פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 360
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ד' בחשון תשס"ח, 16.10.2007, שעה 09:00
סדר היום:
תקנות התעבורה (תיקון מס'...) התשס"ז-2007, בדבר הסדרי תנועה כלליים (במנהרה, המהירות המרבית המותרת, זכות קדימה, איסורים לעצירת מונית, מושבי בטיחות לילדים, רכב צה"לי, שימוש בטלפון נייד ובדיבורית
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד ארדן – היו"ר
דוד טל – מ"מ היו"ר
אבשלום וילן
מוזמנים:
חה"כ אופיר פינס-פז
עו"ד שרית זוכוביצקי - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
מריה כהן אתגר - ממונה הנדסת תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
חנן אהרון - סגן מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
עו"ד יפעת רווה - משרד המשפטים
דרור ארם - רשות התאגידים, משרד המשפטים
סנ"צ דן שני - רמ"ד תביעות באגף תנועה, המשרד לביטחון הפנים
סא"ל מאיר שמיר - ראש ענף בטיחות בדרכים, מז"י, צה"ל
סרן ליה טל - יועמ"ש אגף לוגיסטיקה, רפואה ומרכזים, צה"ל
רפ"ק רוני לוינגר - משטרת ישראל
דוד כוכבא - מנכ"ל מועצת המובילים והמסיעים
מאיר אלבז - יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה
ישראל פרידמן - חיים בדרך – מתונה
חזי משיטה - מנכ"ל עמותת אור ירוק
אילן גרודסקי - עמותת אור ירוק
יהושע שדה - ארגון חברות ההסעה
אבינועם טלבי - סמנכ"ל מוניות השירות
חזי יהלומי - ראש רשות לאומית לבטיחות בדרכים
לירי אנדי פינדלינג - סמנכ"ל ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים
אביטל אפל-פנקס - רכזת מדיניות ציבורית, ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים
יהודה בר-אור - יו"ר איגוד נהגי המוניות הארצי
אהרון כהן - סגן יו"ר איגוד המוניות הארצי
קרני צדקיהו - יו"ר ארגון המוניות, ירושלים
אברהם פריד - יו"ר ארגון בעלי המוניות בישראל
אבי גולן - יו"ר מורי נהיגה
אבי קרמר - ארגון מורי נהיגה
לירון גולדנברג - מנהל רגולציה, מירס תקשורת בע"מ
ייעוץ משפטי: אתי בנדלר
מנהלת הוועדה: לאה ורון
קצרנית פרלמנטרית: טלי רם
תקנות התעבורה (תיקון מס'...) התשס"ז-2007, בדבר הסדרי תנועה כלליים (במנהרה, המהירות המרבית המותרת, זכות קדימה, איסורים לעצירת מונית, מושבי בטיחות לילדים, רכב צה"לי, שימוש בטלפון נייד ובדיבורית
היו"ר גלעד ארדן:
בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. במסגרת יום המחויבות הלאומי לבטיחות בדרכים, כנסת ישראל עוסקת היום בכל ועדותיה בנושא הבטיחות בדרכים, גם ישיבת המליאה תעסוק במאבק בתאונות הדרכים. אני שמח על כך שכנסת ישראל מציינת את היום הזה באופן מלא, ואולי בכך תהיה גם תרומתנו להעלאת מודעותם של כל הנהגים ומשתמשי הדרך במדינת ישראל לסכנות הנשקפות בכבישים, ובעזרת השם – גם בעזרת העלאת המודעות הזאת – אנשים יגלו יותר ערנות וכך נעלה את רמת הבטיחות ונחסוך במספר הנפגעים.
כל דיוני ועדת הכלכלה היום עוסקים בנושא המאבק בתאונות הדרכים. הנושא הראשון על סדר-היום הוא שינויים בתקנות התעבורה שהגיש לנו שר התחבורה והבטיחות בדרכים, שאול מופז. את משרד התחבורה מייצגת עורכת-הדין שרית זוכוביצקי – שהיא בעלת קטנוע-אופנוע.
שרית זוכוביצקי:
רציתי לדעת איך זה נודע לוועדה.
היו"ר גלעד ארדן:
יותר טוב עבורך, שאני לא אגיד כיצד הוועדה יודעת זאת. עורכת-הדין זוכוביצקי תציג מה המשמעות של כל אחת ואחת מהתקנות מבחינת הנהגים או משתמשי הדרך, והוועדה תאשר או לא תאשר.
בבקשה, עורכת-הדין זוכוביצקי.
שרית זוכוביצקי:
"תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשס"ז-2007
תיקון תקנה 1
1. בתקנה 1 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – התקנות העיקריות) – "
יש כאן רשימה של תיקוני הגדרות, שהמטרה שלהם היא אחר כך לצורך סעיפים מהותיים
בתיקונים המוצעים.
היו"ר גלעד ארדן:
לפני שאת קוראת באופן טכני, אני מבין שמה שאת עומדת לקרוא קשור בנהיגה במנהרות. אולי תסבירי באופן כללי מה אתם עומדים להציע ואחר כך נקרא באופן טכני – שהוא אולי פחות מובן למי שצופה בנו.
שרית זוכוביצקי:
נתחיל לפי הסדר. מנהרות זאת ההגדרה השלישית. אנחנו מציעים להגדיר "אזור מיתון תנועה" ולקבוע חובת האטה באזורים שיסומנו כאזור מיתון תנועה. לצורך כך נדרשת ההגדרה.
היו"ר גלעד ארדן:
"אזור מיתון תנועה", לצורך העניין, זה אזור שבו המהירות המרבית המותרת אינה עולה על 30 קמ"ש.
שרית זוכוביצקי:
נכון, והוא מסומן בתמרור.
היו"ר גלעד ארדן:
מה מאפיין "אזור מיתון תנועה"?
שרית זוכוביצקי:
למעט המהירות? את המאפיינים הטכניים תסביר המהנדסת.
מריה כהן אתגר:
שמי מריה כהן אתגר, מאגף תכנון תחבורתי במשרד התחבורה. "אזור מיתון תנועה" זה אזור שבתכנון שלו כבר ניתנו המאפיינים שמאטים את המהירות. הגיאומטריה בנויה כך שלא ניתן לעלות מעבר למהירות. כך לפחות זה אמור להיות.
יש את הרחוב המשולב, שהוא משלב את כל משתמשי הדרך באותו שטח, וזה מתייחס רק לרחוב אחד.
"אזור מיתון תנועה" זוהי סדרה של רחובות שמאוגדים ביחד.
היו"ר גלעד ארדן:
מה זה רחוב משולב?
מריה כהן אתגר:
זהו רחוב שבו כל משתמשי הדרך מקבלים מרחב משותף לשימוש בו, ולשם כך מורידים את מהירות כלי הרכב.
קריאה:
רחוב הולנדי, ללא מדרכה.
שרית זוכוביצקי:
רחוב משולב מוגדר בתקנות התעבורה. "רחוב משולב" – על-פי תקנה 1 לתקנות התעבורה- "דרך המיועדת למשחקי ילדים, להולכי רגל ולרכב, ואשר בכניסה אליה הוצב תמרור המורה על רחוב משולב."
מריה כהן אתגר:
"אזור מיתון תנועה" יכול לכלול בתוכו גם את הרחובות המשולבים וגם רחובות שבנויים רגיל, כאשר יש הגדרה נפרדת של מדרכה ומקום שבו נוסעים כלי רכב, אבל המאפיינים הגיאומטריים שלו – רדיוסים, רוחב הנתיבים, יותר חציות – לא צריכים לאפשר העלאת מהירות.
אתי בנדלר:
איפה לדוגמה יש אזורים כאלה? בתי-ספר, או מדרחוב?
מריה כהן אתגר:
זה יכול להיות בסביבת בתי-ספר. זה לא רחוב, אלה אזורים ממש. משרד השיכון לקח זאת בתור פרוייקט – במודיעין יש כמה אזורים שמתוכננים. גם מרכזי הערים לאט לאט מתחילים לשלב את זה יותר ויותר.
אתי בנדלר:
האם המהירות המותרת לתנועה באה לידי ביטוי בתמרור מיוחד? כי כאן אתם אומרים: עד 30 קמ"ש.
מריה כהן אתגר:
על התמרור עצמו – שהוא תמרור אזור מיתון תנועה – כן מופיע 30, אבל במסגרת התיקונים האלה אנחנו מבקשים גם שינוי תקנה 54, שמדברת על מהירויות, שגם שם זה יופיע.
היו"ר גלעד ארדן:
מדובר בעיקר על רחוב משולב?
מריה כהן אתגר:
לא.
היו"ר גלעד ארדן:
איפה עוד?
מריה כהן אתגר:
לרוב, מדובר באזורי מגורים ומרכזי ערים.
היו"ר גלעד ארדן:
מה זה לרוב? רשות התמרור אמורה אחר כך להפעיל שיקול-דעת באילו מקומות?
מריה כהן אתגר:
יש הנחיות לתכנון אזורי מיתון תנועה.
היו"ר גלעד ארדן:
שאלתי איפה ההנחיות האלה ייושמו. ברחובות משולבים, ליד בתי-ספר.
מריה כהן אתגר:
נכון. באזורי מגורים, בשכונות שבהן אופי התנועה ואופי הפעילויות מצריך זאת.
היו"ר גלעד ארדן:
עד היום, ליד בתי-ספר אי-אפשר היה להגביל את המהירות ל- 30 קמ"ש?
מריה כהן אתגר:
אפשר היה להגביל, אבל לא מספיק רק להגביל מהירות, צריך שהמאפיינים הגיאומטריים יהיו ידידותיים יותר לכל המשתמשים. למשל, מספר חציות כבישים, רוחב המדרכות, דברים כאלה.
שרית זוכוביצקי:
אני קוראת את ההגדרה.
(1) אחרי הגדרת "אורך כולל" יבוא:
""אזור מיתון תנועה" – אזור בו המהירות המרבית המותרת אינה עולה על 30 קמ"ש והוא מסומן בתמרור ג-52 בכניסה אליו ובתמרור ג-53 ביציאה ממנו";
זה התמרור שכתוב עליו 30, עם פס ובלי פס.
ההגדרה הבאה עוסקת בהסדרי תנועה. השינוי המרכזי בה הוא הכללת עצם המוצב בדרך כחלק מהסדרי התנועה. אנחנו יודעים שכאשר מתכננים דרך, הרבה פעמים מתקינים עצים, מניחים כל מיני דברים שהם לכאורה לא הסדרי תנועה אבל משפיעים על התנועה – על שדה הראייה. אנחנו רוצים לכלול את זה במונח "הסדרי תנועה" כדי שרשות התמרור תוכל לשקול שיקולים שמתייחסים גם ליתר העצמים שמופיעים בדרך. מריה תרחיב בכל מה שקשור להסדרי התנועה.
מריה כהן אתגר:
מדובר בעצמים שלא כלולים היום בהגדרה של הסדר תנועה, אבל יש להם השלכה בטיחותית. זה יכול להשפיע על שדה ראייה בכניסה לצמתים. זה יכול להיות פסלים.
היו"ר גלעד ארדן:
למי זה נותן סמכויות?
שרית זוכוביצקי:
רשויות התמרור.
היו"ר גלעד ארדן:
לתת הוראות בקשר לאותם עצים או פסלים? זאת הכוונה?
מריה כהן אתגר:
בתחום זכות הדרך בלבד – כמו כל הסדר תנועה אחר – יש לכך השלכה בתאונה עצמה. אלה עצמים שכאשר מתנגשים בהם, תוצאות התאונה הן חמורות ביותר.
היו"ר גלעד ארדן:
עד היום, מיהו בעל הסמכות? ראש רשות התמרור?
שרית זוכוביצקי:
רשות התמרור המקומית.
אופיר פינס-פז:
כלומר, אתם הולכים להוריד את המטוס בצומת חצרים, בבאר-שבע. זה חד-משמעי בעקבות זה.
היו"ר גלעד ארדן:
עד היום לא היתה סמכות לראש רשות התמרור לתת הוראות בקשר לעצמים מסוג פסל או עץ, וברגע שנכליל את זה – אם הוא יחליט שזה פוגע בבטיחות, הוא יוכל להורות להסיר פסל או עץ מסוים.
מריה כהן אתגר:
או להגן מפניו.
היו"ר גלעד ארדן:
זה די מדהים אותי שעד היום לא היתה לו הסמכות הזאת. זה מפתיע שרשות מקומית היתה יכולה לשים משהו שהוא מפגע בטיחותי. אני רוצה להבין אם אני יורד לעומק העניין.
עד היום, רשות מקומית היתה יכולה להציב פסל או עצם באזור של צומת – למרות שזה יכול היה להסתיר על-פי דעתכם את התמרור – ולא הייתם יכולים לתת לה הוראה להוריד את הפסל הזה. עכשיו, ברגע שנכליל את זה – כן ניתן יהיה. זאת המשמעות.
מריה כהן אתגר:
נכון.
שרית זוכוביצקי:
למרות שבדרך כלל לא מגיעים להוראות. אני מניחה שבדרך כלל יש הסכמות.
מריה כהן אתגר:
בדרך כלל, יש שיתוף פעולה, אבל יש מקרים חריגים שבהם יש צורך בסמכות.
דוד טל:
יש לנו בעיה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שאם תהיה כאן סמכות כזאת, בצורה שרירותית, עלול להיווצר מצב כזה. תאר לעצמך שאתה נוסע ואתה רואה פרסומים במסכים דיגיטליים – כמו מרקע של טלוויזיה – יכול מאוד להיות שיחליט מי שאנחנו מקנים לו היום את הסמכות, במקום מסוים כן להוריד, לחברה מסוימת, ולחברה אחרת לעומת זאת הוא יחליט שלא להוריד את זה.
הכוונה כאן להקנות למישהו סמכות כזאת בצורה שרירותית. אני חושב שאם תהיה לפחות קבוצה של אנשים, ועדה שתדון בכל נושא כזה, עניינית – זה הרבה יותר ציבורי.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל יש סמכות לערער על ההחלטות שלו.
דוד טל:
כן, אבל מדוע צריך תמיד לשלוח ו"לסתום" את בתי-המשפט?
היו"ר גלעד ארדן:
מי סמכות הערעור מעל ראש רשות התמרור?
שרית זוכובוצקי:
זאת החלטה מנהלית.
היו"ר גלעד ארדן:
זה לא אצל השר?
שרית זוכוביצקי:
לא. תקנה 17 – שמסדרת את ההיררכיה של הסמכות להסדרי התנועה – קובעת שבדרך כלל, הסמכות היא בידי רשות תמרור מקומית, אלא אם הרשות המרכזית – דהיינו, משרד התחבורה, המפקח על התעבורה – הורה אחרת.
במקרים מסוימים – שהם נדירים – הוא מוסמך - - -
היו"ר גלעד ארדן:
רשות התמרור הארצית.
שרית זוכוביצקי:
נכון. הרשות הארצית לא מסוגלת לקבוע הסדרי תנועה ברחבי הארץ – היא לא מכירה את צרכי האוכלוסייה, היא גם בפועל לא מציבה תמרורים.
היו"ר גלעד ארדן:
רשות התמרור המקומית זה לא העירייה?
שרית זוכוביצקי:
העירייה. ראש העיר.
היו"ר גלעד ארדן:
העירייה תורה לעצמה להסיר?
שרית זוכוביצקי:
לא. יש סמכות לרשות התמרור המרכזית להורות בקשר להסדרי תנועה לרשות המקומית, אבל הרשות המקומית מבצעת את סמכויותיה, על-פי דין. היא כמובן כפופה לכל הוראות הדין המנהלי בקשר להצבת תמרורים, והצורך בהם.
אתי בנדלר:
אני מבקשת להעיר שאני לא משוכנעת שהתוצאה שאליה אתה חותר – אכן מושגת על-ידי שינוי ההגדרה של הסדר תנועה משום שמה שמוצע כאן זה החלפת חלק מההגדרה הקיימת, כשהסיומת של ההגדרה בפקודה, כפי שהיא קיימת היום – כל אחד מהדברים האמורים, כפי שקראה אותם עורכת-דין זוכוביצקי – ובסוף: המיועד להסדיר את התנועה ואת אופן השימוש בדרך.
דהיינו, ככל שפסל איננו מיועד להסדיר את התנועה או את אופן השימוש בדרך – לא תהיה שום סמכות בקשר לכך.
היו"ר גלעד ארדן:
לא, אבל כתוב - - -
אתי בנדלר:
בהגדרה העיקרית. הרי משנים חלק מההגדרה העיקרית כאן – ההגדרה שמופיעה בפקודה. יש להגדרה הזאת סיפה. זאת אומרת שמדובר רק על עצמים שמיועדים להסדיר את התנועה ואת אופן השימוש בדרך.
היו"ר גלעד ארדן:
את אמרת במלים עדינות מה שאני אגיד במלים בוטות – ההסבר של משרד התחבורה פה היה פשוט לא נכון.
אתי בנדלר:
לא, הוא מרחיב - - -
היו"ר גלעד ארדן:
לא, הוא היה לא נכון כי התעלם מהסיפה. לא מדובר לא בעץ ולא בפסל.
שרית זוכוביצקי:
למה? לפעמים יש הפרדה בעצים.
אתי בנדלר:
לפעמים – ככל שעצים מיועדים להסדיר את התנועה בדרך, או את אופן השימוש בדרך, זה כן נכנס להגדרה.
אופיר פינס-פז:
זה בשוליים.
אתי בנדלר:
בשוליים, כן, מסכימה אתך. אבל פסלים, בכל מקרה, נדמה לי שלא - - -
היו"ר גלעד ארדן:
זה לא רלוונטי לנוי נטו.
אופיר פינס-פז:
בקיצור, המטוס נשאר בצומת חצרים...
שרית זוכוביצקי:
"(2) בהגדרת "הסדר תנועה", במקום הקטע החל במילים "תמרור וכל סימן" עד המילים
"או מופעל" יבוא " תמרור וכל סימן או אות, או התקן בנוי, סלול או מוצב כדין בדרך
או המופעל בה, לרבות כל עצם אחר המוצב בתחום הדרך";
היו"ר גלעד ארדן:
אנחנו מרגיעים אותך, חבר הכנסת טל. זה לא יכול לחול על שלטי פרסום.
דוד טל:
נרגעתי כבר קודם. דיברתי עם מנהלת הוועדה.
שרית זוכוביצקי:
סעיף קטן (3) מגדיר מנהרה. במהלך התיקון המוצע יש הוראות שונות שאנחנו מחילים על מנהרה, שמתייחסות לעקיפה במנהרה, שמתייחסות למעבר הולכי-רגל במנהרה, שמתייחסות למעבר אופניים ותלת-אופן במנהרה, ובעלי-חיים במנהרה. לצורך זה, הגדרנו מנהרה.
היו"ר גלעד ארדן:
עד היום לא היתה הגדרה למנהרה?
שרית זוכוביצקי:
לא.
(3) אחרי הגדרת "מנהל אגף הרכב" יבוא:
""מנהרה" – דרך העוברת מתחת לכביש או מסילה, או מעבר תת קרקעי אחר המיועד
למעבר רכב, שלפניו הוצב תמרור המציין אותה".
היו"ר גלעד ארדן:
אפשר להצביע, גברתי?
אתי בנדלר:
רצוי להצביע.
היו"ר גלעד ארדן:
מנהלת הוועדה מאוד מוטרדת מהשאלה האם בהגדרה של מנהרה לא היה רצוי לקבוע מהו אורך מינימלי של מנהרה, כי יש כבר חובת הדלקת אורות. ואם המנהרה היא מנהרונת?
שרית זוכוביצקי:
אבל יש חובת הצבת תמרור.
היו"ר גלעד ארדן:
זה עלול ליצור בעיות בפרק היעד – ההדלקה.
שרית זוכוביצקי:
רק אם הוצב תמרור. לכן, אם לא יוצב תמרור, ממילא לא יחולו החובות.
לאה ורון:
כאשר הוועדה אישרה את נושא חובת הדלקת אורות במנהרה, לא היתה הגדרה מהי מנהרה?
שרית זוכוביצקי:
לא. עד היום לא קיימת הגדרה. הכל מוגדר, חוץ מזה.
היו"ר גלעד ארדן:
יש לבית-המשפט ידיעה שיפוטית על דברים כאלה. הוא יודע מה זה מנהרה.
אני מעמיד להצבעה את תיקון תקנה 1 לתקנות התעבורה, כפי שהקריאה והסבירה היועצת המשפטית, שרית זוכוביצקי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
בעד תקנה 1 – פה אחד.
היו"ר גלעד ארדן:
אין מתנגדים. התקנה אושרה.
בבקשה, הוספת תקנה 19א.
שרית זוכוביצקי:
התקנה הזאת היא תולדה של תיקון פקודת התעבורה – תיקון מס' 73 – שביקשה ליצור אחידות בשמות הערים שמופיעים על גבי תמרורים, בהודעות התמרורים.
היו"ר גלעד ארדן:
אם תוכלי לתאר מה המצב הלא תקין שהיא באה לתקן. זה לא כל כך ברור.
שרית זוכוביצקי:
את המצב הלא תקין תיקנה ההוראה בפקודה. אנחנו רק היינו צריכים לקבוע תוספת בתקנות כדי להסמיך את המפקח על התעבורה לקבוע הוראות.
המצב הלא תקין שביקשה הצעת החוק הפרטית בזמנו לתקן זה אי-האחידות בשמות המופיעים על גבי תמרורים, כשהם מציגים שם של ישוב. למשל, "קיסריה" ו"סיזרי".
היו"ר גלעד ארדן:
אי-אחידות בין מי למי? בין מע"צ לגורם אחר?
שרית זוכוביצקי:
בתמרורים שונים שמופיעים. פעם תרגמו ופעם כתבו את ההגייה, פעם עם Y ובלי Y.
היו"ר גלעד ארדן:
לא אותו גוף קובע את התמרורים?
שרית זוכוביצקי:
רשויות התמרור השונות עושות זאת, אבל לא היה ברור מה לכתוב, ולכן כל פעם מופיע שם אחר.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל אם יש רשות תמרור ארצית – שמאוד נלחמה נגדנו על סמכויותיה כאשר חוקקנו את חוק הרשות הלאומית – היא לא יכולה להנחות את כל הרשויות?
שרית זוכוביצקי:
זה מה שאנחנו מבקשים להנחות. התולדה של הסעיף הזה היא בהצעת חוק פרטית, ואנחנו רק מוסיפים את הסמכויות, שיהיו במסגרת ההנחיות שיקבע המפקח, כדי שרשויות התמרור יפנו למקור שזמין להן והן מכירות אותו כשבאים להציב תמרורים – כאשר הכללים הם כללי האקדמיה, כמובן.
זהו רק נדבך הוספת סמכויות למפקח, ואנחנו כמובן ניסמך על מה שקבעה האקדמיה. ושוב, זוהי תולדה של הצעת חוק פרטית שהעירה לנושא הזה, והתקבלה.
אופיר פינס-פז:
יש לכם שיטה, שלוקחים הצעות חוק פרטיות והופכים אותן לתקנות. את אומרת שזה היה בהצעת חוק פרטית.
שרית זוכוביצקי:
לא, זה תוקן. אנחנו רק סידרנו את הסמכות.
אתי בנדלר:
החוק התקבל. הפקודה תוקנה. על איזה סעיף בפקודה אנחנו מדברים?
מריה כהן אתגר:
70(1).
שרית זוכוביצקי:
ואז היתה חובה להשלים את הסמכות למפקח על התעבורה.
מריה כהן אתגר:
בסעיף 70(1) הוסיפו בסוף לגבי כיתוב על גבי תמרורים.
היו"ר גלעד ארדן:
תקראי בבקשה את התקנה.
שרית זוכוביצקי:
"הוספת תקנה 19א
2. בחלק ב' לתקנות העיקריות, בפרק הראשון, בסימן ג' בסופו יבוא:
"כללי תעתיק
19א. שמות המופיעים על גבי תמרורים ייכתבו על פי כללי התעתיק מכתב עברי לכתב לטיני
ולכתב ערבי, שהחליטה עליהם האקדמיה ללשון העברית לפי סעיף 10לחוק המוסד
העליון ללשון העברית, התשי"ג-1953, ושפורטו בהנחיות המפקח על התעבורה."
ואז יהיה מקור ליצירת אחידות.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מעמיד להצבעה את הוספת תקנה 19א. מי בעד?
ה צ ב ע ה
בעד תקנה 2 – פה אחד.
היו"ר גלעד ארדן:
אושר פה אחד.
תיקון תקנה 28
שרית זוכוביצקי:
אני מקווה שלפניכם הנוסח האחרון, בעקבות החלטת ועדת השרים. אנחנו כללנו בו את נושא המסרונים, ה- SMS.
אופיר פינס-פז:
אני מבקש להוסיף לזה רוכבי אופנוע.
שרית זוכוביצקי:
אבל אופנוע הוא רכב.
אופיר פינס-פז:
זה בשבילך – מיוחד, מתנה. אני אוהב להחזיר מתנות. מי שנותן לי מתנה – אני מחזיר לו.
שרית זוכוביצקי:
אתה יודע כמה שנים אני כבר לא רוכבת על אופנוע? זוכרים לי חסד, את ימי האוניברסיטה.
זה חל גם על אופנוע כיוון שזה חל על כל רכב.
היו"ר גלעד ארדן:
צריך לדעת שחבר הכנסת פינס הגיש מזמן הצעת חוק פרטית, שכבר הונחה ואפילו עברו 45 יום מאז שהיא הונחה. זה בעצם אחד המקומות הראשונים בעולם שתהיה התייחסות ספציפית למשלוח SMS בזמן נהיגה – דבר שהוכח במחקרים רבים כפוגע במיוחד בריכוז וביכולת הנהיגה של הנהג.
לצערי הרב, משרד התחבורה – במקום לאמץ את הצעת החוק של חבר הכנסת פינס – העדיף להפיל אותה בוועדת השרים לחקיקה.
שרית זוכוביצקי:
לא, כיוון שהיה - - -
אופיר פינס-פז:
כן, למה לא? כל מה שהוא אומר מדויק.
שרית זוכוביצקי:
יכול להיות, אבל היה תיקון תלוי ועומד בנושא אחיזה בטלפון, והתיקון הזה בדיוק השתלב.
היו"ר גלעד ארדן:
אני לא יודע אם היה תיקון תלוי ועומד, אבל אתם שלחתם לכאן אתמול תוספת לתקנות האלה. זה לא היה כאן לא תלוי ולא עומד.
שרית זוכוביצקי:
נכון. דרך אגב, הנוסח המוצע הוא נוסח כולל. לפי דעתי הוא כולל SMS, אבל למען הבהירות וכדי שלא יהיו בעיות פרשנות בבתי-משפט – כפי שאנחנו מכירים שיש לרוב על בסיס הסעיף הזה – כתבנו את זה בצורה ספציפית וגם לא התנגדנו בצורה מהותית.
היו"ר גלעד ארדן:
מה עמדתך, חבר הכנסת פינס? האם אתה תהיה נדיב?
אופיר פינס-פז:
קודם כול, אני בוודאי לא בעד להיות קטנוניים.
היו"ר גלעד ארדן:
העניין הוא החשוב.
אופיר פינס-פז:
העניין בוודאי עומד מעל לכל דבר אחר. אם שר התחבורה בחר לשלב את זה בתוך התקנות שלו – ואני מניח שאם נאשר את זה, הדברים ייכנסו לתוקף מהר, יותר מאשר חקיקה ראשית – אני בעד שנאשר את, אם זה אכן ראוי.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מודה לך שאתה שם את הבטיחות קודם כול. בבקשה, תקראי.
שרית זוכוביצקי:
דרך אגב, אנחנו גם כללנו את זה בנוסח של תקנה קיימת, וזה כדי לאפשר להחיל על זה את צו עבירות הקנס – שזה לא פחות חשוב.
אתי בנדלר:
זה 750 שקלים?
שרית זוכוביצקי:
היום – 1,000 שקלים.
היו"ר גלעד ארדן:
זאת אומרת, SMS ודיבור יהיה אותו דבר.
שרית זוכוביצקי:
נכון. בהתחלה זה הופיע במסגרת תקנה נפרדת, ולאחר מחשבה אמרנו: אם הקנס הוא 1,000 שקלים, כדאי להחיל את זה, כדי לא לתקן מחדש – להכריז על העבירה ולכלול אותה בצו עבירות הקנס – עדיף לכלול את זה בתקנה קיימת.
אופיר פינס-פז:
אגב, אני מאוד מסכים איתך, אבל הבנתי שהנימוקים של משרד התחבורה בוועדת השרים- אני לא נכחתי שם – היו שבאו אלי בטענות שאני מציע 1,000, ומשרד התחבורה הציע 250 שקלים. יכול להיות?
שרית זוכוביצקי:
לא ידוע לי, אבל 250 זה אף פעם לא היה.
אופיר פינס-פז:
בקיצור, 1,000 שקל על משלוח SMS בנהיגה.
שרית זוכוביצקי:
או קריאת SMS. אנחנו הוספנו את המילה קריאה.
היו"ר גלעד ארדן:
איך השוטר יוכל לדעת או להוכיח? נניח כאשר הפלאפון מצלצל, רוב הנהגים מעיפים בו מבט לראות מי המצלצל. כיצד השוטר יידע אם הנהג קרא SMS או שהוא הסתכל על המספר שמהבהב על הצג? זה נראה לי בלתי אכיף לחלוטין.
רב-פקד לוינגר.
רפ"ק רוני לוינגר:
אני לא ראיתי את הנוסח הזה. אנחנו באנו מוכנים לגבי הנוסח הקיים.
היו"ר גלעד ארדן:
אל תחשוף בפני הציבור שהמשטרה רואה את הנוסח ברגע האחרון.
אופיר פינס-פז:
אני מוכרח לומר שאני לא חושב שקריאה וכתיבה של SMS זה אותו דבר.
רפ"ק רוני לוינגר:
אני גם לא חושב, אבל בואו נקרא את התקנה.
אופיר פינס-פז:
לא יכול להיות שהקנס יהיה אותו קנס. אני הצעתי כתיבה. יש הבדל בין כתיבת SMS – בעיני זה דבר שהוא לא נכון ושעלול לסכן את שלום הנוהגים בכבישים – לבין קריאה.
היו"ר גלעד ארדן:
לגבי קריאה יש הוראה כללית. אסור לקרוא עיתון, צריך להתרכז בנהיגה.
אופיר פינס-פז:
אם אתה אומר קריאה, אז גם אסור בכלל לקבל שיחה בפלאפון, כי זוהי פעולה מאוד דומה. אתה מסיר לרגע, אתה לוחץ, אפילו בדיבורית – זה דומה מאוד.
שרית זוכוביצקי:
לא. דיבור וקריאה לא דומים.
דוד טל:
זה לא דומה, חבר הכנסת פינס, משום שכאשר אתה משיב לפלאפון – מדובר בחלקיק שנייה, וכאשר אתה קורא זה אורך כמה שניות. גם זה מסיח את דעתך וגם זה מסיח את דעתך, אבל קריאה מסיחה את דעתך הרבה יותר.
אופיר פינס-פז:
אני לא בטוח שקריאה וכתיבה – צריך להיות בהם אותו דין, אותו קנס. גם עניין האכיפה הוא שונה לפי דעתי בין כתיבה לבין קריאה. אני מציע לדון בכך. זה נראה לי לא אותו דבר.
שרית זוכוביצקי:
כאשר הקושי הוא אכיפתי.
אופיר פינס-פז:
לא. רמת הסיכון היא שונה לפי דעתי, וגם קושי האכיפה וגובה הקנס. יש הבדל בין פעולה שאתה עושה כשאתה כותב לבין פעולה שמישהו שולח לך. אלה שני דברים שונים.
יש כוונת מכוון. כשאתה שולח SMS תוך כדי נהיגה, אתה יודע שאתה עובר על תקנה. כשמישהו שולח לך – הוא לא יודע שאתה בנהיגה.
שרית זוכוביצקי:
אתה לא חייב לקרוא.
אופיר פינס-פז:
אני מבין מה את אומרת. זה לא אותו דבר.
דוד טל:
תאר לעצמך שאתה כותב לי מכתב אהבה ארוך. לעומת זאת, כאשר אני צריך להשיב – אני משיב רק בכן או לא. לכתוב זה שתי אותיות, ואם אני מקבל מסר ארוך, זה הרבה יותר זמן.
אופיר פינס-פז:
יכול להיות.
היו"ר גלעד ארדן:
בקשר לתלוי ועומד, עצם העובדה שהמשטרה היום לראשונה שומעת על כך...
שרית זוכוביצקי:
לא. היתה ועדת שרים רק בשבוע שעבר.
רפ"ק רוני לוינגר:
שנים כבר מסתובבת בין המשרדים הצעה לתיקון תקנה או להוספת תקנה, שמסדירה את כל נושא השימוש בפלאפון, במכשירי קשר, במירס – כבר שנים. זה מה שהתכוונה חברתי במילים "תלוי ועומד".
מה שאני אמרתי, ההוספה של המלים SMS, זוהי הוספה מהיומיים האחרונים.
שרית זוכוביצקי:
זה נכון.
רפ"ק רוני לוינגר:
יש הצעת חוק פרטית, וחשבו – משיקולים שונים – להכניס את זה יחד באותה תקנה שמסדירה את כל נושא השימוש. אנחנו רוצים לפתור כאן את נושא השימוש במירס – היו בעיות לגבי מירס, לגבי מכשירי קשר, לא היו הגדרות מדויקות.
שרית זוכוביצקי:
תהיה תקנה כוללת.
רפ"ק רוני לוינגר:
זאת תקנה כוללת שבאה לתת מענה לכל השימוש האלחוטי תוך כדי נהיגה.
אתי בנדלר:
האם היה דיון פנימי אצלכם, האומנם דין שליחה כדין קריאת מסרון?
שרית זוכוביצקי:
ההנחה הכללית היתה שה- SMS, ככלל, פוגע בבטיחות. גם הקריאה פוגעת. לא התקיים דיון עמוק לגבי הנושא האכיפתי .
אתי בנדלר:
ודאי היושב-ראש יבקש מהמשטרה להתייחס לנושא האכיפה.
היו"ר גלעד ארדן:
בעוד שלוש דקות.
(חבר הכנסת דוד טל מחליף את היו"ר גלעד ארדן)
מ"מ היו"ר דוד טל:
איפה אנחנו כרגע?
אתי בנדלר:
בתיקון תקנה 28 – שהיא תקנה 3 לתקנות שמוצגות. האם אתה רוצה להמשיך אתה, או לדלג עליה?
מ"מ היו"ר דוד טל:
אנחנו נדלג ונשוב אליה.
לאה ורון:
מדובר גם בתקנה 3 וגם בתקנה 4., ואשר על כן, עוברים לתקנה 5.
שרית זוכוביצקי:
תיקון תקנה 36. תקנה 36 עוסקת בדרך מחולקת. היא קובעת הוראות התנהגות של נהגים. תקנה 36(ד) עוסקת בנסיעת הנהג בהתאם לחץ שמופיע בדרך. תקנה 36(ד) – אני אקרא אותה כיוון שהתקנה כך מנותקת.
תקנה 36(ד) אומרת כך: "בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חצים המובילים לצומת, לא ייכנס הנהג לצומת, לא יעבור בו ולא ייצא ממנו, אלא בכיוון חץ שסומן בנתיב שממנו נכנס לצומת".
זאת ההוראה הכללית. כיוון שהגדרת "צומת" לא כוללת התמזגויות ולא כוללת כניסה ויציאה לחצרים, אנחנו רוצים במקרה הזה – רק לצורך תקנת המשנה הזאת – להרחיב את המונח צומת ולכלול בו גם את ההתמזגויות, את המפגשים.
מ"מ היו"ר דוד טל:
האם כיכר כלולה במילה צומת?
חנן אהרון:
לא.
קריאה:
למעגל תנועה יש הגדרה אחרת.
מ"מ היו"ר דוד טל:
מעגל תנועה זה כיכר.
קריאה:
לא מוגדר כצומת.
מ"מ היו"ר דוד טל:
מה קורה כאשר נכנסים למעגל תנועה?
שרית זוכוביצקי:
אני בודקת האם מעגל תנועה מוגדר.
קריאה:
הוא מוגדר על-ידי תמרור.
שרית זוכוביצקי:
אני יכולה לקרוא את ההגדרה של צומת.
מ"מ היו"ר דוד טל:
את רוצה שנדלג על הסעיף הזה?
שרית זוכוביצקי:
לא. אנחנו לא רואים קשר בין זה לבין מעגל תנועה.
חנן אהרון:
יכולה להיות כניסה למעגל מכל כיוון – זה צומת לכל דבר. נניח בכניסה לכיכר – התמרור של מעגל תנועה משנה את אופן ההתנהגות. דהיינו, אם אני מגיע לצומת, כיכר, ואין תמרור כזה של מעגל תנועה – זכות קדימה לרכב שבא מימין, וכן הלאה. חוקים של צומת חלים עליו, זה צומת לכל דבר.
אלא מה? התמרור של מעגל תנועה משנה את החוק, כלומר כשאתה נכנס זה הופך את זה למעגל תנועה, וזכות קדימה לרכב שנע בתוך המעגל.
מ"מ היו"ר דוד טל:
זה מבלבל לא מעט.
חנן אהרון:
היום כמעט שאין כיכרות. יש תמרור של מעגל תנועה. מעגל תנועה מסדיר את התנועה בצומת – שכל מי שנע בתוך המעגל, זכות קדימה שלו. לעניין הצומת – כשאתה מתקרב למעגל תנועה, חנייה בתחום צומת וכן הלאה – זה תופס. 12 מטר לפני מעגל תנועה זה צומת, לפני הצומת אסור לחנות, וכל החוקים האחרים.
מ"מ היו"ר דוד טל:
כאן מדברים כרגע על סימון על הדרך. אם נכנסתי לאותו מעגל תנועה.
חנן אהרון:
הסימונים, 36(ד) תופס בצמתים, בכניסה לתוך מעגל תנועה כזה. סעיף 36(ד) אומר שבכניסה לצומת עם חצים על הכביש – צריך להיכנס ולצאת לפי המסומן בכביש. זה גם תופס בכניסה למעגל תנועה. זה צומת.
מה שרוצים להחיל פה זה עניין של מחלפים או התמזגויות, ששם זה לא צומת. נניח יש סימון שאומר ישר או ימינה, ואני אגיד: זה לא צומת, 36(ד) תופס רק בצומת - אני במקומות כאלה לא אתייחס כי זה לא צומת.
לכן, רוצים להחיל גם את המקומות האלה – בכל מפגש של כביש עם כביש אחר, צריך להישמע ולנהוג לפי החצים המסומנים.
מ"מ היו"ר דוד טל:
האם אתם יכולים להגיד פרקטית איך זה קורה? כשנתקן את התקנה הזאת – איך יידע על כך מר ישראלי? הוא למד ועבר מבחן תיאוריה לפני 30 שנה.
חנן אהרון:
יש חובת שינון על כל דבר. אפשר להגיד זאת לגבי כל חוק וכל תקנה. גם אדם ששוחט – כבודו יודע שכל שלוש שנים עושים לו רענון והוא לומד. יש תיקונים, הוא צריך ללמוד אותם.
מ"מ היו"ר דוד טל:
מאז שרבּוּ השוחטים, הנשחטים, אני כבר לא עוסק בזה.
חנן אהרון:
כל אזרח צריך לדעת את החוקים, כי אחרת אנחנו לא צריכים לפרסם אותם ואין רשומות. נגיד שנשלח לכל אזרח הביתה או שנביא את כולם לוועדה, שילמדו.
יש פרסום. האזרח צריך לקחת על עצמו אחריות, אבל יש את כל החידושים שאנחנו מכניסים.
מ"מ היו"ר דוד טל:
יש מינימום מסוים שאתם עושים?
חנן אהרון:
את כל תיקוני התקנות שאנחנו מתקנים פה אנחנו מפרסמים באתר שלנו ובאתר של משרד התחבורה.
מ"מ היו"ר דוד טל:
וכולם נכנסים לאתר.
חנן אהרון:
הם בולטים לעין. יש גם תיקונים שלא מעניינים את האזרח.
מ"מ היו"ר דוד טל:
אם אני אעשה פה סקר כמה מאתנו נכנסו לאתר הזה – אני מעיד: עד היום, אף לא פעם אחת נכנסתי לאתר הזה. זה לא מעניין, כנראה.
חנן אהרון:
אחת לשנה אתה מקבל רשיון רכב. אנחנו מוסיפים שם את התיקונים החשובים, שראוי שאזרח יידע. אנחנו מכניסים את זה שם, אבל אין אפשרות לשלוח לכל אזרח הביתה מכתב על תיקון כזה או אחר. עושים את המינימום האפשרי – מקסימום, תקרא לזה.
אתי בנדלר:
התקנה מדברת על חצים שסומנו בנתיב, ולא מדובר כאן היכן סומנו.
אני מתייחסת לצומת של היציאה מכיוון המוזיאון אל עבר הכנסת. יש סימון סותר שמסומן על הכביש עצמו בחצים, לעומת סימון חצים שיש מעל הרמזור. כשאתם מדברים כאן על "סומן בנתיב", מה מחייב את הנהג? – הסימון על הרמזור או הסימון המסומן על גבי הכביש עצמו?
חנן אהרון:
הסימון על הרמזור והסימון על הכביש, מבחינת התִמרור, נקרא תמרור לכל דבר.
אתי בנדלר:
אבל הם סותרים אחד את השני.
חנן אהרון:
אז זה מפגע תעבורתי. זה כמו כל מפגע אחר, שצריך לתקן אותו.
אתי בנדלר:
זאת אומרת שזאת פשוט תקלה. ברשותכם, אני אשמח למסור את הפרטים על התקלה מייד אחרי הישיבה כדי שתטפלו בכך.
מ"מ היו"ר דוד טל:
ואני בטוח שעוד אנחנו מדברים, כבר המפקח על התעבורה שלח לשם מישהו כדי לתקן את הטעון תיקון.
אתי בנדלר:
הפניתי תשומת-לב של מספר נהגים כדי שישימו לב, שינהגו בהתאם לתמרור המחמיר.
מריה כהן אתגר:
דרך אגב, אין עדיפויות כאלה בלוח התמרורים. כל תמרור הוא באותו מעמד.
חנן אהרון:
רק רמזור הוא במעמד שונה. הוראת הרמזור היא מעל התמרור.
מ"מ היו"ר דוד טל:
והשוטר מעל הרמזור...
דוד כוכבא:
התקנה בהקשר לצומת היא ברורה. כדי שלא יהיה מעבר בתוך הצומת מנתיב לנתיב – זה מסבך את התנועה בתוך הצומת.
מ"מ היו"ר דוד טל:
עד היום גם אסור היה לעבור לפני צומת מנתיב לנתיב.
דוד כוכבא:
אסור לעקוף בתוך הצומת, מנתיב לנתיב. ההסבר ברור כשמדובר בהתמזגות, אני רק לא מבין בשביל מה אתם עושים את זה – זה בניגוד לכל הגיון ולדעתי זה אפילו מסכן את התנועה.
הרי מה זה התמזגות? נניח אתה עולה על מחלף כדי להתמזג לכביש רוחבי, וה"לופ" הזה הוא לפעמים באורך של כמה מאות מטרים, אולי אפילו קילומטר. משאית שתיכנס במסלול השמאלי – לשיטתך – לא תוכל לעבור לצד ימין בכל תהליך ההתמזגות לכביש הראשי.
אני לא מבין בשביל מה בכלל אתם מתקנים את זה. לא תמיד להרחיב ולא תמיד המוסיף, יוצר יתרון בתהליך הזה. אין שום הגיון בטיחותי בנושא הזה.
מ"מ היו"ר דוד טל:
מה שאתה אומר, שנהג המשאית היה צריך לדעת הרבה הרבה לפני - -
דוד כוכבא:
קילומטר קודם.
מ"מ היו"ר דוד טל:
- - שהוא צריך לתפוס את הנתיב הימני, אחרת הוא לא יוכל לעבור מהנתיב השמאלי לנתיב הימני בדרכו ל"לופ" הזה.
דוד כוכבא:
בוודאי. אם אתה נכנס בצד שמאל ל"לופ" – אתה לא יכול לעבור לצד ימין.
מ"מ היו"ר דוד טל:
הם תכף יסבירו לנו.
חנן אהרון:
גם מבחינת הנהיגה הנכונה – מה שאומר דוד כוכבא – מה זה קשור לעניין המיזוג? בכל מקום בכביש, בכל צומת, הרי גם נהג משאית שנוסע היום, יש לו את החוקים משלו.
דוד כוכבא:
אני מבקש שהוא ישלים את התשובה. אם נהג משאית מתמזג במחלף – והוא מתמזג בצד שמאל – מותר לו לנסוע בנתיב השמאלי, לשיטתך, אסור לו לפַנות את הנתיב השמאלי ולעבור לצד ימין כדי לפנות תנועה. איזה הגיון זה?
חנן אהרון:
אני לא יודע על מה הוא מדבר.
מ"מ היו"ר דוד טל:
אם אתה לא יודע, דוד יסביר שוב.
חנן אהרון:
אני רוצה לדבר על העיקרון.
מ"מ היו"ר דוד טל:
לא, אני רוצה לפתור את הבעיה. את העיקרון הבנו.
דוד כוכבא:
כשאתה נכנס להתמזגות, אתה יורד מדרך ראשית ומתמזג לדרך ראשית אחרת, בתוך מחלף.
חנן אהרון:
כמה נתיבים יש לכניסה?
דוד כוכבא:
שני נתיבים. משאית עם 50 טון התמזגה בנתיב השמאלי – כי הוא היה פנוי. היא רוצה לחזור לנתיב הימני תוך כדי ה"לופ" הזה, היא לא יכולה, לשיטתך. אסור לעבור לנתיב כי הוא נכנס בנתיב השמאלי.
קריאות:
- - -
חנן אהרון:
דוד, סעיף 36(ד) מדבר על זמן חציית הצומת, או חציית המפגש. הרי כאשר אתה נכנס לצומת- ואמרנו: תיכנס באותו נתיב ותחצה מאותו נתיב – זה לא עד סוף כל הדורות.
דוד כוכבא:
זה ברור.
חנן אהרון:
אנחנו מדברים על כך שהוא נכנס שמאלה להתמזגות כזאת – יש לו את כל הזמן – גם לפי החוק הקיים – לחזור חזרה ימינה אם הוא רוצה. אין קשר, מדובר על זמן החצייה בתוך הצומת, בתוך המפגש הזה.
קריאה:
ה"לופ" הוא חלק מהצומת.
חנן אהרון:
לא. ה"לופ" הוא לא חלק מהצומת.
דוד כוכבא:
אם ה"לופ" לא חלק מהצומת – זה מיותר מה שהוא אומר.
חנן אהרון:
אני רוצה להסביר את הכניסה בצומת עצמו. אחרי הצומת הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.
מ"מ היו"ר דוד טל:
אם ה"לופ" זה חלק מהצומת, יש לנו בעיה והוא צודק, אבל אם זה לא חלק מהצומת - - -
דוד כוכבא:
אם הוא לא חלק מהצומת - תוריד את זה.
חנן אהרון:
ה"לופ" הוא לא חלק מצומת. יכול להיות שה"לופ" הוא שני קילומטר. הצומת הוא לא שני קילומטר. אנחנו מדברים על כניסה, והחוק מגדיר את זה.
מ"מ היו"ר דוד טל:
האם יש הגדרה כמה קילומטר יכול להיות צומת?
חנן אהרון:
יש הגדרה לצומת.
מ"מ היו"ר דוד טל:
אבל אין הגדרה אם צומת יהיה באורך 100 מטר, 200 מטר או 300.
חנן אהרון:
הצומת הוא צומת מוגדר.
דוד כוכבא:
הצומת זה ברור, אל תחזור על זה. אדוני היושב-ראש, אני חושש מתקלות מיותרות, שמחר עומד שם שוטר – והוא מבין כפי שהוא מבין את העניין הזה – ואחר כך יהיו שלוש עבירות, ואתה מוריד את הנהג לצמיתות.
מ"מ היו"ר דוד טל:
מה דעת המשטרה בנושא?
רפ"ק רוני לוינגר:
מדובר בעניין הנדסי – הנדסי טהור כמעט. אנחנו הצטרפנו למשרד התחבורה וחושבים שהתיקון הזה, יש בו אלמנט בטיחותי.
מ"מ היו"ר דוד טל:
הוא תיקון נכון.
רפ"ק רוני לוינגר:
אכן.
מ"מ היו"ר דוד טל:
לנהגי המוניות יש משהו לומר בנושא?
אברהם פריד:
אין הבדל כשמדובר במונית, זה אותו דבר. אם אני נוסע ישר, משתלב שמאלה, ורוצה לפנות ימינה - - -
מ"מ היו"ר דוד טל:
מה דעתך? זה מסבך לך את הנהיגה, או שזה בסדר?
אברהם פריד:
זה קשה לביצוע. לפי דעתי זה מיותר.
חנן אהרון:
אני חושב בדיוק כמוהו, זה לא מובן להם.
מ"מ היו"ר דוד טל:
יכול להיות שזה לא מובן די. יסבירו את זה שוב.
חנן אהרון:
אני קורא את 36(ד): "בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חצים המובילים לצומת, לא ייכנס נהג לצומת, לא יעבור בו ולא ייצא ממנו" – כל כך מוגדר וכל כך ברור.
דוד כוכבא:
צומת זה דבר ברור.
חנן אהרון:
בסעיף 36(ד) אנחנו הוספנו לעניין של כניסה לצומת ויציאה ממנו, את המפגשים שדיברתי עליהם, כדי שיהיה ברור גם שם שנהג נכנס – נכנס מאותו מקום ולא בתוך הצומת או לפני הצומת.
קריאה:
אבל איפה היציאה? מתי זה נגמר?
חנן אהרון:
המפגש עם ההתמזגות נגמר לא בסוף ה"לופ". תחום הצומת הוא מוגדר – תחום צומת הוא 12 מטר לכל כיוון – אחרי כן נגמר הסיפור.
מ"מ היו"ר דוד טל:
מה שהוא אומר, שברגע שאני יוצא מהצומת, כבר עברתי את הצומת.
קריאה:
איפה יהיה החיתוך, שיצאת?
מ"מ היו"ר דוד טל:
הוא אומר שזה בתחום של 12 מטר.
קריאה:
זה תחום צומת.
מ"מ היו"ר דוד טל:
אני לא מכיר את ההגדרה, אני סומך על ההגדרה שלו.
קריאות:
- - -
מ"מ היו"ר דוד טל:
אנחנו נקים ועדת משנה, נצא לצומת ונראה את ה"לופ" ונראה את הצומת.
קריאה:
אין יציאה. היציאה מה"לופ" היא ברגע שאתה מתמזג לדרך הראשית.
מ"מ היו"ר דוד טל:
אבל הוא טוען שה"לופ" זה לא חלק מהצומת.
קריאה:
אז שיוריד את זה.
קריאה:
אם הוא טוען שזה לא חלק מהצומת, הוא צודק, אבל הוא צריך את זה בצומת – בצומת שזה לא "לופ".
קריאה:
שישאיר את זה לצומת.
מ"מ היו"ר דוד טל:
זה מה שהוא אומר. אם הוא אומר ש"לופ" זה לא צומת, נותר שכל התקנה הזאת היא רק לצורך הצומת.
מאיר אלבז:
הוא צודק רק בנושא של כניסה. השאלה היא אם יעמוד שוטר, מי יגדיר מתי נגמר הקטע שמותר. בצומת זה מאוד ברור.
מ"מ היו"ר דוד טל:
רפ"ק לוינגר טוען שזה בסדר.
קריאה:
הוא לא מסביר, הוא רק טוען.
קריאה:
יש היגיון בדבריו של חנן בנושא של הכניסה. הבעיה שבצומת זה מוגדר כניסה ויציאה, וב"לופ", נקודת היציאה - - -
מ"מ היו"ר דוד טל:
זה בהתמזגות. בהתמזגות לכביש הראשי.
קריאה:
שיפוט של מי? אין פה נקודה שאתה אומר: כאן. איך חיתוך.
מ"מ היו"ר דוד טל:
ברגע שאתה עובר מה"לופ" לדרך הראשית – זאת נקודת החיתוך.
דוד כוכבא:
אז לשיטתך, בכל הנסיעה ב"לופ" אני לא יכול לעבור נתיב.
מ"מ היו"ר דוד טל:
הוא אומר שה"לופ" זה לא חלק מהצומת.
מאיר אלבז:
איפה זה מתחיל? מדובר על הכניסה ל"לופ" - - -
מ"מ היו"ר דוד טל:
מהדרך הראשית שאתה נכנס ל"לופ", עד שאתה יוצא ממנו לדרך הראשית.
קריאה:
זה כל ה"לופ".
מ"מ היו"ר דוד טל:
אז כל ה"לופ".
חנן אהרון:
אני רוצה לתת דוגמה. אני יורד ממחלף – נניח בלטרון או בכל מחלף אחר. היום, על-פי חוק, זה לא תופס ולכן הוספנו. עליתי ממחלף שער הגיא או ממחלף לטרון, אני נכנס לכביש דרך כביש 1, לכיוון ירושלים.
כשאני נכנס מהמחלף, יש את הכביש שעולה לתוך המחלף – זאת ההתמזגות – יש שני נתיבים על כביש ירושלים – תל אביב. לכאורה – וכך זה היום – יש נתיב ישר, אני יכול להיכנס לנתיב השמאלי, אני יכול לחתוך ולהיכנס. לא כתוב לי בשום מקום, כי זה רק בצומת. בצומת אני לא יכול לעשות את זה. לכאורה ייכנס אדם היום, יחתוך את שני הנתיבים האלה, ואז הוא יאמר: זה לא כתוב בחוק, בצדק, זה לא צומת.
הוספנו את זה לצומת כדי שלא יהיה מצב מסוכן, שנהג ייכנס ויחתוך שני נתיבים – כאשר נוסעים שם במהירות של 100 קמ"ש לפחות – ויגיד אחר כך: זה לא כתוב בחוק.
לדבר כעת על ה"לופ", כמה ה"לופ", מה יש ב"לופ" – לא דיברנו על זה, לא התכוונו לזה. זה חשש שהוא בעלמא, הוא לא קיים אפילו.
הכוונה היא להסדיר את הבטיחות בכניסה כזאת למחלפים – מפגש עם כביש אחר.
מ"מ היו"ר דוד טל:
אתה לא מתכוון לזה, ואנחנו מבינים את זה. הבעיה שלנו שאותו שוטר יבוא לאכוף את זה- יכול לפרש זאת כך שבתוך ה"לופ" עצמו הוא לא יכול לעבור מנתיב אחד לנתיב שני, ולא כפי דעתך- שהיא מאוד הגיונית – כאשר אני יוצא מתוך ה"לופ", לא לחתוך שני נתיבים ולהגיע לנתיב השמאלי ביותר, ואז אני מסכן את התנועה.
היו"ר גלעד ארדן:
הנה רפ"ק לוינגר – דבריו יופיעו בפרוטוקול - יבהיר כאן כיצד המשטרה רואה את זה ומה תהיה ההנחיה לשוטרים במשטרת האכיפה.
רפ"ק רוני לוינגר:
המשטרה תאכוף כמו שזה כתוב. כל העניין של ה"לופ" והעיגול – זה לא נכנס, זה לא כתוב כאן בכלל.
קריאה:
זאת נקודת התמזגות לכל דבר. אם ב"לופ" יש נקודת התמזגות, זה שבא מצד ימין צריך לאפשר לרכב שבא משמאלו להיכנס, לתת לו לעבור, כי המסלול שלו נגמר למעשה.
חנן אהרון:
שים לב מה כתוב: לרבות מפגש עם כביש אחר – במפגש עצמו. הרי מפגש הוא מפגש אחד, אין 20 מפגשים. המפגש מסתיים באיזשהו מקום, לא בסוף ה"לופ".
דוד טל:
מבחינתי, זה בסדר.
קרני צדקיהו:
לדוגמה, כאשר אתה עולה בכביש איילון למחלף עזריאלי, מחלף השלום – אתה באופן טבעי נוסע במסלול הימני, אבל ברגע שאתה נכנס לצומת, מייד יש ארבעה מסלולים. עכשיו אתה צריך להחליט: אתה פונה לתל אביב או פונה לכיוון גבעתיים, ואז אתה חייב לעבור מסלולים, אין לך ברירה.
דוד טל:
אבל זה לפני שנכנסת לצומת.
קרני צדקיהו:
אתה נכנסת במסלול הימני.
דוד טל:
אתה נמצא בכביש הראשי באיילון. אתה מדבר על יציאה מאיילון?
קרני צדקיהו:
נכון.
דוד טל:
אם אתה נמצא בצד ימין – ודאי שאין לך בעיה. אתה צריך לתכנן את הדרך שלך כך שאתה נמצא בצד שמאל.
קרני צדקיהו:
יש מסלול אחד.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה מציע להצביע?
דוד טל:
אני חושב שעל זה אפשר להצביע, אבל דילגנו על שני סעיפים.
לאה ורון:
מה אתה מציע לגבי תקנה 5?
דוד טל:
אני חושב שאפשר להצביע עליה.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מעמיד להצבעה את תקנה 5, כפי שהוסבר כאן על-ידי מנהל אגף הרישוי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
בעד תקנה 5 – פה אחד.
היו"ר גלעד ארדן:
תקנה 5 אושרה.
אני רוצה לחזור לתקנה 4, ואני מבקש שתציגי אותה יחד עם סעיף 20 – תיקון תקנה 169. תסבירי מה המצב הנוהג היום, מה אתם מבקשים כאן בשתי התקנות האלה, ואנחנו נצביע – גם לגבי משלוח SMSים, קריאת SMSים והליכה עם אוזנייה, אוזניות, נהיגה עם אוזנייה, אוזניות, כדי שנבין בדיוק מה משרד התחבורה מבקש.
אם כך, אנחנו מדברים על תקנות 3, 4 ו-20.
שרית זוכוביצקי:
המצב הנוהג היום, שאפשר להשתמש בטלפון נייד רק עם דיבורית המותקנת ברכב. אנחנו – במסגרת התיקון הזה – מאפשרים דיבור בדיבורית המותקנת ברכב וגם בדיבורית של הפלאפון.
במסגרת התיקון הזה אנחנו נותנים הגדרה לטלפון – חוץ מהגדרה לדיבורית – וזה כדי לתקן את המחלוקת או את אי-הבהירות בכל מה שקשור למכשירי המירס, והתקנה אומרת שכל מכשיר שיש בו לחצנים לחיוג, למעשה הוא טלפון, ויחול עליו הדין שקובע שימוש בדיבורית קבועה או דיבורית בגוף הטלפון.
דוד טל:
יש בעיה עם זה.
היו"ר גלעד ארדן:
קודם כול, אתם מוסיפים כאן את המירסים.
שרית זוכוביצקי:
כשיש מירס – תהיה חובה לדבר בדיבורית.
דוד טל:
כשאת אומרת דיבורית בגוף הטלפון, למה הכוונה?
שרית זוכוביצקי:
רמקול,SPEAKER.
דוד טל:
לא שזה מחובר לאוזנייה.
שרית זוכוביצקי:
לא, בכלל לא. אוזנייה תהיה אסורה.
לאה ורון:
לאיזה דיבוריות הכוונה?
שרית זוכוביצקי:
התקן בטלפון עצמו או ברכב, המאפשר שימוש בטלפון בלי לאחוז בו – וזאת גם ההגדרה.
בכל מה שנוגע לאוזניות – אנחנו למעשה מורידים את אי-הבהירות בכל מה שקשור לאוזניות ואנחנו אוסרים את השימוש בטלפון, באוזנייה.
היו"ר גלעד ארדן:
אתם מבקשים לאסור.
שרית זוכוביצקי:
מבקשים. מוצע לאסור את השימוש בטלפון, באוזנייה.
דוד טל:
מה ההבדל?
שרית זוכוביצקי:
קודם היה כתוב: אוזניות.
חנן אהרון:
היה פסק-דין של בית-המשפט העליון.
גלעד ארדן:
פסק-הדין של בית-המשפט העליון היה לגבי הולך-רגל, לא לגבי נהג.
שרית זוכוביצקי:
נכון, והחובה הזאת תחול גם על נהגים.
קריאה:
תוקף פסק-הדין דיבר לפי כללי הפרשנות, עם אוזניות – כולל אוזנייה או לא כולל אוזנייה.
אופיר פינס-פז:
מה הבעיה בשימוש באוזנייה? מה ההבדל בין זה לבין דיבורית?
דוד טל:
או בין זה לבין הרמקול בפלאפון?
רפ"ק רוני לוינגר:
אנחנו חושבים שיש הבדל – על-פי התייעצות עם מומחים – כיוון שרמת הקשב והריכוז שלך באוזנייה היא פחותה באופן משמעותי, לעומת צלילים של רדיו או של שיחה שמנוהלת בדיבורית .
אופיר פינס-פז:
זה מעניין. אתם יכולים להביא את המומחים?
דוד טל:
אפשר לראות את האנשים שקבעו את זה?
היו"ר גלעד ארדן:
אני רוצה שתבינו מה אתם מבקשים.
דוד טל:
לא נראה לי סביר בכלל.
היו"ר גלעד ארדן:
יש היום במדינת ישראל אלפי אנשים שרכשו באלפי שקלים מערכות של דיבורית - "בלוטוס" – כאשר הוא נכנס לרכב, המכשיר מזהה והוא מדבר עם אוזניית בלוטוס. זה עולה מעל אלף שקל.
אופיר פינס-פז:
כמובן שזה גם מגן. האוזנייה הזאת היא אחד הכלים להגן מפני קרינה בלתי מייננת של טלפונים סלולריים.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל בתוך הרכב, הוא לא אמור לשים את זה באוזן. הוא מדבר בדיבורית, ממילא זה לא צמוד לו לראש. זה או הדיבורית או האוזנייה.
כדי שאנחנו נאסור על הציבור, או נגזור עליו גזרה כזאת – אתם צריכים לבוא עם נתונים, מחקרים, שמראים שיש הבדל ברמת הבטיחות בין שימוש בדיבורית לבין שימוש באוזנייה, וכמו כן הייתי רוצה לדעת מה המצב הנוהג בעולם בעניין האיסור הזה.
אתי בנדלר:
שאלה נוספת: האומנם דין אוזנייה אחת כדין שתי אוזניות, כי בשתי אוזניות אתה שומע ממש מרוכז בשתי האוזניים – בקולות או באותות השמע שיוצאים מהמכשיר. לעומת זאת, כשהאוזנייה היא רק על אוזן אחת, עדיין יש לך אוזן שנייה שפנויה למתרחש מסביב.
לאה ורון:
חלוקת קשב.
ישראל פרידמן:
ישראל, מעמותת דרך בחיים – "מתונה". נעשה בארץ מחקר של המכון לחקר הגורם האנושי, שקבע שמבחינת הריכוז של הנהג אין הבדל בין דיבורית לבין טלפון נייד, וזהו מחקר שהוכח.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל אין כאן עדיין הצעה לאסור דיבורית.
ישראל פרידמן:
אבל ההצעה הולכת להקל כך שאדם יכול להפעיל את הרמקול שלו, להכניס את הפלאפון לכיס ולדבר עם הרמקול.
אופיר פינס-פז:
תסלח לי, מה מפריע לך. הרי דיבורית נועדה לכך שאדם יחזיק בשתי ידיים את ההגה.
ישראל פרידמן:
אבל הריכוז שלו יורד, באותה מידה.
אופיר פינס-פז:
אז תאסור שימוש ברדיו באוטו, אדוני.
ישראל פרידמן:
לא, לא.
אופיר פינס-פז:
למה לא?
ישראל פרידמן:
רדיו לא הוכח כמפריע.
אופיר פינס-פז:
איפה הוכח הגורם השני?
ישראל פרידמן:
בארץ, במחקר.
אופיר פינס-פז:
תביא את המחקר. יש לך אותו?
ישראל פרידמן:
אני אביא לך את המחקר. אתם הולכים להקל.
אופיר פינס-פז:
אנחנו לא עומדים להקל. אנחנו רוצים להבין מה המשמעות. כשאושרה דיבורית במקום טלפון סלולרי, הרציונל היה שהנהג לא יחזיק יד אחת על ההגה אלא שתי ידיים על ההגה. זה היה הדבר המרכזי.
ישראל פרידמן:
אבל צריך לראות את כל התמונה, לא חלק מהתמונה.
אופיר פינס-פז:
מאה אחוז. עכשיו תגיד מה כל התמונה. אז אם אסור לדבר בפלאפון בכלל, בוא נחליט שאסור בכלל – לא בדיבורית, לא בכיס.
ישראל פרידמן:
זה הכיוון בעולם.
היו"ר גלעד ארדן:
ישראל, תודה. אני כרגע מנסה לברר עם משרד התחבורה את הנקודה. האם יש אצלכם מחקרים שאתם יכולים להראות לנו לגבי ההבדל בין השימוש באוזנייה לבין השימוש בדיבורית?
שרית זוכוביצקי:
לא יודעת אם נעשה מחקר כזה.
היו"ר גלעד ארדן:
אם אתם לא יודעים אם נעשה מחקר כזה – אנחנו לא - - -
אופיר פינס-פז:
איך אתם מציעים משהו שלא בדקתם?
שרית זוכוביצקי:
לא נעשה מחקר. התקיים דיון. יש לנו ועדת תיאום שבה יושבים מומחים, והם טוענים שהשימוש באוזנייה גורם להסחת-דעת, ולכן נכתבה התקנה הזאת.
היו"ר גלעד ארדן:
מיהם המומחים?
שרית זוכוביצקי:
גורמי מקצוע – הרשות הלאומית, המשטרה, הצבא. נשלחים נציגים שעוסקים בתחום התחבורה ודנים בכל מיני הצעות לתיקון.
רפ"ק רוני לוינגר:
יש לנו בעיה בתקנה הזאת, שכאמור אנחנו יושבים עליה באמת שנים.
שרית זוכוביצקי:
זה נוסח אולי רביעי.
רפ"ק רוני לוינגר:
אחת הבעיות, שההתקדמות הטכנולוגית קצת משיגה אותנו. היו לא פעם ניסוחים איכשהו מוסדרים, ואז ממציאים מכשיר חדש – "בלוטוס" חדש כזה – ואנחנו שוב צריכים לדון מחדש.
היו"ר גלעד ארדן:
נורא ואיום... תקבעו את הישיבות בתכיפות גבוהה יותר.
רפ"ק רוני לוינגר:
בזמנו, הדיונים שהתקיימו לא לקחו בחשבון את ה"בלוטוס", כפי שאמר היושב-ראש. התקנה לא יכולה להבחין בין אוזנייה מאיכות גרועה לבין מכשיר שעלה אלף שקל.
היו"ר גלעד ארדן:
לא אמרתי שהיא צריכה להבחין. אתם מבקשים באופן גורף לפסול אוזנייה.
אפילו אם לא היה "בלוטוס" עכשיו, כשאתם מבקשים מאתנו לאסור על שימוש באוזנייה, אבל אתם לא מבקשים לאסור שימוש בדיבורית – צריך לראות שיש הבדל ברמת ההפרעה לריכוז בין אוזנייה לבין דיבורית.
אני מקבל את דבריו של חבר הכנסת פינס ואני מקבל גם מה שישראל אמר קודם. ברור לי שגם בדיבור בדיבורית יש פגיעה בריכוז, אלא שמדינת ישראל החליטה שהיא לא הולכת עדיין עד לנקודת הקצה ולא אוסרת לחלוטין דיבור בדיבורית, אלא היא מאפשרת לעשות זאת בעזרת דיבורית כדי ששתי הידיים תהיינה פנויות לנהיגה.
אבל, כדי להבחין בין דיבורית לבין אוזנייה, אנחנו צריכים איזושהי הצדקה לאסור את זה על הציבור, ואתם לא מציגים כאן שום מחקר או שום חקיקה משווה מהעולם להראות שזאת מגמה שמבוססת על איזשהם מחקרים.
אופיר פינס-פז:
יותר מזה, אדוני. אתה אומר שדנתם על כך שנים ואתה מבקש מאתנו לדון בכך בדיוק חמש דקות. זה לא נשמע סביר. לפחות תביאו את המומחים.
רפ"ק רוני לוינגר:
אני לא מומחה לשמע, אבל אגיד משהו פשוט – מההיגיון הישר. היות והאוזנייה נמצאת על האוזן, היא לא מאפשרת לשמוע קולות רקע נוספים שמתרחשים בדרך.
אתי בנדלר:
זה לא נכון.
דוד טל:
אבל יש לך אוזן תורנית.
היו"ר גלעד ארדן:
בואו נקצר תהליכים. אנחנו לא נאשר את זה היום, אלא אם כן אתם רוצים.
אופיר פינס-פז:
אדוני היושב-ראש, אני חושב שהנושא הוא חשוב, אני חושב שהוא מעניין, אני חושב שהוא ראוי לדיון. אני לא מציע שנדחה אותו על הסף. אני מציע שתחזור לדון בו.
היו"ר גלעד ארדן:
אני אחזור, בוודאי.
אופיר פינס-פז:
ושיביאו לכאן את המומחים.
היו"ר גלעד ארדן:
האם אפשר בכל זאת להצביע על עניין ה- SMS?
אופיר פינס-פז:
בוודאי.
היו"ר גלעד ארדן:
חבר הכנסת טל, ברשותך, אני רוצה שכן נצביע היום על התקנה האוסרת משלוח SMS, וגם בה הייתי מציע להבחין כרגע ולא להכניס לאותו סוג של קנס או ענישה, את עניין קריאת ה- SMS, אלא אם כן יגיד לי רפ"ק לוינגר שברור לו איך המשטרה עומדת לאכוף את העניין הזה.
רפ"ק רוני לוינגר:
האכיפה של נושא ה- SMS היא בעייתית – בין בקריאה ובין בכתיבה. אנחנו סבורים שאין הבדל, אנחנו לא מציעים להבחין בין קריאה לבין כתיבת SMSים.
לנושא האכיפה, אנחנו צריכים לחשוב ולדון. בדרך כלל, משלוח SMS נמצא מתחת גובה החלון, כך שזה מקשה על השוטר לראות את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
האם יש סמכות לשוטר לבקש לראות את המכשיר?
רפ"ק רוני לוינגר:
אני לא מציע שהשוטרים יתחילו לעסוק בזה.
אופיר פינס-פז:
אבל אתה מציע בתקנה שנהג לא יוכל לאחוז פלאפון. מותר לי לקחת את המכשיר ביד ולהכניס אותו לאוטו? מה אני אמור לעשות?
רפ"ק רוני לוינגר:
לפי התקנה הזאת אתה יכול לדבר במכשיר בלי דיבורית, אם יש לך רמקול מותקן, במהלך נסיעה.
תקנה 28, כותרתה: אחיזת ההגה בשתי ידיים. הרציונל, הרעיון המנחה, שהידיים יהיו פנויות לנהיגה – הראש, העיניים והידיים יהיו פנויים למתרחש בדרך.
היו"ר גלעד ארדן:
האם אתם לא חושבים שיש הבחנה ברמת ההפרעה או במשך ההפרעה? הרי לא אסרתם עד היום לחפש תחנות ברדיו, או להחליף תחנות ברדיו – ויש גם הבדל, כפי שאמר חבר הכנסת פינס, ברמת הריכוז והזמן שאדם משקיע בלשלוח SMS לבין קריאת SMS שמגיע – לא שאני אומר שזה מותר או לגיטימי.
אותו דבר כאשר אדם יקבל שיחה, הטלפון יצלצל והוא יעיף מבט – לעולם אין לדעת אם הוא יסתכל על המכשיר. אם אתה גם לא מציע שהשוטר יוכל להסתכל על המכשיר, לעולם לא נוכל לדעת אם האיש הסתכל על המכשיר כדי לראות מי המספר שמתקשר אליו ואולי כדאי לו לעצור בצד ולענות, או שהוא מסתכל על SMS שהתקבל.
תבין, זה עניין אחר לחלוטין. גם לגבי הקסדות אמרו לי: תהיה בעיית אכיפה. עדיין, אני חושב שיש הבדל בעבירה כמו חבישת קסדה – שאדם בכל זאת חושש, כי הוא אומר: כשאני ללא קסדה, כולם רואים אותי, ויכול להיות ששוטר "ייפול" עלי בדיוק וייתן לי קנס. אני חושב שזה כן יעלה את אחוז חבישת הקסדה. לכן, הייתי מוכן – למרות בעיית האכיפה – לקדם את זה, כי עצם החוק יעלה את רמת הבטיחות.
אני לא חושב שבעניין הזה זה אותו דבר, כי ברגע שאתה טוען ששוטר לא יוכל להסתכל על מכשיר הפלאפון – ואתם לא מציעים את זה – זה לא יעשה שום דבר לאזרחים, כי ברור לאנשים שאין שום דרך באמת לאכוף את העבירה הזאת.
לכן, מה אנחנו עושים בעצם?
רפ"ק רוני לוינגר:
כתיבת SMS קצרה יכולה לארוך שנייה, וקריאה ארוכה של כמה פעמים יכולה לארוך דקות. איך נפריד בין קריאה לכתיבה? נבדוק גם את אורך ההודעה?
תוך כדי שיחה, אני חושש מנקודה נוספת. המפעילים ימצאו מנגנון שאתה יכול למחוק את השיחה האמורה, ואז הנהג יפחד מהשוטר ויעשה פעולות נוספות כדי למחוק את הפעולה, כדי שהשוטר לא יראה אותה.
קריאה:
קיים מנגנון כזה.
לאה ורון:
לוחצים "מחק", או.קי – והשיחה נמחקה.
רפ"ק רוני לוינגר:
אני מאריך את ההתעסקות של הנהג, מחשש שהשוטר ייכנס ויפתח – מעבר לפגיעה בפרטיות.
היו"ר גלעד ארדן:
אני חושב שזה לא בשל עדיין להצבעה, אנחנו צריכים לחשוב על זה. אנחנו נדון על כך עד לישיבה הבאה – זה יהיה סעיף ראשון על סדר-היום – אבל אני מבקש שתעבירו אלינו חומרים שמצויים ברשותכם בעניין הזה.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:10.