פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 226
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי ד' בחשוון התשס"ח (16 באוקטובר 2007), שעה 12:00
סדר היום: מחדל מסלולי האופנים בישראל – דיון במסגרת היום הלאומי לבטיחות בדרכים
נכחו:
חברי הוועדה:
אופיר פינס- פז – היו"ר
אורית נוקד
דב חנין
מוזמנים:
דורון דרוקמן - מנהל אגף בכיר, משרד הפנים
מריה כהן-אתגר - משרד התחבורה
חזי שוורצמן - סמנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
שרונה ציר - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
יניב גיל - סמנכ"ל תשתיות, המשרד להגנת הסביבה
שחר סולר - מתכנן סביבתי, המשרד להגנת הסביבה.
סופיה אלדור - מנהלת אגף תכנון ובינוי ערים, משרד השיכון והבינוי
אבי ענתי - משרד המדע, התרבות והספורט
רפ"ק יוני גיז - רמ"ד תשתיות, המשרד לביטחון פנים
אהוד ענבר - יועץ לתכנון ובניה, מרכז השלטון המקומי
ד"ר דניאל מישורי - אוניברסיטת תל-אביב
גדעון סגל - עירית תל אביב- יפו
מיכל גרוס - עירית תל אביב-יפו
לירי אנדי - ארגון בטרם
ניר גפן - איגוד האופנים
יותם אביזוהר - עמותת ישראל בשביל אופנים
שרון שחף - עמותת ישראל בשביל אופנים
ישי פוקס - עמותת ישראל בשביל אופנים
מנהלת הוועדה: יפה שפירא
רשמת פרלמנטרית: איה לינצ'בסקי
מחדל מסלולי האופנים בישראל – דיון במסגרת היום הלאומי לבטיחות בדרכים
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מתכבד לפתוח את דיון ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר יומנו מחדל מסלולי האופניים בישראל, אני האחראי למיתוג השם , אני בהחלט חושב שזה מחדל, יכול להיות שבסוף הישיבה אני אשתכנע אחרת ואגיע למסקנה שזה לא מחדל.
בחרתי במסגרת היום המיוחד הזה בכנסת דווקא את הנושא הזה, למרות שהוא לא הנושא המכריע ביותר במניעת תאונות דרכים, אבל הוא נושא חשוב במכלול מהרבה היבטים, חלקם נוגעים כמובן לבעיית הבטיחות של הרוכבים.
אם אנחנו רוצים לעודד את תופעת הרכיבה על אופנים אנחנו רוצים להבטיח שהיא תהיה בטוחה עד כמה שניתן. לצערי אנחנו גובים קורבנות קשים וכואבים כתוצאה ממה שקורה ומה שלא קורה בתחום הרכיבה על אופנים במדינת ישראל. לדעתי אנחנו לא שומרים מספיק על בטיחותם של הרוכבים, לא מאפשרים להם רכיבה בטוחה ונכונה, לא למטרות נהיגה ולא למטרות ספורט וכתוצאה מהדבר הזה התחום לא מתפתח בישראל.
הייתי בברצלונה לפני זמן לא רב, שם, שיש בה רכבת תחתית, יש פרויקט נסיעה על האופנים מדהים, ברמה של עשרות אלפי משתמשים יום יום, באופנים ציבוריות, וכל הנסיעה בבוקר מהפריפריה למרכז העיר וממרכז העיר לפריפריה, של עשרות אלפי אנשים נעשית על אופנים, לא מוניות לא רכבות תחתיות בוודאי לא רכבים ולא אוטובוסים.
זה פרויקט עירוני מצליח בצורה שאי אפשר להבין עד כמה, והדבר הזה מבוסס בראש ובראשונה על תשתית שמאפשרת את זה. אנחנו רחוקים משם מרחק רב, יש לזה כמובן השפעות סביבתיות על איכות סביבה על זיהום על בריאות הציבור על פקקים, על מה לא?
נמצאים פה נציגים מהמשרדים השונים וארגונים של רוכבי אופנים, נתחיל ממשרד התחבורה שהוא הגורם הממשלתי הרשמי, איך אתם רואים את נושא הרכיבה על האופנים , האם הוא בסדר עדיפות, האם יש תכנית אב לאומית בעניין הרכיבה על אופנים. בהשוואה למדינה כמו הולנד, שבמושגים מסוימים דומה לישראל בגודל אם כי לא בתוואי השטח, היא שטוחה ומתאימה לרכיבה על אופנים, אבל גם אם זה יהיה בגוש דן שהוא שטוח, מספיק שניסע בגוש דן על אופנים, עשינו מעשה גדול. מהי המדיניות של משרד התחבורה בנושא האופנים, אם בכלל.
מריה כהן-אתגר:
אני אציג את הצד של התשתית שאני חושבת שנסכים כולנו, וגם אתה אמרת, שבעיית התשתית היא אחת הבעיות, גם מבחינת הבטיחות וגם מבחינה של משיכת אנשים לרכוב על אופנים. בשנים האחרונות עסקנו בעריכת הנחיות לתכנון של שבילי אופניים ונתיבי אופנים על מנת לפתור את הבעיה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
שאלתי האם במשרד התחבורה יש תכנית אסטרטגית, תכנית לאומית, תכנית אב, תקראי לזה איך שאת רוצה, אבל האם יש ראייה אסטרטגית במשרד התחבורה בנושא אופנים? אחר כך נראה מה התשתיות, חינוך, תמרור וכדומה. השאלה אם קודם כל יש תכנית, האם מנכ"ל משרד התחבורה או שר התחבורה בכבודו ובעצמו התמסר לעניין הזה והצוות המקצועי של המשרד הציג לו נתונים שבשנת 2020 בנושא האופניים נהיה שם כשהיום אנחנו פה.
מריה כהן-אתגר:
לא ערכנו תכנית כזו במשרדנו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
חששתי שכך.
מריה כהן-אתגר:
אבל אני יודעת על ניסיון ליצור תכנית כזו במשרד לאיכות הסביבה שהיינו שותפים לה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה זה לא קרה במשרד התחבורה? אולי ההסבר מונח בזה שהיום הבאתם לוועדת התחבורה הגדרה למנהרה.
מריה כהן-אתגר:
לא הגענו לזה. בעקבות ההנחיות התעוררו כמה דברים שצריך להסדיר כדי לתת עדיפות לרכיבה על אופנים בכביש.
היו"ר אופיר פינס-פז:
עמותת ישראל בשביל אופניים.
יותם אביזוהר:
שמי יותם ואני מנהל את עמותת ישראל בשביל אופנים, זו עמותה שמקדמת את תחבורת האופניים בישראל. דבר ראשון ברכות ליושב ראש הוועדה שהוא מעלה נשוא כל כך חשוב על סדר היום, ביום שעוסק בבטיחות בדרכים. כמה מילים על העמותה, אנחנו ארגון האופנים הגדול בארץ, חברים בעמותה כ- 10,000 חברים, עובדים בה מעל 120 עובדים בהיקפים שונים, יש צוותי אדריכלים, אנשים תקשורת, אינטרנט, אנשים שפועלים לקדם תחבורת אופניים במקום מגורם.
אופנים זה חשוב זה בריא, כולנו יודעים, זה טוב לאיכות הסביבה, משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי ממליץ על חצי שעה של פעילות גופנית, חצי שנה של רכיבה אופנים כל יום ואתה במקום אחר מבחינת הסטטיסטיקה לחלות באירועי לב ועוד.
היו"ר אופיר פינס-פז:
העמותה שלכם כוללת ספינינג?
יותם אביזוהר:
גם ספינינג, אבל על אופנים אתה מגיע לאן שהוא. אופנים זה כלי תחבורה חברתי, הוא שווה לכל כיס, הוא כלכלי ברמה האישית וכלכלי למדינה, המדינה מפסידה הרבה מאד בגלל זיהום האוויר, התחלואה ואובדן שעות עבודה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה מסביר לנו למה משרד התחבורה לא עוסק בזה...
יותם אביזוהר:
שמשרד התחבורה ייתן את ההסברים. יש ביקוש, על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2006 נמכרו 363,000 זוגות אופנים, יש שוק, גידול במספר הרוכבים מתורגם לדרישה בשטח. יש עצומה שהוצאנו שחתמו עליה מעל 21,000 חותמים, עצומה שדורשת ממשרד התחבורה לקדם פיתוח שבילי אופנים ותשתיות אופנים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
האם שר התחבורה עשה משהו עם העצומה הזו?
מריה כהן-אתגר:
הגשתם את העצומה לשר התחבורה? הבקשות לתכנון וביצוע שבילי אופנים מגיעות אלינו מהרשויות המקומיות וקודם הרשות צריכה לרצות ולקדם את העניין הזה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
יש בינינו חילוקי דעות בעניין כי אני חושב שהרשות המבצעת צריכה לעשות את זה. אני לא בטוח שצריך להמתין לרשויות המקומיות, צריך גם להנחות, לקבוע מדיניות והרשויות המקומיות צריכות להשתלב בה, כך אני רואה את זה, אבל את לא מודעת לעצומה הזו.
מריה כהן-אתגר:
לא.
יותם אביזוהר:
מסתבר שהרשויות המקומיות באמת פונות ואולי גם המשרד להגנת הסביבה שיציג את עמדתו, הם בהחלט רוצים פיתוח שבילי אופניים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה המשרד להגנת הסביבה?
יותם אביזוהר:
כי כרגע הם היחידים שהרימו את הכפפה.
מריה כהן-אתגר:
התקציב של זה בא ממשרד תחבורה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אז למה פונים בכל זאת למשרד להגנת הסביבה?
יותם אביזוהר:
כי המשרד להגנת הסביבה פרסם קול קורא והוא הגדיר תקציב, לא גדול, לא מספיק, של כ- 6 מיליון ₪ בשנה לנושא הזה. משרד התחבורה לא נרתם.
מריה כהן-אתגר:
מישהו פנה למשרד התחבורה ולא קיבל תקצוב?
אורית נוקד:
יש תקציב גם למשרד התרבות והספורט? זה גם ספורט.
אבי ענתי:
אנחנו לא מפתחים תשתיות לאופנים. אנחנו יכולים לפתח תקן שנדרש.
יותם אביזוהר:
בעבר היה שיתוף פעולה של משרד התחבורה, כשאביגדור ליברמן היה שר התחבורה זה לא היה משהו אסטרטגי וארוך טווח, היה משהו רגעי ועשו כמה שבילי אופניים יעודים.
מריה כהן-אתגר:
משרד התחבורה לא עושה את השבילים, כשרשות פונה למשרד המשרד מתקצב את זה וכך זה היה גם בעבר.
יותם אביזוהר:
הבנו שאופנים זה טוב, שהרשויות המקומיות רוצות, יש ניסיון מוצלח של פרויקט שבילי אופנים בתל אביב ויש כבר 80 ק"מ בתל-אביב, יש "מעגל קסמים" חיובי. יש תשתית, יש שבילים בטוחים ויש מודעות של נהגים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני עוקב אחרי שבילי האופנים בתל אביב ולא רואה הרבה רוכבים.
יותם אביזוהר:
עיריית תל אביב תשמח להציג את ספירות התנועה שלהם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
כשיצא לי להסתובב בהולנד, וזה לא מספיק, אם אתה לא שם לב שאתה על כביש אופנים הם דורסים אותך, כמו בכביש.
גדעון סגל:
יש גידול משמעותי מאד ונציג את זה.
יותם אביזוהר:
עיריית תל-אביב מדווחת, ואנחנו שותפים בוועדות ההיגוי והתכנון, על 7% מהנסיעות היומיומיות באופנים. אם נסתכל על היעדים של הרכבת הקלה בגוש דן מדברים על 17%. זאת אומרת שכבר היום, באפס השקעה תקציבית, כשהתקציב השנתי של פרויקט האופנים בתל אביב הוא כ- 6 מיליון ₪, כל הכסף שמשרד להגנת הסביבה משקיע בשבילי האופנים בארץ - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
כולל בתל-אביב.
גדעון סגל:
לא מתקצבים את תל-אביב.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תלכו לבג"ץ על חוסר שוויוניות.
יותם אביזוהר:
בתל אביב יש ביקוש, התשתית יוצרת את הביקושים, זה שיש יותר מודעות של הנהגים לרוכבים שנמצאים בכביש גורם לכך שיש פחות תאונות דרכים בהם מעורבים רוכבים והביקוש הגדול להצלחה גורם לראש העיר להתחייב על מתנה לכבוד חגיגות לעיר, 100 ק"מ של שבילים.
יש אירוע שנתי שהפך למסורת, 15,000 משתתפים כל שנה באירוע הזה, את ההנחיות שמשרד התחבורה הציג, כבר יש ואוטוטו יתפרסמו, אנחנו שומעים את ה"אוטוטו" כבר חמש שנים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
איזה הנחיות?
מריה כהן-אתגר:
הטיוטה נמצאת באתר האינטרנט.
יותם אביזוהר:
הנחיות איך לעשות שבילים ונתיבים, שביל חד סטרי, שביל דו סטרי, טיפול בצמתים, תמרור.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אז זה עוד לא קיים.
קריאה:
בהכנה לקראת סיום.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה לא קיים עדיין ב- 2007. נכון לרגע זה אין הנחיות מסודרות.
מריה כהן-אתגר:
יש טיוטה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
טיוטה זה נחמד. אין תקן מחייב מאושר ברמה סגורה.
סופיה אלדור:
לא יהיה תקן, יהיו הנחיות. זה לא מתאים לתקן, מדובר על הנחיות תכנון.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אפשר להעביר את זה למועצה הארצית לתכנון ובניה ולקבוע תקן תכנוני.
יותם אביזוהר:
משרד התחבורה תומך אבל זה לא מתורגם לתכל'ס, לא רק שהוא תומך, הוא הצהיר שיש להקים שבילי אופנים בכל עיר בישראל.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל הוא לא עושה, מה שווה שהוא תומך? חברי כנסת מצהירים, השרים או שעושים או שלא.
יותם אביזוהר:
אתה צודק, אם כולם כל כך תומכים אז למה זה לא קורה. כמו שציינת, אין חשיבה אינטגרטיבית, המשרד להגנת הסביבה מצד אחד, משרד התחבורה עוד לא הרים את הכפפה, משרד הבריאות מאד תומך, יש לו תקציבים אבל אין צוות משותף שיכול לקדם את זה בצורה רצינית. אין תקציב לשבילי אופניים וכשמגדירים תקציבים, ומשרד להגנת הסביבה הגדיר תקציב, הרשויות המקומיות נלחמו על התקציב, הם רצו לקדם, זה לא עובד, צריך לקדם את זה ברמה הארצית, וברמה הארגונית ולא לחכות לראשי הערים שיבקשו ממשרד התחבורה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה מה שאין ומה שיש זה תאונות דרכים בהם נהרגים רוכבי אופניים.
יותם אביזוהר:
עוד דבר שאין, ומתבקש, זה הקישוריות עם תחבורה ציבורית, שאפשר יהיה להעלות אופנים לרכבת. דן ביקשו ממשרד התחבורה לאשר להם את אותו מנשא לאופניים, אני לא יודע איפה זה תקוע, אבל זה תקוע כבר יותר משנה. במדינות רבות בעולם זה עובד , רק בישראל...
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתם מודעים לזה במשרד התחבורה?
מריה כהן-אתגר:
אני יודעת שאגף תחבורה ציבורית אצלנו בודק את הנושא.
היו"ר אופיר פינס-פז:
את מוכנה לרשום אתה עניין הזה וליידע אותנו מה קורה. תודה.
יותם אביזוהר:
אנחנו רואים בתל- אביב, כמו בעולם, שככל שיש יותר רוכבים, יש יותר מודעות של נהגים ופחות תאונות דרכים. במסמך שהוגש בכנסת, יש הטיה של מספרים, הולנד אולי זה לא כל כך מודל מוצלח כי בהולנד יש הרבה מאד רוכבי אופנים, במקרה של הולנד, רוכבי אופנים והולכי רגל הם בכפיפה אחת, יש הרבה פחות הולכי רגל. במספרים אבסולוטיים המצב של ישראל הוא לא טוב, חסרות תשתיות.
המצב בכבישים הבינעירוניים הוא יותר חומר, נכון לעכשיו צריך לעשות מעשה וראיתי שהרשות הלאומית רוצה לקדם תכנון אבל נכון לעכשיו רוכבים מסכנים את חייהם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה. נציג הרשות למלחמה בתאונות דרכים.
אורית נוקד:
אני מתנצלת שאני צריכה לעזוב, באתי כי אני מאד תומכת בנושא של האופנים, הבעל שלי רוכב, אני עושה הליכה. מכל הנימוקים, הבריאות והספורט, חייבים לעזור להם. מכיוון שאני חברה בוועדת כספים ויש עכשיו דיון על נושא התקציב אני הולכת לשם ותסלחו לי.
חזי שוורצמן:
אני רוצה קודם כל להזכיר לנוכחים שאנחנו נמצאים ביום המחויבות הלאומית, וכל הוועדות היום עוסקות בנושא בטיחות ויש אירוע בשעה 13:30 ודיון במליאה. תכניות העבודה, מע"צ, דרך ארץ, משטרת ישראל, כל הנושאים האלה הם ביום המחויבות הראשון בהיסטוריה של ישראל.
בנושא אופניים, הרוגים מידי שנה כממוצע רב שנתי 20 הרוגים, בשנת 2007 הייתה ירידה לששה הרוגים. ב- 2006 היו 14 הרוגים, אבל אם היושב ראש יבחין, בתחום הבינעירוני יש כ- 40% מההיפגעות וזה אבסורד כי רוב הרכיבה הייתה אמורה להיות בתוך העיר אבל 40% מהנפגעים הם בתחום הבינעירוני.
רוב הנפגעים מעל גיל 50, זאת אומרת שזה לא כמו ברכב הפרטי שמדברים על נהגים צעירים, מדובר על נפגעים מעל גיל 50 שרוכבים באופן שקול ומבוקר. יש גם פרמטרים של רכיבה על אופנים, שאני לא אעמוד עליהם, אבל יש פוטנציאל בישראל שעדין, חלק ניכר מהאוכלוסייה, אם היו לו את התנאים לרכוב על אופנים מבחינת תשתיות, היה יכול לרכוב יותר על אופנים ולהפחית תאונות ברכב הפרטי.
יש את הנתונים של תל-אביב, ישנה עליה בשימוש באופנים בהגעה לעבודה, יש נתון ש- 70% מהרוכבים אינם חובשים קסדה ואת זה החוק החדש אמור לפתור. ישנה רשימת כבישים שמשמים היום לרכיבה על אופנים ואנחנו ממליצים ליצור שבילים לרכיבה על אופנים, מדובר על אופני ספורט ואופני שטח, שלא ירכבו בשוליים של הכבישים האלה.
יש מיפוי לגבי השפלה, ירושלים, הרי מנשה, הגליל הגולן, יש דוגמא לשביל אופנים בהולנד, הוא מופרד פיזית לחלוטין נתיבי הנסיעה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה נראה ממש כביש. מה עם כבישים לרוכבי אופנים?
חזי שוורצמן:
מה שאתה רואה זה כבישים לאופנים שאסור לרכב מנועי להיכנס לתוכם. ההמלצות שלנו הם אלה: הרכיבה בתחום הבינעירוני בישראל כיום מסוכנת, החוק אומר שרק בכבישים מהירים הרכיבה אסורה, כבישים מהירים שזה כ- 50 ק"מ בתחום הבינעירוני של מע"צ וכביש חוצה ישראל, בכל היתר רוכבי אופנים יכולים לרכוב ואנחנו רואים את זה כדבר שאינו מומלץ, למרות שהציגו את זה כדבר טוב בריאותי, עדין יש בעיה של שילוב של רכבים ואופנים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא היה תקן כזה שכשבונים כביש על ידי מע"צ בונים גם שביל?
חזי שוורצמן:
אני מתייחס רק לבינעירוני. המלצה ראשונה בבינעירוני זה סלילת שבילי אופנים, יש כבר רשת קיימת בכבישים הקיימים, אפשר לחייב אולי בכבישים החדשים. פעם הייתה המלצה שעוררה גיחוך, שהורתה לפני כשלוש שנים להתקין מקלחות במקומות העבודה אבל דבר כזה באמת יעודד בחודשי הקיץ. לקיחת אופנים בתחבורה ציבורית וברכבת והשכרה ציבורית. יש בפאריז וכמו שאמרת גם בברצלונה, 750 תחנות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה קורה עם זה?
חזי שוורצמן:
אין יוזמה פרטית בנושא. השורה התחתונה, הרשות הלאומית אומרת ככה, בתחום הבינעירוני הרכיבה מסוכנת, לא מומלצת, אנחנו אומרים גם לארגונים וגם לרוכבי האופנים עצמם שכדאי שלא יעלו על אותם כבישים, ההיפגעות היא מגיל 40, 50 ומעלה, מדובר ברוכבים שקולים מבוקרים שלא עושים שטויות בכביש, הבעיה היא בשילוב של האופנים עם כלי הרכב המהירים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אז למה לא אוסרים את זה?
חזי שוורצמן:
כרגע החקיקה מדברת על כבישים מהירים שאסור. מה ההבדל בין 80, 90 ל- 100?
היו"ר אופיר פינס-פז:
אז תמליצו לשר התחבורה, משרד התחבורה, מה העניין הזה? מה ההבדל בין 80 ל- 90?
מריה כהן-אתגר:
קודם כל היסטורית לא בכל הכבישים היה מותר 80 כמו שיש היום. התקנה הזו היא תקנה היסטורית שאסורה כניסת אופנים לכביש מהיר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה היסטורי? כמה כבישים מהירים יש בארץ? את מדברת על אוטוסטראדות.
יוני גיז:
יש היום שלושה מהסוג הזה, כביש 1, 4 וכביש 6.
היו"ר אופיר פינס-פז:
וכל יתר הכבישים מותרים לאופנים. זו גם עמד המשטרה? אתם לא רוצים להרחיב את זה?
יוני גיז:
בתחום שציינו פה, רק אם תהיה הפרדה פיזית ממש, היינו חלק מהצוות שכתב את ההנחיות לתכנון וגם שם אי אפשר להוציא את כלי הרכב הזה שאין עליו מיגון, אם נהג יתחיל לפגוש את הרוכבים בתוך העיר, ייתפס לו בתוך הראש שיש סוג כלי רכב כזה וזה יקרה לאט לאט, אבל ישר להוציא אותם לכבישים כשאין הפרדה פיזית ואין מיגון זה לא טוב.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מדבר על ההפך, למנוע נסיעה של אופנים בכבישים כאלה.
יוני גיז:
אם כן, אז רק כשתהיה הפרדה פיזית ממש.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל אין הפרדה.
סופיה אלדור:
אני ממשרד השיכון, הייתי שותפה לצוות הנחיות שמשרד התחבורה הזמין ויזם. בספר ההנחיות הייתה כוונה בהתחלה לשלב גם את הנושא של כבישים בינעירוניים. ניסו הרבה פעמים לעשות תיאום עם מע"צ בעניין, לא היה שיתוף פעולה עם מע"צ ולכן בסופו של דבר הוחלט שבשלב זה, כדי לא לעכב את ההנחיות, הם יצאו רק עם הנושא של נסיעה עירונית עם אופנים והנושא של נסיעה בינעירונית נדחה למועד בלתי ידוע עד שיהיה שיתוף פעולה עם מע"צ. הרעיון לעשות שבילים נפרדים לחלוטין ולא לאפשר נסיעה בשוליים אבל הנושא הזה לא התקדם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הוא לא התקדם כי הוא לא בחוק. מע"צ לא חייב לעשות שבילים לאופנים על פי חוק.
סופיה אלדור:
הם לא היו שותפים להנחיות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מבקש לכתוב בהצעת החוק שמע"צ יהיו חייבים להתקין בכל הכבישים שהם סוללים גם כבישים לאופנים, אז החוק יחייב אותם.
סופיה אלדור:
לפי ההגדרה של ההנחיות מדובר על שביל לאופנים, שביל הכוונה שהוא מנותק מכביש של רכב.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מעדיף את ההגדרה של כביש לאופנים, אני חושב שהטרמינולוגיה גם קובעת, אתם כל הזמן בשביל, מדובר בכביש שרק אופנים יכולים לנסוע בו.
מריה כהן-אתגר:
זו בדיוק הגדרה של שביל שנמצאת בתקנות התעבורה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני רוצה לשנות את ההגדרה משביל לכביש.
סופיה אלדור:
ההנחיות מדברות על כמה רמות של הפרדה, יש אופנים שמשולבים ברחובות מקומיים וקטנים, שם אין בעיה, יש נתיבי אופנים, ויש שבילי אופנים. ההגדרה היא חד משמעית ששביל הוא מנותק וכשההנחיות ייכנסו לתוקף וכולם ישתמשו בטרמינולוגיה שמופיעה כאן כולם ידעו ששביל זה משהו נפרד ולא יקראו לכל הנושא הזה שבילי אופנים כי יש נתיבים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה, משרד הפנים, יש לכם תכנית אב למועצה הארצית לוועדות המחוזיות? איך זה הולך?
דורון דרוקמן:
נושא האופנים כמו הרבה נושאים אחרים לא מקבל ביטוי יחידני בתכניות ספציפיות בנושא כזה או אחר. נושא האופנים בא לידי ביטוי בתכניות שמשרד הפנים מקדם במסגרת התכנון המתארי, על פי נתונים שקיבלתי, כל התכנון המתארי כרגע באילת בחדרה בטבריה בעכו בואדי ערה, תכניות מהסוג הזה שמשרד הפנים מממן ומקדם יש מחשבה ויש תכנון מפורט של שבילי אופנים.
בסופו של דבר הנושא הזה צריך לבוא במסגרת אותם הנחיות שתקבענה, כמו שמשרד התחבורה יודע לדרוש נתונים ותכנון ספציפי תחבורתי בכל תכנית שעוברת בוועדה מחוזית לדרישות הכבישים, זה צריך להיות חלק מהדרישות, של הגוף המקצועי התחבורתי, כי מדובר על תשתית נפרדת, וצריך לדרוש את הדברים האלה.
דבר נוסף, משרדי ממשלה שיוזמים תכניות ומגישים למשרד הפנים ולוועדות התכנון כמו למשל משרד השיכון זה צריך להיות באג'נדה שלהם. משרד השיכון תכנן את העיר מודיעין ואין לה שבילי אופנים וזו עיר חדשה ומתוכננת, אז יש פה ליקוי שצריך לתקן. אבל אין הנחיה נקודתית לנושא הזה, זה נושא שקיים במודעות, משתדלים לקדם אותו, וכל התכנון שיוצא ביוזמת משרד הפנים קיים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
כשמשרד התחבורה רוצה ליזום כביש חדש, אני מבין שהוא בא לוועדת התכנון המחוזית ואז לא שואלים אותו מה קורה עם האופנים? הרי יושבים שם נציגים של כל משרדי הממשלה.
דורון דרוקמן:
צריך להעלות את זה למודעות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה שלא ייקבע מצב שמשרד התחבורה בכל תכנית שלו חייב לתת מענה כזה או אחר לנושא האופנים בתוואי דרך חדש שהוא מציע לממשלה.
מריה כהן-אתגר:
משרד התחבורה לא יוזם כבישים לבד, תכניות ודרכים מוגשות על ידי רשויות מקומיות ולא משרד תחבורה אין למשרד התחבורה תכנית ליזום, משרד התחבורה מתקצב.
יותם אביזוהר:
הוא יוזם.
מריה כהן-אתגר:
משרד התחבורה לא יוזם כבישים ודרכים, יש דרכים בין עירונים שיש להם תכנית מתאר ארצית וזו תכנית ארוכת טווח לדרכים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל הוא יכול לחייב.
מריה כהן-אתגר:
הוא יחייב על ידי הנחיות כשבהנחיות יהיה כתוב בפירוש שנושא האופנים הוא חלק מהדרך.
היו"ר אופיר פינס-פז:
על זה בדיוק דיברתי, על תכנית המתאר הארצית לתעבורה.
דורון דרוקמן:
תכנית מתאר ארצית קובעת את הנתיבים שבהם יהיו צירי התחבורה, הוא לא נכנס לרזולוציה כזו אבל כשגוף מטעם משרד התחבורה, כמו מע"צ או אפילו הרכבת, אפשר לעשות שבילי אופנים לאורך מסלול הרכבת, מגיש תכניות פרטניות שעוברות בקרה דקדקנית במשרד התחבורה, משרד התחבורה בהחלט יכול להיות הגוף שידאג, כמו שהוא יודע לדאוג יפה מאד לכל הנושא של פיתוח התכנית, גם לשבילי האופנים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מסכים רק שזה לא קורה.
דורון דרוקמן:
זה לא קשור אם הוא מתקצב או לא.
היו"ר אופיר פינס-פז:
עיריית תל אביב בבקשה.
גדעון סגל:
שמי גדעון סגל, אני מרכז את התכנית האסטרטגית של העיר תל-אביב וגם מרכז פרויקט אופניים. התפיסה שלנו לגבי הנושא של אופנים היא חלק מהתפיסה הכוללנית שלנו לגבי תכנון העיר ואני אשמח להשאיר לעיון את התכנית האסטרטגית שלנו שמתוכה נגזרים הדברים.
המטרה שלנו בפרויקט האופנים הוא להפוך את האופנים לכלי תחבורה בעיר כדי שאנשים יגיעו לעבודה ללימודים לקניות ולסידורים והיעד שלנו הוא להגיע לכ- 10% נסיעות בעיר על אופנים.
אנחנו עושים את זה כמו שעושים בכל העולם, מצד אחד אנחנו בונים תשתיות לאופנים, שאלו שבילים ומתקני חניה ומצד שני אנחנו עוסקים בהסברה חינוך ובאכיפה. אני רוצה להדגיש את הפן הזה כי הוא לא פחות חשוב, יש בישראל ערים שבהם יש שבילי אופנים, למשל באשדוד לא משתמשים בשבילי אופנים כי אין מערכת של הסברה וחינוך.
לגבי התשתיות, ביצענו עד עכשיו 80 ק"מ של שבילי אופנים, הצבנו למעלה מ- 2000 מתקני חניה, הכשרנו שבילים ייעודיים לשלושה בתי ספר, עשינו פרויקט מיוחד לאופנים בתוך אוניברסיטת תל-אביב שמאפשרת לאנשים לנסוע באופנים בתוך הקמפוס בהצלחה גדולה מאד ואנחנו מתחילים בתכנון פרויקטים של מיתון תנועה.
אתם רואים מפה שמציגה את הרשת של שבילי אופנים, מה שמופיע באדום אלה אותם 80 ק"מ שכבר קיימים ומה שמופיע בירוק זה מה שאנחנו מתכננים לבצע בטווח הקצר. אני מציג תמונות של אותם שבילים שקיימים בעיר, השבילים נפרדים כי הם במקומות בהם מהירות התנועה ונפח התנועה מחייבים את זה, אנחנו מקווים בעתיד גם לעשות נתיבים ברחובות בהם התנועה מאפשרת וכל זה בהתאם להנחיות שדובר עליהם.
אני רוצה לציין שלפני עשר שנים עיריית תל אביב כתבה טיוטה של הנחיות מקוצרת שאושרה על ידי משרד התחבורה ואנחנו עובדים לפיה, באישור משרד התחבורה, ולצערי כבר עשר שנים לוקח למשרד התחבורה להשלים את ההנחיות שלו.
לאחרונה מי שעבר באבן גבירול ראה שגם שם יש שבילי אופנים, התפיסה שלנו שבכל מקום בעיר בהם אנחנו משדרגים שכבישים אנחנו משלבים אופנים. אצלנו שואלים בכל פעם שבאה תכנית איפה שבילי האופנים.
הנושא של מתקני חניה, בכל מקום שאנחנו מציבים מתקן למחרת כבר קשורים אליו שני אופנים. תקציבים, הוצאנו בשנת 2006 כ- 30 מיליון ₪ מתוכם שני מיליון ₪ - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה מכיר את הפרויקט של ברצלונה, זה לא מה שאתם עושים, הם רכשו את כל זוגות האופנים, אלה אופנים עירוניות שכל תושב יכול במנוי שנתי להיות חלק מהפרויקט ומותר לו להשתמש בהם רק ארבע שעות וזה עובד בצורה בלתי רגילה.
גדעון סגל:
אפשר לראות היום באינטרנט שעיריית תל-אביב הוציאה מכרז לפני חודש שבתוך במכרז יש דרישה שמי שיעסוק בנושא הפרסום יצטרך להקים מערכת של השכרת אופנים על בסיס אותן עקרונות שאתה מדבר עליהם, אנחנו מתקדמים לעניין הזה.
יותם אביזוהר:
כרגע המכרז בסיכון בגלל אותו חוק קסדה רשלני שעבר.
גדעון סגל:
כמה מילים על הסברה וחינוך כי זה לא פחות חשוב ואנחנו עוסקים בזה בכל מיני מישורים, נושא יום ללא מכונית פרטית שקיימנו לפני מספר שנים, הנושא של העיר על אופנים, הפנינג שקורה בסוכות ומביא אלפי אנשים. מפה של שבילי אופנים, שזה אמצעי מאד חשוב לעודד אנשים להשתמש באופנים, כאשר בצד השני אנחנו כותבים כללי בטיחות והנחיות לאנשים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בחו"ל יש עבירות תנועה של רוכבי אופנים כולל ענישה נגד רוכבי אופנים אגרסיביים שנוסעים מהר מידי בצורה מסוכנת שפוגעים ברוכבי אופנים אחרים ובהולכי רגל.
מריה כהן-אתגר:
גם בתקנות התעבורה יש חלק שמתייחס לזה רק שהעניש היא משהו כמו להוציא אויר מהגלגלים...
גדעון סגל:
יש אתר אינטרנט ואנחנו עורכים פרסום בעיתונות כשהסיסמה שלנו היא "אופנים, הרכב שלך בעיר". עודדנו גם תכנית ייחודית לעודד תלמידים להגיע לבית ספר באופנים. בהקשר הזה אני רוצה להגיד שלמדנו מהעיר יורק באנגליה שילדים שעברו קורס לרכיבה באופנים, הסיכוי שלהם להיפגע בתאונת דרכים כלשהי הוא 1:20 מאשר ילד שלא עבר את הקורס ולא רוכב על אופנים. זה מביא את הילדים האלה למודעות בלתי רגילה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתם מודעים לדבר הזה? הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים?
חזי שוורצמן:
ברור שהמודעות כאשר הם נכנסים למעגל הזה של משתמשי הדרך באופן פעיל תורמת למודעות לבטיחות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה אתם לא מעודדים את זה?
מריה כהן-אתגר:
זה קיים בבית הספר, יש תכנית בבתי הספר.
גדעון סגל:
שם מלמדים את הילדים לרכוב במגרשים סגורים, זה מסוכן. צריך ללמד אותם רכיבה ברחוב כמו שמלמדים נהיגה, זה מה שעושים ביורק וזה מה שנעשה בתל-אביב, זה לצערי לא קיים בארץ וזה מה שמקטין את הסיכוי שלהם להיות מעורבים בתאונת דרכים, גם כנהגים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אם הנתונים האלה נכונים צריך לעשות שינוי טוטאלי בחשיבה, זה אולי יותר חשוב מקורס נהיגה מונעת.
חזי שוורצמן:
יש 19 מגרשי הדרכה רק לאופנים.
גדעון סגל:
אבל אלה מגרשים סגורים צריך ללמד ילדים בתיכון לרכוב בכביש. לגבי התוצאות, עשינו סקר מקיף לפני שלוש שנים והשנה, חשוב לדעת שאם בשנת 1995 רק 2% מהתל-אביבים דיווחו על זה שהם מגיעים לעבודה באופנים, בשנת 2004 הגענו כבר ל- 5%, זה גידול של 250%, 5% כפול 120,000 תל-אביבים שעובדים בעיר זה 6,000 איש כל יום שעולים על אופנים ורוכבים לעבודה, ובנוסף 6% מהסטודנטים. היעד שלנו להגיע ל- 10%.
דבר חשוב נוסף, מה שאנחנו לומדים, ויושבת פה מיכל גרוס ממחלקת מידע, שלמרות הגידול העצום ברכיבה, חלה ירידה משמעותית מאד במספר הנפגעים בתאונות דרכים של רוכבי אופנים. ב- 1997 היו 194 רוכבים מעורבים בתאונות דרכים, בשנת 2004 זה ירד לחצי, המגמה ברורה, אנחנו בונים תשתיות, אנשים משתמשים בתשתיות ואז הרכיבה בטוחה.
את כל זה למדנו מהניסיון בעולם, זו תכנית אב על התחבורה בהולנד, יש תכנית ולא במקרה כל ראשי הממשלה באירופה מופיעים על אופנים. בהולנד זה גם היה תהליך, הייתה ירידה במספר הרוכבים ובשנת 1986 הם לקחו את עצמם בידיים והחליטו לבנות תכנית וליישם אותה, ותראו מה שקורה, השימוש עלה עד 1997 ל- 113%, גם השימוש ברכבות וברכבת תחתית עלה. חשוב להבין שבאותה תקופה אם היה להם שיעור של 100 נפגעים זה ירד ל- 62 מבחינת אחוזים. מדובר בתשתיות חינוך הסברה הכול ביחד.
היו"ר אופיר פינס-פז:
המשרד להגנת הסביבה בבקשה.
יניב גיל:
קודם כל לא היה מדובר בגחמה זה שהרמנו את הדגל. במהלך עשר השנים האחרונות השקענו בשיקום נחלים, למעלה מ- 140 מיליון ₪. שבילי נחלים ואגן ההיקוות של הנחלים יצר בין השאר גם שבילי נחל. הגענו למסקנה שהקישוריות בין הישובים האורבאניים לבין שבילי הנחל שיצרנו לא קיים. לכן יצאנו ב- 2005 בקול קורא לכל הרשויות המקומיות להגיש בקשות לחבר את המרכזים האורבאניים ואחרים אל שבילי הנחל שכבר קיימים. לחבר את הציבור לשטח הפתוח.
הוצאנו את זה, קיבלנו כ- 136 בקשות לשני מסלולים האחד מסלול תכנון, כמאה בקשות היו לתכנון וזו אינדיקציה טובה לצורך העצום של הרשויות המקומיות לתכנן את מה שאתה מדבר עליהם. כ- 30 בקשות היו לביצוע זאת אומרת שהיו להם תכניות ברמה של היתר בניה שעבדו לפי אותה טיוטת הנחיות שהייתה הכרחית כי אנחנו לא יכולים למלא משהו שאינו מסודר. השתמשנו בטיוטה , היא נר לרגלינו זה התנאי שלפיו עובדים.
סך הכול היקף התכנון היה כ- 140 ק"מ בקשות לתכנון רובם הסתיימו וכ- 60 ק"מ לביצוע. השנה יצאנו עם קול קורא נוסף, הפעם רק לביצוע, כאשר הכול זה חיבור לשטחים הפתוחים לכן אנחנו לא עוסקים בנושא.
לגבי תכנית לאומית, אנחנו יוזמים יחד עם משרד התיירות, יש כל מיני גופים שבאופן וולונטארי משקיעים בשבילים - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה לא העניין. משרד התחבורה לצערי מועל בתפקידו בתחום הזה, לא עושה את שלו, ואני לא מתכוון לעבור על זה לסדר היום. משטרת ישראל בבקשה.
יוני גיז:
אני לא אחזור על מה שכבר נאמר, רק אציין שני דברים קטנים, הראשון, כאשר מוגשת בקשה למסע גדול, המשטרה משתתפת באותו מסע נותנת ליווי ולא נשכח שלמשטרה יש עוד משימות ואנחנו לא יכולים להקצות יותר מידי, בגלל זה לא כל הבקשות שמונחות על השולחן שלנו מקבלות את האישור במתכונת שביקשו. בחול המועד סוכות היה מסע גדול שאושר ובוצע, כאשר יש מסע גדול צריך לסגור קטעי כביש וזה פוגע בשגרת היומיום.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה. איגוד האופנים.
ניר גפן:
קודם כל תודה על ההתכנסות, יש פה צוות גדול של אנשים שעוסקים בזה כבר הרבה שנים ורובם מאד מתוסכלים. התחלת מהנושא של מחדל האופניים, אני חושב שמחדל שבילי האופנים זה הכותרת. כמו שראיתם, עיריית תל-אביב השקיעה בחמש שש שנים האחרונות 30 מיליון ₪ בשבילי אופניים, תענוג לרכוב בתל-אביב, יש הרבה דברים לשפר, אבל מסלול ראש ציפור כבר הציל חיים של הרבה אנשים, תרתי משמע, כי הם לא התרמנו על הכבישים. אפשר לרכוב באופנים בתל-אביב 15 ק"מ לכל כיוון בלי לפגוש מכונית אחת, גם בתור אימון ספורטיבי, יש מה לשפר אבל העירייה הזו עושה.
אם משרד התחבורה, הרשות הלאומית לדרכים, מה שהיה פעם מע"צ, היו שמים 30 מיליון ₪ לשנה והיו עושים עוד מצ'ינג של עוד 30 מיליון ₪ מרשויות מקומיות אז היו לנו למעלה ממאה ק"מ של כבישי אופנים או שבילי אספלט ברוחב טוב של 3,4 מטרים שאפשר היה להגיע אתם לעבודה ואפשר היה להתאמן עליהם ולעשות אתם הרבה דברים טובים.
אבל, למיטב ידיעתי, ואל תתפסו אותי במילה, מע"צ, משרד התחבורה השקיעו בשבילי אופנים בשנים האלה 1.5 מיליון ₪. בסוף 2003, יחד עם הקרן הקיימת סללו 8 ק"מ של שביל אופנים ביער המגינים בניסיון לעשות מסלול אימונים שלא כל כך הצליח ועשו שילוט במשך כמה שנים אחרי זה על רשימה של כבישים שקטים כפי שהוצג פה. השילוט הזה טוב במידה מאד מוגבלת לרכיבה בשעות מוקדמות של שבת בבוקר. נקודה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בקיצור צריך לטפל במע"צ.
ניר גפן:
ניסינו לדחוף את זה עוד יותר, עשינו מצגת, ישבנו עם ארבע רשויות מקומיות, שלוש עיריות ומועצה מקומית אחת בדקנו פרקטית ניסיון לסלול 20 ק"מ של שבילי אופנים, לא חיכינו להנחיות אלא ניסינו לבדוק את התכנון. הצגנו את זה למע"צ, הצגנו למשרד התחבורה, הצגנו לרשויות המקומיות, כלום. הסיפור הזה הוא פחות מעשרה מיליון שקל, חצי מזה הרשויות המקומיות מוכנות לקחת על עצמן, העלנו את זה אחרי שנהרגו כמה רוכבי אופניים, אף אחד לא התייחס לזה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה אומר שבמשרד התחבורה אין שקל לאופנים.
ניר גפן:
נכון. מתעסקים בהנחיות, זה נחמד להתעסק בהנחיות בשביל לא לעשות כלום.
מריה כהן-אתגר:
הנחיות זה חלק מהעניין.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הנחיות זה חשוב אבל אין לכם כסף להשקעה בזה?
מריה כהן-אתגר:
הכסף לשבילי אופנים בא מתקציב כללי של הסדרי תנועה. הסעיפים התקציביים מפורטים לכל אחד מהסוגים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה לא בסדר.
מריה כהן-אתגר:
כל רשות שמגישה תכנית לשביל אופנים מקבלת את זה במסגרת התקציב - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
לכמה רשויות נתתם?
מריה כהן-אתגר:
אני אבדוק.
דניאל מישורי:
צריכה להיות מדיניות ציבורית שמעודדת תחבורת אופניים ואתם הייתם צריכים לקחת את זה על עצמכם, יש כשל שוק שהמכוניות מגרשות את הרוכבים ומסכנות את חייהם ואתם הייתם צריכים להסדיר את זה.
מריה כהן-אתגר:
לכן כשלב ראשון כן שינינו את ההנחיה ולפי ההנחיה של היום שביל האופנים זה חלק מחתך של כל רחוב בעיר. הייתם שותפים לזה, כאילו לא שמעתם את זה.
לירי אנדי:
לירי אנדי מארגון בטרם לבטיחות ילדים. קודם כל הערה כללית לגבי הנושא של הנתונים, הייתי מבקשת מכל הנוגעים בדבר לשים לב שיש טעות גורפת בהסתמכות על נתונים של משטרת ישראל בנושא פגיעות אופנים. לצורך הדיון חשוב להציג את הנתונים האמיתיים שהם גבוהים בהרבה.
אני יכולה להגיד לכם שרק מהנתונים על ילדים מדברים על בין ארבעה לששה הרוגים בממוצע בשנה ו- 660 פצועים בכל שנה כתוצאה מרכיבה על אופנים. הסיבה לכך שאנחנו לא רואים את כל הנתונים בנתוני המשטרה כיוון שהם לא נאספים על ידי המשטרה בגלל שהרבה מאד מהפגיעות של רוכבי האופנים הם לא מפגיעה של רכב אלא נפילות וכדומה והממצאים האלה נמצאים במקורות הנתונים של משרד הבריאות.
זה חשוב לדיון דווקא בשביל לעודד את אותם פתרונות שהעליתם כאן בין שאר שבילי האופנים, שארגון בטרם תומך בנושא של שבילי אופנים אבל חשוב מאד לציין שלא באותה נימה מגחכת להתייחס לנושא החשוב של ההגנה הנוספת של ילדי קסדות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה דעתך בנושא?
לירי אנדי:
זה חוק מציל חיים, אחד החוקים החשובים ביותר שנחקקו בעת האחרונה ואני חושבת שזו חובתנו וחובתך כיושב ראש הוועדה שרוצה לקדם את הנושא לחשוב מה המשעות בעידוד רכיבה על אופנים כשאנחנו למעשה צריכים לעודד את העובדה שהם ירכבו באופן בטוח. כמו שחשוב לעשות גני משחקים להתפתחות של הילד ולמנוע ממנו לשחק בכביש, הכול נכון טוב ויפה ואנחנו עדין רוצים שגני המשחקים של הילדים שלנו יהיו בטוחים. זו האנלוגיה ולכן חשוב מאד קידום הנושא של שבילי אופנים רק צריך לעשות את זה בהתייחס לכל ההיבטים ובטח לא לחשוב שרשתות הביטחון הנוספות כמו חוק הקסדות ועידוד ההסברה על חשיבות חבישת הקסדה פחות חשוב.
שרון שחף:
את שוכחת לציין שהחוק לא כולל קטינים
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה הוא לא כולל קטינים?
דב חנין:
יש אפשרות לאכוף רק כאשר הקטינים נוסעים עם מבוגרים, אם הם לבד הכול בסדר, כשהם עם מבוגר אז אפשר לאכוף את החוק.
לירי אנדי:
אז אפשר לשפר את החוק בשביל לשפר את האכיפה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אם מישהו התרשל בעבודת החקיקה צריך לטפל בזה. אני לא מוצא שהחוק לא נכון, בוודאי כל זמן שאני רואה נהגים שנוסעים בכבישים מהירים בישראל, לא עולה על הדעת שאדם ייסע על אופנים בכביש כזה ללא קסדה.
דב חנין:
אם יפגע בו רכב במהירות של 90 או 100 קמ"ש, הקסדה לא תעזור ואני אומר בצער.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה טועה. תבדוק עם סגן ראש עירית עפולה. אם לא הייתה לו קסדה הוא לא היה בנינו.
דב חנין:
קודם כל אני מאד מברך על קיום הדיון. אני חושב שזה דיון חשוב ביותר. ממשלת ישראל צריכה להפנים שאופנים אינם הבעיה אלא הם חלק מפתרון של בעיה, הם פתרון של בעיה תחבורתית בעיר שנעשית יותר פקוקה, פתרון של בעיה סביבתית של זיהום אויר, פתרון של בעיה בריאותית כי זה טוב לנסוע על אופנים ולהפעיל את הגוף.
לכן את הדבר הזה צריך לעודד על ידי נוחות רבה יותר לרוכבי אופנים, אלו לא נושאים שאנחנו דנים בהם היום, גם על ידי שיפור הבטיחות של רוכבי אופנים, ובעיקר הפתרון של בטיחות רוכבי אופנים אם לא נהיה פופוליסטים לרגע, עיקר הבטיחות הן השאלות הקשות האלה שאדוני מעלה ובצדק, שאלות של תשתיות שבילים, האפשרות שרוכבי אופנים יוכלו לרכוב באופן בטוח.
אני אומר בצער שהיום המצב הקיים הוא לא רק של מחדל אלא של מדיניות ממשלתית שבפועל לוחמת באופנים ולוחמת ברוכבי האופנים. כאשר מחליטים לתקצב דברים מסוימים ומחליטים לא לתקצב דברים אחרים זה לא רק מחדל זה גם מעשה. יש ויכוח גדול על שאלת חוק הקסדות, ואני לא רוצה להיכנס לזה, אני באופן אישי- - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
אין ספק שהוא חוקק בצורה רשלנית, על זה אין ויכוח, השאלה אם העיקרון נכון. אני חושב שצריכים להוציא מקומות ששם זה מיותר, למשל בקיבוץ נראה לי מיותר.
לירי אנדי:
גם בקיבוצים יש פגועי מוח מרכיבה על אופנים בלי קסדה, אני מכירה אחד כזה באופן אישי.
דב חנין:
הויכוח הוא לא על השאלה אם קסדה זה דבר טוב, אני באופן אישי חושב שקסדה זה דבר טוב. השאלה היא מה גבולותיו של החוק הפלילי, מהם הדברים שהחוק הפלילי צריך להתעסק בהם, באיזה תחום אנחנו רוצים לעבור עם רוכבי האופנים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני לא רוצה שנצא בסוף כששכרנו בהפסדנו כשגרמנו במקום לשימוש מוגבר באופנים לשימוש מופחת.
דב חנין:
אני מסכים אתך.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לדעתי גם חבר הכנסת ארדן יהיה מוכן לתקן את החוק בכמה דברים.
דב חנין:
אני שמח לשמוע ואני מאד מברך על תיקון החוק הזה. הייתי מציע שהוועדה תקבל בסיכום הדיון פניה לממשלה להקים צוות בין משרדי, אני חושב שבמשרד תחבורה הכפפה לא תורם, המשרד להגנת הסביבה, עם משרד התחבורה ועם משרד התשתיות יקימו צוות בין משרדי, יציגו לוועדה הזו תוך חצי שנה תכנית לאומית לוועדה הזו מה מדינת ישראל מתכוונת לעשות לקידום נושא שבילי האופנים בישראל.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני לא הולך למקום הזה, אני בשום פנים ואופן לא מוכן לפתור את שר התחבורה מאחריותו, אני לא מרים ידיים. אי אפשר לעשות דרך המשרד להגנת הסביבה תכנית אב ואי אפשר לעשות דרך משרד התיירות, או שמשרד התחבורה יעשה את מה שהוא צריך לעשות או שזה לא יהיה. לכן אנחנו צריכים להפעיל את כל הלחץ על שר התחבורה ולהכריח אותו לעשות את זה.
אבי ענתי:
ניסינו לעשות את ה בעבר בשנת 2000 עם מתן וילנאי ולא הצלחנו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
שמעתי את שר התחבורה ברדיו הוא דיבר טוב והציג את הנושא בצורה טובה, הוא צריך להציג את הנושא הזה, הוא לא יכול להתעלם מזה. אם אין מדיניות או אם יש מדיניות שנלחמת ברוכבי האופנים לדעתך זה דבר שאנחנו חייבים לגרום למשרד התחבורה שישתנה אחרת שום דבר לא יזוז.
שחר סולר:
הייתי מתכנן במחוז מרכז בוועדה המחוזית, לגבי השאלה שלך, כל פעם שמעלים בקשה לשביל אופנים בתוך תכנית נתקלים בגיחוך. אני חושב שמקל נוסף להפעיל על משרד התחבורה זה לבקש את משרד הפנים להנחות שבכל תכנית שמגיעה, תכנית עירונית, יוקמו שבילי אופנים, ואם לא יוקמו יינתן הסבר למה אין שבילי אופנים. דבר שני חניות לאופנים, שבכל מבנה מסחרי יבוטלו שתי חניות ויוכנסו חניות לאופנים. אותו דבר מקלחות, הנחיה למקלחות במקום עבודה במבנים מסחריים.
דניאל מישורי:
מזה שנים אנחנו מנסים לרתום את משרד התחבורה, אפילו הגענו לפני שנתיים לפגישה עם מנכ"ל המשרד דאז. מעולם לא הצלחנו לקבל, ותמיד נתקלנו בוטו בנקודה החשובה שעלתה בתחילת הישיבה בנושא הכבישים הבינעירוניים והמטרופולינים ובסך הכול כביש בינעירוני הוא גם חיבור של ישובים קרובים. זאת אומרת שאי אפשר להוריד את האופנים משם חייבים לתת פתרון. מע"צ אמרו לנו בכל פעם בשום פנים ואופן לא, לא רוצים לשמוע על אופנים, זאת אומרת שהנקודה כאן חייבת להיות משרד התחבורה ומע"צ, כיוון שהמדינה הזו היא רצף אורבאני וחלקים גדולים ובניהם חייבת להיות אפשרות של נסיעה באופנים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני רוצה ברשותכם לסכם את הדיון, אמרתי בפתח הדברים שלי שאני אהיה מוכן לחזור בי מהאמירה- מחדל שבילי האופנים בישראל- אם אני ארגיש בדיון שאכן הדברים הפוכים, אבל לצערי הנתונים שהוצגו בפנינו מעידים על מחדל גדול מאד ועל כישלון ואפילו כפי שאמר חבר הכנסת חנין, שיש מדיניות הפוכה, שהיא נגד אופנים.
אני רוצה לומר שוועדת הפנים והגנת הסביבה מגנה, ומעולם, מאז שאני חבר בוועדת הפנים, מעולם לא השתמשתי במושג הזה, מגנה את התנהלות משרד התחבורה בנושא האופנים. קודם כל אין מדיניות והעובדה שאין מדיניות ואין התייחסות לנושא האופנים והנושא לא נמצא בשום סדר עדיפות בהתנהלות משרד התחבורה, זו תעודת עניות, זה חוסר אחריות, חוסר רצינות וחוסר מקצועיות.
הוועדה קוראת לשר התחבורה לשנות מדרכי המשרד ולהקים לאלתר צוות בין משרדי שיובא להחלטת ממשלה ביוזמתו להקמת צוות שיכין תכנית אב לאומית לאופנים עבור מדינת ישראל שיהיו בה אלמנטים תחבורתיים סביבתיים כלכליים ספורטיביים תרבותיים חינוכיים וכדומה.
הוועדה פונה למשרד הפנים לעשות את מה שהמשרד יודע לעשות בתחום התכנון, אני מתכוון להוציא מכתב לשמאי אסיף שהמועצה הארצית לתכנון ובניה תידרש לנושא תקני האופנים החדשים ותכפה על משרד תחבורה לעבוד על פי כללים, על מע"צ בעיקר ועל הרשויות המקומיות. שלא יהיה מצב שבונים אלפי ק"מ בלי התייחסות לשבילים לאופנים. המועצה הארצית צריכה לקבוע כללים שיחייבו עד רמת הוועדה המחוזית ואם יש רלוונטיות לוועדות המקומיות.
אנו מותחים ביקורת חריפה על התייחסותה של מע"צ כחברה לאומית לדרכים לנושא האופנים ושמירת בטיחות הרוכבים בכבישים הבינעירוניים.
הוועדה מציינת לשבח את התנהלותה של עיריית תל אביב אשר לפי סדרי העדיפויות שלה החליטה להקצות את המשאבים ללא עידוד מדיניות ממשלתית, מתוך הבנת הפוטנציאל, לעשות את מה שעושות ערים רבות בעולם, אבל בודאי שעירית תל אביב מתקדמת מאד בהשוואה למקומות אחרים בישראל ואנחנו קוראים למרכז השלטון המקומי לאמץ את המודל התל אביבי בהתאמות המתחייבות לערים רבות אחרות בארץ במקומות המישוריים. אני לא אומר שבירושלים ובחיפה אפשר להפעיל כמו תל אביב אבל בראשון בוודאי שאפשר, בהרצליה רעננה בת ים חולון רמת גן גבעתיים פתח תקווה וכבר אמרתי חצי מדינה מבחינת אוכלוסייה.
זו לא עלות כספית גבוהה באופן יחסי. יש דברים של מיליארדים שקשה להתמודד אתם, יש תחומים שכדי לשנות אותם משקיעים יחסית כסף קטן ומקבלים שינוי גדול. להחמיץ את ההזדמנויות האלה זה מה שמקומם. זה לא שינוי שמצריך מיליארדים, כביש אחד שהמשרד הולך עליו במהלך השנה, שהוא דוחה מ- 2008 ל- 2009 ויש לזה מחיר, כביש אחד משמעותי שדוחים מ- 2008 ל- 2009 ולוקח את התקציב של 2008 לאופנים, עשית מהפכה בארץ בנושא אופנים. חבל שהדברים האלה לא מתרחשים כי הם עושים הבדל בתאונות הדרכים, הם עושים הבדל בפקקים עלויות למשק ועוד.
לגבי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התרשמתי מנתוני הסקר שמראה את הלמידה על אופנים, הוא משמעותי והגיוני ואם זה נכון, זה דבר אסטרטגי. אם באמצעות לימוד רכיבה על אופנים בתנאי אמת אפשר לצמצם את תאונות הדרכים ברכבים לאורך השנים באופן דרמטי זה דבר ששווה למדינת ישראל להשקיע.
הייתי הולך למשרד החינוך עושה פרויקט גדול, פיילוט במקום מסוים של שמה שנתיים, ובמידה וכן הייתי משקיע חלק גדול מהיכולות משום שזה יכול לעשות הבדל גדול. יש לכם מערכות גדולות, ראיתי היום ששר התחבורה שוקל לבטל את שיטת הניקוד, העניין של נהגים שאתה רואה על הכביש עם אינסטינקטים לא מחודדים, יכול להיות שלימוד אופנים בגיל צעיר עושה הבדל ברמת הנהג הישראלי, מעבר לתשתית ביכולות האישיות, בהבדל שיכול להיות אסטרטגי. צריך ללמוד את התחום הזה היטב אבל זה דבר שלו הייתי בתפקידך הייתי לוקח לתשומת ליבי.
אני רוצה להודות לכל מי שיזם את הפרויקט, זו יוזמה של הרשות הלאומית לא של אור ירוק? אני רוצה להודות לכם על היוזמה ועל ההשתתפות ואני מקווה שהישיבה הזו תעשה הבדל. תודה רבה הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:20