פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 227
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי ד' בחשוון התשס"ח (16 באוקטובר 2007), שעה 15:00
סדר היום: הצעה לסדר היום- דיון מהיר: זיהום אוויר ומטרדי ריח ממפעל לייצור קומפוסט במרכז התעסוקה חוסן שליד פקיעין.
נכחו:
חברי הוועדה:
נדיה חילו – מ"מ היו"ר
חנא סוויד
שי חרמש
דוד אזולאי
דוד טל
וואסל טהא
דב חנין
משה גפני
יעקב מרגי
יואל חסון
מוזמנים:
עו"ד זהר שקלים - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה
עבוד תומא - המשרד להגנת הסביבה
אבי קרמפה - ראש מועצה אזורית מעלה יוסף
נהאד ח'טיב - מהנדס המועצה כסרא-סמיע
מוחמד חיר - ראש מועצה פקיעין
חלים מוהנא - מהנדס, מועצה מקומית פקיין
אניס פארס - יועץ משפטי, מועצת פקיעין
פואד סווייד - מהנדס, מועצת פקיעין
מרק פסין - מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ובניה מעלה הגליל
הניה בנא - מרכז ערבי אלטרנטיבי לתכנון ובניה
רג'א חורי - מרכז ערבי אלטרנטיבי לתכנון ובניה
יעקב אברהים - רכז תכניות ארגון יוזמות קרן אברהם
עו"ד ראיד מח'ול
מישל חאג' - הוועד העממי
חליל עבוד - הוועד העממי
חסן ח'שאן - הוועד העממי
עו"ד סוהיל ביטאר - הוועד העממי
נזיה מח'ול - הוועד העממי
סלמאן סווייד - הוועד העממי
כמאל עמאר - הוועד העממי
דוד בן עיון - צוריאל
יעקב תורג'מן - צוריאל
מוטי תורג'מן - פקיעין
מנהלת הוועדה: יפה שפירא
רשמת פרלמנטרית: איה לינצ'בסקי
דיון מהיר: זיהום אוויר ומטרדי ריח ממפעל לייצור קומפוסט
במרכז התעסוקה חוסן שליד פקיעין
היו"ר נדיה חילו:
שלום לכולם, הדיון היום הוא על זיהום אויר ומטרדי ריח ממפעל לייצור קומפוסט במרכז תעסוקה חוסן שליד פקיעין. הבקשה לדיון הגיעה מנשיאות הכנסת ביוזמתו של חבר הכנסת סוויד שפנה לדיון מהיר דחוף בנושא הזה. הבקשה נומקה שבקרבת מקום יש אזורים שמתלוננים על מטרדי ריח בלתי נסבלים המורגשים בתוך הבתים, הפוגעים בריכות החיים של התושבים ושל הסביבה.
המפעל היה בזמנו ליד מעלות והיות והוא פגע באיכות החיים של תושבי מעלות הוא הועבר למקומו האמור. יפתח את הדיון חבר הכנסת סוויד שיציג את העניין.
חנא סוויד:
תודה, שלום לכולם, אני קודם כל מברך את כל החברים שהגיעו במיוחד לדיון הזה, גם הנציגים של התושבים בישובים הסמוכים, וגם מהצד של בעלי המפעל. אני מאד מקווה שנקיים דיון ענייני ואובייקטיבי כאשר הכוונה בסופו של דבר להגיע לנוסחה שתבטיח מצד אחד המשך פעילות המפעל, אנחנו לא מתכוונים לפגוע במפעל בבעלים או בעובדים שלו, אבל מצד שני אנחנו רוצים להבטיח שהמפעל יהיה ברכה לסביבה מכל הבחינות, במיוחד לאיכות הסביבה ואיכות החיים של התושבים בסביבה.
כפי שאמרה חברתי יושבת הראש, כולנו יודעים שהמפעל פעל בעיר מעלות ומעבר המפעל להיכן שהוא נמצא היום לא בכדי. הוא לא עבר מכיוון שהבעלים רצו להשקיע כסף ולהעביר אותו אלא שאנחנו יודעים ממקור ראשון שהיו מפגעים תברואתיים סביבתיים במעלות ולכן המפעל עבר.
כפי שאמרתי, המעבר של המפעל כשלעצמו אינו בעייתי רק שמיד עם התחלת פעילות המפעל התחילו המטרדים, בעיקר מטרדים של ריח ובעיקר עבור שכונה בישוב פקיעין הסמוכה ולא רחוקה מהמפעל, זו שכונת אל מארג' בחלק המערבי של פקיעין. אני בעצמי חוויתי חוויה של ערב אחד עם ריח חזק ואני שומע גם מהתושבים של השכונה גם מראש המועצה וגם מתושבים מהאזור שמתלוננים על הריחות שקיימים כמעט כל ערב, לפחות מספר ימים בכל שבוע, דבר שמקשה על התושבים להישאר בבתיהם.
פניתי פעמים לשר להגנת הסביבה בעניין, הוא ענה, אישר את העבודות שיש מטרד שיש בעיה והוא הבטיח שהזרועות שלו, כלומר, המשרד המחוזי של איכות הסביבה פועל בעניין. אני יודע שמנהל המחוז במשרד לאיכות הסביבה פנה לבעלים של המפעל, ראיתי את הפניה, יש אמירות מאד ברורות שהמפעל הזה פועל ללא רישיון עסק, אלה לא אמירות שלי, אלא מסמכים רשמיים של המדינה.
המפעל פועל ללא רישיון עסק, המפעל לא נבנה לפי היתרי הבניה שניתנו לו. הבטחות הבעלים והיזמים בדיון על התכנית בוועדה המחוזית לתכנון ובניה היו משהו מסוים ומה שקיים בפועל הוא משהו אחר.
אני לא רוצה להיכנס לעניין של עבירות בניה ומי האחראיים, אני לא רוצה להתייחס לזה בהקשר הזה, אבל כשזה גורם למפגע תברואתי סביבתי לאוכלוסיה זה בהחלט נושא חשוב שהוועדה הזו אמונה עליו ואמורה לקיים את הדיון ואכן כך.
אני רוצה לסכם דברי, אני חוזר ומדגיש מה הכוונה שלנו בקיום הדיון, הכוונה היא לא לסגור את המפעל, אבל באותה נשימה אנחנו אומרים שהמפעל ימשיך לפעול תוך כיבוד ההיתרים שהוא הוציא מוועדות תכנון ובניה, את ההבטחות שהוא לקח על עצמו לקיים, והמבחן האמיתי והמוחשי של זה שהתושבים שם לא יתלוננו על ריחות.
אני חייב לציין שלפני העברת המפעל הזה היו באזור רפתות לולים וכל מיני דברים שלכאורה יש להם פוטנציאל למטרד ריח ואף פעם התושבים לא התלוננו על זה, אז להעלות פתאום את הטענה שמטרד הריח הזה הוא בגלל הלולים והרפתות זה כדי להכניס את הדיון ללקונה שאי אפשר לצאת ממנה.
מה שמתבקש הוא שהבעלים של הבעלים המפעל הזה יקיימו את החוק, יקיימו את התנאים שהם התחייבו לקיים ולמנוע את המטרד הקשה הזה.
היו"ר נדיה חילו:
לפני שנתחיל את הדיון אני רוצה לומר שב-16:00 אנחנו חייבים לסיים את הישיבה כי מתחילה מליאת הכנסת, ניתן לכולם להתייחס אבל אם אפשר לומר את הדברים בתמצית ולא לחזור על דברים כדי לתת לכולם את האפשרות להתבטא. נמצאים אתנו חברי כנסת טל, אזולאי, וואסל טהא , חרמש וחנין.
מוחמד ח'יר:
כפי שחבר הכנסת סוויד ציין, המפעל היה באזור התעשייה במעלות, הרחנו את הריח שלו כשנסענו מכיוון פקיעין, נהריה, היה ריח חזק ליד תרשיחא בכביש הראשי אבל שם זה לא הפריע לנו, זה הפריע לאחרים. העתיקו את המפעל לאזור תעשיה שנקרא חוסן, אין אזור תעשיה בחוסן. אם אפשר למנוע את הריחות שלו למה לא השאירו אותו באזור תעשיה מעלות? היו דיון משפטי שארך שנתיים, היו תלונות ודיונים משפטיים עד שסגרו את המפעל והעבירו אלינו לפני כשנתיים והריחות לפני כעשרה חודשים.
המפעל הזה הורס את הסביבה שלנו, אני טוען שכנראה אין אפשרות למנוע את הריחות, כי אם לא הצליחו במעלות למה שיצליח בפקיעין? הוא קיבל 82 דונם אדמת מדינה כדי לבנות מפעל זה לא הפריע לנו כי הבטיחו שהוא יהיה סגור הרמטית עם מסננים וכל דבר אפשרי שימנע את הריחות, רק כשהתחיל לעבוד נחנקנו.
באזור הזה יש את מושב חוסן, שכונה מערבית של פקיעין ואל מארג', יש אזור תעשיה מכללה מקצועית, מרכז הצופים האזורי מגרש כדורגל ומפעלים נוספים, יש גם שכונת מגורים כשבכל פקיעין מריחים את המפעל, אבל כמה שאתה יותר קרוב מריחים את זה יותר חזק.
אנחנו התלוננו וחבר הכנסת סוויד הגיע לא פעם והריח מה שהלך שם, אבל אתה באת לפעם אחת ואנחנו חיים שם. כמו שאמר חבר הכנסת סוויד, אין לנו תלונות למפעל, שיקומו עוד מפעלים, האזור שלנו זקוק לעוד מפעלים, אבל לא מפעלים שיהרגו אותנו אלא שנוכל לעבוד בהם להתפרנס מהם ושהם יתפתחו לטובת כולנו. אבל מפעל שבא להרוס וכנראה שיש גם בחדר הזה אנשים המגויסים לטובתו, לא יודע למה, אני לא יכול להבין את זה, כנראה שהם לא מריחים את אותם ריחות.
היו"ר נדיה חילו:
כראש מועצה, איזה צעדים נעשו עד עכשיו?
דוד אזולאי:
הוא אמר שיש חברי כנסת מגויסים?
היו"ר נדיה חילו:
שתף אתנו בצעדים שנקטתם בנושא.
מוחמד ח'יר:
הכנו חוברת לחברי הכנסת מלאה בפניות ותשובות.
דוד טל:
ואדוני רוצה שעכשיו נקרא אותה...
מוחמד ח'יר:
פנינו לוועדה לאיכות הסביבה, פנינו למחוז, פנינו לוועדת תכנון ובניה מעלה הגליל, פנינו לכמה גורמים וכולם מסכימים אתנו. רציתי לציין משהו מהחוברת, כותב שלמה כץ מנהל המחוז במשרד להגנת הסביבה בנצרת לרמו בן שושן: התראה לפי סעיף 11 ועוד התראה. זה נכתב ב- 2 בספטמבר 2007.
דבר נוסף, דורית סלע, מתכננת מחוז כותבת, על הריח מהמפעל מצאנו כי אין התאמה בין המבנה שנבנה לבין התכנית מהמסמכים הסביבתיים שהוגשו לנו במסגרת הדיונים. זאת אומרת שאין התאמה בבניה.
דבר נוסף, חוק רישוי עסקים סירוב בקשה לרישיון עסק, כותבת דורית זיס, בתוקף סמכותי כנותנת אישור על פי סעיף 6 לחוק רישוי עסקים, הריני להודיעך כי הנני מסרבת לבקשה לרישיון עסק שפרטיו רשומים. אני לא רוצה להרחיב למרות שיש הרבה מה להגיד, כדי לתת לאחרים לדבר.
בסך הכול אנחנו לא נגד המפעל אנחנו נגד הריחות, אם ימנעו את הריחות מבחינתנו אין בעיה. ביום ראשון בשעה 16:00 מפגינים מול המפעל. אנחנו לא רוצים לנשום אוויר רע. מותר לנו לחיות בלי זה.
ואסל טהא:
ראיתי את המכתב של שלמה כץ שמצביע על מפגע רציני מאד, מדובר במנהל המחוז של המשרד להגנת הסביבה בצפון. לא הספקתי לראות את כל המסמכים שישנם בחוברת אבל כנראה שיש עוד מסמכים חשובים בעניין ההיתר והפגמים שישנם שם.
בניגוד לדעתו של חבר הכנסת סוויד, יש לי בעיה עם המפעל, מפעל כזה לא בונים ליד כפרים ובתים כי אי אפשר למנוע את הריחות. כשלחצה מעלות להעתיק את המפעל היא צדקה, ראש העיר מעלות צדק זה הפריע לו, הוא לחץ והצליח להעביר אותו. אבל להעביר אותו ליד פקיעין זה דבר אחר.
להעתיק את המפעל ליד פקיעין שמעבר לתיאור שלו, שכחתם לציין שפקיעין הוא כפר תיירותי ודבר כזה מבריח תיירים ופוגע בפרנסה של התושבים. חובתנו כוועדה להמליץ לסגור את המפעל הזה או להעתיק אותו למקום אחר.
היו"ר נדיה חילו:
אבי קרמפה, ראש המועצה האזורית מעלה יוסף.
אבי קרמפה:
כמה פרטים כדי לדייק בעובדות, מפעל "קומפיט" לא היה בנוי במעלות, אלא היה בנוי על אדמה חקלאית של מושב מעונה, פעל במשך 30 שנה בשיטת יצור של מפעל פתוח. המפעל נסגר בגלל טענות גם של מעלות וגם שלנו, מושב מעונה עצמו שחיים שם, והוא נסגר בצו של בית משפט. המפעל החדש הוקם על ידי יזם פרטי, מפעל סגור בטכנולוגיה חדשה ומודרנית. נבנה על פי היתרי בניה, על פי תב"ע בתוקף, קודם טען ראש המועצה המקומית שהוא לא יודע מה מעמד השטח, אז השטח מוגדר כאזור תעסוקה חקלאי ואכן יש שם גם בתי גידול וגם את מפעל הקומפוסט וגם מפעל לגידול והנבטה של פטריות כתהליך, לפי שזה עובר לחדרי הגידול.
המפעל מורכב משני חלקים, מפעל הקומפוסט ומפעל הטונלים. מפעל הטונלים הוקם קודם, יש שם ששה בונקרים שלשם מכניסים את הקומפוסט שהגיע ממפעל הקומפוסט הקודם שנסגר. המפעל החדש נבנה רק עכשיו - - -
מוחמד ח'יר:
תגיד למה הוא נסגר.
דוד טל:
הוא אמר, בגלל הריחות.
היו"ר נדיה חילו:
זכותו להגיד מה שהוא רוצה, גם אם לא מסכימים.
אבי קרמפה:
חייבים להתייחס גם לדברים שקשורים לאיכות הסביבה, שהמשמעות הבריאותית שלהם לתושבים, כולל פגיעה בתיירות שיוצאים מהכפרים שלך, ושל אחרים, אם זה בתחומי הביוב - - -
חנא סוויד:
זה לא רלוונטי לחלוטין, תתרכז בעניין.
מוחמד ח'יר:
אתה מנסה לפגוע בנו?
היו"ר נדיה חילו:
אתה תתייחס לגופו של עניין לטענת הריחות בלבד.
אבי קרמפה:
עלו טענות שזה נבנה על תב"ע שלא יודעים מה מהותה, ועל זה עניתי, זה תב"ע בתוקף לאזור תעסוקה. אמרו שהמפעל נבנה בניגוד להיתר הבניה, אז המפעל נבנה בהתאם להיתר הבניה.
חנא סוויד:
אלו מסמכים רשמיים.
היו"ר נדיה חילו:
אם יש מסמכים שמראים את ההפך ואין לך אותם, אני אבקש שיעבירו לך אותם.
אבי קרמפה:
יושב פה מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ובניה מעלה הגליל שיכול להגיד אם זה נבנה עם היתר או בלי היתר, על פי ההיתר או בניגוד לו.
היו"ר נדיה חילו:
יש מסמכים רשמיים שמצביעים ההפך. האם יש לך מסמך פורמאלי שמחזק את העניין שיש היתר ויש רישיון והמפעל נבנה לפיהם?
מוחמד ח'יר:
תענה מדוע למפעל אין רישיון - - -
דוד טל:
אתה לא יכול להתפרץ, עם כל הכבוד - -
היו"ר נדיה חילו:
אני מבקשת, אפשר לשאול, אבל כל אחד תורו אי אפשר לנהל את הדיון בצורה כזו, גם אם לא מסכימים זכותו של כל אחד לדבר ואני אגן על הזכות הזו.
משה גפני:
אני חבר הוועדה ואני לא מכיר את הסוגיה בכלל, אני חייב לשמוע את העובדות.
אבי קרמפה:
כל מה שנאמר מגובה במסמכים שהוגשו על ידי מהנדס הוועדה. אכן המפעל פועל ללא רישיון עסק, הוא מילא את כל התנאים למעט התנאים של המשרד לאיכות הסביבה כי יש טענות למפגעי ריח. הנושא של מפגעי הריח נבדק על ידי המשרד לאיכות הסביבה יותר מפעם אחת על ידי בודקים מריחים, אין מתקנים טכניים שיכולים למדוד ריח כמו רעש או זיהום אויר לכן שולחים אנשים שמריחים. בחלק מהמקרים חלקם העידו שיש ריח ובחלק מהמקרים האנשים העידו שאין ריח. אני אישית הגעתי למפעל הרבה פעמים, ישבתי אצל נאזים מח'ול בבית שעתים וחצי כדי לחכות לריח ולשמחתי באותו הערב הוא לא בא.
היו"ר נדיה חילו:
יש לך מסמכים מגורמים מקצועיים שיכולים להפריך את הטענה של הריח? יש גם מוסדות שיכולים לבדוק את העניין ולא להסתמך רק על משהו מילולי, יש מערכות שיכולים לבדוק ולהביא את הנתונים בצורה מדויקת..
אבי קרמפה:
מאד מדויקת לא, כי אין מתקנים המודדים ריח, ריח נבדק אך ורק על פי מריחים מקצועיים, או כאלה שנחשבים מקצועיים. יש אנשים המריחים ומחליטים אם יש ריח או אין וגם מה הרמה שלו כי אין כלים לבדוק את זה.
אנחנו אזור חקלאי, נמצאים פה נציגים ממושב צוריאל ופקיעין החדשה, יש לולים, דירים, מטעים שמזבלים אותם באמצעות זבל עופות בקר וצאן וגם בכפר מח'ול, לאותה שכונה ליד פקיעין המערבית ישנו שטח פתוח שמידי פעם במהלך השנה נערמות שם ערימות של זבל עופות שכל עוד לא נוגעים בהם זה בסדר, כשפותחים אותם כדי להשתמש בהם לזיבול בחקלאות אז יוצא גם ריח. יש לול במושב חוסן שהיה בנוי במכונת אחרת והוא נבנה מחדש ופועל במתכונת שנקראת אוורור אורך - - -
היו"ר נדיה חילו:
תודה, אני רוצה להמשיך, אם יהיו שאלות...
אבי קרמפה:
אני רוצה להשלים את דברי.
חנא סוויד:
הוא משלם לך ארנונה?
אבי קרמפה:
כן.
חנא סוויד:
כנראה הרבה כסף?
דוד טל:
אל תלך לשם...
שי חרמש:
ליד לא משלמים ארנונה...
אבי קרמפה:
אגב ארנונה, אצלנו גובים ארנונה בהיקף של 80%, זה אחוז גביה יפה מאד, אנחנו מאד מקפידים על זה. המפעל הזה מספק חומר גלם לייצור פטריות לעשרות חקלאים, המפעל מעסיק מאות עובדים, כולל מפקיעין וממקומות אחרים, אנחנו טוענים שאכן צריך לעשות הכול על פי הנחיות המשרד לאיכות הסביבה כפי שיימסרו לו וכפי שנמסרו לו כבר בשימוע שהיה, היזם לא מתנגד לעניין והוא יבצע וישלים את הדרישות.
בימים אלה נמצא שם מהנדס שהגיע במיוחד מהולנד שמנהל מפעל שמייצר 7,000 טון קומפוסט מהסוג הזה, והוא בודק עכשיו את כל תהליכי הייצור ואת כל המתקנים על מנת לראות מאיפה נובע הריח כי בסך הכול במפעל הזה הותקנו מערכות במיליוני שקלים.
מוחמד ח'יר:
למה לא הצליחו למנוע את הריח באזור מעלות?
היו"ר נדיה חילו:
אני אתחיל להוציא אנשים, אנחנו רוצים להתקדם ושהדיון הזה יהיה אפקטיבי.
אבי קרמפה:
בתחילת נובמבר אתם תהיו אורחים שלנו כוועדת הפנים ונשמח לקבל אתכם.
היו"ר נדיה חילו:
נשמח לבוא. חבר הכנסת טל בבקשה.
דוד טל:
למען הגילוי הנאות אני אומר שאני מכיר את המנכ"ל של המפעל ולמען הגילוי הנאות אומר שביקרתי שם, ניסיתי להריח, אם נמצאים בתוך המפעל מריחים את ריח, כשהגעתי לפקיעין ולכפרים שמסביב לא הרחתי, אבל זה עניין סלקטיבי.
מוחמד ח'יר:
הריח הוא בערב.
דוד טל:
הייתי גם בערב. מעבר לכך, כל התנאים של המשרד לאיכות הסביבה חייבים להתמלא, זה חד משמעית. כל חברי הכנסת, בין המגויסים ובין הלא מגויסים, ולא יפה שאמרת את זה, יש עניין שצריך להתייחס אליו באופן קורקטי. כל התנאים של המשרד לאיכות הסביבה צריכים להתמלא.
אני רוצה לומר שכפי שאמר ראש המועצה מעלה יוסף, המפעל הוקם בטכנולוגיות מתקדמות מעין כמוהם. הושקעו מיליונים לטכנולוגיות האלה עם כל הפילטרים הדרושים, ועם כל מה שצריך. חבל שלא שלחתם לי את החומר קודם כדי שאספיק לעיין בו אבל דאגו לשלוח לי אתמול חומר אחר ואני מסתמך עליו, ביניהם יש מסמכים רשמיים של מר שלמה כץ, מנהל מחוז הצפון במשרד להגנת הסביבה.
כתוב שהתקיימה ישיבה ב- 7 באוקטובר עם הגורמים השונים בניהם שלמה כץ, דורית סלע, דורית זיס, רמו בן שושן המנכ"ל, טומי גרינוואלד, וסוכם על שלושה תנאים שהוא חייב לעשות אותם, והוא אמר שהוא מוכן לקבל אותם. סוכם שדבר ראשון הוא צריך לסגור תנאי אחסון של אבקת רפת ונסורת מלולים מבוקרים, כיסוי בריכת האגירה של המפעל ביריעות וכיסוי המסוע המקשר בין הבונקרים למערך הטונלים. אני שמח שהוועדה תהיה שם בביקור משום שהתהליך מאד מעניין ומרתק לראות איך מגלים שם את הפטריות.
הצעתי ליושב ראש הוועדה, להקים ועדת משנה שתלך תריח ותתרשם, אין דבר יותר טוב מזה. אנחנו צריכים לסכם שני דברים, בנקודת הזמן הזו לדחות את הטענות הללו עד שהוועדה תגיע למקום ותתרשם כי תמיד יהיו אנשים שיגידו כך ושיגידו אחרת, הוועדה ניטרלית והנושא של איכות הסביבה בראש מעייניה והיא תוכל להחליט אם הדברים קשים כפי שנאמרו פה או לא.
לסיכום אני רוצה לומר שצרפו לי כאן מאות חתימות של כל מיני אנשים מהאזור שטוענים שלא היה ולא נברא
היו"ר נדיה חילו:
חבר הכנסת טל, כנגד החתימות האלה אפשר גם למצוא חתימות אחרות.
דוד טל:
אני אומר את זה כדי לחזק את ההצעה הראשונה שלי מפני שיהיו כאלה ויהיו גם כאלה.
מוחמד ח'יר:
לא באנו לבזבז את הזמן שלכם, אם לא היו ריחות לא היינו מגיעים.
דוד טל:
ישנו מכתב שאני אקרא קטע ממנו, זה מישהו בשם גאלז פואד ח'יר בשם תושבי פקיעין, הוא כותב שמכתבו של מהנדס המועצה לא מסתמך על שום בדיקה של גורם מוסמך בנושא, המהנדס טוען שלא יכול לשבת במרפסת ביתו ולפתוח חלונות כאשר הוא מתעלם מהעובדה שהוא גר בצמוד למפעל בטון ובלוקים העובד כל שעות היום ומייצר רעשים ואבק. המהנדס מתעלם מהעבודה שהוא גר בצמוד לתחנת דלק העובדת כל שעות היום, המהנדס מתעלם מהעובדה שהוא גר בצמוד לבית בד מרחק 50 מטר המפיק ריח וזיהום מהמסיק ולא פוצה פה על כך. המהנדס מתעלם מהעובדה שהוא גר בין תושבים שחלקם חקלאים ומפזרים זבל פרות ועופות המפיקים ריח וצחנה ריח זה חודר לביתו ומרדיו והמהנדס מתעלם משפכים ועוד. אני חושב שהצעתי הראשונה תהיה הכי שקולה - - -
קריאה:
אח שלו עובד במפעל...
דוד טל:
למה אתה מפריע לי, מי שיפריע לי אני אפריע לו בחזרה. אני חושב שסיכום הדיון יהיה לדחות את הטענות, הוועדה תצא לסיור במקום, ממילא אנחנו מוזמנים על ידי המועצה מעלה יוסף ונראה את הדברים במקום ונוכל לשוב ולדון בזה אם נמצא לנכון שיש כאן מפגע תברואתי. אני חושב שאף לא אחד מחברי הכנסת שיושבים כאן יסכים לאיזשהו מפגע תברואתי.
מוחמד ח'יר:
הוא אמר שמנהל המפעל חבר שלו.
דוד טל:
לא אמרתי חבר שלי, אמרתי שאני מכיר אותו ואמרתי גם שהייתי שם.
מוחמד ח'יר:
אתם לא מתביישים לטעון שאין ריחות.
דוד טל:
אתה לא תגיד לי להתבייש או לא להתבייש, אתה חוצפן, תתבייש לך. באתי אליך עם ידיים נקיות, לא כמו אנשים אחרים שאתה הבאת.
מוחמד ח'יר:
אל תנזוף בי
דוד טל:
אל תהיה מורה שלי
היו"ר נדיה חילו:
אני מבקשת לא להפריע , אני אפסיק את הדיון. נציג המשרד להגנת הסביבה, אחריו חבר הכנסת דב חנין.
עבוד תומא:
נתחיל עם היסטוריה, בשנת 2004 התכנית נדונה בוועדת מחוזית היה מסמך סביבתי, המסמך התייחס לסגירה הרמטית של כל שלבי הייצור, למעשה יש ארבעה שלבים- האחסון, המסוע, הקומפוסטציה והמעבר מתאי הקומפוסטציה בחזרה לתאים ובריכת השפכים. נכתב גם בתקנון וגם בתכנית שכל השלבים יהיו במבנים סגורים ועל בסיס זה אושרה התכנית. יש חוות דעת סביבתית שאומרת שאין מפגע ריח ועל בסיס זה אושרה התכנית.
דוד טל:
אתה מוכן לחזור על המשפט האחרון.
עבוד תומא:
שכל תהליכי הייצור בתוך מבנים סגורים.
דוד טל:
ואחרי זה אמרת שהוועדה קבעה שאין מפגע ריח...
עבוד תומא:
היה מסמך סביבתי שאמר אם התהליך יהיה שכל השלבים יהיו במבנים סגורים, אז לא יהיה ריח, על בסיס זה אישרנו את המסמך והתכנית. בנובמבר 2005 התכנית הגיעה לוועדה המקומית לקבל היתר בניה, אותם תנאים שדרשנו בוועדה המחוזית הוגדרו גם כתנאים להיתר בניה לוועדה המקומית, שהכול יהיה במבנים סגורים.
ביוני 2007 המפעל ביקש בקשה לרישיון עסק. ביקרנו במקום, מצאנו שלא כל תהליכי הייצור במבנים סגורים ואז התחלנו להפוך את התכניות.
חנא סוויד:
מה סגור ומה לא?
עבוד תומא:
תהליך הקומפוסטציה סגור עם שאיבה של גזים נפלטים , תהליך המעבר מהקומפוסטציה למסוע לא סגור, האחסון לא סגור והשפכים, הבריכה לא סגורה.
חנא סוויד:
¾ לא סגור.
עבוד תומא:
מבחינת עלויות זה לא אותו יחס.
דוד טל:
וגם לא מבחינת הריחות.
חנא סוויד:
תלוי איפה האינטרס.
עבוד תומא:
על בסיס זה סירבנו לתת רישיון עסק כי הוא לא עומד בתנאים שדרשנו בתקנון של הוועדה המחוזית. ב- 2 בספטמבר 2007 שלחנו התראה על בסיס תלונות של פגעי ריחות ועל בסיס סיור שלנו כשהרחנו כמה נקודות כדי לאמת את זה. ב- 3 בספטמבר 2007, הקמנו צוות מריחים, שזה תהליך שאושר חוקית לבדיקת ריחות, זה צוות של לפחות ארבעה אנשים שבאים מריחים בשעות מסוימות ורושמים את רמת המפגע. לפי התוצאות הוכח שהריח במקור הוא ממפעל הקומפוסט. אז זה מחזק שההתראה ששלחנו אכן נכונה.
הצוות כן קבע שיש ריח מהמפעל. על בסיס זה הוזמנו לשימוע בעלי המפעל בתאריך ה- 4 באוקטובר 2007, בשימוע הם מודים שתכנון המפעל שונה מהתכנית של ד"ר רבקה קולטון, שהיא היועצת שכתבה שאין מפגעים בעקבות סיורים שנערכו במפעלים דומים בעולם, מה שבוצע בשטח שונה מהתכנון המקורי.
לאף אחד אין עניין לסגור את המפעל אלא אם הוא ימשיך לגרום מפגעים סביבתיים קשים. בשלבי האכיפה יש לנו שלבים, קודם כל מזמינים לשימוע, שומעים את טענות הצד השני, נותנים להסדיר לוחות זמנים ורואים אם יש שיפור. סוכם בשימוע, שתוך שבועיים המפעל יגיש לו"ז לביצוע פעולות סגירה ראשוניות, זה לא מה שנדרש בתכנית, זה קצת פחות.
אנחנו מדברים על סגירת תאי הזבל וחומר הגלם בוילונות, סגירת המסוע וקירוי בריכת השפכים וצריך להודות שזה פחות ממה שנדרש בתכנית. הם טוענים שזה יפתור, אם זה לא יפתור אנחנו נדרוש סגירה הרמטית, זה אומר לקחת את הוילונות האלה לייצר תת לחץ ולשאוב הכול לביובים שזה עוד עלות.
היו"ר נדיה חילו:
תודה. חבר הכנסת חנין בבקשה.
דב חנין:
תודה רבה גברתי יושבת הראש, קיבלתי שני תיקי מסמכים משני הצדדים במחלוקת הזו, ויש כמה דברים שיש עליהם ויכוח אבל גם כמה דברים שאין. אחרי שעברתי על המסמכים השונים ברורות כמה עובדות, העובדות האלה בחלקן מאד מדאיגות ומטרידות. עובדה אחת היא שהמשרד להגנת הסביבה סרב לתת רישיון, שמעתם למה הוא סרב לתת רישיון ובכל זאת המפעל הוקם. אני שואל את עצמי אם זו הנורמה, חשתי לתומי שקודם כל צריך לקבל רישיונות ואז לבנות לפי הרישיונות ואם יש בעיה עם הרישיונות צריך לנהל משא ומתן עליהם - - -
יעקב מרגי:
יותר מ- 50% מהעסקים במדינה בלי רישיון.
דב חנין:
אז זו בעיה גדולה.
דוד טל:
שלא לדבר על המבנים בכפרים הערבים שהם בלי רישיון בכלל.
מוחמד ח'יר:
זה לא שייך.
דוד טל:
מי שרוצה לקיים את החוק אז עד הסוף.
מוחמד ח'יר:
לפחות הבתים הם בלי ריחות...
דב חנין:
אני אומר לך שני דברים מבחינתי יש הבדל גדול בין בנית בית למפעל, הבדל של שמים וארץ, כשאנחנו מדברים על בתים אני בהחלט רוצה שכל הבתים יבנו ברישיון אבל מפעלים זה דבר הרבה יותר רציני ומשמעותי, וכשאנחנו מדברים על דרישות סביבתיות אז בוודאי.
נקודה שנייה שלא נמצאת בויכוח, יש הבדל בין האופן בו המפעל הזה הוקם לבין התכניות, וזה תמיד מטריד ומדאיג י התכניות לא הומצאו מהשמים, יש להם מטרה, וכאשר, בגלל חיסכון באמצעים או בגלל שיקולים אחרים סוטים באופן משמעותי מהתכניות יש לזה השלכות.
דבר נוסף שברור לי הוא שהפרשה הזו היא לא פרשה חדשה. אני מאד שמח שהיא הגיעה לוועדה שלנו אבל מתוך כל המסמכים שאני רואה, אני רואה שהיו תלונות עוד בשנת 2005. התחושה שלי שהטיפול היה מאד איטי ואני אומר את זה בשפה הכי מתונה בתלונות ובדרישות התושבים, ובמידה שהיה טיפול התעלמו מהמסקנות שלו.
מה שמטריד אותי היום, אחרי שאני רואה את כל התלונות התביעות ודרישות תושבים, אני מוטרד מזה שעד היום באים ואומרים, ואני רואה את זה במסמכים כתובים, שאין בעיות ריח. אז מה, כל תושבי פקיעין פשוט משעמם להם בחיים, אין להם במה להתעסק והם החליטו להמציא ריח שלא קיים. אני מוטרד מזה כי זה מלמד על חוסר נכונות אמיתי להתמודד עם בעיות.
אני מבין שיש סיור של ועדת הפנים בצפון, אני לא יודע אם נוכל בסיור הזה להגיע גם למקום הזה, אני חושב שזו הזדמנות שלא בצורה פורמאלית יוקם צוות של שלושה חברי כנסת, גברתי תוכל לעמוד בראשו, חבר הכנסת טל וחבר הכנסת ד"ר סווייד, שלושה חברי כנסת שמייצגים שלוש זוויות של העניין.
שי חרמש:
ושלושה כיווני ריח...
דב חנין:
בכדי שלא נשאיר את השאלה של פנית אזרחים באוויר, אלא שהכנסת תראה שהיא מסוגלת לפעול לעקוב, לבדוק את המצב בשטח ומסוגלת לתת פתרונות.
ראיד מח'ול:
אני תושב שכונת אל מארג' בפקיעין, ואני אחד מהנפגעים המריחים. אני רוצה לציין נקודה חשובה, המפעל לגידול פטריות הוקם לפני כעשרים שנה והיה באותו מקום עד לפני שבע שנים, אף אחד לא התלונן, אף אחד לא ביקש לסגור את המפעל ולאף אחד אין התנגדות שיוקמו עוד מפעלים באזור.
הבעיה התחילה כשהתכניות הועברו לוועדה מחוזית לתכנון ובניה, הוגשו התנגדויות על ידי התושבים, על ידי המועצה המקומית פקיעין, על ידי הוועד של מושב חוסן, על ידי הוועד של מושב פקיעין החדשה, ועל ידי הוועדה של מושב צוריאל שזה המרובע שהמפעל בתוכם.
ביחד עם ההתנגדויות צורפה חוות דעת סביבתית מטעם המועצות והתושבים ואחד מסיכומי חוות הדעת הזו הייתה המלצה, במידה ותאושר התכנית יש לדאוג לחלוקת הבניה בשלבים כך שניתן יהיה לאשר כל שלב רק אחרי עמידה בתנאים סביבתיים. הדבר הזה לא נעשה.
אחרי שהמפעל התחיל לעבוד, התחלנו להריח והתחילו התלונות מהתושבים ומהמועצה למשרד לאיכות הסביבה. המשרד הקים צוות מריחים שזה במקום שחברי כנסת ילכו יום בשבוע כי יכול להיות שבאותו יום לא יהיו ריחות, אז המשרד לאיכות הסביבה הקים צוות מריחים מומחה שנתן חוות דעת יום יום על הריחות ומציין את זה בחוות הדעת שלו, חזק-3, בינוני- 2, ריח בלתי נסבל- 5. בכולם צוין המספר 3, ואני מתנגד לזה כי הריח הוא לא חזק, הריח הוא בלתי נסבל.
הטענות כביכול שנטענו בשימוע שזה מהלולים הן טענות סתמיות. הרי אנחנו חיים כבר 50 שנה בין לולי העופות שמגדלים המושבים ששכנים לנו, ולא היו לנו תלונות. הריחות התחילו רק כשהוקם המפעל ואנחנו לא נגד איש אלא נגד הריחות.
היו"ר נדיה חילו:
תודה. חבר הכנסת אזולאי בקשה.
דוד אזולאי:
קודם כל אני מברך את תושבי פקיעין והסביבה על גילוי הרגישות הסביבתית. זה דבר שצריך לברך עליו, שיש מודעות לסביבה שלנו. אנחנו מכירים לצערנו הרב עד כמה ההזנחה בקטע הזה היא גדולה. אני אביא כדוגמא את הסיפור של עיבלין עם הריחות מהחזירויות, והיו פה דיונים בוועדה לא פעם ולא פעמים, לצערי הרב הריח לא נוגע לערבים או יהודים, כולנו סובלים מאותו דבר. הרגישות הסביבתית חשובה לכולנו. יחד עם זה אנחנו צריכים לעשות מה שנדרש כדי לקבל רישיון עסק.
כשאני מסתכל בדברים שכתב נציגו של בעל המפעל הוא כותב כך, טבע-פוסט העומדת על הצעתו של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה מר שי אביטל לקיים בירור בהשתתפותו או בהשתתפות שלוחיו, אנשי המשרד, לבדיקת כל טענה בתחום איכות הסביבה, באמצעות הידברות, בהסכמה ניתן יהיה למצוא פתרון לשביעת רצון כל הצדדים. מפעל טבע פוסט הינו נכס יקר וחשוב לחקלאות ולמדינת ישראל ויתרה מכך, דוגמה ומופת למפעלים אחרים בשמירה על איכות הסביבה ומניעת מטרדים.
אנחנו צריכים לזכור שלצערנו הרב בצפון אין מספיק יזמים בצפון שמוכנים להשקיע באזור. אני חייב לציין למען הגילוי הנאות, לפני כשבועיים כשנודע שהנושא הזה עומד לעלות לדיון נתבקשתי לבוא ולראות את המפעל. ביקרתי במפעל ביקור חפוז של כמה דקות והתפעלתי מאד מהמפעל, ראיתי מפעל שעובדים עובדים בו יהודים ערבים דרוזים ותאילנדים. עובדה שאנשי המקום מוצאים שם את פרנסתם.
לכן רבותי אנחנו צריכים להיות מאד זהירים, לא על חשבון חיינו, לא על חשבון הריחות, אבל צריכים להיות מאד זהירים שלא נכרות את הענף שאנחנו יושבים עליו. נסגר מפעל, שהיו עליו הרבה דיונים בוועדה הזו, מפעל שהעסיק מאות עובדים בגלל בעיות סביבתיות מסוכנות ביותר, המפעל נסגר ועד היום יש אנשים שנמצאים ללא פיצויים ללא פרנסה וללא עבודה.
לכן אני מציע שנהיה זהירים, ברגע שיש רצון טוב לפתור בעיה, אם אמר בעל המפעל שהוא מצטער, זה מה שאני יכול לעשות ולא מסוגל ליותר מזה, זה היה מצב אחד אבל הוא לא אומר את זה, ההפך, הוא רוצה בשיתוף פעולה שלכם ושל המשרד להגנת הסביבה, כלומר יש רצון טוב לפתור את הבעיה.
אני מציע שתתנו לאיש קרדיט לנסות ולפתור את הבעיה, היות והוועדה מסיירת ב- 1 בנובמבר אני מבקש שהוועדה תשלב בסיור שלה את המפעל על מנת שנתרשם כולנו. אני מניח שגם חבר הכנסת דב חנין וחברים אחרי מצטרפים לבקשה הזו.
דוד בן עיון:
אני תושב מושב צוריאל, וחבר ועד מושב צוריאל.
מוחמד ח'יר:
מאיזה צד?
דוד טל:
אתה יודע שאתה חוצפן? אתה לא מתבייש?
מוחמד ח'יר:
למה אתה מתנפל עלי?
היו"ר נדיה חילו:
אני מבקשת שקט, אני אסכם את הדיון.
דוד בן עיון:
בדרך כלל עושים רדיוס בעיגול, אז במפה עשו אליפסה כדי להכניס אנשים שלא גרים בקרבת המקום. צוריאל הוא הישוב הכי קרוב למפעל, זה כמו שכונה בתוך פקיעין וכל השאר יותר רחוקים מאתנו. כתושב המקום אני רוצה להגיד שאני גר קרוב ואף אחד לא יחשוד בי שאני מכריח את כולם לחיות בתוך הריח. אני רוצה לחיות באיכות חיים לא פחות ממך אבל אני גם תושב האזור ואם הייתי גר במושב שסמוך לרעננה אז הייתי מתעקש שבמקום מפעל הקומפוסט יקום מפעל הי-טק. אבל אנחנו חיים בגליל ואפשרויות הפרנסה לצערנו באים רק ממקורות כאלה. מצד שני הריחות הם גל שמגיע פעם בשבועיים שלושה, משהו כמו עשר דקות, זו האמת לאמיתה.
שי חרמש:
אני שמח על אמירה אחת שמשותפת לכולם, אין תביעה לסגור את המפעל אלא לטפל בריחות וזה חשוב. את הסיכום סגרנו אתמול במעלית, ד"ר סוויד ואני בין קומה ראשונה לשלישית. צריך להתכנס עם המסמך מה-7 באוקטובר, שאומר דבר פשוט, אכסון וכיסוי בריכת האגירה וכיסוי המסוע, לאחר הגשת לוח זמנים לביצוע האמור, יאשר המשרד לאיכות הסביבה את לוחות הזמנים ויעביר את זה למפעל. יש סיכום על דעת איכות הסביבה, על דעת הבעלים, מעבר לזה אפשר לדבר על פרנסה ועל גלים ועל הפריפריה בהזדמנות כי כרגע הזמן נגמר.
יואל חסון:
קיבלתי חומר על הנושא מכל הגורמים ואני חייב לומר שאני שמח שהכיוון הוא ברור שאת המפעל אי אפשר לסגור. הבנתי גם מבדיקה שעשיתי עם המשרד לאיכות הסביבה שהייתה פגישה עם מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה והייתה מצד הבעלים של המפעל כוונה אמיתית, שצריכה להיבחן על ידי הוועדה, כוונה אמיתית לעשות את השיפורים הנדרשים על מנת לצמצם את המפגעים הסביבתיים שמדברים עליהם וזה המסלול שהוועדה צריכה ללכת עליו בהחלטה שנקבל עכשיו.
קודם כל להוריד מסדר היום את סגירת המפעל, אין לנו כל כך הרבה מפעלים באזור שאפשר לסגור בכזו קלות עוד מפעל, אני מתפלא על כמה אנשים כאן שבקלות דעת רוצים לסגור מפעלים. אני אומר שהוועדה צריכה להגיע לביקור להתרשם בעצמה במקום בודאי לפני שתקבל החלטה דרמטית. ההחלטה שצריכה להתקבל שאנחנו דורשים מבעל המפעל יחד עם המשרד לאיכות הסביבה להיכנס לתהליך של שיפור הורדה וצמצום המפגעים הסביבתיים בצורה יזומה על ידי הבעלים, שאני מבין , לפחות לפי תכתובת שהגיעה למשרד לאיכות הסביבה, שיש כוונה אמיתית ללכת לכיוון הזה. זה הכיוון שצריך להיות וזה מה שאני מציע.
היו"ר נדיה חילו:
אני חייבת לסכם, מיצינו את התהליך ויש המלצת סיכום, אני חושבת שהסיכום ירצה את כולם:
1. ברור על דעת כל הגורמים שאף אחד לא התבטא לסגירת המפעל. ברור שהנושא צריך להיפתר תוך הסכמה ודיאלוג כדי לשמור גם על בריאותם של התושבים שנמצאים בסביבת המפעל.
2. אין כוונה, לא לנוכחים לא למתלוננים ולא למסכימים לסגור את המקום הזה וברור שבאזור הצפון צריך לדאוג עוד יותר למקומות עבודה, אבל אם מדברים על מקומות עבודה, ברור שהאיזון בין מציאת מקומות עבודה ובין בריאותם ואיכות חייהם של תושבים, חשוב שייעשה במינון הנכון. לכן הוועדה, בהתייעצות עם חבר הכנסת סוויד, יוזם הדיון, רושמת בפניה את הודעת המשרד להגנת הסביבה שהמפעל פועל ללא רישיון עסק, אין התאמה בין הבניה לבין ההיתר וקיים מטרד ריח.
3. הוועדה מאמצת את התכנית התנאים והלו"ז שהמשרד לאיכות הסביבה הציע. בביקור הוועדה בצפון ב- 1בנובמבר אנחנו בהחלט ממליצים לסייר במפעל והוועדה תעמוד על שלבי ביצוע התכנית בתיאום עם משרד להגנת הסביבה.
4. כעבור חודשיים מהיום אני מציעה לערוך בוועדה דיון נוסף על הסוגיה כדי לעמוד על ההתקדמות בפתרון הבעיה והסרת המטרד.
שי חרמש:
אלא אם כן זה יסודר ולא יהיה צורך בדיון.
היו"ר נדיה חילו:
אני רוצה להוסיף ולבקש מכל הגורמים, אלה שדברו בלהט, מאד חשוב לשים את כל המאמצים לפתור את הנושא בדיאלוג. אני מאד מאמינה שתמיד אפשר להגיע לפתרון בבעיות מאד קשות, לא המפעל ירצה שבריאות התושבים תינזק ולא התושבים ירצו למנוע פרנסה מאותם עובדים. תודה לכולם הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 16:05