחודשת להגדרה מי זה עולה. בגלל שמצד אחד המשרד קובע במסמכים מסויימים, שעולה זה כל אחד שעלה ארצה אחרי הראשון בינואר 1989.
מצד שני, כאשר הסתכלנו על הלוח, בהרבה מאוד מקרים, זה עד חמש שנים בארץ, עד שבע שנים בארץ, עשר שנים בארץ. אנחנו נתקלים היום בקהילה, בהרבה מאוד עולים שנמצאים כאן יותר מעשר שנים ועדיין לא נקלטו. יכול להיות שבתנאים אחרים אולי, בהשתתפות יותר גבוהה שלהם, כן אפשר לשלב אותם באותם תכניות שיש במשרד.
הדבר השלישי לגבי התמיכות. ישנה ועדה קרואה בתוך המשרד שהארגונים הציגו לו המלצות לשינוי התמיכות. אנחנו עדיין בתקווה שיתנו עדיפות לארגונים שהם ארגוני עולים. עולים שזו הדרך שלהם להשתלב בקהילה, ולעשות דברים למען אותם קהילות מהיכן שהם מגיעים. זה חשוב לנו, כי נכון להיום כפי שאתה יודע, רוב התמיכות הולכות לא לארגוני עולים, לא לא תמיד רואים אותם בשטח. תודה רבה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
ארגונים שעובדים אפקטיבי, כי חבל על הכסף, ישנם אנשים שיכולים לבצע עבודה, אבל אין כסף. כי מקבלים אלה שלא יודעים לעבוד.
אברהם שרנובוסקי:
לא פעם אחת דיברנו גם איתך לגבי הקריטריונים, אני רוצה להדגיש את העניין.
אתמול הייתי במשרד לקליטת העלייה, ידוע לנו שעד היום אתם לא עושים מאמצים מסויימים על מנת לשנות את הקריטריונים. ב-2008 התהליך יהיה כמו שהיה ב-2007, וב-2006. מה שגילינו, שעשינו ניתוח לחברות שקיבלו תמיכות, ארגונים, התברר שחלק די גדול שייכים לבתי כנסת, לארגונים דתיים, ואנשים הגדולים שמתעסקים בעזרה לעולים חדשים, לא מקבלים שום דבר. אני מדבר על קליטה בקהילה. לכן יש צורך לחשוב לעניין ולדבר על הקריטריונים האלה.
אנחנו גם עוסקים בהגנת זכויות של עולים. מוזר לנו שהמשרד לקליטת העלייה לא כל כך מעוניין לעשות מאמצים מסויימים על מנת לשפר את מצבם של גימלאים עולים. לכן יש צורך להיפגש ולדבר בנושא.
מרינה סולודקין:
אדוני היושב ראש, יש לנו מסורת מצויינת בוועדת העלייה והקליטה, להתחיל את מושב החורף עם דיווחים של משרד הקליטה, של השר או המנכ"ל, וכך קיבלנו סקירה רחבה, מה יש במשרד, איזה בעיות, וגם על נושא של בעיית התקציב.
אני רוצה להודות בשם חברי הכנסת שמייצגים את הבוחרים שלכם, שההתקפה הראשונה על תקציב משרד הקליטה, שר ומנכ"ל, עשו את כל המאמצים, וקיבלנו בהצלחה את התוצאות שאין קיצוצים בתכנית קמ"ע, ואין קיצוצים בדברים חשובים אחרים.
עם זאת, אני רוצה לומר לכם, שבכל נושא שהכנסת והממשלה מתעסקים, אני וחבריי ויושב ראש הוועדה וחברת הכנסת קולט, מנסים לעזור לעולים חדשים ולמשרד הקליטה לקבל את הכלים כדי לבצע את המדיניות של משרד הקליטה.
במכתב האחרון שלי בנושא של הסכם בין הארגונים של ניצולי שואה, ודור המלחמה. כתבתי על הצורך לבנות ולהשכיר הוסטלים מבתי דיור, והשכרת דיור ארוכת טווח.
עדיין לא קיבלנו תשובה, אבל אתם צריכים לדעת, שיש בכוונות שלכם לבנות או להשכיר מקבצי דיור, בכנסת אנחנו מאוד תומכים. דיברתי עם השר, ועם חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב מוועדת הכספים, כדי שאנחנו ביחד נעשה עבודה על מנת להמשיך לפתור את הבעיות. לאנשים מבוגרים התכנית מאוד חשובה.
הייתי ביבנה, בפגישה עם ציבור של 150 איש, אמרו לי דברים, שגם שמעתי ממקומות אחרים. עכשיו יותר קשה להגיע למשרד הקליטה באשדוד. אנשים מתקשרים, וכל הזמן כמעט ואין יכולת להגיע ולסדר את העניינים, בגלל שמשרד הקליטה כל כך משרת את הציבור, שאין שום תשובה. שלא יכולים להגיע לפקידים בטלפון, אפילו לקבוע פגישה גם בלתי אפשרי.
ארז חלפון:
את מתכוונת בטלפון.
מרינה סולודקין:
בטלפון לקבוע פגישה זה בלתי אפשרי.
אלי זרחין:
אי אפשר להגיע למשרד בלי לקבוע פגישה.
מרינה סולודקין:
היה נסיון של שרות אישי של משרד הקליטה. אין ביכולתי להיכנס לזה. אבל אתם צריכים לשקול את התוצאות, למה. בשנים האחרונות אני שומעת שלהגיע למשרד הקליטה ולקבוע פגישה, זה כמעט בלתי אפשרי. זה לא בסדר. אמנם לא בכל המקומות, אבל יש מקומות שכן.
דבר שלישי, בנושא של יהודי אתיופיה, אני מאוד ממליצה לחשוב. למדינה יש נסיון, בשנות חמישים ושישים דיור ציבורי, אולי חלק מהקהילה האתיופית צריכים להיכנס לא בדיור שלכם, בשכונות עוני כמו בנתניה, וגם ברחובות. אולי לאחוז מסויים צריכים לבנות דיור ציבורי, כמו בשנות החמישים והשישים, ולהשוות מה טוב יותר לאנשים.
בגלל שיש כל כך הרבה בעיות של קליטה, אני מברכת את המשרד שמנסים לתת להם עוד כלי, עוד תדר בטלוויזיה, עוד תדר ברדיו. הם זקוקים לשידורים בשפה אמהרית, ובלימודים של עברית דרך הרדיו בשפה אמהרית. אני חושבת שאנחנו אולי צריכים ללחוץ כאן יותר ויותר, בגלל שזה כלי מאוד טוב ומאוד מוצלח. תודה.
לגבי תכנית קמ"ע. אנחנו עייפים מהנסיונות של האוצר למכור את הלוקש הזה. גם בהסכמים קואליציוניים. אני ממליצה על שיתוף פעולה בדבר אחד, גם השר, גם המנכ"ל, גם אנחנו חברי כנסת, צריכים להכניס 23 מליון, שכל הזמן חסרים לבסיס התקציב של המשרד. נחשוב ביחד בצורה חיובית, אני אדבר עם השר רוני בראון, קבעתי עימו פגישה. בגלל שאי אפשר ששנה שביעית ושמינית לחשוב כל הזמן איפה ה-23 מליון שקלים.
יצחק זיו:
שמענו במשך שנים סקירות, ואני לא שומע אף פעם את נתוני מצב הגימלאים באוכלוסיות האלה. האם אפשר לתת איזשהו קנה מידה מה אחוז הגימלאים, ומה מצבם, ומה עושים כדי לשפר את מצבם. כי זה שמצבם קשה אנחנו יודעים. מה נעשה עד לרגע זה, ומה התקציב שמוקצב למטרות האלה. אני מדבר על העולים בכלל, ויהודי אתיופיה בפרט. שם המצב הרבה יותר קשה, למרות שהאוכלוסייה מאוד קטנה, איך מטפלים בנושא הזה כדי לשפר את מצבם, ומה הכלים שיש לכם משרד הקליטה לנושא זה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה.
קיבלת מכתב משר האוצר?
משה בלינסקי:
לא עכשיו. זה היה בזמן המלחמה, הוא אמר שהוא מוכן. אני רוצה לומר תודה רבה לוועדה, וליושב ראש הוועדה, לחברי הכנסת שכל הזמן תומכים בתכנית קמ"ע, ומביאים עולים. אנחנו ראינו שיש עכשיו בעיה. חברת הכנסת מרינה אמרה שאין קיצוץ. רציתי להסביר שיש קיצוץ ריאלי. צריך להסביר מה הקיצוץ. בתכנית קמ"ע יש שתי סעיפים. סעיף אחד זה כסף מזומן, ועכשיו בבסיס התקציב בכסף מזומן, יש 66 מליון שקל, יש צורך ב-90 מליון שקל. זאת אומרת, חסרים 23 מליון שקל כסף במזומן. אבל יש עוד סעיף באותו משקל, ההרשאה להתחייב. מה בתכנית קמ"ע, אחרי שלוש שנים, באוניברסיטה צריך לקבל המשך. האוניברסיטה יכולה לתת לו אישור לשלוש שנים, רק במקרה שיש לו הרשאה להתחייב לשלוש שנים, לא לשנה. כסף מזומן זה עבור שנה אחת, והרשאה להתחייב זה עבור שלוש שנים. זה כלול גם בבסיס התקציב. בבסיס התקציב העכשווי יש כסף מזומן, יש 70.4 מליון, ויש צריכה בסך 90 מליון. זאת אומרת, באותה הרשאה להתחייב 5חסר 19.6 מליון שקל, כמעט אותו משקל. מפני שהאוניברסיטה לא יכולה לתת המשך לשלוש שנים בלי כסף זה.
אנחנו מבקשים לדבר על סעיף כסף מזומן, שאותו צריך להוסיף גם בבסיס התקציב, וכן הרשאה להתחייב. בגלל שזה רבע מהתקציב, יש סכנה לרבע מחמש מאות מדענים עולים, לכן אנחנו מבקשים ממשרד הקליטה, וגם מחברי כנסת לארגן נושא חשוב זה.
באוגוסט שר האוצר נתן שתי מכות באותו רגע. מכה חזקה מאוד בשביל לסגור את תכנית קמ"ע, במקרה זה הכל ביחד. לא דיברו על מכת אחרת, המכה היא בכסף, שהיא מכה חזקה מאוד. אנחנו מבקשים לתמוך בכל הנושא שלנו.
מרינה סולודקין:
ברשותך אדוני היושב ראש, ואדוני המנכ"ל, להעלות שלושה נושאים.
אני מתחילה אחד מהם אולי מהסוף. לדעתי הוא נושא מאוד חשוב, וצריך לנצל את שנת השישים של המדינה כדי להעלות ממנו, לעשות אותו לנושא הדגל, וזה נושא החזרת היורדים.
במשך שנים אני עוקבת אחרי פעילות המשרד שלך, אפילו הייתי שותפה לה בתפקידים קודמים. כוח אדם שעומד לרשותכם, והתקציבים שעומדים לרשותכם הם בכלל מאוד קטנים, מאוד מזעריים. כתוצאה מכך פועלים במסגרת מסויימת של פעם בשנה עושים פה איזה שוק עבודה, שם איזה שוק עבודה, ובסופו של דבר זה לא נכנס לתודעה הלאומית. אני חושבת שפה צריך לעשות איזשהו קמפיין לאומי לשנת השישים, עם תקציבי פרסום, עם תכנית איך קולטים חזרה, ואיזה סוג עבודות, ולא רק בתחום ההיי-טק. אלא באיזה סוג עבודות אפשר להציע ליורדים. אידיאלית, היה טוב אם היתה קמה רשות כזאת, אבל אני לא יכולה לשכנע אותך להקים רשות.
ארז חלפון:
דיברתי על זה בסקירה, את לא היית פה.
קולט אביטל:
אני באמת חושבת שאפשר להקים משהו רציני, עם המועצה הציונית, עם חלק מאיתנו, לרוץ ולהתחיל ולעשות את זה כאחד הנושאים העיקריים של שנת השישים, ובאמת, קצת לחשוב מחוץ לקופסא.
ארז חלפון:
יש תכנית שאנחנו יוצאים איתה בעוד שבועיים, תכנית גדולה לתושבים חוזרים בשנת השישים.
אנחנו יוצאים בתכנית שעבדנו עליה כמעט כשנה, באמצעים המצומצמים כמו שאמרת. קיבלנו תוספת תקציב שמסומנת מהאוצר, בעיקר בנושא מס בריאות, והקנס של הבריאות. תכנית שכוללת בתוכה ביטול מס בריאות, הענקת אופציות של משרות, גם בתעסוקה של היי-טק, גם בתעסוקה רגילה. הכוונת אותם תושבים חוזרים בלשכות. תכנית שהקמפיין שלה מתחיל ב-1 בנובמבר. אנחנו נשלח לכם אותה מייד כאשר נסיים אותה.
קולט אביטל:
מאוד יכול להיות שהדבר הזה קיבל ביטוי בסקירה שלך. אבל גם כמי שישב בוועדה הזאת שלוש שנים, ואלוקים עדי כמה מאמצים נעשו על ידינו, על ידי כולנו פה, לבוא עם פתרונות טובים יותר, לקליטתם המוצלחת יותר של יהודי אתיופיה. אנחנו רואים, וסליחה שאני אומרת את זה. לפני שנתיים אמרתי כאן, השר אז מאוד נעלב מהמלה כשל. יש פה איזה כשל, יש איזה כשל קונספטואלי, יש איזו בעיה שאם לא ניתן לזה הרבה יותר תקנים של עובדים סוציאליים, ושל אנשים אחרים שיתנו טיפול אינטנסיבי לעניין הזה. פשוט, בעוד שנה, שנתיים, שלוש, נצא עם בעיה עצומה על הידיים.
נגיסט מנגשה:
אני רוצה להביע דאגה לגבי מנהל הסטודנטים. הסוכנות היהודית לא מצליחה לגייס כסף. יש קיצוץ של שני מליון של הסוכנות היהודית בשנת 2007, וב-2008, 2009 הולך להיות יותר. לכן אני מבקשת מהוועדה לעשות את כל המאמצים, גם לגבי העולים מאתיופיה, ההצלחה הגדולה שלנו, הם סטודנטים באוניברסיטה. סטודנטים בתואר ראשון, תואר שני ותואר שלישי. אם הדבר הזה ייעלם, ההצלחה והקליטה תהיה באמת בקושי רב.
אני רוצה לחזק את חברת הכנסת קולט אביטל, לגבי הקליטה של העולים מאתיופיה, ובהעסקה של עובדים סוציאליים, יוצאי אתיופיה, ולא יוצאי אתיופיה. לפי הדיווח אחוז גבוה מאוד של עולים מאתיופיה מוכרים ללשכות רווחה. ארז, דיברת בוועדת מנכ"לים. לשכות הרווחה עמוסים בתיקים, ולא מצליחים להגיע לאותם אנשים, בכדי לתת טיפול איכותי ומקסימלי. אני מבקשת לפנות למשרד הרווחה, ולממשלה, שיעזרו בכסף של האוצר. במשרד הרווחה יש תקן ל-2.5 משרות, בנושא מניעת אלימות במשפחה בקרב יוצאי אתיופיה. פרוייקטים עומדים בתרומה כספית שכרגע לא מספיקה, ישנם 10 עובדים סוציאליים יוצאי אתיופיה שמשולבים במרכזים למניעת אלימות במשפחה, בעשרה יישובים. אבל בכל זאת, אנחנו לא מצליחים, גם הכסף הזה ישמש רק לשנתיים, לגייס כסף יש קושי עצום עבור הפרוייקט.
חברת הכנסת מרינה, לגבי הדיור הציבורי. הדבר היחיד שנותר לעולי אתיופיה, זה בעלות, וקורת גג פרטי, אישי, שיכול לעבור לילדים של אותם עולים. אפשר למנוע את הכניסה של העולים מאתיופיה לשכונות מצוקה, על ידי הגדלת משכנתאות, ובאמת לתת אפשרות להעביר את העולים מאתיופיה, ולהתעסק בשינוי התדמית של עולי אתיופיה מאותן שכונות.
אני מקווה מאוד שהוועדה שהמנכ"ל דיבר עליה, הכסף ייצא לפועל, והמצב ישתפר. לא הייתי ממליצה על דיור ציבורי לעולים מאתיופיה. התקווה של כולנו היא להיות בעלי רכוש קבוע בישראל, שהרי קורת גג זה ביטחון עצמי.
שידור בשפה אמהרית, היום לעולי אתיופיה, התכנית היחידה בכבלים היא התכנית לאלה שיכולים לשלם את האגרה, ומחוברים ל-YES או לכבלים. לאלה שאין אפשרות להתחבר, אין להם שום אפשרות אפילו לקבל אינפורמציה ישירות. הדרך הויזואלית היא הדרך הכי חשובה ללמידה. השידור באמהרית שעתיים ביום, לא מספיק.
בזמנו, המדינה לקחה מסים לערוץ 22 דרך העיניים שלנו, שהיה ממומן על ידי תרומות. אני חושבת שהמדינה יכולה לתת פטור ממסים. אני מבקשת להגדיל את שעות השידור גם ברדיו, וגם בטלוויזיה, אם אנחנו רוצים שהעולים יהיו חלק אינטגרלי במדינת ישראל. תודה רבה.
רומן גורביץ:
אני רוצה להודות על הסקירה המאוד מעניינת שהיתה.
המטה שלנו הוא נוצר כתוצאה מהבעיות שקיימות ברמת השטח. יש הרבה החלטות נהדרות ומדהימות שלא מגיעות לביצוע. חשוב מאוד לשים דגש, בתמיכה באנשים ובארגונים של עולים שפועלים ממש ברמת השטח. במטה שלנו, ועל כך ידברו חברים במטה, יש שני כיוונים עיקריים. עבודה עם גימלאים, וגימלאים דוברי רוסית, יש להם בעיות שהם שונות מאוד, מהבעיות של חבר'ה שהם גימלאים צברים. מנסים לעבוד עם צעירים, כי יש כל מיני קיצבות לאנשים עד כמה שאנחנו יודעים המבוגרים. אין שום קיצבה לנוער. וכאשר נוער עולה, אפילו אם הוא הולך לבית הספר, אפילו אם הוא בא למשפחה מסודרת, עדיין לדעתנו חייבים להשקיע ולהחזיק ולתמוך בו מכל הבחינות, לא רק כלכלית.
ארז חלפון:
אתה מייצג עולים בירושלים.
רומן גורביץ:
כן. זה מטה עולים וותיקים. היתה לנו פגישה מאוד קונסטרוקטיבית, אבל בפועל לא יצא מזה שום דבר.
מה אנחנו עושים נכון לעכשיו. אנחנו בכוחות אנשים פעילים, עמותות, שנמצאים במטה, מנסים לעזור אחד לשני. עמותה שפתאום קיבלה תמיכה לא ממשרד הקליטה, אלא מאיזשהו תורם מחוץ לארץ, היא עוזרת לבני נוער וכך הלאה. אנחנו מבקשים מאוד לשים את הדגש על תמיכה לאנשים שחיים בשטח.
עוד נקודה אחת שהייתי מבקש שתסביר את העמדה של משרד הקליטה. היו כתבות בזמן האחרון על כך שאתם החלטתם לתמוך יותר בעולים חזקים, בעולים מארצות מפותחות. השאלה עד כמה זה נכון, אם כן נבקש הסבר.
היו"ר מיכאל נודלמן:
זה נושא לדיון.
רומן גורביץ:
לגבי הנושא של יורדים, חשוב מאוד לדעתנו להחזיר אנשים שירדו. אבל לא פחות חשוב להשקיע באנשים שירצו להישאר פה ולא לרדת.
אבי מספין:
אדוני היושב ראש, אדוני המנכ"ל, קודם תודה למנכ"ל על הסקירה.
רציתי לדעת לגבי שני דברים קונקרטיים. הראשון קשור ליוצאי אתיופיה, והשני כללי. בתחום התעסוקה, יש במינהל הסטודנטים רכז תעסוקת אקדמאים וזה התבטל. זו משרה שהיתה קיימת, ולפני מספר חודשים בוטלה. לדעתי, הנושא של ריבוי אקדמאים יוצאי אתיופיה זה דבר מאוד מבורך. מצד שני, כשמגיעים לתעסוקה, לא תמיד יש להם תעסוקה שהולמת את השכלתם. ישנם ארגונים חברתיים שיוצאים לכל מיני פרוייקטים של השמת אקדמאים בתעשייה, במשק, וגם בשרות המדינה. זה דבר מבורך, המשרה היתה מאויישת, אבל עכשיו היא לא מאויישת. אני אשמח שהמשרד יאוייש, וגם תגדל, היתה עם שני אנשים בלבד.
הנושא השני הוא תחום של תלמידים עולים. משרד העלייה והקליטה נותן תקציב דרך מחלקת קל"ע, הוא מעביר כספים לספרים, לטיולים, ולתלמידים עולים שאין להם את האמצעים לרכוש ספרים. הכסף לא ניתן בתחילת שנת הלימודים, רק מספר חודשים אחר כך. הבעיה היא שהתלמידים מתחילים ללמוד, אין להם ספרים, והם תמיד נמצאים בפיגור עם תלמידים יותר ותיקים. אני יכול לתת לך דוגמה של שני בתי ספר בפרדס כץ, שהקימו בשביל התלמידים מועדוניות. הם מגייסים תרומות מאנשים פרטיים, כדי לרכוש בהם ספרים, כדי שיוכלו להתחיל את שנת הלימודים עם ספרי לימוד. לדעתי, יש מקום לשקול, דיברתי גם עם מר אודי בהט בעניין הזה. הוא הסביר לי על בעייתיות של ניידות, שלא תמיד בתחילת שנת הלימודים כל התלמידים כבר רשומים בבתי הספר. אבל לדעתי רובם כן רשומים בבתי ספר. לדעתי תהיה אפשרות להעביר את הכספים בתחילת שנת הלימודים, כדי שלתלמידים יהיו הספרים, ולא להתחיל עם פיגור. שכמובן בסופו של דבר, ישפיע על כישלון בלימודים שלהם. תודה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני רוצה לומר מספר מלים לגבי עולי אתיופיה. גם אני לא כל כך מרוצה. ביקרנו במבשרת ציון, ראיתי כשלונות גדולים. אני לא חושב שצריך לעשות קליטה בכמויות כל כך גדולות. בכמויות גדולות אי אפשר לקלוט, אי אפשר להיקלט. דבר שני, ממה שאני ראיתי, ואנחנו ראינו, לימודי השפה העברית עם מחשב ועם כל מיני דברים. קראתי איך עושים זאת בארצות הברית. עוזרים להרבה יוצאי הקהילה, החינוך הוא כמו שצריך, ואין עבודה. אני מבקש לחשוב על רעיון שילוו צעירים כאלה, במשפחות, וגם בלימודי עברית. קשה ללמוד עברית לבן אדם שלא למד אפילו אמהרית. בן אדם לא יכול ללמוד אם הוא לא למד. יש מקרים כאלה, ואנחנו צריכים לעזור לאנשים כאלה. אבל כאשר יש 1,300 איש במבשרת ציון, אי אפשר להגיע לכל אחד. שם צריך טיפול פרטני באנשים, ובשיטה שכולם שם יושבים, וכולם לומדים, ושום דבר לא קורה.
אני מציע לחשוב על מלווה מהקהילה שלכם, משכורת בתשלום שיהיה להם מקום עבודה, וזאת תהיה עזרה לקהילה האתיופית. אדם שמתוך הקהילה מבין טוב יותר את המנטליות, הוא בקיא בעברית, הוא בקיא באמהרית. בארצות הברית נוהגים כך במקרים קשים, זה אולי גישה חדשה לקליטת עולים מאתיופיה.
קולט אביטל:
מה עם הכשרה מקצועית?
היו"ר מיכאל נודלמן:
גם הכשרה מקצועית צריכה להיות. אנשים צריכים לצאת אחרי שנתיים, ולא מוכנים, לא יודעים איך לקבל עבודה, ואיך למצוא עבודה. אם יהיו צעירים שילוו אותם, הם יהיו אחראים גם על נושא זה.
רימה אקסלר:
יקירת ירושלים בתחילת העלייה.
(תרגום)
אחד מהקורבנות של המדיניות של הממשל הוא בנושא לימודי עברית. מברכת את הרפורמה בתחום, מביעה תקווה שיהיה לה זמן להנות מאותה רפורמה. התרבות של כל המדינה מוגדרת ביחס של אותה מדינה לצעירים או לאנשים מבוגרים. אלו הכיוונים העיקריים של הפעילות.
יש נסיון חיובי ביותר, במשך שנה מימשנו פרוייקט של תעסוקת בני נוער דרך העמותה. הוא עזר מצד אחד למשוך את בני נוער מהרחוב, ולהעסיק אותם. מצד שני זה עזר גם להרבה עסקים קטנים. יש 14 שנות נסיון בעזרה לעולים פנסיונרים. מאוד מקווה שבעתיד משרד הקליטה תשים לב לפעילות העמותה, כי נכון לעכשיו הם לא מקבלים שום תמיכה.
בשמחה רבה תשתף פעולה עם משרד הקליטה, ותחלוק מהנסיון מהידע בפרוייקטים. וגם תשמח לקבל קצת עזרה ממשרד הקליטה, כדי שיחד יגיעו לתוצאות טובות. תודה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני רק רוצה להוסיף, שהגברת הביאה כסף כל שנה לעמותה שלה.
מריו לב:
ההתרשמות שלנו שעושים המון מאמצים כדי לקדם ולשנות הרבה דברים. עלו כאן מספר נושאים, אני חושב שאולי בלי כוונה, הכיוון זה לחסל ארגוני עולים, והתקציבים שהם נותנים. גם הסוכנות, גם משרד הקליטה. במקום לבוא ולעזור, במקום להגדיל את התקציבים, שמענו שהתקציב הוא שני מליון ומאה לכל המוסדות ולכל הארגונים. ישבנו לפני שבוע, והבטיחו שינסו לבדוק איך אפשר לקבל יותר. אם הארגונים יהיו חזקים, הרבה בעיות היו נפתרות. מפני שאם הארגון של עולי אתיופיה היה חזק, אני חושב שהם היו בשטח, והיו יכולים לפתור הרבה בעיות. אם הנושא של עסקים שרוצים לעזור, היו עוזרים לארגונים לטפל בתעסוקה, היו באים לעזור לארגונים וגם עם דרישות. אני רואה איך המשרדים לוקחים ארגונים כלכליים, משלמים סכומי עתק כדי לבצע את העבודה, במקום לחייב את ארגוני העולים לעשות את זה. מצד שני, לעזור להם להתקיים. ולא מה שקורה בזמן האחרון, שכמעט כל הארגון נמצא בסגירה של - - -
אני מבקש, אם יש דברים שנוכל להשתתף בארגון של הפרוייקטים, בהתייעצות, ולא להגיע כאשר הכל סגור, כאשר כבר החליטו מי יבצע כל דבר, או מי לא יבצע. יש הרבה תכניות שאמרו אחד על אחד, ובסוכנות אמרו אחרת, אנחנו לא רוצים שיבצעו את העבודה, כמו שארגוני עולים עושים את זה בשטח.
אבקש לדאוג ולראות איך אפשר לעזור פעם אחת ולתמיד לארגוני עולים שקיימים הרבה שנים, וכל העובדים של משרד הקליטה מכירים את העבודה שנעשית. מצד שני, לא מביאים אותם בהתחייבות של המגזרים להחזיק אותם ולנצל אותם.
היו"ר מיכאל נודלמן:
בלי ספק שהארגונים יכולים לעשות המון עבודה, ובפחות כסף מאשר הפקידים עושים. הם מכירים את השפה, הם יודעים הכל. איך לדבר איתם פנים אל פנים.
אלי זרחין:
עולה להם פי שתיים בחוץ.
מרינה שלסט:
המשפחה עלתה לפני שנה.
המשפחה של מרינה פעלו מגרמניה, יכולים לשמש כדוגמה של קליטה טובה ומוצלחת. אבל
זה ממבט ראשון.
(תרגום)
המקצוע שלי חוקרת אמנות, בעלי אומן, יש לנו סטודיו בירושלים, בית אות המוצר. זה לא רק סטודיו, זה גם מועדון חברים, ויש הרבה פרוייקטים.
הסטודיו ממוקמת ב"בית אות המוצר", בגלל אהבה לירושלים, מנסים לתמוך בצעירים, ולשמור על אופי יהודי בירושלים. יש פרוייקט שנקרא "ירושלים צעירה". הם לא עמותה, הם עצמאים, הכל מהכסף שלהם.
הם מארגנים ארוחות חינם לצעירים מכל הארצות. מרוסיה, מצרפת, כל אחד שרוצה, בא ומקבל חינם על חשבונם.
הם עשו מספר תערוכות, נשאלת השאלה אולי יש מקורות במדינה שיתמכו ביוזמה כזאת.
ארז חלפון:
הנושא עולה פעם ראשונה, אני לא מכיר את המקרה. יושב פה גלעד אברהמי, מנהל אגף אצלנו תעסוקה ויזמות, אחראי לכל הדברים. אתם תחליפו טלפונים בסוף, הוא יזמן אותך אליו. מה שאפשר לעזור, נעזור. אני לא יודע אם זה ארגון, עמותה, גוף פרטי, מסחרי. תשבו, והדברים ייסגרו.
לפני שאענה בקצרה, אני רק רוצה לומר לאלי, ולאברהם ולמריו. משרד הקליטה רואה בארגונים כשותף מלא, רואה את החשיבות של הדברים. אמרתי בהתחלה, לא היית פה בהתחלה.
משרד הקליטה בשנת 2008 הולך לשלש את בסיס התקציב שהיה בשנת 2007 לארגוני עולים.
היתה ביקורת גם לצד השני, איך זה שמתוך פעילות, אם זה חבר הכנסת זיו, שאענה על הגימלאים, או למקומות אחרים, אתה לוקח מפעילויות אחרות, כי לא קיבלנו תוספת תקציב, אתה עושה סדר עדיפויות במשרד, ומפנה לארגוני עולים. אני חושב שבזה שאנחנו הולכים לשלש את התקציב, נוציא הודעה על כך בשבוע הבא, כמה התקציב יהיה. אני חושב שזה מראה את הכוונה שלנו האמיתית לתמוך בכם, כדי שאתם תוכלו לקיים את המדיניות שלכם.
אני רק יכול להגיד לך, לפחות מהתקופה שאני מנכ"ל במשרד, שאני כמעט על כל פעולה פונה. אני מדבר עם אלי, ואני מדבר איתכם, ועם עוד הרבה מאוד. ורק עכשיו למבצע, במקרה שאנחנו יוצאים בנתב"ג, עם הנושא של תושבים חוזרים, אנחנו כבר פנינו לפני שבועיים לארגונים עולים. רוצים לראות מי רוצה להשתתף או לא להשתתף. חשוב לי פה, וזה המסר שייצא, אנחנו מכירים בזה, אנחנו רואים בכם שותפים, ולכן אנחנו שמים הרבה מאוד כסף בשנת 2008, כדי לאפשר לפעול. חשוב לי שיובן הדבר הזה.
אלי, לגביך, לגבי נוער עולה. כמו שאמרתי, אנחנו רואים בנוער עולה את אחד היעדים המרכזיים של המשרד בשנת 2008, הוא להתעסק ולהוסיף תכניות לנוער עולה. אנחנו אוטומטית תיקצבנו תוספת של מליון שקל. אגב, התוספות שהיו זה ארגוני עולים ותכניות לנוער עולה, שיהיה גם באגף הרווחה, וגם באגף קליטה וקהילה אצלנו. אנחנו יכול לומר לך, שאנחנו מתחילים שיתוף פעולה עכשיו עם נגב-גליל, היות והשר הוא שר משותף, על מנת לקחת תקציבים מנגב-גליל, ובשיתוף פעולה – מצ'ינג, עם תוספות נוספות של הרשויות, לאפשר להגיע ליותר תכניות, וכך להגדיל את התקציב. כי כמו שאתה יודע, אני לא יכול לקבל תקציב נוסף חיצוני.
הגדלנו במליון שקל, ועם שיתופי פעולה עם משרדים אחרים, אנחנו מתכוונים להגדיל את התקציב, ולעשות פרוייקטים נוספים.
לגבי נוהל תמיכות, והעלו עוד מספר אנשים לגבי נוהל תמיכות. אני מצטער, אריה פורת, מנהל האגף היה צריך להיות פה. מכיוון שיש מחר כנס אשדוד, והוא אחראי, הוא נמצא באשדוד כבר יומיים שלמים, מטפל. הוא לא יכול להיות פה, לענות לחלק מהדברים.
אברהם מיכאלי:
למה לא תיאמתם עם הוועדה. יש לנו דיונים מאוד חשובים פה, לא יכולים להיות גם פה וגם שם.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני לא יכול להיות, הוא לא יכול להיות, כי פה יש דיונים חשובים.
ארז חלפון:
התאריך נקבע לפני כשנה. אם הכנס יצליח, ואני מקווה שכן, אנחנו - - -
היו"ר מיכאל נודלמן:
יש תכנית ונדון פה על התוצאות של הכנסת.
ארז חלפון:
בפעם הבאה אנחנו נדאג לתיאום רוחבי, למרות שזה שנה מראש, ואי אפשר לדעת לו"ז מה יהיה שנה מראש, אבל נדאג.
בכל מקרה, אגיד מספר מלים. ראשית, כל עמותה, או כל ארגון, ולא חשוב כרגע דתי, או לא דתי, הכל עובר ביקורת של משרד המשפטים, של יועץ משפטי, ורואה חשבון. בודקים שהוא נותן פעילות לעולים.
הדבר השני שאריה, מנהל האגף פרסם לפני כחצי שנה לארגונים עצמם, בואו תציעו הצעות מה לשנות בקריטריונים, מה בתבחינים. אני יכול להגיד לכם, שביקשתי מאריה לקבל כמה הגישו, אולי היו ארבע או חמש הצעות במקסימום לשינויים, שאני כבר יכול להגיד לכם, ששלושה מהם נפלו בגלל עניינים משפטיים. אני בעצמי הבאתי את הנושא שמישהו פה העלה, אם יכול לקבל תמיכה - היתה הצעה שחברי ההנהלה הם עולים, ורק אז יקבלו תמיכה. יקבלו תוספת, הדבר הזה אוטומטית נפסל, גם על ידי היועצת המשפטית של המשרד, שהיתה במשרד המשפטים כדי לבדוק את זה. אני רק להגיד לכם שאנחנו כל הזמן בודקים את עצמנו, רואים את עצמנו. הכוונה שלנו שמי שיקבל את התמיכה אלו ארגונים שעושים פעילויות לטיפול בעולים, וזאת הכוונה. אנחנו כל הזמן בודקים את עצמנו בנושא הזה.
חבר הכנסת זיו, לגבי הגימלאים, אני יכול להגיד לך, שכמעט כ-14% מעלייה שנתית הם גימלאים.
יצחק זיו:
בשני המגזרים אותו יחס.
ארז חלפון:
סך הכל כ-14%. מעבר לפעילויות, התחלנו לפני כחודשיים ישיבות בשיתוף פעולה עם המשרד לענייני גימלאים, עם מאיר חזן ואבי ביצור. אנחנו מתכוונים להיכנס לתכנית שבה מרוכזים אותם גימלאים באותם מקבצי דיור והוסטלים. אנחנו בונים תכניות כרגע, לאותם מקבצים ששם הם נמצאים במרוכז, אתה יכול לבוא ולתת תכנית אחת במקום שנמצאים בו 200 או 300 קשישים. קיימנו כבר שתי ישיבות עבודה. בשבוע הבא תהיה ישיבה, אני לא יודעת אם מסכמת או נצטרך עוד אחת, אבל הכוונה לאגם משאבים משני המשרדים, כדי לאפשר פעילויות נוספות לגימלאים במקבצי דיור ובהוסטלים.
יצחק זיו:
יש שיתוף פעולה?
ארז חלפון:
אני יכול לומר לך שיש שיתוף פעולה. בסוף התוצאה אם התכנית מבשילה, ואנחנו מקווים שהיא תבשיל, סך הכל יש רצון של שני הצדדים. חביב גם פה, מנהל אגף הדיור, שותף לעניין. יש רצון טוב, ואני מקווה שנוכל לגמור את התכנית, ולצאת איתה לפועל.
לגבי חברת הכנסת מרינה, היא לא נמצאת, אבל אני אענה. תקציב קמ"ע נשמח שאתם תעזרו. לגבי הטלפונים, אנחנו איתרנו שיש בעיה עם מענה טלפוני. ברגע שהמשרד עבר לייעוץ אישי, היה נושא של טלפון, מתקשרים ואז יש מענה, נתב שיחות, כמו בבנקים הוא רושם. התברר, ואני עליתי על זה שיש בעיה עם הדבר הזה.
יצחק זיו:
במגזר הזה, ודאי וודאי.
ארז חלפון:
קיימנו מספר ישיבות עם מערכות מידע אצלנו, ועם האנשים שתומכים בקו. אנחנו מתכוונים להוסיף תקציב, כדי לשנות את הדבר הזה. כדי להגיע כמה שיותר למענה אנושי. אתם בטח יודעים, כמו שדיברתם קודם על הקיצוץ. אנחנו יורדים באנשים בלשכות. והאנשים בלשכות מתלוננים שהם יושבים ונותנים טיפול לעולה, אם הוא גם צריך לענות לטלפון, הוא לא מצליח לא להתייחס לעולה, ולא להתייחס לטלפון.
אנחנו מקיימים אצלנו ועדת בדיקה, אמורים להגיע אליי עם הצעות כולל פתיחת עוד קווי טלפון בלשכות. הכוונה היא, שכל עולה שמתקשר, יוכל לקבל טלפון, ויוכל גם אם לא, אומרים לו אתה מספר שלוש בתור, בשפה שלו, נשאר לך לחכות עוד דקה, נענה לך עוד דקה, אבל שיענו לו. זה משנה קצת את מה שהמשרד התחיל לפני ארבע שנים. אנחנו מודעים לבעיה, יודעים שיש בעיה ומטפלים בה, אמור להיות דיון אצלי.
אברהם, לגבי תכנית קמ"ע, אנחנו מכירים. יושב פה קצין התקציבים, יושב פה מנהל האגף. מכירים את הבעיה, עומלים מול האוצר, אנחנו יודעים ש יש בעיה. זה לא עניין שמחר אני לוחץ על הכפתור. טוב שאתה מעלה את זה, דיברת גם לפני, אנחנו יודעים, זה על סדר היום, ואנחנו מטפלים.
לגבי תושבים חוזרים, אמרתי שכל המבצע שאנחנו עושים עם משאבים, כולל כמעט את הכל, אנחנו מקווים מאוד שנגענו בדברים העיקריים, אנחנו ניגע, ונוכל לבחון את עצמנו.
אם נצליח בשנת השישים, ובאמת נגיע למה שאנחנו מעריכים, לפחות בשלב הראשוני בשנת השישים, להכפיל את הכמות של תושבים חוזרים, אז נתכוון לבוא לאוצר, ולהגיד, אתם רואים, זה הצליח. המשק הישראלי יהנה מזה, התושבים החוזרים יהנו מזה, בואו נשב על תכנית לשלוש שנים, לארבע שנים, לחמש שנים, אבל זאת הכוונה. להצליח ולצאת איתו לדרך, אנחנו קוראים לו אצלנו, מבצע פיילוט.
לגבי קליטת עולי אתיופיה, גם נגיסט נגעה בזה, גם אבי, וגם חברת הכנסת קולט. אני יכול לומר שהרבה מאוד מהדברים, אם זה הענקת 40% מענק משכנתא לרכישת דירה לשכונה יותר טובה ושכונה יותר חזקה. גם נושא עובדים סוציאליים, שחלק מתוגבר דרך הפרוייקט הלאומי של נגיסט, וגם חלק במשרד הרווחה. התכנית הזאת שהיא כמעט כמליארד שקלים, שעוסקת בכל המשרדים, וכמעט נוגעת בכל מקום. חנוך מהמשרד מרכז אותה. אם התקציב הזה יאושר בדצמבר בוועדת שרים, אני יכול לומר לכם שפה יכול להיות המפנה. כי כל משרד נותן גם מתקציבו לעניין, וגם הנושאים שבו אמורים לגעת בכל תכנית, כי בני הקהילה היו, חלק מצוות ההיגוי ישבו, נתנו את ההערות שלהם. פה זה לא היה רק המימסד, אלא כל הוועדה הזאת היתה עם בני הקהילה, ואני מקווה מאוד שהתקציב שהובטח למנכ"ל משרד ראש הממשלה יגיע ממשרד האוצר, וב-15 בדצמבר אם כמו שאמרו התקציב יאושר, אנחנו נוכל לאשר אותה ומייד לצאת לדרך. בני הקהילה הם חלק מהתכנית, הם שותפים בתכנית. מדי פעם נעשה בקרה בוועדת שרים, נציג את התכנית. הקהילה פה, אתה יכול לשאול אותם, יכולים להגיד לך, שותפים לאורך כל הדרך.
היו"ר מיכאל נודלמן:
לא רק, בשטח. בשטח יהיו אנשים שעובדים עם הקהילה.
נגיסט מנגשה:
הביצוע עדיין לא נקבע. האישור של התקציב עדיין לא קיים. אבל לפחות בשלבי תכנון אנחנו שותפים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
רק בני הקהילה יכולים. הייתי במבשרת ציון, וראיתי מי מלמד שם. לא יודעים איך ללמד אותם את השפה. יכולים להיות תכניות הכי טובות, אבל אם לא יהיו אנשים שיכולים לבצע, כל העניין לא שווה שום דבר.
נגיסט מנגשה:
אדוני היושב ראש, אתה צודק. גם בקרב עולים מקרב העמים, גם מקרב עולי אתיופיה, היתרון של עולה בסיוע מול עולה, הוא עצום ביותר.
היו"ר מיכאל נודלמן:
למה אני אומר זאת, אתם יודעים כמה פעמים אנחנו יושבים כאן בוועדה. יש קושי וקושי בקהילה. מה שאתם מתכננים זה בסדר, אבל אני חושב שצריכים להיות בשטח.
ארז חלפון:
יש כ-100 עובדים בני קהילה אתיופית במוקדים של משרד הקליטה שפזורים ברחבי הארץ, שהם אלה שנותנים את השירותים. חלק מהתכנית הזאת אמורה להגיע למוקדים שהם יתנו, וזה בני קהילה. וכמובן עם התוספות התקציביות של עובדים סוציאליים, וכל התוספות שיהיו, כמובן שחלק גדול מזה יהיו עובדי בני הקהילה, וזאת הכוונה. אבל כמו שנגיסט אמרה, הדבר החשוב הוא שהתקציב יאושר, ואז כאשר יהיה התקציב, אז אנחנו נתחיל לפעול בעניין.
נגיסט, לגבי ההערה שלך לגבי הקיצוץ של 2 מליון דולר במינהל הסטודנטים. אין ספק שזה מדאיג אותנו מאוד. זה קיצוץ שקיבלנו מהסוכנות היהודית, אנחנו מודאגים עוד יותר ממה שאמרת שכנראה בשנה הבאה יהיה עוד יותר. הדבר הזה יביא לפגיעה קשה, גם בבני הקהילה האתיופית הצעירים, אבל גם בשאר כל העולים שמגיעים ומקבלים את התואר האקדמי ממשרד הקליטה ומהסוכנות היהודית. אני מקווה מאוד שזה לא יקרה. אנחנו פועלים מול הסוכנות, הם הודיעו לנו כרגע שהם לא מחזירים את הכסף, כמובן שגם אם אתם תוכלו לפנות בנושא הזה ---
נגיסט מנגשה:
הם במצוקה כלכלית קשה גם הסוכנות היהודית בעצמה.
ארז חלפון:
אני לא מנכ"ל הסוכנות היהודית.
אבי, לגבי רכז אקדמי במינהל, והנושא של תלמידים עולים, חנוך מעורה בעניין, והוא יענה לך.
חנוך צמיר:
בנושא של אגרות חינוך, משרד החינוך מצא סיסטמה טובה, הכספים מגיעים ישירות לבתי הספר. אודי אולי תפרט. עלה העניין של קשיים בהגעת אגרות החינוך.
עמיהוד בהט:
התחלנו את המהלך באגרות שהגיעו לרשויות המקומיות, ונבלעו בגלל משברי הכספים ברשויות. הגענו למצב שיוצאי אתיופיה מקבלים את סל הקליטה בחשבונות הבנק של בתי ספר, שזה שידרג את כל העניין בצורה משמעותית, ועוד הדרך הרחוקה, וצריך לעשות עוד דברים, זה נכון.
אבי מספין:
אחרי שחודשים התלמידים התחילו ללמוד, עדיין אין ספרים ואין ציוד בבתי הספר.
ארז חלפון:
רומן, לגבי מה שאמרת, דיברתי על נושא התאחדות העולים. אני רק יכול להגיד לך, אנחנו כרגע בונים פיילוט בירושלים. עם העירייה עצמה, ועם הסוכנות היהודית, בונים תכנית פיילוט של רשות קליטה שהיא תאגם, זה התחיל עוד מהמנכ"ל הקודם איתן מאיר, את כל המשאבים שגם אנחנו וגם הסוכנות נותן, והיא תוכל להפעיל את הפעילויות, ואז אפשר להיות שיתוף פעולה. אני יודע שיש כוונה, אחרי שנבנה את הבסיס מי יעמוד בראש הדבר. כמובן לקרוא לכם ספציפית לירושלים כרשות קליטה שתהיה בעיר הזאת, ולראות איך לשתף אותה.
רימה, לגבי הדברים שאמרת, אני מודה לך על הדברים ועל הסיוע שלך. אמר לי גם פרופ' נודלמן, אנחנו נשמח גם לשתף איתך פעולה. אני אדאג להזמין אותך גם אליי למשרד, כדי שנוכל לשמוע על דברים ועל תכניות בדברים.
אני רק לומר למשפט סיום. דיברתי על זה ונגעתי בהתחלה. תקציב הגמיש של המשרד, ופה שהמספרים לא יטעו שמופיע 400 מליון, הוא 250 מליון שקל בלבד לפעילויות.
אלי זרחין:
יכול להיות שעוד יהיה קיצוץ עד סוף השנה.
ארז חלפון:
נכון, בוודאי. אני אומר נכון להיום. אתם צריכים להבין דבר אחד, כל קיצוץ של שקל מ-250 מליון, אין לי כמנכ"ל יותר מדי אופציות. זה לקצץ באתיופים, לקצץ במניין הסטודנטים, לקצץ בעולים מחבר העמים, אלה הקיצוצים שיש.
לכן אני מאוד מקווה, דיברתי עם משרד האוצר, אמרתי שאנחנו מבחינתנו, גם על פי הגרף שאני הצגתי לכם, הגענו לקו אדום. מפה, כל קיצוץ נוסף שיהיה במשרד, לא יהיה להם את ה"הוקוס פוקוס" כדי לראות מה לעשות. זה פשוט יהיה פגיעה בבשר החי, וסגירת תכניות. אני מקווה מאוד שבעניין הזה המשרד הזה לא יקבל יותר גזרות. אני לא נכנס כרגע מבחינת הגדרת ממשלה, יש משרדים שאוטומטית כשיש פלייטים הם פוסחים עליהם כמו משרד הרווחה. משרד הקליטה נותן שירותים בדיוק כמו משרד הרווחה לאוכלוסייה נזקקת, ואני מאוד מקווה שבנושא הזה הגענו לקו האדום, עלינו יפסחו הקיצוצים. תודה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
ביולי היתה ישיבה סוערת לגבי נוער בסיכון. ביקשנו שהמשרד שלכם, עם אגף שמטפל רק בנושא הזה, כי זו הבעיה הכי גדולה שיש בעלייה. עם מבוגרים יש בעיות, אבל לגבי צעירים, עוד מעט יהיו בכלא או בחוץ לארץ.
ביקשנו ממשרד הקליטה שאתם תבנו תכנית מדינית בינמשרדית במשך שלושה חודשים מהתחלת המשאב הזה.
ארז חלפון:
שלחתי לכם מכתב תשובה למכתב. קיבלתם מכתב תשובה ממני, אני יכול להגיד לך, שקיימנו מספר פגישות עם מספר נציגים ארגוניים שעוסקים בנושא הזה של נוער עולה. בשבוע הבא מתקיימת עוד ישיבה שאמורה להיכנס יותר גם לתכ'לס, כל משרד מה מביא מבחינה תקציבית, כדי שיהיה אפשר לבנות משהו.
לך אדוני אומר, פרופסור נודלמן, ללכת לנציבות שרות המדינה ולבנות עכשיו אגף לנוער, זה אולי עוד שנתיים יהיה אגף. במסגרת התכניות, לגבי עידוד עלייה שהקמנו לתושבים חוזרים, זה לקח שנה וחצי, וזה פחות מסובך מאגף זה.
שרה כהן במשרד מרכזת כרגע את הוועדה. אנחנו אמורים לקיים עוד דיון אחד יותר גדול עם מספר ארגונים נוספים, לא רק משרדי ממשלה, כדי שיבואו לראות איפה נמצאים. לצורך העניין, לרצינות שלנו, רק עכשיו קיבלנו את האישור מהאוצר על התוספת של המליון שקל. כי אפשר לעשות תכניות, אבל צריך כסף. הקצנו מליון שקל, אנחנו מחכים לארגונים עכשיו בישיבה, לראות מה הם מביאים, וכאשר תהיה לנו ביחד התכנית, אנחנו נשמח לבוא ולהציג אותה פה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
בישיבה זו השר היה צריך להיות נוכח כאן. אני מכיר את המנכ"ל הרבה זמן. הוא צעיר, יש לו נסיון גדול בעבודה בינמשרדית. יש לי כבוד גדול למנכ"ל, כי היו כל מיני בקשות, אני פונה אליו, לא היה מקרה שאמר לא, אני לא יכול. זו הפעם הראשונה שאני שומע שהוא אומר לא יכול.
ארז חלפון:
אמרתי אני יכול, אבל זה יקח שנתיים. שלחתי לכם מכתב תשובה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
שמעתי מחברי כנסת, על התכנית שהיתה ב-2007, מה יהיה ב-2008. ידכם בכל הבעיות שיש, כמו באוגוסט, גם עכשיו. אם יהיו קיצוצים שהם בלתי אפשריים, אני מוכן לעשות קרב, ויחד עם ועדת הכספים, אפשר לנצח. אתה זוכר שניצחו. לא היה לי ספק שאתם מבינים. עוד פעם אני אומר, לגבי ארגונים ציבוריים, יש להם זכות ואפשרות לדבר, ולהגיע לעולה חדש. אתם לא יכולים להגיע לכל עולה חדש. יש ארגונים ציבוריים שהם עובדים טוב מאוד, ויש ארגונים שהם מקבלים כסף ולא עובדים. לכן, אתם צריכים לראות איך עובדים ארגונים כמה שנים לפני, ובקריטריון צריך שהכסף יהיה אפקטיבי. הוא עובד כמו סוס, ואם הוא מקבל כסף, אז הם הולכים לדברים טובים.
ישנה בעיה עם הירידה, ויש בעיה עם העלייה. אולי יהיה בסוף השנה מה שהיה קודם. טוב שאתם עסוקים עם הבעיות של היורדים, ויש גם תוצאות לזה. אף אחד לא רוצה להישאר במדינה,
מבוגרים וצעירים שהיו בחוץ לארץ. זו עבודה מבורכת, והתקציבים צריכים להיות לנושא זה.
בלי שפה אי אפשר, בן אדם שיש לו שפה טובה הוא מרגיש יותר טוב. הוא יכול לקבל עבודה יותר מהר מאחרים, ועל זה דיברנו עם השר, והוא גם חושב כך. הוא יודע הכל מהפוליטיקה, מתי שהוא היה לקראת בחירות בכמה פגישות, אנשים בגיל 30, 35, הוא מדבר, והם מבקשים תרגום. מה זה, עדיין לא יודעים לדבר, ולא מבינים. זו השפלה, יש בעיה עם לימודי השפה. בארצות הברית ובמדינות אחרות, היכן שיש עלייה, אנשים לומדים יותר טוב. אנחנו לא יורדים לעומק הבעיה של נושא זה. רוב האנשים איבדו פה את המקצוע שלהם, איבדו הכל, בגלל שהשפה שלהם לא היתה מספיקה כדי להיכנס לחברה.
אבל בכל זאת, אני חושב שהמשרד, ואתה, עבדו טוב. טוב שיש קשר פתוח. אתה מסכים שעכשיו יותר קל לדבר עם המנכ"ל, עם השר, עם כל הפקידים במשרד. יש תוצאות מדיבורים כאלה.
אני מאחל למשרד הקליטה הצלחה בכל התחומים, בתקציבים, בתכניות, שכל הבעיות שיש אצלנו עכשיו, יהיו פחותות בסוף 2008.
ארז חלפון:
תודה רבה.
אברהם מיכאלי:
אנחנו מזמינים אותך, אולי לפני סוף התקציב, לשבת איתנו. בועדת הכספים רוצים להעלות דברים בשמכם, תעזרו להעלות את זה.
ארז חלפון:
אין שום בעיה. תודה.
(הישיבה ננעלה 12:00)