פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 36
מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
יום שלישי, ד' בחשוון תשס"ח (16 באוקטובר 2007), שעה 12:30
סדר היום: מבצע "עובדה" – שילוב ישראלים במקצועות נדרשים באילת.
נכחו:
חברי הוועדה:
רן כהן - היו"ר
שי חרמש
מוזמנים:
אפרים כהן – ראש מנהלת עובדים זרים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
שלום בן משה – מנהל יחידת הסמך, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
עו"ד דוד אלבז – יועץ המנכ"ל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
זכריה אביגל – ממונה אוכלוסיית מיוחדת כ"א, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
יובל יעקובי – רפרנט תעסוקה ועליה, משרד האוצר
רפאל בן חור – סמנכ"ל בכיר המוצר התיירותי, משרד התיירות
אבי כהן – מנכ"ל העירייה, עיריית אילת
שבתאי שי – מנכ"ל, התאחדות המלונות באילת
יעקב זיגדון – סמנכ"ל השמה, שירות התעסוקה
פרץ וזאנה – מנהל מחוז דרום, שירות התעסוקה
חני נחמני – מנהלת השמה בכירה, שירות התעסוקה
אסף אדיב – עמותת "מע"ן"
מנהלת הוועדה: בת שבע פנחסוב
רשמה: אתי בן שמחון
מבצע "עובדה" – שילוב ישראלים במקצועות נדרשים באילת
היו"ר רן כהן:
שלום לכולכם, אני מאוד מודה לכם שבאתם לישיבה הזאת. זאת הישיבה הראשונה במושב הזה, ואנחנו, בדרך הטבע כמעט, עושים כאן ישיבה שהיא מעין המשך להתרחשויות קודמות שהיו בסוגיה הזאת של עובדים באילת.
אני מודה שוב לגלעד נתן על הכנסת החומר, מטעם המ.מ.מ.
רבותי, כזכור לכם, שהסוגיה הזאת של עובדי בתי המלון באילת עלתה, כאשר עבדו שם למעלה מ-1,000 עובדים אם אני לא טועה.
אפרים כהן:
כ-1,000 והמספר האחרון עומד על כ-557.
היו"ר רן כהן:
אז היה הסכם עם המלונאים להחלפת העובדים הזרים בעובדים ישראלים, גם בתמורה לתמיכה כספית. הייתי נוכח בעצמי במקרה, ביום שבו סיירנו בלשכת התעסוקה, כאשר אנשי בתי המלון בעצמם עשו את הסריקה, והבדיקה, והמיון של העובדים. אם אני לא טועה, אז הם קיבלו את כל המכסה שאותה ביקשו לקבל.
יעקב זיגדון:
ביריד, שחבר הכנסת היה בו.
היו"ר רן כהן:
נכון, נפגשנו שם. כל המכסות שביקשו, קיבלו. אני יודע שזה היה מאמץ אדיר של שרות התעסוקה, מאמץ אדיר של ישרוטל. הדבר נראה כהצלחה מאוד טובה, שהנה אפשר למצוא את העובדים בישראל. אגב, פגשתי את העובדים שם, מכל המגוון של החברה הישראלית. יהודים, ערבים, דתיים, חילוניים, מצפון הארץ, מרכז הארץ, האנשים עבדו שם. אני לא יודע מה הממצאים לגבי הפרוייקט הזה, ומידת הצלחתו. כי זה גם חשוב לגבי המקום עצמו, וגם חשוב ללמוד מזה לגבי כל האופציות שאנחנו מנסים לקדם בוועדה הזאת, למרות שפורמלית לא תפקידנו, שיהיו מה שיותר החלפות של עובדים זרים בעובדים ישראליים.
מר יעקב זיגדון סגן המנכ"ל של שרות התעסוקה, בבקשה.
יעקב זיגדון:
אני מבקש שפרץ יציג את הפרויקט.
פרץ וזאנה:
הפרויקט התחיל ביוני, המיועד לעובדים קיימים וחדשים, הם מחולקים לשתי קטיגוריות. העובדים הרשומים בתכנית יש שני סוגי מענקים, אחד מענק התמדה, והשני מענק לימודים והחזר מעונות לגני ילדים והורים יחידים. בסך הכל, נכון להיום רשומים על הפרויקט הזה - - -
היו"ר רן כהן:
זה ניתן רק לגבי אותם עובדים, שיכללו בקטגוריות האלה. זאת אומרת, ירדו בפרויקט הזה. לא כל עובדי המלון קיבלו אותם.
פרץ וזאנה:
בקטגוריות של שוטפי כלים, חצרנות, חדרנים. בקטגוריות האלה בלבד.
היו"ר רן כהן:
זאת אומרת, עבודות שמחליפות עובדים זרים.
פרץ וזאנה:
לגבי הנפקת הואוצ'רים, עומדים היום על 1,094 אנשים עובדים בבתי המלון, שנמצאים תחת ואוצ'ר. כדי שנשים את הדברים באופן מדויק, חלק מן העובדים, בתי המלון העבירו אותם על שמות של עובדים קיימים, זאת אומרת, מן הראוי, שבית מלון מסוים החליט שעובד קיים הוא זה שיקבל את הואוצ'ר, ולא עובד חדש, וזה לגיטימי.
היו"ר רן כהן:
זה לגיטימי מבחינת הכוונה של ההסכם. בזה אין החלפה של עובד זר, כדי ליצור מצב של איזשהו שיוויון גם לגבי עובדים אחרים. כי אחרת זה יוצר מצב שבו הכל יהיה שחור, יותר טוב שיהיה לבן.
פרץ וזאנה:
לכן אמרנו שזה לגיטימי מלכתחילה.
אפרים כהן:
לאוצר היתה מטרה לעודד שישראלים ימשיכו לעבוד.
שלום בן משה:
האוצר הסכים בדיעבד, כדי לא להפלות.
אפרים כהן:
אדוני היושב ראש, לא תמיד האוצר מסכים.
פרץ וזאנה:
הקטגוריה הראשונה שנזכור, זאת קטגוריה מס' 2, קטגורית החדרנים, או החדרניות. סך הכל ישנם 668 עובדים שיש להם ואוצ'ר בקטגוריה הזאת. מתוכם 317 עובדים חדשים, ו-351 עובדים קיימים בבתי המלון, שעל שמם בתי המלון החליטו לממש את הואוצ'רים. כמובן שרצוי לציין ברקע, שהחלוקה של 1,300 הואוצ'רים לבתי המלון, בוצע על ידי הגורמים המקצועיים של משרד התיירות. הם קבעו למעשה את כמות הואוצ'רים בכל בית מלון, בבית מלון, מתוך ההקצאה הכוללת.
היו"ר רן כהן:
רק להשכלתי, כשאני הייתי היה רק ישרוטל, זה כלל את כל בתי המלון באילת?
שבתאי שי:
אני בכלל לא מבין את העניין של ישרוטל. זה מקרי לחלוטין, כולם עשו את זה.
שלום בן משה:
גם רשת מלונות פתאל השתתפה.
שבתאי שי:
כרגע יש 1,300 ואוצ'רים, כאשר זה היה 2006, 2007. ובשנת -2008 יורדים ל-900 ואוצ'רים.
תכנית רב שנתית של מגמת ירידה בכמות הואוצ'רים.
היו"ר רן כהן:
זאת מתוך מגמה שהאנשים יישארו לעבודה, יתקדמו בתוך העבודה.
רפאל בן חור:
נתון שייבדק, באילת יש 11,000 חדרים. כמעט רבע ממספר החדרים בכל מדינת ישראל.
פרץ וזאנה:
הקטיגוריה השנייה היא שוטפי כלים, ועובדי שטחים ציבוריים כמובן, 426 ישנם בוואוצ'רים האלה, מתוכם עובדים חדשים 201, ו-225 עובדים קיימים. סך הכל, 1,094 ואוצ'רים שהנפקנו עד עכשיו. צריך גם לציין ש-230 אנשים נוספים התחילו תהליך של ניפוק, של ואוצ'ר, אבל באיזשהו מקום בדרך נשרו. על שמם העברנו ואוצ'רים חדשים. בכל מקרה, נכון לעכשיו 1,094 ואוצ'רים של אנשים שעובדים בבתי המלון.
רפאל בן חור:
מה ההגדרה של עובד חדש?
פרץ וזאנה:
עובד שלא עבד קודם באותו מלון.
רפאל בן חור:
יכול להיות שעבר ממלון אחר?
פרץ וזאנה:
כן.
יעקב זיגדון:
מעשית, למה לא לעשות את זה. הוא יקבל את המענק גם אם הוא היה במלון ההוא, והוא התמיד זה אותו דבר.
היו"ר רן כהן:
אין אפליה בין מלון למלון.
רפאל בן חור:
השאלה עד כמה דם חדש נזרם למקום.
אבי כהן:
הנתון שכרגע נמסר, זה בערך 50, 50. שאלתך מאוד נכונה. אם אנשים נדדו בין בתי מלון, ולא משנה כרגע מה הסיבה, תיפקדו פחות טוב, התפוסה ירדה, בעל הבית השתגע. לא משנה מה הסיבה.
היו"ר רן כהן:
רבותי, אנחנו יודעים כמה שרות התעסוקה העביר מהצפון לדרום.
זיגדון יעקב:
מאוד חשוב לדעת כמה אנשים הגיעו מהצפון.
היו"ר רן כהן:
מר זיגדון, אם אני לא טועה, אני לא זוכר שבאותו יום שבו קיימו את הראיונות, היו אנשים מאילת.
זיגדון יעקב:
לגבי שיטת הגיוסים. שיטת הגיוסים עבדה כך, שבתור בן מחוז דרום שריכז את הפרוייקט, מול בתי המלון, נקבע יריד תעסוקה בירושלים, בתל אביב, בצפון, בכל בית מלון בנפרד. הגיע נציג משאבי אנוש של המלון ללשכת התעסוקה, ראיין אנשים על מנת שלא להוריד אנשים לאילת כדי שמבחן המיון יתבצע בעיר עצמה. כך היה לגבי כל בתי המלון, בכל הלשכות.
מעבר לזה, יש עוד 230 עובדים כפי שאמרתי, שהתחילו ולא סיימו את הפרוייקט, ועוד לא הגיעו למצב שהם זכאים למענקים. מבחינת ההזמנות שיש לנו במערכת של שרות התעסוקה. 271 דרושים יש לנו במערכת ההשמה, לכוח אדם עבור בתי המלון. אם אני פותח את מערכת ההשמה, אני יודע שיש דרישה ל-271 עובדים עבור בתי המלון. עכשיו כרגע זה בשלבי מימוש. זה במקצועות הרגילים, כמו מלצרים, קב"טים, כל מיני מקצועות אחרים שלא צוינו קודם.
שבתאי שי:
יש לך נתון של מה הצורך של בתי המלון עצמם?
זיגדון יעקב:
אתם יודעים להגיד. לגבי מבצע "עובדה", יש לנו סך הכל עוד 276 דרושים, שעדיין לא מאוישים במסגרת התקנים הפנויים, הואוצ'רים במבצע "עובדה".
מבחינת תשלומים יש פה את הסכומים. אפשר להיכנס לנושא העלויות. סך הכל העובדים הזכאים למענק התמדה חצי שנתי - 426, כשהשווי שלהם בכסף זה מליון 278 אלף שקלים. מתוכם שולם קרוב ל-480 אלף שקלים, היתרה על פי תאריך הכניסה שלהם, ותאריך הסיום של כניסה לפרוייקט. נוכל לראות לאחר מכן, את הפריסה של יתרת התשלום.
מבחינת העובדים שזכאים למענק התמדה שנתי, 668 עובדים זכאים, בשווי של למעלה מ-4 מליון שקלים, מתוכם שולמו כבר למעלה - - -
רפאל בן חור:
מה סכום המענק?
פרץ וזאנה:
אלף שקל בחודש.
היו"ר רן כהן:
למה המימון כל כך קטן?
יעקב זיגדון:
כי התנאים עדיין לא הבשילו. אין פה עיכוב בתשלומים. צריך לעבור פרק זמן מסויים עד שהוא מבשיל לזה. זאת אומרת אין פה עיכוב בתשלומים.
היו"ר רן כהן:
מה קורה עם מי שעשה את התקופה והוא הגיע לפרק הזמן המתאים, הוא מקבל.
פרץ זיגדון:
יש תלוש משכורת, אנחנו משווים שהוא יקבל את זה מבית המלון. מזרימים ישירות לחשבון, את הכסף שאמור לקבל מאיתנו. הפער למעשה, בין הכמות שקיבלו ושל אלה שלא קיבלו, והם אמורים לקבל לאורך התקופה. זה פשוט עניין של תחשיבי זמן, ברגע שהם נכנסו, עד מתי הם אמורים לקבל את הסכום.
היו"ר רן כהן:
מי משלם להם?
יעקב זיגדון:
שרות התעסוקה.
היו"ר רן כהן:
זאת אומרת, האוצר מעביר לכם את הכסף.
יעקב זיגדון:
ישירות לחשבון של העובד, שום מעקפים.
פרץ וזאנה:
יש אצלנו גוף שמנהל את זה, והוא מרכז את נושא התשלומים. מבחינת מימון מעונות לגני ילדים, ניצלו את הזכאות עד כה 13 הורים יחידים, הגישו זכאות לסיוע במעונות יום. מטופל על ידינו הנושא של זכאות למעונות יום. יצוין שגם בחלק מבתי המלון יש פתרון למעונות יום בתוך בתי המלון, ומענק לימודים.
בשורה התחתונה, העסק הזה עובד. אבל צריך לציין, שרוב דורשי העבודה שמגיעים מכנס מעסיקים, רובם לא מתלהבים לרדת לאילת. צריך לשים את הדברים באופן אמיתי על השולחן. אנחנו עושים את כל המאמצים מול בתי המלון, מקיימים עשרות ירידי תעסוקה כמו שנכחת באחד מהם.
שי חרמש:
בעיקר לחיילים משוחררים, וערבים?
פרץ וזאנה:
מכל האוכלוסייה, מכל החתכים.
שלום בן משה:
חיילים משוחררים לא באים לעבודות האלה.
היו"ר רן כהן:
מה שראיתי שם אנשים הם אנשים בני 25, 30 ומעלה. מבוגרים ונשים וגם ערבים.
פרץ וזאנה:
גם ערבים.
יעקב זיגדון:
ארבע תובנות קצרות מהשנה וחצי של הפרוייקט הזה.
ישראליים מוכנים לעבוד באילת במקצועות הפחות מבוקשים, וההוכחה שלי זה 1,094 אנשים, שכרגע מקבלים תשלומים, ואלה אנשים ודאיים. אנשים שגם משלימים את תנאי התשלום, וגם עובדים בפועל. כך שאת ההגדה הזאת אפשר טיפה לקעקע אותה.
היו"ר רן כהן:
זה מחוץ להגדה שהישראלים לא רוצים לעבוד.
שי חרמש:
מה כל נפח העובדים בבתי מלון?
יעקב זיגדון:
אפשר יהיה להתייחס לזה אחר כך.
הנקודה היא על המקצועות הבעייתיים של חדרנים, שוטפי כלים וכו', לא כלל העובדים. איתם אני לא חושב שיש בעיה מיוחדת.
כאשר נבנה הפרוייקט הזה, היתה טענה שהעובדים הקיימים לא מתמידים. זו היתה אחת הסיבות למענק התמדה. גם זאת הגדה שאפשר לנפץ אותה. 576 אנשים מתמידים למעלה משנה. צריך לזכור, שהם עבדו גם קודם. הם לא התגייסו בדיוק לעבודה.
היו"ר רן כהן:
כמה מהם נשרו?
יעקב זיגדון:
מה-576 אני לא יודע להגיד. אלו אנשים שמשלימים את התקופה שלהם.
הנקודה השלישית זה הנושא של ירידה מאילת. אני כן יודע להגיד, שבמסגרת המבצע הזה, 800 אנשים חדשים נוספו למלונות באילת. חלק גדול במסגרת המבצע, ועוד 271 אנשים שלא במסגרת המבצע. באותה הזדמנות של היריד שהיית, לא אמרנו רק חדרניות, גם אמרנו קב"טים, פקידי קבלה, מלצרים וכו', אין בגינן הטבות. אלו מקצועות שאין בגינן הטבות. ולכן זה 271 אנשים נוספים שירדו, סך הכל כ-800. כמה מהם נטו הם תושבי אילת, אני לא יודע להגיד. עם מאמץ נוסף כן נוכל לברר, זה לא סיפור גדול. אבל 800 משרות חדשות נוצרו כתוצאה מהמאמץ הזה. הלקח האחרון, להבא, ויכול להיות שנרצה לעשות את התיקון תוך כדי המבצע. המסקנה שלי היא, המבצע צריך להיות פשוט, קליט. המבצע הזה טיפה מורכב, יש הטבות שלא מנצלים אותם. אנחנו נותנים 5,000 שקלים מענק לימודים, ומעט מאוד, בודדים, מנצלים את זה.
במקום כל אסופת ההטבות, עדיף שבמקום 6,000 שקלים מענק, קח 10,000 שקלים מענק מספר עגול ויפה. לא השקענו מספיק בפרסום ושיווק, וחבל. היתה הקצאה מאוד מינימלית לעניין הזה. סיכמנו שקל מול שקל בהשקעה בפרסום. השקענו 50 אלף שקלים, והם 50 אלף שקלים. כל הפרסום עלה 100,000, באמת זהו פרסום מינורי, וחבל. התקציב המאוד גדול יחסית לפרוייקט הזה, היינו צריכים להשקיע יותר. גם יותר פשוט, גם יותר קליט, כדי לשווק אותו יותר.
היו"ר רן כהן:
יובל, לכם היתה בעיה בגלל הנושא של תיקצוב הפירסום? נראה לי פה ממש קריטי.
שלום בן משה:
הם הסכימו מייד לנושא התקציב, לא היתה בעיה של להגדיל. התאחדות בתי המלון, והאוצר הסכימו.
היו"ר רן כהן:
זה מעט מדי. אני בטוח שהאוצר היה הולך לקראתכם בעניין הזה. גם אם אתם מחליטים שזה שקל של המלונאים, מול שני שקלים של האוצר, זה לא כסף.
אפרים כהן:
שרות התעסוקה עשה עבודה מצויינת. חיזקו כ-500, 550 ישראליים, משפחות שהמשיכו לעבוד. במבחן התוצאה נקלטו כ-520 חדשים. זאת אומרת, אם אני עושה השוואה מתמטית בין 550 שעזבו במקום העובדים הזרים, נקלטו כ-520 ישראלים, אני לא מדבר על הגדלה, יש עוד ואוצ'רים ל-276 ולהגדיל את הנושא.
שבתאי שי:
אפשר להתפזר וללכת הביתה.
אפרים כהן:
סליחה, אני מדבר על דברים עובדתיים. המכסה ששלום היקצה בשנת 2006, היתה 557. היתה החלטה והיה הסכם עם התאחדות בתי המלון, בחתימתו של - - -
שבתאי שי:
אפרים, אתה יודע כמה עובדים יש באילת?
אפרים כהן:
לא. אני מתייחס לטיפול נקודתי, מה שהוטל על שירות התעסוקה לעשות. בכך שהוא צריך לדאוג להביא ישראלים במקום העובדים הזרים ששלום ביטל להם את ההיתר. שלום ביטל את ההיתר, ולכן אני רואה שזה הישג, ואי אפשר לבטל אותו בכך, שיש היום חיזוקם של 520 ישראלים להמשך עבודה, ותוספת של 520 ישראלים חדשים. זאת הנקודה שאני מציין. על כמה בתי מלון, מה הצרכים של בתי מלון, אם צריכים עוד 2,000 או 3,000, אני לא נכנס לזה. למשימה שהוטלה על שרות התעסוקה, לדעתי, הם ראויים לשבח בנושא.
היו"ר רן כהן:
תודה רבה. אני רוצה לבקש משבתאי שי, מנכ"ל מלונות באילת, תאמר לנו גם על התיפקוד של המלונות בעונה הזאת. האם היה מצב שבתי מלון לא יכלו לעבוד.
שבתאי שי:
אומר משפט שהוא לא קשור לנושא הזה בכלל. כשהתחלתי ללמוד מינהל עסקים, בשיעור הראשון בשיווק אמרו לי, תזכור תמיד את הסיפור, ששני מקדמי מכירות נסעו לאפריקה למכור נעליים, או לבדוק את השוק. אחד מהם חזר ואמר חבר'ה שם מליונים בלי נעליים, רק תתחילו לייצר כולם קונים. השני חזר, אמר, כולם יחפים אין סיכוי למכור זוג אחד. עכשיו, זה בדיוק הסיפור שאפרים כהן אומר. חבר'ה, 550 עובדים זרים הלכו, הביאו 520 ישראלים, בזה נגמרה הבעיה, אפשר להתפזר וללכת הביתה.
הבעיה היא כזאת, באילת עובדים בין 7,000 ל-8,000 עובדים. במקצועות האלה שאתם מדברים עליהם - - -
היו"ר רן כהן:
רק בבתי המלון.
שבתאי שי:
רק בבתי המלון. מועסקים 8,000 עובדים. זה אילת. זו התעסוקה העיקרית, וכולם נשענים עליה.
שבתאי שי:
במסגרת ניפוץ המיתוסים של אפרים, גם את זה אפשר יהיה לנפץ באותה שיטה.
אומר מה קורה. כמו שאמרתי ישנם 8,000 עובדים, שיהיה לכם ברור, התחלופה במקצועות הרגילים האלה, לפני מבצע "עובדה", שמועסקים בהם 3,000, 4,000 איש, וכל מה שאנחנו כרגע מדברים. יש תחלופה טבעית, אנשים שלא מחזיקים שנה. ברובם או בחלקם מחזיקים חצי שנה, חלקם שנה, חלקם מעל שנה זה נדיר מאוד. כל שנה בתי המלון באילת קולטים אלפי עובדים חדשים, לא מאות, אלפים.
היו"ר רן כהן:
קולטים ופולטים, חברים.
שבתאי שי:
מאוד נוח לתפוס 500 איש, ולהגיד זה ה-500. אנחנו קולטים המונים, חלק במבצע עןבדה", חלק בלי מבצע "עובדה", בכל מיני דרכים, עם קבלנים כאלה, וקבלנים כאלה.
היו"ר רן כהן:
למה רציתם את מבצע "עובדה"?
שבתאי שי:
בא משרד האוצר, ואמר, אני מבטל לך את ה-550. זה לא יעזור לך. קח לפחות את זה. אז אמרנו ניקח את זה, מה אני יכול לעשות. אם הברירה היא לא לקחת שום דבר, אז אני לוקח את זה. אבל להגיד לך שזה הילד שפיללנו לו, לא. הם לא ידעו מה הם עושים. הם יצרו מכניזם מאוד מסובך. התמריץ הוא לא מספיק גדול.
היו"ר רן כהן:
היה לכם כיף יותר גדול עם עובדים זרים.
שבתאי:
בוודאי. תשאל את החקלאים. החקלאים שיושבים בשולחן הזה לא קיבלו עובדים זרים, והם מאוד מרוצים מהעניין הזה. לקחו את ה-550 עובדים שלנו, והעבירו לחקלאות.
היו"ר רן כהן:
מזה מספר שנים אני מנסה לחוקק חוק של עידוד עבודת ישראלים בחקלאות, והתומכים הגדולים שלי הם החקלאים. גם להם כיף לעבוד עם עובדים זרים.
שבתאי שי:
באותה שנה שלקחו מאיתנו הקדימו לחקלאים. אם כל כך רע להם, אז אולי היו עוברים אלינו ולא ההיפך, אבל זה לא קרה. הרי העובדות מדברות.
שי חרמש:
תריב עם האוצר.
שבתאי שי:
אף אחד לא יכול לריב עם האוצר.
היו"ר רן כהן:
אין לי ברירה, אלא גם להגיד לך, כשאני הייתי שר התעשייה והמסחר, באוצר התחילו איתי, והם גמרו רע מאוד. הם גמרו רע, לא אני.
שבתאי שי:
יכול להיות שזה תלוי בשרים.
אפשר לצבוע את הנתונים האלה בכל צורה שאתה רוצה. נעשה פה נסיון, אומר יעקב זיגדון, הצלחנו, הבאנו, עשינו.
היו"ר רן כהן:
תגיד לנו בבקשה מה המצב.
שבתאי שי:
המצב הוא, שאלמלא היה לנו מהשמיים הנושא של הסודאנים, היה באילת בקיץ קטסטרופה. קלטו באילת לפחות 600-700 סודאנים בבתי מלון. יש כאלה שאומרים 800, יש כאלה שאומרים 300, 400. הנתונים שלי יש ביד, הם 600 ו-700 איש. פליטים כאלה, פליטים כאלה, סטטוס כזה, סטטוס אחר, אני לא נכנס לזה. רשת ישרוטל לבד קלטה למעלה מ-200, רשת פטאל מעט מאוד. אני יודע שרשת דן קלטה מספר קטן מאוד, אבל מפוזרים בכל אילת. אם לא היו האנשים האלה, מאיפה היינו מוצאים את העובדים.
היו"ר רן כהן:
תן לנו להבין כי אנחנו לא מטפלים בעניין של פליטי דרפור וסודאן. אני שואל אם הם מתאקלמים, והם נותנים עבודה טובה.
אבי כהן:
אנחנו מודאגים מאוד מהתופעה, אני כבר אומר את זה פה על השולחן, ואני נציגו של ראש העיר כאן. יש לנו קרוב ל-150 עד 200 ילדים ובני נוער. עכשיו התפוסות יורדות. עד מרץ הקרוב, אני מאחל שלא, אבל לפי כל התחזיות, החורף הולך להיות חורף לא טוב. אין לי שום ספק שייפלטו ממעגל העבודה גם בגלל התפוסות, וגם בגלל התפוקה.
היו"ר רן כהן:
איכויות העבודה שלהם לא טובות.
אבי כהן:
אני שומע את הקולגות שלי לשעבר, הייתי מנהל משאבי אנוש ברשת ישרוטל בעבר. אני אומר, ייפלטו, וכבר שירותי הרווחה שלנו נדרשים לתת להם טיפול. רק לפני שבוע קראתם בעיתון, שאנחנו מקום ראשון בארץ בחד-הוריות. תוסיפו לזה עוד נדבך של מאות משפחות, ולא אגיד יותר מזה.
היו"ר רן כהן:
אתה אומר, זה לא רק פתרון, זה גם בעיה.
שבתאי שי:
ה-550 שיצאו, בגלל זה נתנו במקומם 1,300 חבילות, הם עבדו כולם בשתי משרות. בעצם העובדים הזרים, להם היה חשוב לעבוד. זה לא הישראלים שמתחכמים, לכן התחלופה היא כל כך גדולה, הם לא מחזיקים מעמד. התמריצים האלה, אני מזכיר כדי שיידעו, המלון משלם חצי מהם. במענק ההתמדה ה-12 אלף מתחלקים בין בתי המלון. אני לא בא בטענות, אני רק אומר שזה חצי חצי. כשאתה מסתכל על חבר'ה ישראליים, משלמים עם זה מס הכנסה שהוא כבר לא מועדף, וככל שאתה עולה ברמת ההכנסה, אתה משלם אחוז גבוה יותר. זאת אומרת, המענק הוא מענק, ואם הוא לא אמא חד-הורית, ואם הוא לא עושה קורס נהגות, הוא לא מקבל את המענק. לכן התמריץ הזה על שנה שיכול להגיע בנטו ל-7,000, 8,000 שקל הוא לא יוריד צעיר ישראלי שיכול היום להתפרנס יפה מאוד במסעדה בתל אביב, להוריד אותו לעבוד בשטיפת כלים באילת, זה פשוט לא יעשה את ההבדל.
היו"ר רן כהן:
מה הציפייה שלכם?
שבתאי שי:
הציפייה שלנו בעולם שכולו טוב שיהיו ישראלים באילת כמו בתל אביב, אבל זה לא יקרה.
אם אין אפשרות אחרת, סוגרים בפנינו את הדלת של החזרת המכסות, אז הדרך היחידה שאפשר לעשות, זה להגדיל את האפקטיביות של החבילה הזאת. באיזשהו מקום ליצור חבילה שתהיה יותר פשוטה, קלה, וגדולה יותר. זו לא ישיבה של לבקש רחמים, ולהוריד דמעות. בתי המלון במצבם היום, עלויות שכר העבודה אצלם הן מאוד גבוהות. בל נשכח שאנחנו מתחרים על תיירות החוץ וגם על תיירות הפנים, עם יעדים שמשלמים 10% מהמשכורות שאנחנו משלמים.
לכן, אם הכוונה היא כמו שמשרד האוצר כותב בכל התסקירים שהוא מפזר, חבר'ה תשלמו יותר, תקבלו יותר. אבל אנחנו לא יכולים לשלם יותר, אי אפשר להעלות את רמת השכר לגבהים יותר גבוהים, כי החבילות היום הם כבר יותר יקרות. היום כבר אומרים לנו, אנחנו יכולים לשבת בטאבה עשר דקות מכם, ואנחנו משלמים חצי מחיר.
היו"ר רן כהן:
באותו שיעור ששילמתם עד עכשיו, אתם תוכלו להמשיך לשלם?
שבתאי שי:
סכום של 6,000 שקלים, עם זה אין בעיה, אבל זה לא הספיק.
היו"ר רן כהן:
צריך לבדוק איך לעשות את זה.
שבתאי שי:
זה צריך להיות מוגדל בצורה משמעותית, לא ב-10%, כי זה לא ישנה את זה.
היו"ר רן כהן:
מה הערכה שלך, נניח ההיקף של המבצע הבא?
שבתאי שי:
האוצר היה בטוח שיורדים מ-1,300, ל-900, ובשנה הבאה ל-600, וזה ייעלם תוך שלוש שנים, והכל יהיה טוב, וכל הישראלים יציפו את אילת כדי לרחוץ כלים. ראשית, לא לקצץ, נתחיל בזה, כי ה-1,300 משרות האלה חסרות.
היו"ר רן כהן:
תראה, הרי אני לא נושא ונותן. אבל סתם שיהיה לי מושג, בוא נסכם משהו, חבר הכנסת שי חרמש ואני, לגבי מה צריך להיות בעתיד, ניתן המלצה בעניין הזה. ההערכה שלך
שבתאי שי:
בואוצ'רים יותר אטרקטיביים כמובן.
היו"ר רן כהן:
זה יכול לתת מענה ל-2008?
שבתאי שי:
חלקי.
שי חרמש:
1,300 פותר את הבעיה?
שבתאי שי:
זה עוזר.
היו"ר רן כהן:
אני מודה לשניכם שבאתם מאילת.
אתם יודעים שגם חבר הכנסת חרמש, וגם אני, נפגשנו באילת. אני חושב שזאת הישיבה השלישית או הרביעית, במיוחד בגלל האפטיות של המצב.
אבי כהן:
בארבע השנים האחרונות, למרות תכנית ההבראה, אחוז התחלופה בעיריית אילת נע בין 2% ל-3% בשנה. למלונאות באילת, אחוז התחלופה הוא 10% בחודש. זה בדיוק הנתון. והוא נותן אינדיקציה לגבי משרות נדרשות, מה שנקרא. כשהוקם מלון רויאל ביץ', היו בדלת, בתור, כדי לעבוד במלון הזה בין 70, ל-80 איש כל יום. מהמלון הזה ניתבנו לכל מלונות ישרוטל. למה אני מספר את ההיסטוריה, כי הביקוש באופן כללי ירד. אתה יושב עם בחורה צעירה שהיא מלצרית בתל אביב, והיא צוחקת עליך. היא לא צריכה משכורת. מהטיפים היא מרוויחה פעמיים מהעבודה באילת, היא ליד הבית, האוניברסיטה זמינה לה, והיא לא צריכה להיות רחוקה מהמשפחה אחרי שרות צבאי. האטרקטיביות יורדת בכל הרמות. זה נתון שחשוב שנדבר עליו. אמנם אני לא בתחום כבר ארבע שנים, אבל אני בקיא בפרטים הללו.
נתון שני, אם נקלטו מאות סודאנים, ואני פוחד לומר 700, מאות סודאנים ממאי, יוני, יולי אוגוסט, וחלקם הגדול עדיין עובד. לצערי הרב עם הרבה מאוד מורכבות של משפחות וילדים, אפריקאים, וההודים, והתאילנדים שעבדו בעבר, באו רווקים, סיימו עבודה. אפרים אולי ייכעס עלי, לא תמיד עזבו את הארץ. אבל בשורה התחתונה, לא יצרו בעיות דמוגרפיות וחברתיות כאלה מורכבות. המשמעות היא כרגע, שאם קלטו אותם, סימן שהיה חוסר בכוח אדם. אני לא מכיר מנהל משאבי אנוש במלון, שקולט עובד שהוא לא צריך אותו. זו הוצאה הכי יקרה שלו. לכן, אם הם נקלטו, סימן שהבעיה עוד לא נפתרה, והבעיה עדיין קיימת. בוא נייחל שהחורף הבא יהיה חורף מלא, ולא יצטרכו להוריד עובדים מהמכסה בגלל שהתפוסות יורדות.
שבתאי שי:
ישרוטל קלטו משפחות עם שבעה ילדים.
היו"ר רן כהן:
זה מה שבא למדינה, זה מה שקיבלו. אם עיריית אילת זקוקה לעזרה, צריך לתת לה עזרה.
אבי כהן:
אני אומר בעיקר לחברי הכנסת. הסיפור של הסודאנים היה סיפור עגום. אני חושב שהמגמה נפסקת, אבל ברמה של חיילים מהגבול, הביאו אותם ישירות לתוך המלון. היו אבסורדים בלתי נסבלים. עכשיו אני מניח שהמגמה קצת ירדה, זו בעיה אחרת שמקשה מהכיוון האחר.
מכסת האפריקאים, בעיקר אפריקאים, היו כמובן גם הודים. אפילו אני הייתי בשליחות פעם בקשר לעובדים זרים, בהסכמה, אבל בסופו של דבר זה לא יצא. אנשים שעבדו שתי משרות ברוב המקרים, או משרה וחצי. אז הכמות גם ירדה. אין ישראלי שמסוגל לעבוד 10, או 12 שעות בשטיפת כלים, או בשטיפה של כלים ציבוריים לאורך זמן.
מהעיתונים שנמסרו פה, ואני מקבל אותם אחד לאחד, יכול להיות שיש שם סרקולציה פנימית כזאת, שאדם שרד ארבעה חודשים. אמרו לו במלון הזה קצת יותר קל, עבר לעוד כמה חודשים, הלוואי שהמגמה תשתפר.
היו"ר רן כהן:
הדבר שאני הכי לומד אותו מדבריך עד עכשיו, שהדבר שצריך לחזק אותו ביותר, בתוך כל הפרוייקט הזה, זה את העידוד להתמדה, כמה שיהיה יותר עידוד להתמדה, יהיה יותר טוב. יכול להיות שאתם צריכים ליצור מין מצב של עידוד להתמדה הולך ועולה עם הזמן.
יעקב זיגדון:
אחד העקרונות פה, הרי אנחנו משלמים למקצוע אחד אחרי חצי שנה, ובשני אחרי שנה. שיהיה להם משהו, לא משלמים כל חודש מענק, אלא חצי שנה ושנה.
היו"ר רן כהן:
אם אתה משלם לו אחרי חצי שנה 6,000, ואחרי שנה עוד 6,000 שקלים. אבל לא, עוד חצי שנה תן לו עוד 8,000 שקלים, ואחרי עוד חצי שנה תן לו 9,000 שקלים, או 10,000 שקלים.
אבי כהן:
שני הסקטורים הכי יציבים במלונאות, זה אחזקה והמטבח. אני אומר שהמקצועות האמיתיים בבית המלון, זה אחזקה ומטבח. זה באמת מקצוע, אתה יכול לעשות איתו כל דבר אחר לאחר מכן.
עשינו פעם כימות, כמה עולה להחליף עובד תחזוקה, חשמלאי. אחרי כמה זמן הוא אפקטיבי מהרגע שהוא עזב, עד שנכנס מישהו, אם אתה שולח אותו לבצע משימה, יש תאריך של לפחות חודשיים עד שהוא יוצא למשימה לבד. כימתנו לכסף, בא מנכ"ל החברה, ואמר, חבר'ה את כל מה שאני חוסך בתחלופה, אני מוכן להחזיר לעובד שיתמיד. וזה לא מקצוע נדרש, אף אחד לא ביקש עובדים זרים לאחזקה. המלונות עושים את זה.
היו"ר רן כהן:
אני כבר קונה את מה שאמרת. בעניין הזה אין מה לעשות. שבי, בעניין הזה תעשו עוד ועוד מאמץ. אני יודע שאתם לא בהפסדים חס וחלילה. סך הכל משלמים סכומים מאוד יפים, מי שבא להתארח אצלכם, עיני לא צרה, שיהיה לבריאות. אבל תנו מזה חלק גם לעובדים.
רפאל בן חור:
רציתי להצטרף לברכות לשרות התעסוקה. אני חושב שהם עושים עבודה מצוינת. באופן ספציפי גם במקרה הזה, אבל כמו שאמר שבי, זה לא מספק, לא מספיק. וצריך לראות ראייה מערכתית גדולה יותר. להקים צוות שיכלול בתוכו עוד גורמים נוספים, על מנת לגבש איך מתגברים על הבעיה.
היו"ר רן כהן:
אצלכם הסיפור.
רפאל בן חור:
מבחינתנו, אני רוצה לומר דבר אחד. קיימת בעיה בנושא עובדים זרים. המדיניות היתה לפטר את העובדים הזרים בתאריך מסוים, והיו צריכים להגיע אחרים תחתם. לדוגמה, במסעדות האתניות. בגלל המערכת לא נקלטו חדשים במקום, זאת אומרת, לא הוכשרו על ידי המדינה טבחים מיוחדים במסעדות האתניות. הם זועקים זעקות שבר מפה עד סוף העולם, וזה הופך יותר ויותר לאקוטית ובעייתית. בימים האלה שרת החוץ תהיה בסין, בסוף השבוע הבא, ואנחנו חותמים על הסכם תיירות עם סין הגדולה, סין שולחת אנשים לארץ שבה הם מכירים.
היו"ר רן כהן:
זה יהיה תיירות, זה יהיה כיסוי של תיירות כדי שיביאו עובדים זרים.
רפאל בן חור:
האמירה שלך לא נכונה. אני מוכן לתת חומר מספק בנושא. זה לא נכון, אסור לראות את זה בצורה כזאת. הרבה ראו גם את הרוסים בצורה הזאת. מדובר גם בתיירות חלקית דתית. יש שם כ-50 מליון נוצרים, זה יפתח את הפתח אם להגיע. דבר אחד ברור, שצריך את כל הנושא של העובדים הזרים, והעניינים שיש בהם את הסממנים האתניים, הם צריכים לקבל את התשובה. פה כמובן, אני חושב שכל החברה עשו את העבודה שלהם, אבל באופן מעשי, המדינה לא הצליחה להכשיר אנשים מתאימים שיעשו את העבודה הזאת. אני יכול לומר בוודאות, היחידים שעשו איזושהי פעולה מסויימת הם שרות התעסוקה, שבאו ונכנסו לתמונה הזאת, עם המבצעים שאתם עושים, עשינו גם בירושלים ירידים משותפים, אבל זה לא מספק.
רפאל בין חור:
המלונות צריכים לדעת שאחת הסיבות שמביאים עובדים זרים, זה גם העובדה שהעלויות שלהם הם עלויות נמוכות מאוד. להביא את ההודים, את התאילנדים, אלה שנותנים תפוקה בלי ספק. כמו שאמר שבי, הם עושים אפילו כפול כדי להרוויח יותר, הם עובדים הרבה יותר רציני.
יש שני צדדים למטבע. מצד אחד, מה שמשדר שבי באילת. אנחנו לא מצליחים לבנות קדר עבודה יעיל טוב ונכון ישראלי באילת. לא צריך להתבייש, צריך להגיד את זה בקול רם, זאת המציאות. כמו שאמר שבי, ה-700 איש שהגיעו, שהם עובדים היום, במידה והם לא היו, לא היה לך אנשים שיעבדו באילת.
צריך להיות גם פתוחים לעשות רביזיה בתפיסה הזאת, שעובדים זרים לא מגיעים למקומות האלה. אני לא יודע, אני חושב שצריך לשקול את הנושא מחדש, אולי כן לפתוח מכסות של עובדים זרים לעבודות הספציפיות, עבודות הזולות ביותר שעשו אותן טוב ויפה כל השנים.
היו"ר רן כהן:
אתה ער לזה שבבתי המלון חלקית הם אמרו להעסיק לא באופן ישיר על ידי בתי המלון, אלא בעזרת חברות כוח אדם? זה מחמיר את העניין.
רפאל בן חור:
זה עוד יותר מקשה. זה מביא אותי לדבר נוסף, אני לא רוצה להיכנס ללאום שאתה מדבר עליו, אנחנו מאוד שמחים, עושים מאמצים רבים בכל דרך להגדיל את מספרי התיירים שמגיעים לאילת. אילת עברה ועוברת תקופה מאוד קשה מבחינת תיירות חוץ. עכשיו מתחילות להתחדש הטיסות.
שבתאי שי:
יש משבר קריטי.
אבי כהן:
יש רצף של אינתיפאדה.
רפאל בן חור:
אם אתה שואל אותי בראייה ארצית איפה האזור משבר שלנו במלונאות בתיירות, בודאות זה אילת. היא נמצאת בפני משבר, והמשבר רק יעצים.
היו"ר רן כהן:
זה לא בגלל העובדים בינתיים. לא בגלל שבתי המלון לא קיבלו, כי ביקשו.
רפאל בן חור:
מצד שני, אני כן חושב שהמלונאים צריכים להבין שהם צריכים לשלם קצת יותר על מנת להביא עוד ביקורים. אנחנו נורא לא אוהבים לשמוע את האמירות האלה שאומרים אותם, כמו או-הו, אתם מרוויחים הרבה כסף וכו'. אילת עברה משבר קשה מאוד, וההתאוששות שלה, אם אפשר להגיד התאוששות, היא בשיניים, המלחמה מאוד קשה. בנקודה הזאת כן צריך לקחת בחשבון.
לפתוח עוד פעם את האפשרות שצריך להביא עובדים מחד, לפי דעתי. צריך לעשות מה שעשתה שרות התעסוקה, בראייה יותר מפוצצת, יותר גדולה, לנסות להביא את הטובים יותר, להוריד אותם לאילת. לרכז עבודת מטה שלכם, איפה טעינו, ואיפה אפשר לשפר את זה. כולל תשדירי שרות וכו', שזה רק ישפר את התדמית. ובמקביל לבדוק את האפשרות מול ההתאחדות בבתי המלון, לראות איך ניתן כן לאפשר לעובדים זרים במכסה מסוימת שאכן יגיעו לאילת.
היו"ר רן כהן:
תודה רפי.
יובל, מה באמת הלקחים שלכם. היה לכם חלק מאוד מרכזי בפרוייקט הזה.
יובל יעקובי:
מוקדם לקבוע. גם אנחנו מצטרפים למחמאות לשרות התעסוקה.
יש מספר דברים שאני חוזר עליהם כמו מנטרה בישיבות בנושא עובדים זרים, אבל זה חשוב שיידעו, בעיקר אחרי מר רפי בן חור, סמנכ"ל משרד התיירות.
המדיניות של ממשלת ישראל, היא להפחית את מספר העובדים הזרים בישראל. כמו שלענף המלונאות קשה, יהיה קשה גם לשאר הענפים. ממשלת ישראל החליטה שהחל מ-2010, שני ענפים בלבד יהיו בהם עובדים זרים, ענף החקלאות וענף הסיעוד. כל שאר הענפים, בניין, תעשייה, מסעדות, ומלונאות. העיסקה של הממשלה עם הענפים האלה היא מאוד פשוטה. אתם רוצים את העובדים הזרים, אנחנו תומכים בכם בתעסוקה. המלונאים באילת זה ענף הראשון שעשה את זה.
היו"ר רן כהן:
בסוף זה היה בהסכמה. לכן זה לא אונס.
יובל יעקובי:
אני רוצה לומר משהו שאולי ישמע ציני, אבל הוא לא ציני. אני חושב שליבם של כולם עם המלונאים, ואני מבין שזה קשה. כי כשאתה מתרגל לעובד, כמו שאתה מתרגל לכל הטבה. הרי אותו דבר אם היינו לוקחים מהם את הפטור ממע"מ או כל דבר. הרי העובדים הזרים בסופו של דבר, זו הטבה כלכלית. קוראים לזה סיבסוד עלות העבודה. הם היו רגילים לסיבסוס עלות העבודה, וברור שקשה.
שבתאי שאי:
למה קוראים לזה סיבסוד?
היו"ר רן כהן:
כי הוא יותר זול ועובד יותר שעות.
שבתאי שי:
זה טעות.
היו"ר רן כהן:
בשביל זה אתם רוצים אותם, כי הם יותר יקרים.
שבתאי שי:
לא בגלל זה, אני רוצה אותם בגלל שהם עובדים. את הישראלים אני צריך להחליף - - -
היו"ר רן כהן:
חלק מישראלים אתם מפטרים.
שבתאי שי:
אני אפטר שוטף כלים, אין מצב כזה. לא מלצרים - - -
יובל יעקבי:
ברור שקשה להתנתק מהעובדים הזרים. זה יקרה בכל הענפים, בכל הענפים יהיה קשה, אבל בכולם אנחנו נעשה את זה. באילת קרה משהו מיוחד, שגם הם הוציאו את העובדים הזרים, גם קיבלו עידוד תעסוקה באמצעות שרות התעסוקה, והגיעו הסודאנים, וגם באים ואומרים לנו, תגדילו את ההטבות של התעסוקה, תאריכו את הפרוייקט, אל תקצצו.
המטרה שלנו מלכתחילה היתה להוציא עובדים זרים. אז יצאו 500 או 600, או 700 עובדים זרים, נכנסו במקומם סודאנים, וגם הממשלה מכניסה דרך שרות התעסוקה עוד כסף. אני שואל מה עשינו פה.
אבי כהן:
רק תוציא את הסודאנים, אנחנו נהיה מאושרים.
היו"ר רן כהן:
בעניין של הסודאנים לא היה מהלך שנכפה עליהם. ממשלת ישראל מאוד שמחה שמישהו היה מוכן לקבל אותם, ולתת להם גם את הבית וגם את הפתרון. בינינו, אם היית מחזיק אותם בבתי הסוהר, היה עולה לך יותר, עם פחות אפקטיביות. ראיתי במו עיניי, מה זה שווה, אתה מאכיל אותם, את מיישן אותם ושומר עליהם.
יובל יעקובי:
חלילה, אני לא מטיל שום אחריות לא על עיריית אילת, ולא על המלונאים בעניין הסודאנים. אני רק מתאר מצב. יש כוח אדם סודאני שמחליף את העובדים הזרים, אני מבין שהוא לא טוב כמו העובדים הזרים, אבל הוא מחליף את העובדים הזרים.
המטרה של האוצר ושל ממשלת ישראל היתה להוציא לחלוטין את העובדים הזרים מהתחום של המלונאות באילת, ולהחליף אותם בישראלים. אני יודע שזה קשה, אבל זה מה שיקרה בסופו של דבר. עובדים זרים לענף המלונאות לא ייכנסו יותר, כמו שלא ייכנסו גם לענף הבניין, וכמו שלא ייכנסו לענף התעשייה והסיעוד.
החל מ-2010, ענף החקלאות וענף הסיעוד, אלו הענפים היחידים שיש בהם עובדים זרים, זו המדיניות.
רפאל בן חור:
המדיניות היתה להוציא ולמלא אותם לאחר הכשרה. אתה כאוצר, מה איכפת לך, הוצאת, תשאל, האם הוכשרו חדשים, כן או לא. היום אין הכשרה, וזה - - -
היו"ר רן כהן:
רבותי, אני רוצה להזכיר לכם, שבסך הכל המגמה היתה מגמה נכונה. אבל להגיע למצב שבו פחות עובדים זרים מארצות רחוקות, מגיעים לכאן כדי לעבוד ולהעביר את הכספים שלהם לחוץ לארץ.
שבתאי שי:
למה אפליה בין הענפים?
היו"ר רן כהן:
סיפור הסודאנים הוא אחר לחלוטין, ואני לא מציע לערב אותו.
אסף אדיב:
למעשה, התבקשנו על ידי שרות התעסוקה לסייע בנושא הזה של קליטה, ובעיקר בנושא של איתור, גיוס, קשר עם מלונות, וכן הנושא של עובדים ערבים מצפון למדינה. אחרי הפגישה שהיתה פה, שבוע לאחר מכן, היתה פגישה אצל זיגדון בשרות התעסוקה, עם המלונאים.
יובל יעקובי:
הערת ביניים, למה דווקא רק ערבים?
היו"ר רן כהן:
עמותת מע"ן, היא לא עמותה כפילה לשרות התעסוקה. היא עמותה שמנסה לסייע ככל האפשר לאבטלה ערבית בישראל לרדת, וזה בסדר גמור. אני בטוח שאם יפנה אליהם יהודי, אין בעיה.
אסף אדיב:
לכולם, אין לנו בעיה. פה היתה בקשה, בפגישה, אחר כך יצרנו קשר ישיר עם רשת ישרוטל, נציגה שלהם היתה אצלנו בראיון, בכפר שלנו בכפר מאנדה, ראיינה אנשים. יש לנו כמה עשרות עובדים שנמצאים במלונות. אנחנו מגייסים עובדים לטובת שתי הרשתות האלה.
היו"ר רן כהן:
בימים אלה אתם ממשיכים לעשות את זה ישירות.
אסף אדיב:
כן, במקביל. בסך הכל יש לנו קשר טוב עם שתי הרשתות האלה, ואנחנו עושים מאמץ לגייס עובדים. המציאות שאני רואה לגבי הבעייתיות, למה העסק הזה יש בו קשיים גדולים מאוד מכמה דברים. הנקודה הראשונה, השכר הבסיסי של העובדים האלה הוא נמוך מאוד. היתה אצלנו נציגה של ישרוטל, ב-31 בינואר 2007. השכר הבסיסי של עובדי בתי המלון היה 5% מעל שכר המינימום, זה היה ההסכם הקודם. באותו יום, נחתם הסכם חדש והורידו את השכר לשכר מינימום. זאת אומרת, כשהיא אמרה לי אנחנו נשלם לכם, אז שכר מינימום היה 18 שקל, בעצם שכר מינימום של העובדים האלה ירד לשכר מינימום היום.
השכר הזה הוא שכר מאוד נמוך. זאת עובדה שהיא מאוד חשובה ומאוד קובעת. בסופו של דבר' אנשים באים בשביל לקבל כסף. העבודה קשה, הייתי שם מספר פעמים במשך התקופה הזאת, יש עובדים, אני נמצא שם, ראיתי את המלונות, למשל מלון גולדן טוליפ – 900 אורחים והכל כלול. צריך להבין מה זה אומר לגבי עובדים. זה טרוף'', העובדים נמצאים במצב של טרוף. המלצרים האלה סוחבים המון, זאת אומרת זאת עבודת סבלות. עבודה מאוד קשה, עובדים 12 שעות ו-14 שעות, ואין מנוס, זה מה שיש. אנשים רוצים להרוויח כסף. גם לא באים לאילת בשביל לעבוד 8 שעות. אם הוא יעבוד בכלים, הוא יעבוד 12 שעות. יעבוד שבת, ויעבוד שישי כדי להרוויח כסף. הוא לא חוזר כל שבוע, הוא חוזר כל חודש, כל שלושה שבועות הביתה, הוא לא חוזר כל שבוע, כי הוא רוצה להרוויח כסף, כי אי אפשר לשחרר אותו. דיברו על הסעות, איפה ההסעות. איך אפשר לתאם אחד עם השני, צריך כל עובד לבד, או שאני אשחרר אותך, אז השני יעבוד כפול.
היו"ר רן כהן:
אלה שאתם צריכים לשים אותם בעבודה שם, הם נהנים מההטבות האלה.
אסף אדיב:
תבינו, שמה שקורה זה דבר כזה. בשביל שבן אדם יקבל את המענק, הוא צריך להתמיד חצי שנה. מה שקורה הוא, שבחצי השנה הראשונה, עד שהוא יגיע ל-6,000 שקלים, הוא יכול לעבוד גם 12 שעות כפול 27, 28 ימים, חוץ משלושה ימים שהוא נסע הביתה, והשכר שיהיה לו ביד, 3,900, 4,000 שקלים.
שבתאי שי:
זה לא נכון.
אסף אדיב:
אני מדבר על עובדות, על תלושים שבאו אולי.
היו"ר רן כהן:
בוועדות של הכנסת כל אחד אומר את עמדתו, לא אומר את עמדתו של האחר.
אסף אדיב:
אם עובד 12 שעות הוא מקבל. בשביל 4 שעות הוא מקבל שעות נוספות.
דובר על סבסוד של המגורים, הורידו את המגורים ל-350 שקלים. המלונות החליטו שיגבו מהם את הסכום הגבוה יותר שהם גובים מכולם, 620, בהתחלה אפילו 790. אחרי שישה חודשים יתנו להם 2,000 שקלים בחזרה. בתיאוריה זה יפה, בסופו של דבר, ה-350, 400 שקלים ההבדל הזה, בנטו מאוד משמעותי כבר תוקצב. בנוסף לזה נסיעות הביתה, אפילו אם זה פעם בחודש, או פעם בשלושה שבועות, בן אדם נוסע, עולה לו 300 שקלים. אני אומר קח את ה-700 שקלים שכבר מתוקצבות, שכבר סוכם עליהם, ותן אותם תוספת לעובד מהיום הראשון. כבר העלית אותו מ-4,200, 4,300, 3,900 נטו ל-5,000 שקלים.
שבתאי שי:
מה יקרה אם יילך אחרי חודשיים?
אסף אדיב:
אז יילך אחרי חודשיים.
היו"ר רן כהן:
שבי, אל תתן לו יותר מאשר על חודשיים.
שבתאי שי:
אבל לא מגיע לו. אם הוא לא התמיד, לא מגיע לו.
היו"ר רן כהן:
הוא ממילא לא מקבל.
שבתאי שי:
הוא קיבל כבר. הוא רוצה שאני אתן לו את המגורים ב-350? זה חלק מהתכנית הזאת שקשורה בהתמדה.
היו"ר רן כהן:
אבל מה לעשות, כשבן אדם בא לא אומר רזרבות שלך או שלי, ואין לו את החצי שנה לקיים את עצמו עם כל הדבר הזה. הוא צריך להתקיים מהיד אל הפה, יש לו בעיה. אסף מתאר מציאות קיימת.
אסף אדיב:
תן לי להסביר, איך אני חושב שאפשר להועיל גם לעובדים וגם למעבידים. את ההצעות האלה העליתי עם שמעון לוי, סמנכ"ל משאבי אנוש של פתאל. דיברתי עם מנהלי משאבי אנוש במלונות, ואמרו לי שההצעות האלה הן הצעות שמאוד יכולות לעזור להם, כי הם רוצים לתת לעובד משהו ביד.
היו"ר רן כהן:
רציתי לשאול את זיגדון. למשל בנושא של נסיעות הביתה, אין הקלה?
יעקב זיגדון:
לא, שום דבר.
אסף אדיב:
אולי שיוזילו את הנסיעה.
היו"ר רן כהן:
לתושבי אילת יש הקלה.
אבי כהן:
ממש לא.
היו"ר רן כהן:
כמה עולה כרטיס נסיעה אילת-תל אביב.
אבי כהן:
110 שקלים.
אסף אדיב:
110 שקלים הלוך חזור.
לגבי העניין הסודאנים, תבינו, הכניסו אותם ואם הם לא היו אז היה קטסטרופה. אני אומר לכם מנסיון שלנו. ישבתי באילת עם שמעון לוי, אמרו לי אנחנו מוכנים לקלוט גם 400 עובדים ממכם, תביאו עובדים. חזרתי לצפון, אמרתי חבר'ה, יש פה אתגר גדול, בוא נתחיל לעבוד, בוא נעשה קמפיין גדול, קמפיין ברדיו. בוא נגייס עובדים, יש לנו שישה מרכזים, אנחנו לא פרוסים בכל כפר ובכל מקום.
אחרי חודש, כשאני תיכננתי את התכנית, לקח כמה ימים, חזרתי אליהם, בעצם נוצר מצב שנסעתי עוד פעם אחרי חודש כדי לסכם את הדברים. זה היה במאי, אמרו לי, יש פה בעצם את הסודאנים, אנחנו נוכל לקלוט ממכם, אנחנו ממשיכים לקלוט ממכם, כל עובד אני נלחם עליו ואין בעיה. אבל הסודאנים האלה הורידו את הצורך, זאת אומרת לא היה צורך במאות האלה. זה ברור שהורידו את הלחץ. תבינו, יש פה שאלה של אלטרנטיבות. אנחנו טוענים, שאם יש רצון ואם יש הבנה שאין מנוס ממשהו אחר, וזה מה שיש, ונותנים תמריצים, ונותנים שכר יותר טוב, יש עובדים שיעשו את זה.
עובדים שעובדים בעבודות פיזיות קשות, במלצרות, בשטיפת כלים, בנקיון, היה תכנית ודובר על זה שיתנו קורסים, שיתנו אנגלית, שיתנו כל מיני דברים ממשרד התיירות.
חני נחמני:
ישבנו עם מישרד התיירות על זה.
אסף אדיב:
נכון, באותה ישיבה. אם אתה נותן לעובד קורס בעברית, קורס במלונאות. זאת אומרת, בן אדם הוא צעיר, הוא יכול לעבוד במטבח, אבל תן לו איזשהו אופק.
רפאל בן חור:
הולכים לעשות הכשרה .
היו"ר רן כהן:
אז תעשו את זה.
אסף אדיב:
לא לחכות שישה חודשים עד האופק. עמותת מע"ן, מוכנים לקראת העונה הבאה, על זה מדובר, עכשיו זה נגמר, להתגייס.
שבתאי שי:
לפרוטוקול, אני גם רוצה להצטרף לברכות שרות התעסוקה. נעשתה פה עבודה נהדרת.
היו"ר רן כהן:
אני מודה לך, תודה רבה.
שלום בן משה:
במסמך הזה כתוב שאלה אומרים זה נכשל, בשביל זה הצליחו. ממה שיוצא כאן בעיקר אחרי שבי, המבצע כמו שהוגדר, הוא הצליח. הוא הוציא 570, וקלט כ-600 ישראליים. מהבחינה הזאת מסתכלים על זה ברמה הזאת.
היו"ר רן כהן:
סליחה על ההפרעה, כל מקום שבו יותר עובדים ישראליים עובדים בישראל, בהצלחה. לא יעזור שום דבר. מה שלא יהיה, במקום שבו יש יותר ישראלים שעובדים בישראל, מרוויחים, מפרנסים את עצמם, זה הצלחה.
שלום בן משה:
הבעיות של העיר אילת הן בעיות הרבה יותר ברמה אסטרטגית. מה שאמרו כאן, ולא אמרו, אמרו לך גם בהזדמנות בנפרד, והאם רוצים לדון בבעיות של אילת והדמוגרפיה, והאוכלוסיות, וחד-הוריות, זה לפי דעתי הבמה כאן, וצריך לעשות את זה, מכיוון שהתיירות היא מרכזית מאוד. לפי דעתי, שר התיירות הוא הגורם כמשרד, שצריך לבדוק את העניין.
אני חושב שאחרי שהעובדים הזרים עזבו את אילת, זה לא נכון להחזיר אותם לאילת, בשום הקצאה. אם התברר בעוד מספר שנים, שהברוך הוא טוטאלי אז אולי כן, אבל עכשיו זה לא נכון לעשות את זה.
היו"ר רן כהן:
אל תפתח פתח כזה, בוא ניתן פתרונות אחרים. לא יהיו עובדים זרים באילת.
שבתאי שי:
מה יקרה אם יבטלו את הדרפורים, וישלחו אותם הביתה?
היו"ר רן כהן:
מה שיקרה הוא, שמשרד התיירות, משרד האוצר, עם שרות התעסוקה - - -
רבותי לא תבנו יותר על עובדים זרים. אני לא משרד ממשלתי, אני ועדה של הכנסת, אבל אני אומר לך, תפקידה של ממשלת ישראל שהחליטה שאין עובדים זרים—
שבתאי שי:
לא, היא לא החליטה.
היו"ר רן כהן:
לא, היא החליטה, ש-2010 זה לא יהיה.
שבתאי שי:
היא סלקטיבית, היא השאירה את זה בחקלאות.
היו"ר רן כהן:
לחקלאות ולסיעוד, זה הכל.
שבתאי שי:
בסדר, למה? מה המצב שם שונה?
היו"ר רן כהן:
כי לשם לא נמצאו פתרונות. בוא נעזוב את זה.
שבתאי שי:
גם פה לא נמצאו פתרונות.
היו"ר רן כהן:
תתווכח עם העובדות, מה אתה רוצה ממני?
שבתאי שי:
צריך להחליף את הלוביסטים.
שלום בן משה:
שבי, אמנם ההסכם הזה נעשה יחד איתכם, אתם נאלצתם, קצת הסכמתם, היתה הרמת כוסית, וחיוכים, והכל היה בסדר גמור.
לגבי הסודאנים, קודם כל אל תקראו דרפורים, זה מטעה את העניין. באילת אין דרפורים, יש סודאנים. הסודאנים זה ברירת מחדל. צריך לומר שכשהם נקלטו באילת, האלטרנטיבה היתה שהם יהיו ברחובות לשם, יהיה ברוך אטומי. במובן מסויים, בתי המלון קלטו אותם ופתרו בעיה לאילת ולמדינה. נכון הוא שהכניסה שלהם משם פתרה את הבעיה לבתי המלון, אבל אם הם לא היו, היתה בעיה יותר גדולה והיו נדרשים ליותר ישראלים. אני רוצה לומר באופן תיאורטי שאם הם לא נמצאים, יכול להיות שהמאמץ לקלוט ישראלים היה יותר גדול, והיו נקלטים יותר ישראלים.
מכיוון שאנחנו מכירים את הבעיה הכלל של סוגיית הסודאנים, אנחנו לא רוצים ליצור בעיה עם ספק. ואני אומר לכם, הסודאנים לא יישארו לאורך זמן שם. הממשלה החליטה שהיא מטפלת בסוגייה הזאת, היא את הסודאנים תפנה לבתי הכלא שהיא בונה בשלב זה, היא מפנה לשם את הסודאנים שמסתובבים חופשי בכל מיני מקומות. ובסוף יגיעו גם לסודאנים באילת, בהנחה שיימצא פתרון. כי זה לא נכון להמשיך להעסיק אותם.
אני רוצה לגלות לכם סוד. אני מחר יכול לשלוח את הצוותים שלי לשם, ולקנוס אתכם על זה שאתם מחזיקים אותם באופן בלתי חוקי. אני לא עושה זאת. זה מצב שהוא סמי חוקי, אני מכיר בצורך הזה, אני גם יודע שאין פתרון אחר.
היו"ר רן כהן:
זה בלתי חוקי שממשלת ישראל רוצה שהוא יתקיים.
שלום בן משה:
ממשלת ישראל החליטה - - -
דבר אחרון, צריך לבחון שוב את המבצע שהיה. לבדוק את הקריטריונים שלו. לפי דעתי,
כל הבונוסים ללימודים הם לא ממין העניין, לא באים לשם ללמוד. אם אפשר לקחת את הכסף הזה שממנו הוצא, ולהגדיל כרגע את השכר, ולתת הטבות יותר פשוטות, צריך לעשות את זה.
היו"ר רן כהן:
תודה רבה.
מר אפרים כהן, ולאחר מכן אנסה לסכם בשם חברי הכנסת.
אפרים כהן:
אדוני היושב ראש, אנחנו בזמנו ראינו את אילת כעיר ייחודית, ולכן היתה החלטה בעצם חריגה, להקצאת עובדים זרים באילת, לא בכל הארץ, אבל כל בתי המלון הם במצוקה. ולכן יסלח לי יובל, מאחר ואני יודע שאותם העובדים הישראלים היום הם לא תושבי אילת, אלא במסגרת המבצע, ולא ישהו הרבה זמן שם. צריך למלא את המשרות האלה באילת. בכל אופן הייתי ממליץ יובל, כי זרים לא יחזרו. אבל לפחות ממה שניתן במסגרת המכסות לשמר על מנת לאפשר את השנתיים-שלוש-ארבע, להמשיך ולהחזיק ישראלים על מנת שימשיכו לעבוד ישראלים. כי אחרת לא יהיו לא ישראלים, ולא עובדים זרים. אנחנו נפסיד את אילת בכללותה, במיוחד - - -
לכן אני מציע שמה שהקציתם תמשיכו ותמשיכו, ולא לעשות בצורה מדורגת היום 900, 800 שקלים. בסוף לא יהיו לא עובדים ישראלים, ולא אף אחד. זו ההצעה שלי.
רפאל בן חור:
אדוני, בעקבה היית? ראית את מערך המלונות שהם הולכים לבנות שם.
היו"ר רן כהן:
הייתי בבית מלון הכי יפה של עקבה, זה היה בזמנו של המלך בירדן. לא מגיע לקורסליים של אילת. אילת יותר אטרקטיבית. אנחנו בעד שלנו. ושלנו יותר טוב.
אני רוצה לסכם, אני מקווה שאני קולע פחות או יותר לדעת שנינו בעניין הזה.
אנחנו מסכמים באופן מאוד חיובי את "מבצע עובדה". נדמה לי שיש בהחלט מה ללמוד ממנו. נדמה לי שאני יכול לסכם אותו בשני דברים נוספים. לפנות למלונאים באילת לנוכח המבצע, ולבקש שיעשו מאמץ להגדיל ולו במעט את שכר העובדים הישראלים שבאים לעבוד שם. כל העובדים, אבל הישראלים במיוחד, כדי להגדיל גם מצידם את הנפח של האטרקטיביות של ההישארות והתמדה בעבודה.
רפאל בן חור:
לא פר כמו שאתה מציג את זה. כיוון שמחר זה הכותרת בעיתון.
היו"ר רן כהן:
מהוועדה הזאת הלוואי שתצא כותרת בעיתונות. אני לא בוועדה הזאת כי יש פה כותרות, אני בוועדה הזאת כי זה בנשמתי.
אנחנו פונים לממשלה, למשרד האוצר, משרד התיירות ושירות התעסוקה, ללמוד את הלקחים ממבצע עובדה, ולנסות ולייצר שלב שני של המבצע, להמשיך אותו בשיפורים שנדרשים, גם מצד הממשלה, כולל תשומות. אני מציע לבחון מחדש את העניין של הורדת ואוצ'רים, שלא להוריד את הואוצ'רים כדי להגיע למצב שיותר ויותר ישראלים ייהנו מהמבצע הזה, וגם התמדה יותר גדולה של עובדים ישראליים.
בין היתר גם הגדלת המענק ככל שההתמדה של העובד תתארך.
שבתאי שי:
הם תקצבו את זה ב-65 מליון שקלים, כך נאמר. עד היום לפי הנתונים ששמעת, מדובר בהוצאה של אולי 4 מליון. שיחלקו את זה בתור מענקים.
היו"ר רן כהן:
אחד הדברים שהאוצר שיכנע אותי, ואותי האוצר לא כל כך בקלות משכנע, שבעניין הזה של החלפת עובדים זרים בעובדים ישראליים, יש לו כוונה מאוד טובה, וגם נכונות לשלם.
שבתאי שי:
אז בוא תמליץ, שינצלו את התקציב. הרי תקציב מיועד לניצול. לא מיועד לא לניצול.
היו"ר רן כהן:
שישפרו את התנאים. זה נקרא גם להגדיל את התקציב. אלה הסיכומים מהישיבה הזאת. אני מאוד מודה לכם. אני מאחל למלונאים באילת ולעיר אילת, המשך צמיחה, ותצליחו בדרככם. תודה רבה.
(הישיבה ננעלה בשעה 14:00)